לה״ו חודש אלול תשפ״ג
שוקרון חנן הרב — תקווה פתח נחלים, קהילת ״אורות״ רב
משורר 10 הרב רח׳ ב קומה — פ״ת
0543982345 — ״הלכה פסוקה״
נוראים ימים — הכיפורים ויום עשי״ת השנה ראש
---
**השנה ראש**
״בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל״ (ר׳ אליעזר, מסכת ר״ה) — ״בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים. ״
❖ בערב ראש השנה יש לקיים התרת נדרים בפני שלושה יהודים בוגרים. אם אפשר, כשלא מדובר בנדר טוב — טוב לקיים בפני עשרה. [בעל יכול להתיר עבור אישתו מסוים. ]
❖ בתלמוד הירושלמי כתוב (פ״א ה״ג ר״ה) שצריך להגיע ליום הדין בלבוש מכובד, מסופרים ונקיים, כדי להראות בטחון בחסדי ה׳. מברכים זה את זה ״לשנה טובה תכתב ותחתם. ״
❖ ראוי לטבול במקווה בערב החג. יש עניין להגיע ליום הדין מתוך קדושה וטהרה, וכתב רבנו יוסף חיים זצ״ל שהטבילה מסוגלת למיתוק הדינים (נצבים ג). ויש שמתענים.
❖ מדליקים נר נשמה מראש, כדי שנוכל להדליק ממנו נרות ביום השני לקראת היום השני. עדיף נר של 48 שעות, כדי שיספיק ברווח.
❖ מכינים שתי מערכות נרות לשני ימי החג. אם שכח, אפשר גם בחג עצמו (חזו״ע).
❖ בשולחן ערוך (סימן ק׳) כתוב: ״צָרִיך הַסְּדִיר תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם תְּפִלּוֹת שֶׁל מוֹעֲדוֹת כֵּן עַל טוֹב לְפַלֵּל שֶׁיִּתְפַּלֵּל. ״ לכן טוב לעיון במחזור שעה לפני התפילה; בתפילת מוסף — בפיוטים ובקדיש. יש הכותבים לעצמם הערות לכוונה במחזור התפילה, ויפה הם עושים.
❖ סעודה שלישית — עדיף לקיים אחר מנחה גדולה, ואפשר גם לפני מנחה קטנה.
❖ נוהגים לאכול סימנים בשני הלילות, ולבקש בקשות לקראת השנה החדשה (הוריות יב).
❖ הכנות ליום השני: תיעשנה החל מזמן צאת הכוכבים 19: 05 (הוצאת דברים מהמקפיא מותרת כשעה ויותר לפני השקיעה).
❖ בלילה השני טוב להניח לפניו פרי חדש בקידוש, כדי לברך שהחיינו. ואם אין לו פרי חדש, יברך שהחיינו בכל זאת. (שו״ע, סימן תר״ב)
❖ סדר הקידוש בלילה השני — יקנה״ז, וכולל גם הבדלה, כמופיע בסידורים.
❖ מותר להשתמש בתנור או כירה חשמלית בחג רק עם שבת שעון! ביום השני בחג. וכן מותר להשתמש בגז באופן הבא: א. לנתק את המצת בערב החג הבא. ב. העברת אש מאש קיימת. ג. כיבוי הגז על ידי ״חגז״. או הרתחת מים שיגלשו, וישתמשו במים הללו לשטיפת כלים.
---
**שופר**
❖ יש לשמוע 30 קולות (מסכת ר״ה לד א). ובזה מקיימים את המצווה לכל הדעות.
❖ עומדים בזמן ברכות השופר. בזמן התקיעות — ישבו לפי מנהג המקום. אם אין מנהג — עומדים.
❖ מנהגנו שלא להתוודות בין התקיעות, ויש שמתוודים, כמודפס בסידורים.
❖ מי שיצא ידי חובת שופר יכול לאחר מכן לתקוע לאחרים, ואם הם אינם בקיאים — יכול התוקע לברך בברכות. נשים השומעות שופר — לעדות המזרח אינן מברכות, ולעדות אשכנז מברכות (רמ״א שם, סימן תפ״ה).
---
**תשובה ימי עשרת**
אנחנו גם משתדלים להתחזק בעבודה לפני יום הכיפורים, בדומה לכהן הגדול שמפרישין שבוע לפני. ״כדי שיתבודד ויתן אל לבו להכין עצמו לעבודות של יום ה׳ הגדול, שבהן מפרישין ו…״ (ערוה״ש הקדוש)
❖ כתב הרמב״ם (הל׳ תשובה פ״ב): ״אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה יָפָה לָעוֹלָם, בַּעֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין הַשָּׁנָה רֹאשׁ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא יָפָה יוֹתֵר וּמִתְקַבֶּלֶת מִיָּד. ״ ולכן יש להקדיש ימים אלה לחשבון נפש. וכך יתבונן בעצמו (ע״פ מסילת ישרים פרק ג): אילו היו ממעשי הרגלים שייכים לחלק השלילי, אילו לחלק הטוב, כיצד לא להיכשל שוב, או כל אילו כדאי לשנות ובאילו כדאי להתמיד.
❖ מבקשים מחילה אישית ממי שאנחנו יודעים שנפגע ממנו, או שאינו נמצא איתנו. (העברת הודעת וואטסאפ ״סליחה אם פגעתי בטובים יחסים״ אינה מועילה בעניין.)
❖ מרבים בתפילה ובמעשים טובים, מוסיפים מעשי חסד וצדקה לפני ה׳ ובתחנונים (שו״ע תרב), ומעוררים את הלב באמירת סליחות.
❖ וכתב מורנו רבי חיים ויטאל בשער הכוונות (צ״ג ע״ג): מיום ר״ה עד לכיפור, בכל יום מתקן מה שפגם בכל השנה כנגד אותו יום בשבוע.
❖ תוספות בתפילה:
1. ״זכרנו״, ״מי כמוך״, ״וכתוב״, ״בספר חיים״ — אם שכח, אינו חוזר. 2. ״המלך הקדוש״ — אם שכח, חוזר לראש התפילה, אפילו אם סיים את התפילה. ושליח ציבור שטעה יחזור ל״אתה קדוש״, צריך להתפלל שוב. (חזו״ע קדוש עמ׳ קצט) 3. ״המלך המשפט״ — אם שכח: לדעת בן איש חי ועדות אשכנז, אינו חוזר. לשאר עדות המזרח, אם סיים את התפילה — חוזר לברכת המשפט. ואם אני צריך לחזור — עושה תנאי ואומר שוב ״הרי זו נדבה. ״ 4. שיר המעלות ממעמקים לפני ה׳ מלך — ומוסיפים ״ה׳ הוא הא-להים. ״ אחרי ישתבח מוסיפים אבינו מלכנו. לאחר חזרת הש״ץ — גם ביחיד.
---
**הכיפורים יום**
❖ בערב הכיפורים — גם כן לבצע התרת נדרים כמנהג ישראל כבערב ר״ה. וכן לטבול.
❖ מנהג קדמונים לעשות כפרות ולתת אותם צדקה לעניים (רמ״א סימן תר״ה).
❖ מצווה להרבות באכילה בסעודה. גם מי שפטור מהתענית ירבה באכילה. יום שלישי.
❖ כתב הרמב״ם: ״הוּא נוֹחַ לִרְצוֹת וְקָשֶׁה לִכְעוֹס וְעוֹסֵק לִמְחוֹל לַחוֹטֵּא מִמֶּנּוּ בַּשָּׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ חֲפֵּצָה. ״ ואדם צריך למחול לאנשים שפגעו בו מתוך אמונה בהשגחת ה׳ בין באירועים שקורים לו, וכן פיוס ומחילה בין בני זוג.
❖ בשעת כניסת הצום 18: 15 (פ״ת) יש להכניס את הצום ולקבלו באמירה: ״הריני מקבל עליי צום יום הכיפורים. ״ (נשים מקבלות בהדלקה)
❖ הדלקת נרות בברכה: ״ברוך… אשר קידשנו… להדליק נר של יום הכיפורים. ״ (אישה שאינה מגיעה לבית הכנסת תברך גם שהחיינו.)
❖ חשוב לזכור להכין נר נשמה שידלק עד מוצאי הצום. ומברכים בהבדלה על מאורי האש רק על נר שדלק מערב החג (שו״ע תרכ״ד ד).
❖ נהגו לברך את הילדים לפני היציאה לתפילה: ״יִשִׂימְךָ… אַהֲבָתוֹ… בְּלִבְּךָ. ״
❖ כל נדרי וערבית — טלית לנוהגים.
❖ פרטי הלכות בעינויי הצום:
1. מעוברות ומניקות מתענות. חולים בסכנה יפנו לרופא ולרב כדי לקבל פסיקה לאמיתתה של תורה. ניתן לפנות אלינו בטלפון שבראש הדף. 2. רחצה אסורה גם לאיבר אחד. אך אם רוצה להעביר לכלוך — מותר. 3. מותר להשתמש בדאודורנט להסרת זוהמה (חזו״ע תעניות עמ׳ רצה). 4. בני זוג ינהגו ביום הכיפורים כמו בזמן נידה (שו״ע תרט״ו ו״א).
❖ לאחר תפילת נעילה, בשעה 18: 40 — תוקעים בשופר (לפני צאת הצום — מלאכה דרבנן). חשוב להדגיש: אין לאכול עד זמן הלוח — צאת הצום (דאורייתא) 19: 10 (פ״ת).
❖ בסיום הצום — טועמים ומברכים ברכת הלבנה מתוך שמחה. וכתב הרמ״א (תרכד): ״וּמִיָּד בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר בַּעֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה, כְּדֵי לָצֵאת מִמִּצְוָה אֶל מִ
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה