בס״ד
ותרנגול תרנגול על ת חרב הר המלך
(מתורג)ם ע״א נז גיטין בבלי תלמוד
הר חרב ותרנגולת תרנגול על. המלך נוהגים שהיו כשהיו
חתן מוציאים, וכלה כלומר ותרנגולת תרנגול לפניהם מוציאים
פרו ורבו גדוד חלף אחד יום. כתרנגולים לקחו. רומאים את מהם
התרנגולים. התנפלו הרומאים על היהודים אמרו באו. והיכום
בך מרדו לקי: סר עליהם בא. היהודים. היקסר
באנשי בהם היה בר ששמו אחד המלך הר קופץ שהיה דרומא,
ברומאים. בהם והורג מיל
ו הארץ על והושיבו כתרו את הקיסר הוריד העולם 'אדון אמר:
נוח אם, כולו אחד'. אדם ביד מלכותי ואת אותי תמסור לא, לך
דרומא לבר פיו הכשילו: ואמר " הלא אלו תָּנו חנ ז אֱלִֹהִים א תָּה
ת א צ ִאֱל בִצֹבאו הִים ינו." ת ו הגמרא:) (שואלת אמר המלך דוד גם הרי
-? כך בשאלה דוד דרומא בר (לעומת לה 'פנה שהתריס).
לבית דרומא בר עלה למעיו ושמט נחש בא, הכסא. ומת
הקיסר: אמר הואיל לי והתרחש בזמן, נס הזה. אעזבם עזבם
. והלך
נ א עמדו המלך, הר נשי עד נרות והדליקו ושתו ואכלו שנראתה
הקיס של הטבעת חותמת של במרחק ר אמר: . מיל שמחים
היהודים ובא חזר. למפלתי. עליהם
מאות שלש: יוסי רבי אמר להר עלו חרב שולפי אלפים המלך
ושלוש ימים שלשה בהם והרגו צד ובאותו. לילות חתונות
. . מאלו אלו ידעו ולא ומסיבות.
לינאי לו היו עיירות רבוא ששים אסי: רב אמר יהודה רב אמר
חוץ מצרים, כיוצאי בה היו ואחת אחת וכל המלך, בהר המלך
. מצרים כיוצאי כפלים בהן שהיו משלש
האר אבדה מה על קלמנזון בני הרב - החורבן) באגדות (עיונים ץ (עמ' 38 - 32 )
1. ועל תרנגול "על. . ."תרנגולת מס. של שבחירתו תבר יוח רבי נן
את לכנות המורכב, הסיפור בשם, בהרבה ''קליל מיועדת, זה
מסוימת דעה להביע ההתרחשות על במילים. כולה, אחרות
כשלים של ארוכה שורה מונה בשלמותו שהסיפור למרות
מבחינה בעייתיות והתנהגויות האירוע, דתית התרנגול של
שורש את נאמנה מייצג והתרנגולת. הטעות
2. "תרנגול השם הכישלון של מהותו על מספר רק לא "ותרנגולת
עליו מחווה גם אלא טור של חורבנה סיפור הכתרת …דעה
האסון אין - אירוניה של משמץ יותר בה יש כזה בשם מלכא
של תוצאה הזה הנורא אירועים של, אידיאולוגיה היסטוריים
עונש של או, כבירים חנן יו רבי בעיני. משמיים הנורא האסון
של חורבן מלכא טור התעקשו של טיפשות, של תולדה הינו ת
הדק ההבדל אודות תרנגול שבין ובין. תרנגולת
3. אחרי רבות שנים מתרחש הסיפור ירושלים חורבן. והמקדש
חלוף למרות התרחשות ולמרות, השנים נראה, החורבן
בהמשך אות כי חוזרים ירושלים אנשי של וטעויות חטאים ם
טור אנשי אצל ונשנים. מלכא כחלק הסיפור הצגת, כלומר
מרצף סיפור עם אחד ובר "קמצא אותנו מלמדת,"קמצא כי
להילמד אמור שהיה הלקח לא ירושלים מחורבן חדר
של לליבותיהם. ישראל
4. מהם חורבנה ביסוד שעמדו ותרנגולת תרנגול אותם המחר יד
טור של מתארת הגמרא? מלכא מנהג כאן עממ חלק שהיה י
באף מוזכר ואינו הנישואים משמחת לא. אחר מקור מדובר
ואפיל בהלכה בטקס לא ו - עמוקה רוחנית משמעות בעל לפני
את מסמלים וכך תרנגולים של זוג שולחים והכלה החתן
שבהקמת התקווה משפחה. חדשה ניתן בביטחון, לומר
שולי במנהג הכול בסך מדובר כי, מוחלט. בתכלית
5. יותר לפוריות כסמל והתרנגולות התרנגול שילוח, מכך יכול
גם לשאת בעייתי מטען, מעט קונוטציה גם יש אלו לחיות שכן
פריצו של ת מכל. מינית, משעשע מנהג זה היה, מקום
מאוד התחבב הוא כי נראה ישראל בעם רבים וכמנהגים על
עליו. מקפידים היו מלכא ובטור הציבור
6. חיילים מקבוצת מתחילה הרומי הצבא עם הקשה ההתנגשות
מלכא לטור בסמוך שעוברת את וגוזלת חתונה בזמן התרנגול
מידי והתרנגולת של זה מעשה. החוגגים החיילים אינו
על קטנה סעודה לערוך החליטו בגסותם כי ואפשר …מנומק
חשבון. הציבור כך בין ובין מתוארות לא, כך דתיות גזירות כאן
חיכוך אלא ואוכלוס צבא שבין עניין יי. ה פעוט מן יומיומי, זה
שממיטה עצומה למלחמה הופך כיבוש, של במציאות הסתם
המפואר העיר על חורבן ת טור. מלכא
7. הפגיעה על להבליג מסוגלים היו לא העיר אנשי, במנהגיהם
פרופורציונלי לא באופן הגיבו והם - שני גזלת בעקבות
ככל ומיוחדים חשובים, תרנגולים בחיילים הכו הם, שהיו
זה במקרה התנהגותם את רואה יוחנן רבי. הרומיים כאירוע
שהוביל הע לחורבן יר במילים. כולה אותו, אחרות דפוס
שראינו תגובה, כאן ישוב לאורך מלכא טור תושבי את ויאפיין
כל הבעייתי? הדפוס מהו. הסופית למפלה עד, הדרך
8. בראש מידתי לא התנהגות אותה, ובראשונה שעליה ת הצבענו
קודם, עיקר בין להבחין היכולת חוסר גזילת. וטפל שני
הולידה לא התרנגולים אלא הכספי ערכם בגלל חריפה תגובה
משמעותם בגלל מלכא טור אנשי בעיני. הדתית שום אין
אפשרות לזוז המקובלים מהמנהגים וכל, אצלם פגיעה בהם
היא בלתי עניין, נסלח גזירת מעין יוצאים הם. שמד למתקפה
שניצחון יודעים שהם למרות עכשי, ו קטן המקו, מית ברמה
על ידם תהיה לא שבו יותר רחב לעימות להוביל עלול
את לקחת מוכנים הם. העליונה שינוי כל מבחינתם כי, הסיכון
ובל "יהרג הוא מהמקובל מקום כל אין,"יעבור, לפרגמטיות
של שונות רמות בין להפרדה דתית חובה דרך נחזה הכול
המוכר של הצר הצוהר. והנהוג
9. קשור אינו הסיפור של המשכו לכאורה במישרין, לתחילתו
עד שכן ל בסיבות עסקו כאן פריצ ת ואילו, המלחמה מכאן
ל בסיבות עוסקים ואילך תבוסת. היהודים שנראה כפי, אולם
ביות…ר הדוק החלקים שני בין הקשר מיד,
10. - הסיפור מגיבורי באחד פוגשים אנו כעת דרומא, בר שדמותו
בר של דמותו בהשראת עוצבה בעל הוא דרומא בר. כוכבא
יוצאת צבאית יכולת ממחנהו עצום מרחק מזנק הוא, דופן
ומכה כשרואה. באויב הצבאית העוצמה את הרומאי הקיסר
הוא דרומא בר של "לא שהקב״ה ומתפלל כתרו את מסיר
מלכותי ואת אותי ימסור אדם בידי."אחד
11. כל ברורה אינה הכתר הסרת של משמעותה או כך. . . צורכה
דמותו את ציירו חז״ל, כך של דווקא הרומי, הקיסר, הגוי באור
כאדם, חיובי מלא והיודע למגבלותיו המודע, בענווה כי
"הקב גורל את שיקבע הוא ה ואמונה ענווה לעומת. המערכה
יהירים בקווים דווקא היהודי מצויר זו נוכרית. מאד
12. הפסוק: באמצעות הקב״ה אל פונה דרומא בר " אל "ה תָּה א
אֱל ים ה אלו ת חנָּנּו ז ים ה אֱלֹ ת א צ צֹבאו ב ינּו" ת - קריאה
תלונה היא שבמקורה אל חוסר על הקב״ה מעורבותו
במלחמות הופכת היא דרומא בר של בפיו ואילו, ישראל
יתערב שלא מהקב״ה לתביעה בר. במלחמה האיש, דרומא
הלחימה וכישורי העצום הפיזי הכוח בעל כך כל, המשוכללים
משוכנע עד ביכולותיו לעשות כוח הנותן מיהו שוכח שהוא
. חיל
13. העולה המסר שהומט אסון אינו החורבן יכ הוא הסיפורים מן
על הקב״ה ע״י על הביאו שישראל אסון אלא, ישראל. עצמם
של הרחקתו את ביקש עצמו הוא - דרומא לבר קרה בדיוק כך
'ה עצמו את להוביל לו מותירה זו והרחקה, מהזירה. לאסון
חו את עליו שהמיטה היא דרומא בר של יוהרתו רבנו.
14. האם להפריד ניתן דרומא בר של חטאו בין מעשה ובין
סיפור את שפתח והתרנגולת התרנגול מלכא טור חורבן? כולו
נראה שהקשר ממבט שנראה ממה יותר עמוק החלקים שני בין
שהפכו אנשים לאותם רבה במידה דומה דרומא בר ראשון.
את לעילה והתרנגולת התרנגול עניין גם. למלחמה הוא וגם
מרוכזים הם במוכר, בעצמם להכיר מסוגלים ואינם, להם
של במורכבותה כי לראות מסוגל אינו דרומא בר. המערכת
למעשיו מעבר עומד ורצונותיו אלו וגם, הקב״ה שיצאו
להרחיב השכילו לא ם התרנגולי על למלחמה מבטם את מעבר
והאינסטינקטים לרצונותיהם. שלהם. .
15. ניצבת הנוכרים של התנהגותם היוצרת 'כ׳מראה תמונה
של לזו מהופכת בר של יהירותו מול. היהודים מול, דרומא
תרנגולים שני על למחול יכולים אינם אשר אלו של קיבעונם
מרשימות תכונות שתי מגלה הגוי השליט -: במיוחד, ראשית
הוא נובע הכיסא, בבית דרומא, בר של הגרוטסקי מותו כי מבין
אירוע ואינו מא-להים זאת מכנה הוא. מקרי זוקף ואינו ""נס
אפילו או צבאו לעוצמת ההצלחה את. לצדקתו וחשוב, שנית
לא את ולשנות הקיבעון מן להשתחרר מסוגל הוא, פחות
ומשמעותם האירועים פי על תוכניותיו …הרוחנית
16. דרומ בר של מותו עם יכולת פסקה א המלך הר אנשי של ם
הצבא מול לעמוד פי על ואף, הרומי שלא הקיסר מחליט כן
שהוא למה ונענה ההזדמנות את לנצל מבין כרמז. משמיים
17. הרומי הקיסר של תבונתו לעומת היהודית ההתנהגות, כאן
עד אותה שאפיינה ומקובעת שחצנית עמדה באותה נותרת
מביני אינם הם. כה מביני אינם הם נס; להם שאירע ם שבר ם
בידי הייתה ומיתתו יוהרתו על נענש דרומא הם; שמיים אינם
יראת מחמת נסוג שהקיסר מבינים א׳להים כוחם מחמת ולא
הדברים כל את. הצבאי הסיפור בעיניהם רואים, לא הם האלה
שלהם והרווחה השמחה בתחושת מתמצא כולו המורכב
גסו הסתלקו. הרומיים שהכוחות לאחר ה החגיג של הרוח ת
אנשי שערכו מתבטאת המלך הר שמביאה הפעלים ברצף גם
הגמרא אכלו,"קפצו נרות." והדליקו, ושתו
18. התמונה ההצלה לנוכח בשמחה שמתמלא מי של אינה כאן
, הפלאית במקום אשר חומרניים אנשים של אלא להודות 'לה
מהר חיש פונים המלך הר אנשי של הנכונות חוסר. לסביאה
לראות יד את ומאותתת הפועלת 'ה, להם שמחתם את הופך
מבינים הרומאים. לאבלם היהודית ההתנהגות את אך, כלעג
מפרשת אינה הגמרא עילה הינו כזה לעג למ ה. למלחמה
19. תמונת זוהי כי לומר ניתן מידה, כנגד מידה ן מעי, מראה של
תחילת. הסיפור היהודים, כזכור ברומא לחמו את שלקחו ים
משום התרנגולים ש הבינו שלא המעשה את הפגיעה. כיאות
העממ במנהג הקלה כמלחמת אצלם נתפרשה י כגזירת, דת
היהודיות החגיגות את הבינו הרומאים לכך בדומה. שמד לא
כלעג אלא ההצלה על כשמחה. ובוז
20. אינם המלך הר בני להתבונן טורחים ואינם, במציאות מסוגלי ם
הצבא פרישת כי להבין האימפריה של צבאה, הרומאי
נובעת אינה, האדירה של הסלחניים משיקוליו אלא, מחולשה
של שגוי לניתוח אותם מביאים והיוהרה האטימות. המנהיג
; המציאות מופקרת ולהתנהגות לאופוריה, ומכאן. ומתריסה
גישה חגיגות של, זו משמעות על מחשבה במקום פרועות ם
של כל מאפשרת איננה, האירועים השבת זולתי פשרה כבודה
ושמחים בה המזלזלים מול האימפריה של ועוצמתה. לאידה
21. הסיפור סיום את רבי של מפיו שומעים אנו על המספר יוסי
ועל הרומאים שהפעילו העצום הצבאי הכוח שנמשך טבח
ימים שלושה. רצופים באופן, אולם ב יוסי רבי מפתיע וחר
ולהזכיר לשוב הר אנשי של התנהגותם את כאן ולא, המלך
שבוודאי (למרות הרומאית לאלימות להתייחס רואה הוא אין
כך כל היו המלך הר אנשי דבריו, פי על בחיוב). אותה מרוכזים
בתחושת, בעצמם והניצחון ההצלחה שלא עד, שלהם היו
נטב שחבריהם לעובדה אפילו לב לשים מסוגלים חים בצידה
של השני. העיר
22. ועיוות אבסורד לכדי היהודית ההתנהגות מגיעה כבר כאן
העצמ הריכוז - מוסרי היה הסיפור שבתחילת י דתי להט מתוך
בכל לדקדק כקהל בסיומו מופיע, מנהג וס זולל, שחוגג, ובא
אחיו בעוד עלו ודאי הנטבחים צעקות. נטבחים אך, לשמיים
טחו מלך הר אנשי של אוזניהם. . מלשמוע.
23. אשר אלו את נוהגים מנהגי ומגדירים, ישראל ערכם את
במציאות מתחשבת שאינה בצורה וחשיבותם אלו; שסביבם
את עובדים כביכול אשר עלולים - המרחב בפני סגורים אך 'ה
יד את מראות טחו עיניהם אשר אלו גם להיות 'ה בקורותיו
עם של בא ונוהגים, ישראל שכניהם גורל למול דישות
. ואחיהם
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה