דהלכתא- ליבא א שחרית תפילת זמן סוף
: הקדמה האור והכלים. האורות תורת הוא החסידות בתורת נפוץ רעיון זה והכלי אלינו, מהשמיים היורד האלוקי השפע הוא
שלנו ההשתדלות האור אותו את ויחזיקו שיכילו כלים לייצר כדי כלים ליצור שלנו האמצעי היא התפילה האלוקי.
שנשתדל ככל מהשמיים גדול אור עלינו ישפיע. שהקב״ה הלכותיה ובדקדוקי בזמנה תפילה להתפלל ונתאמץ את להכיל שיוכל וחזק גדול יותר לכלי נזכה כך וכוונותיה,
השפע יום בכל השמיים מן היורד. האלוקי
: שאלה תפילת בו להתפלל שניתן ביותר המאוחר הזמן מהו
שחרית? של עשרה שמונה
לכתחילה שחרית תפילת זמן סוף. א א משנה ד פרק ברכות: משנה
יהודה( רבי חצות, עד השחר תפלת אלעאי) בר עד אומר:
שעות. ארבע
ב עמוד כו דף ברכות בבלי: תלמוד
תמידין כנגד תפלות אמר: לוי בן יהושע רבי איתמר…
אמרו מה מפני לוי: ן ב יהושע דרבי כוותיה ותניא תקנום…
והולך קרב שחר של תמיד שהרי חצות עד השחר? תפלת תמיד שהרי שעות, ארבע עד אומר: יהודה ורבי חצות; עד
שעות ארבע עד והולך קרב שחר. של
❖ המחלוקת נקודת מהי? יהודה לרבי קמא תנא בין
א משנה ו פרק עדויות: משנה
שחר של תמיד ועל דברים… חמשה העיד א בב בן יהודה רבי שעות בארבע. שקרב
יהודה כרבי להלכה הכריעה הגמרא זה, פי: על
א עמוד כז דף ברכות בבלי: תלמוד
אלעאי:) יהודה(בר כרבי הלכה כהנא: רב אמר ותנן הואיל
כוותיה. בבחירתא
רש״י: שם
בבחירתא– (מסכת) קרי( עדויות נקראת) שהלכה ירתא, בח
עדויות. כאותן
'בחירתא ערך הערוך:'ספר
המשנה מכל מקובצות מובחרות שהלכותיה 'עדויות', . מסכת בראש עזריה בן אלעזר רבי את שהושיבו ביום, ונשנית
פתח שומר שסילקו חכמים תלמידי כל ונכנסו המדרש, , בית
מרבו ששמע מה העיד אחד. וכל
❖ מדוע הגמר? א? פסקה כמי
א סעיף פט סימן חיים אורח ערוך: שולחן
( שעות ד' סוף עד זמנה ונמשך השחר… תפלת זמן ב׳שעות
) 'זמניות היום שליש. שהוא
היום את שמחלקים דבר של פירושו זמניות שעות כי נזכיר כשעה נחשב חלק כל אחד, כל חלקים ליב' הלילה. ואת
( שיש סבר אברהם המגן 'יום': גדר מהו בפוסקים נחלקו שיש סבר הגר״א הכוכבים. צאת ועד השחר מעלות לחשב
.) החמה שקיעת עד החמה מזריחת לחשב
עות ש ארבע אחר שחרית תפילת ב.
א עמוד יח דף ברכות: רי״ף
( לדרבנן דליתא גב על ואף כרבנן) הלכה שאין עד דאמרי
) והתפלל (שטעה וצלי דטעי היכא חצות, שעות ארבע, לאחר
ליה( יהבו תפלה שכר לו) יתנו יהבו לא בזמנה תפלה שכר,
. ליה
❖? שחרית תפילת זמן סוף בגדר הרי״ף הוסיף מה
א הלכה ג פרק תפילה הלכות: ב״ם רמ
עד ארבע אחר והתפלל טעה או עבר ואם השחר… תפלת תפלה חובת ידי יצא לא אבל תפלה, חובת ידי יצא היום חצות
. בזמנה
❖? הרי״ף דברי על דבר הוסיף הרמב״ם, האם חשוב דבריהם את והרמב״ם הרי״ף למדו מהיכן מבאר יוסף, : הבית
עבר ואם ד״ה א אות פט: ן סימ חיים אורח יוסף בית
( לה ילפינן חצות, עד רבנן מדאמרי זאת) לומדים אנו היכי כי,
) כך כל גדולה מחלוקת נעשה פלוגתא(שלא כך כל נשוי דלא
שעות ד' אחר התפלל אם יהודה דלרבי ורבנן, יהודה רבי בין ( ליה יהבי לא ) לו יתנו לא מתפלל ולרבנן כלל, תפילה שכר
הילכך בזמנה, תפילה שכר ליה יהבי ו חצות עד והולך שכר חצות עד שעות מד' עלמא דלכולי בפלוגתייהו, ממעטינן
לא יהודה דלרבי אלא בהזיד בין בשכח בין ליה, יהבי, תפילה תפילה שכר ליה יהבי ולרבנן בזמנה, תפילה שכר ליה יהבי
. בזמנה
❖ לאחר שפסקה 'שעות ד עד יהודה כרבי הגמרא כתמיד
שחר, של שעות ד' לאחר תפילה להתיר לפוסקים? מניין
א כח ברכות יעקב: קהילת
לא פנים כל דעל נראה שעות, ד' לאחר שחרית בתפילת אבל 'תמיד דגם ואפשר יהודה, לרבי אף לגמרי זמנו 'עבר
אף כשר מדאורייתא 'בוקר 'ת ע ד חצות… עד יהודה לרבי
חצות עד. משמע
❖? והרמב״ם הרי״ף בבסיס שעומדת הסברא מה
❖? ורבנן יהודה רבי חלוקים ובמה היכן
שם ערוך: שולחן
על אף חצות, עד שעות ד' אחר והתפלל עבר, או טעה, ואם
איכא מיהא תפלה שכר בזמנה, כתפלה שכר לו שאין. פי
דהלכתא- ליבא א שחרית תפילת זמן סוף
❖, מדוע חשוב ' מקבל חצות עד דווקא תפילה?'שכר
❖ חובת ידי יצא, האם ערוך השולחן בלשון דייק, תפילה
רביעית? שעה אחר במזיד כשהתפלל
ו ס״ק פט סימן ברורה: משנה
– עבר או לומר( רצונו היא) ערוך השולחן כוונת שבמזיד, פי על אף התפלל, ואח״כ זמנה שעבר עד התפלה את שהה
חובת ידי יצא כן תפלה בזמנה שלא שהיתה. אף
❖ המשנה מבאר מה? ערוך השולחן בדעת ברורה
ערוך השולחן על חולק חדש הפרי: מאידך,
פט סימן חיים אורח חדש: פרי
תפילת שביטל שמי להלכה, נקיטנן דכתיבנא מילי הני מכל היום שליש דהיינו שעות ד' שעברו כיון במזיד, , שחרית
לתקון יוכל לא מעוות שש עד נאנס או שגג ואם ה, בי קרינן
להתפלל יכול. שעות
❖ הרי״ף בדברי עיין, האם לעיל שהובאו והרמב״ם
? חדש הפרי נקט כמי בדבריהם למצוא תוכל
❖ חדש הפרי שבין המחלוקת יסוד, מהו דעתך חווה? והשו״ע
יתפלל האם שעות ארבע לאחר עד מלהתפלל המתין ג.
כעת א עמוד כח דף ברכות לציון: אשון ר ספר
זה) דין דינא(ושונה האי ושניא שעות מד' השחר מתפלת
) לו הורנו לא (ששם ליה אורינן לא דהתם ואילך, כל להתפלל
( תשלומין דלעביד אלא שעות ד' דעבור תפילת שיתפלל
תשלומין) לשון דייק והכי יצא והתפלל עבר אם דוקא אלא,
הרי״ף. י דבר דייק והכי הרמב״ם.
❖ הרי״ף בלשון עיין שהובאו והרמב״ם, כיצד ב בחלק
מדייק לציון? הראשון בהם מתפלל אינו שעות ד' שלאחר שכתב לציון הראשון לעומת
( במזיד) המתין לא אם אף שיתפלל הסוברים פוסקים יש, ,
כתב וכך בדיעבד, תפילה זמן לאחר עד במזיד המתין אם אף
החיים: כף
סימן החיים כף י ס״ק: פט
שכתב( דמה נראה, ולי ) ערוך השולחן לאו הוא 'והתפלל', איידי אלא לכתחלה, להתפלל דיכול הדין הוא אלא דוקא,
טעה דאם דקאמר נמי נקט עבר לשון שהוא עבר או
דוקא לאו הוא אבל.'והתפלל',
❖ יתפלל האם במזיד, כשהמתין החיים כף דעת מה כעת?
❖ לציון? הראשון ראיית את דוחה הוא כיצד
ו ס״ק פט סימן ברורה: משנה
להתפלל צריך מקודם התפלל לא אם שלכתחילה הדין, והוא
בזמנה כתפלה. ר שכ לו שאין רק חצות, עד שעות ד' אחר
שסוברים פוסקים יש כי נדבה, בתורת אז שיתפלל וטוב יתפלל כן על כלל, להתפלל מצי לא שוב שעות ד' עד דבהזיד
נדבה בתורת הוא. פטור הוא הדין מצד שאם ויתנה
היום חצות אחר שחרית תפילת ד. והרמב״ם הרי״ף דברי שמקור יוסף הבית שביאר לאחר
את שממעטים משום הוא ת, חצו עד להתפלל שאפשר
כתב: לרבנן, יהודה רבי בין המחלוקת
שם יוסף: בית
ולמעלה דמחצות חצות, עד הפוסקים כתבו בדוקא זה, ולפי מתפלל אינו כלל הוא תפילה זמן דלאו כיון המנחה, זמן עד
הוי לבטלה דברכה אפשר. התפלל ואם ענין, בשום
הרמ״א: והגיה
: הנ״ל ערוך שולחן על הרמ״א
שחרית תפלת להתפלל אסור חצות ואחר. הגה:
❖ אחר שחרית תפילת לגבי והרמ״א הב״י דעת מהי? חצות
❖ כמי מדבריו להסיק אפשר האם הרמ״א בלשון דייק הראשון במחלוקת נקט? החיים וכף לציון הלבוש ביאר חצות, לאחר להתפלל שאין זה דין של: טעמו
פט סימן חיים אורח: לבוש
להתפלל ואסור הבוקר זמן עבר כבר אילך ו מחצות אבל ערב להקרות מתחיל שאז לבטלה, ברכותיו והוו, שחרית
ובטל זמנו ועבר בקר, ואינו למערב לנטות מתחלת שהחמה תפלות אמרנו וכבר תמיד, קרבן גבי כתיב דמועדו קרבנו,
תקנום תמידים. כנגד
כתב וכך והרמ״א, הב״י על החולקים פוסקים יש מאידך,
:"ח הב
ב ס״ק פט סימן חיים אורח חדש: בית
זמן שיגיע עד לכתחלה חצות אחר להתפלל נקטינן, והכי
גדולה( מנחה חצות) אחר שעה חצי בהגהת כהרב ודלא.
חצות דאחר ופסק יוסף בית דברי אחר דנמשך ערוך, שלחן דליתא שחרית, תפילת להתפלל. אסור
❖ " הב לדעת מדוע לאחר אף שחרית להתפלל ניתן ח
? חצות
דהלכתא- ליבא א שחרית תפילת זמן סוף
ז ס״ק פט סימן ברורה: משנה
חצות- ואחר הר״ב( מלשון משמע הרמ״א) תיכף דאפילו, עבר בין קאי ואדלעיל שחרית, להתפלל אסור חצות אחר
חצות שאחר שעה בהחצי מקילין ויש. בשוגג. טעה או במזיד
משמע ולדינא, מפסק לזוז שאין החיים ודרך מגדים מפרי
) הר״ב(הרמ״א בחצי שחרית התפלל אם בדיעבד אמנם, … שנית להתפלל צריך ואין יצא חצות, שאחר זו. שעה
חצות ואחר ד״ה א סעיף פט סימן הלכה: ביאור
תפלת יתפלל לא שוב עלמא לכולי זו, שעה חצי ואחר
מה אם אפילו שחרית, וכל באונס היה עתה עד התפלל שלא
אלא פוסקים, לכמה לבטלה ברכותיו והמתפלל במזיד. , שכן שחרית בשביל עשרה שמונה כך ואחר מנחה מתחלה יתפלל
ולא באונס מתחלה היה התפלה שביטול והוא להשלמה,
. במזיד
למעשה הלכה ה.
. א שליש עד נמשך שחרית של עשרה שמונה תפילת זמן
היום חצות עד להתפלל רשאי ובדיעבד. היום,
ניתן צורך במקום זה. דין על להקפיד יש הש״ץ בחזרת אף ב.
חצות קודם מעט התפילה את ולהתחיל. להקל
שהש״ץ יקפידו התפילה, זמן לסוף סמוך שמתקבצים מנין ג.
חזרתו את יתחיל הזמן סוף ם קוד הפחות לכל
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה