בס״ד כהן רועי הרב / מוריה כנסת בית / תשפ״ג הגדול שבת דרשת
ושאולה– גזולה מצה וחיבת המצות קניין
י סימן ב פרק פסחים מסכת רא״ש ח
אסי רב אמר [ דף ר לדברי שני מעשר של מצה ע״א] 'לח
הוא גבוה ממון מעשר ב): (נד, דקדושין שני בפרק (דאמר מאיר רש״י). אדם אין חובתו ידי יוצא אדם חכמים לדברי בפסח חובתו ידי יוצא
מצתכם? כתיב לא והא בפסח. אתיא5 יימר רב אמר "לחם," "לחם" עוני" הכא״לחם כתיב התם" וכתיב והיה
הארץ" מלחם באכלכם כאן אף משלכם להלן מה
משלכם. דאין מהכא משמע גזולה, במצה יוצאין להו אית דרבנן
שוה, גזירה שפיר רבי10 בפ' מקובלת זו שוה דגזירה והשעורין דהחיטין מתניתין ההיא על ב) ע (ד' ישמעאל
בחלה, חייבין אלו הרי ושיפון שועל והשיבולת והכוסמין
בגמרא, עלה וקאמרי אתיא״לחם" ר״ל אמר מה״מ
ממצה: "לחם" הארץ" מלחם באכלכם הכא״והיה כתיב
עוני." התם״לחם תיב וכ דמצת15 להו אית דרבנן אלא שלכם, הוי שני= =מעשר מע״ש היא לכם דלאו גזולה אבל
בה נפיק. לא ליה מסייע לימא דקאמר דסוגיא מסקנא מוכח וכן עריסותיכם דכתיב עיסה שאני פליג נמי בהך פליג מדהכא וגזול20 שני מעשר מינייהו וממעטינן זימני תרי עריסותיכם גבי הכא אבל שאול למעוטי לכם חד אלא כתב דלא אתרוג לאכילה ליה דאיתיהיב שני מעשר אבל דאתא הוא וגזול חשיב לא גזול עלמא דלכולי אלמא ביה דנפיק נמי הכי
אדם דאין מצה) ' מהל (פ״ו ז״ל הרמב״ם כתב וכן לכם.
גזולה… במצה יוצא 25 ז ו, ומצה חמץ רמב״ם מצה באכילת חובתו ידי יוצא אדם אין לו אסורה שהיא או תרומתו נטלה שלא ראשון מעשר או טבל שאכלה כגון בה30 יוצא המזון ברכת עליו שמברכין כל הכלל זה שגזלה, יוצא אין המזון ברכת עליו מברכין שאין וכל חובתו ידי חובתו ידי. בה
ז ו, ומצה חמץ משנה מגיד
שגזלה או מ״ש אבל בירושלמי הוא אסור35 גזולה מצה תני הדא ה' נאץ ברך ובוצע שם על אושעיא א״ר עליה לברך אין אמר ר״י לו חייב הוא דמים בסוף אבל בתחלה דתימר
אילא א״ר עבירה מצוה אין אמר יוסי ר' מצוה ה עביר לאו ואם מצות הן הרי כמצותן עשיתן אם המצות אלה
ע״כ מצות. אינן 40 הוא דמים בסוף אבל שאמרו ממה שכתב מי ראיתי אבל
לו חייב בדיעבד בה יוצא גזולה מצה ש״מ כתיב לא דהא
ע״כ. מצתכם כן נראה אינו הירושלמי וסוף יצא לא אלא
ודאי פת ועשאו קמח או חטים גזל אבל מצה ל שגז והוא נ״ל כך לו חייב הוא לבד ודמים בשינוי שקנאן: יוצא 45 פירוש עם ירושלמי תלמוד ה א, חלה נפש, ידיד רַּבִי אָּמַּר עָּלֶיהָּ. לְּבָּרְֵך אָּסּור גְּזּולָּה מַּצָּה תַּנִי
שֵם עַּל הֹושַּעְּיָּא ג י, (תהלים )שנאמר נִאֵץ בֵרְֵך ּובֹצֵעַּ
דְּתֵימָּא הַּדָּא יֹונָּה רַּבִי אָּמַּר ה'. שאינו50 שאמרת זה כי, האכילה שלפני ברכה היינו בַּתְּחִילָּה רק זה מברך, לֹא בַּּסֹוף אֲבָּל היא וגזולה שלו אינה כשמברך אבל שלו על ומברך שקנאה כיון יברך האכילה שלאחר, ברכה
ואומר חולק אָּמַּר יֹונָּה רַּבִי לֹו! חַּיָּיב הּוא דָּמִים ורק מִצְּוָּה עֲבֵירָּה אֵין הבאה55 מצוה זו כי יברך לא בסוף גם במלים ואומר יונה ' ר כמו סובר אָּמַּר יֹוסֵי רַּבִי. בעבירה
עֲבֵירָּה מִצְּוָּה אֵין אחרות בעבירה הבאה מצוה אין
. מצוה הַּמִצְֹּות אֵלֶה לד כז, הִילָּא)ויקרא רַּבִי אָּמַּר (
מִצְֹּות הֵן כְּמִצְּוָּתָּן עֲשִיתֶן אִם וכו ה' צוה 'אשר
בעבירה באות אם לָּאו וְּאִם כמצות נחשבות אֵינָּן60. מִצְֹּות
ה א, חלה רידב״ז ובוצע ע״ש אר״ה עלי' לברך אסור גזולה מצה תני בסוף65 אבל בתחלה דתימא הדא יונה א״ר וגו' ברך משום המזון ברכת הוא בסוף פי'. לו חייב הוא דמים
קניא דלעסי': דכיון
… דלא משום הוא איסור אכילת על מברכין שאין והטעם
אכילה איסור אכילת חשיב בהרמב״ם במ״ע כ״ז כמבואר אסור70 גזולה דמצה קאמר וע״ז שם עיין ברכות ה' ז״ל לענין אכילה חשיב דלא עלי' מברכין דאין ן וכיו עלי' לברך חשיב שיהא אפשר דאי מצה לענין אכילה חשיב לא ברכה
דידן ממתניתן כדמוכח זה לענין ולא זה לענין. אוכל הרי דראב״י ברייתא ע״א צ״ד דף ב״ק במס' איתא וכה״ג ממנה75 והפריש וכו' ואפאה טחנה חיטין של סאה שגזל כמו דזהו חלה הפריש ו נקט לפיכך מברך כיצד חלה והפריש ראב״י נקט וכן גזולה במצה הזאת הברייתא הוי לא לברך יכול דאינו וכיון מברך כיצד אבל חלה ממנה
שוין וברכה ומצה דחלה תנינן דידן במתניתן דהא: חלה
80 ה א, חלה (ירושלמי) הש״ס גליוני עלי לברך אסור גזולה מצה תני 'שם ברכת פי' נ״ב,
מצוה בה לצאת דאסור רק הברכה דווקא ולאו א״ר כו' בה לצאת אסור דלכתחלה היינו בתחלה דתימא הדא יונה
אם85 פי' בסוף אבל מחדש וגוזל אותה מכלה דבאכילתו נ לא (ותיבת לו חייב הוא דמים מצוה לשם ואכלה 'עבר ונתחייב בשינוי בלעיסה דקנאה פי' למחוק) דצריך
המצוה אכילת וקיום שלו שה נע המצה גוף אבל דמים שלו היא המצוה בשעת ושפיר במעיים או בגרון היא
שפיר. בה ויוצא 90 ה א, חלה תמר עלי ה שמנאץ הסיבה לבאר נראה '. ה נאץ ברך ובוצע 'ע״ש פ״ל בויק״ר ביאור וביותר ה״א פ״ג סוכה הירושלמי עפ״י
אדם95 לוי רבי אמר פסול הגזול שלולב הטעם שמפרש, ס״ו, ברוך הקדוש לפני צווח גזול היה ואם בו לזכות לולב לוקח אוי אומרים השרת ומלאכי אני חמוס אני גזול ואומר הוא
לזכות ברך הוא כאן ואף. קטיגורו סניגורו שנעשה לזה לו הוא ברוך הקדוש לפני צווחת הגזולה המצה ברם בו
קטיגורו נעשה וסניגורו ה' מנאץ נמצא אני, . גזולה 100 רבי לו חייב הוא דמים בסוף אבל וכו' ר״י אמר אין אומר יוסי רבי מצוה עבירה אין אמר יונה
וכו… עבירה 'מצוה הנימוקים הבדלי בביאור נ״ל והנה
הבאה למצוה יונה רבי יוסי, ורבי יונה רבי בין בעבירה הרמב״ם105 דברי עפ״י ביאורו מצוה" עבירה "אין אומר בעבירה הבאה מצוה וכו ה״ז פ״ה מזבח איסורי )'(הלכות פסולה והמצוה מתקבלת ואינה שונאה הוא ברוך הקדוש
מצוה "אין אומר יוסי רבי ולם היטב…א שם, עיין עבירה ע״י להעשות יכולה מצוה אין כלומר עבירה",
מצוה אינה ומראש הילא110 רבי רבו מדברי זה ומנמק זו הלכה שאין כלומר וכו', המצות אלה דכתיב שאומר
זאת. . למדים אנו ממקרא אלא מסברה. באה
בס״ד כהן רועי הרב / מוריה כנסת בית / תשפ״ג הגדול שבת דרשת
ט ח- סעיף תנד סימן חיים אורח השולחן ערוך
ח סעיף וז״ל גזולה במצה חובתו ידי יוצא אדם אין הרמב״ם בפ״ו לו5 אסורה שהיא במצה חובתו ידי יוצא אדם אין ז' דין … עכ״ל והרא״ש דאינו ג״כ כתב י״ח] [סי' שעה כל בפ' מחלה ילפינן דמצה שלכם דאינו משום גזולה במצה יוצא
דבעינן [ל״ה. ] בגמ' שפיר חשיב שאולה אבל ע״ש משלכם
בו ויוצא שלכם סק״ג ][ט״ז קמח10 או חטים גזל אם אבל מצה כשגזל דווקא בגזולה וגם חובתו ידי בה יצא מצה ועשאו ודמים בשינוי קנאה שהרי
לכם משום הרא״ש לטעם וזהו לו חייב הוא: לבד
ט סעיף מה ולפי ברכה משום הטעם שתלה להרמב״ם אבל
קנאו15 אם דאפילו לולב לענין תרמ״ט סי' ן לקמ דקיי״ל מצה חובת יצא לא ה״נ א״כ עליו יברך לא בשינוי
להרמב״ם…
א לה, סוכה הריטב״א חדושי
אלא לחם20 לחם דאתיא ואסיקנא מצתכם כתיב מי מצה גזולה מצה טעמא) (מהאי בפסח פסלו ובירושלמי. 'כו ביאוש דקנייה בעבירה הבאה מצוה לה דהויא (ו)משום
באה שאינה פי על ואף, כדלעיל מצוה של רשות ושינוי דילן ובגמרא, בעבירה הבאה מצוה משום בה אית לרצות
משום כלל התם הא אדכרו לא דסברי25, לה משכחת דלא דמכי ב ל' (כתובות נערות אלו בפרק כדאמרינן )'לה לנגזל ואין הוא אהדורי בר דלאו קנייה בפומיה לעסיה
דעביד ומעיו גרונו הנאת בשעת ליכא ותו, דמים אלא בעבירה הבאה מצוה משום ולא לכם משום לא מצוה נמי30 לה משכחת ולא וסוכה, לולב גבי לעיל כדפרישנא בעינא הדר דלא במידי כה״ג דשאולה שאולה, ה במצ ביה קרינא ולכם הוא גמור לוה של וממונו היא, הלואה
מאיר… דרבי ואליבא שני במעשר לה, אלא משכחת ולא
ד תנד, פסח הלכות חיים אורח 35 ד סעיף דברים במה גזולה. במצה חובתו ידי יוצא אדם אין ועשאו קמח או חטים גזל אם אבל מצה; כשגזל אמורים,
לו חייב הוא לבד ודמים בשינוי, שקנאה בה, יוצא. מצה,
תר.)מ״ט סימן ריש ע״ל ברכה (ולענין 40 תנד סימן חיים אורח יוסף בית
… הרוקח בשם ו) (אות ו' בפרק מיימוניות הגהות כתבו שלי מצה לידו שיגיע מי כל לומר ללמד שטוב רפא) (סי' (מב45 וערבה לולב בפרק כדאמרינן במתנה לו היא ): הרי לו הוא הרי לידו לולבי שיגיע מי כל לומר אותן מלמדין
: במתנה
ב אות תנד סימן חיים אורח תשובות פסקי
בעה״ב50 שלחן על הסמוך, אורח לענין הפוסקים ודנו בעה״ב ממצות ואוכלים, הוריהם אצל לחוג הבאים ובנים
חסר ולכאורה המצות, להם יקנה בעה״ב ש מבלי."ב״לכם שכתבו יש ואכן להקפיד יש שאכן ויתן יקנה שבעה״ב גמורה55 במתנה המצות את הגדולים ובניו לאורחיו יכול שאינו מתנה כי ולהקדישו, למוכרו אף (שיוכלו מ״ח בנדרים כדאי' מתנה שמה אין ולהקדיש,)למכור
כתבו מהפוסקים רבים אמנם שאין העולם ג מנה לישב
כך על, מקפידים במצה "לכם" בפירוש כתוב שלא, כיון בלי60 שאוכל כיון לומר יש לכן מחלה, גז״ש ילפינן אלא
נתכוונו לא אם אף הוא, בעה״ב ובדעת מחאה, שום קנין מעשה שצריך נאמר אם ואף ממש, ולקנות, להקנות ושפיר כקנין, הוא הרי ובלעו ולועסו לפיו שמכניסו בזה
מצה חובת ידי יוצ. א יתנו65 נשואים ובנים שאורחים הוא ויפה טוב מקום, ומכל סכום איזה שיאכלו המצות עבור פרוטה) שוה (לכה״פ מן קנין שהוא מעות בקנין בהם לזכות כדי הסדר, בליל
ג אות וכדלהלן.'התורה,
ויקחו70 מאמר תרומה שת פר שמות לזוהר- הסולם פירוש לח לה- אות תרומה לי
לה ][אות הא תימא ואי לכו כתוב, הרי תאמר ואם וכו': וחלב יין מחיר ובלא כסף בלא שברו ולכו ואכלו. שברו הוא ברוך הקדוש של השתדלות והוא בחנם, שהוא, הרי אלא75 ומשיב כן. שמכונית התורה פירושם וחלב יין כי מי כל התורה, השתדלות של השתדלות בה. זכה שרוצה בלא בו זכה שרוצה מי כל אותו, לדעת הוא ברוך הקדוש העומדת הוא ברוך הקדוש השתדלות אבל כלל. שכר שלא משום וריקם, בחנם אותו לקחת אסור במעשה, הקדושה80 של רוח עליו להמשיך כלל ההוא במעשה יזכה שלם בשכר. אלא
לו ][אות דאוליף דחרשי בספרא כשפים, בספרי:'וכו כל כתוב, המלך, לשלמה השדים, מלך אשמדאי, שלמד ולהכניע הטומאה רוח ממנו להעביר להשתדל שרוצה מי צריך85 בו, להשתדל שרוצה ההוא מעשה דס״א, האחר רוח בין ממנו, שמבקשים מה כל שיתן מלא, בשכר לקנותו תמיד מזומן הוא הטומאה שרוח משום רב. ובין מעט
אדם בני מכריח כי תשלום, בלא נמכר ו ובריק, בחנם עמהם לדור הסתות בכמה אותם ומסית עליהם. שישרה
עמו משכנם שיעשו אותם מטה דרכים. בכמה 90 לז ][אות לאו קודשא ורוח אינו הקדושה של ורוח וכו': ובטהרת ורבה, גדולה ובהשתדלות מלא בשכר אלא כן
לו אז וגם ונפשו, לבו ובחפץ משכנו, ובטהרת, עצמו, הוא זה, כל ועם עמו. משכנו שישים אותו להרויח שיוכל ואם95 ולשמאל, לימין לנטות שלא הישר, בדרך ללכת צריך עוד יוכל ולא ממנו, ומתרחק מיד, ממנו מסתלק הוא לא,
כבתחילה אותו. להרויח
לח ][אות כתיב דא ועל לי ויקחו כתוב זה ועל וכו':
על שנתגבר איש, שנקרא ממי היינו איש, כל מאת תרומה איש נקרא יצרו על שמתגבר מי שכל. יצרו, ידבנו100 אשר ומשיב לבו. ידבנו אשר מהו לבו, ידבנו אשר שואל, , , לבו לבי אמר לך כמש״א הוא. ברוך הקדוש בו שירצה. אלא בהקב״ה נאמרו כולם לבו. וייטב לב. וטוב לבבי. , צור
אף. שלו הרצון כלומר הוא, ברוך הקדוש של הלב דהיינו ממנו הוא. ברוך הקדוש של הלב הוא לבו, ידבנו אשר, כאן 105 הוא ברוך הקדוש נמצא שם כי, , תרומתי את תקחו אחר במקום ולא בו, . ששורה
ד פרק האהבה שער חכמה ראשית הדביקה110 היא והתאוה שהרהור האהבה לענין ולעניננו רעותא והוא החשיקה היא ורדיפה ואהבה וכאן דלבא. למירדף דלבא ברעותא לקמן ע״ה הרשב״י לשון נעתיק המבוקש החפץ תכלית הוא שהמעשה חפץ הוא ומעשה מה והיינו ואהבה תאוה מתוך אלא רדיפה שאין ונמצא
שפירש החשק תוליד האהבה מצד כי ע״ה115 הרשב״י וביאר השכינה האדם שיקנה דרך כי קכ״ח) דף תרומה (פ'
כי שם אמר דלבא רעותא ר העיק הוא בו שתשרה שיעשה אותו ומפתים בחנם באדם שורות הקליפות דקודשא רוחא אח״כ ואמר עמו לדור שיבא כדי מעשה
בס״ד כהן רועי הרב / מוריה כנסת בית / תשפ״ג הגדול שבת דרשת
הכי לאו שלים באגר אלא וסגי רב ובאשתדלותא דמשכניה ובאיתדכאותא דגרמיה ובאיתתקנותא דישוי ליה למרווח דיכיל ולואי ונפשיה דלבא וברעותא
עמיה…עכ״ל… מדוריה שאמר" הקודמות וההכנות ובאישתדלותא5 שלים באגר וסגי" רב הפסוק כלל זה וכל הדבקות אל הכנות כלם
יצרו על הגובר הוא שאיש כמ״ש איש כל מאת באמרו האמורות אלו הם יצרו על לגובר שצריכות וההכנות לעיל שפי' כמו הדביקות הגורמים והם המאמר בתחלת שהוא10 הקליפות ממנו שיפריד לא אם שידבק אפשר שאי היצר הכנעת קנה ענין על שכוון איפשר שלים באגר ופי'
דהיינו חבר לך בדמים קנה היינו וסגי רב ובאישתדלות
ענין מב הזריזות הקודש. רוח לידי יאה
הערה15 טז פרק ערות ה ב- ק חל חסד אהבת חיים- חפץ תוכחת וזהו ***) בעת שדרכן האנשים לאותן מגולה תוכחת וזהו ***) בהמ״ד הוצאות לצרכי ובהמ״ד בבה״כ עליות שמוכרין כדי לעצמן מנין ועושין יוצאין הם וכה״ג ונרות לעצים יחשבו20 שלום ובלבם ע״ז מעות להוציא יצטרכו שלא טעות וכמה בחנם ונרות ועצים בה״מ להם שיש לנפשם
ידעו שלא האנשים אלו טועין תלויה המצוה שעיקר הלא העליות לבד העליות הקונים כי עליה מעות בהוצאת גדול שכרם וכמה לבהמ״ד ועצים נרות קונים בהמעות
התורה החזקת בכלל זהו כי זה. עבור לענין25 המזרז גם הכנסת ממעט שבזה כלל עושה הוא יפה לא המנין עשיית הקולר לבהמ״ד נרות או עצים אח״כ יחסר ואם בהמ״ד
מזה ירחק נפשו השומר ע״כ ח״ו בצוארו: תלוי
פ מלובלין- הכהן צדוק ר' תרומה פרשת שמות צדיק רי 30 וגו לבו ידבנו אשר איש כל מאת תרומה לי ויקחו.'[ב]
ד (משלי דכתיב הוא,'דא ה א') ל״ג, זו (פרשה רבה במדרש עמה נמכרתי כביכול וגו' לכם נתתי טוב לקח כי ב')
טוב… לקח נקראת התורה וכו' לי ויקחו שנאמר במתן וכן מורה35 שהוא ונשמע נעשה ישראל אמרו מקודם תורה שיש אהבה ורוב החשק ידי על תורה להדברי שיזכו
להם… ויקחו ודרשו טוב לקח ונקרא לתורה זכו זה ידי ועל יתברך ה' שיהיה שלזכות והוא עמה. נמכרתי שכביכול לי
מה פי על והוא במחיר להיות צריך אל ישר בני בתוך שוכן איש40 כל מאת ע״א) סוף (קכ״ח זו פרשה בזוה״ק שמובא דאתגבר מאן וכל יצריה על דאתגבר איש דאיקרי מההוא
איש… איקרי יצריה. על כמו חשק היינו דיצר אמרנו דכבר
הימים- (דברי שנאמר י״ח כ״ט, )א לבב מחשבות ליצר שיושאר כמו דשמעתא לחדוותא חשק להיות ונברא עמך לשמש45 נברא והנחש א) קל״ח ח״א (זוהר לעתיד גם ממנו להיות ונברא ב) נ״ט (סנהדרין אכתו מל לעשות לאדם לו ואדון איש נקרא הרע היצר על המתגבר וכל. עבדו.
למעלה… בזוה״ק שמובא וכמו במצוות דהשתדלות והיינו כסף מחיר בו דשייך יש עשה מצוות במחיר. להיות צריך מחיר50 ידי על הוא תעשה לא ממצוות ופרישות כפשוטו. במצוות וכן יתברך ה' לכבוד ותאוותו חשקו. שיבטל בודו לכ הממון וחשק תאות לכוף העיקר בכסף הנקנים
. יתברך
ב ו, ויקרא 55 הִוא עֹלָּה ה תֹורַּת זֹאת לֵאמֹר בָּנָּיו וְּאֶת אַּהֲרֹן אֶת צַּו ָּ(ב)
וְּאֵש הַּבֹקֶר ד ע הַּלַּיְּלָּה כָּל הַּמִזְּבֵחַּ עַּל מֹוקְּדָּה עַּל ַּהָּעֹלָּה
בֹו תּוקַּד: הַּמִזְּבֵחַּ
ב ו, ויקרא רש״י 60 ולדורות מיד זרוז. שון ל אלא צו אין אהרן- את צו (ב) בו שיש במקום לזרז הכתוב צריך ביותר שמעון ר' אמר
כיס: חסרון
ליקוטים שלמה תפארת 65 פי על הנ״ל ד'. צוה אשר כל ויעשו יבואו בכם לב חכם וכל על הוצאות מוציא אם דהיינו מצות יקח לב חכם הכתוב
וזה הוא ברוך הבורא לפני חשובים הם אזי ד'. מצות
טוב שאמר אם היינו וכסף זהב מאלפי פיך תורת לי אצלי70 וחשובים טובים הם אזי זהב אלפי עליהם הוצאתי חשובים אינם הם בחנם שהם המצות אך שכתוב כמו ומרבה מצות יקח לב שחכם דהיינו ילבט. שפתים ואויל בהם שאין המצו' רק ועושה הולך ואויל עליהם. בהוצאות
בחנם באים שהם מתו ודוג תהלים אמירת כמו כיס חסרון
. לידו… כל75 ויעשו יבואו בכם לב חכם וכל הכ' כוונת וזה וכילי קמצן שהוא דמי מצות התרי״ג כל דהיינו צוה אשר המצות אבל בחנם שהוא מה רק המצות עושה אינו
יקח לב החכם אבל עושים. אינם מרובים ם דמי שצריכים שהם מהמצות יותר בעיניו ים חשוב הם אדרבא מצות
. בחנם. . 80 קצט אות דפרקא אגרא הלז הזהר מדברי למשמע איכא גברוותא הלכתא. וכמה
למינדע ואישתדלותא דאורייתא אישתדלותא 'א לקוב״ה להוציא85 צריך ואין בחנם אפילו למצוא יכול השתדלות אבל דוקא, ע״ז מעות המצות מעשה צריך
מעות ע״ז שיוציא, דוקא וטלית תפילין המניח דומה ואינו דנסתפקו הא ולפי״ז שלו, תפילין למניח שאולין והוא שלו טלית הצורך לעת אדם ישאיל אם הפוסקים מבואר90 דהרי כן, יעשה דלא נראה שאולה, טלית על יברך ליה לנטלא אסיר בעובדא דקיימא אישתדלותא בזהר
כל קיימא באיסור בודאי אסי״ר דקאמר וכיון במגנא,
שי״ג רפ״א רמז לקמן [עי' לו. שאפשר. ]זמן מצוה מצות, ב' לפניו יזדמנו אם הזהר מדברי נשמע ב'
ביותר95 ישתדל בחנם ואחת מעות, להוציא יצטרך, אחת להכניס כיבוד כגון, מעות להוציא שיצטרך מצוה באותה בידו יכולת יש וכך כך ובין לתורה, שיעלה או לברית,
ותעשה בממונו במצוה ישתדל בממונו מצוה, לקיים הדבר ותתבונן אודיעך ואגב אחרים. ידי על הזאת המצוה והם100 מושלמים שאינם אנשים הרוב עפ״י שתראה מה שבדורינו המוכסנים רוב ואפילו רעות, במדות שקועים לעשות משתדלים התורה כל על לעבור חשודים הם אשר
, חילה ת לתורה ושיעלו הבן, את למול כגון בחנם, המצות כזאת כשתראה זה, עבור עושים ומריבות קטטות וכמה רצונם105 באם כי קיטמא, מלאים כדים הם אשר תדע מצות לקיים לפניהם הארץ כל הלא למצוה, וחשקם
וכיוצא חסד וגמילות בצדקה. בוראם מעשה ע״י לפעול האדם ירצה אם הזהר, מדברי נשמע ג'
כעס כגון רעות, מדות ממנו להעביר המצות, , וגיאות רעות110 המדות שכל ושנאה, וקנאה בה, שמורגל ותאוה מסאבא הרוח עצמו על שהשרה מחמת לו, באים
איזה כשיקנה אזי מסאבא, הרוח ממנו להעביר וכשרוצה ראשון בפעם ממנו שיבקשו מה כל יתן. מצוה ובריקני״א במגנא ליה לנטלא אסור בזהר שמבואר מה ד'
הוא במגנ״א רמ״ז, ה בזה פי' לשון, כפל הוא הנה, בחנם 115 דצריך הוא בריקני״א מקודם המעות להכין אני זה ויאמר
עיין המעות על הקדושה תחול "ז ועי פלונית, למצוה מכין
שם.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה