פרפראות בהגדה של פסח-תשפג

בס״ד מוריה כנסת בית / קהילתי שיעור / כה רועי הרב / תשפ״ג הסדר לליל רעיונית הכנה ן

פרפראות פסח של הגדה על ורעיונות

הסדר– ליל עיקר משם היציאה ואת מצרים, גלות עד עמנו היווצרות תהליך על מספרים אנו הילדים. הוא. בשביל בסדר והנאמר לנעשה ועירניים ערים יהיו שהילדים מאד. חשוב

שותפותם להעצמת וגם עירנותם, שמירת לצורך גם מאד, ומשמעותיו. ת רצויות ילדינו של יוזמות

בסדר שונים עניינים ילדינו. של בחייהם סוגיות על שיחה מזמינים אין)(כמעט הסדר במהלך הסדר. ליל לפני הלב את המושכות ופרפראות רעיונות עוד להכין כדאי אין פירושים. עם להגדות משמעות

. זמן שליט״א. לווינשטיין שלמה לרב הנר" "לאור מהגדת נלקחו הליקוטים עיקר

קדש

דרך כוסות ארבע אומרת: קט דף פסחים במס' הגמ'

רבנן. תיקנו חירות היו מצרים בגאולת חיד״א: הרב ומסביר שלבים. ארבעה את להעביד המצרים הפסיקו דבר, מכת עד דם ממכת א) קלות בעבודות עבדו עדיין אבל קשה. בעבודה היהודים

ג לגמרי. השיעבוד הפסיק והלאה דבר ממכת ב) )יחסית.

ה.' לעם נהיינו תורה- מתן ד) רים. ממצ יצאו בניסן בט״ו

לשונות ארבע כנגד כוסות ארבע חז״ל תקנו כך גאולה של

מתחת אתכם והוצאתי א) אתכם והצלתי ב) מצרים בלות ס

מעבודתם- אתכם- וגאלתי ג) לגמרי ד מצרים )יציאת

תורה. מתן לעם- לי אתכם ולקחתי

דְמִצְרָיִם. בְּאַרְעָא אַבְהָתָנָא אֲכָלוּ דִי עַנְיָא לַחְמָא הָא

וְיִפְסַח. יֵיתֵי דִצְרִיךְ כָּל וְיֵיכל, יֵיתֵי דִכְפִין כָּל

דְיִשְרָא בְּאַרְעָא הַבָּאָה לְשָנָה הָכָא, ֵהָשַתָּא ל.

חורִין. בְּנֵי הַבָּאָה לְשָנָה עַבְדֵי, הָשַתָּא

דכפין'" "כל לאמירת טעמים בריח רב דלת אחורי מ הבית בתוך זאת לומר ה׳חכמה' מה מי לילדים? בשקט זאת לומר ועוד נעולה, תנסה שומע?

הכנ בית ברחבת לעמוד ייתי דכפין "כל ולהכריז; הגדול ת ס איש…! מאות ארבע עם פסח סדר לך ויהיה ויכל" התרבו בינתיים הכרזה. היתה זאת שפעם המסבירים יש

ואו יב הכנסת בבית יכריזו שאם חששו מעלי" דלא "אינשי את ביטלו לכן ישראל, של ממונם את ויכלו אלו אנשים

ל בהגדה- זאת והשאירו המנהג זכרון.

פסח שבערב ההלכה ע״פ מסביר מבריסק הגרי״ז מרן שאומרת (כפי הבטן את ולמלא סעודה לאכול אסור אדם יאכל לא למנחה סמוך פסחים "ערבי.)"המשנה:

הידור משום האכילה איסור את מסביר רש״י מצווה- כדי

לתיאבון. מצווה של מצה אדם שיאכל

שהרעיבו אלה את רק תנו לסעוד מזמינים אנחנו כן, אם

עצמם", את (יבוא וייכול" "ייתי שרעב) (מי דכפין" כל

)ויאכל.

תּורָה: דִּבְּרָה בָנִים אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד

וְאֶחָדָָ חָכ, אֶחָדָָם שֶׁאֵינוָיודֵעַָלִשְׁאו וְאֶחָד םת, וְאֶחָדָָ רָש, ע ל.

אֵין הַפֶּסַח: כְּהִלְכות לו אֱמור אַתָּה וְאַף אֶתְכֶם. אֱלהֵינוּ ה' צִוָּה אֲשֶר וְהַמִּשְפָּטִים וְהַחֻקִּים הָעֵדות? מָה אָאומֵר חָכָםָמָהָהו מַפְטִירִין

אֲפִיקומָן: הַפֶּסַח אַחַר

לָכ. הַזּאתֶָׁם הָעֲבודָה? מָה אָאומֵר רָשָעָמָהָהו לָכֶם- אֶת הַקְהֵה אַתָּה וְאַף בְּעִקָּר. כָּפַר הַכְּלָל מִן עַצְמו אֶת שֶהוצִיא וּלְפִי לו. וְלא

נִגְאָל: הָיָה לא שָם, הָיָה אִלּוּ לו. וְלא לִי מִמִּצְרָיִם". בְּצֵאתִי 'ִָיל ה עָשָה זֶה "בַּעֲבוּר לו: וֶאֱמור שִנָּיו

בשאלתו הרשע רשעות מורגשת ה? יכן שניהם הרי? החכם לשאלת הרשע שאלת בין ההבדל מה

"אתכם "לכם", נוכחים בלשון?"מדברים הרשע ואילו ומשפטים חוקים עדות רואה שהחכם וי״ל

הורבי יצחק הרב (מגיסי וקושי עבודה רק רואה.) ץ אני "וראיתי הפסוק: לפי מסביר זצ״ל חיד״א הרב מרן

החשך מן האור כיתרון הסכלות מן לחכמה יתרון שיש

י" ב' (קהלת יתרון מה ג). " כתוב החושך? על האור ויקרא

של ון שהיתר מכאן לילה" קרא ולחושך יום לאור אלוקים

באמירת" הוא החושך על האור היתרון גם זה אלוקים". מזכיר הוא שואל החכם כאשר הסכלות, מן החכמה של

מזכיר! לא הרשע שמים. שם

רבים? בלשון הוא הרשע של הפסוק מדוע

כי "והיה בפסוק: תחילה מ בתורה הרשע הבן של הפרשה לכם"? הזאת העבודה מה בניכם אליכם יאמרו וכאן יחיד, בלשון הבנים כל על התורה דברה עכשו עד

ההבדל? נובע ממה ברבים. תשובה לקבל מפחד הוא כי לבד, בא לא שהרשע מסבירים

לכן אותו. שתחייב קבוצתית במסגרת מתאגדים הרשעים

( שע הר ברבים). ""יאמרו- החבר׳ה… כל עם מגיע (הגר״ר

שליט״א )קרלנשטיין

בתשובה מעוניין אינו …הרשע

בס״ד מוריה כנסת בית / קהילתי שיעור / כה רועי הרב / תשפ״ג הסדר לליל רעיונית הכנה ן

היא תשובה מחפש לא שהרשע המראה נוספת, נקודה

האחרים ל אצ בניכם". אליכם יאמרו כי "והיה שכתוב

כתוב" לאמור מחר בנך ישאלך כי "והיה כמו."…לאמור"

כתוב כאן בל א תשובה. מחפש שהוא מראה "לאמור" שלו את אמר הוא כלומר בניכם" אליכם יאמרו כי,"והיה

שלי.)ט״א קרלנשטיין.)הגר״ר לו עונים לא גם לכן והלך…

ָָ וְׁהִיאָשֶׁעָמְׁד ה וְלָנו. ּלַאֲבותֵינוּ

לְכַלּותֵנו, עָלֵינוּ עָמּד בִּלְבָד אֶחָד ַשֶלּא לְכַלותֵנו, עָלֵינוּ עומְדִים וָדור דּור שֶבְּכָל ּאֶלָּא

מִיָּדָם. מַצִּילֵנוּ הוּא בָּרוּךְ וְהַקָּדוש

להצלתם ורם ג ישראל- נגד עושים שהגויים מה כל מה מידם! ווקא ד מידם- "מצילנו על אומר "ה״סטייפלר"

היא לכך הטובה הראיה נו. של ההצלה זו עושים- שהם לישראל שיוולד חרטומיו לו שאמרו לאחר בעצמו. פרעה פרעה גזר במים, ילקה והוא מצרים את שיהרוס גואל

הבנים כל את שיזרקו בתוך דווקא גדל משה ועי״ז ליאור,

ברכיו! ועל פרעה, בית שיגיד שמי ישראל בידי ה קבל היתה מזה? הרווחנו מה ילד כל הגואל. שהוא סימן אתכם" אלוקים יפקוד "פקוד מישהו יבוא אם לכן המשפט. את וידע זאת למד יהודי

אבל ו! ל יאמינו לא המשפט- את ויאמר העם בתוך שגדל וכשהוא רבנו, משה כולם, עם ולמד גדל שלא אחד ילד היה

הגואל! שהוא כולם ידעו זאת אמר

שהן ב׳ו׳מ׳פ' ואותיות שפתיים ערל היה משה כך, מ יתרה יוכל כן, אם איך, לומר. יכל לא הוא השפתיים אותיות את לומר בשהצליח אתכם"? אלקים יפקד "פקד לומר מתוך שמדברת היא והשכינה הגואל, שהוא כולם האמינו

גרונו. הרי פרעה. משה? של שפתיו לערלות והגורם האחראי מי

מצילנו שד' לך " מידם". של עבדות נצר עבד, איך מצרי. הרג רבנו משה נוסף, דבר המנטליות שלו? האדון את להרוג יכול שנים, ועשר מאתים

כך. לנהוג לו תיתן לא שלו חורין- בן של מנטליות עם שגדל אחד היה אבל רבנו! משה

עזרא (אבן פרעה. בזכות מי? )בזכות

אמיתי שהוא? ר אמ מי מצרים- יציאת סיפור כל ועוד, את שיכנע והוא מיוחד רטורי כושר היה רבנו למשה אולי

תורה? ומתן יצי״מ שהיתה כלם

בדרשותיו- הר״ן אומר שהוא ומי מגמגם, היה רבנו משה מגמגם היה הוא למה רטורי. כושר עם להיות יכול לא? כזה

הם. אמת מצרים- ויציאת תורה שמתן לדעת שיוכלו כדי

מצילנו שד' נקרא לא זה האם פרעה! מגמגם? אותו עשה מי לאחר סאדאם אצל גם המן. אצל היה גם כך "מידם"? היה אם העולם. כל את אליו מיקד הוא כווית את שכבש

כווית- את לכבוש מבלי טילים עלינו זורק היה למי להגן נחלצה וארה״ב כווית, את כבש שהוא אלא איכפת?

למה לחגיגה. נצטרפו? בים הער ואפילו כווית, ועל הנפט על לא זה האם נבהלו. וכולם שלידו, המדינות את כבש הוא

"מידם אותנו מציל שדי?"נקרא

שקר והחריצות אמת הגזירה )(רמב״ן

… כשראה יוסף. אחי מפרשת לקח למד לא הוא גם ופרעה?

ארץ כל ת נמצא אחת שבכף ענקיות מאזנים בחלומו לכיון נוטות והמאזנים קטן טלה ניצב השניה ובכף מצרים מנהיג שיקום לו, ואמרו החלום את חרטומיו פתרו הטלה,

מצרים. ארץ כל את שיהרוס היהודי לעם זה" פסוק על יקר הכלי של פירושו, וזהו חדש מלך ויקם ללמוד שצריכים הלקח את למד לא אשר מצרים" על

יוסף. מפרשת

ַָ וַיָרֵעוָאתָנוָהַמִצְׁרִיםָוַיְׁע, ָוַיִתְׁנוָעָלֵינוָעֲבדָהָקָשָה. נו ו נ

לנו וירעו כתוב לא? דוע מ אותנו- וירעו

" המצרים- אתנו "וירעו ומעולם מאז טישמיים האנ ביום יכולים לא שהם וברור הואיל שיטה. באותה נוקטים הומאני לא ("זה היהודים את ולהרוג לקום אחד )"בהיר פני את שמשחירה אנטישמית עיתונות מוציאים קודם לכן

שהם לחשוב לכולם וגורמת אותם משמיצה היהודים,

רעים- באמת שהיהודים משוכנעים שכולם לאחר רעים. האנושי המין חלאת הם הלא כי אותם, להרוג אפשר. אז הם מכן ולאחר רעים, אותנו עושים קודם אתנו" "וירעו

אותנו. להרוג יכולים

ָ, ּזְעָקו וַי הָעֲבודָה מִן יִשְרָאֵל בְּנֵי וַיֵאָנְחוּ מִצְרַים, מֶלֶךְ וַיָּמָת הָהֵם הָרַבִּים בַיָמִים וַיְהִי שֶנֶּאֱמַר: -ְּכִּמָה וַנִצְׁעַקָאֶׁלָה׳ָאֱלהֵיָאֲבתֵינו הָעֲבדָה. מִן הָאֱלהִים אֶל שַוְעָתָם וַתַּעַל

ישראל עם את מרסקת העבדות ומכביד. הולך. הסבל

שומע שהוא למשה אומר וה' שמים, שערי קורעת זעקתם

(ו), ה אֶת- שָׁמַעְתִי, אֲנִי וְגַם מִצְרַיִם אֲשֶר יִשְרָׁאֵל, בְנֵי, נַאֲקַת

מַעֲבִדִים אֶת-בְרִיתִי. וָׁאֶזְכֹר, אֹתָׁם; למי קשר ללא סבל, הוא הסבל הרי שאלה: מכאן עולה "אשר לציין צורך יש למה כן, אם אותו, הגורם זה הוא

אותם מעבידים?"מצרים עיקר צבי". "כרם ספר של חידוש מזכיר רבינו לתרץ, בכדי נאנח ישראל עם מצרים, מלך מת שכאשר ראינו. דבריו:

? מדוע ככל רשע שמלך, אלא לשמוח! צריכים היו והלא

תהיה לא אם כלשהי. מסגרת שתהיה מעוניין עדיין שיהיה, הזה הרסן את אין לעם ייפגע. עצמו הוא בסוף, מסגרת, אנשי בין רשעות של תחרות היתה פרעה, במות וממילא

כאן גם יובן זה לפי: מצרים.

… נמצא ש ישראל בני צעקו מתי? לה 'והתפללו אחרי רק

עליהם, עולו את להכביד שהתחיל הוא והעם פרעה, שמת הפסוק" לשון מדוייק ולכן בני נאקת את שמעתי אני וגם

המלך, "ולא אותם 'מעבידים, אשר׳מצרים ישראל כי

עינויים סבלו ואז מת, הוא ולכן״ואזכור" קשים את

. בריתי

בס״ד מוריה כנסת בית / קהילתי שיעור / כה רועי הרב / תשפ״ג הסדר לליל רעיונית הכנה ן

כאן גישה מד מדוע מובן צבי, כרם של החידוש לאור אלה היו שכן מ״מצרים", דווקא שבא הסבל את התורה

לעצמו מוצא לעיתים ההמון ותוחלת רסן חסרי. עינויים אותו מובילים השפלים ויצריו בפגיעה, אלים פורקן לעיתים יש מלך, של במציאות נוראיים. למעשים לקצה להגיע חבל ואז למלכות, תועלת של אינטרסים

. האכזריות

יתרו בפרשת נוסף, פסוק מוסבר הזה, העקרו: ן לפי הציל אשר ה' הכתוב״ברוך שאמר דזהו ואפשר אתכם

פרעה," ומיד מצרים מיד העבדות גזירת בודאי כי והיינו

על שהיתה קצת, הנסבלת בדרך היתה פרעה ידי במשפט מלך כי

העם אך ארץ, יעמיד את לשפוך ידם לאל כשמוצאים

מזה, נמנעים היו לא בודאי ישראל, על חמתם היותר וזה

לישראל. להם קשה אמר" ולכן הציל אשר ה' ברוך

אתכם" לא מצרים," רק״מיד מצרים, של העם דהיינו

נסבלת היתה כי אף, ו גזירת לפי פרעה" אפילו״מיד אלא

ודוק. קצת מה ומפרעה ממצרים כפולה: הצלה על ה' את מברך. יתרו

זו לכפילות? הסיבה ההצלה על תודה ברורים: הדברים למעלה, החידוש לפי תחת המצרי. העם המון מצרים, מיד דווקא שהיא הקשה,

היינו עוד פרעה, יד. הסבל את שורדים של הכפול השבח

כביכול ה״מופחת" הסבל מפרעה, ההצלה על גם הוא. יתרו

עמ89 בשושנים, '(הרועים )

ָָ בְׁיָדָחֲזָק - ה כָּבֵד דֶבֶר וּבַצּאן, קָר בַּב בַּגְּמַלִים, בַּחֲמרִים, בַּסּוּסִים, בַּשָּדֶה, אֲשֶר בְּמִקְנְךָ הויָה ה' יד הִנֵה שֶנֶּאֱמַר: כְּמָה הַדֶּבֶר, ָּזו

מְאד.

ה במכת המיוחד ד בר מכה היה דבר הלא ממצרים? יצאו הם הדבר בגלל האם ד "ויוציאנו הפסוק אמר ומדוע עשר! ? מתוך 'אחת

חז" הדבר? זה חזקה ביד ממצרים אומרים- ל מכה בכל

מאיפה דבר! מכת גם היתה המצרים, על הביא שד' ומכה

עירם ב לברד בתהילים״ויסגר כתוב זאת? לומדים חז״ל

מי" עי״ח (תהילים לרשפים" ומקניהם כתוב ברד במכת ח)

, בברד גם היה שדבר סימן לרשפים" "ומקניהם ומכאן

ו יצא זה בגלל באמת אז כך, זה ואם מכה! בכל שהיה

הלקט )(שיבולי! ממצרים

סִמָּנִים: בָּהֶם נותֵן הָיָה יְהוּדָה רַבִּי

בְּאַחַ״ב. עַדַ״ש דְּצַ״ךְ

ההגדה נוסח ומצה חמץ הלכות מיימוניות הגהות

עד תחלה התראה ע״י צפרדע דם הסימנים טעם ]י״מ [ב בהתראה ודבר ערוב, וכן התראה בלא, כנים הוכו לא בלא וחשך בהתראה וארבה, וברד התראה בלא ושחין. התראה

היו, עד״ש במטה אהרן ידי על היו דצ״ך 'כי פי ראב״ן אבל

, ולכן במטה משה ידי על, באח״ב במטה שלא משה ע״י. יהודה רבי סימנם

של שלישי שאות הכי להו נקט דלהכי פירש וריב״א עם משמש היה אחד כל חשך שחין כנים דהיינו הסימנים

כנים שהיו אלא ושחין חשך עמו היו הכנים כשהיו חבירו

בזה זה קשורין כולם כי כן שהוא לך ותדע המכה עיקר השלש מן ראשונות אותיות ותקח זה על זה כשתכתוב

, לפיכך כנם שלהן, שלישית שחן שלהן, ושניים חשך יהיה. החדוש זה להשמיענו כך סימנם

מ נ כ

נ ח ש

כ ש ח

בכורים מביאי קורין היו הזה שבסדר 'דאשמעינן פי ור״ח. ק״ה בתילים שכתוב כסדר ולא

, באח״ב עד״ש 'דצ״ך בגימ אשר המחלה כל שמעתי ואני

ע״כ:

ָ כַמָהָמַעֲלותָטובותָלַמָקוםָעָלֵינו!

וְל מִמִצְרַים הוצִיאָנוּ אִלוּ, שְפָטִים בָּהֶם עָשָה א ּדַּיֵינו.

, בֵאלהֵיהֶם עָשָה ולא שְפָטִים, בָּהֶם עָשָה אִלוּ ּדַּיֵינו. …'וכו

עומדים אנו מצרים יציאת סיפור את לספר שסיימנו לאחר אמירת קודם לבנו את להלהיב כדי ההלל, . את לקרוא להלל אנחנו מחויבים כמה עד בלבנו בינה לתת, ההלל,

שעשה הטובות כל ב לחשו הקדמה ההגדה) (בעל לנו יקדים

( די. לנו )מלבי״ם

ר הגאון מרן המשגיח מדגיש היה וכן אומר, 'והמלבי״ם

ב״דיינו" שהכוונה זצ״ל, לווינשטיין יחזקאל היא- שאילו חייבים שנהיה בכך די כבר הזה, הנס את רק לנו עושה היה

נצחים- לנצח טובה לו ולהכיר לעבדים לדי להיות ואין

הנוספים. הנסים את צריכים לא שבאמת לומר הכוונה

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות