אב י״ט בס״ד תשפ״ב ביהמ״ק לחורבן זכר אמה על אמה
נשמת לעילוי מוקדש השיעור
שרה בן דוד עבדלנבי ז״ל
תנצב״ה
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
לביתו המקדש בית בנין הקדים שלמה
1. א- ז, פרק ב שמואל יז
בְבֵיתו הַמֶּלְֶּך יָשַב כִי וַיְהִי )(א מִכָל מִסָבִיב לו הֵנִיחַ וַה' שֵב יו כִי נָאָאנ רְאֵה הַנָבִיא נָתָן אֶּל הַמֶּלְֶּך אמֶּר וַי (ב) יְבָיו: א אמֶּר וַי (ג) הַיְרִיעָה: בְתוְך שֵב י הָאֱֹלהִים ן וַאֲרו אֲרָזִים בְבֵית
הַמֶּלְֶּך אֶּל נָתָן עִמְָך ה' כִי עֲשֵה לְֵך בִלְבָבְָך אֲשֶּר ל: כ )(ד לְֵך (ה) ר: לֵאמ נָתָן אֶּל ה' דְבַר וַיְהִי הַהּוא בַלַיְלָה וַיְהִי
בַיִת לִי תִבְנֶּה הַאַתָה ה הָאמַר כ דָוִד אֶּל עַבְדִי אֶּל 'וְָאמַרְתָ
: לְשִבְתִי בְנֵי אֶּת הַעֲֹלתִי ם לְמִיו ת בְבַי יָשַבְתִי כִיֹלא ִ(ו) הֶּל בְא מִתְהַלְֵך וָאֶּהְיֶּה הַזֶּה ם הַיו וְעַד מִמִצְרַיִם יִשְרָאֵל הֲדָבָר יִשְרָאֵל בְנֵי בְכָל הִתְהַלַכְתִי אֲשֶּר ל בְכ (ז) ּובְמִשְכָן:
עַמִי אֶּת ת ו לִרְע צִּוִיתִי אֲשֶּר יִשְרָאֵל שִבְטֵי אֶּתַאחַד דִבַרְתִי אֲרָזִים… בֵית לִי בְנִיתֶּם לָמָהֹלא ר לֵאמ יִשְרָאֵל אֶּת כִי (יב)
זַרְעֲָךַאחֲרֶּיָך אֶּת תִי ימ וַהֲק תֶּיָך אֲב אֶּת וְשָכַבְתָ יָמֶּיָך ִיִמְלְאּו בַיִת יִבְנֶּה הּוא (יג): מַמְלַכְתו אֶּת תִי וַהֲכִינ מִמֵעֶּיָך יֵצֵא אֲשֶּר
לָם עו עַד מַמְלַכְתו כִסֵא אֶּת נַנְתִי וְכ: לִשְמִי
2. א- יז, פרק א הימים דברי ד הַנָבִיא נָתָן אֶּל דָוִיד אמֶּר וַי בְבֵיתו דָוִיד יָשַב כַאֲשֶּר וַיְהִי (א)
ת יְרִיעו תַחַת ה' בְרִית ן וַאֲרו הָאֲרָזִים בְבֵית: ב ש יו כִי ֵהִנֵהָאנ הָאֱֹלהִים כִי עֲשֵה בִלְבָבְָך אֲשֶּר ל כ דָוִיד אֶּל נָתָן אמֶּר וַי (ב) נָתָן אֶּל אֱֹלהִים דְבַר וַיְהִי הַהּוא בַלַיְלָה וַיְהִי (ג) ס עִמְָך:
אַתָה הֹלא הָאמַר כ 'עַבְדִי דָוִיד אֶּל וְָאמַרְתָ לְֵך (ד) ר: לֵאמ
לָשָבֶּת הַבַיִת לִי: תִבְנֶּה
3. ו פיסקא שלום) (איש רבתי פסיקתא
, שלמה זה - במלאכתו' מהיר איש 'חזית אחר, דבר באיזה
המקדש. בית במלאכת מלאכה? ביתו כשבנה מוצא אתה
שנה, עשרה לשלש אותו בונה הוא המקדש בית וכשבנה
" שנים, לשבע אותו בנה הוא שָנָה עֶּשְרִים מִקְצֵה וַיְהִי
[ בֵית וְאֶּת ה' בֵית אֶּת הַבָתִים שְנֵי אֶּת ה שְֹלמ בָנָה אֲשֶּר
הַמֶּלְֶּך]" ט א' (מלכים " )וכן: י, בְיֶּרַח עֶּשְרֵה הַָאחַת ּובַשָנָה
דְבָרָיוּולְכָל לְכָל הַבַיִת כָלָה הַשְמִינִי דֶּש הַח בּול[הּוא ( ]" שָנִים שֶּבַע וַיִבְנֵהּו מִשְפָטָיו " )ח. ל ו, א 'מלכים בֵיתו וְאֶּת
( שָנָה" עֶּשְרֵה שְֹלש ה שְֹלמ בָנָה ). א ז, א, 'מלכים
של וביתו שנה עשרה לשלש ביתו שבנה ששומע מי
היה גדול ביתו שמא סבור שנים לשבע הוא ברוך הקדוש ובביתו בביתו שנתעצל אלא לאו, הוא, ברוך הקדוש משל
שהקדים אלא עוד ולא נתעצל לא הוא ברוך הקדוש, של לאביו אומר נתן לכך לכבודו, הוא ברוך הקדוש של כבודו
הבית" תבנה "האתה " אחר: וכתב ה ז' ב' )'(שמואל אתה לא
( תבנה" )' ד י״ז א הימים 'דברי כבודך הקדמת אתה לו אמר
לכבודי, בנין תבעת ארזים בבית יושב עצמך שמשראית
" המקדש, בית בבית יושב אנכי הנה נתן אל דוד ויאמר
( היריעה" בתוך יושב אלהים וארון ארזים עיין ב שמואל ב; ז,
לכבודו כבודי מקדים שלמה אבל ) א ז, ,'י א הימים דברי ולכל דבריו לכל הבית כלה בול לירח ה עשר האחת ובשנה
ל״ח ו' א' )(מלכים וגו 'משפטיו בנה ביתו ואת כך ואחר
שלמה [שנזדרז (שנזדרזת) ]ולפי א ז' א'/ /מלכים,)'(שם … הצדיקים המלכים עם להתייחד זכה המקדש במלאכת
אמה- על ""אמה הדין מקור
4. ב עמוד ס דף בתרא בבא הזה… בזמן מפייחין ואין מכיירין ואין מסיידין אין
או חול בו עירב ואם בסיד, ביתו את אדם יסוד לא ת״ר:
תבן– חול– בו עירב אומר: ר״י מותר; טרכסיד זה הרי
מותר… תבן–, ואסור סתם] מסיד יותר ומשובח סיד) [(טיח
אפשר– אי עיקר כל להתאבל שלא גזרה נגזרה, שכבר
אפשר– אי מדאי תר יו ולהתאבל על גזירה גוזרין שאין
הצבור כן אם אלא בה… לעמוד יכולין צבור רוב כך אלא דבר בו ומשייר בסיד, ביתו את אדם סד חכמים: אמרו רב אמר אמה. על אמה יוסף: רב אמר וכמה? מועט.
הפתח כנגד. חסדא:
5. ב עמוד ס דף בתרא בבא מסכת רשב״ם - מסיידין אין המקדש. בית אבל משום בית מכיירין ואין
וי בסיד שצר צורות - מפרשים ש אלא סיוד נמי דהיינו
יותר לבן. שהכיור - מפייחין צבעונים מיני של. צורות
הראשונים דעות
6. יב הלכה ה ק פר תעניות הלכות רמב״ם הדור באותו שהיו חכמים תקנו המקדש בית משחרב
לעולם בונין שאין המלכים כבנין ומכוייר מסוייד, בנין אמה על אמה מקום ומשייר בסיד וסד בטיט ביתו טח אלא ומכויירת מסויידת חצר והלוקח סיד, בלא הפתח כנגד
הכתלים לקלף אותו מחייבים ואין בחזקתה זו. הרי
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
7. תקס סימן חיים אורח טור
המלכים כבנין מסיד בניין בונין אין כתב ז״ל רמב״ם וה ובטרכסיד בסיד (ס״א בסיד וסד בטיט ביתו טח )אלא דבתר בגמרא כן משמע ואינו אמה על אמה בו ומשייר ואם בסיד ביתו את אדם יסוד לא ת״ר ברייתא הך דמייתי
טרכסיד הוא הרי חול אומר ר״י מותר בן ת או חול בו עירב ביתו את אדם סד חכמים אמרו כך ומסיק מותר תבן ואסור על אמה שיור ע״י אלמא אמה על אמה בו ומשייר בסיד
. סיד מיני כל מותר אמה
8. תקס ימן ס יוסף בית אמרו כך דקתני דהא חדא תמיהי: כמה עליו ותמהני מסקנא לא וכו' בו ומשייר בסיד ביתו את אדם סד חכמים דאם ועוד הוא… בסיד ביתו את סד דין על וטריא דשקלא
דהלכה אפשר אהדדי רייתות ב דפליגי לומר תימצי מייתי תלמודא דמארי דמשום כבתרייתא ולא כקמייתא כוותה הלכתא דתיהוי מילתא מכרעא לא בבתרייתא. לה שרי גווני מתרי דבחדא פליגי דלא למימר איכא דהא ועוד על אמה בו שישייר או תבן או חול בו שיערב או
אמה… לסוד כשרוצים העולם שדרך לומר עוד ואפשר
אבל בסיד סדים כך ואחר תחלה בטיט טחים תיהם ב דאין וקתני סיד הכל אלא תחלה בטיט טחים אין המלכים וכיור ובסיוד ומעלה גדולה דרך שהוא זה בענין מסיידין קתני דלא והיינו אמה שיור ע״י ואפילו תקנה שום אין כזה בונין שאין הרמב״ם שכתב וזהו תקנתא שום מתניתא האי
ומדקאמר המלכים כבנין ומכוייר סוייד מ בנין לעולם …נה תק שום לו שאין משמע לעולם
9. תרמ סימן ב חלק רדב״ז שו״ת להניח ע״מ אפילו מלכים בנין יבנה לא לכתחלה הילכך ובנה עבר אם אבל לעולם הרב שכתב וזהו אמה על אמה שלא הבית כל לקלוף ליה מטרחינן לא דעבר גב על אף
ודי אמה על אמה שיעור כ קולף אלא להחמיר בו הלכו
לחרבן זכר. בזה
10 תקס סימן חיים אורח הקצר משה דרכי. א ק "ס אמה על אמה שיור ידי דעל הטור כדברי המנהג ומיהו
. בכל היתר נוהגין
השו פסיקת והאחרונים "ע
11. ערוך שולחן או״ח א סעיף תקס סימן
הדור באותו שהיו חכמים תקנו המקדש, בית משחרב המלכים כבנין ומכוייר מסוייד בנין לעולם בונים, שאין אמה על אמה מקום ומשייר בסיד וסד בטיט ביתו טח אלא
ומכויירת מסויידת חצר והלוקח סיד; בלא הפתח כנגד אותו מחייבים ואין בחזקתה זו הרי מצויירת), (פירוש
בכותלים. לקלוף
12 ס תקס סימן ברורה משנה. א "ק
וכו- 'תקנו זכר דבר בה לעשות צריך שמחה דבר שכל על ירושלים את אעלה לא אם שכתוב וכמו הבית לחורבן
שמחתי… ראש וכו בנין לעולם בונין שאין 'ומדקאמר והנה בזה אסור אמה על אמה שיור ע״י דאפילו משמע דאפילו הטור דעת אבל הרמב״ם לשון העתיק המחבר
אמה על אמה שיור מהני נמי ומציירין בסיד סדין וכן
המנהג.
13. תקס סימן תשובה שערי
עד והקילו וחזרו והקילו להקל יצאו אלו בדורות ך א לה מה על ואין מלב נשכח שכמעט דינים כמה וכן שען י
יצ בעו״ה כיוצא שיצאו. מה או
14 ב ס״ק תקס סימן ברורה משנה. וכו- ומשייר בסיד וסד בטיט ביתו טח '(ב) שאותו היינו
. לבד בטיט רק סיד בלא יהיה אמה חול שמערב והיכא
ע״י מקילין ויש אמה על אמה ששיור "י ע שרי נמי - בסיד סיד בשם מקרי לא שוב חול דעירב דהיכא דס״ל. חול על דסומכין משום ואפשר לשייר נהגו לא בזמנינו והנה
מקילין היש פנים כל ועל הבתים מלבנין שהרי תמוה שהוא גופ״ש הנקרא סיד במיני דדוקא ואפשר לבד בסיד
אסור ביותר לבן זה כל אך שלנו, סיד כן שאין מה דוחק
עיון וצריך בטיט טח שהוא והיכא היתר נוהגין מה. על
לבד. כלל לשייר צריך אין עלמא לכולי
15. תקס סימן חיים אורח השולחן ערוך נראה זה עם זה יחלוקו שלא הברייתות כל לקיים והנה בסיד לסוד אוסרת ראשונה דברייתא העניין הוא דכן ברור הראשונה וגם תבן או חול בו בעירב מתרת שנייה וברייתא
תבן או חול עירוב בלא יירי מ דהיא אלא כן סוברת וברייתא כלל שיור א״צ תבן או חול בו בעירב ובכה״ג חול עירוב בלא זהו אמה על אמה שיור דמצריך השלישית
תבן… או שאין ישראל רוב על זכות ללמד לנו יש ולפ״ז בסיד כשסדין אמה על אמה לשייר זה בדין עתה נזהרין חול הרבה בהסיד מערבין שעתה שידוע לפי הבית כותלי
כלל שיור א״צ גמור מדין וא״כ מחצה על מחצה כמעט
והש״ע והטור הרמב״ם וכן רא״ש וה שהרי״ף פי על ואף אבל להאריך חששו לא האחרונה הברייתא רק הביאו לא ברורה וראיה שיור א״צ חול דבעירוב כן י״ל בדבריהם גם ס״ד ואי הרי״ף מפרשי הם והנמק״י הר״ן שהרי לזה וודאי אלא זה הזכירו לא איך הרי״ף דעת כן שאינו
ע״ש עליו לק ח והב״ח זה כעין הזכיר בב״י [וגם כדברינו וצ״ע בש״ע כלל זה הזכיר לא למה: ]ותמיהני
16. אות י סימן חי לכל מועד צה ציון להם דאין אל ישר בתי כמה על בנפשי צער כמה נגד אמה על אמה דצריך המקדש בית לחורבן זכר כראוי
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
3 עמוד
לריעותא, תרתי בזה ועושין סיד, בלא הפתח פחות ואדרבא צח, שחור גוון במראה אותו טחין וגם משיעורא, שמעתי ואני לחורבן, זכר בזה ואין יופי מכלל הוא דהיה אלי דאמר ז״ל יעקב אביר הרב מארי דאבא מפומיה
נגד כשיעור אמה על אמה ביה דאית בית דכל אצלו ק בדו הבית אותו אז מטיט, נראה הלבנים ומראה כדינו הפתח הקודש דרך דרכו וזה עליה, הדרים וכל העולם עד נכון
להיות נכנס שהיה דלבית זכר הבנין באמת מסתכל
לבעל גוער היה לא, ואם כדינו, עשוי היה אם בן לחו ר. מתקנו שהיה עד בו מפציר והיה עשית ככה מדוע הבית
17. תקס סימן חיים אורח תשובות פסקי שאינן אלו על זכות ללמד טעמים עוד מובא ובאחרונים ולכן בזמננו, שייכים אינם אבל זה, מנהג על מקפידים זכר אמה על אמה ולשייר זו הלכה על להקפיד יש ודאי וכשם להלן, שמבואר כמו ההלכה כללי כל עפ״י לחורבן
תי בל אמה על אמה בביתם להניח הדורות גדולי שנהגו
. מסוייד
'זכר לענין לחו״ל ישראל ארץ בין חילוק אין כי ודע, אמה על אמה להשאיר נוהגים בירושת״ו וגם לחורבן', שלעזינגר רע״י הגאון בשם המביאים ויש מסויד, בלתי חיוב אין ת״ו ירושלים שבעיה״ק העברי) לב (בעל זצ״ל
בעינים החורבן שרואים כיון לחורבן זכר. לעשות
או הפתח מול מוך ס לפתח
18. אברהם אשל מגדים פרי ג "ק ס תקס סימן
ונוכח… מול י״ל הפתח נגד והנה שיראה בלבוש ועיין קצת ראיתי ואמנם כך. משמע לכאורה ויציאה, בכניסה כ״א בראשית ובתורה לפתח, וסמוך אצל אמה עושין
רחוק… ז״ל ברש״י מנגד ותשב ט״ז פסוק
19. א ס״ק תקס סימן זהב משבצות מגדים פרי
אף מזה, מג״א עיין הפתח, אצל היינו הפתח נגד גם
נתיב, יר מא עיין ונוכח, מול הרוב ע״פ פירושו נגד דמלת על יונתן בתרגום עיין הצד, מן פירושו לפעמים מ״מ
יע״ש [לסטר], (למישר) א' פעם מנגד ותשב. הפסוק
20. א סעיף תקס סימן תשובה שערי
ובכל לחוד חכמים ולשון לחוד מקרא לשון ולפע״ד דמסתברא ובפרט נוכח היינו נגד הש״ס בלשון דוכתא פנוים מניחים ויש בפתח שנכנס מיד שיראה כדי טעמא
1 תשנ״ז מסעי מטות צופייך (קול אחר ובמקום הרב מרן אמר ): זצ״ל
כדלהל הוא אותנו המנחה והכלל, ן במקום אמה על אמה לשייר צריך
צורת אשר יש לבית. מבית להשתנות ניתן והמיקום. אותו יראה שתמיד מאילו תר יו זה את לראות יוכל הפתח, מול ישייר שאם כזאת היא ביתו מול ישייר אם אדרבה, אשר ויש מעליו. או הפתח של מצדו משייר היה לו ועדיף בסלון, ומושבו אכילתו ממקום הפוך שזה יראהו לא אז הפתח
ואפשר לנכנס כלל נראה אינו ואז בגובה הפתח מן למעלה הרוב שעל בפנים היושב בעה״ב לפני תמיד שיתראה כדי
וצ״ע הבית פתח נוכח, ר אש הקיר אצל יושב הוא
21 ב סעיף ל פרק ם וימי למועדים כי מרד מאמר. כבניין ומצויר מסויד בנין אדם יבנה שלא חז״ל גזרו ביתו את טח אלא בסיד, ביתו כל את יסייד ולא המלכים, הפתח כנגד אמה על אמה בו ומניח בסיד ביתו וסד בטיט
הדלת מול מקום לו אין ואם בן. החור לזכור כדי סיד בלא
- שיהיה ובלבד אחר מקום בכל מסויד לא מקום יניח
. בולט1
22. תש מסעי מטות צופייך קול מס321 גליון ', ס "ה
( אליהו )הגר״מ מרן שם לקלוף יכול ואיני תריס, הפתח כנגד יש שלי בבית
מעל אמה על אמה קילפתי ולכן אמה, על אמה, הפתח
זאת. רואה אני לאכול יושב וכשאני
האם בבית ים החדר בכל רק או אחד? במקום
23 א ס״ק תקס סימן רבה אליה. ואפשר חדר, נקרא דבית [סק״ד] א' סימן בריש מ״ש עיין
. להניח צריך וחדר חדר לכל הכא הדין דהוא
24. קסט סימן א חלק יעבץ שאילת שו״ת
אמה על באמה אחת פעם פי על אף הבית. חדרי לכל סגי בעלמא קיי״ל וה״נ פלוג, ולא שנא לא רבים חדרים שי״ל
הגר בנכסי מחזיק לענין כה״ג בהדיא.)(כדאיתא
25 למועד מרדכי מאמר. ג-ד ' סעי ל פרק וימים ים בכל אחד בחדר רק אלא אמה, על אמה להשאיר חיוב אין
הדירה- הכניסה. בחדר
לחדר נפתחת כניסה וכל לבית, כניסות שתי לו שיש מי
הרואים מפני אמה, על אמה בשניהם להשאיר צריך. אחר,
אמה על "אמה עשיית "אופן
26 מצוה נר פרק תענית מסכת של״ה. בכל זכר ולעשות בהחורבן, לזכור צריך לעולם יב.
. פעולותיו את אדם סד ב), ס בתרא (בבא רבנן דתנו וכהא ומה לחורבן. זכר סיד בלא אמה על אמה בו משייר ביתו, בבתיהם עושין בתים, הבונים ההמוניים לארץ, שבחוץ
לראות מביאו הפתח של מצדו השיור דוקא אשר ויש הפתח. מעל לשייר לשייר עניין אין פנים כל שעל למדים נמצינו מושבו. ממקום תמיד אותו שיהיה ובלבד מהני, מצדו או הפתח מעל גם אלא הפתח מול דוקא דומה זה בית של שיור ואין תמיד. שיראנו הבית לאותו המתאים המקום
אחר בית של. לשיור
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
גבה ל ע וכותבין אמה, על אמה מרובעת שחורה צורה נוי זה אדרבה, כי בעיני, והיתול שחוק הוא לחורבן', .'זכר ויניח ז״ל, רבותינו מדברי ישנה אל ה', דבר את והירא
מסויד בלי אמה על. אמה
27 ג ס״ק תקס סימן ברורה משנה. אמה העושין כאותן ודלא סיד בלא יהיה השיור ואותו
. [לבוש ציור ג״כ דזהו ]שחור שחור שעושין מקומות ויש
ע וכותבין " זה ל לחורבן". זכר רקמה בגדי התולין ואותן
. אמה על אמה ג״כ ישיירו הכתלים כל סביב
28 ח ס״ק תקס סימן הציון שער. דאין נראה מקום מכל בזה, גם מחמיר אדם דחיי אף (ח) בשם הביא רבה שהאליה אחרי המקילין, ביד למחות
. ההוא המקום שחור שעושין להמקילין סמך האגודה
29 וימים למועדים מרדכי מאמר. ה סעיף ל פרק ציפו או הקירות את צבעו אם בין אמה על אמה לשייר יש
מקום את לצבוע ואין בטפט. אותם אמה על "ה״אמה
שחור בצבע לא. אפילו
מסויד– בית קנה לשייר? צריך האם
30 שולחן. ערוך או״ח א סעיף תקס סימן זו הרי מצויירת), (פירוש ומכויירת מסויידת חצר והלוקח
בכותלים לקלוף אותו מחייבים ואין. בחזקתה
31 ד ס״ק תקס סימן אברהם מגן. עכו״ם ביד שנעשה או החורבן קודם שנעשה דתלינן
חייב באיסור שנעשה יודע אם אבל ו ממנ ישראל ולקחה
. לקלפו
32. וימים למועדים מרדכי מאמר ז- סע' ל פרק ח על אמה בה שאין מסוידת, דירה מיהודי שכר או שקנה מי
לחורבן- "זכר "אמה אם שכן וכל הקיר. את לקלוף חייב
או בשוגג אמה על אמה השאיר ולא ביתו את סייד או בנה
במזיד- דירה מגוי שכר או שקנה מי לקלוף. חייב. הסיד את לקלף חייב שלא אומרים יש מסוידת,
33. תקס סימן חיים אורח תשובות פסקי חייב לחורבן, זכר שם ואין מיהודי הדירה קנה אם אבל בעת מחדש הבית מסייד אם וכן לחורבן, זכר לעשות מיד
- מכן לאחר או שם לדור שנכנס אמה להשאיר חייב שוב
מנכרי קנאה אם אפילו מסוייד בלתי אמה. על
מסייד השוכר אם חדשית, בשכירות בבית לגור הנכנס ן וכ השוכר לצורך הבית את מסייד המשכיר אם או הבית, את אינו אם אבל מסויד, בלתי אמה על אמה להשאיר חייב אמה הסיד את לקלף חיוב השוכר על אין מחדש, מסייד
רוצה ואם חייב, הדין ומצד יהודי שהמשכיר אף אמה, על
מהמשכיר רשות נטילת ללא, זאת לעשות אסור לקלף ואף אמה, על אמה ויקלף רשות יטול אם יעשה נכון אבל
זה בלא מתרצה אינו אם במעות המשכיר את. יפייס
על מוטל שהחיוב מסתבר מפתח בדמי דירה והקונה
לחורבן 'זכר לעשות.'הקונה
ע אמה הכנס בבית אמה ל ת
34. ברלין (מהדורת מרוטנבורג מהר״מ ת "שו
סימן תרנ״א )ג של אמה על אמה יח להנ שצריך נראה הכנסת בית בסיד הסד
לבוא רגילים רבים אדם בני כי מבית, יותר היכרא צריך ו תדיר. שם
35 תתצב סימן (יוזפא) אומץ יוסף. אמה על אמה בשיעור פנוי מקום להניח הוא החיוב ועיקר וכן הפתח, נגד להיות ראוי ההוא כלל…והמקום צבע בלי והוא ממש, הפתח נגד מכוון פה הישן הכנסת בבית הוא לבית הנשים של הכנסת מבית שיוצא מפתח למעלה
שם יש ש למילה, הוולד שם דרך להביא האנשים הכנסת כלל בסיד טוחה שאינה אבנים חומת ויותר אמה על אמה
גבה. על
36 תקס סימן אברהם מגן. משמע בטיט. ביתו (פמ״ג) ב הכנסת דבית ענין בכל שרי
המנהג. וכן
37. אברהם אשל מגדים פרי ב ס״ק שם
הכנסת בית הא דוקא ביתו ( הדין הוא שרי המדרש) בית
על אמה יור ש בלא ואף לחוד סיד אף והיינו ענין, בכל
: אמה
38. וימים למועדים מרדכי מאמר סע ל פרק י יף. אמה על אמה לשייר צריך אין מדרש, ובתי כנסת בבתי
בי אמה על אמה /או שיבות לפנות/ צבא
1. קו מס מטות צופייך ל אליהו )גר״מ (ה תשנ״ז עי בנות או בישיבה, בו שיושנים בחדר בחורים יעשו מה כל לשינה להם מיועדים שהחדרים באולפנות, בחדריהן להשאיר יצטרכו האם לימודיהם; במקום שהותם זמן בית של דין לחדריהם אין שהרי אמה, על אמה מקום
בפנימיה ומתקלחים שם שנים י אלא מדרש בית או, כנסת מקום יש כן ואם וכד', אמה מקום לשייר שיצטרכו לומר חדרים עם מבנים שיש צבאי בבסיס כן כמו אמה? על לשייר יצטרכו כן גם ומנוחה, לשינה לחיילים המיועדים
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
5 עמוד
נמי הכי שאין בזה דעתי הנה אמה על אמה מקום? בהם. אמה על אמה מקום שם גם לשייר יצטרכו הדין מעיקר
על אמה מדיו השוכר את פוטרת שההלכה מה כל שהרי בודאי מיהודי השוכר אבל מגוי, בשוכר דוקא זה אמה ובנות הישיבות בחורי ומיהו אמה. על אמה בשיור שחייב לקחת מכאן ילמדו לא וכד' בחדריהם וחיילים הפנימיות אמנם זה דבר שהרי החדרים, בהריסת ולהתחיל פטישים לומר יכולים והמוסדות הישיבות וראשי במחלוקת, שנוי
אין ולדעתם בזה, אליהו הרב של דעתו עם ימים מסכ שלא של דין אלא לבנות או לבחורים אין שהרי חיוב, בזה לאל יש שהרי בחדריהם, קניין שום להם ואין זמני, שוכר מחדרם הבחורים את להוציא המוסדות ראשי של ידם והבחור במידה השנה במהלך אפילו או השנה, בסוף
הולמת לא בצורה. ם מתנהגי באולפנה הבת או בישיבה חניכיהם את לחנך ירצו שאם המוסדות לראשי ועצתי האברכים עם או הבחורים עם תנאי יעשו זו, במצוה הם בו בחדר ילמדו שאם למנוחה, חדרים להם שהקצו אבל משיור, ופטור מדרש בית של דין לחדר יש אז ישנים, בידם והרשות בחדר קניין שום להם אין אז ילמדו לא אם
אין זה ובאופן אחר, למקום שירצו מתי אותם עביר לה פטורים נפשך וממה בחדרם ותפיסה קניין שום להם
אמה על אמה. משיור
2. סעי ל פרק וימים למועדים מרדכי מאמר ג -י י ' ב על אמה לגרד עצמם, דעת על יכולים, אינם ישיבה בחורי ועוד מדרש בית דין לחדרים שיש כיון בחדריהם אמה
אחד כבית דינה הפנימיה כל. שמא
אמה על אמה עצמו דעת על לגרד יכול אינו בצבא חייל
שוכר שהוא כיון בו שגר בחדר שלא לגרד יכול ולא זמני
. הבית בעל ברשות
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה