דבקות של סוגים
עקב לפרשת חיד״א
כ י דברים
אֶת׳ה תִּירָא אֱֹלהֶיָך
תִּשָבֵע תִדְבָּקַּובִּשְׁמֹו תַעֲבֹדּובֹו אֹתֹו
כ י דברים רש״י תִּירָא- אֱֹלהֶיָך ה' ""אֶת לו ותעבוד
בו ותדבק כל בך שיהיו ולאחר
תשבע. בשמו אז הללו המדות
כב יא דברים הַמִּצְׁוָה כָל אֶת תִּשְׁמְׁרּון שָמֹר אִּם כִּי אֶתְׁכֶם מְׁצַּוֶה אָנֹכִּי אֲשֶר הַזֹאת
לַעֲשֹתָּה אֶת׳ה לְׁאַהֲבָה אֱֹלהֵיכֶם
דְׁרָכָיו בְׁכָל לָלֶכֶת בֹו. ּולְדָּבְקָּה
רש״י כב יא דברים
בֹו- ""ּולְׁדָבְׁקָה? כן לומר אפשר הוא! אוכלה אש והלא הדבק אלא
אני ומעלה ובחכמים דים בתלמי. בו נדבקת כאלו עליך
ה יג דברים
אַחֲרֵי׳ה תִּירָאּו וְׁאֹתֹו תֵלֵכּו אֱֹלהֵיכֶם תִּשְׁמָעּו תִּשְׁמֹרּוּובְׁקֹלֹו וְׁאֶת־מִּצְׁותָיו
תַעֲבֹדּו וְׁאֹתֹו תִדְבָּקּון ּובֹו
ה יג דברים רש״י
" " תִּדְׁבָקּון ּובֹו בדרכיו הדבק - גמול כמו חולים בקר מתים קבור חסדים
הקב״ה שעשה יד )(סוטה
ה עקב דוד פני
. . הפרשה דבסוף. . ומקשים פירש״י הוא". . ! אוכלה אש והלא כן? לומר פירש״י״אפשר ואמאי על" מקודם כן פירש לא ּובֹו
כ "משמע בו ותדבק לו "ותעבוד שכתב דלישנא מריהטא "ואדרבה תִּדְׁבָק? הוא אוכלה אש והלא וק' בשכינה ביכול
" תִּדְׁבָק תַעֲבֹדּובֹו כתיב״אֹתֹו דהכא נראה והיה "אֹתֹו כתיב דהכי עבודה בשעת גמור דבקות במחשבתך תדבק דהכונה ואפשר
תַעֲבֹדּובֹו "תִּדְׁבָק והכונה ה מעסק לבו לפנות בו, דבוקה תהיה ומחשבתו עבודה בשעת הזה עולם " רש״י שאמר וזה לו ותעבוד
בו" ותדבק דכתיב" בקרא אבל. " דְׁרָכָיו בְׁכָל לָלֶכֶת וא״כ ובצרותיו בעסקיו אדם כל עם חסד ולגמול הבריות על לרחם דהיינו
ה בעסקי מיירי דרכיו בכל דללכת כיון עול הזה ם לא בֹו" ד״ּולְׁדָבְׁקָה נאמר דאם בֹו". "ּולְׁדָבְׁקָה שפיר אתי "לָלֶכֶת אחר נמשך
דְׁרָכָיו "בְׁכָל עסק בכל לישראל חסדים וגמילות וביקורים חולים לרפאות וכן באמבוהה מתים קובר כשהוא שפיר אתי לא
: רש״י" שאמר וזהו בו דבק שיהיה שלהם לומר אפשר בֹו- ""ּולְׁדָבְׁקָה? כן". . דא כלומר ם דְׁרָכָיו בְׁכָל אחר""לָלֶכֶת נמשך לא
אוכלה. . אש והלא נפרד הוא בֹו נאמר""ּולְׁדָבְׁקָה ואם העולם. בעסקי אפשר
ז ראה דוד פני
א. פירש לא ואמאי [רש״י יא דברים ב " - כב הדבק ובחכמים"] בתלמידים הכא כי י בדברים [רש״י ה] ג בדרכיו הדבק? חסדים גמול
כתיב" דהתם לומר נראה והיה חסדים. גמילות והיינו דְׁרָכָיו" בְׁכָל לָלֶכֶת ו בֹו ליה""ּולְׁדָבְׁקָה ואייתר. הכי משום דריש
ב לידבק חכמים, תלמידי דְׁרָכָיו בְׁכָל כתיב""לָלֶכֶת דלא הכא אבל תִּדְׁבָקּון דריש""ּובֹו בדרכיו דבקות. על ק אך שה דריש
מדותיו". . חר א הלך אלא השכינה? אחר לילך לאדם אפשר וכי תֵלֵכּו" אֱֹלהֵיכֶם ה' "אַחֲרֵי, ה '"אַחֲרֵי כתיב נמי דהכא הרי
תֵלֵכּו "אֱֹלהֵיכֶם ד דְׁרָכָיו בְׁכָל כמו""לָלֶכֶת דהוי. עקב פרשת
ב. ו דב למיקם איכא תו פ על דאמאי העולם דמקשים כתבנו עקב פרשת " סוק דפ תִּדְׁבָק "ּובֹו רשת פירש לא הקודם עקב
ב לידבק אח״כ. כדפירש חכמים תלמידי " דכתיב דהתם בעניותנו כתבנו ושם תִּדְׁבָק" תַעֲבֹדּובֹו אֹתֹו דבקותו אפשר
אליו, רעיוניו וכל אליו לבו שייחד בעבודתו דְׁרָכָיו בְׁכָל דכתיב""לָלֶכֶת הכא אבל ה במעשה חסדים גומל דהיינו הזה עולם
ית. . ברך בו ליבדק לו עלתה לא לעבודה, הדבקות וסמיך תִּדְׁבָקּון" תַעֲבֹדּוּובֹו "וְׁאֹתֹו כתיב דהכא זה על יקשה אמנם ועם
כפשטו להניחו ה ול "והי בדרכיו "הדבק פירש״י זה כל דאמרן! מאי לפום בעבודתו לידבק דאפשר
פ דמ״ש לומר אפשר וכבר בפ עקב רשת " סוק תִּדְׁבָק "ּובֹו תִּדְׁבָק פירוש""ּובֹו התם לפרושי רש״י נחית לא עצמו כל אלא
המ כל בך יש אם לומר י מילתא. לאסוקי דקרא לישנא ונקט וקיצר תשבע, הללו דות
ג. שאמר" ה ממ קשה ותו בשכינה? לדבוקי אפשר וכי הַדְׁבֵקִּים ""וְׁאַתֶם והכתיב" כִּי' ה אלא קַנָא" אֵל הּוא אֹכְׁלָה אֵש אֱֹלהֶיָך
הכתוב עליו מעלה מנכסיו חכמים תלמידי והמהנה ים חכמ לתלמידי פרקמטיא והעושה חכם לתלמיד בתו המשיא כל
. בשכינה מדבק כאילו. . אֱֹלהֵיכֶם ה' אֶת אומר״לְׁאַהֲבָה אתה בדבר כיוצא בֹו" ּולְׁדָבְׁקָה בשכינה לדבק לאדם אפשר וכי
המשיא. . כל אלא " ב קיא )(כתובות. בעבודתו דבקים לפרש מצי הוה הַדְׁבֵקִּים בפסוק""וְׁאַתֶם שאמרנו מה וכפי
ד. דריש" דאמאי בש״ס ק״ק ותו דפ הַדְׁבֵקִּים" וְׁאַתֶם ואתחנן רשת דפ בֹו" "ּולְׁדָבְׁקָה ד ד )(דברים נצבים רשת כ ל )(דברים והני
תִּדְׁבָק," "ּובֹו תלתא: ד בֹו" "ּולְׁדָבְׁקָה תִּדְׁבָקּון" "ּובֹו עקב פרשת שבפרשתנו. לשונו תחת יכחידם
ה. הַדְׁבֵקִּים ""וְׁאַתֶם פסוק דעל לדקדק ותו לדבוקי" אפשר קאמר״וכי פסוק" ועל " בֹו ּולְׁדָבְׁקָה קאמר" אפשר וכי לאדם
" לדבק תלמידי ב להדבק פירש בֹו ובפסוק""ּולְׁדָבְׁקָה בדרכיו ק להדב ופירש תִּדְׁבָקּון קרא""ּובֹו בהאי שינה שרש״י דמה לישב ואפשר
חכמים, בֹו" דְׁרָכָיוּולְׁדָבְׁקָה בְׁכָל לָלֶכֶת אֱֹלהֵיכֶם ה' אֶת כתיב״לְׁאַהֲבָה עקב פרשת בסוף טעמו ר״ע" דדריש מאי וידוע ה 'אֶת
תִּירָא" אֱֹלהֶיָך לרבות חכמים, תלמידי לדרוש יש דכן ובודאי " אֱֹלהֵיכֶם ה' אֶת "לְׁאַהֲבָה לרבות חכמים. תלמידי דרמוז ומאחר
חכמים תלמידי לי ניחא אֱֹלהֵיכֶם ה' אֶת באומרו""לְׁאַהֲבָה ה " לפרש ְּׁולְׁדָב חכמים, תלמידי ב להדבק דסמיך בֹו" קָה הכא אבל
כתיב״אֶת" לא זה דבפסוק בפרשתנו נרמזו ולא חכמים תלמידי בדרכיו להדבק לפרש ליה. ניחא
" סוק ובפ ב להדבק לפרש ליה ניחא לא תִּדְׁבָק" תַעֲבֹדּובֹו אֹתֹו תִּירָא אֱֹלהֶיָך ה' אֶת חכמים, תלמידי כתיב" דהתם אע״ג ה 'אֶת
תִּירָא" אֱֹלהֶיָך לרבות ודרשינן ב דהדבקות משום חכמים, תלמידי ל בתו להשיא הוא חכמים תלמידי חכמים תלמידי ולהנותו
ה דנרמז התם וא״כ יראה. . מסוג לא כבוד מסוג וזהו פרקמטיא לו ולעשות מנכסיו חכמים תלמידי מורא לענין ניחא לא לרש״י
" לפרש ז״ל וגם. כבוד מסוג דזה חכמים תלמידי ב שידבק תִּדְׁבָק "ּובֹו ל ליה ניחא א על התם רמז דליכא בדרכיו להדבק לפרשו
ו ה'. מדרכי וכיוצא חסדים גמילות כפשטיה שבקיה הכי משום אבל יתברך. אליו ורעיוניו לבו לייחד בעבודה דבקות דפירושו
מדותיו, אחר לילך דהיינו תֵלֵכּו" אֱֹלהֵיכֶם ה' "אַחֲרֵי ברישא דקאמר הכא תִּדְׁבָקּון" לפרש״ּובֹו קדמיה שפיר בדרכיו. לידבק
ו עקב פרשת אהבת דנרמז ב לידבק פי רש חכמים תלמידי. . ים חכמ תלמידי
וטעם. . בֹו הַדְׁבֵקִּים""ּולְׁדָבְׁקָה ""וְׁאַתֶם קראי תרי הני נקט ד להם ומצא חיים אינם הארץ דעמי דאמר אמאי דקאי היינו
ב לידבק תרופה חכמים תלמידי ב הַדְׁבֵקִּים סוקַוְׁאַתֶם " פ מייתי הכי משום הַיֹום" כֻּלְׁכֶם חַיִּים אֱֹלהֵיכֶם ' ה " כֻּלְׁכֶם ודריש״חַיִּים
פ וגם המתים בתחיית בֹו. . ּולְׁדָבְׁקָה תִּחְׁיֶה לְׁמַעַן בַחַיִּים "ּובָחַרְׁתָ כתיב נצבים רשת משום ו המתים. תחיית ורמוז חַיֶיָך" הּוא כִּי
לי דמשמע קראי תרי הני מייתי הכי ה תקנה למצוא קרא אתא להכי חיים אינם דע״ה סובר ויען המתים תחיית בהו דרמוז
לכל ב להדבק ישראל המון הז י וע" חכמים תלמידי פסוק על דקאי וברישא המתים. לתחיית יזכו הַדְׁבֵקִּים" "וְׁאַתֶם דמדבר
בשכינה, לדבוקי אפשר וכי קאמר רבים בלשון ישראל לכלל בֹו" "ּולְׁדָבְׁקָה פסוק על דקאי והדר יחיד על דקאי לדחות דיש
לידב לאדם אפשר וכי ה א מר לז בה' לידבק יכול בדורו המיוחד אחד דאיש קאמר ושמא. בשכינה ק
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה