פרוזבול שטר נוסח בתוספת
התשפ״ב שביעית
פרוזבול שבין- הבריא המתח השוק לתקנות התורה
דבר בפני נצבים אנו רבות פעמים כספים. שמיטת מצוות לפני עומדים אנו השמיטה שנת מקץ לזרום שימשיכו ולמסחר לשוק הדאגה ומפני חכמים ובאים דינים קבעה התורה מאד, תמוה כנגד לעשות רשות להם נתן מי השאלה ונשאלת ה'. רצון ואת התורה דיני את עקפו ולעבוד, יש וכי העולם? לתיקון האמת שהוא האלוקי הרצון את ביטלו חלילה חכמים והאומנם ה'? רצון
חלילה? ! תורה של מאמיתה חוץ אחרת אמת
פעמים כמה מצינו בשווקים המסחר של תקינה לזרימה והדאגה השוק לתיקון דוגמאות יפסידו שלא ופעם השוק תקנת מפני ופעם לווין בפני דלת לנעול שלא משום זה פעם בש״ס. בסוגיות
הלקוחות.
השוק": "תקנת עושים אנו אימתי דנה קמא, בבא במסכת הגמרא,
א עמוד קטו דף קמא בבא מסכת | בבלי תלמוד
דלוקח דינא הראשון, עם הדין אמר: חייא דר' משמיה רב קמיפלגי, השוק תקנת בו בעשו והכא השני, עם הדין אמר: ינאי דר' משום יוחנן ור' השוק; תקנת בו עשו ולא מגנב, זוזי דלישקול השוק? תקנת בו עשו לא רב וסבר השוק. תקנת בו ועשו הבית, מבעל דלישקול דלוקח דינא א״ל הונא, דרב לקמיה אתא וזבנה, גלימא גנב בישא וחנן הוה, דרב תלמידיה הונא רב והא דמי. הוכר כלא מיניה, לאישתלומי דליכא כיון בישא, חנן שאני עביטך! שרי זיל גברא: לההוא ועשו הוה, דמפורסם בישא חנן והא השוק. תקנת בו עשו לא הוא, מפורסם גנב אם רבא: אמר גנב בחובו, ופרע גנב איתמר: מפורסם. לא לגניבותא לבישותא, דמפורסם נהי השוק! תקנת בו בהיקיפו ופרע - משכנתא מידי. ליה יהיבת דהנהו אדעתא לא דאמרי: השוק, תקנת בו עשו לא במאה מאתן שוי בשוה- שוה השוק, תקנת בו עשו - מר השוק, תקנת בו עשו לא אמר: אמימר בשוה שוה זבינא השוק.) תקנת בו עשו (והלכתא: השוק. תקנת בו עשו אמר: זוטרא - בו עשו במאתן מאה שוה השוק, תקנת - בו עשו אמר: רבא השוק, תקנת בו עשו לא אמר: ששת רב
בהיקיפו. ופרע גנב בחובו, ופרע מגנב לבר השוק, תקנת בו עשו בכולהו והלכתא: השוק. תקנת
זיבורית: מקרקע דווקא חובו את גובה חוב שבעל התקנה את מבארת גיטין, במסכת הגמרא,
א עמוד נ דף גיטין מסכת | בבלי תלמוד
של דרכו מה וגו', והאיש תעמוד בחוץ שנאמר: בזיבורית, חוב בעל תורה דבר עולא: דאמר כדעולא,
לוין. בפני דלת תנעול שלא כדי בבינונית? חוב בעל אמרו טעם ומה שבכלים, פחות להוציא? איש
מכך ויתרה - שמדין למרות וזאת בהלוואות, העדים של וחקירה דרישה דין את ביטלו חז״ל לווים בפני דלת לנעול שלא בכדי היא בכך שהקלו הסיבה העדים. את ולחקור לדרוש יש תורה
בשוק. האשראי את ולעצור
א עמוד ג דף סנהדרין מסכת | בבלי תלמוד
וחקירה דרישה בעינן לא ממונות דיני אמרו טעם ומה לכם. יהיה אחד משפט שנאמר - כדי
לווין בפני דלת תנעול. שלא ישלמו- לא טעו מעתה אלא! לווין. - בפני דלת נועל אתה שכן כל
א עמוד לב דף סנהדרין מסכת בבלי| תלמוד
שנאמר ובחקירה, בדרישה נפשות דיני ואחד ממונות דיני אחד תורה דבר חנינא: רבי אמר תנעול שלא כדי וחקירה דרישה בעינן לא ממונות דיני אמרו טעם ומה לכם, יהיה אחד משפט
לוין בפני. דלת מעתה, - אלא
ב עמוד קעה דף בתרא בבא מסכת | בבלי תלמוד
ע״פ מלוה ואחד בשטר מלוה אחד תורה, דבר עולא: אמר גמ'. - משועבדים, מנכסים גובה פה על מלוה אמרו: טעם מה ואלא דאורייתא, שעבודא טעמא? מאי - מנכסין אלא גובה אינו דאפסידו נינהו אינהו התם נמי! בשטר מלוה הכי, אי דלקוחות. פסידא משום חורין? בני פה על מלוה ואחד בשטר מלוה אחד תורה, דבר אמר: ורבה אנפשייהו. - אלא גובה אינו בשטר מלוה אמרו: טעם ומה דאורייתא, לאו שעבודא מ״ט? חורין, בני מנכסים - מנכסים גובה
קלא. ליה לית התם נמי! פה על מלוה הכי, אי לוין. בפני דלת תנעול שלא כדי משועבדים?
ב עמוד נ דף גיטין מסכת | בבלי תלמוד
היאך? במתנה אמי: בר אחדבוי רב בעי חורין. בני שיש במקום משועבדים מנכסים נפרעין אין לא, דלקוחות פסידא דליכא מתנה אבל דלקוחות, פסידא משום רבנן דעבוד הוא תקנתא פסידא כי והלכך מתנה, ליה יהיב לא מיניה הנאה ליה דאית לאו אי נמי, מתנה דלמא או
דמי? דלקוחות
דיני על ממונות בדיני לוותר או לתקן לחכמים יש רשות ברורים, דינים נקבעו שבתורה ואף דיני את לעקוף ממילא יכול ואדם אדם לבני נתן שהארץ כיון וזאת התקנה מפני התורה לגלות כדי ציותה? התורה מדוע כן אם אז וכדומה. אישית התניה או מחילה ע״י התורה מהאידיאל כחלק נתקנו. תורה של לאורה חכמים תקנת וכל נלך שלאורו האלוקי הרצון את אדם לבני נתן והארץ לה' שמים השמים של הכפול - לתקן מנת על חז״ל בידי נתונה הארציות
שדי. במלכות עולם
שלא בכדי דרבנן ששביעית בזמן ותיקנו מלהלוות נמנע שהעם חכמים ראו הפרוזבול, גם כך חכמים, לתקנות התורה רצון בין מתח ישנו לכאורה אשראי. למתן השוק פעילות את להפסיק
עולם של תיקונו הוא המתח דווקא ממונות בדיני אבל שדי. - במלכות עולם לתקן
והלכה ברכה ברוב אלגאזי משה בנציון
כספים שמיטת
"שמיטת על התורה מצווה כך השביעית, בשנה הקרקע עבודת את לשמוט שנצטווינו כשם
יישמט. שהחוב פי על אף לעניים ההלוואה חובת על ומזהירה כספים", הביטחון. ומדת הנדיבות מדת את בנפשותינו לקבוע קרקעות, שמיטת כמצוות המצווה: טעם תעשה. לא על ועבר עשה מצוות ביטל התורה, מן נוהגת ששביעית בזמן חובותיו את מלשמט הנמנע
הזה בזמן כספים שמיטת א. נוהג. שהיובל בזמן אלא נוהגת כספים שמיטת אין תורה מדין
הזה: בזמן כספים שמיטת חיוב של גדרו מהו הדעות נחלקו
• התורה. מן כיום גם נוהגת כספים שמיטת ועוד: רא״ש
• מדרבנן. כיום נוהגת כספים שמיטת הראשונים: רוב
• כלל. כיום נוהגת כספים שמיטת אין ועוד: ראב״ד מדרבנן. היא הזה בזמן כספים ששמיטת הפוסקים, רוב כדעת נפסק: להלכה בחוץ גם נוהגת כספים שמיטת כי לציין יש הגוף. - חובת אלא בארץ" התלויה "מצווה אינה שהרי לארץ,
כספים שמיטת חלה אימתי ב.
• בתחילתה. משמטת שביעית ראב״ע:
• נפסק. וכך בסופה, אלא כספים משמטת שביעית שאין הפסוק, מן לומדת הגמרא:
משמטת? השביעית חובות אילו ג. בעל בין בשטר בין ההלוואה, סוגי כל את משמטת בזמן. -שביעית קצוב אינו החוב עוד כל פה,
(מחוסר גוביינא המחוסר כשטר נחשב אותו. -צ׳ק משמטת ושביעית גבייה),
החוב. את משמטת שביעית אין – בהקפה מוצרים הקונה
הפוסקים: נחלקו הדבר בטעם
• על למכור שדרך כיוון בלתי-רמב״ם: לזמן שישלם -מנת כביכול – מעות לו שיזדמנו עד קצוב
זה. חוב משמטת שביעית אין וממילא השביעית, לאחר הוא הפירעון מועד
• מכר. משמטת אינה ושביעית מכר, דרך אלא הלוואה" "דרך אינה בחנות וחוב קנייה תומים:
משמטת אינה שביעית פועל *משכורת
שכנים בין מוצרים והשאלת הלוואות - חוזר אינו המושאל שהחפץ כיוון משמטת, השביעית
ממון. כהלוואת נחשב ולכן שהוא, כפי לו ויענה אני", "משמט המלווה יאמר – למלווה חובו את להחזיר אופן בכל רוצה הלווה אם
הימנו. נוחה חכמים רוח חובו והמחזיר חובו. להשיב ויוכל כן", פי על "אף הלווה
היא ומשמעותה ולעשירים״, לעניים “תקנה זוהי “פרוזבול״. שטר לכתוב תקנה תיקן הזקן, הלל
כספים. שמיטת תחול לא השמיטה שנת שבסוף
. א ג משנה י פרק שביעית מסכת | משנה
העם שנמנעו כשראה הזקן, הלל שהתקין הדברים מן אחד זה משמט. אינו פרוזבול עם דבר יהיה פן לך “הישמר בתורה: שכתוב מה על ועוברין זה, את זה מלהלוות
לפרוזבול: הלל התקין – וגו׳ בליעל״ לבבך
כספים: שמיטת של התורה דין את לעקור הלל היה יכול כיצד דנה, הגמרא
. ב א עמוד לו דף גיטין מסכת | בבלי תלמוד
שראה הזקן, הלל שהתקין הדברים מן אחד זה משמט. אינו פרוסבול התם: תנן פן לך “הישמר בתורה: שכתוב מה על ועברו זה, את זה מלהלוות שנמנעו העם את פרוסבול: של גופו הוא וזה פרוסבול. והתקין עמד – וגו׳ בליעל״ לבבך עם דבר יהיה שאגבנו פלוני, אצל לי שיש חוב שכל פלוני, שבמקום דיינין פלוני, לכם “מוסרני העם שנמנעו הלל “ראה העדים… או למטה חותמים והדיינים שארצה״, זמן כל לא דמדאורייתא מידי איכא ומי פרוסבול״. והתקין עמד – זה את זה מלהלוות אמר: רבא הוא. תעשה ואל שב אביי: אמר דתשמט? רבנן ותקינו שביעית, משמטא
הפקר… דין בית הפקר
דכתיב: עשירים, אלו – “בולי״ ובוטי. בולי פרוס חסדא: רב אמר פרוסבול? מאי “בוטי״ שביהודה. בולאות אלו יוסף: רב ותני יט), כו, (ויקרא עוזכם״ גאון את “ושברתי
ח). טו, (דברים תעביטנו״ “העבט דכתיב: העניים, אלו –
. ג טז הלכה ט פרק ויובל שמיטה הלכות | רמב״ם
“הישמר – בתורה הכתוב על ועוברין זה, את זה מלהלוות שנמנעו הזקן, הלל כשראה זה. את זה שילוו עד החוב יישמט שלא כדי פרוזבול, התקין – וגו׳ דבר״ יהיה פן לך אבל סופרים, מדברי שהיא הזה, בזמן כספים בשמיטת אלא מועיל הפרוזבול ואין
בה. מועיל הפרוזבול אין – תורה של שמיטה
בבית ייכתב שהפרוזבול -צריך שמיטה, בהלכות הבקיאים דיינים שלושה בפני חשוב, דין
עליהם: אותם קיבלו והרבים
פרוזבול תקנת
ד. ב עמוד לו דף גיטין מסכת | בבלי תלמוד
דנהרדעא. דינא בבי אי דסורא דינא בבי אי אלא פרוסבול, כתבינן לא שמואל: דאמר שמע, תא
למעשה: נפסק וכך
. ה יח סעיף סז סימן משפט חושן | ערוך שולחן
בקיאים שלושה דהיינו: חשוב, דין בבית אלא נכתב ואינו משמט. אינו פרוזבול העיר. באותה עליהם רבים וְהִמְחּום שמיטה, עניין ויודעים פרוזבול, ובעניין בדין ונראה הפוסקים). בשם יוסף״ ו״בית (טור דין בית בכל פרוזבול דכותבין אומרים, ויש
הזה. בזמן להקל דיש לי,
לחובותיהן: פרוזבול לעשות צריכות הן אף ולכן כספים, שמיטת במצוות חייבות נשים גם
. ו כו אות תבוא כי פרשת ראשונה שנה | חי איש בן
לחברתה, שלוש או שתיים או כיכר השנה ראש ערב יום האישה שתלווה טוב כן …על מצוות מקיימת זו והרי אני״, “משמטת לה תאמר לה, כשתפרע השנה ראש ואחר עירנו פה נשים קצת עשו וכן יג. אות לח סימן ב חלק שאל חיים ועיין שמיטה,
ישראל. אשריהם ברבים, יתברך ה׳ בעזרת זה דבר דרשתי כי אמן, עליון יכוננה
. ז יז סעיף כד פרק ושמיטה תרומות הלכות | יוסף ילקוט
בזה מקיימת – הלוואתה את משמטת ואם כספים, שמיטת במצוות שייכות נשים
התורה. מן מצווה
רבים אך גרמא. שהזמן מצווה שזוהי כיון נשים, של בחיובן הסתפק ביכורים״ “ראשית בשו״ת שהרי בה חייבות נשים גם – תעשה״ ואל ב״שב היא זו עשה ומצוות שהיות כתבו, מהפוסקים סימן החדשות איגר עקיבא רבי בשו״ת ראה (להרחבה וחובות. הלוואות כספים, חשבונות, מנהלות הן גם
נ״ו). סימן חיים אורח סופר״ “כתב ובשו״ת פ׳,
למעשה הפרוזבול מתבצע? כיצד
השמינית השנה של השנה ראש עד פרוזבול שטר יעשה חובותיו ישמטו שלא הרוצה מלווה. א.
כספים, ושמיטת שמיטה בדיני הבקיאים חשוב, דין בית דעת על הפרוזבול את לכתוב צריך ב.
זה. לדין ראוי חשוב דין בית וכל
עליו לכתוב מועיל שהוא כל קרקע ואפילו קרקע, ללווה יש אא״כ פרוזבול כותבים אין ג. המלווה יכול לו אין אם וגם מושאלת או מושכרת קרקע לו יש אם זו לצורך ומספיק פרוזבול,
לו. להקנות
הפרוזבול עשיית זמן -ד. הלוואה אבל כתיבתו, זמן עד שנוצרו החובות לכל מועיל הפרוזבול
לילה. בשעות פרוזבול לכתוב ניתן תשמטנה. שביעית כתיבתו, לאחר שנעשתה
הפרוזבול עדי ה. - קרובים לא כשרים עדים שיהיו עדיף אך לפרוזבול, כשרים 'קרובים' עדים גם
פסולים. ולא
שליחות ו. - כספים, בשמיטת וחייבות מצוות נשים שגם וכיוון לפרוזבול, שליח לעשות ניתן
פרוזבול. עבורה לעשות כשליח בעלה את למנות היא ויכולה שליח, למנות גם יכולה היא ממילא
צורך אין הדין ומעיקר הלוואותיו, כל על אחד פרוזבול שיעשה די אנשים לכמה המלווה ז. לו לעשות מהמלווים אחד כל צריך לאחד שהלוו אנשים כמה אך הלווים, שמות את לפרוט
פרוזבול.
הפרוזבול עשיית סדר
מדוייקים ומקום תאריך כולל הפרוזבול שטר את וממלא כותב. המלווה
קרובים. יהיו שלא רצוי עדים שני מעמידים ואומר: במטפחת אוחז המלווה למלווה, ומוסרה מטפחת מכין העדים אחד מבעלי אחד לכל שהוא כל קרקע ידכם על מזכה שאני ושלם גמור קניין ממני קנו עדיי "אתם
קרקע" להם שאין לאלה לאשתי) (או לי שחייבים החובות לי שיש חוב כל מוסר שאני עדים) עלי (תהיו סהדי עלי הוו ואומר: לעד המטפחת את מחזיר
__________________. הקודש עיר של הדין לבית
שארצה. זמן כל שאגבנו הרה״ג_________ הרה״ג____________ הרה״ג___________ ת״ו
במועד ללווה להראותו שיוכל כך המלווה בידי נשאר והוא הפרוזבול שטר על חותמים העדים
נשמטו. שהחובות יטען באם הפירעון
הפרוזבול בענייני המתעוררות שאלות
זמן1 כל חובותיו את המלווה למסור יכול לארץ בחוץ והלווה ישראל בארץ הנמצא מלווה.
ישראל בארץ תשע״ו שנת של השנה ראש נכנס. שלא
2 רשאי הדחק, שעת ושאר וכדו' בנסיעה הימצאותו עקב פרוזבול שטר בידו שאין מלווה. של ר״ה אצלו נכנס לא ועדיין בחו״ל כשהלווה ואפילו פה, בעל לבי״ד חובותיו את למסור
השמינית. השנה
3 לו יתן פרוזבול כותב שאינו בו הוא ויודע כספים לשמיטת מודע אינו שלו שהמלווה אדם. את ויתבע המלווה יבא שאם הרי לו, יחזיר לא שאם השנה, ראש לפני ההלוואה החזר את
מכשול". תתן לא עיוור "לפני על ועובר הלווה מכשילו ובזה יגוש" "לא על יעבור הלוואתו
4 ויבקש פרוזבול עושה שאין למלווה ילך השמיטה שנת קודם לו להחזיר כסף ללווה אין אם. המלווה כדין פרוזבול לעשות חיוב אין ואז יותר, מאוחר לזמן הפרעון מועד את לדחות ממנו
שנים. לעשר חברו את
הפרוזבול5 אבד. - לומר המלווה שנאמן אלא עוד ולא שאבד, פרוזבול על חוב לגבות מותר
ואבד לי היה.""פרוזבול
לספרדים פרוזבול שטר נוסח
ראוי וכן חשוב" דין "בית בפני הפרוזבול שטר את למסור להם יש הב״י, כמרן הפוסקים לא שהדבר כיוון אך עצמם, הדיינים ע״י ויחתם בפניהם יימסר הפרוזבול ששטר לכתחילה חותמים והם עדים שני בפני שטרותיו את מוסר שהמלווה הצהרה הפרוזבול בנוסח יש מעשי
שבדור. החשוב הדין לבית חובותיו ימסרו שדרכם נחמיה זלמן הרב הגאון בישראל: חשוב דין כבית הדיינים שמות את הדיינים בשמות להוסיף (יש
שליט״א) אריאל יעקב הרב והגאון שליט״א עמר משה שלמה הרב הגאון שליט״א, גולדברג
ממני קנו לנו: ואמר _________________ לפנינו בא מטה החתומים עדים בפנינו שהוא כל קרקע ידכם על מזכה אני איך ביה. למקניה דכשר במנא ושלם, גמור בקניין קרקע להם שאין לאשתי) (וחייבים לי שחייבים חובות מבעלי אחד לכל לי שיש הנזכר מיד ביה למקניה דכשר במנא ושלם גמור קניין וקנינו פרוזבול. עליו לכתוב דין לבית ולאשתי לי שיש חוב כל מוסר שאני סהדי עלי הוו לנו: אמר ובכן לעיל.
תובב״א, ______________ עיה״ק פה אשר הצדק
_____________ הרה״ג _____________ הרה״ג ____________ הרה״ג
שארצה. זמן כל שאגבנו
___________בתאריך________. עיה״ק פה שמותינו חתמנו אמת דבר ועל
עד נאום___________________
עד נאום___________________
לאשכנזים פרוזבול שטר נוסח
לנו ואמר לפנינו___________ ובא היינו, כאחד דיינים שלושה: במושב
והריני אנשים, אילו על פה ובעל בשטר חובות לי ויש השביעית שנת היא זו שנה "הן לי, שיש מהאדמה קרקע אמות ארבע בקניין במתנה לכם ונותן פרוזבול, לכם מוסר ומעתה אנשים. על לי שיש חובותי כל את לגבות לכם הרשתי קרקע אותה ידי ועל כיון מעכשיו, אתם תגבו לא ואם החוב את עבורי ותקבלו ותגבו דיינים לי תהיו זמן כל אדם כל אצל היום עד לי שיש חוב כל גובה אני הרי זה פרוזבול לכם שמסרתי
שארצה".
על אותם ויגבה חובותיו ישמטו שלא כוחו את ויפינו דבריו שמענו הדין בית ואנחנו
ז״ל. וחכמינו הלל כתקנת זה פרוזבול ידי
ביום_________________ __________________ בעיר חתמנו אמת דבר ועל
וקיים. ובריר שריר והכל ליצירה התש_____ אלול
דיין נאום___________________
דיין נאום___________________
דיין נאום___________________
במקומם. אשר דין בית כל למנות יכולים הרמ״א כדעת הפוסקים
מרבנן 'צורבא מכון ונשיא גן' 'רמת העיר רב – שליט״א אריאל יעקב 'הרב
בהידור כספים שמיטת
זו בשנה האחרון היום של החמה שקיעת עם השמיטה. שנת של סיומה בפני אנו עומדים כל שמוט השמיטה דבר "וזה הקרקעות לשמיטת מקבילה הכספים שמיטת החובות. יושמטו כך הפרות מיבול הפרטית הבעלות שפוקעת כשם מדבר. הכתוב שמיטות בשתי ידו" משה בעל לקטוף מותר לביה״ד הציבור. כנציג לביה״ד מיוחד מעמד יש ובשתיהן מהמלווים. פוקעת היא גבייתן, את מצדיק הציבורי שהשיקול חובות, לגבות לביה״ד מותר וכן הציבור עבור היבול את כלכליים, משיקולים הונע לא הלל הלל. של הפרוזבול לתקנת הבסיס זהו השמיטה. למרות את לחזק אלא השמיטה, מצוות את חלילה לעקור התכוון לא הוא ערכיים. משיקולים אלא
השנים. כל ונוהגת יותר תדירה שהיא הצדקה, מצוות
כי עליה, עולה אולם השנים. כל של הצדקה ממצוות חלק בעצם היא כספים שמיטת מצוות
י: פרק עניים מתנות בהל' הרמב״ם כדברי הלוואה, היא ביותר הנעלה הצדקה מצוות
הלוואה" או מתנה לו ונותן שמך ישראל ביד המחזיק זה ממנה למעלה שאין גדולה "מעלה
עם חובו. את לגבות המלווה זכות את להפקיע באה השמיטה ומצוות לפרוע, יש שהלוואה אלא רוח השמיטה שנת אחרי גם חובו את הפורע וכל לפרוע. מצווה הוא לפרוע יכול הלווה אם זאת, המלווה. של התרוששותו חשבון על יתעשר יכולת בעל שלווה הצדקה שום אין הימנו. נוחה חכמים
הדבר חובותיהם. את פרעו ולא הפורמאלי הגורף הפטור את שניצלו יכולת בעלי היו לצערנו לפניו ראה הלל לעניים. והן לעשירים הן בכלל, מלהלוות נמנעו שבה חמורה לתוצאה גרם את מלקיים נמנעו שנים לשבע אחת הלוואות להשמיט מצווה בגלל שבה, עגומה, מציאות ביותר הגדולה המעלה היא הלוואה מצוות וכאמור, השנים. שבע כל במשך ההלוואה מצוות יותר, התדירה המצווה את לפחות להציל כדי הפרוזבול את הלל התקין לכן הצדקה. במעלות
ההלוואה. מצוות את
נמנעו שבה חברתית אטימות של החמורה המוסרית ההידרדרות את לעצור הייתה הלל מטרת לכך ציפה הוא בכלל. השמיטה תורת חלילה שתשתכח הייתה לא כוונתו כאמור, מלהלוות. כהלכתה, המצווה את שיקיימו גבוהה מוסרית רגישות בעלי אנשים יימצאו הפרוזבול שלמרות הלוואות עודדו הדורות בכל ישראל גדולי להישמט. עלול שהחוב הידיעה למרות לעניים, וילוו לדוגמא (ר' עליהן יחול לא שהפרוזבול התנאה, ע״י או הפרוזבול, חתימת אחרי שיינתנו כאלו
תבוא). כי פרשת ח״א חי איש בן
חלה בקיומה להדר והמאמצים בארץ הקרקעות שמיטת של התודעה להעמקת במקביל לפני בעבר, שהיה למקומה הכספים שמיטת של עטרתה את גם להחזיר השתא התעוררות מסוגל שאינו לנזקק אמיתית הלוואה היא לכך האידיאלית שהדרך ברור ההידרדרות. שהחלה אחרי חדש שטר כתיבת ע״י או מיוחד, תנאי ע״י או מהפרוזבול, הלוואתו והוצאת חובו את לפרוע הן הציבור של ההלוואות רוב לנזקקים. המלווים האנשים הם מעטים אולם הפרוזבול. חתימת
בעצם (הן בבנקים. הפקדונות הלוואה. אלא "פקדון" אינן היתר עקב ההלכה, לפי וגם ההלוואה את ההופכת העיסקא, נחשבים הם עסקית, להשקעה אין הלוואה). וחצי פקדון לחצי חובות להשמיט הצדקה שום בלאו המתעשרים לבנקים, אלו הבית. משקי של גבם על הכי לכתחילה ראוי אלו פקדונות על מה שמיטה אך פרוזבול. לכתוב תורת תשתכח האם עליה, תהא
וכל? מכל השמיטה
ילווה אדם שכל היא ההצעה שלא לנזקק, מיוחדת הלוואה תושמט. אלא בפרוזבול, תיכלל בעל לכל מאפשרת זו הצעה להצטרף גבוהה מוסרית תודעה עטרת החזרת של גדול למהלך לנצל דהיינו, למקורה. השמיטה ולהלוות השמיטה שנת את שיומלצו מסוימים לעניים היסודית בבדיקתה הידועה מוכרת לקרן שמצבם אנשים של המוצלח ובשיקומם חיסיונם על לשמור כדי התערער. הכלכלי אדם ברבים. יפורסם לא שמם העניים, של עצמם. לעניים בעצם מלווה לקרן המלווה בין שייערך בהסכם במפורש מנוסח הדבר בין מתווכת רק הקרן הקרן. לבין המלווה לעשות (מומלץ הנזקקים. לבין המלווים לאוצר המשותפת ארץ" "נדיבי קרן דרך זאת
ולפעמונים). הארץ
במהפך אלא צדקה. בעוד אפוא מדובר לא במילואה. שמיטה לקראת שיקדמנו חשיבתי. בנו תתקיים השמיטה מצוות קידום ובזכות
התורה הבטחת לֹוּכִיּבִגְלַל לְבָבְָךּבְתִּתְָך יֵרַע וְֹלא לֹו "נָתֹוןּתִּתֵן א ה' יְבָרֶכְָך הַּזֶה -ֱהַּדָבָר מַעֲׂשֶָךּובְכֹל ֹלקֶיָךּבְכָל
יָדֶָך": מִׁשְלַח
שמורות הזכויות כל ©
מרבנן' 'צורבא למכון: טל 1-700-500-777 www. tzurba. com: אתר האינטרנט
www. tzurbuy. com: חנות מקוונת
tzurbaorg@gmail. com: מייל אלגאזי ציון בן הרב העורכים: המכון- ראש
סופר איתיאל
כל סיום ערוך השולחן מרתק לימוד בשבוע פעם
תרמו התורה להגדלת
שיעורים ובעולם בארץ
ספרים חנות Tzurbuyדיגיטלית
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה