קשב ההויה לפרשת מסעי

להויה- קשב המסעות פרשת

א עמוד מג דף בכורות מסכת

ונשנית- שנאמרה פרשה כל ישמעאל: רבי דבי תנא בה שנתחדש דבר בשביל אלא נשנית לא

מסעי פרשת טוב שם בעל

זללה״ה אא״ז בשם שמעתי וגו'. ישראל בני מסעי אלה מיום אדם כל אצל והם מ״ב, היו המסעות כל כי

כנודע מצרים יציאת בחינת הוא אמו מרחם והוצאתו הלידה מיום כי זה ולהבין עולמו, אל שובו עד, היוולדו

העליונה החיים לארץ בואו עד למסע ממסע נוסע כך …ואחר

ימי כל בו ילך אשר הישר רך הד לידע הישראלי, לאיש הישר הדרך להורות בתורה המסעות נכתבו בוודאי

למסע ממסע ליסע …חייו,

ברית ס' בשם זללה״ה זקיני אבי אדוני מן ששמעתי כמו וטהורים, קדושים בחינות הם המסעות שכל וידוע

חכמה למדת שבא מי פירוש, המתאוים, העם את קברו שם כי החכמה, בחינת הוא התאוה קברות מנוחה

מרוב התאוות, כל ממנו בטל אזי קדושות בחינות הם שבודאי המסעות לכל נבין ומזה שמו, יתברך בו דבקותו

הדבר נשתנה הללו למקומות באו כאשר הם אך קדושה, בחינה הוא בודאי תבערה כן גם וכן רמות, ומעלות

(בפ קברו שם כי התאוה קברות בתורה שמפורש כמו ר״ל, טובה ללא להם ונהפך מעשיהם, ידי 'על

…)בהעלותך

משה פירוש, , ה פי למסעיהם׳על מוצאיהם את משה ויכתוב וגו' ישראל בני מסעי אלה הכתוב שאמר וא וה

לארץ בואו עד אמו, מרחם האדם יציאת מתחלת עולם, של ברומו עומדים הם איך המסעות בתורה כתב

האיך היינו, למוצאיהם מסעיהם ואלה [אבל] ה', פי על בה ילך אשר הדרך האדם שידע כדי העליונה, החיים

לפניו והאמת הישר בדרך יורנו וה' זה, והבן ה', פי על כאן נאמר לא ולכך טובים, ללא במעשיהם אותם שינו

. אמן

ד: סעיף כ ענף ד דרוש ב חלק הדע״ה (ספר ואחלמה שבו הלשם )בעל

ישראל בני יסעו ה׳ פי ׳על שכתוב מה שזהו מוולאז׳ין ז״ל חיים הרב מורנו בן יצחק מהרב בשם בזה ״שמעתי

עד מערב הענן יהיה אשר 'ויש וכו'. מספרי ימים הענן יהיה אשר ׳ויש וכו׳, הענן׳ ובהאריך יחנו ה׳ פי ועל

ללא הרבה דברים אריכות לכאורה בזה יש י והר יח-כג). ט (במדבר יסעו׳ ה׳ פי ועל יחנו ה׳ פי ׳על וכו׳, בקר׳

בזה התורה משמיענו מה העניין עיקר וגם? צורך,

מלא והיה וצלמוות חושך מקום היה כולו המדבר כל הנה כי ישראל של בשבחן מדבר התורה אך

כדי שם ישראל הליכת והיה וחיילותיו, הס״מ משכן וחיצונים קליפות מיני מכל ורוע זוהמא טומאה

כולו העולם מכל זה ידי על מתבטל והיה המקום את ולטהר לבטלו וכדי וחיליה תוקפיה. כל לשבור

כל כי (קפד.). תצוה בפרשת שכתב כמו מלקיות הארבעים מספר כנגד שהוא שנה ארבעים שם הלכו ולכן

החגת״ם מכללות ויונק ורגלין, בהידין והוא בזה, אחיזה לו יש אשר דהס״מ וחיליה תוקפיה הוא זה (חסד-

גבורה-תפארת- תוקפיה לשבור שנה ארבעים במדבר הלכו ולכן ארבעים. והם מעשר אחד כל הכלול מלכות)

וחיליה.

הצורך והיה טמא ויותר מזוהם יותר הוא שם אשר מחולקים מקומות גופה במדבר שם יש והנה

למקומות שראל י באו וכאשר כן. גם המקומות אותן ולטהר לבטלו ארוך יותר זמן ישראל שם שיתעכבו

והיו היצר, מצרת ומצוקה צער מיני וכל וצלמוות חושך תיכף מרגישים והיו מאוד להם קשה היה הללו

שם נתעכבו באשר כך ואחר מהאש, כברוח משם לברוח רוצים שהיו ובוודאי הרבה ממדרגתם נופלים

שם להישאר רוצים היו המקום את וטיהרו

ועל יחנו ה' פי ׳על הכתוב שאמר וזהו יסעו׳- ה׳ פי רצון עושים שהיו אלא מאומה עצמם על הסתכלו שלא

את ישראל בני ׳ושמרו זה כל עם משם לברוח רוצים והיו וכו׳ הענן׳ ׳ובהאריך בהנסיעה, והן בהחניה הן ה׳

והרי כך כל מזוהם מקום שם היה שלא משום בקר' עד מערב הענן יהיה אשר 'ויש יסעו'. ולא ה׳ משמרת

שהעמיסו ישראל של בשבחן הכתוב ומדבר ונסעו׳. בבקר הענן ׳ונעלה זה כל עם שם להתעכב רוצים היו

מאוד להם קשה שהיה והגם האפשרי. בכל ולכובשו יצרם את לכוף כדי הזה והעמל הטורח כל עצמן על

עליו שנסבב במה שמים דין עליו לקבל להאדם גדול לימוד וזה וכו שמרו׳ ה׳ משמרת 'את זה כל.'עם

מכפיית גדולים ניסיונות לו ויש בהכרח ממדרגתו נופל זה ידי על אשר פעמים כמה שונות יבות ס

בצער פעמים זה באופן ופעמים זה באופן פעמים האדם על המוטל מהעבודה הוא זה כל כי היצר,

ז, יד- (קהלת בטוב' היה טובה ׳ביום נאמר זה ועל ברווח. )ופעמים העת אותו את לשמור לומר ורוצה

(שם- ראה' רעה ׳וביום עיניך. )כבבת האפשרי בכל עצמו. להתחזק

ב1244 תשדמ מליובאוויטש הרבי /התוועדויות:

רואים אין המאורעות ריבוי שמצד למרות האדם: חיי במשך המאורעות פרטי לכל בנוגע הוראה לומדים מזה

ובין שנולד מהרגע ואימו אביו תו א שהתנהגו ההנהגה אופן בין הקשר את רואה לא הוא ביניהם, הקשר את

הם המאורעות פרטי שכל לדעת עליו מקום מכל בתורה. גדול או סוחר שלם, אדם כשנעשה כיום, מצבו

חיים מסכת שלמה', 'מגילה מהווים שכולם ועד למשנהו אחד מאורע בין והשפעה קשר קיים מסודר, בסדר

אחת מטרה לשם

ב348 שיחות /לקוטי:

לגבי למרחב, יצא אדם תחתונה מדרגה שלגבי העובדה מדרגות: וכמה כמה ישנן ו׳מרחב' 'מצרים' במושגים

לביאת רמז שהוא ירחו' 'ירדן על האמיתי למרחב שיגיע עד במצרים, נמצא עדיין הוא ממנה עליונה מדרגה

המסעות ב מ בסיפור הרמז וזהו ה''. ביראת 'והריחו ככתוב וודאין' 'מורח של באופן שיפעל "המשיח

מסעות כמה התקדמו כבר ישראל שבני למרות מצרים": מארץ יצאו אשר מסעי "אלה בלשון, וההדגשה

מצרים. . בבחינת היו הם יותר העליונות המדרגות לגבי עדיין

קע״ו פסקה ב׳ קובץ קבצים שמונה

הקיבוצים אל פרטיהם לכל החיים דרכי של התהלוכה כל את שמקשיבים מה הוא ד' בקול השמיעה, עיקר

ההויה כל את ומחיה החיה העליונה, הכללית החכמה מתוך ערכו, לפי יחיד ולכל הבדליהם, לפי. הכלליים

לו דעת ערך עצות ליקוטי

יִתְבָּרַּך שֶׁהַּשֵּּם וְהָעִנְיָנְים הַּסִּבּוֹת כָּל עַּל הֵּיטֵּב וּלְהִתְבּוֹנֵּן וּלְהִסְתַּּכֵּּל דְּרָכָיו, עַּל מְאֹד לְהִסְתַּּכֵּּל הָאָדָם צָרִיךְ ִלו.

שֶׁתֵּּדַּע וְצָרִיךְ מֵּחֲבֵּרוֹ. מְשֻׁנִּים וּמַּעֲשֶׁה, וּר דִּב מַּחֲשָבָה בּוֹ יֵּש וָיוֹם יוֹם כָּל כִּי וָיוֹם. יוֹם בְּכָל עִמּוֹ וּמִתְגַּּלְגֵּּל לוֹ ּמַּזְמִין

עוֹמֵּד שֶׁהָאָדָם הַּגַּּשְמִי עוֹלָם שֶׁל הַּמֶּׁרְכָּז נְקֻׁדַּּת עַּד תַּּכְלִית, אֵּין עַּד סוֹף מֵּאֵּין אֱלֹקוּתוֹ מְצַּמְצֵּם יִתְבָּרַּךְ שֶׁהַּשֵּּם

רְמָזִים בָּהֶׁם לוֹ וּמַּלְבִּיש הַּמָּקוֹם, וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַּיּוֹם לְפִי וּמַּעֲשֶׁה דִּבּוּר מַּחֲשָבָה אָדָם לְכָל לוֹ וּמַּזְמִין עָלָיו.

לָאָדָם מַּזְמִין יִתְבָּרַּךְ ם שֶׁהַּש שֶׁבָּעוֹלָם הַּדְּבָרִים וּבְכָל וּמַּתָּן הַּמַּּשָּא וּבְכָל הָעִנְיָנִים בְּכָל כִּי לַּעֲבוֹדָתוֹ… לְקָרְבוֹ כְּדֵּי ֵּּ

וְצָרִיך אֵּלָיו. לְהִתְקָרְב פַּּעַּם בְּכָל לָאָדָם לוֹ מְרַּמֵּּז יִתְבָּרַּךְ שֶׁהוּא פְּרָטִיִּים רְמָזִים בָּהֶׁם יֵּש בְּכֻׁלָּם וָיוֹם, יוֹם ָבְּכֵּל

הֵּיטֵּב: זֶׁה עַּל וּלְהִסְתַּּכֵּּל דַּּעְתּוֹ לְהַּגְדִּיל

ד פסוק כח פרק שמות

ו יַּעֲש אֲשֶׁר הַּבְּגָדִים ּ״וְאֵּלֶּׁה בִגְדֵּי- וּ וְעָש וְאַּבְנֵּט; מִצְנֶׁפֶׁת תַּּשְבֵּּץ, וּכְתֹנֶׁת וּמְעִיל, וְאֵּפוֹד חֹשֶׁן, אָחִיך לְאַּהֲרֹן, ָקֹדֶׁש

וּלְבָנָיו-- ֹלְכַּהֲנו- "לִי

רש״י

- "ואפוד מאחוריו לו חגור שהוא לי אומר ולבי תבניתו פי' בברייתא מצאתי ולא לבוש) (שהוא שמעתי לא

הסוסים על כשרוכבות השרות שחוגרות (שורץ) פורצני״ט שקורין סינר כמין אי. ש גב כרוחב רחבו

קכה א ברכות איה עין

יעלה איך חסרונותינו… את המשלים מוסרי תועלת לשאוב נוכל שממנו דבר כל במקרה לתלות לנו אין כי

מהחכמה בכונה תעשה ולא מוסרית, השלמה ממנו לשאוב יכולין שאנו דבר שיש לאמר נבון איש לב על

האמיתית האנושית בהשלמתינו לחיותינו לנו להועיל העליונה

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות