ש ת ת נ ש ל ב א ב ' ט ת ו כ ל ה ב " פ
טבדי בנימין הרב ועריכה: כתיבה
1. [תש זו בשנה באב תשעה צום ויציאת כניסת פ״ב]
לי באב תשעה צום באב– ט' בליל מהשקיעה החל, איסוריו לכל כיומו לו השנה– למחרת. הכוכבים צאת ועד
תש פ״ב, [אור ראשון ביום ויוצא שבת במוצאי מתחיל שהצום כך באב], [י' ראשון ליום משבת נדחה באב תשעה צום
הכוכבים בצאת שני]. ליום
בין19: 29 נעים בארץ השונים באזורים החמה שקיעת עה19: 37 הש עד השקיעה (ברעננה ולכן בסביבות19: 33). כמה
השקיעה קודם דקות יש ו התענית דיני את לנהוג להתחיל (א העינוי רחיצה שתיה, כילה, להתחיל אין זאת עם. )'וכו
לפחות להמתין יש אלא בשקיעה, מיד וכד נעלים בגדים, 'להחליף 30 החמה שקיעת אחר דקות המבדיל "ברוך לומר
חול לבגדי שבת מבגדי ולהחליף העור נעלי את לחלוץ ואז לחול" קודש. בין
מחזו הבד, נעלי את הכנסת לבית להביא שאין לציין, יש "להיות כדי הכוכבים צאת לפני השבת יום וכו 'ינות" ה״ק רי
ישהה אדם כל השמשות בין שבזמן היא הראויה הדרך לכן לחול. משבת "הכנה" איסור חשש בזה ויש הואיל מוכן",
הכנסת בבית לערבית להתארגן ויתחיל המבדיל" "ברוך יאמר כאמור השקיעה אחר שעה וחצי. בביתו,
הדין מעיקר הוא זה זמן המקלים לפי הכוכבים. בצאת ראשון ביום מסתיים הצום 20 השקיעה לאחר 'דק (ברעננה
בשעה19: 53 היא הכוכבים צאת ל המוסיפים ויש הדין. מעיקר להלכה המקובלת השיטה והיא ) כתחילה עד כחמש עוד
נוספות. דעות חובת ידי לצאת על-מנת דקות עשר
2. שבת, ערב ל מיוחדות הלכות כמה דחויה לתענית התענית ומוצאי שבת, מוצאי שבת
שבת ערב ערוך- השלחן מרן כשיטת הנוקטים המזרח עדות בני זו שבת בערב א. כל כמו חמים, במים כרגיל, לרחוץ רשאים
אשכנז בני אך שבת. ערב הנוהג קרים- במים רוחצים רמ״א– כ ים. פושרים אף אליהו, והגר״מ חי" איש ה״בן ולדעת
בזה יחמירו המזרח עדות. בני
ב ב. וגילוח בתספורת מותרים המזרח עדות ני מקום ומכל זו, שבת בערב מאד סמוך והוא הואיל, בזה להחמיר ראוי
מתגלחים ולא מסתפרים לא אשכנז בנ. י לתענית.
שונים מנהגים הוזכרו אשכנז בני בקרב כרגיל. שבת בגדי לובשים המזרח עדות בני, ג. המקומות ברוב והמקובל הוא
להתלבש אחד בבגד בהידור למעט כתב ברורה. במשנה כרגיל זו בשבת עניבה. ללבוש לא כגון,
שבת
. ד ה כדעת נוקטים המזרח עדות בני ענייני נאסר לא זה ובכלל, זו בשבת אבלות נוהגים שלא שפסק ערוך שלחן
בשב שבצינעא עניינים בכל שאסור קרובו על אבל [לעומת אישות עני זה ובכלל "השבעה", שבתוך ת י ני ]אישות.
כדעת זו, בשבת אישות בענייני מחמירים אשכנז בני אך הרמ״א בין גבריאל נטעי, (ועי' המצרים ב- צג פרק, הכלל. מן ביוצאים שדן )ו
כמו- כן בדעת האחרונים– נחלקו הרמ״א האם ענייני- דווקא שמא או אסורים, שבצינעא עניינים שכל הכוונה אישות
. נאסר למעשה: הלכה
טיול - כתב השו״ע מרן לדעת אף סתם, שלטייל החיד״א - הרמ״א לדעת וק״ו. אסור,
"לשמה ר״בנים להכשרת מדרש בית ע״י יו״ל שמורות הזכויות ©כל
אורייבך הגרש״ז – תורה לימוד רק אלא ללמוד לא המחמירים יש מקום ומכל כרגיל. ללמוד שאפשר הורה
עצמו בצום ללמוד אסור ומה מותר מה יתבאר (להלן עצמו בצום שהתרו דברים.)אותם
קרים– במים מקלחת הצורך ובשעת לכתחילה. בזה מקלים המזרח עדות בני גבריאל בספר""נטעי כתב
ש בזה להקל יכולים אשכנז בני גם הנאה– לצורך לא ך א, זיעה של צער במקום בצונן זריזה מקלחת רק אלא
. וכדומה
. ה מפסקת סעודה - אף-על- אפשר שהשנה הרי מפסקת, הסעודה לקראת מיוחדות הלכות ישנן שנה שבכל פי
שבת שירי ולשיר יין לשתות בשר, השבת סעודות בכל לאכול מותר לשקיעה. סמוך הצום כניסת עד כרגיל, לאכול
כ זאת– עם לשקיעה. סמוך שיסיים ובלבד, שבת בכל שרגילים פי אורייבך הורה, הגרש״ז לרקוד או לשיר שאין יותר
אחרת רגילה שבת. מכל
הכוכבים– לצאת השקיעה בין ו. לעיל. התבאר
במוצ״ש
שבת– במוצאי לשתות אפשר ואי הואיל. ז ל נדחית ההבדלה מכל- אך הצום. מוצאי את במוצ״ש לברך יש מקום
הכנסת בבית זו ברכה ומברכים נר מדליקים כלל בדרך אמנם שבת. מוצאי בכל כמו נר, על האש", "מאורי ברכת
איכה- מגילת לקריאת סמוך שלא מי בביתו. האש" "מאורי ויברך פתילות שתי יחבר הכנסת לבית יגיע שלא מי אך
בלילה– האש" "מאורי ברכת את שמע או ברך בבוקר ראשון מיום אותה "להשלים" יוכל ולא הברכה את הפסיד
. ואילך
התענית מוצאי הכוכבים– צאת אחרי בערב, ראשון ביום ח. נר וללא בשמים ללא בלבד, כוס על הבדלה ועושים ערבית. מתפללים
לשתות מותר ט. מים הכוכבים- בצאת מיד הבדלה ששמע לפני. גם
. י ואיל ה השנה, אשכנז. לבני והן המזרח עדות לבני הן באב, בי' גם שונים אבלות מנהגי יש דחויה, שאינה בתענית
באב– בי' השנה חל והצום מנהג אשכנז בני פסק ע״פ רק ויין מבשר מנע לה י הרמ״א [ התענית שאחרי בלילה חוץ
. יין] על שמותרת מהבדלה הצום סוף עם מיד מ. ותרים וכו– תספורת רחיצה, כיבוס, זאת 'עם
החיד״א כתב המזרח עדות שבני נהגו כולם) (לא המזרח עדות בני רוב כן ועל בזה, הרמ״א חומרת את קבלו לא
ויין בשר כולל הדחוי, הצום צאת עם העניינים בכל. להקל
כדי לבנה" ה "ברכת לפני משהו לטעום יש ולכתחילה עם, ברוב לבנה" "ברכת לעשות נהגו התענית במוצאי יא.
הבדלה לפני ממים] [חוץ כלום לטעום שאין כמובן בשמחה. אותה. לעשות
הכנסת- בבית הבדלה שמעה ולא בביתה הנמצאת אשה יב. ולשתות לאכול תוכל ואז לעצמה הבדלה. תעשה
כת ערי את ו״לתרגל" הצום קודם לכך להתכונן יש יתעכב, שהבעל חשש ויש בהבדלה, מורגלות אינן ונשים הואיל
מיותר צער יגרם לא שחלילה כדי כדין, . ההבדלה
3. וגדריו באב בט' רחיצה איסור
במים- אצבעו להושיט שאפי' השו״ע, מרן וכ' בצונן, ובין בחמין בין באב, בט' אסורה תענוג של רחיצה בכלל אסור.
באב בט' מצוה של טבילה הזה בזמן ואין הואיל במקווה, לטבול אסור. זה
אין כן על מים. בליעת חשש בו שיש ייחודית חומרא גם בו ויש שיניים, צחצוח איסור גם כלול רחיצה איסור בכלל
כתבו מהפוסקים אמנם, חלק באב. בתשעה שיניים לצחצח בט שיניו צחצוח ממניעת מאד גדול צער 'לו שיש שמי
ייבלעו ולא החוצה יפלו שהמים כך למטה ראש. ם וע מים במעט שיניו לצחצח שכזו גדולה הדחק בשעת יכול באב,
תענוג– של רחיצה שנאסרה אף הלכלוך– להסיר שעניינה רחיצה או הדין, ע״פ חובה שהיא רחיצה מ״מ. מותרת
: לפיכך
ידיים נטילת על ומברך פעמים.)כרגיל ג' לסרוגין (נוטל אצבעותיו קשרי סוף עד נוטל בבוקר ידיו כשנוטל
העין צואת לנקות לו מותר בידיו שנשארה המים. ובלחלוחית
אצבעותיו קשרי סוף עד נוטל מהשירותים. כשיוצא ידו– התלכלכה ואם אך צרכו, כפי המלוכלך המקום את רוחץ
לכ. ך מעבר לא
עד אומרים ויש האצבעות, קשרי סוף עד אומרים יש ידיו. יטול כיצד האחרונים נחלקו, כוהנים לברכת שעולה כהן
עתה– עד עשה מה זוכר ולא מנהג לו שאין מי כמנהגו. יעשה כהן וכל. כרגיל הפרק סוף מן אחד לבחור יכול
בקביעות בו לנהוג שיזכור ובלבד. המנהגים,
חולה– )כגון (בהיתר פת, האוכל בברכה הפרק עד ידיו. נוטל
עבור והן חולה) או קטנים עבור (כגון הצום בזמן היא האכילה אם בין אכילה, לצורך וירקות פירות שטיפת
הצום– שלאחר הסעודה לרחוץ צורך יש אם כמו״כ תענוג. של רחיצה זו אין מתרטבות, שהידיים ואע״פ מותרת.
תענוג של זו. רחיצה ן שאי מותר, הדבר במים מתרטבות שהידיים אע״פ ו– שעלי מלכלוך לנקותו או תינוק
תענוג של רחיצה זו אין נקי) המקום על לשמור וצריך פצעים בגופו שיש מי (כגון רפואה לצורך בודד איבר, רחיצת
באב1 בט' מותרת והיא.
ידיו פניו בה ומקנח תנגבת, מ והיא המים מן ומוציאה באב תשעה בערב במים מפה לשרות "ומותר הרמ״א: כתב
נגובה" שהיא כיון שרי, לתענוג, רק עושה אינו אפילו ורגליו; 2.
לה צריך אבל לתענוג. ואפילו גופו, לקנח כדי לחה, מגבת באב ט' מערב להכין שמותר והיינו המגבת את שסחטו זהר י
א מקררים בתוכה שאצורים המים אלא הגוף– על מהמגבת מים יצאו שלא כך היטב, בלבד3 הגוף ת.
4. וגדריו באב בט' סיכה איסור
אחד– איבר ואפילו גופו, לסוך באב בט' אסור בכלל דיאודורנט גם בו. לסוך שהדרך דבר בכל או בושם בשמן,
מספר הפוסקים כתבו זיעה, של ריח למנוע כדי יומיומי באופן דיאודורנט שמים אנשים שהרבה הזה ובזמן האיסור.
באב בט' הדיאודורנט את להתיר ע״מ: תנאים
דיאודורנט להשיג מאמץ לעשות יש [ולכתחילה טוב ריח לנתינת ולא רע, ריח למניעת בעיקרו מיועד הדיאודורנט א.
חלש מאד ריח עם או ריח, ]ללא
רע ריח מגופו שיוצא מפני לזה ונזקק בקביעות, כן שנוהג למי הוא הדיאודורנט ב.
הגוף- על ממש ולא הבגד על לשים שאפשר רעים ריחות דוחה יש אם ג. עדיף
כנ״ל גופו לסוך הוא הריפוי מתהליך וחלק בגוף פצעים לו שיש ון כג וכדומה, בשמן גופו לסוך רפואית מסיבה שנזקק מי
– לרפואה אלא תענוג, של סיכה זו שאין מותר. . הדבר
5. וגדריו באב בט' עור) (נעלי הסנדל נעילת איסור
חלקי באופן רק אלא מעור כולה עשויה שאינה נעל אפילו עור. נעלי לבישת מניעת של עינוי כוללת באב ט', אבלות
עור– של אחת רצועה רק לו ואפי אלא הרגל, את החופה מהנעל חלק לא היא הרצועה אם אמנם באב. בט' אסורה
י שלא הקבקב את שמחזיקה רצועה מעין מותר4. פול– י
וכדומה– גומי בד, נעלי זה, לעומת להליכה– נוחות שהן אע״פ באב בט'. מותרות
עור– נעלי אלא ברשותו שאין מי מ פשוטות נעלי לקנות מותר גומי בד, לא שבד״כ אע״פ באב, ט' עבור וכדומה
פשוטות- נעליים והם באב ט' לצורך שהוא כאן הללו, בימים חדשים דברים קונים. מותר
גיל עד הקל זצ״ל שאול אבא הגרב״צ באב. בט' עור נעלי ילבשו שלא להקפיד צריך אם הדעות נחלקו ילדים לגבי
אליהו הגר״מ ומרן מצוות5, מגיל6-7 החל לילדים עור נעלי למנוע החמיר זצ״ל על להחמיר שאין מסתבר ומ״מ.
אם אך וכדומה. גומי מבד, העשיות ההלכה ע״פ המותרות נעליים עבורם שיש היכן אלא למצוות הגיעו שלא קטנים
עור– נעלי אלא להם אין עמהם לצאת למונעם. אין
6. לאשה איש בין קרבה איסורי
והעברה חיבה של שאינו ממגע ואף אסור, חיבה של מגע אחת. במיטה ישנו לא ואף המיטה תשמיש ב אסור באב ט'
נזהרים ליד. מיד להקל שכתבו ויש הצורך בשעת בלילה6. לא אך ביום, חיבה– של שאינה ובנגיעה ליד מיד בהעברה
7. באב בט' תורה לימוד
מבוא
אבלות מהלכות חלק ע״כ לב". משמחי ישרים ה' "משפטי בתהילים שנאמר כמו האדם, לב את משמחים תורה דברי
תורה לימוד לגבי איסורים גם כוללים באב בט'. החורבן
באב בט' תורה תלמוד איסור גדר לגבי הפוסקים בין גדולה מחלוקת: ישנה
שחכמים אלא טעם, ללא תורה לבטל ואסור השנה, כל כמו באב בט' תורה ללמוד מצוה שיש אומרים יש
הגבילו לקמן שיפורט (כפי ללמוד שמותר הדברים )את
דברים ללמוד התירו שהם אלא תורה, תלמוד ממצוות באב ט' יום את הפקיעו שחכמים אומרים ויש
זה ביום בתורה לעסוק חובה שאין אף מסויימים,
וחטא– שעמום לידי המביאה גמורה בבטלה שישיבה ודאי השיטות, לכל יומו שימלא לאדם וטוב אסורה. בעיסוק
הכהן מאיר ישראל הג״ר הגדול, רבינו המקדש. לחורבן הקשורים עניינים בלימוד ובפרט לחורבן, הקשורים בדברים
המשנה- בעל זצ״ל, ועוד– חיים" "חפץ וספר ברורה באב בט' הבל בענייני מתבטלים אנשים שהרבה שבזה״ז, כתב
מהחורבן– לבם ומסירים תורה לימוד להם להתיר הראוי מן היה לידי ויבואו הבל בדברי יעסקו שלא כדי, כרגיל
סדר- יום מבעוד להכין בראשו עיניו החכם מקום ומכל באב. בט' ליצנות היום לתכלית אותו שיעורר באב, לט' יום
מהחורבן דעתו יסיח. ולא
באב בט' ללימוד המותרים דברים
באב בט' ללמוד המותרים ומקורות ספרים של רשימה: להלן
איכה על רבה מדרש וכן פירושים, עם איכה, מגילת
פירושים עם איוב ספר
ירמיה שבספר הרעות נבואות
גיטין) במסכת החורבן אגדות ב- נה, א נח, תענית סוף ובירושלמי )
שלישי פרק קטן מועד גמרא
אבלות והלכות באב תשעה הלכות תג עד שמ סי' ][יו״ד
ד- פרקים ישראל נצח בספר החורבן פרקי מהר״ל לשמחה מביא לא שבפועל [בתנאי ]ט
לקראם– מותר האם הפוסקים לגביהם שנחלקו דברים עוד יש המביאה בטלה פני על עדיף לימודם השיטות ולכל
: לחטא
תפילה כדרך תהילים קריאת
המסתעפים וחסידות מוסר [ספרי המידות תיקון ובפרט השם, לעבודת הלב את המעוררים מוסר ספרי
חז״ל– במאמרי עמוקים וביאורים ים רחב לנושאים ללמוד ]אין
מוסר ספרי של חלקית: רשימה שמירת מידות), (בענייני יועץ פלא צדיקים, אורחות ישרים, מסילת
הלשון
וכדומה– כללית ספרות עיתונים, ספרי זאת עם מהחורבן. דעתו להסיח לא כדי האפשר, ככל למעט להשתדל יש
ישראל– עם ולצרות לחורבנות הקשורים היסטוריה חלקית רשימה להלן לקרוא. : מותר
יוסיפון ספר
השואה ספרד, גירוש ישראל, קהילות רדיפת על היסטוריה ספרי
קטיף גוש חורבן את המתעדים וסרטים ספרים
נוספ: ות הערות
יום– מידי ללמוד נוהג שאדם קבוע לימוד סדר וכל יומי דף לישראל, חוק תרגום, ואחד מקרא שניים אסור
(ט״ז– מקרא בשניים שמיקל מי שיש אמנם באב. בט' )ללמוד אא״כ להקל ואין מחמירים, האחרונים רוב אך
להקל ברור מנהג. יש
בני למנהג המזרח עדות - דרבי ברייתא הקטורת, פיטום היומיומי, התפילה מסדר חלק שהוא לימוד כל
וכדומה– המיטה שעל בק״ש שאומרים פסוקים דזמרא, פסוקי ישמעאל, מסדר כחלק לאומרם מותר
אך כתורה. ולא כתפילה נאמרים הם שהרי התפילה, הרמ״א מנהג וכך הקטורת פטום אסר וגם. האשכנזים
יום של לשיר. ביחס
לבעל- מותר את להכין קורא למנחה והן לשחרית הן באב, ט' של בתורה הקריאה
8. שלום שאילת
באב בתשעה "שלום" לשאול, סור א ראש ובכובד רפה בשפה יענה לשלום, אליו פנו ו. אם "בוקר לומר אסור כן כמו
וכדומה– טוב" האגרות אבלים. וכולנו הואיל באב, בט' אבלים מנחמים אין ש אומרים יש שלום שאילת בכלל. שהוא
היום חצות אחר אבלים לנחם מתיר משה היום חצות לפני גם כרגיל לנחם מתירים ויש כב], אות כ סי' ח״ה [או״ח
נב י, נתן. ][להורות
9. הקרקע על ישיבה מנהג
האדם בין מחיצה או שטיח (עם הכנסת בבתי הארץ על באב בט' לשבת המנהג את הזכירו והשו״ע הראשונים
להכין הראוי מן אפשרי. שהדבר כמה עד פרטי, בבית גם כן לנהוג שראוי כתבו ר יות המאוחרים הפוסקים לקרקע).
שקשה מבוגר אדם טפחים). ג' עד מקלים ויש טפח (עד נמוכים כסאות או כריות שמיכות, ע״י לכך, מראש הבית את
מהרגיל נמוך מעט בכסא יסתפק מאד, נמוך כסא על לשבת. לו
להם– קשה והתענית חלשים הם ככה שגם אנשים כגון נצרך. הדבר שאין היכן ו ב להחמיר אין במנהג– ומדובר הואיל
שכוחו בריא אדם אך הארץ. על בישיבה עצמם על יקשו ולא הדין, מעיקר שהוא הצום בשביל כוחם את שישמרו עדיף
במותניו– בביתו והן הכנסת בבית הן המנהג את יקיים שלא סיבה. אין
לנ שנזקק שמי כמובן סוע וכדומה- אוטובוס ברכב, לה לו אין שהמנהג הקרקע, על לשבת המנהג מחמת מכך מנע י
שייך לא שהוא היכן ולא אפשרי שהדבר היכן. אמור
ולשבת מהקרקע לקום מקפידים הספרדים המנחה". "שעת עד וביומו באב תשעה בליל הוא הארץ על הישיבה מנהג
היום מחצות כבר כסא על לשבת שאפשר הרמ״א. כתב ואילו גדולה, מנחה מזמן החל כסאות על
11 המשפחתי והמעגל משחק טיול, .
להרגיעו– כדי התינוק עם לשחק צריך אם זאת עם ומשחק. לטיול מיועד לא הוא המקדש חורבן שיום הדבר, מובן
משמחה ויזהר עליו המוטל את רק יעשה אך. מותר,
ודאי בצום. שההורים בשעה הזמן את יעבירו הם איך יום, מבעוד שיחשוב הראוי מן קטנים ילדים בבית לו שיש מי
החורבן על מתאבלים אנו כך לשם ולא בחשבון, בא לא זה המחשב מול היום כל הילדים את. שלהשאיר
חינוכיים סרטונים צביעה, דפי משחקים, מראש להכין אפשר החורבן ענייני את מבינים שאינם קטנים ילדים עבור
. וכדומה חורבן ענייני סביב משפחתי לימוד חומר שיכין ומי משמעותי, לו״ז על לחשוב יש גדולים יותר ילדים עבור
לישועה– הציפיה וחובת המקדש זוכה ירושלים על המתאבל כל נאמר ועליו התענית, יעוד את ליישם באמת יזכה
בשמחתה. ורואה
11 מלאכה עשיית.
באב– בט' מלאכה לעשות שנהגו שמקום בשו״ע, כתב מלאכה– לעשות שלא שנהגו ומקום ושין, ע עושין. אין
רואה לא מלאכה העושה ש בשו״ע ומובא היום. חצות אחר מלאכה לעשות להקל נהגו אשכנז שבני כתב, והרמ״א
שהרו הכסף להשקיע (וראוי שעשה מלאכה מאותה ברכה סימן המעשרות7. ככספי לייחדו ואפשר ומע״ט, בצדקה ו)יח
, השיטות לכל מקום, מכל לא אם אותו שיפטרו חשש שיש אדם כגון באב, בתשעה מותרת האבד דבר מלאכת
. יעבוד
כרגיל למכור יכולים מכולות בעלי הציבור. עבור בסיסיים ושירותים מרקחת בתי חולים, קופות שכן וכל,
אלא הצום צאת לצורך סעודה צורכי ולהכין לבשל שלא נוהגים היום חצות. אחר
בשמחתה ורואה זוכה ירושלים על המתאבל כל
יד-טו תקנד עי' 1 יד תקנד, 2 הגוף על רטיבות סימני משאירים שאינם היינו להטפיח", ע״מ "טופח אינם עוד כל זה, לצורך לחים במגבונים שימוש התיר יג.) תשובה פכ״ט (ח״ג לציון האור כז. ס״ק תקנד משנ״ב 3 תרי״ד סי' מהריק״ש 4 טז שאלה כט סי' ח״ג אורל״צ 5 יח כב, טהרה דרכי 6 כד-כו סעיפים תקנד סי' ורמ״א בשו״ע בכ״ז עי' 7
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה