קריעה על ערי יהודה

ראיית על קריעה וישראל יהודה ערי │ טבדי בנימין הרב

הדין– מקור הסתירה יוסף הבית ופסק הטור בדברי

א כו, מו״ק

ועל דין, בית אב ועל נשיא, ועל תורה, שלימדו רבו ועל אמו, ועל אביו, על הקורע מתאחין: שאין קרעין ואלו רבנן, תנו ועל שנשרף, תורה ספר ועל השם, ברכת ועל הרעות, שמועות מקדש על וקורע ירושלים. ועל המקדש, ועל יהודה, ערי

ירושלים. . על. ומוסיף

מנלן- יהודה? ערי דכתיב" אנשים ויבאו ומנחה ומתגודדים בגדים וקרעי זקן מגלחי איש שמנים ומשמרון משלו משכם

ה" בית להביא בידם 'ולבונה.'וגו

היו קדשך ערי אומר: בחורבנן- יהודה ערי הרואה אלעזר: רבי אמר ביראה עולא אמר חלבו רבי אמר וקורע. מדבר,

חיים אורח טור תקס״א 'סי

הרואה בחורבנן ישראל ערי שרואה הראשונה על אומר

היו קדשך ערי עוד לקרוע צריך ואינו וקורע מדבר

באחרות.

דעה יורה טור ש״מ סי'

הרואה בחורבנן יהודה ערי מדבר היו קדשך ערי אומר

וקור ודיו. הראשונה על ע

תקסא סימן חיים אורח יוסף בית

אלעזר דרבי מימרא וקורע. ט) סד (ישעי' מדבר היו קדשך ערי שרואה הראשונה על אומר בחורבנן ישראל ערי הרואה

דעה יורה בטור כן כתב רבינו וגם הפוסקים כל דברי הם וכך יהודה ערי כתוב ששם אלא כו.) (מו״ק מגלחין אלו בפרק

(רצב. ש״מ ): סימן

דוקא. לאו הכא- דכתב ישראל וערי המנהג וכן דוקא. יהודה ערי על אלא לקרוע שלא

ה" מא (ירמיה מדכתיב לה מייתי דבגמרא דכיון לי] )[וקשה וקרועי זקן מגולחי ומשמרון משילו משכם אנשים ויבאו

" בגדים יהודה. ערי ולא הם ישראל ערי עיירות הני דהא קורעין. ישראל ערי כל דעל למימר ליה הוה - דהני לומר יש ושמא

יהודה. מערי שהיה המצפה שראו עד בגדיהם קרעו לא

מא פרק ירמיהו

)(א בֶן גְּדַלְיָּהוּ אֶל אִתּוֹ אֲנָּשִׁים רָּה וַעֲש הַמֶּלֶךְ וְרַבֵּי הַמְּלוּכָּה מִזֶּרַע אֱלִישָּׁמָּע בֶן נְתַנְיָּה בֶּן יִשְׁמָּעֵאל בָּּא הַשְּׁבִיעִי בַּחֹדֶשׁ וַיְהִי ָּ

אֲחִיקָּם הַמִּצְפָּתָּה יַחְדָּּו לֶחֶם שָּׁם וַיֹּאכְלוּ בַמִּצְפָּה: )(ב גְּדַלְיָּהו אֶת וַיַּכּוּ אִתּוֹ הָּיוּ אֲשֶׁר הָּאֲנָּשִׁים וַעֲשֶרֶת נְתַנְיָּה בֶּן יִשְׁמָּעֵאל ָּּוַיּקָּם בָּּאָּרֶץ בָּּבֶל מֶלֶךְ הִפְקִיד אֲשֶׁר אֹתוֹ וַיָּּמֶת בַּחֶרֶב שָּׁפָּן בֶּן אֲחִיקָּם: בֶן )(ג מִּצְפָּּה ב גְּדַלְיָּהוּ אֶת אִתּוֹ הָּיוּ אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים כָּּל ַּוְאֵת

יִשְׁמָּעֵאל הִכָּּה הַמִּלְחָּמָּה אַנְשֵׁי אֵת שָּׁם נִמְצְאוּ אֲשֶׁר הַכַּשְדִּים: וְאֶת

)(ד יָּדָּע לֹא וְאִישׁ גְּדַלְיָּהוּ אֶת לְהָּמִית הַשֵּׁנִי בַּיּוֹם: וַיְהִי )(ה זָּקָּן לְּחֵי מְג אִישׁ שְׁמֹנִים וּמִשֹּׁמְרוֹן מִשִּׁלוֹ מִשְּׁכֶם אֲנָּשִׁים וַיָּּבֹאוּ

ה בֵּית לְהָּבִיא בְּיָּדָּם וּלְבוֹנָּה וּמִנְחָּה וּמִתְגֹּדְדִים בְגָּדִים עֵי:'וּקְר )(ו לִקְרָּאתָּם נְתַנְיָּה בֶּן יִשְׁמָּעֵאל וַיֵּצֵא הַמִּצְפָּה מִּן הָּלֹך ְהֹלֵךְ

בֶן גְּדַלְיָּהוּ אֶל בֹּאוּ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר אֹתָּם כִּפְגֹשׁ וַיְהִי וּבֹכֶה: אֲחִיקָּם

)(ז א: ֹתּו אֲשֶׁר וְהָּאֲנָּשִׁים הוּא הַבּוֹר תּוֹךְ אֶל נְתַנְיָּה בֶּן יִשְׁמָּעֵאל וַיִּשְׁחָּטֵם הָּעִיר תּוֹךְ אֶל כְּבוֹאָּם ִוַיְהִי )(ח נִמְצְאו אֲנָּשִׁים ּוַעֲשָּרָּה

מַטְמֹנִים לָּנוּ יֶשׁ כִּי תְּמִתֵנוּ אַל יִשְׁמָּעֵאל אֶל וַיֹּאמְרוּ בָּם אֲחֵיהֶם בְּתוֹךְ הֱמִיתָּם וְלֹא וַיֶּחְדַּל וּדְבָּשׁ וְשֶׁמֶן וּשְעֹרִים חִטִּים: בַּשָּּדֶה

טו פרק יהושע

לְמִשְׁפְּחֹתָּם… יְהוּדָּה בְנֵי מַטֵּה נַחֲלַת זֹאת )(כ )(לח וְדִלְעָּן וְהַמִּצְפֶּה: וְיָּקְתְאֵל

יח פרק יהושע

)(כא וְעֵמֶק חָּגְלָּה וּבֵית יְרִיחוֹ לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בִנְיָּמִן בְּנֵי לְמַטֵּה הֶעָּרִים וְהָּיוּ

קְצִיץ… וְהַמֹּצָּה… וְהַכְּפִירָּה וְהַמִּצְפֶּה )(כו

יוסף הבית להכרעת בניגוד ומקורות ראיות

תוספות א כו, מו״ק

תלתא. דאיכא עד ואימא למיפרך הכא שייך לא - משילו משכם זקן דמגלחי הוה יתירתא מילתא דאימר קשה קצת אבל

נהי נמי קאמר הכי כא.) (ד' ולעיל קריעה אלא כלל נילף דלא למימר שייך דלא מר לו ויש קרא בהאי כתיב ומתגודדים מעומד מינה תילף לא מ״מ קריעה שפיר. דגמרת

נא סימן חביב בן למהר״ם גדול קול שו״ת

, הלוי משה כמה״ר הנעלה החכם מאת שאלתי אשר שאלה תקס״א בסי או״ח הטור כתב והתשובה: השאלה לשון וזה

שרואה הראשונה על אומר בחורבנן ישראל ערי הרואה

ערי אלא דוקא לאו דעריישראל, ז״ל הב״י וכתב.'וכו הפוסקים כל דברי הם וכל. יהודה.

ויבואו מדכתיב לה מייתי דבגמ' הב״י הקשה זה וכפי בגדים וקרועי זקן מגולחי ומשומרון משילו משכם אנשים עיירות דהני קורעין ישראל ערי כל דעל למימר ליה הוה

ו קרע לא דהני י״ל ושמא יהודה. ערי ולא הן ישראל ערי

עכת״ד יהודה. מערי שהרי המצפה שראו עד. בגדיהם

קרעו יהודה ערי דעל לגמ' דמנ״ל, בזה דעתי נחה לא ועדיין

קשיא ותו? בגדיהם ערי דעל משמע שם התוס' דמדברי משילו ומשכם שם דכתבו קרעי, מיקרע נמי ישראל

ומשומרון- תלתא דאיכא עד ואימא למיפרך הכא שייך לא

.'וכו

ושילו שכם על קרעו אנשים דהני דהבינו יא בהד משמע מערי שהיא המצפה שראו עד אלא קרעו לא דאי ושומרון, הכא שייך לא התוס קאמרי מאי זל ב״י הרב כדברי יהודה

וכו …'למיפרך

תשובה: … כ״א לקרוע שלא העולם כל נוהגים אשר המנהג

יהודה- הרי על שזהו נ״ל ודאי כי מעכ״ת. תירוץ לנגד הוא

לתרץ ממחציתו והוציאו מהריק״א מרן הרב ל דחקו אשר אפשר היה כבר כי, כלל תירוץ איננו שכמעט דחוק תירוץ דוקא הטור שכתב ישראל דערי ולומר איפכא, ולומר לתרץ

דוקא לאו יהודה. וערי

עיירות וכולם וכו' אנשים ויבואו דכתיב מסייענו והכתוב

דה יהו ערי הפוסקים למ״ש ראיה נקח ומהטור הן, ישראל

זה מנגד העולם שמנהג אלא דוקא, …דלאו

מהרש״א שם

אנשים ויבאו דכתיב נלן מ יהודה ערי דהיינו כו'. ומנחה בגדים קרועי כו' משכם בחורבן יודעים היו לא מביתם כשיצאו על בגדיהם וקרעו שמעו ובדרך הבית לזה וקרוב בחורבנן יהודה ערי בדרך שראו

שם. פרש״י

יהודה ערי תלמודא דנקט הא ונראה

- ישראל ערי ולא בחורבנן דהתנא משום

חורבן לאחר דידן היו ולא איירי שני בית

יהודה, ערי רק ידועין בבנין מבבל עלו דלא וי מבנימין וקצת יהודה שבט רק שני 'בית

עלו לא וחבור לחלח שגלו: שבטים

– תקסא סימן וקציעה מור הגהות יוסף הבית על

חזי ולדידי גדול, בדוחק הרב נכנס כו'. י״ל ושמא כו' זקן מגולחי. שם שני בבית תנא ד ומשום ענינא, להך מילתא חד ישראל וערי יהודה דערי יהודה ע״ש נקראו (וכולם ובנימין שמיהודה הגולה עולי שנתיישבו קאי, לא ודאי והא חדא. הכל משו״ה שבא״י, שבטים שאר בערי גם בלבד) שהיה שכם, אפי' וכן יקרע. שלא מנוחה, שנקראת שילה שהרואה מסתבר

היה גם ומשפט. חוק שם שם נון, בן ויהושע אע״ה, יעקב של ביתו שם

יוסיפון ספר בסוף ככתוב במה. לכותים) שם בעו״ה (ועתה מקדש, שם

באמת אבל. זה לדין שוין שני בבית שנתיישבו ישראל ארץ ערי כל כך

כמ״ש. יהודה ערי בכלל והכל בעיני, פשוט

דלא משום דילמא י״ל הרב״י, של עדותו כפי כן, המנהג שאין מה אבל

ממקלקלתא ילפינ. ן ולא היא, טעותא א״נ בהו. בקיאי

רלד סימן דעה) (יורה ב חלק סופר חתם שו״ת

א״י- ערי כל נגד צפת במעלת שם י״ג בנהר חס״ל ומ״ש

מירושלי. חוץ 'היינו שום שקדוש' הדע' על להעלו' וחליל'

מירושלים. יותר עיר וא״כ בצפת שפגע מי פוגע ושוב יקרע

! ? ויקרע יחזור לא בירושלים - פגע אם קיי״ל ובהיפך

וכו. תחלה 'בירושלים וש״ע ורמב״ם מ״ק בש״ס כמבואר

ט״ב. ה' סוף

ה לבעל החצר שער ספר תקפ״ב סי' דב״ש צוף

וכו פוגע ושוב וקרע בצפת שפגע מי כן ואם שכתב ומה ישראל ערי דעל שטפא אגב הוא וכו לן קיימא ובהיפך ורבינו תקס״א סימן ובשו״ע בטור כמפורש קורעין אין

כמו דוקא לאו ישראל קורעין יהודה שם שכתב הטור כתב ש״מ סימן ביו״ד הטור רבינו וגם הבית מרן שכתב

ערי. יהודה על דדוקא ן כ

ופרח הכפתור בעל הפרחי אשתורי רבי דברי

ו פרק ופרח כפתור ספר

איש שמנים ומשומרון ומשילה משכם אנשים ובאו ה) מא, (ירמיה דכתיב לן מנא יהודה ערי ועל (שם) מגלחין ואלו פרק

יי בית להביא בידם ולבונה ומנחה ומתגודדים בגדים וקרועי זקן.'מגולחי הפסוק פי' מנחה בידם הביאו מביתם כשנסעו

שכם על ראיה מזה להביא אין כן אם והתגודדו קרעו גלחו ואז אותו שמעו. בדרך ו עדיין, הבית חרבן ידעו לא כי ולבונה

בקריעה. חייבין שיהיו ושומרון שילה. . בישובן ישראל שם שאין אלא אדם, מאין שיהיו לומר רוצה אינו חורבנן כי, ונראה

ושומרון שילה שכם שהרי לגמרי חרבים היו לא איש השמונים אותם. כשבאו

השלחן פאת סק״א ג'

עי עדיין הבית חורבן ידעו לא כי ולבונה חה מנ בידם הביאו מביתם כשנסעו הפסוק פי' וז״ל: ק״ו ע' פ״ו ופרח בכפתור כן ' מזה ראיה להביא אין א״כ והתגודדו, קרעו גלחו ואז אותו שמעו ובדרך בקריעה חייבין שיהיו ושומרון שילה שכם על

עכ״ל.

ק״ז: ע' מש״ש על דקשה אלא שהרי בישובן ישראל שם שאין אלא אדם מאין שיהיה לומר רוצה אינו חורבנן כי ונראה

עכ״ל. איש. השמונים אותם כשבאו לגמרי חרבים היו לא ושומרון שילה שכם

קודם. למ״ש דסותר

כ.'ו חרב היה לא מצפה שהרי וצ״ל: הוא דט״ס ונ״ל

בכללם נכנס ומה יהודה ערי יתרון

הקריעה ענין הסוף- שער האדם תורת

ירושלים לומר צריך מה קורע בחרבנן יהודה ערי על דקתני כיון תמה אני ו יהודה ערי על קרע שאם לומר ויש היתה. בכלל ירושלים והלא בחרבנה ואינו מהן אחת על קורע יהודה ערי בשאר שאלו ירושלים, על וקורע חוזר אחר קרע ירושלים ועל עצמן בפני יהודה ערי על וקורע השנית. על קורע

יהודה ערי שאר על קורע אינו תחלה ירושלים על קרע ואם עצמו. פני ב שבכולן. לקדושה קרע שכבר

ח אג' הרמב״ן אגרות

דבר של כללו הארץ, בענין לכם אגיד, מה

מחברו. יותר חרב מחברו המקודש כל יהודה וארץ הכל, מן יותר חרבה ירושלים טובה היא חורבנה כל ועם הגליל, מן יותר

. מאד

ב עמוד יא דף סנהדרין מסכת רמ״ה יד

ת״ר בירושלים דא״כ מסתבר ולא ביהודה הקבוע דין בבית ז״ל שלמה רבינו פירש ביהודה אלא השנה את מעברין אין

קאי יהודה ארץ דאכולה מסתברא אלא ליה מיבעי יהודה ארץ דכולה בגוה המקדש בית דהוי מאחר מיקרי מקום של שכנו

דה הוא חולקא וחד היא נחלה חדא כולה דהא ויא.

ז סעיף יא פרק אדם חכמת הארץ משפטי שער צדק שערי

בעיר בחורבנן בין בישובן בין הזה בזמן יהודה ערי הרואה בה שפוגע יהודה שמחלק ראשון ר לעי ממש סמוך והוא, שעליו בגדיו כל לקרוע וחייב כו', מדבר ציון מדבר, היו קדשיך ערי ט] סד, [ישעיהו הפסוק אומר בטוב, אותה שרואה שכאשר ירושלים, על רק יהודה ערי שאר על לקרוע שוב צריך ואין בטפח, הקריעה ושיעור לבו, שיגלה עד שמאל מצד

שרו עד לה סמוך עד יגיע בגדיו בכל טפח וקורע שממה, ירושלים היתה מד. בר ציון אומר בטוב, אותה אה

פאת סק״א ג השלחן

יהודה… ערי ועל ומ ה דב וגם ישראל ערי על 'דלא ורי״ף ורמב״ם דבגמ' דוק' לאו ישראל ערי על תקס״א א״ח טור ה

המלו עיקר דשם וטעם נזכר. יהודה ערי הכל ורא״ש כ הי'. ישראל של '

א סעיף תקסא סימן חיים אורח לבוש

שרואה להן סמוך והוא בחורבנן, יהודה ערי הרואה עד הצופים מן שיש כשיעור והוא בטוב, אותה

היו קדשך ערי מר יא שרואה הראשונה על לירושלים, ויבואו ה] מא, [ירמיה בכתוב מצינו שכן וקורע, מדבר וקרועי מגולחים ומשומרון ומשילה משכם אנשים

, בגדים, לירושלים קרובים שהם יהודה ערי ודוקא אבל גב על ואף עליהם, לקרוע א״צ ישראל דארץ עיירות שאר לא הקריעה מ״מ כתיבי, נמי ישראל ערי קרא דבהאי

שקרע וכיון, יהודה מערי שהוא למצפה שהגיעו עד היתה על עוד לקרוע צריך אינו שוב שראה הראשון על

אח״כ. שרואה האחרות

כ״ב סי' ח״ג ודורשין שואלין שו״ת

ודוקא ס״א תקסא סימן באב תשעה בהלכות הלבוש וכתב בא״י עיירות שאר אבל לירושלים קרובים שהם יהודה ערי על הוא קריעה חיוב שעיקר הרי עליהם לקרוע צריך אין

יש לירושלים קרובים יהודה שערי מכיון רק ושלים יר חורבן קרובים היו בנימין ערי גם ואמנם קריעה חיוב עליהם גם

לירושלים.

חייב יהיה בנימין על גם באמת דהלבוש שאליבא ויתכן

לירושלים. קרובים הם גם שהרי לקרוע

ערי שנקט הטור לשון את ליישב נוכל גם לפי״ז ואולי

ביאורו לפי אשר בנימין לערי נתו כוו ושמא בחורבנן ישראל בקריעה. חייב יהיה בנימין ערי על גם הלבוש של

הגדרת״בחורבנן" ומקום-המקדש ירושלים יהודה, לערי ביחס

תקסא סימן חיים אורח יוסף בית

שהן דהיינו דקאמר בחורבנן יהודה ערי והאי

ישוב בהן יש אם אבל כלל, ישוב בהן ואין חרבות

- לכאורה נראה היה גויים בידי שהן פי על אף

לקרוע. צריך דאין

- גויים בידי שהן דכל ואפשר בהן שיש פי על אף

עיקר. וכן מיקרי, בחורבנן - ישוב

תקסא סימן חיים אורח ב״ח

יש אפילו היינו דקאמר בחורבנן יהודה ערי דהאי הוא ופשוט דהא מיקרי בחורבנן עליו שולטת האומות שיד כל ישוב שם

שדים וכ מיהודים רב עם ישוב שם היה עליה שקרעו מצפה כל ואת גדליה שנהרג הם ידעו לא דעדיין מלחמה אנשי בגדיהם קרעו כן פי על ואף במצפה אתו היו אשר היהודים

בבל. מלך יד תחת נכבשת שהיתה מפני

ערוך שולחן תקסא או״ח

א. סעיף הרואה בחורבנן יהודה ערי מדבר היו קדשך ערי, אומר: ( וקורע מן כמו להם סמוך כשמגיע אלא לקרוע חייב ואינו

(ב״י לירושלים).)הצופים

שממה מדבר היתה ציון אומר: ; , בחורבנה ירושלים הרואה ב. סעיף ותפארתנו קדשינו בית אומר: , המקדש בית וכשרואה

וקורע לחרבה, היה מחמדנו וכל אש לשרפת היה אבותינו בו הללוך. אשר

ב ס״ק תקסא סימן ברורה משנה

- בחורבנן בחורבנן מקרי עליהם מושלים שהישמעאלים כיון ישראל בהן יושבין: אפילו

עח סימן ז חלק הלוי שבט שו״ת

בתו״י ומופלג המפואר הרב כבוד ק. לפ תשמ״ז במדבר א' "ב״ה,

לאי״ט וינבך יחזקאל. ר'

בכבוד. אחדשה״ט

דהרואה תקס״א סי' דאו״ח בהא שאל ואשר קבלתי, יקרתו קורע ואח״כ וקורע, וגו' מדבר ציון אומר בחורבנה ירושלים

אין בזה״ז מ״ט ונתקשה טפח אחר קרע המקדש, כשיראה מה על להם יש האם ירושלים על קורעין דאולי וצידד, שיסמוכו מג״א כמש״כ ישמעאלים שלטון יש שעכ״פ היינו בחורבנה

מסופק דכב' אלא, כ״כ זה שייך לא בזה״ז לכאורה וא״כ מב״י- בה יש ירושלים אבל יהודה, ערי לענין רק זה כתבו לא דאולי

בימינו- בקרוב אותה ובנה כתפילתינו אחרת בחינה בזה ורצונו

בימינו במהרה עד ירושלים. ן בני נקרא לא דמעולם

דאף הב״י סברת קאי ירושלים על דגם הפוסקים משמעות הנה שהישמעאלים כיון בחורבנה נקרא מכ״מ ישראל ישוב שיש וכבר ע״ז ישוב שום לי ואין שאלתו, וניער חוזר וא״כ שולטים,

מנאצי ביד שהשלטון דכהיום לומר אין בודאי ד עליו- נשאלתי שאול עד מושפלת האלקים עיר דסו״ס רבנה בחו יקרא שלא ה'

גרשון ר' הצדיק בשם א' ס״ק בא״א בפמ״ג שם ועיין, 'תחתי צריך אם בזה נסתפק מתחילה דבאמת בב״י ועיין זי״ע, קיטבר הנ״ל סברא כ' דשוב אלא ישראל, ישוב שיש היום לקרוע

דרצו הגויים כלפי רק זה שייך עכ״פ ואולי הגויים, משלטון

צעדי להצר עדיין שעי״ז שלהם הישוב יתרחב שלא ישראל רוצים האלה הפוקרים דעכ״פ היום משא״כ ביותר, ניכר החורבן

החורבן נתמעט זאת ומבחינה ישראל ישוב. שיהי'

מג ח, עבדי ישכיל

בסי הב״י מרן רי דב ידועים כבר הנה הקריעה. בדין ש הנ״ל תקס״א - בחרבנן שכ' הטור ע״ד כ' אפילו

עליהם ם מושלי שאינם כיון ישראל בהם יושבים

מקרי וחב. רב ןנ ומ״ב. הבאה״ט והביאו ע״כ. דוק

מינ י אינם עליהם מושלים שישראל ו שזכינ עתה ה

קריעה. צריכים

המערבי מכותל אותם שרואה המקדש מקום אמנם שאין מכירן המקום על שולטים שישראל לאף נראה מתים טמאי שאנו משום בהם להכנס הרשות לנו

שפ כפי כרת חייב בזה״ז בהם והנכנס פ״ו הרמז״ל כמש הפוסקים כל פסקו וכן הי״ד הבחירה בית מה

המ" שקדושה משום בסק״ה והמב סק״א שם א שהוכיח כמו לבוא ולעתיד לשעתה קדשה ראשונה

ב, ק״ו זבחים הגמי מדברי שם הכ״מ מרן ודלא

- שם כהראב״ד שיערה עד בחרבנן כעודם הוי א״כ שיטהר צדקנו משיח לנו וישלח ממרום רוח עלינו

א הפרה… אפר הזאת ע״י ותנו

מ וא״כ שום היא והרי שם להכנס יכולים אנו שאין

בחורבנה, כעדין הו״ל זרים ביד עשוקה שעוד היינו

הקלי.' ביד עשוקה

בה שולטים שאנחנו לירושלים דומה ואינה

בה- ומתהלכים נ הרי נכנסה ו הסט״א מיד פדית

הק בגבול דו שה, עדין היא כאילו עליה מתייחס ואינו

בחרבנה. . .

זצ״ל– גורן הגר״ש תורת שלב עמ' הארץ

לז סימן ה חלק או״ח אג״מ

ראיית על דקריעה חיובים בעניין הנה

המקדש מקום וראיית, ירושלים ודאי דף דמו״ק בברייתא כמפורש חיוב, הוא שם איתא יהודה ערי על וגם ע״א. כ״ו מאבל פ״ט ברמב״ם כן ואיפסק דקורע, דתעניות פ״ה בסוף מפורט ויותר. ה״ב, סימן באו״ח מיוחד סימן וש״ע ובטור

ש״מ ס״ס ביו״ד וגם. תקס״א,

ו הקריעה בחיוב יהודה בערי

וירושלים… מזה דדייק שם בב״י עיין אפילו מיושבות, שהם חרבות, אינן דאם היה עכו״ם ממשלת תחת שהם בזה״ז דעיקר מסיק אך לקרוע. דא״צ נראה שיש פי על אף עכו״ם בידי שהם דכל

כתבו וכן. מיקרי בחורבנן יישוב, בהם

ופי סק״א, והמג״א 'הט״ז עניין המג״א

זה שיושבין פי על אף שכתב ביותר, מושלים שהאומות כיון ישראל בהם

חורבן מיקרי. עליהם המג״א וכלשון

סק״ב במ״ב גם. כתב

אין השי״ת שבחסדי עתה שא״כ ועל יהודה ערי על האומות מושלים טעם הוא מיושבים, גם והם ירושלים,

שלא גדול באה לא שעדיין אף לקרוע.

המשיח, מלך ע״י ואנו הגאולה לקרוע… אין מהאומות מתפחדים

צה פרק ב חלק זצ״ל הלוי לגרח״ד חיים מקור

וקורע. מדבר היו קדשך ערי אומר בחרבנן יהודה ערי הרואה ירושלים הרואה

ציו אומר בחרבנה שממ ירושלים היתה מדבר ן וקורע. ה

י "וערי ה אף ישוב בהם יש אבל כלל יושב מאין ת חרבו שהן היינו בחרבנן ודה גוים בידי שהם שכל ואפשר לקרוע צריך שאין לכאורה נראה היה גוים בידי שהם

עיקר." וכן נקרא בחרבנן ישוב בהם שיש אעפ״י

נגל בהגלות ומיד ישר מדינת בקום עלינו ה' אור ות ערי מאותן הקריעה דין בטל ל א

ישראל. ביד שהיו יהודה יהודה ערי שכל ונפלאותיו ה' בחסדי זכינו כאשר ועתה אין ישראל בידי תשארנה שגם ותפלתנו ותקותנו ישראל שלטון תחת נמצאות

אלה. כל ראתה עין ואשרי יהודה מערי עיר שום על יותר לקרוע. .

ובית בחרבנה וירושלים בחרבנן יהודה ערי נזכר בגמרא שכן עיון מקום יש אך

בחרבנו. המקדש

מרן פירוש שנתקבל וכיון שלטון ואילו זר שלטון פירושו שחרבןע הנ״ל הב״י

ישראל. לשלטון עתה נתון המקדש מקום גם כן אם חרבן המונח את עוקר ישראל

הוא שונה כרחנו על מקדש לגבי חרבן שמושג מפני מספיק אינו זה שכל אלא ואילו הקובע הוא שלטון שטח במושגי שכן יהודה וערי מירושלים לחלוטין

התועלת מה כי הקובע הוא ישראל בשלטון המסור השטח לא מקדש במושגי ה עבודת ביטול משמעותו המקדש חרבן הלא ישראל בידי המקדש 'שמקום

בה. הקשורות מאד רבות ומצוות

המקדש״בחרבנו" בית נזכר בגמרא כי אף ועוד זאת בטור ההלכה בלשון הנה

ושל מעיקר היסוד כל נפל ולכן מלה״בחרבנו" נזכרה לא ערוך ן ח ו.

הגרצ" בחכמה זקן הורה כבר אבל על מקריעה בזמנינו לפטור שליט״א קוק י

הגוי יד בגלל היא המקדש בית על האמיתית שהאבילות וטעמו המקדש מקום ם

בה, השולטת בו יש אם גם הבית הר ועל הכותל על השולטים אנו כיום ואילו

והעכו מסגד דנו- מצ עתה הם המקדש בית להקמת בים הלכתיים עכובים

ופוליטיים.

א חלקי מסירת אחרי "קריעה ערבית לשליטה י

עמ598 יעקב 'נחלת בס הו״ד שליט״א, ליאור דוב הרב 'תשובה

יש האם נוכרים שלטון לידי יהודה ערי גירים שמס בזמננו שאלה

לקרוע? חיוב

קטן, כו מועד מסכת בתלמוד תשובה הרואה ברייתא מובאת א הדברים וקורע מדבר' היו קדשך ערי אומר בחורבנן יהודה ערי ובטור הט״ז פ״ה תעניות הלכות ברמב״ם להלכה מובאים

ר מסבי שם במקום יוסף הבית תקסא סימן או״ח ערוך ובשולחן ערי על ולא חורבנן על בקריעה חיוב יש דווקא יהודה ערי שעל מלכות שעיקר משום בארץ ערים ושאר שומרון דהיינו ישראל

ביהודה. היא ישראל

המקום בפועל אם נמדד לא דחורבן יוסף הבית מכריע כן כמו אזי יהודי שלטון יש שאם בשלטון שתלוי אלא מיושב או חרב

בידי הוא השלטון ואם ביישובן קרא נ זה חרב המקום אם אפילו

בחורבנן. נקרא מיושב המקום אם אפילו אזי הנוכרים

נוכרים, לשלטון המקום את שמסגירים בזמננו כרגע משנה ולא

בשטח, מתרחש מה אלא הנייר על כתוב מה כח אין במציאות אם

שלטון. נקרא לא זה שמה לשלוט ישראל לעם

שאותן דוד על ה״ב פ״ג הוריות ירושלמי בתלמוד מאמר ישנו בשעיר ולא בשעירה מתכפר היה מאבשלום שברח חודשים ששה

כ ולא יחיד כדין די מלך. ן

הנייר. על שכתוב מה ולא במציאות דין זה שלטון אם ולכן שהמקום נקרא זה מקום באותו שליטה ישראל לעם אין בפועל

לקרוע. וצריכים בחורבנו

תשס״ה אב בחודש עזה חבל מסירת על קריעה

חלק הלל בית רז, שמחה הרב

ואילך מג עמ' כב

מפורשים יהורה ערי גבולות והנה

יהושע בכתוב מז פסוק ושם ו ט

ע כתוב ז וחצריה. בנותיה ה

ערי בכלל הוא עזה גבול גם ז "ולפי יהודה.

ערי דדוקא נאמר אם אפילו וא״כ

בכללם. קטיף גוש הרי יהודה-

בספר הפרחי אשתורי רבינו וז״ל

פ״ז: ופרח כפתור כבר ועזה אשקלון שכן יהושע מכיבוש שהם ידעת ואת עזה את יהודה וילכד כתיב

גבולה. ואת אשקלון ואת גבולה

בול שג שכהב פי״א שם עוד לו ועיין ועד מצרים מנחל הוא יהודה שבט

וירושלים. צפון

עזה אם הפוסקים נחלקו ואמנם ו לא או שני בכיבוש גם נכבשה נו ד

פירותיהם דושת ק לענין זה בכל בת וחיובם בשביעית ר ו״מ.

מ סימן ח״א מהרי״ט בשו״ת בפשיטות פסק וכן בבל. עולי ולא מצרים עולי כבשוה שאשקלון מוכח ב גיטין ריש דבתוס' ז.

ע״ש. מעזה. בשביעית שגדלו פירות להביא מנהגם שהיה והעיד

נחל עד ההיא והארץ הים חבל וכל ועזקה עזה הוא לררום מצרים עולי שמכבוש דבר סוף כהב פי״א ופרח כפתור בספר גם

מצרים. הרדב "ובשו״ת כבשוה. מצרים רעולי ליה פשיטא אבל בבל, עולי כבשוה אם בזה נסתפק קה אלף סימן ז

לת אכן הנ״ל, הרדב״ז וכ״מ היא, ישראל מארץ דעזה מוכח שם גיטין בתוס' ר״י ירוץ לאיש שמחה בשו״ת ברכה יש״א והראש״ל

שהחליט הנ״ל המהרי״ט על תמה ה ן סימ הרדב מד' בבל עולי בכיבוש לא״נכבשה עזה ש וד ע״ש. הנ״ל ז עת שביעית איש החזון

הח הרמב״ם שלרעת סקל״ב, ג' סימן ז גבו בכל בבל עולי יקו ע״ש. הים שפת על מרצועה חוץ מצרים עולי לות. .

מז, סי' שם יוסף במשנת ראיתי מזו וגדולה בגבול הוא תחומה מ״מ בבל עולי גבול אינה עצמה שעזה שכ' מהרי״ט שגם שכתב

קטיף גוש על כלל פלוגתא ליכא "ז ולפי ע״ש. בבל עולי ד כא״י. ודאי הוי

למצוות הוא יפה הנ״ל הנידון שכל חורבנה על קרוע ל ראוי מ״מ עובו מכיבוש אינה שעזה הסוברים אפי' דבנ״ד נראה ולפע״ד לא אם דאף בכלל יהודה ערי שבכלל מה כל הוי לקרוע יש יהודה ערי שעל לנו שקבעו כיון קריעה לדין אבל בארץ התלויות

ערי על שקרעו מהמקרא כן שלמדו כן י״ל ג״כ שבאת וממקום לו ושייך יהודה עיר הוא נחשב בדין מ״מ שני בכיבוש כבשוהו

ומינה מצרים כיבוש לפי הגבול קר עי היה שאו ראשון בית בחורבן היה זה ודבר יהודה וכמעשה קובע מצרים כיבוש שהוא כל ד

שהיה. . .

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות