תיקון של מסעות מסעי לפרשת חיד״א
קדומים נחל מסע י א
מַסְעֵי" לפרש״אֵלֶּה אפשר הלוכם בדרך בין הקדושה ניצוצי ומבררים מסועו״ת מסיעי״ן שהיו מסעות כן גם נקראו שהחניות שם אשר הקדושה ניצוצי שיעור לפי מה זמן במסע יושבים והיו בחנייתם בין ובמשקל במדה והכל יוצר ישית אשר ככל
הגדול מהמדבר הקדושה ניצוצות לאור להוציא גבורה צריך שהיה גבורה ' גימ מַסְעֵי" ותיבות״אֵלֶּה דעות אל. בראשית דאיתא" פי' אור כתנות והרב ודוק. להעלות מ״ב שם וכל מ״ב שם כנגד מ״ב הם והמסעות והנורא. מַסְעֵי" אֵלֶּה רמזה כאן
תורה קיימת, היתה הוא ברוך הקדוש ע״י היתה הגאולה אם ואיתא בגלות שילכו ודם בשר ע״י הגאולה אך עוברת כשם
בגלות, שילכו רמז " מַסְעֵי "אֵלֶּה שאמר זה ו עובר ודם שהבשר " והטעם " וְאַהֲרֹן מֹשֶּה בְיַד בְאֹתָם לְצ ם צְרַי מ מֵאֶּרֶּץ יָצְאּו אֲשֶּר " מַסְעֵי בר״ת״אֵלֶּה רמזו גלות והד' עכ״ד. גלות ויש קיימת אינה ודם בשר ע״י וכשהגאולה ודם בשר שהיו אדום ישראל בני
ור״ת" יון בבל מדי שְרָאֵל" י בְנֵי מַסְעֵי עמנו דהשכינה רמז שם הכולל עם בן גימטריא יון ל בב מדי אדום ר״ת וכן בן גימט'
כידוע לשכינה רומז בן שם כי: בגליות
דוד פני מסעי א
הרב זקני מר פירש אב רהם ז״ל1 משז״ל" ע״ד אברהם ברית בעלי בספרו כ פְלָאֹות" נ אַרְאֶּּנּו ם צְרָי מ מֵאֶּרֶּץ צֵאתְָך ימֵי עתידים כי
לְמַסְעֵיהֶּם" מֹוצָאֵיהֶּם אֶּת מֹשֶּה כְתֹב וזהו״וַי כי״מ נסים להם ויעשו במדבר שילכו ישראל וכי ה' ע״פ מצרים מארץ שיצאו
תבו נכ למה תימא " אמר לזה " לְמֹוצָאֵיהֶּם מַסְעֵיהֶּם וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶּם" "וְאֵלֶּה כלומר. . הגלות מן לעתיד""לְמֹוצָאֵיהֶּם יהיו
היה במדבר ישראל שהליכת שנודע במה לפרש עוד ואפשר ה תוקף להכניע גדול לתקון אחרא סטרא ניצוצי ולברר שם אשר
שם אשר הקדושה מהר״ר הקדוש הרב שפירש וכמו אוחנה ן' סלימאן כל הוצרכו שמם במדבר אשר קליפות ה לתוקף כי ז״ל2
ו הברית וארון ואהרן ומשה כלם רבוא ששים ה' צבאות " שאמר זה קּומָה׳ה מֹשֶּה וַיֹאמֶּר " אֹיְבֶּיָך וְיָפֻצּו (במדבר לה )י ומה וכו' וכמו ה' אויבי שהם הטומאה וכחות הקליפות על אם כי זה אין כן אומר ע״ה רבינו משה שהיה מסע בכל להם היו אויבים
כמצול שעשאוה מצרים ארץ שתקנו ו הגדול המדבר כל תקנו כן דגים בה שאין ה " שאמר זה יָצְאּו אֲשֶּר שְרָאֵל י בְנֵי מַסְעֵי אֵלֶּה
" ם צְרַי מ מֵאֶּרֶּץ " וְאַהֲרֹן מֹשֶּה בְיַד בְאֹתָם "לְצ שיהיה והוצרך במסעות היה כן לתקן התחילו ששם ומשה ה' צבאות כל שיהיו
סלימאן מהר״ר הרב י דבר כאן עד לתקנו מסע בכל צריך זמן כמה תעלומות יודע הוא כי ה' ע״פ וזהו הזה הגדול לתקון ואהרן
זצ״ל ניצוצות מברר וכיוצא האומות בעניני וכתובים נביאים בתורה יהודי איש דבקרוא המקובלים משם שמעתי אשר ונקדים
שלהם וסמוכות הקדושה דאמר" הינוקא מדברי (זוה בכו" מתגרו ומואב דעמון חזינא ב) קפז במדבר ר בעניני עוסקים שהיו לפי
ומואב. עמון לְמַסְעֵיהֶּם" מֹוצָאֵיהֶּם אֶּת מֹשֶּה כְתֹב ור״וַי הביא אל נבא אלו ההקדמות פי ועל ר״ל״מֹוצָאֵיהֶּם" ומבררים מוציאים שהיו
הקדושה" ניצוצות "לְמַסְעֵיהֶּם ה. . פי על אלו 'במסעות ואם. כתבינהו? , למאי והאידנא הוה! דהוה מאי האומר יאמר כה ואין
שאמר למה טעם נתינת זה " מֹשֶּה כְתֹב "וַי " אמר לזה מֹשֶּה, כְתֹב למ״ש""וַי לא מעיקרן המסעות טעם הוא זה כי מַסְעֵיהֶּם וְאֵלֶּה
לְמֹוצָאֵיהֶּם" וראה דע הכונה מַסְעֵיהֶּם" "וְאֵלֶּה " שנכתבו "לְמֹוצָאֵיהֶּם ידי על הקדושה ניצוצות להוציא בקריאתם כך אחר
לשבח טעם וחא ו ר וממילא ומהמונם. מהם הקדושה ניצוצות לאור יוציאו עוד הקריאה ידי דעל במסעות מגעת הגבר שקריאת
בקריאתו ישראל איש דאם מֹשֶּה כְתֹב על""וַי מברר בכתיבתו ע״ה רבינו משה וכמה כמה אחת על הוא כותב משה דודאי
ובכונתו בכתיבתו הקדושה ניצוצות כמה לאור: המוציא
ו. . מַסְעֵי" "אֵלֶּה שאמר זה כמשז״ל והרגום זמנם קודם שיצאו אפרים בני הראשונים את פסל מַסְעֵי" "אֵלֶּה אמר לזה אלה
שהיו" וזכו הארץ ערות מצרים מארץ יצאו אשר. בכללותם ישראל בני שהיו לפי, מסעות נחשבים הם בְאֹתָם" לְצ קדש זרע
י מת בְאֹתָם וזהו""לְצ אליהם, יחסים נשמתם גדולת וערך ערכם נודע ומכאן הארץ ערות במצרים. שהיו אף ג״ע בהם היה שלא
זה ידי ועל קדש ברית אות ששמרו וְאַהֲרֹן" מֹשֶּה היו״בְיַד וגם לברר במסעות והצליחו עשו לזה ה' דרכי אותם המלמדים
ראוי כן ועל הקדושה. ניצוצות צות ניצו ולברר להסיע היה תכליתם כל כי - המסעות בין החניות בין - מסעי ליקרות אלה ם י
ו הקדושה מסעו הם הכל מַסְעֵי" "אֵלֶּה שאמר זה מוטעמי, ם היו אשר הקדושה ניצוצות שהסיעו ת ישראל בני היותם מסיבת
ה ותוקף הארץ ערות מצרים מארץ יצאו אשר שזכו וגם בכללות אחרא סטרא בעריות גדורים שהיו דוקא לצבאותם יצאו ועכ״ז
כמדובר ואהרן משה ביד תדירי אושר עמם נלוה אשו״ר: גם
ואפשר השלים שריבוים דוכתי בכמה אצלנו וכמבואר כמשז״ל ריבויים בעבור היה הזמן לפני יציאתם שתכלית שירמוז לומר
מוכרחים שהיו רק מלכיות שעבוד עוד היה א ל במצרים ממש שנה ת' היו דאלו ז״ל אמרו וגם גדול… לרכוש זכו כן ועל הזמן ח״ו. נטמעי' היו לאו דאם לצאת ומינה. - במצרים ממש שנה ת' שוהים היו דאם מאורעות כל אירע ולא לא״י באים היו תכף
במסעות קשות ו. בר״ת הנרמזים מלכיות ד' שעבוד גם רופן וצי וגלגולן האלו המסעות סיבת כלומר מַסְעֵי" "אֵלֶּה שאמר זה
" שְרָאֵל" י בְנֵי מַסְעֵי אֵלֶּה הרמ״ע) משם ראובני (ילקוט י׳ון ב׳בל מ׳די 'דום א: זמנם לפני מצרים מארץ יצאו אשר סיבה היה הכל.
באומרו" ונרמז יָצְאּו" אֲשֶּר לא הוא ברוך הקדוש ח״ו וכי תימא וכי שנה. ת' ממש זמנם כלות טרם הכונה מעצמם כלומר
גזרתו. קיים בְאֹתָם", "לְצ אמר לזה לבד רבוא ס' שעושים מה כל ועשו רבים שהיו צבאותם מחמת פטור מקום היה כלומר
ברכוש, שיזכו כדי ואהרן משה ע״י שיצאו וְאַהֲרֹן" מֹשֶּה תדע״בְיַד דינו. וצדיק הוא וצדיק שנה בת' לא הדין מן היה לא ואלו
הרכוש, לוקחים היו בפועל ממש ישבו אם זה כל עם אבל. . הנרמזות מלכיות ולד' וגלגוליהן אלו למסעות באים היו לא שנה- ת'
מַסְעֵי" נכתבו״אֵלֶּה למה תימא וכי אמר" לזה ישראל גנות בהם שיש מֹשֶּה" כְתֹב וַי אליעזר מהר״ר החסיד הרב שכתב והענין
לו ויש מצטער בגנותו כשמספרים כך בקבר דובבות שפתותיו מפיו שמועה ומרים א דאם שאמרו דכשם זצ״ל3. . פואה נחמן
. . ו כפרה " שאמר זה סְעֵיהֶּם" לְמ מֹוצָאֵיהֶּם אֶּת מֹשֶּה כְתֹב ַוַי אותם מוציאין הם ישראל וקריאת התורה בס' זו כתיבה שע״י
לשמחה ומיגון לאורה מאפלה המדבר לדור ו הכתיבה תכלית היה וזה יום יום חטאתם להם שמתכפר שאמר זה מֹשֶּה כְתֹב "וַי
מֹוצָאֵיהֶּם" אֶּת " היה העיקר מֹוצָאֵיהֶּם "אֶּת החטא" מן יציאתם "לְמַסְעֵיהֶּם היה" וזה במסעות שחטאו ממה ה" י פ 'עַל דמשה
לכתוב. . רוצה היה לא רבינו מַסְעֵיהֶּם" "וְאֵלֶּה ישראל גנות להזכיר. שלא "לְמֹוצָאֵיהֶּם" להם זה כל שאירע מה צאתם מסיבת
כמדובר זמנם קודם: ממצרים
1 אזולאי( אברהם הרב פאס1570 – חברון43 16 ) מקובל, – מהרח״ו, מתלמידי החיד״א של. סביו
(פאס– חנה או ן סאלימ הרב 2 צפת8 161,"י האר מתלמידי - ) סו בכוונות מומחה סת״ם פר ה לתנ״ך פירושים כתב, ולמכילתא למש. נה גהות
טליה1659 (אי פואה נחמן אליעזר הרב 3 ) – תלמיד, ד "אב מפאנו,"ע רמ. ת זכו משה הרב של רבו. מעשי ומקובל חסיד
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה