עמוד1. אליהו מעלה אביב תל ישיבת חיילים תוכנית תשע. מרחשוון בס״ד
הבית להר עליה
ו פרק הבחירה בית הלכות רמב״ם
יד הלכה
… נתקדשה? ובמה שקדשה ראשונה בקדושה וירושלים העזרה קידש שהוא, שלמה לבא. לעתיד וקידשן לשעתן לו+ מאין ידעתי ולא זו היא עצמו סברת א״א שלמה. שקדשה ראשונה בקדושה הראב״ד/ /השגת … ראשונה קדושה למ״ד
א״י. לשאר לירושלים מקדש בין חלק לא לבא לעתיד קדשה לא לירושלים אבל א״י לשאר אלא אמר לא לבא לעתיד קדשה שנייה קדושה דאמר יוסי לרבי שאפילו אומר שאני אלא עוד ולא
י״י בכבוד עולמי ר אח קידוש ולהתקדש להשתנות עתידים וירושלים שהמקדש עזרא יודע שהיה לפי אמר לא ולמקדש
לעולם. +. כרת בו אין שם עתה הנכנס לפיכך ליראיו. ה' מסוד לי נגלה כך
טו הלכה ואינה חריבה שהיא פי על אף העזרה בכל קדשים קדשי ואוכלין בנוי, בית שם שאין פי על אף כולן הקרבנות מקריבין לפיכך
ואוכלין במחיצה מוקפת קדשה ראשונה שהקדושה חומות שם שאין פי על אף ירושלים בכל שני ומעשר קלים קדשים
לבא לעתיד וקדשה. לשעתה
טז הלכה וכיוצא ומעשרות שביעית לענין א״י שאר ובקדושת לבוא, לעתיד קדשה ראשונה קדושה וירושלים במקדש אומר אני ולמה
והשמותי אומר הוא והרי בטלה, אינה ושכינה השכינה מפני ושלים ויר המקדש שקדושת לפי לבוא, לעתיד קדשה לא בהן מפני אלא אינו ובמעשרות בשביעית הארץ חיוב אבל עומדים הן בקדושתן ששוממין פי על אף חכמים ואמרו מקדשיכם את
מן אינה שהרי ומשביעית ממעשרות התורה מן ונפטרה הכבוש בטל מידיהם הארץ שנלקחה וכיון רבים כבוש שהוא ארץ בבל עולי בה שהחזיקו מקום כל ולפיכך בה שהחזיקו בחזקה אלא בכיבוש קדשה לא וקדשה עזרא שעלה וכיון ישראל, הדרך על ובמעשרות בשביעית וחייב ממנו הארץ שנלקח פי על ואף היום מקודש הוא השנייה עזרא בקדושת ונתקדש
תרומה בהלכות. שביארנו
ישראל ארץ (ענייני כהן משפט שו״ת צו סימן )
כל עין בחלק אילימה בס ז״ל הרמ״ק שביאר כמו המקובלים, לסוד ומכוונים נראים הראב״ד של הזה הסוד דברי עצם 'אכן גואל בביאת בימינו במהרה שיבנה השלישי, ובית שני ובית ראשון בית קדושת של המדרגות בענין ופכ״ה, פכ״ב ה' תמר במלכות הבינה אור ע״י העליונה החכמה שהאירה אלא עולם, ג״כ שנקרא הבינה, הארת מאיר הי' הראשון שהבית, צדק,
לקדושת ראוי' הנהגה ההנהגה והיתה שנתגברו גרמו אחרים שגורמים אלא עולם, חיי בחינת היא בינה מצד כי עולם, הארת עצם בהם הי' ולא ממעלתם האורות שירדו אחר המלכות, בהארת הי' השני הבית אבל הגלות, וגרמו החיצונים
מאור ההנהגה י' תה הגאולה בזמן ולע״ל עולם. בחינת ואינה שעה בחינת נקראת המדה וזו החכמה, הארת וק״ו הבינה, בבינה בהארתה החכמה במדרגות שהיתה שלמה, שבימי ההארה הנהגת על בזה ותעלה הכתר, מאור בבינה המאיר, החכמה ג״כ להיות היא ראוי' בבינה, החכמה הארת מצד שהיתה הראשונה, הקדושה עכ״פ הכתר. מהארת מוארה היתה ולא
בחינת היא בינה גם שהרי הנצחית, הקדושה ממין בה הי' לע״ל על גם נמשכת שלמה של הקדושה היתה ואם עולם, קדושת גם להיות יוכל לע״ל קדשה ראשונה קדושה למ״ד וע״כ הכתר. אור ע״י המואר החכמה כאור מאירה כ״כ שאינה אלא עולם,
נה בחי שהיא הבינה, של העולם, של הקדושה היא ומתחברת לע״ל, עד ראשונה קדושה נמשכה וירושלים המקדש שעל
לע״ל קדשה לא או לע״ל וקדשה לשעתה קדשה אם ספק יש, ע״כ הבינה ע״י בחכמה הכתר הארת של עולם עד, עולמית, להיות יכולה ההיא הקדושה טבעיות עצם מצד אבל הקדושה, סילוק את העוונות פגם גרם מדרגתה שלפי להיות שיוכל
עולם. קדושת לשעתה קדשה שלמה של ראשונה שקדושה להיות ויכול הכרעה, בלא הענין והניח זה, בדבר הראב״ד הכריע לא וע״כ בטומאה בזה״ז שמה בנכנס כרת דין גם יש ועפ״ז לבוא, לעתיד. וקדשה הי לא וזה עזרא, של שני' מקדושה הקדושה את להמשיך אנו צריכים א״כ בטלה, ראשונה שקדושה דמ״ד, דאליבא 'אלא
של בחינתה שהרי עולם, קדושת שתהי' אפשר ועזרא זימנא, משכן דמתרגמינן מועד אהל וכענין שעה, חיי בחינת היתה זו שפעמים לבנה, ונקראת עת, שנקראת המלכות מצד באים שבעולם השנויים כל כי שנוי, שמקבלת הקדושה שזו מכיר, הי'
הבית של למים העו מקדושת שני בבית השכינה אור הארת של הקדושה מעלת היא שרחוקה וידע נבנית, ופעמים נפרצת עולם מבחינת היא שלע״ל הבית וקדושת שעה, מבחינת בעצמה היתה שלו שהקדושה בערך, מזו זו שונות שהן עד, העתיד, לבוא צריכה שהיא עולם, קדושת וירושלים המקדש קדושת את קדש לא ודאי וע״כ לע״ל, קדושתו להמשיך יכול הי' לא ע״כ
להשתנות עתידים וירושלים המקדש ולע״ל החכמה, אור ע״י הבינה הארת נת מבחי לפחות שהיא עולמית, מקדושה דוקא בינה מבחינת עולמי אלא שעה, של קידוש שהוא המלכות, שמבחינת זה כקידוש לא כלומר עולמי, אחר קדוש ולהתקדש
שהוא הכתר ור מא לעולם, ד' כבוד שהיא החכמה, הארת מבחינת דהיינו לעולם, ד' בכבוד תהי' זו ובחינה עולם, שנקרא
עליון היותר. העולם
עמוד2. אליהו מעלה אביב תל ישיבת חיילים תוכנית תשע. מרחשוון בס״ד
קדושה שתהי' אפשר אי לע״ל קדשה שני' שקדושה פי על אף יוסי, כרבי לע״ל, קדשה ולא בטלה ראשונה קדושה אם אבל
עולם קדושת של הבחינה בה שאין כיון לע״ל, והמקדש ירושלים בקדושת גם נמשכת זו. שני'
הראב״ד של וטעמו לסגנונו שמתאים מה וזהו כמו ליראיו, ד' מסוד להראב״ד לו שנגלה מה הקדושות, מחשבותיו ולמהלך
המאוחרים הדורות עד קבלתם שנש. תלשלה הרזים חכמי הדברים שפירשו ליראיו ד' מסוד לי נגלה כך במאמר כרת בו אין שם עתה הנכנס לפיכך ההלכה מאמר את סיים ולא בלשונו הראב״ד, ודייק
שההלכה להיות שיוכל להכריע, כלל רצונו הי' לא וזה כרת, בו אין שמה עתה שהנכנס להכריע, ' ד מסוד לו שנגלה נטעה שלא נגד כלל אינו וזה לשם, הנכנס כרת חייב ודאי ואז וירושלים, המקדש ועל א״י על לע״ל קדשה ראשונה קדושה כמ״ד היא
לו שנגלה ליראיו ד'. סוד לע״ל קדשה אם גם שני' קדושה ודאי אז לע״ל קדשה לא ראשונה, שה קדו כמ״ד היא ההלכה שאם הוא, הסוד שתוכן אלא אליבא הגילוי, ועפ״ז ליראיו, ד' מסוד לו נגלה וזה לע״ל. ג״כ תהי' שקדושתם וירושלים, המקדש על פועלת להיות יכלה לא
כרת בו אין עתה שם הנכנס יוסי, , דר' דדינא. אליבא החלט בדרך זה אמר לא אבל
ב עמוד י דף מגילה (מאירי) הבחירה בית
מהם נראה וקצתם לעתיד נתקדשה שלא מהם נראה קצתן ראשונה קדושה בענין בתלמוד מתחלפות סוגיות הרבה
הארץ שאר אבל לעתיד נתקדשו והמקדש שירושלם שכתבו מהם מפרשים. הרבה בפירושם ונתחבטו לעתיד שנתקדשה לא ירושלם אבל ישראל ארץ לשאר אלא נאמרה לא שניה בקדושה שאף כתבו המפרשים וגדולי המחברים… גדולי כתבוה וכן
עולמי בכבוד ולהתקדש להשתנות הם שעתידין עזרא היה יודע ומקדש כרת. בו אין לשם עכשו והנכנס
א עמוד טז דף שבועות (מאירי) הבחירה בית
בין לחלק שכתבנו זו שיטה לירושלם ישראל ארץ שאר בפי כן שכתבוה המחברים גדולי דעת הוא כך 'ומקדש שקדושה משם לך שיראה בתלמוד מוצא שאתה וכל ארץ בשאר מפרשה אתה לעתיד קדשה לא ראשונה
שקדשה משם לך שיראה וכל ישראל אתה לעתיד
ומקדש בירושלם …מעמידה יה שנ בקדושה שאף בהגהותיהם כתבו המפרשי' וגדולי
ישראל, ארץ לשאר אלא נאמרה לא ומקדש ירושלם אבל
- בכבוד ולהתקדש להשתנות שעתידין עזרא היה יודע
כרת. בו אין לשם עכשיו והנכנס עולמי פשוט והמנהג
ששמענו… מה לפי שם ליכנס
תרצא סימן ב חלק רדב״ז שו״ת
לעליות ליכנס מותר אם דעתי אודיעך ממני שאלת המקדש לתוך בולטות שהן המקדש לבית סביב הבנויות
זיזין גבי על וגזוזטראות היתר בזה שנהגו שראית לפי
בידם מוחה. ואין שוות הרוחות כל ולא שוות העליות כל שלא דע תשובה וזה אסורה זו ואי מותרות זו אי לראות יפה אומד וצריך
ספק בלי תיה הש אבן שם הכיפה שתחת ברור הדבר כי שם היתה אבן תנן דהא וא״ת אלסכרא. אצלם הנקרא מעל גבוהה שמה ושתיה הראשונים נביאים מימות את שאלנו ועתה נתון הארון ועליה אצבעות ג' הארץ במדרגות לכיפה שעולים מבחוץ רואין ואנו קומות ב'/ כ' תרלט בסי' /לעיל ג' הכיפה מקרקעית גבוהה שהיא ואמרו פיהם
נמוך הוא ולכן היסודות לגלות פעמים כמה אותו חפרו הבית שקרקעית תרלט סי' /לעיל בתשובה זה על כתבתי /בר כ הרבה להפך הוא הדבר והשתא מירושלם גבוה היה הבית שהר דוכתי בכמה תנן דהא תדע מקודם. . שהיה ממה הרבה
ומתו לתוכה אדם בני ושלשלו שם היה מה לדעת רצו הראשונים ושהמלכים מערה הכיפה תחת שיש העכו״ם אמרו עוד שמה גנוז שהארון שמעו או להם שנאמר אצלי וקרוב שם יש מה יודע אדם אין הזה היום עד עפר ומלאוה אותה וסגרו
השתיה אבן ונתגלה הבית קרקעית הושפל ולכן אותו ימצאו /אולי/ אלו חופרים היו. ולפיכך
יסוד למצוא שם חפרו שעברו שהמלכים שמעתי גם הכיפה תחת אשר הזאת האבן כי ספק אין מ״מ מצאו ולא הזאת האבן
מערב לצד הקדשים קדש בבי. ת הארון היה עליה אשר השתיה אבן היא
… הבחירה. בית מהלכות ששי פרק בהשגה תמצא וכן למקדש, שנכנס למי כרת אין האידנא כי סובר ז״ל הראב״ד כי דע הרי
לא. או בקדש בניות הם אלו עליות שמא ספק והדבר מחלוקת הוא הדין שעיקר
עמוד3. אליהו מעלה אביב תל ישיבת חיילים תוכנית תשע. מרחשוון בס״ד
קא הכי העזרה באויר עצמו תלה רבא דבעי דהא דמפרש איכא דהא נתקדש לא העזרה אויר שמא בקדש בנויות ואת״ל
איפשיטה. ולא הספרים גרסת לפי לא או העזרה אויר נתקדש אם ליה מיבעיא
ספוקי הני כל דאיכא כיון הילכך בנויות הן נתקדשו לא אשר הלשכות גגות אויר על שמא זרה כע העזרה דאויר ואת״ל בקדש… לחזות חשקתם מרוב להקל הדבר תלו /ספיקי/ מהכיפה רחוקה תהיה לא אם לעלייה ולא לבית לא תכנס ולא הנזהרים מן תהיה אתה אבל המנהג טעם לך כתבתי הנה
. הרבה
רכו עמ' שילת מהדורת הרמב״ם, אגרות
מעכו יצאנו ליצירה, ועשרים ו]שש מאות ותשע אלפים [ארבעת שנת מרחשוון, לירח ימים ארבעה בשבת, שלישי וביום
לירח. מרחשון ימים ששה, חמישי ביום בו והתפללתי והקדוש הגדול לבית, ונכנסתי סכנה תחת לירושלים לעלות במערה אבותי קברי לנשק לחברון מירושלים יצאתי בחודש תשעה בשבת. ובאחד
לא– שבח והתפללתי, במערה עמדתי יום ואותו הכל על. ל א– ושתייה. ואכילה בה' ושמחה ותפילה טוב יום כמו לי שיהיו נדרתי במרחשון, ותשיעי שישי שהם האלו, הימים ושני להים
בנחמתה ישראל וכל אני אראה כך ובחורבנה, בה להתפלל שזכיתי וכשם אמן. אשלם' לה' 'נדרי לי ויקים הכל, על יעזרני
אמן מהרה
ה סימן מהרי״ק שו״ת
לעניי המתנדבי' התנדבו אשר המעות דבר על כצהרים. ומשפטיה צדקה כאור שביו עד ירושלם למען אחשה לא ציון למען
תוב״ב ירושלים היה ולא ושנים ימים כמה עשו וכן בעיניה' יראה כאשר מהם לעשות הגזברים ביד המעות אותם והושמו עושים הם ובאמונה הנז' המעות אותם על הממונים הנכבדים הגזברים המה מופת אנשי כי מעולם עליהם שיפקפק אדם
ה עיר שבירושל' ב״ה על צר פרש ידו בעו״הר כי מקרה קרה אשר כהיום ויהי והקדוש הגדול הבית ונתץ קודש זה ועל הבנין בהוצאת וגם יר״ה מצרים המלך ע״י הנהרסות לבנות להשתדל כדי רבות מעות להוציא תוב״ב שבירושל' ק״ק הוצרכו פן ב״מ לחוש ויש לפרוע ידם לאל ואין ובממון בגוף ונשתעבדו הרבה ממון הגוים מן ברבית ללוות והוצרכו אחרים ועניינים
הנושים בפרעון להם לסייע הגולה תפוצת בכל לבקש נכבדים שני שלחו ולזה וממונם גוייתם המה הלא ערובת' לקח יבואו הנז הגזברים המה הנז' המעות על הממונים הנז' הגזברים ובבואם שאתו יכלו ולא מהם הוא ועצום רב כי הנז' 'השיעבוד
הקודש מלאכת המלאכה אל לקרבו אותם לבם נשא בבני לסייע. תוב״ב שבירושלם הכנסת בית ן
הנשיא1065-1135 חייא בר אברהם ר' של המגלה" מגילת (,)הו״ד "ציון3 "במאסף ( ע54 ')
המנהג ועל ומדרש… תפילה בית בו ולבנות הבית, אל לבא לישראל והרשו טוב, מנהג עמם נוהגים ישמעאל מלכי היו כן וכמו
הישמעאלים מלכות את והסירה (הצלבנים) הרשעה אדום מלכות הבית על שפשטה עד ישמעאל מלכות ימי כל נהגו בירושלים נמצא אינו אחד יהודי איש אף לתוכו, לבא לישראל הניחו לא הבית, על הרשעים אלה שגברו מיום כי מעליו…
אל. ה בימים
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה