הק החי׳ים אור בפי' שבועי שיעור עה״ת– תשפ״ב│ פנחס פרשת טבדי בנימין הרב
כז פרק במדבר
)(טו לֵּאמֹר ה' אֶׁל מֹשֶׁה: וַיְדַבֵּר )(טז הָעֵּדָה עַל אִישׁ בָשָר לְכָל חֹת הָרו אֱלֹהֵּי ה': יִפְקֹד )(יז וַאֲשֶׁׁר לִפְנֵּיהֶׁם צֵּא י ֵּאֲשֶׁׁר
יָבֹא רֹעֶה לָהֶם אֵין אֲשֶר כַצֹאן ה' עֲדַת תִהְיֶה וְלֹא יְבִיאֵם וַאֲשֶר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶר: לִפְנֵיהֶם
)(יח (יט) עָלָיו יָדְךָ אֶת וְסָמַכְתָ וֹ ב חַ רו אֲשֶר אִיש ן נו בִן יְהוֹשֻׁעַ אֶת לְךָ קַח מֹשֶה אֶל ה': וַיֹאמֶר אֹתו ֹוְהַעֲמַדְתָ
לְעֵינֵיהֶם אֹתוֹ וְצִוִיתָה הָעֵדָה כָל וְלִפְנֵי הַכֹהֵן אֶלְעָזָר: לִפְנֵי )(כ בְנֵי עֲדַת כָל יִשְמְעו לְמַעַן עָלָיו מֵהוֹדְךָ וְנָתַתָה
יִשְרָאֵל… )(כב כָל: הָעֵדָה וְלִפְנֵי הַכֹהֵן אֶלְעָזָר לִפְנֵי וַיַעֲמִדֵהו יְהוֹשֻׁעַ אֶת וַיִקַח אֹתוֹ ה' צִוָה כַאֲשֶר מֹשֶה וַיַעַש
)(כג מֹשֶה בְיַד ה' דִבֶר כַאֲשֶר וַיְצַוֵהו עָלָיו יָדָיו אֶת: מֹךְ ְוַיִס
כז פרק במדבר החיים אור
וג משה וידבר )(טו לאמר. ו' לנו שקדם למה הנה זה כפי קשה מענה על יגיד דיבור שלשון מדבריהם
הכתוב אמר למה ה לפני משה 'וידבר זה שאין
לאמר אומרו לדעת צריך עוד מהמוסר, לה שאין בטענת בא משה כי ואפשר שלפנינו, במה משמעות בשביל אלא שממנו למה ולא ימות, לבל משפט
דיבור לשון אמר, זה ל מאמריו אבאר כאשר ישראל דברי אלא אינם בענין האמורים משה שבמאמר ולפי עומד הדברים תכלית אין ישראל על ורחמנות חיבה המיתה מניעת שהוא מהמאמר במתחייב אלא בנאמר
לאמר: אומרו והוא אבאר כאשר ממנו
)(טז לדעת: צריך וגו. הרוחות אלהי ה' 'יפקוד
והשבח עלה המ כינויי מכל זה כינוי בחר למה א'
לה.'הידועים
יצא אשר לשון האריך למה ב' 'וגו ואשר יבא ואשר
יביאם. ואשר יוציאם
עדת תהיה ולא אומרו ג' 'וגו הדעת על יעלה מנין
וגו. אשר שיהיו׳כצאן מבניו עינו יעלים שה'
הדרך. זה על הענין יתבאר אכן השכל תכונת כי דע
בוי ברי הנשתוון בגדר רחוקה ושלילתו ובחירתו ובקומתם בצורתם הנבראים שישתנו וכשם הנושאים, בענין מהמה ויותר כן כמו בהם ההשתוות ואין והרצון ההשכל בבחינת והנשלל הנבחר, השתנות ההרכבה בתכונת הטבע פרטי שינוי על נוסף הבחירה יולד מהם אשר היולים וכוחות שביסודות והוא בתכונה ההשתוות לפעמים וימצא בדומים,
בן לומר ב) לט (נדרים רז״ל שכיוונו מה והוא, נעלם בגדר שיושלל תשער ומזה חולים, ביקור בענין גילו בדורו שהיו ריבוא ס' כהמה רבים שישתוו הנמצא לא עליהם ה' ישים אשר והמלך לאחד, משה של ז״ל שאמרו משה האיש זולת אליו ברצונם ישתוו דור של הנשמות כל שורש שהיה סט) (תיקונים
מה ועיין עמו, משה סג) (ישעי' אומרו בסוד מדבר ה
וגו הריתי האנכי י״ב) י״א (לעיל בפסוק,'שכתבתי לגדר נמזגו והנפקדים שהפקיד סיבה היתה וזו
כלבבו לו היה אחד וכל: ההשתוות
לשבטיך שופטים עשות ה' שצוה טעם כן גם הוא וזה ידע וזה לענפיו, בתכונה יתקרב שהשבט לפי וכו'
למאמר תשובה ואמר השלום עליו משה ובחן המיתה ה 'יפקד הרוחות אלהי אל ימנה, פירוש - תכונתם וגדר בשר כל של רוח שיודע פירוש תמנה
שיסכים העדה לכל בתכונה שוה טבעו שיהיה אחד הוא שיאמר למה הם ויסכימו הם שיאמרו למה הוא
לפניהם יצא אשר אומרו והוא להם, לו שיהיה פירוש
יוציאם ואשר בהם, הרצון הרצון להם ה שיהי 'וגו
עמו. ולבא לצאת כמוהו
היא כזאת ובחירה המלך, הוא כי בו הדבר ותלה יודע לבדו הוא כי יתברך מזולתו השגה מוחלטת
תוכ כלן. עם שתתמזג רוח וידע הרוחות ן
כמשה אדם יהיה אם זולת בנמצא אינו כזה ואיש
זה ולת וז לכולם, שורש והוא ענפיו הם ישראל שכל
תה רועה. להם אין אשר כצאן ה' עדת יה
אני הדרך זה על הוא לה' משה דברי כוונת ותכלית אם קודם זה דבר יתקן אבל דובר אדוני כאשר אעשה
- התיקון בגדר להכנס יוכל ה עדת 'תהיה לא ואם
וגו. 'כצאן
ימות, ולא הוא מזה והיוצא בתיבת כרמוז לאמר
שאמרנו.
הנה כזה איש ימצא אם ש למד אתה הדברים ומתוך יתברך כמאמרו עמיו אל ליאסף הוא גם מסכים: הוא
בו. רוח אשר וגו' לך קח וגו' ה' ויאמר )(יח צריך
לך. קח אומרו לדעת
רוח. בו שאין אדם יש וכי בו רוח אשר אומרו עוד
סמי. כה זו מה לדעת צריך עוד
התשובה באה משה בדברי שפירשתי מה לפי אכן
אומרו שפירש לך קח קח ולדבריך כחששתך פירוש
שהוא ודע, יהושע את בו רוח אשר איש אתה פירוש, הרוח בבחינת ישנו והוא הנשמות כל שורש ישנך
בו רוח אשר אומרו והוא רוחות כל שורש פירוש
ההוא. הדור
הנשמה מהות לרוח להעיר ידו לסמוך ה' וצוה
שבמשה לבסוף אומרו והוא, עדת כל ישמעו למען
יש בני ראל למאמר סמוכה לומר, עליו מהודך ונתת ובזה הנשמות משורש כלול כן גם יהיה שבזה ישמעו
מאמריו יקבלו, פירוש ישראל בני עדת כל פירוש
הנשמה בעלי השלמים האנשים תכונת כן גם תהיה
ממנו… מרוצית
ויצוהו. וגו' ויסמוך )(כג לשון פירוש צוותא שהאיר שכתוב במה למעלה שפירשתי כמו הנשמה הוד בו
וסמכת.
משה ביד ה' דבר כאשר אומרו זה כפי וידויק שאין
הנתפס ענין הזה הדיבור וכי ה ז למאמר משמעות
ביד?
ביד יהיה ההוד השפעת ש דבר ה' כי פירוש אלא
ליהושע. משה
כ פסוק א פרק שמות
מְאֹד וַי: עַצְמו הָעָם וַיִרֶׁב לַמְיַלְדֹת אֱלֹהִים וַיֵּיטֶׁב ַ בָתִים לָהֶׁם וַיַעַש הָאֱלֹהִים אֶׁת הַמְיַלְדֹת יָרְאו כִי: וַיְהִי
שמות פרשת החיים אור
הוא מה לדעת צריך. וגו וירב וגו' 'וייטב, ההטבה
בסמוך הרשום שהוא ואולי בתים. להם ויעש
באומרו מפסיק היה לא כן אם וקשה העם. וירב
בני רבו שבאמצעותו ר דב הכתוב שמורינו ונראה מים להן מספקות שהיו לנו שקדם מה לפי ישראל,
למילדות אלקים וייטב אמר לזה ומזון רב להם נתן פי'
ובזה מזון לספק יכולת להן היה ובאמצעותו טוב וירב
העם בהפלגה לרבים לספק להם יהיה לא זה, וזולת
ה הזכיר כך 'ואחר וי הטוב שכרם בתים. להם עש
לידם הזמין מהאלהים יראתם ה' בראות כי ירמוז עוד אומרו והוא שכרם, להרבות קץ לאין מצות עשות
וייטב העם וירב הטובה הוא ומה 'וגו יגדל שבזה
זכו הרגום. כשלא להם יחשבו כולם כי תם
בשלם כי בישראל ואהרן משה זכו זה לטעם כי ואולי פי ועברו עלינו נפשם נתנו ומרים יוכבד כי לצד זוכים
עליו יחשבו לזה משלהם ופרנסו שזנו להם ועוד לך מ מושיענו. הוא מלכנו הוא אבינו הוא
שאנו לצד כי זה לדרך כן גם וכלך נשמתו ענפי של
ס״ג (ישעי' דכתיב משה - עמו משה ) סבלה לזה
ולספק בעדינו להגן עולינו יוכבד כמשפט ומזון מים
לבניהם. היולדים
בהעלותך פרשת
)(יא עָלָי הַזֶׁה הָעָם כָל ָא מַש אֶׁת ם ו לָש בְעֵּינֶׁיךָ חֵּן מָצָתִי וְלָמָה: לֹא לְעַבְדֶׁךָ הֲרֵּעֹתָ לָמָה ה' אֶׁל מֹשֶׁה וַיֹאמֶׁר )(יב
הָרִיתִי הֶׁאָנֹכִי ל ע הַיֹנֵּק אֶׁת הָאֹמֵּן ָא יִש כַאֲשֶׁׁר בְחֵּיקֶׁךָ שָאֵּהו אֵּלַי תֹאמַר כִי יְלִדְתִיהו אָנֹכִי אִם הַזֶׁה הָעָם כָל ַאֵּת
נִשְׁבַעְת: לַאֲבֹתָיו אֲשֶׁׁר הָאֲדָמָה ָ )(טז זִקְנֵּי הֵּם כִי יָדַעְתָ אֲשֶׁׁר יִשְרָאֵּל מִזִקְנֵּי אִישׁ שִׁבְעִים לִי אֶׁסְפָה מֹשֶׁה אֶׁל ה' וַיֹאמֶׁר
עִמ: ְך שָׁם וְהִתְיַצְבו מוֹעֵּד אֹהֶׁל אֶׁל אֹתָם וְלָקַחְתָ וְשֹׁטְרָיו הָעָם ָ )(יז אֲשֶׁׁר חַ הָרו מִן וְאָצַלְתִי שָׁם עִמְךָ וְדִבַרְתִי וְיָרַדְתִי
לְבַדֶׁך אַתָה ָא תִש וְלֹא הָעָם ָא בְמַש אִתְךָ וְנָשְאו עֲלֵּיהֶׁם וְשַמְתִי: ָעָלֶׁיךָ
יא פרק במדבר החיים אור
)(יב וגו. הריתי 'האנכי פי על יתבאר זה, בסדר דבר חבירו בן המלמד שכל ב) יט (סנהדרין ז״ל דבריהם שכל ע') (תיקונים ז״ל אמרו גם ילדו, כאלו תורה
ו נשמת ענפי היו המדבר דור ישראל בני עם נשמות
לאב. להם היה והוא רבינו משה של
לא לזה הזה" לעם אני אמר״האב הם" בני או״אם -
האמת: כפי הוא כן כי לנשמותם אב היה שהוא
ונ ב קראים תורה. שלמדם לצד כן גם ניו
הריתי האנכי אלא אמר ענפיו היותם צד כנגד פירוש יתחייב לא מהם גבר הורה שלא כיון בכך מה תורה שלמדם לצד בניו שנקראים וכנגד בטיפולם,
ילדתיהו אנכי אם אמר לא לידה דרך הבא בן דוקא כי
תורה… לימוד מאמצעות הבא
)(יז וגו. הרוח מן 'ואצלתי כי להראותו זה, סדר טעם זר ח וכשמאן העם כל משא שאת שיכול כח בו נתן ה' העם: במשא עמו לשאת לבאים שצריך מה ממנו ונטל
לבדך. אתה תשא ולא פירוש החזרה ממנו החליט כאן לא אליו ה' אמר לבדי אשא לומר משה שיחזור שהגם
לבדך. אתה תשא
הנשיאות תשאר לא הדבר שבאמצעות לו רמז עוד
תשא ולא מאמר והוא לבדו, למשה והמעלה לשון
לבדך תהיה לא ראש נשיאות. כבתחלה
לשונם: וזה פט״ו) (במד״ר חז״ל מאמר לידי בא שוב
ודעת בינה לך נתתי אני למשה הוא ברוך הקדוש אמר
גדולה- באותה אתה ותתיחד בני את לפרנס עכשיו
כאן עד נוטלים הם. משלך
בהעלותך פרשת (וילנא) רבה במדבר
השמירה. שכר לו ונתן שומר לתוכו ושכר פרדס לו שהיה למלך למה״ד
כ לשומרו יכול איני השומר א״ל זמן אחר עמי. שישמרו אחרים עוד הבא אלא לבדי ולו
עוד לי הבא אומר אתה ועכשיו נתתי לך שמירתן פירות וכל לשומרו כולו הפרדס את לך נתתי המלך לו אמר
עמי- שישמרו אחרים אלא משלי שמירה שכר להם נותן אני שאין יודע והוי עמך שישמרו אחרים מביא הריני
ש נוטלין הן משם לך שנתתי שכר מתוך כרן.
רוח בך נתתי אני הוא ברוך הקדוש לו אמר לשאת לבדי אנכי אוכל לא כשאמרת למשה ב״ה הקדוש אמר כך
שתתיחד כדי אחר מבקש הייתי ולא בני את לפרנס ודעת - אחר מבקש ואתה גדולה באותה אתה שמשלי תדע
עליך. אשר הרוח מן ואצלתי יא) (במדבר אלא כלום נוטלין אינן
חסר לא משה ואעפ״כ כלום ונתתה נון בן יהושע את לך קח כז) /במדבר/ (שם לו אמר שנה ארבעים שלסוף
עליו. ידיו את משה סמך כי חכמה רוח מלא נון בן ויהושע לד) (דברים כתיב מה עליו מהודך
ספר חיים" "מאור – הקדוש אוה״ח רבנו לתלמיד ספר לז פרק מדבר
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה