ציצית ומזוזה דווקא
רש״י מביא את דברי חז״ל, שקורח לקח עצמו לצד אחד וטען נגד משה רבנו טענות שונות,
וזה לשונו: "מה עשה, עמד וכנס מאתים חמישים ראשי סנהדראות, רובן משבט ראובן
שכיניו, והם אליצור בן שדיאור וחביריו וכיוצא בו, שנאמר נשיאי עדה קריאי מועד, ולהלן הוא
אומר אלה קרואי העדה, והלבישן טליתות שכולן תכלת. באו ועמדו לפני משה. אמרו לו טלית
שכולה של תכלת חייבת בחוט תכלת בציצית או פטורה. אמר להם חייבת. התחילו לשחק
עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את
עצמה".
ומובא עוד ששאל אותו גם על בית מלא ספרים, אם חייב במזוזה או לא, ואמר לו משה
שחייב, וגם על זה טענו שבמזוזה יש רק שתי פרשיות מהתורה, ובית שכולו ספרי תורה ודאי
פטור ממזוזה, ומשה רבנו ענה להם ככתוב בהמשך.
מדוע טען קורח טענות על ציצית ומזוזה דווקא?
ראה קורח שבפרשת ציצית יש סגולה לשמירה מעולה, כמו שכתוב״חונה מלאך ה׳סביב
ליראיו ויחלצם". מכאן שהציצית, שהיא מסובבת את האדם, יוצרת מלאך שבא לחנות עליו
ולשמרו ולחלצו מכל צרה.
גם המזוזה היא שמירה לבית. וזו לשון הרמב״ם(פ״ו מהלכות מזוזה הלכה י״ג): "אמרו
חכמים הראשונים כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק
הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירים רבים והן הם המלאכים הבא>> בעמוד המשך
תכלת שכולה טלית קורח–לא
מו" ר הרה" אליהו שמואל הרב ג שליט״א
, צפת של רבה בעלייה" ארגון״זינוק נשיא
קרח תשפ״ב
יציאה כניסה
ירושלים19: 13 20: 30 תל-אביב19: 30 20: 33 חיפה19: 25 20: 34 באר-שבע19: 29 20: 30
השבת זמני
ישראל של אביהם בספר קריאה האם
? תורה כלימוד נחשב זצ״ל אליהו מרדכי הרב על
. תורה כלימוד נחשב הצדיקים מעשה! סיפור: בוודאי תשובה במעשה ומספרים כשיושבים
, ובמידותיהם, במעלותיהם הצדיקים השומע/ וצדקותם-אזי חשיבותם הגיעה היכן ועד הקורא
. מוסר ספרי כלימוד חשוב הדבר והרי כמעשיהם ולעשות ללמוד ומשתוקק מתעורר יש מקום מכל
, משנה תנ״ך ללמוד גם זמן לקבוע שצריך, וכמובן תורה בלימוד מדרגות גמרא וכו'.
מו" של ההוראה בית, מרבני שבתאי שלו הרב על-ידי נענה אליהו שמואל הרב ר שליט״א
גניזה טעון העלון
מיוחד עלון ההילולא לרגל
מו" של הרב ר
אליהו מרדכי
זצ״ל
העלון מוקדש לרפואת יפה בת אייל מוריה
ל: סמסו העלון ולהקדשת לתרומות 0534788011
המערכת: חברי
הרב קוך אפרים יצחק
זינוק נוער צוות בעלייה
המאמרים: כותבי ההוראה בית רבני
אליהו שמואל הרב של שליט״א לצעירים השבועון
גיליון22 >> פרשת קרח
סיוון התשפ״ב: קשר ליצירת alonzinook@gmail. com
>>המשך מעמוד1
שמצילים אותו מלחטוא שנאמר חונה מלאך ה׳סביב ליראיו ויחלצם, בריך רחמנא דסייען".
וזו לשון ש הבא״ח(ש״כי תבא אות א'(: "ועוד שהבית נשמר בה׳כמו שנאמר ה׳שומרך, אדם
ישן על מיטתו בפנים, והקב״ה שומרו מבחוץ. ומכל מקום לא תהיה כוונת האדם בהנחתה
בשביל שמירה או שכר בעולם הבא, אלא לקיום מצוות הבורא יתברך" (ועיין זוהר ואתחנן רס״ג
ע״ב שהמזוזה שומרת שלא ייכנס יצר הרע לבית).
קורח היה עשיר גדול, ועשיר יענה עזות. הוא הרגיש בטוח בעצמו בגלל העושר שלו וחשב
שבעזרת הכסף שלו הוא יכול להתגבר על כולם. כשאמרו לקורח שהציצית והמזוזה שומרים
עליו, היה זה בשבילו עלבון. הם ששווים כל כך מעט ישמרו עלי?
יהודי בביתך ואדם בצאתך?
מפורסמים דבריו של הרשע משה מנדלסון, שהיה מראשי המשכילים באירופה, הוא לימד את
תלמידיו כלל בהתנהגות״היה יהודי בביתך ואדם בצאתך". בבית, כשלא רואים, אתה יכול
לאכול כשר ולשמור מצוות, אבל בחוץ, כשאתה סוחר עם הגויים ומדבר אתם, תתנהג כמו״בן-
אדם", דהיינו כמו גוי. תאכל מה שאוכלים הגויים, תתלבש כמותם ותראה את עצמך כאחד
מהם. במצוות הללו של ציצית ומזוזה יש לימוד גדול לאדם שהוא צריך להתנהג בביתו כמו שהוא
מתנהג בחוץ. וזה לימוד לשני כי הכיוונים. יש אדם שמתנהג בחוץ כמו צדיק וחסיד, ואילו בביתו
הוא שוכח את ה'. מרשה לעצמו כעס ותאווה ומידות מגונות ומתנהג בלי כבוד לאשתו ולילדיו.
ויש שנוהגים להפך, בביתם הם מקיימים מצוות, ואילו בחוץ אינם מראים סממן של שמירת
מצוות.
לכן יש גם ציצית, שהיא מצווה חיצונית, ויש מזוזה שהיא הפנים והבית של האדם. אומרים לו
לאדם: היה יהודי״בְּשִׁבְּתְָּך בְּבֵיתֶָך ּובְּלֶכְּתְָּך בַדֶרְֶך ּובְּשָׁכְּבְָּך ּובְּקּומֶָך", ללא שום הבדלים. זאת
מהות היהדות, ואת זה רצה קורח לעקור מכל וכל.
" ציצית של הללו במצוות גדול לימוד יש ומזוזה להתנהג צריך שהוא לאדם מתנהג שהוא כמו בביתו
בחוץ"
מספר גם איציק גולן מקרית שמואל:
נסענו עם הרב זצ״ל לבודפשט לאיזה ענין ציבורי חשוב, ובדרך ביקרנו בכמה קברי צדיקים.
בדרך חזרה נפרדנו וחזרנו במטוסים שונים. היינו קבוצה של אנשים וחלק מאיתנו חזר
לארץ מוקדם מהרב. המטוס של הרב היה צריך לצאת שעה אחרינו ולהגיע ללוד שעה יותר
מאוחר. לפי התוכנית של הטיסה, אנחנו הגענו לשדה התעופה שעתיים לפני הנץ החמה,
מספיק זמן בכדי לעבור את המכס ולנסוע לירושלים להתפלל עם הנץ החמה.
המטוס של הרב היה אמור להגיע שעה אחרינו, מה שאומר שהרב יכול להתפלל שחרית
עם הנץ החמה בשדה התעופה לוד בישראל. חששנו שלא יהיה מניין בנץ לרב, והחלטנו
במטוס כי חלק מאתנו יישאר בשדה התעופה כדי שלרב יהיה מניין עם נחיתתו בישראל,
שעה אחרינו.
הרבה פעמים מדברים על נסים שקורים לצדיקים. אבל כשרואים את זה בעיניים ממש–
זה אחרת. אין שום הסבר למה שקרה שם, כי כשהגענו לשדה התעופה בישראל ראינו את
הרב לפנינו בביקורת הדרכונים.
זצ״ל מרדכי הרב מרן על סיפורים
לתפילת הדרך קפיצת ותיקין בישראל
זה היה פלא גמור, כי ידענו את השעה שבה
הוא המריא בבודפשט וידענו שהוא טס
במטוס רגיל ולא במטוס קונקורד מהיר. הוא
יצא שעה אחרינו והגיע לפנינו.
אני איש עסקים, אדם ריאלי לגמרי. במו עיניי
ראיתי את הרב מגיע לפנינו לישראל. אין לזה
שום הסבר רציונאלי. בדקתי אחר כך את כל
הפרטים וזה רק״קפיצת הדרך". אנחנו
יודעים שהרב מאוד מקפיד להתפלל כל ימיו
בנץ החמה. אנחנו גם יודעים ש״הקובע
מקום לתפילתו, אלוקי אברהם בעזרו". לא
ידענו עד כמה זה חשוב עד שראינו בחוש
איך ארץ ישראל קפצה לקראתו של הרב.
שיתפלל שחרית עם נץ החמה בבית המדרש
שלו, בנחת ובשלווה.
(איציק גולן, גבעת-שמואל.
אביהם של ישראל ה').
כך אחר בדקתי הפרטים כל את
רק" וזה קפיצת
הדרך."
בתקופה הראשונה לאחר שהתייתם הרב, התקשתה האמא להביא פרנסה הביתה והמצב הלך
והחמיר עד שכמעט הגיעו לפת לחם. יהודים טובים התאמצו לעזור, לשלוח מעט לחם ומרק,
לסדר לאמא מקור נוסף לפרנסה, או לדאוג לבן הגדול למקום עבודה שיוכל להביא כמה לירות
הביתה. אבל המצב נותר קשה ומעיק, עד שלא נותרה ברירה: מרדכי הצעיר, הנער בן השתים
עשרה, נאלץ ליטול על עצמו חלק מן העול.
בעצת ידידים של המשפחה, הציעו לו לצאת ולמכור גרגרי חומוס בשוק. האמא היתה מבשלת
את החומוס, והרב היה נוטל את הסיר עם כוס מדידה וכמה ניירות ויוצא לשוק. הוא היה משוטט
בסמטאות השוק, מכריז על מרכולתו: "חומוס, חומוס״ותולה עיניים מייחלות בעוברים ובשבים.
כשהיה מישהו ניגש אליו, היה מודד כוס חומוס ושופך את תכולתו אל נייר ואורז את הגרגרים
היטב. פעם סיפר הרב, שמחירה של כוס חומוס היה מיל אחד(המטבע הכי קטנה, מאית
הלירה, כמו אגורה לעומת השקל). לפי חשבונו, היה מסוגל למכור בין חמש לעשר כוסות ביום
ולהביא הביתה כמה פרוטות.
אלא שביום הראשון(והאחרון)אירע המעשה הבא:
אחד החכמים הישישים, חכם אברהם שמו, איש זקן וירא שמים, יצא לרחוב ופגש את הילד
שהוא מוכר חומוס. הוא לא האמין למראה עיניו: הזהו בנו של חכם סלימאן אליהו המנוח? !
האם היטב רואה הוא, שאותו ילד שמדברים בשבחו ומתארים אותו כעילוי ובעל כשרון, לא מצא
לעצמו תעסוקה אחרת זולת מכירת חומוס בשוק? ! …
ניגש חכם אברהם אל הילד וגער בו: "מה הנך עושה כאן? "! . השיב לו הרב, כי בשל מצוקת
הפרנסה, לא נותרה לו ברירה אלא להקצות כמה שעות ביום לעבודה ולא מצא משהו שיוכל
לעסוק בו זולת מכירת חומוס. הרהר האיש ושאל: "וכמה הנך מקבל בעד כל כוס? ". "מיל אחד",
השיב הילד. "לך נא איפוא אל הישיבה וגרוס פרקי משניות. על כל פרק שתדע, אתן לך מיל
אחד". עזב הילד את כל החומוס בידי חכם אברהם ושעט אל היכל הישיבה, שם נטל כרך
משניות והחל לגרוס משניות, וברוב כשרונו הצליח בתוך שעה אחת לדעת עשרה פרקי משניות
על פה.
יצא הרב וחיפש את אותו חכם אברהם עד שמצא אותו והציע לו שיבחן אותו. השיב לו חכם
אברהם, כי הוא אינו שומע טוב באזניו, אבל הוא יבקש את אחד החכמים בישיבה שיבחן אותו
את כל עשרת הפרקים. נכנסו ומצאו את אחד החכמים,
זצ״ל מרדכי הרב מרן על סיפורים ל… פיצוחים ממוכר
…" מישהו כשהיה
, אליו ניגש מודד היה ושופך חומוס כוס נייר אל תכולתו את הגרגרים את ואורז
היטב"
לבחון את הילד החריף. ואכן מפיו קלחו בשטף עשרה פרקים, משנה במשנה, מילה במילה, ללא
גמגום ודילוג, ללא שגיאה וטעות. אלא שאז התחכם החכם והחל לבחון את הילד בהבנת המשניות,
והוא הרי לא עסק אלא בגריסתן ובלמידתן על פה. בראותו שהילד אינו יודע להשיב, נענה החכם
ואמר: "אם אינך יודע פירושן של משניות שאתה מוציא מפיך, לא עמדת בבחינה ולא מגיע לך
מאומה". ובמשפט אחד מוטט על ראש הילד את כל השמחה שנאספה בתקוותיו…
יצא הילד היתום מן החדר כשדמעות נקוות בזוויות עיניו ועד מהרה החלו אלו לזלוג במורד לחייו.
בתחילה ניסה להאבק בבכי שאיים לפרוץ מגרונו, אבל לא היו בו די כוחות כדי לחנוק את הבכי ועד
מהרה הפך בכיו לסוער. והנה, מן הפרוזדור מגיחה דמותו של הגאון המקובל רבי אפרים הכהן
זצוק״ל, מראשי ישיבת׳פורת יוסף'(אביו של ראש הישיבה הגאון רבי שלום כהן שליט״א). קול הבכי
הגיע לאזניו של ראש הישיבה והוא החיש את פסיעותיו כדי לראות מי הוא המסכן הבוכה תמרורים
ובגין מה.
שנים חלפו ולא פעם הזדמנתי למקומות שלא יכולתי להוציא ספר וללמוד, אך גם להתבטל לא
רציתי. למשל, הזמינו אותי לאירוע גדול והייתי צריך לבוא ולשבת שם זמן מסוים, אבל לא עניינו אותי
כל הנאומים. אז באו לי לתועלת כל אותם פרקי משניות והייתי יכול לגרוס משניות על פה. אף אתם,
כל אחד מכם עשוי למצוא את עצמו במקום שאין לו מה לעשות. אפילו באוטובוס, או בהמתנה בתור
לרופא. אם תרגילו את עצמכם היום לדעת בעל פה פרקי משניות, תהיה לכם תועלת עצומה מכך
בעתיד.
זצ״ל מרדכי הרב מרן על סיפורים קודם מעמוד המשך
, יקרים ילדים "דעו כי
' מאותו׳עסק למדתי בעל משניות הרבה
פה אותה לי והיתה לנצח" קנין בקיאות
לחרדתו גילה את אותו יניק וחכים, בנו היתום של
חכם סלימאן עליו השלום, שהוא ממרר בבכי וכל
גופו שמוט מרוב צער. "מה אירע לך? ", קרא רבי
אפרים בחרדה, שהתחלפה בתמהון של כעס
למשמע הסיפור. מיד ניגש רבי אפרים אל אותו
חכם ואמר לו בקפידא: "וכי אתה יודע עשרה
פרקי משניות בעל פה? ! כיצד מלאך ליבך לגזול
פרוטותיו של ילד יתום? ! ועתה, אחד עשר מיל
אצווה שיינתנו לו בעד עשרת הפרקים, והמיל
הנוסף בגין אותו צער מכיסך יינתן לו".
מני אותו יום ואילך לא היה הרב צריך למכור
חומוס בסמטאות השוק. עם ישראל ניצל וזכה!
דרכו הסלולה של הגאון הקדוש לא נחסמה
בערימות של חומוס, והקדוש ברוך הוא לא הניח
שיציבו מכשול בנתיב גידולו.
פעמים רבות שהרב סיפר את הסיפור הזה לפני
ילדים, והיה מוסיף ואומר: "דעו ילדים יקרים, כי
מאותו׳עסק׳למדתי הרבה משניות בעל פה
והיתה לי אותה בקיאות קנין לנצח.
זיוה הרבנית מונסונגו
א. מבני ראובן.
ב. האדמה פצתה פיה ו…
ג. מקום לאחסון תבואה.
ד. מבני אליאב.
ה. צמד מילים תואמות.
ו. פעילות גופנית שעשה אהרון. לפי הכתוב.
ז. איש שאינו מוכר.
ח. בהמה משא.
ט. רק כהן…יכול לאכול תרומה.
י. אביו של מעורר המחלוקת.
כ. מטע גפנים/זיתים.
ל. השבט לו השתייך אהרון הכהן.
מ. אהרון עצר אותה.
נ. ברחו. ס. השלימו: "וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵּדָה לֵּאמֹר_נָא… "
ע. סוג של בכור בהמה טהורה.
פ. כינוי לבכור אדם או בהמה.
צ. לפי רש״י: חנטת הפרי כשהפרח נופל. . נקרא?
ק. סבו של קרח.
ר. רידוד, שיטוח. ש. פרי בפרשה.
ת. סוג של יין. בהצלחה!
התשובות נמצאות באחד מעמודי הגיליון
ז״ל ג׳ינה בת טופחה שושנה נשמת לעילוי
צדקה: משה רבי מספר
המצב בירושלים היה כל כך קשה והמחסור במוצרי מזון היה חמור וכמעט נואש. אנשים
נשים וטף רעבו ללחם, ומי העלה על דעתו לחמוד דגים ובשר. היו ימים שלא הצליחו
להביא אוכל, וגם כשהביאו זה היה בצמצום גדול. כמובן, שכאשר הביאו את האוכל
למקלט, זינקו האנשים ממקומותיהם והיו נדחפים ונדחקים לתפוס מנה יפה יותר. מי
שהיה ממונה על החלוקה היה צריך להקפיד מאד שישאר אוכל לכולם, והמהומה היתה
רבה. מעולם, ממש אף פעם, לא קם הרב ממקומו ולא התקרב אל הפינה בה חילקו את
האוכל. אם מישהו מהמשפחה שמר עבורו והביא לו, היה לו מה לאכול. אם לא הצליחו
לתפוס בשבילו, היה הולך לישון רעב. אבל להידחק בשביל האוכל, זה לעולם לא קרה גם
בשנות המלחמה.
האכילה מתאוות רחוק
בפרשה הקודמת, פרשת שלח-לך, קראנו על חטא המרגלים. בפרשה הנוכחית, פרשת
קורח, נקרא על חטא קורח ועדתו. במבט רחב אפשר לראות את שתי הפרשיות
כמשלימות זו את זו; חטא המרגלים היה חטא של עין רעה, התבוננות רעה על הארץ,
על פירותיה, על הניסים שהקב״ה עשה להם, מאיסה בארץ חמדה לעומת עין טובה,
שהיא דבר מאחד ומקרב,
עין רעה היא דבר שמפריד ומחלק. כך חטאו המרגלים וניסו ליצור את הפירוד הנוראי בין
עם ישראל וארץ ישראל. במקום ליצור קשר בין העם וארצו ובין שניהם לבין הבורא
המטיב, חטאו המרגלים וניסו ליצור נתק. קורח, לעומת זאת, חטא בכיוון אחר׳כל העדה
כולם קדושים,'למה ליצור מעמדות? למה ליצור הפרדה בין שבט זה לשבט אחר, בין
כוהנים ללוויים ולשאר העם הרי כולם קדושים?
והאמת נמצאת באמצע, בהבנה שישנה אחדות וחיבור וחייבים למצוא את הקשר בין
הדברים ולקיים אותו, אבל הדרך לעשות זאת אינה דרך ביטול התפקידים המיוחדים
והשונים. התעלמות מתכונות, יכולות, צרכים, כשרונות וייעוד אלוקי אינה הדרך להגיע
אל התכלית הרצויה לבורא עולם. ומבחינה מסוימת אפשר לומר שהאמת נמצאת
באמצע גם מבחינה׳מקראית'.
בין שתי הפרשות נמצאת פרשיית ציצית. הציצית, מצוות הבגד, מראה שהקב״ה חפץ
באחדות, לא בעין רעה ומפרדת. הבגד עצמו מורכב מחוטים שונים שנארגו זה בזה,
פתילי הציצית נמצאים שם בזכות קשירה, קשר, חיבור חזק שיש ביניהם. הציצית
מלמדת על הצורך באחדות.
קורח, שרצה ללעוג למשה רבנו, הביא טלית שכולה תכלת ושאל אותו האם היא זקוקה
לפתיל תכלת. בכך רצה קורח להראות את התפיסה המשונה של משה, תפיסה שלא
רואה שאפשר לרומם את כולם כל אחד בזכות עצמו, כל זכות בזכות עצמו בצורה שכל
החוטים שווים, כולם של תכלת, ואז אין צורך במישהוא מיוחד,
10המשך בעמוד
לקורח המרגלים בין
הרב וסרמן חנוך
יונה, כפר ישראל ישמח קהילת רב
זאת לעשות הדרך ביטול דרך אינה המיוחדים התפקידים
והשונים.
פרשת״קרח״מציגה בפנינו את אחד האירועים הקשים, במשבר גדול בעם ישראל בו
קמים מערערים על מנהיגותו של משה רבינו.
כיצד ניתן להסביר אירוע זה של פעירת פי האדמה, ומה מייחד תופעה זו שהקב״ה יצר
לה״בריאה״מיוחדת?
רבי אברהם אבן עזרא מסביר כי נס בקיעת האדמה בפרשתנו, הוא כמו כל בקיעה
אחרת של האדמה הנגרמת ע״י רעידת אדמה, ואין כאן בריאה ממש״שאין המלה רק
מגזרת וברא אתהן. . וכבר נבקעו מדינות רבות וירדו הדרים בהן שאולה, והנה פירושה
כטעם הגזירה". לדעת הרב, ככל הנראה העיתוי והמיקום של רעידת האדמה שבלעה
רק את קרח ועדתו הוא עצמו הנס והחידוש כאן.
לעומת זאת, רוב המפרשים מסבירים את פתיחת האדמה כ״בריאה״ממש(רש״י,
רמב״ן, רבינו בחיי ועוד. .)אם כך, כיצד ניתן להסביר אירוע זה של בליעת האדמה את
קורח ועדתו?
ניתן לנסות להסביר זאת באמצעות שתי תופעות טבע מוכרות. האחת, היא רעידת
אדמה והשניה, התמוטטות המביאה להיווצרות בולען.
מה היא רעידת אדמה? רעידת אדמה מתרחשת לרוב בקליפת הסלע החיצונית הקשיחה
העוטפת את כדור הארץ. חלקי קליפה זו, המכונה״ליתוספירה״צפים כמו רפסודות
גדולות על גבי האסתנוספירה שבה הטמפרטורה והלחץ מאד גבוהים. לשברי קליפת
כדור הארץ אנו קוראים”לוחות טקטוניים. תנועת הלוחות הינה איטית למדי–כעשרה
ס״מ בשנה והם יכולים לנוע זה ביחס לזה במספר דרכים לוחות זה לצד זה, כשחלק של
לוח מתחכך בלוח המקביל לו. חיכוך זה הוא הגורם להיווצרותן של רעידות האדמה.
כתוצאה מהחיכוך נוצרת אנרגיה עצומה המצטברת לאורך קווי השבירה בין הלוחות.
כאשר האנרגיה משתחררת בבת אחת, חלה תזוזה של כמה סנטימטרים בין
המשך בעמוד הבא>>
מאין? יש בריאה או בולען אדמה רעידת
הרב טרבלסי אליהו קהילות רבני באיגוד רב
לשם שלא המחלוקת
הסיבה הייתה שמים
על לעונש הרוחנית
ועדתו קרח חטאו
>>המשך מעמוד קודם
הלוחות, ועל פני כדור הארץ מורגש זעזוע עצום.
תופעה אחרת שיכולה לגרום לבקיעת האדמה, היא הופעת בולענים בקרקע.
מהו בולען? בולען הוא שקע הנפער באופן פתאומי בקרקע. בולענים הנוצרים בירושלים
ובאזורי חוף ים, כתוצאה מהמסה של שכבת מלח מתחת לפני הקרקע, כפי שקורה
בחופי ים המלח.
בכל מקרה, בשתי תופעות אלו האדמה נשארת״פעורה". לעיתים מתמלאת היא מים,
אך היא אינה נסגרת ומתכסה, כפי שכסתה את קרח ועדתו: "ותכס עליהם הארץ ויאבדו
מתוך הקהל". כך מסביר גם ן״הבריאה״של הרמב״את פי האדמה: ”. . כי כאשר תבקע
האדמה(היא)תשאר פתוחה, גם ימלא הבקע מים ויעשה כאגמים. אבל שתפתח
ותיסגר מיד כאדם הפותח פיו לבלוע ויסגור אותו אחרי בלעו, זה הדבר נתחדש ביום
ההוא כאילו הוא נברא מאין", כלומר מה שנברא הוא לא עצם בקיעת האדמה, אלא
העובדה שהאדמה פותחת את פיה, בולעת את האנשים וסוגרת את פיה. זאת בשונה
מרעידת אדמה רגילה שבה הבקע נשאר. המהר״ל בספרו״באר הגולה״מסביר כי לכל
תופעה בעולם ניתן למנות שתי סיבות: סיבה אחת טבעית, וסיבה אחת פנימית רוחנית:
" …ועל אותה הטבעית יש סיבה אלוקית, והוא סיבת הסיבה". גם כאן, המחלוקת שלא
לשם שמים הייתה הסיבה הרוחנית לעונש על חטאו קרח ועדתו, והעונש שנברא
במיוחד עבורו הופיע בצורה״טבעית", אך באופן המתאים לסיטואציה זו.
אז בפעם הבאה שאתם רואים תופעת טבע, תחשבו. . מה הסיבה הפנימית שגרמה
לתופעה הזו? שבת שלום!
>>המשך מעמוד5
בחוט מסוים במיקום מסוים כדי לקיים את המצווה.
אבל קורח טעה. כן צריך חוט מסוים בצבע מסוים ובמקום מסוים, כי רק כך מתמלא
התפקיד. המבט של קורח הוכח, על ידי בורא עולם, כמבט שאין לו מקום על פני
האדמה, ולכן בלעה האדמה את קורח.
יהי רצון שנזכה למצוא את האחדות הרצויה לבורא, את הצורה המיוחדת שבה הוא רוצה
שנקדש כולנו יחד את שמו, כל אחד בצורתו המיוחדת.
נערים מתוקים, ה׳עליכם חיו!
בסיום ברכות השחר אנחנו מברכים את ברכות התורה.
ברכות? מדוע לא די בברכה אחת? ואיזו מין ברכות אילו: ברכות השבח כמו כל ברכות
השחר או ברכות המצוות כמו ברכה על ציצית ותפילין?
תגיד מה זה חשוב? ועוד איך חשוב! אם מדובר בברכה על מצוות לימוד תורה יש לאומרה
בסמוך ללימוד התורה.
אכן אנחנו אומרים את פסוקי ברכת כהנים על מנת לקי׳ים מיד לאחר הברכה את
המצווה. מאידך, כל היום אנחנו לומדים ולא מברכים? איך ברכה בתחילת היום תופסת
לכל היום? הגמרא בברכות יא: אומרת: מאי מברך?
א״ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצוינו לעסוק בדברי תורה
ור׳יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה׳אלוהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית
ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך
ברוך אתה ה׳המלמד תורה לעמו ישראל
ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה׳נותן
התורה. אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות
הלכך לימרינהו לכולהו: 3דעות. והמסקנה…נאמר את כולן!
אם נתבונן בברכות נשים לב:
הראשונה: ברכת המצוות-לעסוק(או״על)".
השניה: בקשה-העריבות והנעימות בלימוד. השלישית: שבח-בחירת ישראל כבסיס
ללימוד התורה. הרב קוק נותן לנו מבט עמוק יותר על הברכות:
לעסוק=מעיד על הקשר לתורה גם אם לא מבינים(כדברי מהר״ל בהקדמה לתפארת)
הבקשה לעריבות=מעידה על הקשר הבסיסי של הנשמה לתורה. המשך בעמוד הבא>>
, להבין. , ללמוד לעסוק הרב גבאי יצחק
היכל קהילת רב, הבעש״ט עפולה
ממבט שלך שהלימוד ותראה
כללי ללימוד מתהפך למבט
ישראל" כל יותר״בשם ורוחני
>>המשך מעמוד קודם
בחירת ישראל=מעידה על קישור כללי הבא לידי ביטוי בקישור עכשווי: נותן התורה
(כדברי הנפש החי׳ים בשער ד)הגמרא(נדרים)אומרת שהגלות באה מפני שלא ברכו
בתורה תחילה. לפי הכיוון הזה, הדברים מבוארים.
אין הכוונה שלא ברכו ברכת התורה אלא שלא הבינו את משמעותה. ברכת התורה
מלבד היותה ברכת המצוות הבקשה והשבח, ומלבד שהיא מלווה אותנו כל היום(כי
החיוב הוא כל הזמן), מלבד זאת, היא מניחה את היחס הנכון ללימוד התורה.
כאשר חלילה לומדים תורה ולא לומדים מתוך ההבנה שהתורה ניתנה לכלל ישראל
ומתוך ההבנה שה׳נותן לי תורה ומתוך הקישור לנשמה אזי מגיעים חלילה לתורה
אגואיסטית.
לכן, אחינו היקר!
מחר בבוקר תן מבט בברכות התורה ותראה שהלימוד שלך ממבט למבט מתהפך
ללימוד כללי ורוחני יותר״בשם כל ישראל".
הדין? גזר, מה: דוקטור המטופל" ",
: הדוקטור" האלה הכדורים את לקחת תצטרך
" חייך סוף עד ליום אחד,
" כדורים שלושה רק יש: אבל המטופל",
"! . . : בדיוק הדוקטור"
, . למשל החיובי הצד את לראות צריך דבר בכל
מצח! מרוויח, אתה שיער מאבד אינך
ה-זזזזזזזזזזזזזזזז את שומע שאתה הזה הרגע שזה מקווה ואתה הלילה באמצע היתוש של
חלום. .
, שלו חבר אצל התארח אחד גשם ירד לפתע
, כאן לישון: תישאר הציע", החבר זלעפות יש
." מיותר חדר לנו אחרי וחזר נעלם אורח אותו
: שואל". החבר רטוב 'כשכולו 20דק איפה
היית? " פיג׳מה… להביא: הלכתי ענה", האורח
תשובות החידון מעמוד4:
א. און ב. בלעה
ג. גורן ד. דתן ה. הקרב, הקרב
ו. וירוץ ז. זר ח. חמור ט. טהור
י. יצהר כ. כרם ל. לוי מ. מגיפה
נ. נסו ס. סורו ע. עז פ. פטר רחם
צ. ציץ ק. קהת ר. ריקועי ש. שקדים
ת. תירוש
אלינו! הצטרפו
הודעת שִלחו וואצאפ: למספר 053-47-88-011 הברקוד את סרקו או
סריקה בנים לקבוצת לכניסה סריקה בנות לקבוצת לכניסה
בעלון? לפרסם רוצים
, וכדו', מנהלי-מוסדות בעלי-עסקים להקדיש רוצים יקיריכם? עבור בעלון עמוד
/ לרפואה / להצלחה נשמת לעילוי
למספר0534788011 פנו
( עדיף בוואצאפ)
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה