ב תקווה פתח נחלים אורות קהילת רב | שוקרון חנן ס״ד – השואה יום לשאול יודע שאינו
פלורוסנטים דיון
וְֹלא מַחְשְבוֹתֵיכֶם מַחְשְבוֹתַי: כִּיֹלא ח נה ישעיה כִּי- ה', נְאֻם דְרָכָי דַרְכֵיכֶם דְרָכַי גָבְהּו כֵן מֵָארֶץ שָמַיִּם גָבְהּו
מִּדַרְכֵיכֶםּו מִּמַחְשְבֹתֵיכֶם מַחְשְבֹתַי
ד, יח אבות: משנה אוֹמֵר, ַאל אֶלְעָזָר בֶן שִּמְעוֹן רַבִּי
שֶמֵתו תְנַחֲמֶּנּוֹבְשָעָה וְַאל כַעֲסוֹ, בִּשְעַת חֲבֵרְָך אֶת תְרַצֶה
לְפָנָיו. מֻטָל
א שעו, אבלות הלכות: רמ״א חוֹלֶה אוֹ אֵיןָאבֵל
נָשִּיא מִּפְנֵי אֲפִּּלּו לַעֲמֹד, . חַיָבִּים
הימנו למעלה לו ושני בראש, מסב גדול. : מו ברכות בָרֹאש מֵסֶב הָָאבֵל, יג: אבל הל'. רמב״ם
ציבור רוב 1.
ג: פרק תשובה הל' 'רמב״ם עַל מְרֻבִּין יו שֶעֲוֹנוֹת ָָאדָם
זְכֻיוֹתָיו, עֲוֹנְֵך' רֹב שֶּנֶאֱמַר׳עַל בְרִּשְעוֹ מֵת הּוא מִּיָד וְכֵן.
שֶּנֶאֱמַר אוֹבֶדֶת הִּיא מִּיָד מְרֻבִּין שֶעֲוֹנוֹתֶיהָ מְדִּינָה יח- (בראשית
)כ אִּם כֻּלוֹ עוֹלָם ה כָל וְכֵן וְגוֹ'. רָבָה' כִּי וַעֲמֹרָה סְדֹם ָ׳זַעֲקַת שֶּנֶאֱמַר נִּשְחָתִּין הֵן מִּיָד מִּזְכֻיוֹתֵיהֶן מְרֻבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם הָיּו
ו- (בראשית )ה אֵינו זֶה וְשִּּקּול הָָאדָם'. רָעַת רַבָה כִּי ה' ֹ׳וַיַרְא
הִּיא ש זְכּות יֵש גָדְלָם. לְפִּי אֶּלָא וְהָעֲוֹנוֹת הַזְכֻיוֹת מִּנְיַן ֶלְפִּי
שֶּנֶאֱמַר עֲוֹנוֹת כַמָה כְנֶגֶד יד- א (מלכים )יג דָבָר בוֹ נִּמְצָא 'יַעַן
שֶּנֶאֱמַר זְכֻיוֹת כַמָה כְנֶגֶד שֶהּוא עָוֹן וְיֵש טוֹב'. ט- (קהלת )יח בְדַעְתו אֶּלָא שוֹקְלִּין וְאֵין הַרְבֵה'. טוֹבָה יְאַבֵד אֶחָד ֹ׳וְחוֹטֶא
כְנֶגֶד זְכֻיוֹת ה עוֹרְכִּין הֵיאְַך הַיוֹדֵעַ וְהּוא דַעוֹת אֵל ֵשֶל
הָעֲוֹנוֹת.
ס קמא בבא: מסכת למשחית רשות שניתנה כיון
לרשע צדיק בין מבדיל אינו. לחבל,
לג שבת: מסכת הדור בעון נתפסים.'צדיקים
אינטרנט: אתר מיעוט היו שהחרדים לזכור "צריך משכילים היו אירופה יהודי של המוחלט ורובם בשואה, בצמצום התקיימו הישיבות בפרהסיה. שבת חיללו אשר לעסוק פנו ומרודים עניים סגולה יחידי ורק רב, ובקושי תורה שומרי של והישיבות הקהילות זו מסיבה בתורה.
טיפות כמו קטנות היו באירופה ומצוות הגדול."בים
: מ״ג ל, פרק נתן דרבי אבות כל אומר: עקיבא רבי כמעשיהם עשה שלא פי על אף עבירה, בעוברי המתדבק
- בהן כיוצא פורעניות מקבל זה. הרי
מחאה חובת 2.
יט: ויקרא חֵֹֽטְא עָלָיו תִּשָא וְֹלֹֽא עֲמִּיתֶָך אֶת תוֹכִּיחַ. הוֹכֵחַ
ז: יהושע בֶן עָכָן וַיִּּקַח בַחֵרֶם מַעַל רָאֵל יִּש בְנֵי ְוַיִּמְעֲלּו ה וַיִּחַרַאף הַחֵרֶם מִּן יְהּודָה לְמַטֵה זֶרַח בֶן זַבְדִּי בֶן 'כַרְמִּי
יִּשְרָאֵל. בִּבְנֵי
כו: ויקרא וְֹלא וְרֹדֵףָאיִּן חֶרֶב כְמִּפְנֵי בְָאחִּיו אִּיש "וְכָֹֽשְלּו
לִּפְנֵי תְקּומָה לָכֶם תִֹּֽהְיֶה אֹֹֽיְבֵיכֶֹֽם."
בעוון אלא באחיו, איש אומר "אינו: ויקרא מדרש בזה זה ערבים ישראל שכל מלמד."אחיו.
מול אקראיות הגמול תורת
חטא בלא מיתה ""אין
: נה, א-ב שבת ואין חטא בלא מיתה אין אמי: רב אמר
דכתיב חטא בלא מיתה אין עון. בלא יסורין יח- {יחזקאל }כ
תמות היא החוטאת הנפש לא ואב האב בעון ישא לא בן הרשע ורשעת תהיה עליו הצדיק צדקת הבן בעון ישא
דכתיב עון בלא יסורין אין וגו' תהיה עליו פט- {תהילים }לג
עונם ובנגעים פשעם בשבט. ופקדתי
עולם של רבונו הקב''ה לפני השרת מלאכי אמרו מיתיבי מצוה להם אמר הראשון אדם על מיתה קנסת מה מפני
שקיימו ואהרן משה והלא א''ל עליה ועבר צויתיו קלה א''ל ומתו כולה התורה כל ט- {קהלת }ב לצדיק אחד מקרה
וגו לטוב.'ולרשע
הסוגיה: מסקנת
אף אומר אלעזר בן ר''ש דתניא: תנא, האי כי דאמר הוא
שנא מתו בחטאם ואהרן 'משה כ- {במדבר }יב לא יען
ליפטר זמנכם ע הגי לא עדיין בי האמנתם הא בי, האמנתם
העולם. מן
בן בנימין הן: ואלו נחש של בעטיו מתו ארבעה מיתיבי: דוד בן וכלאב דוד אבי וישי משה אבי ועמרם. יעקב דכתיב קרא ביה דמפרש דוד אבי מישי לבר גמרא וכולהו
יז- ב {שמואל }כה (שר יואב תחת אבשלום שם עמשא )ואת
אל בא ר אש הישראלי יתרא ושמו איש בן ועמשא הצבא נחש בת וכי יואב, אם צרויה אחות נחש בת אביגיל
דכתיב הואי, ישי בת והלא הואי? ב- א הימים {דברי }טז של בעטיו שמת מי בת אלא ואביגיל. צרויה ואחיותיהן
. נחש
ב תקווה פתח נחלים אורות קהילת רב | שוקרון חנן ס״ד
משה איכא והא השרת, דמלאכי תנא אילימא מני? מיתה יש וש''מ היא, אלעזר בן ר''ש לאו אלא ואהרן.
אמי דרב ותיובתא עון. בלא יסורין ש וי חטא בלא
. תיובתא
הכללי והחוק הפרטי האדם
ה: ברכות אדם רואה אם חסדא רב ואיתימא רבא אמר
שנא במעשיו יפשפש עליו באין 'שיסורין ג- {איכה }מ מצא ולא פשפש ה'. עד ונשובה ונחקורה דרכינו נחפשה
שנאמר תורה בבטול יתלה צד- {תהילים }יב אשר הגבר אשרי בידוע מצא, ולא תלה ואם תלמדנו. ומתורתך יה תיסרנו
שנאמר הם אהבה של שיסורין ג- {משלי }יב אשר את כי
יוכיח ה'. יאהב
בעולם ה' הנהגות
לרמח״ל תבונות: דעת בו שאנחנו מה על עתה, נדבר כי וזה, והמתוקן. הישר יתברך משפטו מידת שהוא
עבודת זמן כל שהוא, הזה בזמן הזה העולם מציאות ית משפטו במידת רק תלוי ותולדותיו, עניניו בכל,'האדם בו להראות ב״ה האדון שהכינו וזמן עולם הוא שזה לפי אלא מתוקן הזה העולם של ענינו ואין משפטו. יושר
שכתוב- וכמו יושרו, על הזה המשפט בהעשות (תהלים
טז,)ה, (ישעיהו וכתיב עשה", משפט ה' "נודע יז), ט, "מלך ד), כט, (משלי וכתיב במשפט", צבאות ה' "ויגבה
ארץ יעמיד."במשפט
מניח שהקב״ה מה כלל לעולם טוב שאינו והיינו, הצדיקים והנה קרנם, ולהרים להתהולל לרשעים רע אלא לעולם, טוב זה אין ודאי נצח, ושטנא. מדוכאים,
ושיכניע משפט, יעשה שהקב״ה אדרבא, הוא, הטוב אבל וירים הצדיקים וירומם הגאים, וישפיל הרשעים את
. כבודם
מקבילה הנהגה לקיום הכרח שיהיה כך, עולמו להניח פנים כל על רצה לא ואמנם, מטעם אלא והרע, הטוב בשותפות וסוער הולך תמיד לסבב עמוקה ועצה אחרת הנהגה לשים היה הגדול טובו
השלם התיקון אל עצמו ורע הטוב מתוך הדברים כל
בהם לימצא. השייך
הרשעים לייסר רק היה הקב״ה כוונת באמת אם, והנה אלא כוונתו שאין כיון אך בעבורם. נחרב העולם היה כבר כמו מאהבה, אלא ותוכחתו מוסרו ואין להיטיב, אפילו לעולם מציאות קיום לכונן רצה כן על שביארנו,
. יתמוטט ולא ישתנה לא הזה שהקיום זכות, שאין בזמן
אינו שהוא ושליטתו, מרוממותו זה לצורך ישתמש והנה יוכל כן על כפיה, שום לו ואין חוק, לשום משועבד
הגונים האדם בני שאין גם העולם את. לקיים
והממשלה הייחוד הנהגת
יד ב, : מלכים בְשֹמְרוֹן יִּשְרָאֵל מֶלְֶך יוֹאָש בֶן יָרָבְעָם
מִּכָל סָר ה׳ֹלא בְעֵינֵי הָרַע עַש וַי שָנָה. וְַאחַת ַַארְבָעִּים הּוא יִּשְרָאֵל. אֶת הֶחֱטִּיא אֲשֶר נְבָט בֶן יָרָבְעָם חַטֹאות כִּדְבַר הָעֲרָבָה יָם עַד חֲמָת מִּּלְבוֹא יִּשְרָאֵל גְבּול אֶת הֵשִּיב
הּנָבִּיא אֲמִּתַי בֶן יוֹנָה עַבְדוֹ בְיַד דִּבֶר אֲשֶר יִּשְרָאֵל אֱֹלהֵי ַה' מְאֹד מֹרֶה יִּשְרָאֵל עֳנִּי אֶת ה' רָָאה כִּי הַחֵפֶר. מִּגַת אֲשֶר ה דִּבֶר וְֹלא לְיִּשְרָאֵל. עֹזֵר וְאֵין עָזּוב וְאֶפֶס עָצּור 'וְאֶפֶס
בְיַד וַיוֹשִּיעֵם הַשָמָיִּם מִּתַחַת יִּשְרָאֵל שֵם אֶת לִּמְחוֹת
יוֹאָש. בֶן יָרָבְעָם
שם: רמח״ל ונראית המתגלית היא המשפט, מידת
לפנים ומסתתרת המתעלמת היא הממשלה. מידת
האמת דיין
א נ, פסחים: מסכת הבא העולם הזה כעולם: לא
הזה- העולם הטוב ברוך אומר טובות בשורות על האמת דיין ברוך אומר רעות בשורות ועל. והמטיב,
והמטיב הטוב אומר: כולו הבא לעולם
חתימה יכול שזה כפי מוזרה אינה זו שאלה יהודי? זה "מה זה הוא מיוחד יצור מן איזה נראה הבה תחילה. , להיראות ודיכאוהו העליבוהו העמים וכל עולם שליטי שכל על והוא, והטביעו, שרפו, רדפהו, ורמסהו, וגירשוהו
יהודי- זה מה ולהתקיים. לחיות ממשיך חמתם, ועל אפם
שבעולם פיתויים שום ב לפתותו הצליחו לא שלעולם את ויטוש לדתו שיתכחש בלבד לו הציעו שמדכאיו
יהודי- אבותיו. אמונת יכלו שלא הוא הנצח. סמל הנו חרב ולא אש לא עינויים; ולא טבח לא להשמידו ראשון אשר הוא להכחידו. הצליחו לא האינקוויזיציה
כל- רב זמן אשר הוא ה; דבר בישר הנבואה על שמר כך
יהודי להיעלם. יכול לא כזה עם כולה. ושות לאנ ומסרה
הנצחי- הנו הנצח התגשמות "הוא טולסטוי8091, לב
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה