בדיקת חמץ מחוץ לביתו

טבדי נימין ב הרב ▪ לביתו מחוץ חמץ בדיקת

החמץ את לבדוק חכמים חיוב א.

א עמוד ב דף פסחים

חמץ- בו מכניסין שאין מקום כל הנר. לאור החמץ את בודקין עשר לארבעה אור משנה.

בדיקה צריך. אין

א עמוד ב דף פסחים רש״י

בודקין- בבל עליו יעבור שלא

ימצא ובבל. יראה

א עמוד ב דף פסחים תוספות

החמץ- את בודקין עשר לארבעה אור לר״י וקשה ימצא. ובל יראה בבל עליו לעבור שלא פ״ה בגמ כדאמר ביטול דצריך 'כיון

לר״י ונראה כלל. בדיקה חכמים הצריכו אמאי סגי בעלמא בביטול ומדאורייתא שיבטל צריך הבודק ו:) (דף בביטול דסגי דאע״ג

ולבערו חמץ לבדוק חכמים החמירו בעלמא לאכלו… יבא שלא

יעקב החק שיטת ב.

סימן שולחן יא תלג,

לבדוק ומכוין בניסן בי״ג חדרו המכבד

שם להכניס שלא ונזהר ולבערו החמץ

לבדוק צריך כן פי על אף חמץ, עוד

י״ד. בליל חדריו לכבד צריך אדם וכל הגה:

פסחים ריש הבדיקה)(מרדכי. קודם בתי או והכיסים

חמץ לפעמים בהם שנותנים בגדים של, יד

בדיקה צריכין.)(מהרי״ו

תל סימן שולחן ג ו,

א״י מבית היוצא ישראל

בבית ונכנס יום שלשים תוך

לעיר הולך או זו, בעיר אחר

לבער צריך אינו, אחרת

מצות יקיים שהרי הא״י בית

אחר. בית באותו ביעור

י ס״ק תלו יעקב חק "ז

ביעור מצות - לעיל הרב מש״כ לפי סימן סוף

תל״ג צריכין הבגדים של ידים ובתי דהכיסים

לו אפשר ג״כ ש ומפר בשיירא יוצא א״כ לבדוק

ובדיקה. ביעור מצות לקיים לו ואפשר מר כיון

שאור תשביתו דכתיב המצוה עיקר מבתיכם

החמץ ולבער לבדוק. ממש מהבית

יח סעיף קיט כלל ומועדים) שבת (הלכות ב-ג חלק אדם חיי

לחזור ודעתו נכרי של אפילו או יהודי של והבית אדם בו נכנס אין אם הכפרים, בני כדרך בפסח אחר לבית ונכנס מביתו היוצא

צ פסח, לאחר בו ולבער לבדוק רי. ך יזכה ולא חמצו מפקיר שהרי לבדוק, צריך אין ממנו, דירתו ועוקר נכרי של הבית אם אבל

גב על אף, בפסח בבית יכנוס ולא בשיירא יוצא או לים מפרש אם אבל בו שיכנוס א. חר בבית ביעור מצות יקיים וגם עוד בו מביתו… לבער הוא מצוה דעיקר משמע מבתיכם" שאור "תשביתו מדכתיב מקום מכל ידים, ובתי הכיסים שבודק

אייבישיץ לגר״י האלף, מגן סק״ט תלו סי'

צריכים חמץ בהם שנותנין ידים והבתי שהכיסים סי״א תל״ג סימן סוף רמ״א שכתב אף חדר לו שאין דאדם מזה ומשמע

בדיקה מברך. ממילא הכיסים כשבודק כן לא דאם עליהם מברך אינו מקום מכל

כז ס״ק תלג סימן יעקב חק

בזה נזהרין אין העולם באמת אבל עשר ארבעה ליל דהיינו קאמר, בדיקה דבזמן משמע לכאורה. . בדיקה צריכין הביעור בשעת הכיסים ומנערים גם כיסו לתוך ונותן וחוזר מה דבר בידיו נדבק. לי ואו חמץ עוד שאוכלין מטעם ואפשר.

יא ][סעיף בלבוש הביעור בשעת כיסו ולנער לחזור צריך עכ״פ להחמיר והרוצה הבדיקה: , בשעת בדיקה צריך דאין משמע

ט״ז הע' ששי פרק קמינצקי שמואל לרבי פסח הלכות

קצג סי' ווייל במהר״י הוא הרמ״א דברי מקור דהא בגדים בכיסי ממש בדיקה דין שאין ברורה ראי' להביא שיש והעירוני

א״כ ו כלל בדיקה חובת זה שאין ומבואר עיי״ש בדיקה בדיני ולא פסח ערב בהנהגות הכיסים בדיקת ענין הזכיר ושם ועוד במ״ב וכ״מ דוקא לי״ד אור בגדים לבדוק לדקדק שא״צ הח״י מ״ש הבאנו כבר יז הנר לאור בדיקה ג״כ שא״צ ודאי והאחרונים כהח״י הוא שליט״א מו״ר ודעת ולמחרת בלילה בדיקה שצריכין לדינא סתם יד סעי' בערוה״ש אך אחרונים

אור בדיקה בדיני כיסים בדיקת ענין הזכיר שלא הרמ״א דברי מקור שהוא ווייל מהר״י מדברי ראי' יש בזה שגם והעירוני

י״ד. ביום ע״פ בהנהגות אלא לי״ד

וזמן צורה זמן ברכה

זצ״ל–מור שיינברג הגרח״פ נב עמ' קצז-קצע יה

לח לי' מסתברא דהיתה לומר מקום יש לכאורה אלא יעקב ק

חמץ. בבדיקת ענינים שני דאיכא

'א האיסור עצם מחמת בה מחייבת שהשכל בדיקה חדא

דב״י שחושש בכל ודהיינו מדאורייתא ביעור וחובת וב״י ברשותו שאינו חמץ כגון קלושה בבעלות ואפי' חמץ לו שיש הגורם בדבר וכן ס״ד תמ״א סי' ובשו״ע ה בפסחים וכמבואר בסי ופוסקים ובשו״ע ו דפסחים בסוגיא וכמבואר 'לממון שהשכל דבר הוא לביעור להכשיר והבדיקה ס״ב תל״ג

וכנ "מחייבו ל. זה על ברכה שיש בפוסקים מצינו לא ולכאורה בהל מהמחוייב יותר למיחש צריך שיהא מצינו לא 'וכן

לקולא. דרבנן וספיקא התוה״ק דיני דשאר ספיקות

'וב דין והיינו וב״י אכילה חשש מחמת מדרבנן בדיקה חובת הנר לאור שיהא וכגון מיוחדים דינים עם בדיקה מעשה

י בליל״ד לכתחילה ושזמנו אע״פ ולבער לבדוק ושצריך

שמבטל… ודאי בב״י או באכילה שיכשל להסתפק שיש שכל ואע״פ

כיסים בדיקת מדין וכמבואר לבער ולטרוח לבדוק חייב - מחובת יותר דהוא לומר הכרח שאין יתכן מ״מ לכאורה הנ״ל ככל חז״ל תקנת ולא בה מחייבת שהשכל בדיקה

עלה. לברך ראוי שיהא

המכונית בדיקת ג.

לב עמ' ח״ד יצחק שבות

מהגרש״ז שמעתי שליט״א אויערבך כלים בדיקת על לברך שאין

ומ כיסים כגון בלבד ז ו וודה כמ היא מכונית גם שצריכה גדולה וודה ז

בדיקתה. על לברך ואין בדיקה פסח הלכות קיצור בספר כתב וכן זצ״ל פיינשטיין הגר״מ בשם שליט״א איידער להגר״ש באנגלית

ד מבר אין אבל בדיקה צריכה חמץ שם שמכניסים מכונית ע״ז. כים

קי עמ' חמד חשוקי - ע״א ז פסחים

שאלה: אותה בודק והוא מכונית רק בית לו שאין מי

י "בליל? תשו חמץ ביעור על עליה יברך האם ד … בה

נראה ד מכונית, בדיקת על לברך אין אינה היא דגם

ספינה. או קרוואן כגון בה, גר אא״כ בית, בגדר

סז עמ' פסח קמינצקי– שמואל רבי פסקי

על לברך ואין חשמלי. פנס ידי על לי״ד אור מכונית לבדוק יש לכתחילה

מכונית. בדיקת שדרך דאף מחמץ אותה לבדוק יש הפסח ימי באמצע רכב השוכר הרבה יש הלא אותו שמשכירים קודם היטב הרכב לנקות רכב משכירי

הרכב את שמנקין ומה איליהם ע להגי מאד שקשה ברכב וסדקין חורין

מבחוץ נקי נראה שיהא בכדי רק. הוא

[ לד: הערה צריך שאין כיסים בבדיקת שהורה ממה שליט״א למו״ר והקשיתי לבדוק יש במכונית ולמה שירצה, מתי לבדוק יכול אלא דוקא לי״ד אור לבדוק

בדיקה חיוב בו שיש יותר לצדד יש דבמכונית והשיב לי״ד. אור לכתחילה ממש דליכא ודאי בכיסים אבל חמץ. שם ומשתמשים שאוכלים גם לבית יותר דדמי מבתיכם שאור תשביתו דכתי' דכיון סקי״ז תלו סי' הח״י כמ״ש בדיקה תקנת בדיקת על לברך אין ולכן ממש, מהבית החמץ ולבער לבדוק המצוה עיקר

בו ם שמכניסי מקום שהוא משום אינו בכיסים שבודק מה גם ע״ש. כיסים, אמר ועכ״פ עכ״ד. בדיקה, תקנת כ״כ בו ואין בעלמא חששא אלא ממש חמץ בדיקת על גם אפ״ה לבית דמי שהמכונית לצדד שיש דאף דנרא' שליט״א מו״ר

ממש בית שאינו לברך אין. ]מכונית

עי טז הע' א פרק חמץ בדיקת הל' מרדכי טורי

בודק שאינו הוריו בבית שגר בבחור להסתפק יש בדיקת על יברך האם ברכה עם בבית החמץ את שכתב ה פ״ה שלמה בהליכות ועיין לא או רכבו

שכמו כמבואר כיסים בדיקת על מברכים שלא עיקר את שתקנו סקי״ז תלו סימן יעקב בחק רכב בדיקת על יברך לא ה״ה הבית על הברכה

אור בספר אכן עכ״ד ט ז פרק ח״ג לציון

ועיין המכונית בדיקת על ברך שי כתב בהערות קליין הגרמ״ש שכתב הוראה דרכי בקונטרס זצ ואזנר הגר״ש ממרן ששמע שליט״א "ל שיש מברכים שאין אפילו מכונית בדיקת על לברך

רשות היא שמכונית משום כיסים בדיקת על

מקום שיש עוד להוסיף ונראה עכ״ד בית כעין

לומ לב שצריך ר ון כי מכונית בדיקת על רך קרקע דין לו יש סאה מ' שמחזיק גדול שכלי

שיד. בסימן כמבואר

הגר״א שיטת ביאור ד. גר״א תלג או״ח יא,

שנותנים כו'. והכיסים

כו 'ה ובמ מתני' כו'. כנ״ל א' ח' שם וגמרא כמו כתב ובמהרי״ו קמא בפרק שאמר רבתי הלכתא דשבת

:'כו

פד עמ' פסח קרליץ, לגר״נ השני חוט

וכוונתו עכ״ל כתב… הגר״א בביאור אך שיש המקומות כל בודק ג סעיף שם בשו״ע שכתב למה

וכתב וכ׳ו חמץ בהם הכניסו שמא לחוש ע״כ כו'. מילחי א' ח' שם וגמרא מתני' הגר״א. בביאור

וב מילחי, בי פרש״י, בדיקה. צריכין מילחי ובי ציבי, ובי קירי, בי איתא שם ובגמ' י שעוה. קירי,

בגמ' למד שהגר״א משמע אלא הללו דברים בהם שמניחים מקומות אינם מלחי ובי קרי בי'

מ וכיוצ״ב ומלח שעוה מניחים שבהם כלים. הם וכ״כ. בדיקה בעי וכלים חפצים שאף בואר

בדיקת לפי״ז וא״כ הכיסים בדיקת של לדינא מקור הוא מכאן שפיר ולכן חלאוה. . במהר״ם

הדין. מעיקר הוא הכיסיס יעקב החק כמ״ש. ודלא

ריא עמ' יצחקי), אורי (הרב לאברהם חסד ספר

תל״ג ס״ס הגר״א בבי' ועיין בעלמא זהירות בגדר או צוה ומ חיוב בגדר הוא אם וכלים כיסים בדיקת בגדר לחקור יש והשתא עכ״ל וז״ל… כתב בדיקה צריכין חמץ לפעמים בהם שנותנים בגדים של יד בתי או שהכיסים הרמ״א מש״כ. על

מעיקר אינו דבאמת וי״ל בעלמא זהירות גדר שהוא להדיא מבואר ויצא ישכח שמא בע״ש כיסים לבדיקת שמדמה וממה

דהוכיחו הא חדא לעיל שדקדקנו הדקדוקים כל היטב מבואר יהא ולפ״ז בעלמא זהירות בגדר נשאר האמת פי ל דגם התקנה והמצוה החיוב בגדר שהם מקומות באותם דוקא דזהו ובנר י״ד בליל דוקא לבדוק זהירים שאין ועוד מברכים שאין האחרונים

תולעים כבדיקת זהירות מגדר רק חייבים אין גדול. ה מזוודה הפוסקים לה מכוניתשקראו וכן וכלים כיסים משא״כ

להנ״ל )(הרחבה

א עמוד יב דף שבת מסכת בבלי תלמוד

לשבת רבתי הלכתא יוסף: רב אמר חשכה. עם שבת ערב בבגדו למשמש אדם חייב אומר: חנניא. תניא,

רנב סימן שבת הלכות חיים אורח טור

לחשיכה סמוך ע״ש בקולמוסו הלבלר ולא במחטו החייט יצא לא

סמוך לצאת מותר בתפילין אבל בשבת בהן ויצא ישכח שמא

להסיח שאסור משתחשך בהן ויצא ישכח שמא חיישינן ולא לחשיכה

אדם כל על מצוה בראשו בעודן מהם: דעתו בע״ש בבגדיו שימשמש

בשבת בו לצאת שאסור דבר בהן יהיה שלא ל: חשיכה סמוך

כו הלכה יט פרק שבת הלכות רמב״ם

בקולמוסו הלבלר ולא בידו במחטו החייט יצא לא

וחייב ויוציא ישכח שמא לחשיכה סמוך שבת, ערב

אדם שמא חשיכה עם שבת ערב בבגדו למשמש

בשבת. בו ויצא שכוח דבר שם יהיה

ז סעיף רנב סימן שבת הלכות חיים אורח ערוך שולחן

בשבת בו לצאת שאסור דבר בהם יהיה שלא לחשיכה סמוך שבת בערב בכליו אדם למשמש. מצוה

וכו מצוה ד״ה ז סעיף רנב סימן הלכה 'ביאור

וכו- 'מצוה ג״כ איתא זה שון ל בטור איתא בגמרא והנה

חייב וכו למשמש.'אדם ונראה הלשון שינו דלהכי משום

להו קשה דהיה לחשיכה סמוך לצאת אסרו לא דבמתניתין בשבת, בו לצאת האסור דבר אוחז אם אלא לא אבל בו לצאת שאסור דבר איזה לו יש פן למשמש שיצטרך

חוץ בהחפץ לצאת כשרוצה רק גזרו לא הלא שם וגם בשבת

לביתו.

חייב ג״כ לחשכה סמוך בביתו כשיושב דאף משמע ובזה

למשמש. וכתבו הלשון שינו ולזה מצוה, אינו חייב דהאי

הוא. איסורא שם משא״כ מצוה אלא

חשכה עם חנניה דנקט דמה הגר״א שמחלק מה לפי אבל הכונה חשכה, דעם דמתניתין לחשכה סמוך היינו לאו סמוך

שהקשינו. מה כל שפיר אתי ממש לשקיעה לשקיעה דסמוך

בביתו. כשיושב ואף למשמש איכא חיובא ממש

כלשון חשיכה עם למשמש חייב איתא נמי וברמב״ם

הברייתא.

בין לחלק נחית הוא שגם שלום נהר בספר מצאתי ואח״כ

הגר״א שכתב וכמו דמתני' לההיא דחנניה: ההיא

והמשכיר השוכר על הבדיקה חיוב סוגיית ה.

א עמוד ד דף פסחים

עשר בארבעה לחבירו בית המשכיר יצחק: בר נחמן מרב מיניה, בעו

לבדוק- המשכיר על לבדוק? מי על דלמא או הוא, דידיה דחמירא

לבדוק- השוכר על קאי… ברשותיה? דאיסורא

עד אם לחבירו, בית המשכיר תנינא: יצחק, בר נחמן רב להו אמר

עשר- ארבעה חל מפתחות לו מסר שלא ואם לבדוק, המשכיר על

לבדוק השוכר על עשר ארבעה חל מפתחות לו. משמסר

א עמוד ד דף פסחים מסכת רש״י

הוא- דידיה דחמירא שבבית החמץ הוא. שלו

קאי- ברשותיה שלו. הבית עתה שהרי

מפתח- מסירת מסר שלא עד ואם, השכירות קנין הוא עשר- ארבעה ליל נכנס המפתח על הבדיקה חובת חלה

, המשכיר, ברשותו היתה שעדיין לו שמסר פי על ואף

ביום- עליו חובה חלה. כבר

תוספות א ד, פסחים

המפתח- ר משמס אם פירש״י דמסירת

קונה. המפתחות לר״י נראה ואין דהא שקרקע כשם עט.) (ב״ק במרובה אמר שכירות כך ובחזקה בשטר בכסף נקנית אמרי ולא וכו' בכסף נקנה '[קרקע]

המפתח… מסירת דמהני ר״י ומפרש החזיק, ולא המפתח לו שמסר דהכא חייב י״ד כשחל מפתח בידו שיש ומי

לבדוק, איך מפתח בידו שאין דאותו

ויבדוק. יכנס אצל ביתו מפתח אדם הפקיד אם מיהו

אלא לבודקו הנפקד חייב אינו אחר אדם ולקנות… בבית להחזיק כשרוצה דוקא

א ד, פסחים הר״ן חי'

וליתא קונה מפתח דמסירת ז״ל המפתח, פרש״י לו מסר שלא עד אם, שם דהא

קנה המפתח לו שמסר כיון לחבירו בית המוכר ב] נא [ב״ק הפרה בפרק אמרי' לעולם ואמרי' בחזקה, ליקני בחזקה ואי בכספא ליקני בכספא אי דמי היכי ליה דאמר כמאן המפתח לו שמסר וכיון וקנה חזק לך ליה למימר ובעי בחזקה

דמי וקנה חזק, לך קני, לא מפתח מסירת אלמא עסקינן במאי הכא ודאי אלא

ש כגון בחזקה… או בשטר או בכסף שכירותו קנה במסירת מלתא תליא ואפ״ה

המפתח.

דידיה וחמירא הוא דידיה דביתא משום למשכיר לחיובא טעמא דאיכא דכיון

לשוכר בי לחיו נמי טעמא ואיכא הוא – קאי ברשותיה דהשתא משום מסירת

מכרעא מפתח לא ואם לבדוק השוכר על י״ד קודם מפתח לו מסר דאי מילתא

על לכן קודם שכירותו שוכר שקנה פי על אף י״ד שחל עד המפתח לו מסר ליכנס יכול השוכר ואין אצלו, עדיין מעוכב שהבית כיון לבדוק המשכיר

. בתוכו

או״ח א סעיף תלז סימן

לצורך לחבירו בית המשכיר

ואילך וממנו י״ד וקנהו 'בא קרקע ששכירות מהדרכים מסר שלא עד אם בו, נקנה על י״ד חל המפתח לו ואם לבדוק; המשכיר י״ד חל המפתח לו, משמסר

לבדוק השוכר. על

תלז סימן ברורה משנה ב ס״ק

וקנהו - בקנ״ס או בחזקה או בשטר או בכסף היינו מהקנינים באחד קנאו לא כשעדיין אבל דאין אחר ביד מפתחו שהפקיד כמו דהו״ל לבדוק צריך אין השוכר ביד שהמפתח פי על אף

המשכיר על הוא בדיקה חיוב אלא לבדו. ק צריך הנפקד דבריו סתם דהמחבר ודע הר״ן כדעת והרה״מ לבדוק לשוכר מחייבינן דלא בו יש אא״כ

שקנ דהיינו לטיבותא תרתי מפתח. מסירת וגם י״ד התחלת קודם מהקנינים באחד הו

על הבדיקה חובת חל י״ד התחלת קודם לבד מפתח דבמסירת וסייעתם התוס' ודעת

השוכר הטילו ולכן בידו המפתח שאין בו לכנוס יכול המשכיר דאין משום השוכר. על החיוב

להחמיר שנכון שכתבו מאחרונים יש ב שניהם. השוכר על בזה בדיקה חיוב וא״כ

הראשונה. כדעה דעיקר כתב והפר״ח והמשכיר. . .

המשכיר על ד״ה א סעיף תלז סימן הלכה ביאור

לבדוק- המשכיר ל ע בעיר אינו אם ומ״מ לבדוק השוכר על אחרונים וס״ד. ס״ב לקמן: וכדמוכח

סוג בין היחס ו. השוכר- יית יעקב החק דין לבין

זצ״ל–מור שיינברג הגרח״פ נב עמ' קצז-קצע יה

דנ …והא ד' הגמ' סתפקה על או המשכיר על חל החיוב אם

גם צריך דבודאי בו מחייב שהשכל בבדיקה איננה השוכר ברשותו שאינו ואע״פ שלו שהוא חמץ לבער המשכיר הוא הספק אלא מ״ג ת״ס סי' ופוסקים בשו״ע וכמבואר במקום איננה הבדיקה חיוב שעיקר חז״ל דתקנת בבדיקה

ועל הדירה, בעל על וחל דירה הדירה בעל אם נסתפקה זה

השוכר. או״ד המשכיר הוא בנר בדיקה חובת לעניני 'ויעוי

ואכמ״ל. עתיקים והדברים וכו' על בד״ה שם בתוס' ולפי״ז התקנה עיקר כשמקיים אלא לברך שאין מסתברא היתה דירה במקום דוקא הנ״ל התנאים בכל דהיינו דבדיקה

הדירה בעל וכשהוא 'וכו…

וארוכים עתיקים והדברים שכירות מיני כמה יש והנה

… באחרונים חיוב חז״ל תיקנו דלא לענ״ד מסתברא והיתה

עי״ז נקרא שיהא שכירות בקנין דוקא אלא בברכה בדיקה

הדירה… בעל

בחדרי לדור וזכות רשות ששוכרים שיש אע״פ הבחורים והנה או להו לטלטל ההנהלה לחברי אפשר הרי מ״מ הישיבה

בכ להוציאם מקום להם שיש בצבא בחיילים "ש כו עת, ל כלל, שוכרים שאינם מיוחד קנין בזה דליכא נלע״ד וא״כ

קנין. בה שאין השתמשות זכות ורק שכירות

ל״ע שנמצא במי א' אות פמ״ג הילדת תורת בס' יעו״י וכעי״ז קנין מ״מ שם לשהות הזכות עבור שמשלם שאע״פ בבי״ח

וכנ״ל. ליכא עכ״פ

בביה״ח. חמצו בדיקת על לברך יוכל לא ולפי״ז נלע״ד ולכן הנהלת על חל הבדיקה חיוב עיקר הח״י לפי שבניד״ד הבחורים על ולא שכירות בקנין הדירה את ששכרו הישיבה

להו. לית קנין מ״מ מקומותיהם את ששכרו שאע״פ

סח סימן י חלק הלוי שבט שו״ת ק״כ סימן א חלק תורה קניין שו״ת

… החדר לבדוק צריך אם פסח לימי במלון חדר בשוכר ושאלתו

בכל להוציאו המלון בעל שיכול תנאי דיש כיון והספק, בברכה המפתחות לו שנמסרו אף שלו המקום אין א״כ שירצה. עת

גב על אף הנה בקיצור, ואכתוב בסימן קיי״ל ושוכר משכיר דבדין אינו לבד מפתח דמסירת דפסחים פ״ק הראשנים כדעת תל״ז שם במ״ב כמש״כ חומרא דרך (מלבד בדיקה חיוב עדין,)מביא גורם לבד שכירות קנין אין שכירות, עם דגם בהלכה מוכח, מכ״מ

שיהי הרשות מסירת עיקר אלא ', קניא לא שכירות קיי״ל דהא

ה לרשות עומד ובא יוצא והוא, נפשו כאות שם להשתמש שוכר

כרצונו, בו כנסיות בבתי ברכה עם אפילו חמץ בדיקת ומצינו בזכות כלום לו שאין אעפ״י תל״ג סוס״י באו״ח כמבואר וב״מ, הוא דילי' דלאו כיון דשם חמץ לבטל אפילו יכול ואינו, המקום,

ולבר לבדוק חייב עליו מוטל הרשות דאחריות כיון מכ״מ ך… זכות לו ויש במלון חדר דשכירות נראה ודאי מסברא ע״כ בבדיקה לחייבו זו בשכירות די ע״ז, ושילם בו שלם השתמשות

ברכה. עם מ״ד סי' ח״ד הלוי בשבט לענ״ד שכ' למה דומה ואינו כדי א' חדר לשכור ורוצה לפסח חמיו לבית שנוסע מי לענין

העני דדעתי חמץ בדיקת מצות בעצמו 'לקיים שכירות דמכ״מ נפרד ולא שלו בחדרו השתמשות כל שם דאין הוא, רעוע

וע״ע, נ״ד משא״כ בביאור, יע״ש הדירה חדרי שאר מכל מכלום

קל״ה סי' ח״א. בשבה״ל

תלג שועה״ר לו,

מדרשות ובתי כנסיות בתי י״ד בליל בדיקה צריכין מפני הנר לאור בהן מכניסין שהתינוקות השנה כל. חמץ והשמשים לבדוק נזהרים אינם היטב מכבדין אלא בלילה עושים הם יפה ולא ביום כך על להזהירם וצריך חכמינו מצות שיקיימו לברך (ויכולין כתיקונה זו בדיקה )על א״צ אבל לפי הבדיקה אחר לבטל לבטל יכולים שאין שאינו חמץ ולהפקיר מפקיר אדם שאין שלהם

דבר שלו: שאינו

פסח ה׳ל או״ח לדוד תהלה טז

ובתי כנסיות בתי במחבר. ס״י שם

ע״כ וכו' בדיקה צריכין: מדרשות

מטעם הוא הבדיקה עיקר לכאורה

לאכלו יבא שמא כמ״ש … סקי״ט הא״א האגודה בשם סקכ״ג קנ״ד בסי' המג״א לפמ״ש י״ל. ולכאורה

בהכ״נ בחצר דבר דמצא ע״כ להקדש יד דאין שלו הוא. הרי לבטלו ויכול שלו הוי שמוצא החמץ וא״כ

לבטל. יכול אינו מוצא שאינו החמץ רק

ע״כ זו בדיקה על לברך ויכולין במוסג. ר כתב ז״ל והרב

אינו לאכלו יבא שמא מטעם דהביעור היכא דכל א'. אות בקו״א תמ״ו בסי' אר שבי מה לפי ולכאורה מברך ואעפ״כ לאכלו יבא שמא הטעם ג״כ התוס' דלדעת ביטול שאחר לבדיקה דמי ולא. מברך בחמץ משא״כ מדרבנן. בב״י עובר א״כ מועיל אינו שבטול חכמים שגזרו וכיון מה״ת. הבעור דהתם

ע״כ מד״ס בב״י עליו עובר אינו תקלה. . משום אלא לבערו שא״צ

לברך ויכולין כתב ך ואי לאכלו. יבא שמא משום אלא אינו והבעור הבדיקה עיקר דהכא נימא אי וא״כ

זו בדיקה. על

א״ש, דאמינא ולמאי לברך ויכולין שכתב לשונו ומדקדוק בב״י. עליו ועובר שלו הוי שמצא דהחמץ

ירצו לא דאם רשות אלא דאינו א״ש לזה אבל. ברך ל וצריכין למימר והו״ל בידם דרשות משמע

לברך: צריכין אינם שימצאו בחמץ לזכות

תלז סימן חיים אורח תשובות פסקי

ליל לפני לשם והגיע בפסח, שם לשהות מנת על בתשלום) היא שם שהשהות אחרת אכסניה בכל (או מלון בבית חדר השוכר

חדרו מפתח את ומקבל עשר, ארבעה כאן המבואר מחבירו בית שוכר כדין, ובברכה י״ד בליל חדרו את לבדוק האורח על חיוב חל

למחרת… ולשורפו חמצו לבטל גם וחייב בשו״ע, בליל חדרו את בדקו אם יברר הפסח, ימי בתוך או י״ד ביום מלון לבית הבא ואדם

שליד וחפציו רונו א את חמץ בדיקת בליל יבדוק חולים בבית המאושפז חולה בברכה החדר את הוא יבדוק בדקו, לא ואם כדין, . י״ד

[ ברכה ובלי מטתו שאין כיון מלון, לבית דומה אינו בביה״ח, השהיה על שכר שמשלמים שאף, ימוקו ונ ס״א. פמ״ג היולדת תורת – הערה7 חדר על ולא רפואי וטיפול מטה על הוא התשלום שבביה״ח עוד, להוסיף ויש למקום, ממקום להעבירו וניתן קבוע במקום בבי״ח להיות, זכות

דירה. ] לשוכר דמי לא א״כ שיחפצו, מתי לחדר ליכנס יכולים וכדו' הרפואי שהצוות והראיה

בברכה שם ובודק מלון כבית דינו פרטי, חדר אישפוזו לצורך מקבל שהחולה פרטיים חולים. ובבתי

טבדי בנימין הרב ▪ לביתו מחוץ חמץ בדיקת שיעור סיכום

באור לכתחילה החמץ, את לבדוק שיש אומרת משנה ה א. טעם בביאור הרא' ונח' חכמים, תקנת זוהי בניסן. לי״ד

שלא שמטרתה בתקנה שמדובר היא רש״י שי' התקנה. ס״ל התוס' זאת לעומת ימצא. ובל יראה בל על יעברו נאה גלוסקא ימצא שמא חשש מחמת הוא שהאיסור

ולכן– לאוכלה. ויבוא בפסח למרות בל איסור שמצד ראו האכילה חשש מצד מ״מ בביטול, סגי ימצא ובל יראה

חמץ בדיקת מצות לתקן חכמים

ב. בבגדים גם חמץ בדיקת לקיים שצריך ברמ״א. כתוב אלא "בבית" רק לא היא חמץ בדיקת שמצוות חזינן וא״כ

בבגדים. גם של בית שעוזב שמי בשו״ע כתוב זאת לעומת

אחר– לבית והולך מפסח, יום ל' בתוך עכו״ם צריך אינו

חמץ ביעור לקייםמצות הוא לדבר והטעם העכו״ם. בבית

– הוא שאליו החדש בבית ביעור מצוות יקיים הוא שכן

ראשון דבר, רים. דב שני למדנו השו״ע מדברי והנה הולך. בית לו היה לא אם ולכן חמץ, בדיקת לעשות צריך שאדם

בו– שוהה שהיה אחר חמץ בדיקת לעשות חייב היה הוא

שנית– לגוי. חזר שהבית הגם ממנו, שיצא בבית משמע בדיקת תבוצע שבו אחר בית יש כאשר שדווקא מהשו״ע לולא אך הראשון, הבית מבדיקת שפטור אמרינן אז חמץ

"בדרכים– עדיין שהיה (כגון אחר בית )"היה חייב היה

הראשון הבית את. לבדוק

מקשה זו נקודה על החק- לעיל כאמור שהלא יעקב,

יש הרמ״א בדברי של הכיסים את גם לבדוק חובה בפסח אחר לבית יגיע שלא באופן אפי' וא״כ הבגדים. מהחובה יפטר וכך בבגדיו, חמץ בדיקת מצות יקיים

ממנו שיוצא הבית את. לבדוק

ומתרץ בבית הבדיקה חובת ין ב לחלק שיש החק-יעקב, תקנ״ח מעצם הוא החיוב שבבית והיינו אחרות. לבדיקות משא״כ מבתיכם", שאור "תשביתו שנאמר ממה שיסודו

בבגדים.

ג. לבגדים– בית שבין החלוקה בהבנת והנה 'בפוס מצאנו

נקודות. מסבר

ראשונה– חלוקה אייבישיץ לר״י האלף, מגן כתב מברכים לא בגדים בדיקת שעל והיינו לברכה. . שנפק״מ

חלוקה – שניה מובאת זמן על המדבר עצמו יעקב בחק

לי״ד באור לבדוק חובה שאין. הבדיקה,

ת- שלישי חלוקה קמינצקי שמואל הג״ר אצל, מובאת

המ לכך ראיה הביא נוגע זה ובכלל הזמן, לגבי חלוקה שיש

הבדיקה צורת. לגבי

ביחס תלוי הוא העניין שיסוד כתב זצ״ל שיינברג והגרח״פ

בדיקה שבין יזהר לה שצריך השכל דרך על שהיא בדיקה לעומת וכד', לכיסים ביחס נאמר וזה מאיסורים, מדוייקים וזמנים בגדרים שהיא תקנ״ח, מכח באה, שהיא

וכו ברכה.'ועם

ד. יותר דומה היא האם מכונית. לגבי הפוס' נח' והנה

וג״ר הגרשז״א לבית. יותר דומה היא שמא או לכיסים

מכונית בדיקת על מברכים שאין כתבו זילברשטיין, חק יצ כבית ולא ככיסים שהיא משום טעמא. והיינו

מובא וכן אורל״צ, וס' שאול אבא הגרב״צ זאת לעומת ואי״ז מכונית, בדיקת על לברך שיש ועוד ווזנר הרב בשם האדם שבו מקום ממש שהוא טעמא והיינו לכיסים. דומה

נחשב והוא סאה מ' שם שיש סברא הועלתה ף וא משתכן.

. כקרקע

אי״ז שם דרים ואין שהואיל כתב זילברשטיין הרב ואילו חייב אז וכד' קראוון על מדובר אם ורק בית, בכלל

. בבדיקה

ה. ע״ד ציין הגר״א אפשריות הבנות ב' יש הגר״א. ובשיטת

בכיסים לבדוק שיש שכתב הרמ״א ח דף בפסחים 'לגמ'

בבגדו למשמש אדם ייב שח י״ב בשבת חז״ל לדברי וכן בחוטה לשבתא רבתי הלכה והיא. בער״ש, הגר״נ שני שבדיקת וס״ל יעקב, החק על חולק שהגר״א הבין קרליץ

הבגדים לי״ד באור חסד בס' זאת לעומת. מדינא היא בשבת לגמ' זאת השווה והגר״א שהואיל כתב לאברהם א״כ ממש חובה זו אין ושם וכו' בבגדו למשמש שצריך

שיש לכך בגמ' מקור שיש למד שהגר״א שהגם מדנו ל מזה בדיקת דחובת מדינא אי״ז שם גם מ״מ הכלים את לבדוק הזהירות מצד אלא הבית, על חכמים שתקנו חמץ אך איסור. בדבר יהיה שלא להיזהר לכ״א שראוי הכללית

חמץ בדיקת של בתקנ״ח ממש מדובר. לא

ו. איסור על שמדובר הגר״א ששי' ראיה להביא יש לכאו' עם ער״ש בבגד משמוש דין של מהמקרה דווקא ממש

שכאמור חשיכה. בבגדו למשמש ש״חייב" אמרה, הגמ' פסקו השו״ע ואחריו הטור אך חובה. בלשון הרמב״ם וכ״פ מחיוב לאפוקי כן נקטו שדווקא ומשמע "מצוה", לשון הסתירה מחמת נוסעת שמחלוקתם ביאר ובביה״ל ממש.

בין סמוך וכו' החייט יצא ש״לא שאומרת המשנה עם ער״ש בבגדו למשמש החיוב שני ומצד לחשיכה" מההלכה מחמיר יותר הרבה הוא למשמש החיוב חשיכה. להוציאה חייב מחט לו יש שאם שרק ניכר שמנה שבמשנה

למשמש חיוב אין עדיין. אך

של החיוב רמות בין לחלק והשו״ע הטור הוצרך וע״כ

"לא הללו. מההלכות כאו״א וחובה דין הוא החייט". יצא

"מצוה הוא בער״ש בבגדו המשמוש."ואילו

פסק הרמב״ם זאת לעומת "חובה שזו הגמ'."כלשון

הסוגיות– ב' בין חלוקה שיש ביאר והגר״א שביחס והיינו ולא לחשיכה סמוך אפי' מדובר שם וכו' החייט יצא ללא חשיכה "עם" היא למשמש החובה אך חשיכה, עם ממש

לחשיכה סמוך ממש והי. ינו

בחיוב שמדובר הגר״א שדעת יצא הדברים מכלל, וא״כ בדיקת שחובת פסח בהל' הרמ״א לד' ביאורו א״כ סמוך הבגדים לבדיקת דומיא היא בער״פ הבגדים של בהמלצה רק ולא ממש בדין שמדובר משמע לחשיכה

בעלמא. זהירות

ז. והנה הרב הח דברי הביאו פוס' ה ק בחיי״א ה וכ "יעקב

סי״ח קי״ט. כלל לעניין "בית" מוגדר מה לדון יש והנה דווקא שהיינו לומר שאפשר והיינו חמץ. בדיקת חובת שוכרו שהוא לבית שהכוונה לומר אפשר ממש, שלו, ביתו

בפועל בו שגר בבית. ר שמדוב לומר אפשר וכן

ח. חמץ בבדיקת חייב השוכר מתי שאלה מובאת בגמ 'והנה המפתח היה מי אצל שתלוי אומרת והגמ' המשכיר, ומתי שמסירת רש״י שי' משולשת. מח' בזה ויש י״ד. בליל עליו חולקים והר״ן התוס' אך קניין. מעשה היא, מפתח

שמדובר מסביר התוס' אחרת. הסוגיא את מסבירים וע״כ נמסר כבר המפתח אם ומ״מ קניין, מעשה לפני כאן מעוניין וגם בידו היכולת כי הבדיקה חובת עליו לשוכר שום עליו שאין מפתח אצלו שהפקידו מי (לאפוקי לשכור שנעשה אחר שמדובר וס״ל חולק הר״ן אך אחריות).

הועברה א ל המפתח נמסר לא עוד כל ומ״מ קניין,

האחריות. לשוכר

העיקר שכן הביא ובמשנ״ב כהר״ן, פסק השו״ע מרן והנה שמ״מ כתב ובביה״ל כהתוס'), להחמיר שטוב (אף להלכה

לבדוק השוכר על בדק לא המשכיר. אם שמי חזינן וא״כ

הבדיקה חובת עליו דירה. ששוכר

שמהסוגיא כתב שיינברג הגרח״פ והנה ט. שרק רואים הנ״ל מי אך חמץ, בבדיקת מחוייב שכירות כדרך ששוכר מי

שכירות– בדרך שכר שלא שתקנו בבדיקה חייב לא

השכל "מדרך בבדיקה אלא."חכמים

מ״מ וכד', בבי״ח לבדוק שיש שאף הגרחפ״ש כותב וע״כ וכן הנר, לאור בלילה הלכתית כחובה זו חובה אין

אין וכן ההגיונית, רות ההסתב ע״פ להיות יכולה הבדיקה

ברכה. ע״כ להם שאין הישיבה בחורי על הדין הוא וכן שכירות שאי״ז מלון, לגבי ה״ה ולכאו' ממש. שכירות

. ממש

י. ופטור שהואיל מלון, לגבי תורה קניין בס' כתב וכעי״ז

חמץ מבדיקת שפטור ה״ה. ממזוזה

מקום על הוא החיוב שעיקר טוען הלוי שבט ובשו״ת ט. הוא וממילא נפשו. כאוות ונכנס יוצא שאליו המגורים

מלון בבית בדיקה מדינא. מחייב

אי״צ בחדר, חבירו אצל שמתארח שה״ל מודה ומ״מ לא החבר אם שאפי' (וי״ל כשירות כלל דאי״ז שם, לבדוק בדיקה לעשות שבא מי על חובה אין חמץ, בדיקת עשה

השכלי השיעור ע״פ רק אלא.)כהלכה

הכנסת בבית לבדוק חובה שיש מהא לדבר ראיה ומביא

. ובברכה

הכנסת בבית לברכה המקור והנה י. שכתב משועה״ר הוא לדוד בתהילה ופי' לברך. ש״אפשר" ובלשון בסוגריים, כן אך לברך, יוכלו אז בחמץ לזכות ירצו שאם היא, דהכוונה עצם שעל חזינן וא״כ יברכו. לא בחמץ לזכות ירצו אל אם

השה״ל ראיית אזלא וא״כ ברכה. אין. הבדיקה

בברכה לבדוק שחייב מלון בין חילק תשובות ובפסקי. יב לחדר ציבורי בי״ח בין ואף ברכה, ללא שבודק לבי״ח

שבא פרטי, בבי״ח שיש פרטי ח, בברכה בדיקה צריך רון

במלון לחדר ד. ומה שהוא

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות