3. ערוך שולחן ד סעיף כז סימן חיים אורח
שנא לא יד של שנא לא, לבשרו תפילין בין חוצץ דבר יהא לא
להקפיד. אין ברצועות אבל בתפילין, ודוקא הגה: ראש. של
2 ממעמקים. שו״ת תש״ב] תשרי ב[כ״ב סימן ה חלק
מותר אם לילה בעוד ולהתפלל תפילין להניח סכנה ובמקום הדחק בשעת הגיטו ליושבי
בח שבאו והיגון הצרה המגור בימי: שאלה ליטא יהודי על, ף ת
כרם את ולכלות להשחית ומר א גמרה ימ״ש הגרמנית הזדון כשממשלת כאבים וצער עוני של גזירות ורעות, קשות גזירות ידי על ישראל בית ומדכדכת הגוף את המכלה פרך עבודת של גזירות הכל ועל ויסורים
הנפש, את בזמן תש״ב תשרי כ״ב ביום למעשה, הלכה שאלה. נשאלתי
התעופה בשדה פרך עבודת לעבוד הגיטו כלואי על הוטל ההוא שעל הטמאות למטרותיהם שיתאים ולהרחיבו להגדילו כדי קובנה, יד
. אחרים משחית וכלי גדולים לאוירונים בסיס לשמש ושיוכל יהודי על
זו לעבודה איש אלף של מכסה ביומו יום מדי להמציא היה הגיטו
הארץ את כיסה עדיין שהחושך עת בבוקר, ארבע בשעה, שהחלה
הפסק בלי בלילה מאוחרת שעה עד היו, ם שעות כל במשך ונמשכה
לבתיהם לחזור האומללים העובדים הורשו העבודה גמר עם. ורק
נתון היה המאחר וכל לעבודה בואם בזמן לדייק צריכים היו העובדים
נפש סכנת כדי עד ואיומות קשות. למכות יקיימו היאך אז ונשאלתי
להם היה פשר א אי היום משהאיר כי תפילין, הנחת מצות העובדים הפרך בעבודת אז עסוקים והיו הואיל שבגוף, זו גדולה מצוה לקיים רגע אף יפושו ולא ינוחו שלא עליהם מפקחים היו והגרמנים היה ורפויה חלשה שמלאכתו בו חושדים שהיו אחד וכל ממלאכתם,
אפשר שהיה היחידי הזמן ולכן להורג, ידיהם על מוצא להיות עלול
למלאכתם לצאת אותם נוגשים שהיו לפני הזמן היה זו, , מצוה בו לקיים
השאלה לכן הארץ, פני על פרוש החושך מעטה כשעדיין אומרת זאת צאתם טרם היום אור לפני תפילין יניחו אם הוי שפיר אי היא
למלאכתם?
: תשובה … לילה דמדאורייתא גב על דאף לעיל, שהעלינו מה לפי ואף
מקום מכל הוא תפילין זמן גזירה מחמת, הוא תפילין זמן לאו מדרבנן
לצאת משכים היה אם אפילו ולכן בהם, יישן שמא בעלמא שגזרו זו
דמדרבנן אמרינן ברכה לענין מקום מכל להניחם לו דמותר אף לדרך
תפ זמן לאו לילה הוא. ילין שאפשר היכא דוקא דזהו נראה מקום, מכל
גב על דאף דאמרינן הוא בזה היום כל בהמשך תפילין להניח לו
ואמרו גזרו חכמים כן פי על אף הוא תפילין זמן לילה דמדאורייתא אף ולכן בהם, יישן שמא של הטעם משום הוא תפילין זמן לאו דלילה
שהוא מפני לדרך, לצאת כים מש היה אם כגון להניחם שהתירו במקום
… הטורח ובגלל יאבדו, שמא מתיירא אמרינן הברכה לענין זאת בכל
. הוא תפילין זמן לאו דלילה ואמרו גזרו וחכמים הואיל מברך דאינו
אי בזה דידן, בנידן כגון ביום כלל להניחם לו אפשר דאי היכא אבל
מן התפילין מצות את זה ון בניד גם הפקיעו שחכמים לומר כלל אפשר
בהם יישן שמא בעלמא שגזרו הגזירה בגלל, הלילה אמרו חכמים דאטו
ולבטל תעשה ואל בשב תפילין הנחת של דאורייתא עשה מצות לעקור
ובודאי לכל להאמר ניתן לא זה ח״ו, לגמרי תפילין מצות זה. באופן
כז באופן הוא. . תפילי. ן זמן לאו דלילה חכמים אמרו לא ה ובנוגע
יעשו… היאך ותפלה שמע לקריאת נראה שביררנו מה מכל, מעתה
במשך להתפלל אלו אומללים לעובדים אפשר אי דידן שבנידון דמאחר
אתם נרפים וצועקים עליהם העומדים הגרמנים הנוגשים בגלל היום,
יוצאים שהם לפני שיתפללו להתיר יש בודאי לכן בעבודתכם,
היום. אור טרם למלאכתם. . עוד ידעו שלא עמו בעני יראה הטוב וה'
עוד לדאבה יוסיפו ולא ויגון. מצרה
1 ערוך. שולחן ב סעיף ל סימן חיים אורח
בלילה תפילין להניח אסור בהם. ויישן ישכחם שמא, קודם הניחם אם
ואין מותר הלילה, כל עליו הם אפילו עליו, וחשכה החמה שתשקע
מקום לו היה שלא מפני חמה מששקעה תפילין חלץ לא אם כן. מורין כן ומורין מותר. לשמרן, כדי עליו ונמצאו. לשמרן, 4 א חלק ממעמקים. שו״ת כו סימן
בזרוע וערב שתי קעקע כתובת בה לכסות לתפילין חציצה. בדין
: שאלה את להוביל היה ימ״ש הארורים הרוצחים של מדרכם לפני לילה באישון הכפיה, לעבודת נתפשים שהיו היהודים האפשרות להם היתה שלא כך הכפיה לעבודת השחר עלות
לעבודה לכתם לפני תפילין להניח בקונטרס אפרים דברי י בספר (ועי'
תפילין להנחת בנוגע שינהגו איך בזה מש״כ ב' שאלה הבכא,)עמק ובמשך מאוחרת שעה עד פרך בעבודת אותם מעבידים היו היום כל
. בלילה
תפילין להניח עוז שעזרו כאלה הכפיה עובדי בין היו והנה
. היום משהאיר תיכף לעבודה הליכתם בעת בהחבא
מהעובדים אחד את תפסו גרמנים שה המקרה קרה אולם
הליכתו, בעת תפילין מניח כשהוא מיני בכל שעינוהו ולאחר
דעתם, נתקררה לא עינויים השמאלית ידו על שחרטו עד
לגלות לו היה אפשר שאי כך וערב שתי התפילין מקום בקיבורת
הקלון אות את הרואים שיראו מבלי תפילין הנחת לשם ידו את
ח הארורים שהזדים הזה בשרו. על רטו
ולהניח זה קלון אות על רטיה לשים לו מותר אם ונשאלתי על מכה לו שיש הרואים שיחשבו כדי הרטיה גבי על תפילין או חציצה משום בזה יש האם התפילין, הנחת במקום הקיבורת
? לזה לחוש שאין
: תשובה אי עולם עמודי בזה שנחלקו מאחר לדינא, …תבנא לא, או חציצה פוסלת בתפילין שחסידים מכיון לי, נראה לכן כך וללכת בבית התפילין את להניח נוהגים מעשה ואנשי
המדרש ולבית הכנסת לבית, בפארם
את שיניח היינו כן לעשות להורות לנו יש דידן בנידון גם, לזאת הרי ובביתו להתפלל, הכנסת לבית לכתו לפני בביתו התפילין
על חקוק וערב שתי של קלון שאות זה בגלל בייש להת לו אין את שיגמור לאחר וכן שם, תשורנו לא זר עין שהרי ידו קיבורת של התפילה את המדרש בבית לסלק אפילו הוא יכול תפילתו
יד של התפילה את יסלק לביתו ולכשיבוא. ראש
להתירו שיש לי נראה הזה כדבר לעשות לו קשה אם אולם
ש תפילין להניח לסמוך אנו דיכולים, הדק חלוקו שרוול על יד ל
גבי על התפילין את להניח המתירין רברבי אשלי הני על בתפילין חוששים ואינם מכתו גבי על לו שיש סמרטוטין
על וכשיניח ברכה בלי ידו על יניח זאת בכל אבל לחציצה,
… שתים יברך הראש
בדבר. שיש הגדול הדוחק בגלל לדינא לי נראה כן יראה וד' ה שם כי הארץ עמי כל וראו שנאמר מה בנו ויקיים עמו 'בעני
ממך ויראו עליך. נקרא
5. ערוך שולחן כז סימן חיים אורח
שמאל בזרוע יד של הנחתן מקום …ויטה התפוח בבשר, התפלה
לבו כנגד יהיו למטה זרועו שכשיכוף בענין הגוף לצד, מעט
לבבך" על האלה הדברים מקיים״והיו ונמצא ו.) ו, (דברים …: הגה
ברכה בלא יניח זרוע, רק יד לו שאין (גידם (תוספות… ) כתבו- דגי חייב, דם ובא״ז
דפטור.)כתב
קשר… על שומרים
השאול מן שאלות – מצוות התפילין
מקובנא אושרי אפרים לרב ממעמקים' מתוך׳שו״ת ( 1913-2003 )
סטבון מיכאל
6 ח סימן ד חלק ממעמקים. שו״ת
בדין הימנית ידו על תפילין להניח יכול אם
: שאלה אברך היה קובנה גיטו כלואי בין
בערך. כ״ז כבן מברלין אחד היה האיש וביאולוגית משפטית השכלה בעל והצטיי ן בשפה והנרחבות ידיעותיו מלבד
הגרמנית …וב אחרות. אירופאיות שפות מיהדות רחוק היה ימיו שכל למרות
בדיעותיו, וחפשי אבל כשנכלא ובא בגיטו
מן האיש השתנה דתיים יהודים עם ע במג ליהדות התקרב הוא הקצה אל. הקצה אמונה דרך לעצמו וסיגל בה והתעמק
ובמעשה. במחשבה טהורה נוהג היה ובמיוחד ובבכיה גדולה בכוונה להתפלל מברך שהיה הברכות בכוונת מדקדק היה
ובברכת ותפילין, ציצית את בהעריכו
ואת הללו ת המצוו של הרוחנית ערכן
ישראל. לבני המיוחדת חשיבותן ואין
מן יוצא באופן נזהר שהיה לומר צריך
הכלל, בו שהיה מאכל דבר בכל לנגוע כל היה ולכן כשרותו על חשש שמץ
קטניות. או אדמה ותפוחי פת רק מאכלו יום בכל להתענות נוהג היה זאת מלבד הנהגתו שבגלל מאליו ומובן וחמישי שני
מאוד עד. פו גו נחלש זאת
לבוא שרצה היהודים אחד באמצעות
הוא גופו, את קצת להבריא כדי ו לעזרת הכפיה עובדי של במטבח לעבוד, נתקבל יותר קצת ניזונים היו בו שהעובדים מקום המנהל אולם הגיטו, כלואי משאר טוב ומפורסם ידוע שהיה המטבח של הגרמני תפוחי גונב שהוא עליו העליל ברשעתו,
אדמ מהמטבח, ה הגרמנים לו קטעו ולזאת
כולה השמאלית ידו את ימ״ש הארורים
לו שיקטעו ראוי היה הדין שמן באמרם, לו משאירים הם אבל ידיו שתי את
הימנית, היד את בכוונה שאפשר כדי שיצטרך פרך עבודת להעבידו יהיה
מלים אין יסורים של קושיים תוך. לעבוד
על הזה האברך של צערו גודל את לתאר
הנחת מצות את לקיים ממנו שנמנע
לפני בא והוא כמצווה, ידו על תפילין
ונפשו שליש בדמעות בוכה כשהוא
את לקיים הדין מן הוא יכול אם, בשאלתו
ידו על יד של בהנחת תפילין הנחת מצות
אחרים ידי על. הימנית
: תשובה בנידון הוריתי הנ״ל …מכל, דידן
על יד של התפילין את לו יניחו אחרים ש
ימינו יד … ראש של על שתים ויברך כי
ולאמצו השואל את לחזק גדולה מצוה האומלל שבמצבו מאחר השם, בעבודת לעודד ויש גדול בדיעבד בודאי הוא
מלפני יצא ואכן המצוות לקיום. וביותר
את לקיים שיוכל כששמע לב וטוב שמח הנחתם ידי על תפילין מצות בימינו
באמר - ו " הצליחו לא הארורים הגרמנים
לי, שעשו במה רשעתם, בזממת לבטל
זאת" וחשובה גדולה מצוה ממני. והעוטר
בתפארה, ישראל מצות, המצוות פאר על להתגבר בגבורה אותם יאזור תפילין, ונפשם בגופם להתנכל עליהם הקמים, כל
הגויים רשעי על ישב ומשגבו ל ישרא צור היו כלא והיו ברעתם, יצמיתם אונם, , את
… פליטה תהיה ציון ובהר
7 ממעמקים. שו״ת לשם שמכניסים מה כל שם ששורפין בגיטו, ה. חולים בבית תפילין להכניס מותר אם א סימן ג חלק
: שאלה זו יגונים בכום תומה, עד ולמצותה לשתות הוכרחו הגיטו שכלואי התרעלה כוס בקובעת שהיו ולענה ראש טיפות הארורים הזדים מהלו שאול, ומצרי מות חבלי של ועינוים, תלאות של
תחת וכרעו ותיהם כוח שאפסו והתשושים החולים בשביל מיועדות במיוחד והצרות הסבל טל נ
בהמיטם שבעה ידעו לא והשוד הרצח עם עמלק, ירך יוצאי הגיטו כלואי של חלקם מנת. שהיו שארית את ודם דמעות נחלי בנהרי בהטביעם אכזריות, וגזירות וביזות חרפה יעקב אהלי על
אמ לא זה עוין …משחית הפליטה הגיטו, בכלואי בהתעללו די ר שקשה התעללות מיני בכל
. ולציור לתיאור ניתנו ולא הדמיון על להעלות היה שמתפקידה מיוחדת שטנים תכנית תיכנן הוא
והתשושים, החולים בלבות דוקא תקוה זיק להצית כי בראותם לחייהם נואש אמרו שכמעט
בתקוות חיים רצון הצורר הפיח בהם קא דו ותרופה, מזור להם באין ותקוה תוחלת להם אפסה חולים בבתי להם הניתנת הרפואית לעזרה הודות לאיתנם ישובו מעט עוד שהנה ומדוחים, שוא זו תכנית עיקר כל כי בידעו בלבו, האויב שחק עצמה שעה ובאותה זו, לתכלית שבנו מיוחדים
שאכן בחשבם החיים קות ת עליהם גבר בעת דוקא כי הללו, האומללים לרגלי פרושה רשת היא הללו החולים בתי את להרוס ידו יהפוך הוא הזאת בעת דוקא קרבה, וישועתנו לנו הונח עכשיו
יחד… גם החולים עם הללו החולים בתי על חמתו כאש ולשפוך מהצוררים הצו כשיצא אז והנה
שבקובנא( הקטן בגיטו חולים בית הקמת על ימ״ש, הארורים ביניהם מחוברים היו והגדול הקטן הללו, הגיטאות ושני
עץ של )בגשר לעשות מה כדת תורה, דעת דעתי, את שאביע נשאלתי, לדלהלן: בנוגע
שקטעו לאחר והגרמנים תשובה, בעל שהוא אחד חולה בחור נמצא הזה החולים שבבית היות של וברצונו הניתוח, לאחר לאיתנו שישוב מנת על זה חולים לבית הכניסוהו הימנית רגלו את
לכן תמיד, יום בכל קונו לפני שיחו את לשפוך זה בחור לים החו לבית לו שישלחו בשאלתו נפשו
בתורתנו עלינו כמצווה בהם להתפלל יוכל למען תפילין של, זוג דלא קלא הקול, שיצא מכיון אכן
את ממנו לוקחים הם החולים מבית ויוצא מבריא מהחולים אחד שבאם נוהגים שהגרמנים פסיק, באם שהרי תפילין, הזה לבחור לשלוח מותר אם ונשאלתי באש, אותם ושורפים האישיים חפציו
התפילין את לו שולחים שאנו בזה כן ואם חפציו, שאר עם יחד אותם ישרפו הגרמנים א יתרפ? לשריפתם גורמים אנו כאילו הוי
: תשובה ע״א) י״ח זרה(דף עבודה במס' קסמא, בן יוסי רבי כשחלה רבנן: : גרסינן״תנו חנינא רבי הלך
אח 'חנינא לו: אמר לבקרו, תרדיון בן המליכוה, השמים מן זו שאומה יודע אתה אי י, שהחריבה
קיימת, היא ועדיין טוביו את ואבדה חסידיו את והרגה היכלו את ושרפה ביתו את שמעתי ואני
בחיקך." לך מונח תורה וספר ברבים קהלות ומקהיל בתורה ועוסק יושב שאתה עליך ' לו: אמר מן
וא טעם של דברים לך אומר 'אני לו: אמר ירחמו'. השמים ירחמו? השמים מן לי אומר תה תמה
באש' תורה ספר ואת אותך ישרפו לא אם אני … בן יוסי רבי שנפטר עד מועטים ימים היו לא
גדול, הספד והספידוהו לקברו רומי גדולי כל והלכו קיסמא בן חנינא לרבי מצאוהו ובחזרתן
מונח תורה וספר ברבים קהלות ומקהיל בתורה ועוסק יושב שהיה תרדיון הביאוהו בחיקו לו
והציתו זמורות בחבילי והקיפהו תורה בספר וכרכוהו "… האור את בהן יוסי שרבי מכאן והמבואר
שהרי" למלכות, מקורב היה קסמא בן הספד והספידוהו לקברו רומי גדולי כל הלכו כשנפטר
גדול" ספר ואת אותך ישרפו לא ם א אני תרדיון״תמה בן חנינא לרבי שאמר מה בוודאי כן ואם, ,
" באש תורה - קהלות ומקהיל בתורה עוסק שימצאהו שמי המלכות דבר היה שכן ידע בודאי היאך באמת כן ואם באש, תורה ספר ואת אותו שישרפוהו בחיקו, לו מונח תורה וספר ברבים
מונח תורה כשספר ברבים קהלות ולהקהיל בתורה לעסוק תרדיון בן חנינא לרבי מותר היה לו
בחיקו? שמן הנס על לסמוך מותר זו מצוה ובגלל תורה, תלמוד שגדולה לומר צריך כרחך ועל
באש שישרף תורה לספר גורם תרדיון בן חנינא רבי כאילו נחשב ולא ירחמו, . השמים
התפילין את דנן לבחור לשלוח לנו ומותר ירחמו השמים שמן לסמוך יש כן גם דידן בנידון כן, ואם
זו מצוה בזכות כי עיניך", בין לטוטפות והיו ידיך על לאות "וקשרתם מצות לקיים כל יו למען לא ישראל עטרת ופאר ירחמו השמים שמן בודאי בתפארה, ישראל ככל ויעטור פאר שיחבוש
בטוח כלל זה אין כי השמועה" טובה "לא של בגדר הוא זה שקול ובפרט אש למאכולת, יהיה שהגרמ הדבר הוא אמת שאכן יתכן זה וקול החולים, בית יוצאי כל חפצי את לשרוף נוהגים ים נ
פחדים של קול אלא שאינו ומורא… הזה- בקול אמת שיש לנו ברור היה אם ואכן היה בודאי
… תפילין לו לשלוח לנו אסור כשירות תפילין זוג דנן לבחור לשלוח שיש הוריתי הנ״ל מכל לכן
ישראל אמוני שלומי על נמנה שהוא ורוחו לבו את בזה ולהרנין זו גדולה מצוה לקיים שיוכל כדי החולים בבית רופא שהיה דאווידאוויץ והד״ר תפילין, מנח לא שלהם שקרקפתא אלה על ולא
היתה הראשונה בפעם וכשהניחם התפילין את לו, יאו כשהב מעמד באותו היה שהוא העיד הזה
לגאולה ומשעבוד גדול לאור מאפילה יוצא הוא כאילו קץ אין עד גדולה. שמחתו
הגיטו את להרוס לפועל זממם את הוציאו הארורים שהגרמנים בעת תש״ב, תשרי ג' ביום והנה
בו נמצאים שהיו, ולים הח כל על הקימו שהם הזה החולים בית את גם באש שרפו אז הקטן, הנ״ל דאווידאוויץ הד״ר וגם יהודים, נפש כששים אז נספו הזה החולים בבית והרופאים, , האחיות
בבית נמצאים שהיו מאלה אחד שיהודי פלא, זה וראה הי״ד התפילין, נשלחו שאליו הבחור. וגם דנן הקדוש לבחור, ו שנשלח הללו התפילין את גם בהנצלו והביא עליו, ה' בחסדי ניצל החולים שאכן לו כשנודע ממש, נפש במסירת מעולה שמירה התפילין את ששמר הזה שהבחור סיפר והוא בית בהקמת תיכנו שטנים תכנית אך ושהגרמנים יחד, גם חוליו עם החולים בית על הרעה כלתה
גורלו שנחתם כשראה אז הללו, והאומללים המסכנים בחולים להתעלל יוכלו למען הזה החולים לפניו שטוחה כשבקשתו התפילין את הזה לאיש מסר הוא החולים, אחיו עם קדושים מות, למות ולשרוף בהן להתעלל ימ״ש הטמאים הרשעים ביד יפלו לא למען התפילין את לגנוז שיתאמץ
באש… אותן לבנותה" עתיד אתה ובאש הצתה, באש ה' אתה המקרא״כי בנו שיקויים רצון ויהי
ר. צון. . יהי כן אמן
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה