יום רביעי, 15 בדצמבר 2021

שבת פרשת ויחי 2

וישמעאל אברהם של מותם את התורה מציינת הפרשה בסוף אישה, לו. מוצא

במיל לשתות לו תתן ש ממנה מבקש אליעזר כאשר רבקה של מעשיה את מתארת התורה

"ד ב״יח שבת

השבת- עלון י״ד יעקב עין מושב | טבת התשפ״ב וי חי פרשת |

בס״ד

- תורה דבר הרב קנ אייל טרו המושב רב ביץ-

ויוסף יעקב לשני: אחד מאוד שדומים ענק דמויות משתי נפרדים אנחנו ויחי. בפרשת

רועה היה שנה עשרה שבע בן יוסף יעקב תולדות אלה התורה אומרת וישב פרשת: בתחילת "

א את נע והוא בצאן חיו אל רעה דיבתם את יוסף ויבא אביו נשי זלפה בני ת וא בלהה בני את ר

"אביהם רש״י: אומר ב פסוק לז פרק )(בראשית של עצמו שכל אחת דברים, כמה מפני ביוסף יעקב תולדות הכתוב תלה דורש, אגדה 'ומדרש

ד יוסף של איקונין זיו ושהיה ברחל, אלא לבן אצל עבד לא יעקב אירע ש מה וכל לו, ומה

זה להרגו', מבקשים אחיו וזה להרגו מבקש אחיו זה נשטם, וזה נשטם זה ליוסף, אירע ליעקב אביו22 בבית היה לא אביו22 בבית היה לא וזה שנה, . שנה

עשרה שבע המספר מוזכר יעקב אצל: גם " שָׁנָׁה עֶשְרֵה שְבַע מִצְרַיִם בְאֶרֶץ יַעֲקֹב וַיְחִי י וַיְה

שָּנָּה יםּומְאַת וְאַרְבָּע ים שָּנ ש״בַע חַיָּיו שְנֵי יְמֵי־יַעֲקֹב

המספר17 'טוב– 'בגימטריא והירידות העליות שעברו, הקשים החיים למרות ויוסף יעקב

שמם- על נקרא ישראל עם ולכן לטובה שהכל ידעו הם להם, שקרו והמשברים וכן ישראל, עם

יושב יוסף כצאן נוהג האזינה ישראל רועה יוסף שם על: רא נק" ישראל עם תהילים בספר ב פסוק פ פרק (תהילים הופיעה" )כרובים עם של העוצמה את לנו מראים נקראים אנחנו שמם שעל האלו הגדולים המנהיגים שני

לטובה והכל טוב שהכל ומאמין ויודע נשבר לא ישראל עם מצב שבכל ישראל

טו ובשורות שלום שבת בות ברכות הלכות אם ואפילו ושתייתו, מאכילתו נהנה שאדם ההנאה על הנהנין ברכות את לברך חכמים תקנו

הזה העולם מן שיהנה לאדם ש”אסור לברך, עליו נהנה, הוא אם כלשהו, שותה או וכל א הוא נהנה– שאינו מי אבל א). לה, (ברכות ברכה” בלא עד לגמרי, ששבע מי לפיכך, מברך. אינו לא במארחיו, לפגוע לו נעים שלא כגון לאכול, נאלץ זאת ובכל נוספת, באכילה קצה שנפשו

שנק זו, אכילה על יברך ‘אכילה- ראת הנאה תחושת לו יש עדיין ששבע למרות אם אבל גסה’.

בגרונו– כח. קצז, (מ”ב )יברך לפיכך בחיכו, נהנה אינו אותם שהשותה פעמים טעם, להם ואין שהואיל מים, לגבי הדין וכן לסיבה שתאם אם אבל א), מד, (ברכות מברך” לצמאו מים “השותה שדווקא חכמים: אמרו

כדי מים ושותה בגרונו מאכל לו שנתקע מי למשל, מברך. אינו נהנה, שלא כיוון אחרת, השותה אבל מברך. אינו לרפואה, גלולה בבליעת לו לסייע כדי מים מעט ששותה או להעבירו,

שעיקר למרות תרופה, לבליעת לסייע כדי או בגרונו שנתקע המאכל את להעביר כדי מיץ

ממנו– נהנה וא שה טעם למיץ שיש כיוון התרופה, את לבלוע או המאכל את להעביר כוונתו

לברך עליו רע טעמם אין אם אבל מברך. אינו מר, טעמם אם לרפואתו, משקה שותה או מאכל, האוכל

מעט– מהם נהנה שחיכו כיוון אוכלם, היה לא הרפואי הצורך שבלא למרות אבל מברך. אינו ואם ‘שהכל’, מברך מהטעם, נהנה ממש הוא אם רק מסוים, טעם לה שיש גלולה המוצץ

גועל– תחושת בלא הגלולה את למצוץ יכול הוא הטעם שבעזרת אלא נהנה, (שו”ע יברך לא

מג. מ”ב ח, )רד, לאכילה בצמוד להיאמר צריכות מאכילתו, נהנה שאדם לפני לומר חכמים שתקנו. הברכות

שאין זמן למשך סקה הפ אבל השתייה, או לאכילה הברכה בין בשתיקה אפילו להפסיק ואין להפסיק שלא כדי הפסקה. נחשבת אינה רבי”, עליך “שלום כמו: מילים, שלוש לומר שהות בו

למשל עליו. לברך אח”כ ורק והמשקה המאכל את תחילה להכין יש לאכילה, הברכה, בין שקדים לאכול והרוצה עליו. יברך לאכילה מוכן וכשיהיה תחילה יקלפנו תפוז, לאכול הרוצה

או תה על לברך שלא להיזהר צריך וכן יברך. אח”כ ורק הקליפה את תחילה יפצח גרעינים,

לשתייה. הברכה בין לשהות ויצטרך מיד לשתותו יכול שאינו עד גבוה שחומו בירך אם למשל, לברך. חוזר אינו לאוכל, הקשור בנושא לאכילה הברכה בין ודיבר טעה אם

וביקש תפוח על בין כלל לדבר שאין כדין, שלא שעשה למרות אותו, שטפו אם שאל או סכין

הברכה בין חוצץ דיבורו אין לאכילה, הקשור בנושא היה שדיבורו כיוון לאכילה, הברכה

שנית ולברך לחזור צריך ואינו לאכילה,

לו: הזמנים ח

: השבת כניסת 09 16:

השבת20: צאת 17:

שיר מנחה, ים השיר דרשה

שבת, קבלת: וערבית 10 16:

של שחרית שב: ת 7: 30

שבת של מ: נחה 30 15:

מ: שמרה 16: 00

של ערבית: מוצ״ש 05 17:

0 לילדים: שיעור 3 17:

חול יום ות תפיל זמני

: מנחה: שחרית5: 30, 20 16:

: ערבית55 16:

: לרפואת אק רם דוד דביר חתון, בן

בת נעימה חנה, אתי בן נעימה, חתון

(קובי )יעקב חנה, בת אסתר בן

)(גבריאל, רבקה קרן חנה, בת רחמה

בת נרגז שולמית בת ליהי מרים, , בת

, (אלוני עזי)זה, לו לו בן רחמים אורי

דנ י נו בן אל עה האנ בן רפאל, , י

אסתר רבקה בת רסל מ בן בועז,

הק חדשות ה: ילה

1. טוב מזל ועליזה רהם לאב

שלמ להולדת ה, הנכדה בת

לגדלה כו תז וליטל. לרועי ולמעשים לחופה לתורה

אושר בבריאות טובים,

. ושמחה

2. הקרוב ראשון ביום תיערך

למדלן השלושים אזכרת בשעה15: 00 ז״ל. אפרים בשעה במושב. העלמין בבית

15: 45 מצוות תרי״ג, קריאת

תורה ודברי ערבית מנחה

עזרא. באוהל

3. ן ב אברהם נשמת: לעילוי הלן ב, ן שמעון, זוהרה בן עזרא

, ימימה בן מון מד, שלום מרים שולמית יעל, בן תומר בת

ס, בדריה בת הרצליה עידה,

ב יגאל אסתר, בת שרה, חיה ן

בן דוד מזל בן משה ה, פרח

,)אל (גברי סימי בן ל גבריא

רבקה רותי, בן עופר (רביבו), נ בת חיה זימה, איטו בן משה,

בת מדלן מזל, בן מאיר. סמרה

בפריז מרא ג לשבת- סיפור

העבודה במחנות שנים חמש,"אחרי משפחתי- וכל ואחיותי אחי הוריי, כולל נמחק שהכרתי העולם שכל, ואחרי עצמי את מצאתי

אדם תת פליט. בפריז. . לבד אופנוע לי קניתי שחסכתי כסף ובמעט במכבסה, . עבדתי בן24 חסידית, ממשפחה בחור הייתי בלי,

הגוף- בכל שבורות עצמות עם שיניים, יותר ממנו לשמוע רוצה ולא עושה הקב״ה מה. שראה האופנוע על עולה הייתי ערב, בכל

משוגע- כמו ונוסע ל כדי נאבקתי במחנות, שנים, שחמש בזה אירוני משהו היה אליו אותי גם ייקח המתוק שהמוות. בתקווה חיות-

. המוות את חיפשתי בפריז, ודווקא יהודי חבר, אצל להסתפר הלכתי אחד, . יום הַסַפָּר של חבר נכנס התספורת, . באמצע לו היה

מניין חיפש והוא. יארצייט זה מכל רחוק הייתי, אני, זה ומה תפילה זו ומה יארצייט, זה מה יודע לא שאני פנים והעמדתי

. קדיש אותי הכ. יר הַסַפָּר, אבל אמר הוא מניין' להשלים נלך בוא יארצייט! .'שרגא, סרבתי. אני ראשי מעל המספרים את הניף, הַסַפָּר

משך- היארצייט עם הבחור דחף, הוא אותי ידקור הוא אבוא לא שאם אמר צחוק. ובבת איתם הלכתי. אז שכיפה היה שלי התנאי

הראש על שם לא. אני לא. זה משם וללכת להישמט רציתי ואני קדיש, מנחה. אמרנו, התפללנו היהודים ואחד בדיוק, עשרה היינו

לחץ- הכנסת בבית לנו תברח אל דקות, עשרים עוד ערבית גם '. .'יש ונשארתי עליהם לי. כאב היהודים אחד לערבית, מנחה בין

גמרא סוגיית לימד בחבורה. המבוגרים היטב הזו הסוגיה את. הכרתי רא. ביום גמ דפי שני בגיל7, גמרא ללמוד התחלתי מבבא

והלאה. מציעא הי״ד יששכר אלתר שלי אבא, בערב, מהעבודה חוזר, היה ורגלי פני את רוחץ אותי מעיר קרים, במים גיגית, ממלא

שאתעורר- כדי הסוגיה על איתי חוזר. ואז הספר בית של החומר על שלי והחזרה שלו, היומי התורה לימוד היה. זה שלומדים אחרי

, ככה הסוגיות את משכיחים לא במחנות שנים חמש. גם שלי- הרב ולא שלי אבא היה לא בפריז, הקטן הכנסת בבית המלמד, אבל

לגמרי עקו. מה בצורה הסוגיה את לימד הוא, בסוגיה משונים הסברים להסביר דחק ולכן אותה, הבין לא. הוא, בלי שם ישבתי אני,

מילה מבין שלא כמי עצמי את ועשיתי. כיפה משהו לומר חייב שהייתי עקום כך כל היה השתגעתי. זה מסוים שבשלב, אלא תקנתי

. אותו והם- ר, סֵפ יודע שאני חסידית, ממשפחה ני שא הבינו הם עצמי- את הסגרתי משתוממים, בי הביטו כולם מורה חיפשו. הרי

טוב- כך כל הסוגיה את יודע אתה 'אם ביקשו אתה. הם '! תלמד הרוק את בלעתי שנים, מחמש יותר גמרא פתחתי שלא. ואני, בי היה

מהא- חזקה דחיה גם אבל וללמד, ללמוד רצון לי שעשה וממה. לוהים כיפה בלי אבל ללמד, מוכן '!'אני התשובה את. יריתי הם-

. צחקו לי אמרו כיפה?' לנו איכפת.'מה קדימה אז ללמד, יודע ואתה ללמוד.''רוצים בגמרא שוב אחזתי רועדות, בידיים קראתי

והסברתי אבא של בניגון בחיידר הרב שהסביר. כפי התיישבה, הסוגיה כיפה בלי שוב לערבית, אופניו. ונשארתי על דבור. דבר

הכנסת מבית, ביציאה מבוגר יהודי בזרועי. תפס למדתי מי ואצל אני מי שאל. הוא קאליש אב״ד זינגר, אלי ר' של? אני. נכד למדתי

בבנדין אלכסנדר חסידי של. בחיידר גדולות עגולות, בעיניים הביט. בי היהודי אמר הוא שלך' סבא את.'הכרתי גמרא אצלו 'למדתי

לו דומה כך כל. . לימדת. בשבתות מכירים שאנחנו.'הרגשתי טוב חיוך חייך. הוא, בבכי בפרצתי. אני, וביקשתי מאוד התרגשתי

סבי על ועוד עוד. שיספר בראש לי התנגן אבא אותי שלימד אחד פסוק: וכשהלכתי, נָּחֵם י וְלֹא יְשַקֵר לֹא שְרָּאֵל, י.""נֵצַח שאם הבנתי

סבי את מכיר עוד, מישהו לימד איך זוכר עוד מישהו, ואם חי- שלנו העם לגמרי נחרב לא העולם. אז לחיות יכול אני. וגם אני ומאז,

עם לנו שיש הידיעה עם הולך, חי אליה אותם ומעוררת שלה' אכסניה אחר ש׳מחזרת תורה לנו. ויש? והקב״ה כמה עוד לקח זה

השלמנו בסוף. שנים. דין 'בית איתו עושה אני במיטה, לילה, כל:'אבל חובותיו את לי ומזכיר חובותיי את מונה. אני יוצא אני ותמיד

ספק- אין. זכאי בחנוכה לקהילה שיעור שהעביר אנ)גל, הרב של סבא הוא האיש ( לי חייב. הוא

ש ותשובות אלות לפרשת וי חי המ לכל ה שפ ח

1. במצרים17 יעקב חי שנים? כמה.

2. יעקב147 חי שנים? כמה.

3. עם."…אבֹתי ושכבתי במצרים, תקברני נא "אל יוסף את יעקב השביע מה? על

4. ומנשה לי. אפרים יהיו ושמעון "כראובן נאמר מי?"על

5. אפרים. על ימינו את יעקב שם מי? על

6. יגדל הוא וגם לעם יהיה הוא "גם נאמר מי?"על מנשה.

7. ליוסף. יעקב אחיך על אחד שכם לך נתתי "ואני למי אמר?"מי

8. יעקב של אונו ראשית? מיהו. ראובן

9. ולוי. שמעון בישראל?"פיצם וא ביעקב "אחלקם נאמר מי על

10. אביך בני לך "ישתחוו נאמר?"למי יהודה.

11. שבט יסור "לא?"ממי. מיהודה

12. ימים לחוף ישכון? מי. זבולון

13. לסבול שכמו את מטה? מי י ששכר.

14. לנחש נמשל? מי דן.

15. מלך מעדני "יתן?"מי אשר.

16. שלוחה לאילה נמשל? מי. נפתלי

17. לזאב נמשל? מי. בנימין

18. יעקב את הרופאים. לחנוט את יוסף ציוה? מה

19. יעקב70 על המצרים בכו זמן? כמה. יום

20. האטד יעקב. בגורן את הספידו? היכן

21. 7 אביו על יוסף התאבל זמן? כמה. ימים

22. מצרים. אבל האטד לגורן הכנענים קראו? איך

23. לו שעשו מה על רעה להם ישיב. וסף יש אביהם מות לאחר יוסף אחי חששו? ממה

24. לעבדים לך.""הננו אביהם מות אחרי ליוסף יוסף אחי הציעו? מה

25. יוסף110 חי שנים? כמה.

26. ממצרים עצמותיו את אחיו. שיעלו את יוסף השביע? מה


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...