עה״ת– הק' החיים אור בפי' שבועי שיעור ▪ תשפ״ב שמות פרשת טבדי בנימין הרב
שהיא כמו טהורה הנפש להחזיר הערך מחמת לעשה, קודמת תעשה לא מצות
שמות ה ג,
אַדְמַת עָלָיו עוֹּמֵד אַתָה אֲשֶר הַמָקוֹּם כִּי רַגְלֶיךָ מֵעַל נְעָלֶיךָ שַל הֲלֹּם תִּקְרַב אַל וַיֹּאמֶר א הו: קֹּדֶש
החיים אור שם
אחד ה', אותו יצו דברים ב' הנה וגו של וגו' תקרב.'אל אפי בו יעמוד שלא רגלו נעל שישלוף ואחד יקרב, 'שלא
עומד אתה אשר המקום כאומרו בו עומד שהוא במקום
עליו כבר הוא. קודש אדמת לא למה לדעת וצריך
שהוא בו נתון הוא שכבר מכשול הסרת ו ל לומר הקדים יקרב לבל עליו יצו כך ואחר קודש אדמת על במנעלו עומד
. הלום עיקר כי ורצונו דעתו ה' גילה כולה התורה בכל כי דע זה כי תעשה לא מצות על הוא ומוסרו הקפדתו
תשוב והרוח י״ב (קהלת אומרו טעם והוא ), בנפש יחבול כמו לו תנה ב) קנ״ב בת (ש ז״ל ואמרו נתנה אשר וגו'
לך. שנתנה ובהעדרם כשיהיו הטוב השגת הם עשה מצות אבל
ומילה פסח כגון ידועים פרטים זולת. על עונש אין
לא עשה, ומצות תעשה לא מצות ה' לו צוה כאן והנה
היא תעשה הלום. תקרב אל צ״ו (עירובין ז״ל. ואמרו
ואל פן שנאמר מקום כל ב) ל״ו שבועות לא א אל אינו -
תעשה. היא עשה ומצות הרי הלום יקרב משה ואם, נעלך של דרך שאינו הגם נעלו יסיר לא ואם תעשה, לא על עבר ה לו שאמר ממה אעשה אלא עבר לא למקום 'כבוד
עשה, בלשון לעשיה השמירה ה' יקדים ותמיד דכתיב
טו (שם לעשות לשמור ועשיתם, ושמרתם ו) ד (דברים )ה
ה כו (ברא.)שית מצותי משמרתי החמור הקדים ג״כ לזה תקרב אל כך ואחר תעשה לא
וגו עשה׳של המקודש במקום כבוד. שינהוג
בראשית פרשת החיים אור
… יהיה הנשמה סיוע ידי שעל הערב שמשו שיעריב עת
כעת העליון לעולם ללכת לעולם בואו עת בקר -
הנשמה שתחזור דרך על והוא, בואה כיום מאירה האלהים אל תשוב והרוח ב) קנ״ב (שבת ז״ל אומרם ישוה ובזה לך, שנתנה כמו לו תנה לשונם וזה נתנה, אשר
כאחד לכתו כיום בואו: יום
דברים החיים אור ט כח,
ואומרו הארץ עמי כל וראו שמירת כנגד מכוון הוא זה גם וגו'
תעשה לא, מצות מהעבירות עצמו שומר ם שהאד זמן כל כי אדם הנבראים וכל פניו מעל עובר אלהים צלם אין
ממנו מזדעזעים ובהמה ממנו מעבירין מעשיו המתעב משא״כ
י״ד ד' (בראשית קין וכמאמר )הצלם מוצאי כל והיה:'וגו
מצוה– מכבה עבירה תורה ואפילו
פרשת החיים אור בראשית
כי יגיד הכתוב משמעות. ולשמרה. לעבדה וגו )(טו׳ויקח יהיה למה כי זה יכחיש והאמת ושומר עובד לה צריך הגן העבודה היא ומה היא הבאי זה מהגנבים אם לשומרה צריך
שהיתה חמשת לה זה כן אם עובד צריכה ואם הגן, צריכה
עבדה מי שנה מאות וחמש: אלפים לרוחניות דוגמא אלא אינו הווה כל כי לדעת לך יש, אכן מזון להוציא והגשמה והזרעה עבודה צריכה שהאדמה וכמו לצומח והמריעים המפסידים מדברים שמירה גם, האדם,
כי לבד שות הנפ אדמת היום היא אשר עדן גן כן כמו כפי ושמירה עבודה צריכה היא גם נגשמו הגופות
. רוחניותה היא לה המיוחדת הגשמה התורה עסק הכתוב שאמר כמו
אמרתי כטל תזל לקחי כמטר יערוף לב), (דברים והזרעים הנביא בדברי כרמוז האדם אותם יעשה אשר עשה מצות הם
ביא הנ בדברי נזכר שלא והגם וגומר, לכם זרעו י) (הושע על אלא אומר הוא לבד הצדקה פרט על לא הצדקה, אלא (מדרש ז״ל בדבריהם הובא וכן אומר, הוא הצדקות פרטי כל הוא ברוך הקדוש האדם שיעשה מצות שכל קיד) תהלים
והסתכלות גדול התעסקות היא והעבודה וכו,'זורעה מצוותה, עיקר שהוא בתורה נמרץ
והיא צמחיה, יפסיד בל ול גדריה יפרוץ לבל כן גם והשמירה עבור לבל לשמור האדם צריך אשר תעשה לא מצות שמירת
טוב דבר כל המפסידים הם כי. עליהם
מצוה מכבה עבירה א) כא (סוטה ז״ל אומרם, והוא כוונתם אין תורה, מכבה עבירה ואין שאמרו והגם אלא עיקר, כל התורה יפסיד לא הרע שמעשה לומר
אחת בעבירה כח שאין לומר ולעולם התורה לכבות ותהפך נרה וידעך תורתו תשחת להשחית ירבה כי
ליצלן רחמנא פניו על: שלייתו בימים והנה ולשמרה. לעבדה עדן גן על לומר יוצדק ומעתה בפעולות וצופה מביט היה עדן בגן האדם ה' כשהניח ההם אשר אחר אך עדן, בגן פועל שהיה מה במעשיו לחיים צדיק
עמל נפש המעשה אבל הדבר ראות ממנו לל הוש האדם נגרש נעשית והפעולה ההרחקה ימנענה לא הרוחניות כי לו, עמלה שהוא דרכו מפרי לאכול הזה בעולם ויגיע המחכה אשרי
עדן בגן הנשמה. מזון עשה מצות אלו לעבדה וז״ל חז״ל מאמר לידי בא שוב דרך על ז״ל וכוונתם תעשה, לא מצות אלו ולשמרה
: שביארנו
המצווה– את מקלקלת העבירה בטבעיות המצוות את יקיים האדם העבירה וללא
תבוא כי פרשת החיים אור
… שמירת להם שהקדים אחר אלא עשה למצות יעוד אין כי להודיע הכתוב בא זה, ביעוד לשמור אומרו וטעם סטרא עליה שורה עבירות בעל שעושה מצוה וכל תועבה, רשעים זבחי כן לא שאם תעשה, לא מצות
לומר הקדים לזה, פרי עושה ואינה אחרא לשמור אמר כך ואחר ולעשות היעודים באו שעליו המצות מעשה שהוא
מו האמורים הטובים הותירך סוף: עד
מות אחרי פרשת החיים אור
וגו תעשו משפטי 'את אלא מדבר שאין ר אח קשה. ה צוה אשר והמשפטים חוקים מה העריות 'בפריצות גם בהם. ללכת באומרו כוונתו היא מה גם אותנו אלהינו
אלהיכם ה' אני לומר ב' פעם חזר למה לדעת: צריך
בעריות שהמחשבה בסמוך שכתבתי מה לפי לפרש ונראה שיאמר הכתוב חש הרצון, מניעת ותמעט החפץ תגדיל
פריה מצות ויבטל זה מפרט וכל מכל ק להתרח האדם לחלוטין זה ממין פרוש ויהיה וכדומה היבום ומצות ורביה רעב משביעו באדם יש קטן אבר ב) נב (סוכה שארז״ל
תעשו משפטי את ואמר ה' צוה לזה שבע, מרעיבו, לעשות מחייבך אני לך שאסרתי עצמו ממין שהם
העריות שהם תשמרו חקתי את כן פי על ואף
שא סר.
הכנה ימצאו העריות שמירת באמצעות כי יאמר או
כאומרו עשה מצות לקיים בנפשותם תעשו משפטי
כאומרו הלאוין כל ושמירת כן שאין מה, תשמרו חקותי חלואי בת נפשו תחלה ההוא בדרך מעשיו יתעיב אם
מהנה. אחת יקיים ולא הטומאה
האדם איברי כל על טומאה משרה זה חטא טומאת כי אבר בכל כי מהן ימנע לא הלאוין כל שכן וכיון וכוחותיו,
טומאתו. בו
. עשה מצות וכן מצוה איזו לפעמים שיעשה והגם שמו יתברך הבורא בה יתרצה לא כי מצוה, אינה מה אלהים אמר ולרשע נ) (תהלים אומרו דרך על
אלא בהם לה' חפץ אין כי וגו', חוקי לספר לך
בקדושה הנעשית. במצוה
ואומרו בהם ללכת כי חומר, כמין לדרכנו לומר יכוין בטבעו יוליד מהתיעוב וקדוש טהור האדם יהיה כאשר
קיט) (שם אומרו דרך על תמיד, המצות לקיים חשבתי
עדותיך אל רגלי ואשיבה דרכי (ויק״ר ודרז״ל
היו מעצמם דוד של שרגליו פל״ה) המדרש בית ל הולכות
הנבחר. והחפץ ההרגל לצד
אמר לזה בהם ללכת בהם ילך שמעצמו פירוש שעיקרו לצד עושה שהטבע דברים כעושה בטבעו
טהור. במקום עומד הכל וגופו
העבירה– מניעת היצר והתגברות תורה ריבוי של אקטיבית פעולה בתוכה כוללת
החיי אור בהר פרשת ם
וגו אחיך ימוך.'וכי ה רוח על האדם תעיר זו 'פרשה
ואמר בתוכנו, שכן אשר אחינו אחיך ימוך כי שהוא כי האדם ראה אם לחיותנו, בתוכנו נטע אשר החיים רוח התורה מן אם כי עני אין כי במצות ולא בתורה האיר לא
, והמצות פירוש עמך והודו אורו, ך והחשי ידו ומטה שנתמוטט הוא עמך היותו לצד - מאיר אורו היה שזולתך הרוח לו להחזיר ה' שיבקש ותמצא סופו, ועד העולם מסוף וגו תשוב והרוח ז') י״ב (קהלת כאומרו נתנה 'כאשר ה ויצו לך, שנתנה כמן לו תנה ב) קנ״ב (שבת ז״ל 'ואמרו
למכונו להשיבו, ה בתשוב לשוב שיתחזק פירוש בו והחזקת גבוה במקום החיוני לרוח המעמיד דבר לך אין כי
כתשובה… עוד ומבקש עמך אחיך וחי הנפש שיחזיר ציוהו אשר הקודש עבודת באמצעות חיות בתוספות
, 'ה צד זה לך, שנתנה כמו לו תנה שאמרו והגם
ההסתפקות.
או כי קנ״ב) (שבת ה' חפץ בספרי שפירשתי מה לפי
לה 'כשיתנה ומוסיפה מתעלית היא בזה לו שנתנה כמו שם: ועיין עליון ואור חיים
ב עמוד קנב דף שבת מסכת בבלי תלמוד
נתנה- אשר האלהים אל תשוב והרוח רבנן: תנו בטהרה- לך שנתנה כמו לו תנה בטהרה אתה. אף
בהן ועשו הלכו שבהן טפשים בקופסא, והניחום קיפלום שבהן פקחין לעבדיו מלכות בגדי שחלק ודם בשר למלך. משל מלוכלכין כשהן לו החזירום שבהן טפשין מגוהצין, כשהן לו החזירום שבהן פקחין כליו, את המלך ביקש לימים. מלאכה.
טפשין ועל. לשלום לבתיהם ילכו והם לאוצר, כלי ינתנו אמר: פקחין על טפשין. לקראת וכעס פקחין, לקראת המלך שמח ינוחו שלום יבוא אומר צדיקים של גופן על הוא, ברוך הקדוש אף האסורים. בבית יתחבשו והן לכובס, ינתנו כלי אמר: אמר שלום אין אומר הוא רשעים של גופן על החיים. בצרור צרורה אדני נפש והיתה אומר הוא נשמתן ועל משכבותם על
נפש ואת אומר הוא נשמתן ועל לרשעים ה' הקלע כף בתוך יקלענה. אויביך
קנב/ב דף שבת על ה' חפץ ספר
… תשוב והרוח רבנן תנו גמרא לא דהקב״ה א״כ א' קשה כמו לו שנתנה כמו הנפש לו שישיב זה אלא מהאדם יבקש מעולם הלום עד לבא טרחה למה א״כ תשוב. כן שבאה
עצמ והכניסה וטבעה מזגה 'ך הפ עם קבע דירת לדור העליון באחת ב״ה הבור' רצון הפך האדם בעשות מות בסכנת הנפש עלובה ההיא הנפש ונכרתה תעשינה לא אשר ה' מצות מכל אם כי מהאדם מבקש אינו שהב״ה אחר הנפש היא
היא הכוונה אכן שהיתה. . כמות. שיחזירנה הוא ידוע דהנה
נרדף וא וה האדם מעודו האדם עם היצר מלחמת מערכת בתחלת אומנתו וזוהי להמיתה נפשו את מבקש אשר ממנו פניו על הטומאה מסוה משום דבר כל קודם מלחמתו מערכת לעולם העליון מעולם ומהלכו מלכו שישכח עד עיניו ומכסה ביאתו סיבת מידיעת שהושלל כן ובאומרך בא. למה השפל
תאוותו ו וחפצו מגמתו כל אז העביר ופניו עיניו מכנגד ואותה
יכו המתעהו עועים רוח הרוח שמה יהיה אשר אל יחדיו ו נ נפשו תאוה אשר ככל בתאותיו יעלה ומשם הגשמי בענייני היא זו כי ילך בלכתו אלהיו ה' פי את עוברי לפניו יעמוד ולא חי הוא למה כן לא דאם הזה בעולם והיותו ביאתו תכלית
וזאת צמו ע להמית ולא יאוה אשר ככל לעשות אם כי בעולם
יעשה יאוה אשר ככל האדם: תורת
זאת בדיעה האדם ישלוט לבל תיקון הב״ה עשה לזה אשר ממעל אלוה חלק שהיא נשמה לו נתן למכשול לו ותהיה הנפש כי הרע. היצר בו ישלוט לבל בלבו נתנה להורות
הרע מיצר ותציליהו אור ישכון הדרך זה לו ותאמר. תוריהו
נר דכתיב אור נקראת שהנשמה ז״ל שאמרו מה שתדע וראוי שנתעטף כשלמה אור עוטה וכתיב אור דהיינו אדם נשמת ה' המלכים מלכי מלך מלכות בגדי עצמו דזהו באור הקב״ה אשר העליון מאור חצובות שהם הנשמות הם בגדיו הקב״ה
שמו. . ישתבח המלך ב״ה בו. נתעטף
היא מלך לבת נחוש לא יך א אמרו הצדיקים הם בזה הנמשל וממילא היצר יאמר אשר ככל לעשות היקרה הנפש הקופסא אלא לעשות נכון אין לזה הגוף בתאות מתלכלכת לבית משכהו זה מנוול בך פגע אם ע״ד התורה ספר שהוא שום עליה יעבור שלא לנפש השמירה היא וזאת המדרש
דרך ב החטאים חלאת איזה יעבור דח״ו והגם וטומאה לכלוך ברה זכה ונשארת הכתם נרא' התורה עסק ידי על מקרה ה לעבודת ולשתות לאכול צריכין שהיו שעה באמת 'נקייה לא מזה וחוץ משמשת היתה אז לפניו ולעמוד וב״ש ב״ה התורה ארון שהוא המדרש בבית שמירה אם כי היתה עת בכל לזה הנפש של קופסא זוהי תורה מליאה קופסא
האד על דעבר והגם נקי ימצאהו 'גדו ב ב״ה המלך שישאל התורה עסק ידי על וכו' בארץ צדיק אין דרך על או עון איזה
נרחץ. הוא
ורחצום שנתלכלכו שיורה מגוהצים כשהם במשל שרמז וזהו שאין דע כי הכתמים נתרפאו התורה עסק ידי על וגיהצו' דאם התורה עסק ידי על אלא מהיצר לנפש בעולם שמירה
יעש כן 'לא ידי ועל והנהגתו מעשהו למעל' שכתבתי כמו לו אל תשוב והרוח ואז מצלה. ואצולי מגנה אגוני התור' עסק מיושב ואתי הקושיות כל הוסרו ובזה נתנה. אשר האלדי״ם
שפיר נמי בנמשל ודכוותיה המשל. ומדוקדק
הזה לעולם בבואה הנשמה הועילה מה ג״כ שהקשינו. ומה
שתלך לה משכחת דלא שפיר י את תלך כן שבאה לעומת אם עסק דהיינו הנזכר במציאות אלא טהורה שבאה לעומת מהקופסא וכמה כמה שהרויחה פשיטא ממילא ואז התור' ב״ה ה' ששלח הוא הנשמה של הריוח ועוד בה. שהיתה וזוהי עצמה והצילה עמם ולחמה ואריות חיה גדודי למקום
ב מלכה ה' בעבודת גבורתה ועוצם ביאתה תכלית וב״ש. "ה
תעשה לא על עונש אין רבנו לדעת האם
יתרו פרשת החיים אור
… רב שאמר דרך על יתבאר עוד
קטינא ענשיתו עד וכו' אעשה יעניש לא עשה שעל הרי כאן, ה יביא כי ה' אמר לזה 'הכתוב,
גם הדברים כל על עונש במשפט, הדברות בי' הרשומים לעשין הכל עיקר שהוא ית' אמונתו אנכי ה' דבר בתחלת הרשומים על ואם, אב כבוד שבת, וגו', אלהים יש עשה שהם הגם אלו
שופטים אומרו והוא, בארץ
הדין בחינת שהוא להים א וידבר לא בין עשה בין הדברים כל את
: תעשה כל את באומרו ירצה עוד חפץ אין כי לומר הדברים
יקבל אם אלא תורה במקבל עליו המקבל וכל התורה, כל לו אין א' ממצוה חוץ תורה
תורה:
כח פרק דברים החיים אור
… )(טו וגו תשמע לא אם 'והיה דברים ג' על הכתוב התנה. ושמירת תורה, תלמוד שלמד שהגם הכוונה יחד, שלשתם שיהיו שצריך עשה, מצות וקיום תעשה, לא מצות מתלמוד ויבטל שניהם יעשה אם או יעשה, ולא ישמור אם או ישמור, לא אם תורה
עונש מהנה אחת לכל שנוגע מה יבאר כאשר רח״ל הקללות עליו יבואו, תורה עצמו… בפני אחד כל
)(מז הוא תשמור לא אם אומרו עד אחריו והבא זה עונש. וגו עבדת לא אשר 'תחת בפסוק שרשם עשה מצות ביטול כנגד ואמר וגו', לעשות תשמור לא אם אשר תחת
ה את עבדת 'לא אויביך את ועבדת לזה בשמחה לעשות צוך אשר מצות לעשות פירוש
צוארך על ברזל עול, יך אויב יתן מעליך המצוה עול פרקת אתה וגו', ובצמא ברעב רצית שלא אתה עשה, מצות עול פריקת כנגד מכוונים הם אלו ועונשים תשמע לא אשר גוי עליך ה' ישא המצות מעשה סדר ולהשכיל להבין לטרוח
כולן: וכן וגו' לשונו
לעשות תשמור לא אם אומר וגמר מעניש הוא עשה מצות קיום על, כי להודיע
רמב״ם שכתב כמו עשה מצות היא כי היראה במצות עשה מצות כל וכלל אם אמר שלא וטעם, וכו ליראה מצוה וכו' הנכבד השם וז״ל המדע ספר 'בתחלת לשמור אלא כלל בדרך לעשות יחייב שלא טעם כ״ו) (כ״ז למעלה כתבתי תעשו, לא
… לעשות וכשישיג לידו כשיבא לעשות תורה תלמוד ביטול על ה' שיענש אומרים, נמצינו
ועל עשה מצות המבטל ועל תעשה לא מצות על, העובר בגמרא שאמרו והגם שאין ופסח מילה כגון עליהם שחייבין עשה מצות יש ריתחא, בעידן אלא עשה על, מענישים ה יקלל זה את אותם עשות לבל עשה במצות לכפור בדעתו המסכים 'גם
הכתוב: ככל לפורענות ויכינהו
א עמוד פו דף יומא מסכת בבלי תלמוד
אמר דורש? ישמעאל רבי שהיה כפרה חלוקי ארבעה שמעת ברומי: עזריה בן אלעזר רבי את חרש בן מתיא רבי: שאל
שובבים בנים שובו שנאמר. , לו שמוחלין עד משם זז אינו ושב- עשה על עבר ואחד. אחד כל עם ותשובה הן, שלשה
ו משנה ב פרק סוכה מסכת משנה
לדבר אין אומרים וחכמים בלילה ואחת ביום אחת בסוכה לאכול אדם חייב סעודות עשרה ארבע אומר אליעזר ר'
ום י בלילי ישלים הראשון טוב יום לילי אכל שלא מי אליעזר רבי אמר ועוד בלבד חג של ראשון טוב יום מלילי חוץ קצבה
יוכל לא וחסרון לתקון יוכל לא מעוות א (קהלת נאמר זה על תשלומין לדבר אין אומרים וחכמים האחרון )'טוב
להמנות.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה