אהבת ישראל דף לימוד

א. לֶאֱהֹב מִצְוָה בִשְבַח לְסַפֵר צָרִיְך לְפִיכְָך כָמֹוָך", לְרֵעֲָך "וְאָהַבְתָ שֶנֶאֱמַר: כְגּופֹו מִיִשְרָאֵל וְאֶחָד אֶחָד כָל עַל וְלָחּוס חֲבֵרֹו

בִקְלֹון וְהַמִתְכַבֵד עַצְמֹו, כְבֹוד ב רֹוצֶה שֶהּוא כְמֹו חֲבֵרֹו כְבֹוד עַל לִשְמֹר וְצָרִיְך עַצְמֹו. מָמֹון עַל חָס הּוא כַאֲשֶר ִמָמֹונֹו

חֲבֵרֹו-. ג הלכה ו פרק דעות הלכות (רמב״ם הַבָא. לָעֹולָם חֵלֶק לֹו )אֵין

ב. שֶתְלַמְדֵנִי מְנַת עַל גַיְרֵנִי לֹו: אָמַר שַמַאי, לִפְנֵי שֶבָא אֶחָד בְנָכְרִי מַעֲשֶה מְסַפֶרֶת: הַגְמָרָא עֹומֵד כְשֶאֲנִי כֻּלָּה הַתֹורָה כָל

"דַעֲלְָך הִלֵל: לֹו אָמַר אֹותֹו. גִיֵר הִלֵל, לִפְנֵי בָא שֶבְיָדֹו. הַבִנְיָן בְאַמַת דְחָפֹו אַחַת. רֶגֶל עַל - סְנִי תַעֲבֵיד- לָא "לְחַבְרְָך (מַה

וְאִידְָך- כֻּלָּה, הַתֹורָה ל כ הִיא זֹו לַחֲבֶרְָך) תַעֲשֶה אַל עָלֶיָך ָשֶשָנּוא בַגְמָרָא שֶכָתּוב וְזֶהּו ב(. ל, (שבת גְמֹר. זִיל הּוא, פֵרּושָּה

כָמֹוָך- לְרֵעֲָך "וְאָהַבְתָ אַחֵר "בְמָקֹום ה״ד ט פרק נדרים (ירושלמי בַתֹורָה. גָדֹול כְלָל זֶהּו אֹומֵר: עֲקִיבָא )ר'

ג. הִסְבִי וְכְָך וְשֶתִהְיֶה, עַצְמֵנּו שֶנֹאהַב כְמֹו קְצָתֵנּו אֶת קְצָתֵנּו לֶאֱהֹב שֶצִּוָנּו הַזֹאת: הַמִצְוָה אֶת לְקַיֵם אֵיְך הָרַמְבַ״ם ר

לְאָחִי- וְאַהֲבָתִי חֶמְלָתִי מַה וְכָל אֹותֹו. יִרְצֶה אֹו רְשּותֹו ב שֶיִהְיֶה מַה וְכָל בְמָמֹונֹוּובְגּופֹו לְעַצְמִי, וְאַהֲבָתִי ִכְחֶמְלָתִי

לְעַצְמִי- שֶאֶרְצֶה בִי- שֶיִדְבַק לְמִי אֹו לְעַצְמִי שֶאֶשְנָא מַה וְכָל כָמֹוהּו, לֹו אֶרְצֶה יִתְעַלֶה אָמְרֹו וְהּוא כָמֹוהּו. לֹו אֶשְנָא

רו )ה עש מצות המצות (ספר כָמֹוָך". לְרֵעֲָך "וְאָהַבְתָ (שם)

ד. הִיא יִשְרָאֵל אַהֲבַת מִצְוַת כְָך: לְרֵעֲָך" "וְאָהַבְתָ מִצְוַת אֶת הִסְבִיר הַחִנּוְך בְסֵפֶר

כְמֹו מָמֹונֹו וְעַל יִשְרָאֵל עַל שֶנַחֲמֹל כְלֹומַר נֶפֶש, אַהֲבַת רָאֵל מִיִש אֶחָד כָל ְלֶאֱהֹב כָמֹוָך לְרֵעֲָך "וְאָהַבְתָ י״ח) י״ט, (ויקרא שֶנֶאֱמַר עַצְמֹוּומָמֹונֹו, עַל חֹומֵל."שֶאָדָם

סְנִי- "דַעֲלְָך ע״א) ל״א (שבת לִבְרָכָה זִכְרֹונָם וְאָמְרּו וְאָמְרּו תַעֲבֵיד". לָא ָלְחַבְרְך מִצְוֹות שֶהַרְבֵה כְלֹומַר בַתֹורָה" גָדֹול כְלָל זֶה עֲקִיבָא רַבִי "אָמַר בְסִפְרֵי:

- כְנַפְשֹו חֲבֵרֹו שֶהָאֹוהֵב בְכְָך, תְלּויִין שֶבַתֹורָה אֶת יִנְאַף וְלֹא מָמֹונֹו, יִגְנֹב לֹא

צַד בְשּום לֹו יַזִיק וְלֹא גְבּולֹו, יַסִיג וְלֹא בִדְבָרִים, וְלֹא בְמָמֹון. ּו יֹונֵה וְלֹא אִשְתֹו, בָזֶה- תְלּויֹות אֲחֵרֹות מִצְוֹות כַמָה וְכֵן. רמג (מצוה דַעַת. בֶן לְכָל הַדָבָר )יָדּועַ

ה. בֹו לִנְהֹג חַיָבִים לְמִיתָה- דִין בְבֵית שֶנִדֹון פֹושֵעַ וַאֲפִלּו יִשְרָאֵל. בְפֹושְעֵי אַף נֹוהֶגֶת זֹו ּומִצְוָה כָמֹוָך לְרֵעֲָך "וְאָהַבְתָ "מִצְוַת

כְָך- דִינֹו גָדֹול פֹושֵעַ וְאִם מִיתָתֹו! בִכְאֵב שֶאֶפְשָר כַמָה עַד ּולְהָקֵל חֹוטְאִים וַאֲפִלּו וְכַמָה, כַמָה אַחַת עַל אֲחֵרִים. אֲנָשִים

לע קודמת לשונא לעזור שהמצוה לקמן ועיין ועוד. נא: (ב״ק.) לאוהב זרה

. ו כָתַב מִנְחַת״ַה חִּנּוְך תְפִלָה" עַל אַהֲבַת יִשְרָאֵל בְלָׁשֹון קְצָרָה מצוה) (רמג ה יִתְבָרְַך' יָשִים חֶלְקֵנּו מִן הָאֹוהֲבִים אֹותֹו וְאֶת

ישראל- ועם הוא ברוך (שהקדוש הּוא". חַד וְיִשְרָאֵל דְקֻּבְ״ה יִשְרָאֵל, ז מקושרים זה.) עם ה

ז. אָדָם יֵש אִם וְלָכֵן שְרָאֵל. מִי אָדָם כָל לֶאֱהֹב עַצְמֹו עַל אֶחָד כָל יְקַבֵל הַתְפִלָה, לִפְנֵי שֶבַבֹקֶר טֹוב זַ״ל הָאֲרִ״י דִבְרֵי פִי ִעַל

בְצָרָה- מִיִשְרָאֵל (בא״ח לְמַעְלָה פְרִי וְתַעֲשֶה יִשְרָאֵל, כָל בִתְפִלַת תְפִלָתֹו תִכָלֵל זֶה יְדֵי וְעַל בְפֵרּוש, יֹום כָל עָלָיו יִתְפַלֵל

וַהֲרֵי כָמֹוָך". לְרֵעֲָך "וְאָהַבְתָ שֶל עֲשֵה מִצְוַת עָלַי מְקַבֵל "הֲרֵינִי שָלֵם: בְלֵב זֹאת לֹומַר וְיִזָהֵר ה). מקץ כָל־ אֶת אֹוהֵב נִי

יִש מִבְנֵי ְאֶחָד."ְך־הּוא הַקָדֹוש־בָרּו הַמְלָכִים מַלְכֵי מֶלְֶך לִפְנֵי לְהִתְפַלֵל פִי אֶת מְזַמֵן וַהֲרֵינִי כְנַפְשִיּומְאֹודִי. רָאֵל

? לומדים

! היום שליט״א אליהו שמואל הרב

ד ישראל! אהבת בנושא ארצי לימוד ף

הנוער ארגון בעליי זינוק ה

ח יומי יזוק ק רבני איגוד בשיתוף אישי ומענה שו״ת קבוצות, ההוראה ובית הילות ו שידורים, לנוער שיעורים

ל סמסו אלינו הצטרפו 0534788011

זצ״ל לוין אריה רבי הירושלמי, , הצדיק הרוש יהודה בוראו, סיפר לפני ליבו לטהר קום משכים. היה בשכונת הרחובות מנקה

בירושלים: משכנות

בך אני מקנא לך, וטוב אשריך באמת ממני, אתה טוב יהודה, יודע, אתה ואמר: אריה רבי אלי אחד. ניגש בוקר

את אריה, רבי שח, אתה מה השבתי: אני– ואילו ובמצוות, ה בתור היום כל עוסק וצדיק, חכם ה אשפה מנקה פשוט, …אדם

ומנקה העולם, מתקן אתה ממני. אתה טוב נאמנה: ך מבטיח אני עלי, סמוך מעלתך, את יודע "אינך ואמר: אריה רבי שיסעני בך אני מקנא נקי"! יותר… יותר, טוב הקב״ה של עולמו את אתה עושה ידיך במו ירושלים. של חוצותיה את

ועם המטאטא עם לבדי, נותרתי ואני ללכת הוא כשפנה אדוני? לך, אומר מה אך בשלו. והוא בשלי אני והתווכחנו, עמדנו כך

מלך בן כמו בחיי. בחיי… הראשונה בפעם מלך. בן כמו! הרגשתי הלב על טוב לפתע לי נעשה, בל, הז עגלת יסוד ("צדיק

'עמ228 רז שמחה מאת, עולם" ).

רז שמחה רבי היקר הסופר לי סיפר זה לסיפור נפלא, המשך דבריו: וכה

בלימודים מאוד קשה לו היה שבילדותו יקר, הודי י אותו לי מספר ובו לציון, מראשון מאדם לביתי מכתב מקבל אני אחד יום החצרן להיות והפך הלימודים את ב לעזו נאלץ כך ובעקבות בלימודיו, נכשל חקלאי ספר בבית ללמוד והלך גדל כאשר וגם שום שווה שאינו חלילה וכאילו ככשלון, עצמו להרגיש לו גרם זה דבר הספר. בית של הנקיון ועובד. דבר

מופלא צדיק אותו אומר שבו זה, סיפור הוא קורא והנה זצ״ל, לוין אריה רבי על עולם" יסוד "צדיק הספר ידו ל הגיע אחד יום של עולמו את הוא שמנקה מאוד, עד ויקרים חשובים ושמעשיו ממנו, טוב שהוא עליו ואומר ון הנקי בעובד מקנא שהוא הע. ולם מתקן שהוא יותר, לטוב והופכו הקב״ה

העולם תיקון ונפלא, גדול דבר הוא עושה שאני מה הרי דבר, שום שווה שאינו כישלון איני חיי, בכל, ך מהפ הרגשתי "ואז בעבודת נפלאה שליחות תחושת הרגשתי משמעות, התמלאו חיי שמחה, התמלאתי יתברך. ה' בעיני מאוד ויקר חשוב וזה ל שבנוסף שהחלטתי עד לבצע, זוכה שאני הנקיון העולם את ולתקן להוסיף בישיבה, כחצרן לה. תנדב אלך הרגילה עבודתי

מלך של בן אני דבר, שווה שלא כישלון אינני "! הרי

ישראל נשמת עולם)אהבתיך אהבת ספר מחבר (מ

בתורה אות היא מישראל אחד כל של נשמתו תורה- בספר אחת אות לו אפי חסרה וכאשר, פסול התורה ספר! כל

נשמה בכל הטמון האין-סו; פי והאור הטוב על החיוב, על מעיד הוא אך השלילה, צד רק זהו וכמובן-

נשמה בכל מישראל, ואחד אחד כל ב תלוי הכל כולו- העולם כל העולם, נשמת כולה, התורה קיום כל רשב״י לנו: אומר! ונשמה

נשמה- בכל אחד, בכל מונח אור עולם קיום מונח! עולם!

נשמה- בכל אחד, בכל אחד- שבכל הזו חדת המיו הטוב ונקודת כולו העולם בכל שאין מיוחדים וטוב אור, יש סתם אינה

בערכו- ותו, בגדל מזעזע אדיר, מהותי, טוב היא מרבות; אחת מיוחדת, טוב נקודת עוד נגלית לא שבלעדיו כך כדי עד

לעולם קיום אין תורה, ניתנת לא! שכינה,

אמיתי- עמוק, כבוד לכבד ליבנו אל לשים צריכים אנו כמה אנו נשמתינו את וכן ואחד, אחד. כל

- בעיניך ממך גדול יהיה אדם באיגרתו""וכל הרמב״ן דברי את נבין אלו דברים פי: על ועמוקה מהותית אמירה כאן שיש

- מישראל נפש של״כל העליונה להית הא הנשמה מקדושת קדושה ביראה "להתרעד הרמב״ן לנו אומר בעצם: מאוד. רגליך- מעל!"ליך נע "של ו… הנשמה אל לב שים אדם, על מתבונן כשאתה תמיד נשמתו מקדושת! התרעד

בעולם כמוהו אין לו, ישווה לא אחד אף שלו המיוחד, בטוב ו כדוגמתו. שאין אור מיוחד; נפלא, טוב אדם בכל מונח שהרי כל שהוא בנשמתו, רק שיש מיוחד טוב מהותי, טוב זהו אלא טוב, נקודת איזה סתם אינה וזוהי בזה. ממך הוא גדול וודאי

ונורא- נפלא שוב ח כך מבלעדיו קיום אין העולם ולכל שלך! עד

כבוד ביראת להתמלא נשמתו", מקדושת "להתרעד אחד, כל של נשמתו, ת קדוש מול כבוד ביראת לעמוד צריכים אנו אז אין- ואור גודל טוב מול העמידה של מההכרה שבאה היראה מתוך וממילא ואמיתית! גדולה באהבה להתמלא סופיים-

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות