בס״ד
יום העצמאות אייר ה׳ תשפ״א
דפי מקורות לשיעורו של הרב שלו – שבתאי מושב מנוחה יע״א
רמזים
---
**1. מגיל חמש פירוש יקות ע״א, להרב דון יוסף אבן דוד ב״ר (בולונייא ספרד) מגדולי ז״ל שנת רפ״ח**
וש אלפים החמשת בסוף בקירוב העולם, לבריאת שנה מאות בע, בעזרת ד קיצנו יבוא כך, אחר מעט או קודם מעט אם יוכלו, למען שנה מאות שלוש מהאלף, לשבת בני ישראל בטח על אדמתם, למען יתראה לכל עין השי, ויהנו בגוף ובנפש איתם, ויות האמת תחת הזה, העולם מן גוף ונפש האו שר נעגו בעולם, מות לות.
---
**2. אגדת אסתר (בובר) ז ג**
אייר – ״ויחלוש יהושע את עמלק״ (שמות יז, יג) שנאמר, הקב״ה הושיעם בו מיד עמלק.
---
**3. ר׳ אברהם חמוי (מארם צובה) ימלט נפשו אות כט**
**4. ר׳ אברהם חמוי (מארם צובה) ימלט נפשו סימן לב סעיף ב**
---
**5. דרך ה׳ לרמח״ל, חלק ד פרק ז**
ההוא – בשוב תקופת הזמן ההם, כל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מן הזמנים, יאיר עלינו מעין האור הראשון, ותחודש תולדת התיקון. במי שקיבלו.
---
**6. שולחן ערוך אורח חיים סימן תכט הלכות רגל לפני יום שלשים**
חכמים הראשונים תקנו בזמן שבית המקדש היה קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים, דהיינו שמפורים ואילך ידרשו הלכות פסח, ומחמשה באייר ואילך ידרשו הלכות עצרת.
---
**7. שפת אמת, (תרמ״א לחנוכה)**
ויש גד זה, רק הג׳ רגלים המפורשים בתורה הם תורה שבכתב. חנוכה ופורים כן גם הם ארות מרגלים. מתורה רגלים שבע פה לע כן כידוע, והם אורות המקבלים כדמיון אור הלבנה שהיא מאור החמה, ישראל בני של כוחן ידי לע בקבלתם.
כראוי, טוב יום מכל נשאר בכנס רשימה טוב יום ישראל תו אחרים, ובכח זה הוציאה רגלים כנגדן – הארה מחג חנוכה.
---
דפי מקורות לשיעורו של הרב שלו – שבתאי מושב מנוחה יע״א
רמזי יום העצמאות
---
אנו מקוים להיות מחג הפסח ומחג השבועות ומחג הסוכות, ופורים שנאמר כמו עוד, (מיכה ז, טו): ״כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ״
---
**8. רות פרק ג פסוק יג**
לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי יְקֹוָק שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר.
---
**9. יסוד עולם על מגילת רות (מיוחס להאר״י הקדוש)**
לִינִי הַלַּיְלָה – לילה מורה על הגלות, לפיכך גדולה למ״ד של ליני, רצה לומר אריכות הגלות בעונותינו, המשכת הלילה הגדולה.
וְהָיָה בַבֹּקֶר – רצה לומר, כשיתחיל להזריח עמוד השחר בזמן הגאולה הרבים, אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב – רצה לומר, אם יתעורר אותו הטוב הגנוז, רצה לומר בזמן הקץ הראשון, כי מעצמו על ידי תשובה ומעשים טובים, יִגְאָל, יהיה הגאולה מיד בבוקר, וכמה קיצין עברו ו[יעשה] שלא יעשו.
וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ – פירוש, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, ּוגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי – אני מעורר תשובה, חַי יְהֹוָה – הוא בסוד יסוד, תפארת הוא ניתן. ויש בכאן רמז גדול, שלא כנאמר הטוב, אותו אעשה למעני ה׳, כנאמר. באשר שנגו אל זמן הגאולה.
---
**10. שולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש חודש סימן תכח סעיף ג**
סימן לקביעת המועדים: א״ת ב״ש, ג״ר ד״ק, ה״ץ ו״ף – פירוש: ביום ראשון של פסח יהיה לעולם ט״ב, וסימן על מצות (במדבר ט, יא) ״יאכלוהו על מרורים״. ביום ב׳ בו שבועות, ביום ג׳ בו ר״ה, ביום ד׳ בו קריאת התורה שהוא שמחת תורה, ביום ה׳ בו צום כיפור, ביום ו׳ בו פורים שעבר.
---
**11. נתיבי עם סימן תכח**
ובימינו זכינו ל, יום העצמאות הוא ש״פ שיום ז״ע, עת.
---
**12. משה בראשית, הרב משה כלפון הכהן**
---
**13. הרב מרדכי אליהו זצוק״ל מרן**
״שבות יעקב״ (תהילים פה, ב), ״רצית ה׳ ארצך, שבות יעקב שבת״ – ״שבות״ קרי ״שבית״, וכתיב ״שבות״. המלה ״שבות״ – שיבה, תשובה, שבת ארצך. ובגימטרייה 708 ורמז לשנת תש״ח 708 (קוממיות). בשנת תש״ח השיב הקב״ה את ״שבות יעקב״ עם קוממיות במדינתנו ישראל.
---
¹ קבלת התורה מרצון – (שבת פח ע״א) בימי אחשוורוש קבלוה הדור.
² בגרסאות שלפנינו הל׳ רגילה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה