גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 75
רדמן אורי הרב
טהרה ‘דרכי ספר ’על
הקדמה טהרה דרכי בספר ייחודיות הלכות א. טהרה דרכי ב. המהדורות- בין שינויים
השלישית המהדורה ג.
סיכום
הקדמה
בשלוש לאור יצא זצ”ל אליהו מרדכי הרב הגאון הראשל”צ מאת טהרה דרכי ספר (להלן תשע”א למהדורה בהקדמה כמובא זה, ספר של תחילתו עיקריות. : מהדורות ישיבת אברכי ונשות כלות למדריכות הרב שהעביר שיעורים בסדרת הוא ג), מהדורה חוברות לוי. ודוד אחיטוב ניסים הרבנים ע”י בחוברות שקובצו שיעורים הרב, מרכז נוימן זאב והרב אליהו שמואל הרב ע”י תשמ”ד בשנת שיצא לספר בסיס היוו, אלו מהדורה (להלן: ניכרים שינוים ללא נוספות בהדפסות הספר יצא הבאות ובשנים ההלכות את הרב עם ולמדו חכמים תלמידי מספר התקבצו תשס”ז בשנת א). ב מהדורה (להלן: המתוקנת המהדורה יצאה המשותף לימודם ומכוח.)שבספר, מורחבת שלישית מהדורה המחבר בני ע”י יצאה הרב, פטירת לאחר תשע”א, בשנת מתיאור הנ”ל). ג (מהדורה מהמחבר תשובות של רבות מאות שילבה שאף ומתוקנת, את סופי ניסוח וניסח שכתב הוא אליהו הרב האם ברור לא הספר כתיבת השתלשלות כשהרב הבנתם, כפי וניסחו, שכתבו הם שתלמידיו או השונות, במהדורות ההלכות
כללית בהשגחה עליהם. 1עומד
למשל כך נידה. בהלכות הוא מצוי הרב, שיעורי את עורכים שתלמידים ספרים של זה, ז’אנר 1 הרב שיעורי הוכמן; אריה חיים הרב ע”י שני’ ‘חוט לספר קובצו קרליץ ניסים הרב של שיעוריו ברנסדורפר מאיר הרב שיעורי וייס; זאב אהרון ר’ ע”י עז’ ‘לבושי לספר קובצו אוירבך עזריאל תלמידיו ע”י קובצו גרוס מרדכי הרב שיעורי נידה; הלכות שו”ע על בשם’ ‘קנה לספר קובצו מקצת הם אלו ששיעורים גרוס הרב כותב לספר ובהסכמתו טהרה’, ‘שיעורי לספר ספר מקרית ברוך ר’ ע”י קובצו ווזנר שמואל הרב שיעורי העניינים; כל את מקיפים ואינם ידיו שתחת מכת”י הרב כותב ובהסכמתו הלוי’, שבט ‘שיעורי לספר גרוס מרדכי הרב ובהשתתפות שינקר מרדכי אחריות עלי לקבל ברצוני אין השמועה ומפי העתקות ע”י נכתבו הדברים לאשר “איברא ווזנר:
וסופריהם ספרים על
גיליון76 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
חתונה לקראת מרכזי הכנה כספר ישראל בתפוצות להתקבל דרכ”ט ספר. זכה וקדושה טהרה לחיי שלהם הראשוני הידע בעזרתו את קיבלו וכלות חתנים אלפי של התורנית מעוצמתו וראשונה בראש נובעת הספר של התקבלותו ביתם. בבניית תמציתית בצורה ההלכות את הקורא אל והביא ושליה בשפיר שעסק אליהו, הרב בעניינים המסורות העברת מורכבות את זיהו ותלמידיו שהרב מכך וכן ברורה, ובשפה בלימוד כמעט עוברים אינן ומנהגים שמסורת הוא שממאפייניו העכשווי, בעידן אלו לבת ומאם לבן מאב משותף מדריכי- של הדרכה ודרך בספרים עצמי לימוד דרך אלא ההלכתיות המסורות העברת קושי התורה חלקי בשאר ואם כלות. ומדריכות חתנים גדול הוא נובעת- הספר של הצלחתו כפולה. הבעיה לצניעות הקשורים בעניינים בראשי ההלכה לעקרונות מחשבתיים והסברים מדרש דברי שילב שהוא מכך גם שהוא מכך וכן הרחב, לציבור ההלכות את נעימה בצורה שהנגיש שילוב הפרקים, משתנות לבעיות ההלכה התאמת לבין ההלכה של הכללי הניסוח בין לשלב הצליח
חכם שאלת לשאול הצורך בשעת הלומד הפניית דרך וזאת זוג, כל. של לספר בהקדמה נוספת. בנקודה דרכ”ט ספר של ייחודיותו את לאבחן ניתן כי נראה הפוסקים המזרח ועדות לספרדים הן ישראל… עם חלקי “לכל מיועד שהוא מצוין איזכור למעשה כרמ”א”. כלל בדרך הפוסקים לאשכנזים והן כשו”ע כלל בדרך בעיקר מופיע והוא מזערי, הוא עצמו בספר לאשכנזים ספרדים בין חלוקות שיטות שהרב הדבר ברור מצומצם. באופן שם וגם לכלה, המיועדות ובהלכות הרחקות בדיני ספרדים בין שהשתרשה הדיכוטומית החלוקה את מלאמץ שיטתי באופן נמנע אליהו שקיבלום העדות ע”י ורמ”א שו”ע פסקי בקבלת הכוונה להבנתו, כי נראה לאשכנזים. ולא כליהם, ונושאי והרמ”א השו”ע דברי בעקבות שהתפתחו המסורות לקבלת היא ורמ”א השו”ע מכוח היונקות אלו, מסורות והרמ”א. השו”ע ספר טקסט, לקבלת יצרה לא המקרים ברוב המעשית והתקבלותם הדדית, הפרייה תוך דרכם את פילסו אלו למסורות בכתב הביטוי אליהו הרב לדעת לאשכנזים. ספרדים בין חדה חלוקה ספרד בקהילות חי’ איש ‘בן הספר הוא נידה ‘טהרת2בהלכות ספר אשכנז ובקהילות,
בפראגא מו”צ ינובסקי יצחק ישראל לרב. 3ישראל’
לא שהדברים דידן בנידון מכ”ש יבין, מי שגיאות בעצמו המחבר ע”י שנכתב בספר גם כי מלאה…
ממש ידינו על. ”נכתבו
הרדב”ז בדברי (השמיט פעלים הרב בדברי העתקה טעות שנפלה רי עמ’ ח”ב הבית טהרת ראה 2 כדברי פוסק נה) עמ’ (מהדו”א טהרה בדרכי חייב”). “לא במקום “חייב” ויצא “לא”, המילה את האם עקרונית שאלה מציב זה מעין מקרה ההעתקה. לטעות חש ולא הנדפסים פעלים הרב רק היא והטעות ברדב”ז, הנדפסים מהדברים הפוכה הייתה שהבנתו או פעלים, הרב טעה באמת
זה למקור אותי שהפנה נהרי נריה לרב תודתי הרדב”ז. על. בהסתמכות
הן מחייב. כספר ינובסקי הרב של ישראל’ ‘טהרת ספר את אליהו הרב אימץ מדוע ברור לא 3
רדמן אורי הרב
גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 77
זוגות אצל להצלחתו מקור היווה שכאמור דרכ”ט, בספר ההלכות תימצות אולם נידה הלכות המדרש. בית לומדי אצל שאלה סימני מעטים לא במקרים יצר צעירים, העממי לציבור ההלכות את להנגיש שמטרתם ספרים האחד, ספרים: סוגי לשני; זכו דברי כמלקטי עצמם את ראו אשר חכמים תלמידי ע”י נכתב אלו ספרים של רובם בספריהם המובאות ההלכות וממילא מדעתם, כמחדשים ולא מובהקים פוסקים ספרים השני, אחרים. במקומות הלומדים לפני שהתבררו מקורות על מסתמכות הלכותיהם חידושי את הלומדים לפני ביארו אשר הפוסקים, גדולי ע”י, שנכתבו הוא דופן, יוצא הוא דרכ”ט ספר זו, מבחינה תורה. של כדרכה שיטתם את וביססו מכיוון עמדתו. את רק ומביע הפוסקים, מגדולי אחד ע”י שנכתב הלכות תימצות שלעיתים כך לדברים, ביסוס בספר אין ייחודית הרב עמדת בהם במקומות שכך, את ולהבין הרב של עיונו לעומק לרדת יכולים אינם המדרש בית לומדי קרובות
. 4הכרעתו שבהם להלכות דוגמאות יוצגו א בפרק ראשים: לשלושה ייפרדו להלן דברינו המתומצתות בהלכות הסבר להן ואין ייחודיות, הן אליהו הרב של ההלכתיות עמדותיו להם ניתן שלא שינויים ב, למהדורה א מהדורה בין שינויים יוצגו ב בפרק שבספר. כוללות ג למהדורה שהתווספו הרב שתשובות לכך דוגמאות יוצגו ג בפרק הסבר.
הספר בגוף הכתובות בהלכות שנמצא ממה השונות הכרעות. לעיתים
טהרה דרכי בספר ייחודיות הלכות א.
טומאה1 כמקבל נייר.
ה”כ פ”ב מהדו”ב כא, עמ’ (מהדו”א בדרכ”ט:)כתב צמר פיסת נייר, הם… בכתמים השכיחים טומאה, מקבלים שאינם. הדברים
נוהגים וכן – חכם שאלת צריכה צמר, על או נייר על ראתה שאם. וי”א עוסק תשובה בפתחי הדיון יח. ס”ק קצ סימן תשובה פתחי צוין להלכה כמקור גדולי של בתקופתם מקובל שהיה תהליך מבגדים, או מלֶבֶד הוא שייצורם בניירות הטומאה קבלת את מפקיעה החדשה “היצירה” האם הוא הדיון ותוקף האחרונים, לבגדים שהייתה כל- עמדת (וכך הוא ברור טומאה. מקבלים עדיין שהם או
תפוצתו מידת ברורה לא אך ההלכות, בפרטי ודן האחרונים גדולי פסקי את מלקט זה ספר אמנם האחרונים בספיקות מכריע הוא בהם (במקומות השפעתו שמידת ובוודאי אשכנז, )בקהילות
וצ”ע מוחלטת. אינה מחייב. כספר
יו”ד ח”א ראה בספרו, לומדים של השגות לכמה אליהו הרב תשובות הובאו מרדכי’ ‘מאמר בספר 4 יג סי’ יו”ד ובח”ב אליעזר, הציץ בעל ולדנברג אליעזר לרב תשובתו ז. סימן
טהרה ‘דרכי ספר ’על
גיליון78 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
רדמן אורי הרב
נימק ג שבמהדורה בתשובות אמנם שבימינו. לניירות שייך אינו זה שדיון הפוסקים) טומאה מקבלים כולם “לדעתי, לנייר: טומאה קבלת דין את שונה באופן אליהו הרב כלי נעשה עיבוד וע”י דבר מכל עושים כיום שנייר “כיוון ובהמשך: ‘כלי’”, הם. ”כי
תשובה בפתחי המוזכר הטעם אינו זה. 5טעם לומר אולי ניתן יחידאית. דעה הם כלי) נחשבת טואלט נייר פיסת (שגם אלו דבריו בכלל דמפץ הרמב”ם “לדעת ו) אות ה סי’ (כלים החזו”א כדעת אליהו הרב שדעת לו שיש אף רגיל נייר אבל לכלי, עשאו אם טמא מעץ העשוי שלנו נייר גם כן אם עץ, טומאה מקבל אינו דנייר הרמב”ם שכתב כמו טומאה, לו מצינו לא, תשמיש לא אם שגם אליהו הרב דעת גם אולי כלי”. כעשהו דחשיב דאפשר מיוחד לתשמיש שהתקינו האחרונים רוב אך טומאה. המקבל ככלי דינו ולכן מיוחד, לתשמיש עשוי טואלט נייר כלי שייחשב כדי מנייר העשוי לכלי קיבול בית להיות חייב החזו”א לדעת שגם כתבו כתב וכן מד). עמ’ שלמה שולחן קמד, ס”ק הציון שער י סע’ קצ סי’ שני חוט (ראה אם אך טהורה, ומצאה… הנייר… על שישבה “האישה מט: ס”ק קצ סי’ ישראל בטהרת
טמאה אז דבר איזה בה לתת כיס כמו הנייר. ”היה חד הוא טואלט בנייר השימוש אבל פעמי, רב הוא ששימושו בנייר הוא זה וכל (יו”ד משה האגרות וכדברי טומאה, כמקבל כלל להחשיבו אפשר אי וממילא פעמי, דק בנייר שיודה מסתבר אדם… החכמת “ואף יד): אות יז סי’ ח”ד ושם נג, סי’ ח”ג אם אף אלא וכדומה, ועשבים מעץ שנעשים אלו רק לא טומאה. מקבל שאינו שלנו לתשמיש נעשה לא שהרי טומאה, המקבל דבר זה אין נמי ופשתים מצמר נעשה וצ”ע כתמים, דין מקבלי לא דלכו”ע ודאי המתקיים לדבר ראוי לא וגם. ”המתקיים
טומאה מקבל אינו פעמי חד שכלי כה) סי’ (יו”ד תורה של באהלה בשו”ת כתב. וכן שאחר בקינוח שנמצא כתם לגבי הנפוצה בשאלה להכריע איך ההלכה לעצם (המובא טהרה סדרי בעל לשיטת שחששו יש נחלקו: האחרונים רגלים, מי הטלת דינו טומאה המקבל דבר גבי על מונח טומאה מקבל שאינו הדבר שאם שם) בפ”ת להחמיר יש ולכן האשה של בידה מונח הטואלט נייר ובקינוח טומאה, המקבל כדבר כספק ושטחי) חיצוני (שאינו בקינוח להחמיר שיש הסבורים ויש שם). שני (חוט אדעתא ולאו הרגישה “דלמא ב) נז, (נידה הגמרא דברי פי על ככתם, ולא, ”ראייה
עמ ח”א פוע”ה בספר העורכים בדברי ’וראה הערה156 בורשטין44 מנחם לרב בע”פ הסביר “הרב, : 5 מהמקור נובע אינו זה טעם ככלי”. בו להחמיר יש עליו ומשלם מחשיבו שאדם דבר כל שלדעתו שצריכה אומרים” “ויש טומאה מקבל אינו שנייר בו הכתוב לניסוח מתאים ואינו בדרכ”ט, שצוין ההלכה את לנסח צריך היה הוא טומאה מקבל טואלט נייר שכל אליהו הרב דעת אם חכם. שאלת עמ ח”א פוע”ה בספר וראה הכ”א, פ”ב מהדו”ב (דרכ”ט פד לגבי דבריו ’כניסוח הערה155.)39 אליהו הרב לסברת שבימינו. טואלט מנייר חשוב יותר היה נייר קדומים שבזמנים ברור לכך, מעבר
גדול מנייר שנחתך נייר בגזיר להקל שאפשר יודה הוא גם כי. נראה
גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 79
טהרה ‘דרכי ספר ’על
ומטעם בנייר, טומאה קבלת לדין משמעות אין כך ואם בבדיקה, שנמצא בדם כמו מי הטלת לאחר מִיָּדִי בקינוח ג) אות י סע’ קצ (סי’ הלוי שבט בשיעורי החמיר זה עמ שלמה (שולחן סבר אוירבך והרש”ז מיד. מהו שיעור שם ונתן שמטמא, ’רגליים ביהודה-מב הנודע לדעת והרי לפרוזדור, אותו הכניסה שמא מחשש לטמא שיש מד) גם מקום ומכל המקל. נבנצל הרב דברי ג בהערה שם וראה בדיקה. מהווה כזה קינוח האחרונים רוב ולדעת טעמו, את מקבלים אינם אליהו הרב של דינו עם המסכימים
הקינוח לאחר נייר על הנמצא בכתם לטמא. אין
בנרתיק2 פצע כשיש טהרה הפסק.
כתב לה) עמ’ פ”ד א (מהדורה דרכ”ט: בספר היא צריכה נידה, בדם נטמאת בפרוזדור פצע לה שיש אישה כאשר ויש מיוחדת… בצורה שלה הנקיים ושבעת טהרה הפסק בדיקות לעשות שעל והדם נידה, מדם לגמרי נקייה שהיא לה ודאי שאם ואומרים חולקים בגד של אחד בצד רק נמצא שהדם כגון בלבד, הפצע של הוא הבדיקה בגד כדעה ונוהגים טהרה. כהפסק זו בדיקה נחשבת נקי, הבגד ושאר הבדיקה פעמים שלוש אלו בדיקות שתעשה ובלבד זו, (=הדגשה וערב בוקר ערב החמישי היום לפני אלו בדיקות להתחיל ויכולה בטהרה. להתחזק כדי שלי) החמישי ביום תהיה האחרונה שהבדיקה ובלבד נקייה, היא אם לראייתה
השקיעה לפני טהרה הפסק תעשה כך ואחר. לראייתה ודרכי לב, ס”ק וע”ע כד ס”ק קפז) (סימן תשובה “פתחי מצוין ההלכה מקור “אחרונים למקורות נוספו הי”א) ובפי”ג ה”ט (פ”ד ב ובמהדורה נו”, ס”ק ”תשובה
מפורט זיהוי לציין. בלי מוגדרת להיות מתחילה טומאתה לאחר אישה ממתי בשאלה דן תשובה בפתחי ולא במכה הדם את נתלה מקום” באותו לי יש “מכה תטען שאם טהרה, בחזקת לאחר טהרתה בזמן רק היא טהרה שחזקת טען מרבבה הדגול וויסתה. כהמשך בטהרה מוחזקת להיות כדי טהרה בהפסק שדי סבורים רבים אחרונים ליבונה, , ימי להבנתו כלומר, וערבית”. שחרית ערבית סגי, בדיקות “דבג’ סופר החתם דעת ואילו בדיקות ג’ לאחר שג היא שיטתו הבנת טהרה. חזקת לה יש ליבונה ימי של ’נקיות מהווסת הדימום ופוחת הולך טבעי באופן (שאז זמן בהימשכות הנעשות הבדיקות דווקא להיעשות צריכות אלו בדיקות שג’ ברור ממילא טהרה. חזקת יוצרות עצמו) בירור עם יחד הופסק שהווסת העובדה צירוף וערבית. שחרית (=הפס”ט) ערבית טהרה חזקת יוצר בדיקות ג’, ע”י שלאחריה נאמנת היא מכה לה שנולדה תטען. אם
גיליון80 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
פצע לה שיש אישה היטהרות לגבי הדין את מהנ”ל המסיק דרכ”ט בעל דברי בזמן בדיקות, טומאתה שלוש שתעשה הללו האחרונים מובנים. אינם טהרה, הפסק לפני באפשרות דנו לא הם וכן מדמם, פצע עם אישה של ההיטהרות יכולת על דנו לא
לא או מפצע הוא האם בבדיקה הנמצא הדם של. 6הבירור זאת לעשות צריכה היא מדוע מובן לא מכה, לה שיש לבירור אליהו הרב כוונת אם אחד בזמן פעמים בשלוש סגי הרי וערב, בוקר ערב של זמנים בהפרש ואם7דווקא. חזקת יוצרות טהרה, הפסק בדיקת עם יחד הזמן, במשך הללו שהבדיקות כוונתו נקיות בדיקות שלוש על מדובר שבהם סופר החתם מדברי נלמד זה דין איך טהרה,
בדם מלוכלכות הבדיקות כל הרי וכאן? 8לגמרי,
קצר3 קבוע חצי וסת.
סז עמ’ פ”ז א (מהדורה בדרכ”ט:)כתב הרי תראה, לא מתי בוודאות יודעת אך תראה, מתי לדעת קבוע וסת לה שאין אישה תוך שרואה אישה וכן קבוע… חצי ווסת בעלת היא הקודמת28 ראייתה מתחילת יום ה היום אחרי קבוע וסת כבעלת היא קבועים, לא היא28-בזמנים יום אותו לפני.
קבוע לא וסת. כבעלת
בודקת שהיא זמן כל “אם ז) סע’ קפז (סימן השו”ע מדברי נלמד ממכה, הנובע דימום בירור דין 6 באותו שממכה לתלות יש בצדדין, אחד במקום אם כי כתמים מוצאת אינה והסדקים החורים בכל שם תשובה (פתחי תשמיש מחמת לרואה רק נאמרה זו הלכה האם נחלקו האחרונים וכו’. מקום” ואז כג), סי’ שו”ת מילואים (אבני לפצע החוששת אישה בכל או ביהודה) הנודע בשם לז ס”ק
בדיקות בשלוש הוא שהבירור מהפוסקים חלק. סבורים
שלוש 7 לקבל שיש אליהו הרב הורה פה בעל בהוראה פוע”ה: מכון מרבני כץ, אריה הרב הערת לתלות אחת בבדיקה גם שאפשר פעמים שיש בפירוש נכתב בתרא ובמהדורה אחד, ברצף בדיקות השלוש בעניין במראה. תלוי כשהדבר חכם שאלת ולשאול בפצע מקורה- זו שיטה בפשטות כשנתחזקה זה פעם’ ש’כל מבין והוא בצדדים, דם פעם בכל שמוצאת אישה על הדשן בתרומת לדעתו שזה מאזוז) הרב (מתלמידי מאדאר הרב בתשובה לנו כתב וכך פעמים, ג’ כלומר בכך,
אליהו הרב של. המקור
עמ ח”א פוע”ה בספר ’וראה הערה171 בשו”ת43 מופיע זה “וכעין וכתבו הדרכ”ט דברי שהביאו 8 הימים שעברו שלאחר היא המהר”ם דברי כוונת אך נג)”. סי’ לבוב (דפוס מרוטנבורג מהר”ם לדעת כדי וערב בוקר בדיקת צריכה מקום ומכל טהרה, ימי למנות מתחילה אז לראות שרגילה ואין כהגדרתו). בשפע (=דם מהמקור מחודשת ראיה ולא מסוים) (ממקום מהפצע הוא שהדימום שנפסק מבררות זמנים בהפרש בדיקות שלוש שדווקא הדרכ”ט של הייחודיים לדבריו דומה זה מקום ומכל טהרה. הפסק מהווה נקייה לא בדיקה מכן שלאחר כך מחזקתה, אותה ומוציאות הדם תכופות מבדיקות להיווצר היכולות לטעויות מחשש נובעת זמנים להפרשי שהדרישה להיות יכול
וצ”ע אחד, . בזמן
רדמן אורי הרב
גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 81
חצי וסת דין קבוע. לשאינו קבוע וסת בין ההבדלים רשימת את כתב דבריו ובהמשך בדיקה לגבי ג) סע’ קפו סי’ בשו”ע ומובא רמז, (סי’ הדשן תרומת בדברי מקורו קבוע לכל קבוע כווסת הוא קבוע חצי שווסת סבר לא הדשן תרומת בעל גם תשמיש. לפני לעת מעת ומטמאה כלל קבוע שאינו וסת כבעלת היא טהרות לעניין לדעתו. דבר, וסת בעלת אישה כי יוצא הדשן תרומת שמדברי טען ג) ס”ק קפו (סי’ דעת בחוות עמדת כנגד וזה החודש, וליום בינונית לעונה תחוש לא יום משלושים ארוך קבוע חצי ולא תשמיש, לפני בדיקה לעניין רק הוא הדשן תרומת שדין שכתבו ויש הפוסקים. בינונית עונה לעניין שאף הקל יג) (ס”ק ישראל ובטהרת לווסת. הסמוכה לפרישה האחרונים פסקו וכדבריו לחוש. צריכה ס9אינה עמ’ פ”ו (מהדו”א בדרכ”ט פסק וכן ),
לפרוש צריכה לראות שעלולה בתאריכים חלים הפרישה ימי אם. שרק הימים לאחר שהם לימים קבוע חצי וסת דין את בדרכ”ט הרחיב לעיל בדברים מסברא קשה והוא בפוסקים, מוזכר שאינו חידוש זהו שתראה. בוודאות שיודעת - פחות היה ראייתה זמן אך סדר, ללא פעמים שלוש שראתה שאישה לומר ניתן איך טהרת28-מ שיטת את נקבל אם גם החודש? וליום בינונית לעונה תחוש לא ימים, העונה (ביום מניחים אנו ארוך בווסת שהרי קצר, לווסת אותה להרחיב קשה ישראל הווסת כאשר אך מוקדם, עדיין הזמן כי עתה לחוש ואין בזמנו יגיע שהווסת והחודש) וסת אליהו הרב לדעת והרי השתבשה, עצמה שלנו ההנחה הגיע, לא ובזמנו קצר הוא
וצ”ע תראה! מתי ידוע אין אם אף אחת פעם זו וכאן אחת, בפעם נעקר קבוע. 10חצי (וסת זאת שקביעות “ולמרות כתב: צב) עמ’ (מהדו”א ח פרק שבדרכ”ט לציין יש כווסת נחשבת אינה קבוע) חצי ואחרי שלפני בדיקות שלגבי הרי וסתות, דיני לרוב סותרים קבוע כווסת אינה וסתות דיני “לרוב” כאן דבריו כווסת”. היא נחשבת תשמיש (בימים קבוע כווסת נחשב קבוע חצי שווסת ציין ששם בפ”ז דבריו את לכאורה
וצ”ע אחת. בפעם שנעקר מכך חוץ לראות) עלולה. שאינה
קמט עמ’ ח”א הבית וטהרת ד, אות ג סע’ קפו סי’ הלוי שבט שיעורי ראה האחרונים דברי -לסיכום 9 להקל הכריע ושם. קנ,
בו 10 ראתה לא אם גם קצר קבוע וסת לה שיש אישה כל הרי קושיא, זו אין כץ: אריה הרב הערת מוחזקת שהיא קבוע חצי בווסת שגם נראה שכך מכיוון החודש, וליום בינונית לעונה חוששת אינה “רוב כי חוששים בינונית לעונה לחוש. צריכה ואין קבוע כווסת הוא לימים מעבר רואה שאינה מהרוב יצאה הרי היא אבל כזה, בזמן רואות. הנשים”: תגובה כווסת נחשב אינו קבוע חצי וסת זה דין לחדש קשה וממילא צב). עמ’ פ”ח (מהדו”א אליהו הרב כדברי ווסתות” דיני “לרוב קבוע הנשים ככל להיות חוזרת היא לראות אמורה שהייתה הימים שעברו שלאחר ובייחוד הוכחה, ללא עמ ח”א פוע”ה בספר וראה קבוע. וסת להן ’שאין הערה177 בווסת20 רק אוירבך הרש”ז שלדעת,
בינונית לעונה חוששת אינה היא יום משלושים הארוך קבוע. חצי
טהרה ‘דרכי ספר ’על
גיליון82 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
למעוברת4 בינונית עונה.
פד עמ’ מהדו”א (פ”ז, בדרכ”ט:)כתב שמא חוששת עיבורה) (מתחילת חודשים ג’ תוך קבוע שאינו וסת בעלת לחשוש ממשיכה הפלגה) ווסת החודש (יום בהם ראתה לא ואם תראה… (כל התשעים וביום השישים ביום דהיינו פעמיים, עוד בלבד בינונית לעונה
עד זאת עיבורה90 – טבילתה מליל יום. 11) טהרת בדברי שמקורה כתב ב במהדורה בפוסקים. מוזכרת אינה זו ייחודית הלכה
ישראל הטהרת וז”ל יט. ס”ק קפ”ט סי’: ישראל העו”ב נקבע שלא זמן כל א’, כבסעי’ לעו”ב לחוש דצריכה היכא אפילו לחוש לעצמו המחמיר נפש והבעל הפסיד, לא אחת בפעם דנעקר המיקל עליו תבוא אחר וסת קבעה שלא כ”ז פעמים הרבה בו ראתה שלא אף לעו”ב
. ברכה הסיק וסתות בשינוי בינונית עונה עקירת גבי ישראל טהרת בעל של מחומרתו של שחומרותיו לכך מעבר במעוברת. בינונית עונה דין מוחלטת כהלכה בדרכ”ט צריכים דבריו ובכלל במעוברת, עוסק אינו הוא מוחלטת, הלכה אינן ישראל טהרת שאינו וסת (לבעלת ראתה ולא החודש יום בהגיע נעקר החודש וסת כידוע, בירור. תלוי הפלגה וסת עקירת ואילו לא, או אחר בתאריך ראתה אם קשר ללא וזאת קבוע), חל ראייתה שינוי אם הפלגתה. ימי מספר למנות יש שממנה החדשה, בראייתה הוא
הפוסקים נחלקו קצר הוא ואם ראתה, ולא היום הגיע ממילא הפלגתה ימי. 12לאחר זהב העטרת שיטת היא ראתה שלא אף בינונית עונה בדין המחמירה, השיטה לר”ח חוששת אייר ור”ח ניסן בר”ח שראתה אישה ל. ס”ק קפט סימן בש”ך המובא (=הפלגה סיון ב’ ליום חוששת בו ראתה לא אם החודש), (=וסת סיון ראתה31 יום). ראתה לא אם בינונית), עונה מדין ר”ח, של שני (יום תמוז א’ ליום חוששת סיון בב’ אף שחוששת זהב העטרת הוסיף כאן החודש. וסת מדין בתמוז ב’ ליום חוששת
עמ11 ג במהדורה ’ לעונה128 החשש ימי שהרי בכדי, לא ולענ”ד בסוגריים, התוספת את השמיט הוסיפו הם זה מטעם הטבילה. מליל ולא הווסת מיום יום ותשעים שישים הם בהריון בינונית ולא וסתה מיום הם החודשים שג’ למעוברת וסתות בחשש המופיעות ההלכות לכל הבהרה
עיבורה. מתחילת
ואילו12 ארוך. וסת עוקר אינו קצר וסת ולדעתו יח, ס”ק שם ט”ז יג, סע’ קפט סי’ ורמ”א שו”ע ממתי נחלקו הם אך כט”ז, פסקו הפוסקים רוב ארוך; עוקר קצר שווסת סבור ל”א ס”ק הש”ך הקצרה ראייתה ללא לראות הייתה שאמורה ביום האם (=הארוך), הקדום לווסת חוששים או- אחר וראתה שלושים ליום לחשוש שצריכה אישה למשל, החדש. ראייתה מיום האם25 יום,
ליום או שלושים ליום חוששת. 55
רדמן אורי הרב
גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 83
שאין באישה אחת בפעם נעקר אינו ל’ ויום היום, תראה שלא אע”פ בינונית “לעונה גם לחוש צריכה היא זה ולפי וסת”. לה שיש באישה קבוע וסת כמו קבוע, וסת לה סיון (=א’ בו לראות אמורה שהייתה מהיום בינונית עונה יום שהוא סיון, ל’.)ליום
הפוסקים רוב הסכמת היא וכך כלל”, נכון זה “ואין העיר. והש”ך מבוססים וירטואלית בינונית לעונה לחוש יש מעוברת שבאישה דרכ”ט דברי דינו את כתב לא הוא שהרי לה, זהים אינם מקום ומכל זהב, העטרת שיטת על בינונית לעונה לחוש צריך שאין הש”ך כשיטת פסק עצמו בדרכ”ט מאידך במעוברת. עמ פ”ז א (מהדורה זהב העטרת דברי את הזכיר ולא לראות, אמורה שהייתה ’מיום חודש בינונית, (עונה בו לחשוש שצריכה זמן שהגיע קבוע וסת לה שאין “אישה, סח): גם הדין מקורות בין ציין בהערה יותר”. חוששת אינה בו, ראתה ולא ובדקה הפלגה) שמי הוסיף: ג) אות ג הלכה (פ”ז ובמהדו”ג במהדו”ב ורק יט”, ס”ק ישראל “טהרת שבאישה זו דעתו כאמור, פעמים. שתי עוד בינונית בעונה תחמיר להחמיר שרוצה ולא יחיד, דעת היא הקודם בחודש ראתה כשלא גם בינונית לעונה לחוש יש מעוברת
צ”ע והדברים הפוסקים. בין חבר לו. 13מצאנו
ללידה5 סמוך פרישה 14.
בדרכי קי-כתב עמ’ (מהדו”א:)טהרה (כסא המשבר על יושבת האישה א. מצבים… בחמישה להבחין יש לידה לקראת כל וקבועים תכופים צירים ג. ללכת. יכולה אינה ב. היולדת). ד5 פחות. או דקות. נחשבת האישה אין א. ב. ג. ד במצבים ויותר. אצבעות שתי של פתיחה ה. מים. ירידת ילדה לא אם ויסתה. בשעת כמו לשמש אסורה אך עמהם, דם תראה אא”כ, כנידה
להקל נוהגים ואוסרים, חולקים שיש ואף בדיקה. אחרי לבעלה. 15מותרת היא בדיקה לאחר רק מותרת היא הללו הלידה מסימני אחד כל שבהפסק שיטתו נחשבת לידה סימני לה שהתחילו שאישה מהבנתו נובעת היא כי ונראה ייחודית, הצריכו לא הפוסקים אחרוני כל כמעט לווסת. סמוך פרישה דין עליה שחל כאישה
כחומרה 13 רק כתובה למעוברת בינונית עונה חשש של זו הלכה ב במהדורה כץ: אריה הרב הערת לחשוש יש אליהו הרב ולדעת נשים, לשאר והן למעוברת הן זהה הדין וממילא הדין, מעיקר ולא הלבוש לשיטת. לכתחילה היא זהב העטרת ששיטת אליהו הרב סבר במהדור”א גם לי: העירו הערה עח (עמ’ וכדבריו הדין, מעיקר ולא חומרא שיש72 ) (של הסירוג וסת בחשש גם להחמיר
לראות אמורה שהייתה מתאריך בינונית לעונה. חודשיים)
הרחם14 פקק בעניין להלן וכן זה, בפרק בסיכומיו שנעזרתי נהרי נריה הרב לידידי תודתי.
בבדיקה15 להקל ופסק לחלוטין, נאסרת שהיא הסבורים שיש כוונתו.
טהרה ‘דרכי ספר ’על
גיליון84 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
דאינה “דהמקל כתב: ד) ס”ק (קצד ישראל בטהרת כאלו. במצבים לאישה בדיקה
הפסיד לא טבילה בלי תיכף לבעלה ומותרת נקיים שבעה. 16”צריכה שישבה אישה כי סבר ח) ס”ק קצד סי’ תשובה בפתחי (מובא שבעה נחלת בעל שהיא וסברו עליו חלקו האחרונים נטמאת. והפסיקו, צירים לה שהיו או המשבר, על טעמים ששני עו) סי’ ח”ב (יו”ד משה אגרות בשו”ת וכתב כמקודם. להיתרה חוזרת שאמנם סבר א) (קצד, דעת החוות להיתרה. חוזרת שהיא לכך האחרונים כתבו נפרדים ולכן אוסרת. אינה דבר ממנו שיצא בלי הקבר פתיחת אך אלו, בצירים נפתח הקבר להוציא שהוא הקבר פתיחת הייתה שעכ”פ דכיוון בדיקה, להצריך “שיש מסתבר לברר בדיקה עכשיו צריכה עב, דבר גם מוציאה כלל בדרך כזאת ופתיחה דבר”, איזה דם ללא שנפתח מהמיעוט היא הזו שהפתיחה יתברר נמצא לא ואם כלום, יצא. שלא היה דלא מילתא “איגלאי זה שבמקרה כה), ס”ק (קצד טהרה הסדרי כתב שני טעם ומסיים בדיקה. צריך אין זה ולפי האחרונים, רוב מדברי משתמע וכן הקבר”, פתיחת אבל לבדוק, להצריכה דעת להחוות לחוש לכתחילה להחמיר “מהראוי משה באגרות נג עמ’ (ח”ב הבית ובטהרת כלל”. להחמיר אין לאסור שהוא בדיקה עשתה )כשלא עצמה את לבדוק המחמירה מקום “ומכל מוכרחים, אינם משה האגרות שדברי כתב
. 17”תע”ב ולדעתו הנ”ל, כדברים אינה דרכ”ט שיטת מותרת האישה לידה סימני אחר תמיד על ישיבה או מים ירידת של במקרה גם כהלכה), אלא כחומרא (לא בדיקה לאחר רק (ודין הפתיחה לא שלדעתו כן אם ברור פתיחה. לה שיש הוכחה שום שאין המשבר שאישה אלא טהרה, סדרי כשיטת בדיקה המצריכה היא דם) ללא לפתיחה אפשר אי לפי בבדיקה. תלויה שטהרתה ויסתה, ביום הנמצאת כאישה היא לידה סימני עם הם אסורים “אך כנידה נחשבת אינה זו שאישה ההלכה בתחילת דבריו מובנים זה תתברר אצבעות שתי פתיחת בעניין הרב (שיטת פרישה כביום דינה שהרי לשמש”,
סעיף ב פרק להלן.)3
טהרה דרכי ב. המהדורות- בין שינויים
מתוקנת חדשה במהדורה שהצורך המחבר הרב כתב שנייה למהדורה בהקדמה
קצד16 סי’ הלוי שבט שיעורי רי); (עמ’ שני חוט בדיקה: דין הזכירו שלא זמננו בפוסקי עוד וראה הפתיחה (לבדוק רופא בדיקת אחר רק בדיקה דורש לא) סי’ (ח”י יצחק מנחת בעל ד; אות ב,)סע’
לטהרה בדיקה מצריכה רופא בדיקת שכל לשיטתו. והוא
בשולחן17 אוירבך הרב מדברי גם כך (ומשמע נויבירט הרב בשם א סע’ קצד סי’ אברהם נשמת ראה מהרחם היציאה שבעצם הנ”ל מהטעם וכנראה בדיקה, צריכה מים ירידת שאחר קצה) עמ’ שלמה
בדיקה צריכה אינה הצירים ופסקו המשבר על בישבה וממילא דם. גם שיצא לחוש. יש
רדמן אורי הרב
גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 85
בענייני דברים כמה והתחדשו התבררו הקודמת המהדורה לאור יצאה “מאז כי הוא: כמה התלבנו “שבזכותם ושאלות הערות ששלחו מי היו וכן אחרים”, ובעניינים רפואה הלכתיים שינויים חלו המהדורות בין כי יבחין הספר במהדורות המתבונן עניינים”. בו חזר הרב האם ברור ולא שינוי, לכל ההלכתי המניע פורט לא אך מובהקים, או- שספר מכיוון כי סבר עמו השמורים מטעמים והרב קמא, כבמהדורה נותרה שההלכה
ב במהדורה כמובא להורות יש צעירים לזוגות הדרכה כספר התקבל. זה
לווסת1 הסמוכה פרישה.
הם לווסת הסמוכה לעונה ביום הפרישה שזמני כתב נח) (עמ’ ו פרק א במהדורה
וכדבריו השקיעה, עד: מהזריחה בליל היא מותרת בשבוע, א יום של משעותיו באחת לראות שצריכה אישה עד שבת מוצאי הזריחה אף ראשון, יום כל במשך ואסורה במקור) (ההדגשה בסוף היא מותרת ראשון, ביום ראתה לא ואם לראייה. קבועה שעה לה יש אם ראשון יום מהשקיעה בו לראות שאמורה אחר זמן שיגיע עד או שתראה, עד
חשבונה פי. על כותב הוא א סעיף פ”ו ב: ובמהדורה היא מותרת בשבוע, ראשון יום של משעותיו באחת לראות שצריכה אישה כל במשך ואסורה במקור), ההדגשה (ללא הזריחה עד שבת מוצאי בליל ראשון יום לראיה קבועה שעה לה יש אם אף הכוכבים, צאת עד. מהזריחה הכוכבים מצאת ראשון יום בסוף היא מותרת ראשון, ביום ראתה לא ואם פי על בו לראות שאמורה אחר זמן שיגיע עד או שתראה עד הדגשה) (ללא
. חשבונה שצריכה באישה הדין “הוא העונה: בליל הפרישה זמני את גם הוסיף ב במהדורה
הלילה אותו כל שאסורה מסוים, בלילה לראות זריחתה ועד החמה. ”משקיעת סע (קפד השו”ע מדברי לכאורה מוכחים הזריחה זמן הוא היום שתחילת ’דבריו הפרישה יום שסוף במהדו”ב דבריו אך החמה. בהנץ לראות שרגילה באישה הדן ד) הקובע הוא החמה גלגל שאם ברורים. אינם החמה שקיעת ולא הכוכבים צאת הוא הכוכבים בצאת הוא היום סוף ולכן קובע החמה אור ואם שקיעתו, הוא היום סוף אז
תחילתו- הוא השחר עלות! 18
נט18 עמ’ ח”א הבית טהרת ב; אות ד סע’ קפד הלוי שבט שיעורי הפוסקים: דברי סיכום ראה; ס- החמה מהנץ הוא שהזמן מהדו”א דרכ”ט כדברי הסכימו הפוסקים כל למעשה מב. עמ’ עז לבושי שקיעתה. עד כץ אריה הרב: הערת רק היא הכוכבים צאת עד להקפיד אליהו הרב ששיטת נראה
טהרה ‘דרכי ספר ’על
גיליון86 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
וארוסתו2 ארוס דיני.
בהן לגעת ואסור נידות הן ימיהן כל פנויות “נשים כתב: לט) (עמ’ א במהדורה (משודכתו בארוסתו זה איסור חמור ובמיוחד בהן… ולהתבונן אליהן… )ולהתקרב חתן מערכת חמד השדי דברי את הביא זו להלכה כמקור החיבה”. מאד גדולה שאז דיני שכל וכתב האיסור את הרחיב מקור מאותו ה”ז) (פ”ה ב במהדורה יב. סע’ וכלה
החתונה עד האירוסין בתקופת גם קיימים ואישה בעל בין הקיימים. הרחקות בדברי מתריע הוא שם א. במהדורה המוזכרת להלכה מתאימים חמד השדי דברי המשודכים והכלה החתן שבין היחסים במערכת ראויה לא התנהגות כנגד. מוסר “יציאה וכן פיזי, מגע עם בריקוד או ונישוק בחיבוק פיזית נגיעה כנגד הם דבריו כל ונישוק חיבוק לידי ובאים ואחות כאח זו עם זה המטיילים וארוסתו הארוס. ”לטיול ושתייה אכילה כמו ואשתו, בעל בין הרחקות שדיני גורף באופן מוזכר לא בדבריו
משודכים על גם חלים וכו’, מיטתה על וישיבה מאכלה. 19משיורי שבין בימים והכלה החתן נמצאים בו הביניים שמצב הדבר שברור להוסיף, יש אצלו דרכ”ט, ספר מיועד לו לציבור במיוחד וזאת מורכב, הוא לחתונה השידוך העוצרת הטבעית הבושה לזו. זה קרובים המרגישים הזוג בני בין תכוף מפגש קיים מעריות הרחקה המחייבים ההלכה איסורי ומאידך מטשטשת, ראויה לא התנהגות מי מצאנו לא בפוסקים אך יתירה, זהירות דורש זה שמצב ברור עליהם. חלים עדיין לא בדרכ”ט גם ולמעשה זו, בתקופה גם חלים לאשתו איש בין הרחקות שדיני שכתב
הלכה זו אין אך טובה הנהגה זוהי שאולי כך לכך, ברור מקור. הביא
שני3 בזיווג תשמיש מחמת רואה חשש 20.
הפוסקים בדברי מוזכרת שאינה הלכה, הוסיפו יג) הלכה ח (פרק ב: במהדורה לבדוק צריכה שנית כשתינשא – נתגרשה או ונתאלמנה קבוע וסת לה שאין אישה
הראשונים בנישואין כבר שבדקה אע”פ ואחריו תשמיש לפני פעמים. שלוש היא ולכאורה מקור. שום לה מובא ולא בפוסקים, מצויה אינה זו ייחודית הלכה נכון והן תשמיש. מחמת רואה כאינה והוחזקה נבדקה כבר זו אישה הרי ברורה, אינה שבגלל לקולא, נאמרו הגמרא דברי אך שוות, האצבעות כל לא כי בגמרא שאמרינן
ר”ת לשיטת חשש לא אליהו (הרב מועט הוא זה זמן משך שהרי.)חומרא,
יותר19 נדה באשתו שהחמירו חומרות הני “דכל שכתב: יח), סימן ח”ב (יו”ד יצחק בית שו”ת ראה שארו דלאו עדיין], נשואה שאינה [=מקודשת בארוסתו ולא באשתו רק החמירו לא עריות משאר
כלל אשתו אינה שעדיין למשודכת ק”ו חז”ל”. חששו ולא כנדה, לבעלה אסורה ובלא”ה. הוא,
זה20 לעניין לבי תשומת את שהפנה פוע”ה, ממכון איתן יוסי לרב תודתי.
רדמן אורי הרב
גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 87
אינה אחד מבעל תשמיש מחמת כרואה שהוחזקה אישה גם שוות האצבעות שאין צריכה רואה שאינה כבר שהוחזקה שאישה לנו אמר מי אך שני, לבעל כך מוחזקת
נוסף בירור לברר? עתה
דם4 ללא הקבר פתיחת.
ללא הקבר לפתיחת אפשר “אי בעניין הספר מהדורות בין חל משמעותי שינוי ותהליך רופא, בדיקת מרחמה, חתיכה יציאת נושאים: במספר עוסקת זו הלכה דם”. האוסרת הרחם שפתיחת במהדו”א אליהו הרב סבר הללו המקרים בכל הלידה. סבר במהדו”ב מהמקרים ובחלק ס”מ, כארבע שהן אצבעות שתי של בפתיחה היא
מ”מ שלושה ששיעורו דק קנה בגודל היא. שהפתיחה
מהרחם חתיכה יציאת א. של קליפה אלא דם אינה היא אם אף האישה, של מרחמה היוצאת גדולה חתיכה דם ללא הקבר פתיחת ‘אין מדין מטמאת אדומות, שערות ואפילו שומא או. ’פצע ומעלה אצבעות שתי הוא החתיכה שגודל לג) עמ’ (מהדו”א בדרכ”ט וכתב 4-5=( לידה בעניין הקבר פתיחת של מקור מאותו נובע זה לשיעור מקורו כי נראה ס”מ). ל מגיע אינו שגודלו בגוש “ודווקא כתב: ה”ב) (פ”ד במהדו”ב זאת לעומת 3-כדלהלן. בגודל הגוש אם אך מ”מ, ואי3 נפתח שהרחם מפני נאסרת, האישה יותר או מ”מ
דם יציאת ללא הקבר לפתיחת. ”אפשר לשיעור המקור את הסביר יא) סי’ יו”ד (ח”ב מרדכי מאמר בספרו מכך3 מ”מ קנה שפופרת כשיעור היא הקבר פתיחת ו) ס”ק קפח (סימן השו”ע מרן שלדעת בשיעור קנים הרבה שיש וראינו “ומדדנו שבדקים, דק מ”מ2, אפילו3 ויש מ”מ מן דקה ששפופרת השו”ע מרן מפסק לזוז אין כן ועל חלולים. לא הם אבל דקים, מדבריו חזרה יש אלו שבדברים לכך מעבר הקבר”. פתיחת שיעור זהו קנה של הדקה הפתיחה שיעור הרי להבנה: קשים הם במהדו”א, מ גדול הרחם צוואר של 3-הטבעי ל מגיע הוא רבות ולעיתים בגודל6-7-מ”מ, חתיכה יוצאת כאשר כן ואם מ”מ, מ”מ3
הקבר של מיוחדת פתיחה שום! אין
רופא בדיקת ב. (מהדו”א א פרק בסוף האחד פעמיים: דרכ”ט בספר מופיעים רופא בדיקת דיני
קיא עמ’ (מהדו”א יא פרק יולדת בדיני והשני יד), כתוב21)עמ’ קיב עמ’ במהדו”א: . בדק אם [א] כלל: דם היה לא אם טהרה… בימי רופא אצל שנבדקה אשה
בפ”א21 מופיעים הם במהדו”ב עריכה שמשיקולי כנראה בפי”א, היא הדינים הרחבת במהדו”א,
א לפרק מפנה הוא יא. ובפרק
טהרה ‘דרכי ספר ’על
גיליון88 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
לרחם הכניסו ולא כאצבע שרוחבו במכשיר או באצבע בפרוזדור הרופא – שקוטרו במכשיר או אצבעות בשתי בפרוזדור הרופא בדק אם [ב] טהורה.
כמותם מ4( יותר הכניסו ולא ס”מ) טהורה5- – בפרוזדור ס”מ. אצבעות מב’ יותר הפרוזדור את ירחיב או לרחם מכשיר הרופא יכניס, אם להיכן גודלו? מה הכניס? הוא מכשיר איזה הרופא: את לשאול צריכה האישה נטמאת לפעמים הרחם, נפתח כאשר כי כך… על הוא ונאמן הכניסו?
דם ראתה לא אם. אף אין וממילא הרחם, לפתיחת לגרום עלולה הנרתיק של רחבה פתיחה להבנתו, המכשיר קוטר שיעור דם. ללא פתיחה שפתיחת4 להלן משיטתו כנראה נובע ס”מ (מהדו”א דעתו וזו אצבעות, שתי פתיחת היא היולדת את המטמאת הרחם )צוואר בהכנסת גם וחשש הדין את הרחיב הוא זו בהלכה מהרחם. חתיכה יציאת לגבי גם
לנרתיק רק כזה בעובי. מכשיר טז הלכות (פ”א ב (שם-במהדורה רופאים של דעת חוות קבלת לאחר בו, חזר יח) הערה הרחם26 צוואר של הפנימי הפה לפתיחת גורמת אינה הפרוזדור שהרחבת,) ולדעתו וולדניות. בנשים כגון להיפתח, עשוי הרחם צוואר של החיצוני שהפה, אע”פ הרחם צוואר לפתח חדר הבדיקה מכשיר כאשר רק הוא רופא בבדיקות. החשש
יז בהלכה וכדבריו משתנים, הנ”ל השיעורים גם זו חזרתו: בעקבות הפה פתיחת ונגרמה הרחם, צוואר בתוך היו הבדיקה או הטיפול אם ל מגיע שאינו בקוטר הרחם צוואר של האישה3-הפנימי דם, יצא ולא מ”מ בקוטר פתיחה נגרמה אם מותרת. אם3 גם נאסרת האישה יותר, או מ”מ פי על האישה של הטבעית הפתיחה זו כן אם אלא מהרחם, דם יצא לא הרחם לצוואר או לרחם מכשיר הרופא הכניס אם לפיכך הרופא. , קביעת ואם הכניסו, היכן ועד המכשיר גודל מהו הרופא את לשאול האישה צריכה חכם שאלת תשאל תשובותיו ועם כך. על הוא ונאמן מקורו, מהו דימום, היה
רפואה בענייני רק אלא הלכה בענייני הרופא על לסמוך שאין. מפני הרחם צוואר של הפנימי בפתח היא הקבר שפתיחת א. מחדש: הוא אלו. בדבריו הוא הפתיחה ששיעור ב. מ”מ3 הפתיחה22 שעצם לשיטתו הם דבריו שכל כמובן, .
שבדיקת 22 הרב חשש שבתחילה אלא ראשונה, במהדורה מדבריו חזרה כאן אין כץ: אריה הרב הערת אין כלומר, בו. חזר רופאים חוו”ד קבלת ולאחר הפנימי, הפה לפתיחת גם תביא בעומק ספקולום המציאותי בידע אלא בהלכה שינוי. כאן הרב: תגובה כתב לא א במהדורה בדבריו מקום בשום לחוש יש ס”מ ארבע של מכשיר שברוחב דבריו גם הצוואר. של הפנימי בפה היא, שהפתיחה שחזר דבר אצבעות, שתי בגודל חתיכה של מהרחם יציאה לגבי א במהדורה שיטתו את תואמים פי פתיחת עניין כל יולדת. לגבי הפתיחה שיעור את תואמים והם השנייה, במהדורה ממנו בו
רדמן אורי הרב
גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 89
ביציאת רק היא הקבר שפתיחת סברו רבים אחרונים הקבר. כפתיחת המוגדרת היא
כדלהלן סתמית, בפתיחה לא אך מכשיר, בהכנסת או מהרחם. דבר
לידה לפני אצבעות שתי פתיחת ג. אצבעות שתי פתיחת יש אם כי קי) עמ’ (מהדו”א בדרכ”ט כתב לידה בהלכות ראתה לא אם אף וכד’, קרבה איסורי כל עליה וחלים כנידה, נחשבת “האישה ויותר
ולטבול נקיים וז’ ימים ה’ לספור צריכה כזו פתיחה אחרי ילדה לא אם ואף. ”דם, נחשבת מהרחם דבר יציאת ללא שפתיחה האחד, חלקים: שני על מבוססת זו הלכה הוא הפתיחה שיעור השני, הקבר. כפתיחת ללא4 פתיחה כי ההלכה מקור ס”מ. שבעה הנחלת דברי הוא דם’ ללא הקבר פתיחת ‘אין בדין כלול מהרחם דבר יציאת בפתחי שמציאות-(מובא ב) קכט, (שבת הגמרא מדברי המסיק ח) ס”ק קצד תשובה המשבר על הישיבה מרגע היא שבת חילול לגבי הקבר פתיחת הלכות- לגבי שגם “אין הכלל כי טמאה, – ללכת חזרה אם גם לדעתו האוסרת. הקבר פתיחת זוהי נידה שאין היא האחרונים הסכמת כלום. יצא שלא למרות קיים דם” ללא הקבר פתיחת החוות הדבר: בטעם ונחלקו טמאה. אינה להלך חוזרת היא ואם שבעה, כנחלת הלכה הקבר פתיחת אין בדין כלולה אינה מהרחם כלום יציאת ללא שפתיחה סבר דעת שלא למפרע התברר רגלית להתהלך וחזרה שבמקרה סבר טהרה והסדרי דם, ללא עדיין אך טהרה. הסדרי שיטת על מבוססים הדרכ”ט דברי לכאורה פתיחה. הייתה בין חיצוני ופתח לצוואר הרחם בין פנימי פתח פתחים, שני יש הרחם לצוואר קשה, מבררת אינה החיצונה הרחם צוואר פתיחת הפוסקים רוב לדעת לנרתיק. הצוואר דווקא היא דם בעקבותיה יצא שלא אפשר שאי והפתיחה הרחם, פתיחת לעניין כלום הלידה לפני הרופאים שעושים הפתיחה מדידת עניין כל ולכן הפנימי, הפה בפתיחת
הוא השיעור וממילא ב, במהדורה לראשונה הוזכר הפנימי המקור מ”מ3. לתגובה: תגובה שוחחתי כאן שאין ברורה בצורה לי אמר והוא בעניין, בורשטין מנחם הרב פוע”ה מכון ראש עם שוב שבדיקה חשש אליהו לרב היה רופא, בדיקת בעניין המציאות. של בירור אלא בהלכה חזרה כלל בצורה התברר שהעניין ולאחר הפנימי, הרחם צוואר של פתיחה על משפיעה בנרתיק חיצונית הבדיקות כל את להתיר אליהו הרב הסכים שמים יראי רופאים של רב מספר אצל מפורטת מ ביותר לדעתו להחמיר יש לרחם הנכנסת בבדיקה הטבעית3-בנרתיק. הפתיחה זו כי מ”מ, צוואר של פתיחה יוצר יותר רחב מכשיר ולכן ילדה, שלא אישה אצל הפנימי הרחם צוואר של וכיוון לידה, כתחילת המוגדרת פתיחה זה שאוסר מה לדעתו כי אחר, הדין בלידה הפנימי. הרחם של כפתיחה לידה תהליך התחלת מגדירים שהם לו ואמרו הרופאים אצל שבירר החמיר4 ס”מ, שכן לחיצוני, הפנימי הצוואר של פתיחה בין חילוק כלל אין בלידה כללי באופן ויותר. כזו מפתיחה הרחם צוואר של מחיקה מתבצעת הלידה מתהליך. כחלק לתגובה: תשובה איך הוסבר לא ועדיין
ובמהדו”ב ומעלה” אצבעות שתי הוא החתיכה “שגודל כתב: במהדו”א ואכמ”ל3 מ”מ. .
טהרה ‘דרכי ספר ’על
גיליון90 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
כאן יש השם שיתוף ורק הקבר, פתיחת לדין קשור הדרכ”ט23אינו לשיטת גם והרי,
ב אות כדלעיל הפנימי בפתח הוא הקבר פתיחת. דין הדרכ”ט של דינו את אצבעות. שתי של השיעור נלמד מהיכן בירור צריך כן כמו נטמאת והאישה לידה, תחילת מהווה הפתיחה האחד, אופנים: בשני להסביר ניתן מקדמי בשלב עומדת האישה באמת אם כנכון נראה היה זה הסבר יולדת. מדין ימים חמישה לספור אותה ומחייבים לידה, הייתה לא דידן במקרה אך בפועל. ללידה נקיים שבעה המהווה24ועוד השיעור הוא אצבעות ששתי הדרכ”ט שכוונת נראה!
זה לשיעור המקור מהו אך דם’, ללא הקבר פתיחת ‘אין בדין הרחם? פתיחת עימו המחייב הקבר פתיחת שאינו הפתיחה ששיעור סבר ו סע’ קפח סי’ בשו”ע מד ס”ק (שם תשובה בדרכי וכתב שבדקים. דק קנה שפופרת כשיעור הוא דם )יציאת דין לבעל יש ולעולם לשער, יכול דמי זה… דין בביאור שעמד ט ס”ק צבי תפארת “ועי’ רק עגולה גדולה שהחתיכה דכל שם… והוכיח מזה… יותר דק קנה יש ואולי לחלוק תשובה ובדרכי וטהורה”. הקבר פתיחת בלא לצאת יכול זה הרי אגודל אצבע כעובי סי (ח”ד מהרש”ם ובשו”ת שבדקים. דק מקנה גדול זה שיעור כי הדברים, את ’דחה ואם דקה, בכלל הוא אצבעות שתי עובי עד כי הכריע צבי תפארת “ובספר כתב: קמו) קנה שיעור זה אצבעות שתי המהרש”ם לדעת כלומר, להקל”. לסמוך יש בכה”ג כן
העירו וכבר אחת25דק, אצבע כתוב צבי בתפארת כי טעות, נפלה שבדבריו. מסתדרים הדברים דק, קנה להגדרת המהרש”ם דברי הוא הדרכ”ט דברי מקור אם גודל ולכן הקבר, פתיחת שיעור הוא אצבעות שתי ששיעור במהדו”א עמדתו עם הדברים וכן זה, בשיעור הוא מהרחם ביציאתה האישה את האוסרת החתיכה
והרופאים23 הרחם]… צוואר קצות [שתי פתחים שני לרחם שיש “דמבואר שכתב: הלוי שבט ראה בשם קנה שו”ת וראה מראה”; ע”י אפילו לראות א”א מבפנים אבל הרחם, צוואר פתח רק רואים סמוך עד ומסוגר סגור המקור עדיין ובפנים אמיתית, פתיחה אינה זו “שפתיחה סה): סי’ (ח”ב הרחם כתלי עם בשווה שמתפשט עד והולך ומתרחב נפתח מבפנים… הרחם שצוואר ללידה…
מבחוץ גם לגמרי. ”ונפתח
שבט24 בשו”ת וכן להחמיר. יש מלידה הנובעת פתיחה שבכל עו) סי’ ח”ב (יו”ד משה אגרות ראה רי (עמ’ שני בחוט כתב וכן בצירים, המלווה בפתיחה להחמיר שיש כתב קו) סי’ (ח”ד.)הלוי לידה תנאי עוד עם משולבת זו ופתיחה לידה, בתהליך עוסקים דרכ”ט דברי שגם לומר היה ניתן עמ דעת’ ב’יבקש הקשה כבר אך וכד’), מים ירידת או המשבר על (ישיבה לפניה ’המוזכרים 307 בפתחי וגם טז. הערה פי”ז הטהרה אורות וראה דווקא”; זה בשיעור מדוע שצ”ע “אלא יב הלכה שיעור לאחר ולדעתו שמם) ציון (ללא ההוראה גדולי בשם זה שיעור כתב שיב) עמ’ (קצד תשובות הערה לעיל וראה צ”ע. ודבריו התחיל, הלידה שתהליך מכך נובעת שהפתיחה ברור זה דברי22
בורשטין מנחם. הרב
במנחת25 עליו הקשה וכבר הדרכ”ט, כשיטת מדבריו משמע שגם א סע’ פי”ח היולדת תורת ראה
להלן כדברינו ל”א סי’ ח”י. יצחק
רדמן אורי הרב
גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 91
דבריו עם מסתדרים הדברים אין אך הנ”ל. הרופא בבדיקת לשיטתו מתאימים
הוא שבדקים דק קנה שגודל מרדכי במאמר מ”מ3. הוא הקבר פתיחת ששיעור הן זאת, ההלכה חלקי ששני נראה לסיכום והן4 ס”מ לשיטתו ולא הראשונה, במהדורה לדבריו מתאימים החיצוני. בפי היא שהפתיחה
וצ”ע ב. . 26במהדורה
השלישית המהדורה ג.
של שלישית מהדורה לאור יצאה אליהו הרב פטירת לאחר בהקדמה, כאמור ההלכות סדר לפי המשולבות הרב של תשובות במאות הוא העיקרי חידושה הספר. שהרב מדברים ורק אך נלקחו אלו שתשובות מדגישים העורכים בספר. הכתובות ולא לכלל המיועדות תשובות רק שילבו שהם וכן פה, בעל שאמר מדברים ולא כתב שהן הוא התשובות של איפיונן לשונית. ערכו הם התשובות את פרטיות. תשובות להיפך ואף הדין, את להבין ללומדים עוזרות אינן הן רבות ופעמים מאוד, תמציתיות
להלן בדוגמאות שיבואר כפי בספר, שכתוב כפי שלא מפורש בתשובה לפעמים. –
נקיים1 ושבעה טהרה הפסק בדיקות לפני רחיצה.
בעמוד ישיבה177 או מקום אותו ששטיפת הרב פוסק טהרה הלכות בתחילת או “שעה נעשית היא אם מותרת נקיים ושבעה טהרה הפסק בדיקות לפני באמבטיה אחר יכולה האם נשאל הרב עמוד באותו קודמת בשאלה הבדיקה”. לפני שעה חצי והוא להמתין, צריכה שהיא או טהרה הפסק בדיקת מיד לבדוק עצמה את ששטפה סותרות התשובות שתי לכאורה תבדוק”. כך ואחר “תנגב במידה27עונה: מקום ומכל,
כץ 26 אריה הרב: הערת של העניין לידה. במהלך לפתיחה רפואית בבדיקה פתיחה בין הבדל יש 3-5 הפנימי הפה של הטבעית הפתיחה שזו מכך נובע לא) או ולדנית היא אם תלוי המדויק, (זה מ”מ אנו בלידה זאת לעומת יפתח. לא יותר דק כי יאסור מכך עבה מכשיר רק ולכן הרופאים, לדעת לידה הייתה לא דבר של בסופו לפעמים (אמנם לידה של תהליך שהתחילה לפתיחה, זקוקים מכיוון בכך החמיר הוא ונעצר), שהתחיל לידה תהליך היה שלהבנתו וכנראה אוסר, הרב זאת ובכל של שבפתיחה היא הרפואית שהמציאות אמנם4 הלידה. תהליך שהתחיל לומר מקובל ס”מ צריך בבדיקה גם (לדעתו ביניהם השווה האג”מ אבל2 אוסרת), כבר כזו פתיחה בלידה וגם ס”מ, הזכירו נוספים פוסקים אחרים). באופנים כי (אם ביניהם חילקו הפוסקים רוב לידה4 לעניין ס”מ, היולדת תורת. ביניהם לשיעור: תגובה המקור מהו הוסבר לא ועדיין הערות4 לעייל וראה ס”מ,
. 24-25 לתגובה להערה: תגובה החוזרת בתגובתי ראה. 22
שינוי27 גוררת חמים מים של באמבטיה שישיבה כתב רכז עמ’ גרוס לרב טהרה שיעורי בספר באמבטיה רחיצה לגבי כז עמ’ שלמה בשולחן עוד וראה כזה. באופן תרחוץ לא ולכן הדם, במראות שהרי בדרכ”ט, הרב כוונת שזו לומר אפשר אי במקלחת. רחיצה לעומת וזאת הפרישה, ביום
באמבטיה ישיבה על וגם שטיפה על גם היא. השאלה
טהרה ‘דרכי ספר ’על
גיליון92 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
ומעשית יסודית שהלכה מתברר השטיפה אחר מיידית לבדוק שאין היא הרב ועמדת
חייו בימי לאור שהוציא בספר הוזכרה לא. זו שתרחץ בטהרה פוסקת כשהאישה הוא כשר “ומנהג ג): סע’ קצו (סי’ כותב הרמ”א לבדיקה הרחיצה בין להמתין שצריך כתוב לא כליו ובנושאי ובדבריו לבנים”, , ותלבש החזו”א מדברי למדו זמננו פוסקי מאידך להפסקה. זמן שיעור מצינו לא שגם וכמובן לבדיקות סמוך לרחוץ אפשר בדיקת28שאי טעם כא) אות צב סי’ (יו”ד לדבריו שהרי, להיות הראיה שדרך ומשום המעיין, שנסתם חושית ידיעה “היינו וסדקים חורים יוצא הדחיקה וע”י בפיה הדם טיפת עומד פתוח שמעיינה שכל מעט… …מופסקת עיתית רק הוא שהפסקתו לחוש שאין באופן קצת ארוך זמן בדיקת דצריך וע”כ אלא רגעית הייתה לא הדם שהפסקת מבררת וסדקים חורים בדיקת שעה”. ולפי וסדקים חורים אפילו שהרי הבדיקה, לפני דם קצת נטף לא ואף רב, זמן התמשכה טמא מראה במוצאה “אבל פא: סימן בתחילת דבריו הם וכך נקיים. אותו האוגרים פוסקת אלא שופעת האישה אין שלעולם מועילה, הבדיקה אין ברחיצה והעבירתו ומטפטפת וחוזרת שעה (עמ29”לפי הבית בטהרת כתב זו אחרונים הבנת לעומת ’. עורקי-רסב ששם מחלה, של במקרה אלא דבריו את כתב לא החזו”א שגם רסג) וניגוב רחיצה אחר נשים בסתם אבל להיטהר, יכולה ואינה הנידה דם מזניקים המקור הפוסקים טהרה. הפסק נחשב נקי ויצא ובדקה כשחזרה דקות, מספר של והמתנה מסיבה נובע וסדקים חורים בדיקת טעם כי נראה ס) סי’ (ח”א רע”א שמתשובות ציינו
הבדיקה לפני לשטוף ניתן לדעתו וממילא. שונה, טהרה בהפסק שבדקה “אישה הי”ד): מהדו”ב קכו, עמ’ פי”ג (מהדו”א בדרכ”ט כתב טמאה עצמה, ומצאה השקיעה לפני נוספת פעם ותבדוק עצמה את שתרחוץ, כדאי היא ולשווא יוצא, דמה אין ועכשיו קודמת, מראייה בגופה נשאר שהדם אפשר כי שעה חצי לרחוץ שאסר הנ”ל עם מסתדרים הדברים ואין הטהרה”. הפסק את דוחה בתוך לעשות יש (הראשון) הטהרה הפסק את לדעתו הרי הבדיקה, לפני שעה עד תבדוק ואז נוספת פעם ותרחץ טוב לא יצא אם וממילא השקיעה, שלפני שעה חצי פעמים כמה זאת תעשה ואם לבדיקה, הרחיצה בין שעה מחצי פחות יהיה כבר זה
לרחיצה סמוך תתקיים. הבדיקה
תנה28 עמ’ עז לבושי ראה לפני- לשטוף שאין והחזו”א והב”ח טהרה הסדרי מדברי המסיק תנו
. הבדיקות
תמתין29 שלכתחילה ו, סע’ רלח עמ’ שני בחוט ד); אות ג סע’ (קצו הלוי שבט בשיעורי כתבו כך שעה רבע שלכתחילה עא סי’ ח”ב יו”ד משה ובאגרות דקות; שלוש ובדיעבד דקות. שמונה לכל ובדיעבד שעה, כרבע לכתחילה ההמתנה זמן “שיעור אלישיב: הרב בשם תנז עמ’ עז ובלבושי
דקות שבע עד שש. ”הפחות
רדמן אורי הרב
גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 93
צריך שהדין נראה אמיתית, בדיקה מאפשר אינו במים קינוח אם כך, על נוסף מראה ומצאה בודקת אישה אם זה לפי מים. ללא שנעשה בקינוח גם זהה להיות הדם את פעם כל מקנחת היא הרי חלילה, וחוזר טמא, ומצאה שנית ובודקת טמא, המעיין שנסתם חושית’ ‘ידיעה כאן אין טהור יהיה הבדיקה עד לבסוף אם ואף שיצא. פסק- זה מטעם לצאת. המטפטף הדם הספיק לא עוד מסוים שברגע הוכחה אלא בדיקה בין הפסיק אא”כ לה מועילה השנייה הבדיקה “אין רלח) (עמ’ שני בחוט טהרה בשיעורי כתב וכן בדיקה). לפני רחיצה (=לגבי כנ”ל” דקות כמה לבדיקה כעשר שתבדוק ביותר “עדיף כתב: קלא) עמ’ (מהדו”א בדרכ”ט מנגד רכח). (עמ’ לפני נוספת בדיקה לבדוק שתספיק כדי וכן ממש… סמוך ולא השקיעה, לפני דקות יכולה היא דקות בעשר כלומר, טובה”. הייתה לא הראשונה הבדיקה אם השקיעה ורק דם מוצאת היא בראשונה כאשר בדיקות, שתי לפחות הדרכ”ט לדעת לעשות שהקינוח חש ולא נקייה, יוצאת הרביעית) או השלישית (ואולי השנייה הבדיקה
ממשיך והטפטוף הדם את הוציא. הראשון יותר אינו לבדיקה רחיצה בין הפסק של הדין כל אליהו הרב לדעת גם כי נראה לכן ולכן במהירות, להיטהר הצורך מול עומדת אינה זו שהנהגה ובוודאי טובה, מהנהגה הפחות לכל או שנייה פעם שתרחץ עדיף טוב לא יצאה הראשונה שהבדיקה במקרה לעיל המובאת בתשובה דבריו שכל ומכאן טוב. שיצא עד חוזרות בדיקות תבדוק
טובה הנהגה אלא. אינם
שאבד2 מוך.
בעמוד ביום179 דם ראתה היא “אם וכתב: אבד. דחוק כשמוך הדין מה הרב נשאל שעושה “היינו בסוגריים: והוסיפו למחרת”. שנית תבדוק טהרה הפסק עשתה שבו דרכ”ט בספר הפסיקה את לכאורה סותרים אלו דברים מחדש”. הפס”ט בדיקות
. עצמו קכז עמ’ (מהדו”א טהרה-בדרכ”ט הפסק בדיקת שבדקה “אישה כתב: …קכח) לחזור וצריכה הבדיקה לה עלתה שלא מקרים ישנם דחוק, במוך בדקה שלא או ראתה אם שם: ופירט צריכה”. שאינה מקרים וישנם למחרת, טהרה הפסק ולעשות רק שכיח, אינו זה (ולדבריו טהרה הפסק עושה היא ובערב בלבד אחד יום רק לפוסקים בדיעבד אף ההפסק לה עלה לא דחוק מוך ללא אז מיוחדים”), ב”מקרים צריכה החמישי, היום בבוקר אף ימים, חמישה דם שראתה אישה שני, מקרה כשו”ע. ההפסק לה עלה הניחה לא אם ובדיעבד בערב, דחוק מוך להניח וק”ו30לכתחילה.
שהצריכו30 ועוד דעת כחוות והאחרונים אמרו) ד”ה ב סח, (נידה התוספות כדברי היא זו הכרעה
טהרה ‘דרכי ספר ’על
גיליון94 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
דחוק מוך צריכה אינה לכתחילה שאף מצבים שיש ההפסק ביום ראתה שלא. אישה טהרה הפסק צריכה אבד המוך שאם הנ”ל בתשובה פסק מדוע ברור לא זה, לפי שדברי לומר וקשה לה. עלה הטהרה הפסק דחוק מוך ללא גם בדיעבד הרי מחדש, לדעת דחוק מוך שבהם מיוחדים” ל”מקרים מתייחסים כללי באופן המנוסחים הרב ההפסק לה עלה בדיעבד הרמ”א שלדעת ובעיקר הדין, מעיקר חובה הוא. המחבר הפסק לה עלה לה אבד הדחוק שהמוך שאישה סבורים הפוסקים מקום מכל
. 31הטהרה
הרחם3 פקק.
’בעמ במהלך159 הרחם. פקק ביציאת נאסרת שאישה כתב ב) הערה ה”ב (פי”א
אנטי תכונות בעל פקק ידי על טבעי באופן לחלוטין הרחם צוואר נחסם -ההיריון הרחם שצוואר בזמן הנרתיק דרך נושר זה רירי פקק חיידקים). (נוגדות בקטריאליות השאלה בדם. מלווה הוצאתו או הרחם פקק יציאת ולעיתים בלידה, להתרחב מתחיל יותר יסודית משאלה נובעת מטמא זה דם האם צוואר- קצה בתוך מקומו האם קצד (סי’ הלוי שבט בשיעורי הפרוזדור. בתוך עדיין שהוא או כ’חדר’, נחשב הרחם אברהם בנשמת כתב וכן הקבר, פתיחת משום בכך לחוש שיש כתב ד) ס”ק סוף
נויבירט והרב אלישיב הרב בשם א) ס”ק. (קצד, (פי”ז הטהרה באורות כתב הנ”ל, בתשובה המוזכרים אליהו הרב לדברי בניגוד עמ ’הט”ז, הסביר412 ל”ה ובהערה ככתם”, ודינו הקבר לפתיחת לחוש “שאין בשמו ) הצוואר את פותח אינו ואף הצוואר, בתחילת אלא הרחם בתוך נמצא אינו שהפקק אליהו32הפנימי הרב בדברי הנ”ל להבנה מתאימים הטהרה אורות דברי כי נראה. ולא הצוואר של הפנימי בחלק היא האוסרת הקבר פתיחת ולדעתו בו, חזר שהוא
החיצוני. בפתח
בדיקה לה שעלתה החולקות כשיטות פסק בדיעבד דחוק. מוך הדין. מעיקר
כץ 31 אריה הרב כלל: הערת הניחה כשלא מאשר יותר רעותא בכך יש המוך שכשאבד לומר מקום יש ההפסק את פוסל שאינו הניחה לא לאם בניגוד וזאת ההפסק, את פוסל זה דם שם היה אם,)(כי האישה את אוסר וסתה בעונת עליו שהסתכלו קודם שאבד שעד החוו”ד. וכשיטת מעבר: תגובה שעשתה במה סגי הדין שמעיקר שכיוון תלז עמ’ עז לבושי ראה קשים, הדברים שמסברא לכך זאת עשתה אם אמנם טהרה. הפסק שוב להצריכה אין רואה שאינה בחזקת והיא טהרה הפסק לא ולרמ”א שניה פעם לעשות צריכה למחבר לראייתה ראשון. ביום לתגובה מה: תגובה מובן לא
אחרת לסבור יכול אליהו הרב אין וכי חולק, עוז שהלבושי מכך? הקושי
אוסר32 ממנו שדימום הרחם בחלק נמצא אינו הפקק כדבריו אם קשים, הטהרה אורות דברי עצם -
וצ”ע בנרתיק. דימום ככל כלל אסור שאינו דם זהו ככתם, טמא זה דם. מדוע
רדמן אורי הרב
גיליון המעין ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ] | 95
המופיעות התשובות לכלל ביחס מבנית בעיה משקפת זו הלכה דברינו, כנים אם וללא פטירתו לאחר יצאו אך ידו מכתב שנלקטו תשובות מהדו”ג, טהרה דרכי בספר בספר לכתוב מתאימות שאינן כאלה או מחודשות שהלכות יתכן והסכמתו. הדרכתו נמנע הוא זה ומטעם אחרת, וסבר בו חזר הוא ובינתיים מסוימת בתקופה הרב כתב
חייו בימי. מלפרסמן
פונג4 פינג משחק.
בעמוד פונג68 (פינג שולחן טניס אשתו עם לשחק שמותר כתב ג) הערה ה”י (פ”ה ) לזו זה פיזית קירבה ולא דעת קירוב לידי מביא הדבר אין “אם טומאתה בזמן אף דנו האחרונים בספרי הכדור]”. את תתפוס שאשתו רוצה אינו הטניס במשחק [שהרי טניס משחק לגבי דנו ואף הרחקות, בדיני כלול ואישה בעל בין משותף משחק האם לקריטריונים המשחקים כללי את להתאים ניסיון כוללים האחרונים דיוני שולחן. כתב וכן שהתיר, ריד עמ’ שני חוט (ראה לידה מידו מסירה דין הרחקות: גדרי של (ראה וכיו”ב בפרדסים טיול דין ראש, וקלות שחוק דין נ), סי’ ח”א משה באר בשו”ת ביטוי שהוא מכך נובע בפרדסים טיול שאיסור הסבור ד אות סז סי’ ח”ב משה באר המתקיים קיבוץ הוא שולחן טניס משחק זאת לעומת אהובים, של קיבוץ ומעשה מק”ו משותף פונג פינג משחק אסר הלכות משנה בעל לעומתו זרים. אנשים עם גם
בפרדסים.)מטיול תמוהים נראים ומשחק משחק לכל והפירוט משחקים לגבי הפוסקים דיוני. 33אמנם מסירה לידה, מידו הושטה דין כמו ההלכתיים לקריטריונים שמעבר ברור הדבר הרי שונות ותרבויות מקומות בין המשתנים כללים כוללים הרחקות דיני וכו’, , באוויר להשקפתנו התורה ברשות נבל הנקרא זה “ושמא שם: ח”א משה באר בעל כדברי להחליפו מאוד וקשה טבע נעשה וההרגל ארה”ב… מדינת להשקפת דומה. ”שאינו דעת קירוב לידי מביא הדבר אין “אם מותר שהמשחק אליהו הרב דברי תוקף וזה שאשתו רוצה אינו הטניס שבמשחק ההוספה שכך מכיוון לזו”. זה פיזית קירבה ולא שאינו בכך מה שהרי ביותר, מוזרה אחר, בכתב שנכתבה הוספה הכדור, את תתפוס של הלכתי במישור הם וזריקה הושטה דיני האם הכדור, את תתפוס שהיא רוצה הוא המרכזי הדיון וכד’? למעשה’ שלילית ‘כוונה רישה’, ‘פסיק מתכוון’, ‘אינו כללי ממקום מולו קופצת עליו האסורה שאשתו כך ועל ראש וקלות דעת קירוב עניין הרב של מידו יצאו לא הללו הדברים ספק, של צל ללא שלו. הזריקה פי על למקום
זצ”ל. אליהו
תשובתו33 שם וראה הדברים, פרסום עצם על לו שהעירו קכג סי’ ח”ג משה בבאר ראה.
טהרה ‘דרכי ספר ’על
גיליון96 המעין | ג225 [נח, תשע”ח ניסן • ]
סיכום
אליהו הרב הגאון הראשל”צ שיעורי כסיכום הוא דרכ”ט ספר של הווייתו ראשית תוך תמציתית בצורה נכתב שהוא הספר של ממאפייניו תלמידיו. ע”י שנערך זצ”ל לעיתים קשה תמציתי באופן נעשה ההלכה שניסוח מכיוון למקורות. הפנייה כדי היא ודעתו עליו חולקים הרבנים שחבריו במקומות הרב של דינו לעומק לרדת עוזרת תמיד אינה למקורות ההפניה אף כאלו ובמקרים יחיד, התקבל34דעת הספר. החליטו ותלמידיו שהרב הסיבה שזו ויתכן הרחב, לציבור הדרכה כספר בציבור עצמו הרב כתב כבר לכך נוסף הספר. של הבאות במהדורות מההלכות חלק לשנות בנוסף אחרים”. ובעניינים רפואה בענייני דברים כמה “התחדשו המהדורות בין כי הרב של קצרות תשובות מאות הספר עורכי ע”י הוכנסו הספר של ג, במהדורה ההלכתי משקלן את לאמוד והערותיה35שקשה זו סקירה לאחר שגם מאליו מובן. של ותלמידיו בניו שעל יתכן אבל מאוד, ושימושי חשוב ספר טהרה’ ‘דרכי ספר נותר
זה ספר של ומושלמת ומתוקנת חדשה מהדורה הכנת לשקול זצ”ל. הרב
להלכה34 היא הכוונה “אחרונים” המקור מצוין שבה שבהלכה בפניי העיד הספר מעורכי אחד מקור זו להלכה שיש הכוונה ואין פוסקים, שיטות כמה של הרכבה מתוך הסיק אליהו שהרב הפוסקים בדברי. מפורש כץ אריה הרב: הערת את שערך בורשטין, מנחם הרב עם שערכתי מבירור המקורות רוב הוכנסו המקדמית שבמהדורה עולה אליהו, שמואל הרב עם (הירוקה) א מהדורה המהדורה של הפנים נוסח את אישר אליהו הרב עצמו. אליהו הרב ידי על ולא העורך ידי על על מהם להקשות מקום אין לכן המקורות, כל על בעצמו עבר לא אולם במילה, מילה ה”ירוקה”
זצ”ל. הרב
כץ 35 אריה הרב: הערת כאמור שכן הספר, מגוף בהרבה פחות משקל לייחס יש הנוספות לתשובות נלקחו הנוספות התשובות זאת ולעומת ברבים, לפרסום אליהו הרב של אישורו את עבר הספר גוף לתשובה הרקע היה מה יודעים אנו תמיד כשלא לשואלים, פרטי באופן אליהו הרב שכתב מדברים
פסקים בספר לפרסום מראש ידו על מיועדות היו לא הן אופן ובכל הופנתה, היא מי אל. או
רדמן אורי הרב
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
