יום שני, 11 במרץ 2024

פורים שחל במוצ''ש

בס״ד ד "תשפ א אדר 'כ״ב

שבת במוצאי שחל פורים

מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א

אסתר תענית

1. סז שאילתא ויקהל פרשת אחאי דרב שאילתות מתענין כולן עיירות בין כפרים בין כרכים בין תענית אבל שלשה יצחק רב בר שמואל דאמר באדר עשר בשלשה אשר היהודים ושאר שנאמר היא לכל קהילה זמן עשר עשר שלשה ביום נפשם על ועמד נקהלו המלך במדינות כניסה יום ומאי תענית יום קהילה מאי אדר לחדש

בתענית ויושבין בו שמתכנסי' וכשחל רחמים ומבקשי' בחמישי ויושבין מקדימין בשבת להיות עשר שלשה שאסור מפני באדר עשר אחד יום שהוא בתענית בשבת

שבת. טורח מפני שבת בערב להתענות

2. ה הלכה ה פרק תעניות הלכות רמב״ם מקדימין בשבת להיות באדר עשר שלשה חל ואם

עשר אחד שהוא בחמישי ומתענין

3. ה הלכה ה פרק תעניות הלכות משנה מגיד אפשר י שא והטעם פשוט זה גם וכו' באדר י״ג חל ואם בע״ש מתענין אין וכן פורים שהוא לפי א' יום עד לאחרו

השבת כבוד מפני

4. ערוך שולחן או״ח ב סעיף תרפו

בשבת באחד פורים חל ואם באדר; בי״ג, מתענים

חמישי ביום להתענות. מקדימין

5. קצד סימן פורים ענין הלקט שבלי ספר פורים ואירעו מעשה זצ״ל שלמה רבינו בשם מצאתי בשבת בחמישי להתענות הקהל וקידמו בשבת באחד

הקהלות, כמנהג לרכוב צריכה שהיתה אחת אשה ובאה להתענות יכולה היא אם לרבינו ושאלה השלטון אצל

הדרך. טורח מפני היום ותאכל למחר זה תענית רב ואמר בעלמא מנהג אלא סופרים מדברי ולא תורה מדברי אינו

, פסח בימי היו ואסתר מרדכי של תענית שהרי נפש ואם

פירושו, זה אין - כתוב וזעקתם' הצומות לומר׳דברי אדם והצרות והזעקות הצומות דברי על פירושו כך אלא לזכר הפורים ימי עליהן קבלו המן בימי עליהן שעברו הצבור מן לפרוש לאדם אתיר לא ואעפ״כ לדורות הנס

- תתגודדו' דאמרינן׳לא ויש אגודות. אגודות תעשו לא וחוזרין הציבור עם חמישי ביום שמתענין הפירושין מן קורא ורבי' לפורים תענית לסמוך כדי ששי ביום ומתענין אינו תענית של עצמו וכל הולך בחושך והכסיל עליהן

התורה מן קבוע הוא כאילו במקומו זה ומחמיר מנהג אלא

בכך דיינו בחמישי להתענות רבים שנהגו. וכיון

אסתר מגילת טלטול

6. ב עמוד ד דף מגילה מסכת בבלי תלמוד טעמא מאי קרינן, לא בשבת מגילה מיהא עלמא? דכולי שופר (ובתקיעת מגילה בקריאת חייבין הכל רבה: ,)אמר

יטלנה שמא גזירה מגילה, במקרא בקיאין הכל ואין בידו ברשות אמות ארבע ויעבירנה ללמוד, בקי אצל וילך רב דלולב. טעמא והיינו דשופר, טעמא והיינו הרבים. במקרא נשואות עניים של שעיניהן מפני אמר: יוסף

. מגילה

7. ע״א קכד שבת מסכת בבלי תלמוד

. משנה נחמיה רבי לצורך, ושלא לצורך ניטלין הכלים כל

לצורך אלא ניטלין אין. אומר: רבא אמר: אלא. .'גמ

לצורך- לצורך בין גופו לצורך בין להיתר, שמלאכתו דבר

לצורך- שלא מקומו. לצל מחמה. ואפילו

8. ד סעיף שח סימן חיים אורח ערוך שולחן

אלא אינו אפי' לטלטלו מותר להיתר, שמלאכתו כלי כלל לצורך שלא אבל יגנב; או ישבר שמא הכלי, לצורך

לטלטלם מותר ואוכלין, הקודש כתבי לטלטלה. אסור כלל לצורך שלא. אפי'

9. שח סימן חיים אורח הגהב״י שכנה״ג ד סעיף

לטלטל מותר אם חקרתי, ' הנז בתשובה המאסף: אמר למידק…אבל ליכא דמתפילין בשבת. המגילה קריאת קורין אין בשבת פורים חל שאם בשבת, שאינה המגילה

לטלטלה אסור שיהיה אפשר המגילה, . את נ״ל, והיה

מפני, דמותר יודו במגילה אסור, דהגט למ״ד דאפילו פי על אף ומיהו מגילה. דיני כמה הימנה ללמוד שיכול כתב ז״ל שהרשב״א מעשה, נעשה לא מדמין שאנו ראשון בתירוץ ותיזיל] ד״ה ע״ב [ע״ז גיטין, בחדושי שטרות שבשאר פי על אף הגט את לטלטל דאסור דהטעם פי על לצור ראוי אינו נתינה קודם שהגט מפני מותר,

דלגירושין צלוחיתו ולכן במגילה שייך זה וטעם. קאי, ואין מותר, ולא איסור לא בה לומר הדבר מחליט איני

בידי ורפיא. ולאו

יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי

10 תרפח סימן חיים אורח חדש פרי. ו סעיף המגילה קורין אין בשבת להיות שחל עשר חמשה [יום לטלטל שבת]. בערב לקרותה מקדימים אלא בשבת דאמרינן מהא מוכח וכן לאסור. מסתברא בשבת, המגילה אסור אפטרתא ספר האי א] ס, [גיטין הניזקין בפרק אלמא ביה, למקרי חזי לא דהא טעמא מאי לטלטולי,

אין דמגילה וכיון לטלטלו אסור בו לקרות, דכשאסור לטלטלה דאסור מינה, דרבה, גזירה משום בה. קורין

11. (עייאש1 יהודה )מטה ד״ה ח סעיף תרפח סימן

ולענין אסר חדש פרי הרב בשבת המגילה טלטול ולענין

באותו אלא זה איסור אין דלסברתו ונראה …לטלטלה אבל הקריאה, חובת בו דיש בו להיות ט״ו שחל שבת גזירה שייכא לא חיוב שום דליכא השנה שבתות בשאר

דרבה ע״ב ד ][מגילה דינו יהיה ולא בה לקרות יאסר ולמה איסור דליכא וכיון ליכתב ניתנה שהרי בתורה כקורא שבת בשביל לומר סברא דאין בטלטול שכן כל בקריאה

השבתות. . כל נאסרים יהיו קריאה בה שנאסרה. אחת ושוב ש״ח ובסימן זה בסימן כנה״ג שיירי בעל להרב ראיתי וכן יע״ש בשבת המגילה טלטול להכשיר נוטה שדעתו

להקל העולם מנהג נראה

12 שח סימן רבה אליה. י ס״ק. הקודש כתבי כמו דהוא נראה פורים מגילת

13. ב ס״ק תרצג סימן תשובה שערי הכנסת לבית ולהביאה בשבת המגילה לטלטל אם ולענין

שחל פורים לליל יום מבעוד שבת… במוצאי לענין ואמנם

הבאה הכנסת לבית משום מזה מונע הייתי הלילה קודם

לחול… משבת הכנה קטן ע״י להביאה שלא להחמיר ויש וס״ג ס״ב סימן יו״ד חלק אפרים בית שו״ת בספרי עיין

יום מבעוד בצנעה יביאנה או שתחשך עד ימתין אלא

הכנסת לבית כל מיחזי לא דאז לימוד דרך קצת בה ומעיין

. כהכנה כך

14. שח סימן חיים אורח תשובות פסקי וכלל כלל מצויים אלו שימושים שאין מכבר זה, אבל אסתר ומגילת ומזוזה ושופר התפילין את להצניע, והדרך בהם לקיים כדי אלא בהם להשתמש שלא ולהקפיד מחמת כמוקצה לדונם לכתחילה יש ולכן לא, ותו מצוותם

1 ה׳תס״ה1705 בתשרי (א' עייאש יצחק בר יהודה, רבי - בתשרי א'

אייבשיץ יהונתן רבי אלג׳יר. של רבה היה, ה׳תקכ״א1760), בהסכמה בישראל נודע הדור… פאר הגאון "הרב עליו: כותב ליהודה" "וזאת לספרו

ללמוד מנת על שבת) מערב (עוד יחדם אא״כ כיס, חסרון ואינו עליהם מקפיד שאינו למי או הלכות, מהם ללמד או

. מצניעם

בשבת– מגילה קריאת שיוצאים חיילים ל

מבצעית ת לפעילו

15. ערוך שולחן או״ח ד סעיף תרצב סימן

וצריך הכנסת ית לב לילך יכול ואינו קצת אנוס שהוא מי בתענית לישב עליו וקשה הקהל, שקראו אחר עד להמתין

ולמעלה המנחה מפלג מבע״י קריאתה לשמוע יכול. כ״כ,

16 תרצב סימן חיים אורח יוסף ברכי. זה דין דחה פר״ח הרב וכו'. קצת אנוס שהוא מי ד. דין ה. וקריאה לילה, מיקרי לא הככבים צאת דעד ידים, בשתי ומצאתי ע״ש. לי. דומיה ולא ולילה מקרא מפיקינן בלילה הכפרים בני זמני גבי ע״ב, ג' דף בפסקיו המאירי, להרב וליולדות לחולות המפרשים גדולי סמכו ומכאן, כתב

מבעוד קריאתן למהר ורשאין כ״כ, להעריב יכין צר שאין י״ג בתחום עדיין שהוא ואף. יום

17 ו ס״ק תרצב סימן אברהם מגן. אונס איזה לו כשיש כן לעשות מותר בשבת דאפי' נ״ל

. בשבת המגיל' קורין דאין לאסור יש אך רצ״ג סי' כמ״ש

בשבת להתחפש

18 קה סימן ד חלק חיים אורח משה אגרות שו״ת. במוצ״ש לשינה שצריכים בבגדים בשבת ילדים להלביש בגדים שבת הוא כשעדיין הקטנים ילדים להלביש ובדבר אם לישן ילכו לא הבדלה שקודם ויודע בהם שישנים

לחול? משבת הכנה זה נחשב

ארבע בני עד שתים דבני הילדים רוב לי שידוע כפי הנה זמן איזו אחר עד כלל לישן חושבין אין יותר קצת ואולי ולרוץ להשתובב מתחלה רוצים אלא שתים או שעה דרך שהוא ונמצא וישנים, שמתעייפין עד אלו בבגדים וממילא השינה קודם ושתים כשעה אלו בבגדים לבישתן

איסור ליכא הוא הבדלה קודם שתים או שעה בזמן דהרי לענין מצבן שנמצא מה לפי אלו בבגדים לבישתן דרך

בבגדים להלבישן שדרך להזמן קודם הוא אם אבל, שינה

כותב זה לספר בהסכמה אלגאזי המהרי״ט מעשיו". וגדולים הוא: גדול למלאך דומה רב מעלה, של דוגמא מעין קדישא, חסידא המובהק.""הרב

קבורתו מקום ושם ישראל לארץ עלה ימיו. בסוף

מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א

3 עמוד

פנאי לה יהיה לא דשמא להקדים רוצה שהאם ורק, אלו והאם לישן תיכף הולכין אלא כן ילדיה דרך אין אם וגם גדול טעם יש פנאי לה יש שעתה בשביל להקדים רוצה

בזה לומר קשה ברור איסור כי, כותב שאתה כמו לאסור לכלכו שכבר בגדיהם את להחליף טוב פעמים הרבה כי בבגדים האם מלבישתן שינה לזמן קרוב שהוא וכיון אותן

אלו, לעשות תצטרך שלא שנמצא אף מותר ודאי הא שזה אינה ערום ולהניח חמים בבגדים שהולך או בלילה, זה להלבישן שתצטרך אלו בבגדים אותו מלבישה רוצה

הרבה בזה כיוצא איכא וכן מותר הוא דג״כ קצת זמן בעוד

רק הוא אם תן, המלביש האם בידיעת רק זה ותלוי אופנים. לאסור יש הבדלה אחר להלבישן תצטרך שלא כדי

19 א עמוד יד דף מגילה חמד חשוקי. בשבת בתחפושת הילדים את להלביש מותר האם שאלה. בזה יש דשמא שבת, שבמוצאי המגילה קריאת לקראת

הכנה? איסור

אם נשאל קה) סימן (ח״ד משה אגרות בשו״ת תשובה. לשינה שצריכים בבגדים בשבת ילדים להלביש מותר אם הבדלה, קודם לישון ילכו שלא כשיודע שבת, במוצאי

הילדים אם, בעניננו כן לחול…כמו משבת הכנה זה נחשב או איסור, בזה אין מחופשים, ללכת כעת גם רוצים אז בגדיהם להחליף רוצים וממילא נתלכלכו שהילדים אלא המחופשים בבגדים ילכו לא הם אם אך מותר, כשם הכנה, דהוי אסור, שבת מוצאי לקראת שמתלבשים יום מבעוד הכנסת לבית המגילה את להביא לאדם שאסור

כמבואר הכנה משום סק״א תרצג (סימן תשובה.)בשערי

20. תשע״ג תצוה צופייך קול אליהו, שמואל הרב

זו דוגמה לפי הנ״ל משה האגרות ][של בהלבשת לדון יש גם להתחפש הילדים שמנהג כיוון בשבת. התחפושת גם הוא אם עצמו, בפורים רק ולא פורים, שלפני בימים

פורים– שאינו אע״פ שבת לצורך הכוונה אם אבל מותר.

- במוצאי הכנסת בבית התחפושת לצורך רק היא – שבת הקריאה את לדחות מקומות בכמה נהגו לכן אסור.

להתחפש יוכלו שהילדים מנת על פורים י במוצא במגילה מצווה יש שכידוע הכנסת. לבית באים שהם לפני כדרכם התחפושת ואם הכנסת. לבית הילדים את להביא מיוחדת

2 " מפני קאמר, הכי כו', המאורות ביוצר נפטר שכבר לפי שכתב ומה הוא ברכה בלא הנר מן ליהנות שאסור מצד מיוחדת זו ברכה, שאין שבה המאורות יוצר בברכת הנר הנאת נפטר שכבר לפי הנהנין, כברכת שאירע למה זכר אלא אינו שבת במוצאי חיובא וא״כ הנר. אור נכלל

הילדים– את שמביאים אלה הם והקפצונים בהם יש

. מצווה

בשבת איפור

21. ערוך שולחן או״ח כה סעיף שג סימן

צובע משום פניה, על סרק בשבת שתעביר לאשה. אסור לטוח אסורה זה ומטעם בשבת, לכחול אסורה זה ומטעם

הבשר מאדים דכשנוטלתו בצק, פניה. על

שלישית סעודת

22. ערוך שולחן או״ח י סעיף קפח סימן

דאזלינן בבהמ״ז שבת של מזכיר שבת, ויצא אוכל היה ופורים חודש לראש הדין והוא הסעודה; התחלת בתר

. וחנוכה

23 מס258 גליון תשס״ד, 'צווה ת צופייך, קול. ועיין;

כח סעיף כב פרק ב חלק שבת מרדכי מאמר

ל.'והערה

ערב יחול הקרובה בשבת אם הדין מה לפרזים. פורים ויצאה לילה הגיע וכבר שלישית סעודה לאכול התחיל

שבת– ליל שזה מכיון הנסים' 'על או 'רצה', יאמר האם שאומר מי ויש שבת. רק שיזכיר שאומר מי יש? באדר יד על וגם שבת גם יזכיר הט״ז ולדעת הנסים, על רק שיזכיר

וכדי דסתרי. תרתי זה אחרת כי הנסים, להכנס שלא

ויאמר שקיעה לפני סעודתו שיסיים טוב כן על, למחלוקת וישיר תורה דברי יאמר כן ואחרי המזון, בברכת 'רצה' לא ואם דכו״ע. אליבא יד״ח יוצא ובזה שבת, זמירות

… הסעודה תחילת אחר הולכים כן עשה

הבדלה עושים מתי

24. מא סימן כלבו ספר הנר לאור המגלה שקורין שבת במוצאי להיות שחל פורים שאינו ואומרין חולקין ויש קודם, האש מאורי בורא מברך

המאורות2 ביוצר נפטר שכבר לפי עליו לברך צריך אמנם,

. ברכה בלא ממנו יהנה שלא הוא דמסתבר טעמא

הלוי מהר״ש אח״כ, לברכה יכול כבר הוא, וכן והואיל הראשון, לאדם

תרצג חדש (פרי," ז״ל זקנו בשם [כח] (כ״ה) סימן או״ח חלק בתשובה

)א.

יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי

25. מה סימן כלבו ספר

ז״ל ר״ח כתב בשבת באחד להיות שחל ופורים ז״ל הראב״ד דעת וכן המגילה קריאת קודם שמבדילין את קורין כך ואחר ברכות י״ח אחר נועם ויהי ואומר לך ויתן אומר ואין קדוש ואתה אומר ואחריה המגילה ואחר קריאתה אחר עד להבדיל שלא נרבונה מנהג אמנם

מוצ כשאר קדושה וסדר נועם ויהי שבת אי

26 רצח סימן חיים אורח יוסף בית. כלל היא מלאכה דלאו הנר לאור מגלה לקרות מקום מכל

סגי. בתפלה דבהבדלה נראה

27. חיים אורח ערוך שולחן תרצג סימן א סעיף

ואם קדוש, ואתה אומר: בערבית, המגילה קריאת אחר קדוש ואתה קודם נועם, ויהי אומר: שבת במוצאי. חל מבדילין ואח״כ המגילה וקורים לך, ויתן ואומרים: הגה:

.)(מנהגים

28. ג ס״ק תרצג סימן ברורה משנה

מבדילין- ואח״כ (ג) ההבדלה את לאחר שיש מה דכל

. לה מאחרינן היום ביציאת

29. תרצג סימן חיים אורח חדש פרי שיהנה ראוי שאין מקודם, שיבדיל נקטינן הלכה ולענין

. דליתא ז״ל, כהגה ודלא הבדלה, קודם הנר מן

30. אורח יוסף בית הגהות הגדולה כנסת שיירי

תרצג סימן חיים ואחר המגילה לקרות בקושטא פשוט מנהג מעשה, ולענין היו האש מאורי ברכת אם זוכר איני אמנם להבדיל. כך ז״ל לא״א אבל כך. אחר או המגילה קודם אותה אומרים ברכת ואפילו הכוס על הברכות כל סודרן שהיה ראיתי, באב תשעה שבליל פי על דאף דעתו ונראה האש. מאורי

ששאר שאני התם איכה, קריאת קודם האש מאורי מברכין מה הלילה, אותו הכוס על לסודרן עתיד אינו הברכות על לסדרן עתיד הברכות ששאר פורים בליל כן שאין המגילה קריאת קודם האש מאורי ברכת והמברך הכוס.

הפסיד. לא

31. תרצג סימן חיים אורח יוסף ברכי

הרב מבדילין. ואח״כ המגילה וקורין הגהה. א. דין. א הנר מן שיהנה ראוי שאין מקודם, שיבדיל הסכים פר״ח

סז (עמ' פורים עובדיה החזון דעת ו.)כן 3

אם סגי דבריו ולפי עכ״ל כהגהה, ודלא הבדלה, . קודם

האש מאורי בורא, מברך (סי הכלבו מדברי שנראה 'וכמו בית הרב הסכים וכן כנה״ג. שיירי הרב כתב כאשר מא),

… תצא (סי' )דוד

32 למ מרדכי מאמר. ז3 ' סע סד פרק וימים ועדים

שבת במוצאי פורים חל אם וחצי שם" "יהי אומרים ומברכים בישועתי", "ואראהו עד ה'" "שובה קדיש,

וקור האש" מאורי "בורא את אים קדוש "ואתה "המגילה, פרי "בורא ומברך הכוס על מבדיל לשבח" "עלינו ואחר

והבדלה בשמים" ו״עצי. הגפן"

33 מס258 גליון תשס״ד, תצוה ', צופייך קול. לגרים וטוב מומלץ שבת, במוצאי י״ד ליל חל כאשר צאת אחרי שעה ערבית להתפלל לירושלים מחוץ לאפשר כדי השבת, צאת אחרי שעה חצי או הכוכבים,

ברעשנו ומי בתחפושתו מי להתארגן, הבית לבני (שהוא

בשבת.)מוקצה קודש בין המבדיל 'ברוך לומר ויזהר המגילה את לטלטל מותר יהא וכן השבת. בצאת. לחול' ויש המגילה, קריאת קודם יבדילו שהפרזים אומרים יש נהרא ונהרא המגילה, קריאת אחרי שיבדילו אומרים

כמנהגו ינהג אחד וכל. ופשטיה,

בפרזים זכור בשבת שנמצא ירושלמי

34 מס258 גליון תשס״ד, תצוה ', צופייך קול. - ולהיפך מוקפת שאינה לעיר שנסע ירושלים בן למרכז לנסוע ובכוונתם זכור בשבת בירושלים השובתים בשבת הארץ במרכז השוהים או שבת, במוצאי הארץ לגשת צריכים בפורים, לירושלים לעלות ובכוונתם זכור כיון לנהוג, כיצד להם שיורה פורים בהלכות הבקי לרב

והתמצית ביותר, וחשובות מאוד מורכבות אלו: שהלכות

1 ) ומתכוון הארץ, במרכז זכור בשבת השוהה ירושלמי מצוות עליו חלים לא שבת, במוצאי לירושלים לעלות חייב ואינו זכור, בשבת במרכז שוהה שהוא למרות החג בכוונתו אם אבל שבת. במוצאי מגילה מקרא לשמוע לירושלים ולעלות שבת במוצאי שהייתו במקום לישון

במקרא וחייב החג, ות מצו כל עליו חלים ראשון, ביום ומתנות מנות במשלוח ומשתה, בסעודה מגילה,

– וסעודה בירושלים. ראשון ביום הוא אם גם לאביונים,

מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א

5 עמוד

מנות משלוח אולם יד״ח, יוצא שעושה מקום בכל

י״ד לבני רק לאביונים. ומתנות

2 ) אם זכור, בשבת בירושלים השוהה המרכז תושב שבו למניין ידאג שבת, במוצאי לביתו לחזור בכוונתו ואם החג. מצוות בכל שחייב כיון המגילה, את קוראים בי״ד החג מצוות עליו יחולו לא בירושלים, ללון נשאר ממצוות עצמו לפטור יוכל לא גם אך הפרזים, כמו באדר

אלא ראשון, ביום הארץ רכז למ שיורד ידי על הפורים המוקפים כבני החג מצוות את לקיים. עליו

3 ) בין הבדל ואין באדר, י״ד ביום פורים חל לארץ בחוץ להתארח בחו״ל אדם כל שיכול כך השונים, המקומות החג מצוות לגבי דינו משתנה ולא בחו״ל אחר. במקום ויש בט״ו, ויש בי״ד, שקוראים שיש בארץ רק היא הבעיה כל את ועושים ובט״ו בי״ד פעמיים קוראים מספק

פורים של. המצוות


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

יום רביעי, 6 במרץ 2024

פורים - מדריך הלכתי

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד1 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

הלכתי מדריך

אדר חודש ל ופורים

ואשכנזים לספרדים

אליהו מרדכי הרב מרן פסקי פי על זצוק״ל

מו״ר ובנו שליט״א אליהו שמואל הרב

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד2 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

עניינים תוכן

הקדמה … … … 4

פרשות ארבע … … … 5

הקדמה … … … … … 5

שקלים שבת … … … … … 6

זכור… שבת … … … … 6

פרה… שבת … … … … 9

"החודש" שבת … … … … … 10

השקל למחצית וזכר אדר חודש … … 11

בשמחה… מרבין … … … … 11

השקל… מחצית למחצית זכר … … … 11

השקל… למחצית זכר נתינת לפני תפילה … … 13

באדר שבעה יום … … … …. 14

אסתר תענית … … … … … 14

פורים לערב מנחה … … … … 15

פורים הלכות … … … 17

חומה מוקפות ערים … … … … 17

פורים ליל ערבית … … … … 18

ברכות … … … … … 18

המגילה… קריאת … … … … 20

לפורים… שחרית … … … … 22

לאביונים… מתנות … … …. 23

מנות… משלוח … … … … 23

סעודה … … … … … 25

מלאכה … … … … … 27

ותחפושות בגדים … … … … 27

ואונן אבל … … … … … 28

ותענית הספד … … … … … 29

חתונה … … … … … 29

במוצ״ש שחל פורים תשפ״ד– לשנת מיוחדים דגשים … 30

לחיילים– הלכות תשפ״ד ברזל" "חרבות מבצע … 33

זכור… שבת … … … … 33

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד3 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

בצבא לחיילים מגילה קריאת … … … … 33

לאביונים ומתנות מנות משלוח … … … … 35

צבאי במחנה סעודה … … … … 36

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד4 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

הקדמה

טז ח, וִיקָר.)(אסתר וְּשָשֹן וְּשִמְּחָה אוֹרָה הָיְּתָה ""לַיְּהּודִים ע״ב טז.)(מגילה תורה זו ""אורה

דרכים במגוון שאלות להפנות ניתן יותר. מהיר מענה לקבל יוכלו ה' דבר שהשואלים כדי הוקם הוראה ה בית אליהו שמואל הרב למו״ר ישירות מועברות השאלות - הצורך ובמידת טלפון שיחת ווטסאפ, סמס, , ][מייל,

הקהילות רבני איגוד מטעם פועל ההוראה בית ההוראה בית רבני ע״י. שליט״א ע״י נבחרו המשיבים והרבנים

הרב. מו״ר

מרדכי הרב מרן מכתבי לוקטו הדברים ככל רוב קצרה. בדרך ופורים אדר חודש הלכות את ליקטנו זו בחוברת

זצוק״ל אליהו סב- פרקים תשע״א (מהדורת ולימים למועדים מרדכי [מאמר הראשי הרב שו״ת שבת, מרדכי מאמר סה),

מרדכי- "דברי מהחוברת וכן, רדיו ומשו״ת צופייך קול מעלוני מא), (פרק ב חלק החדש "פורים]. הרב מו״ר ומכתבי

שליט״א אליהו שמואל בע״ה. למועד חזון ועוד מסודרת], בצורה לאור יצאו טרם [שחלקם

הקיצור- לתועלת – הדברים את שאבנו מהם ההלכתיים במקורות המעוניינים אך ההלכה, במקורות קיצרנו יוכלו מערים הפורים בימי ההולך וכן זו), בשנה חל (לא המשולש פורים דיני אליהם. נשלח ובע״ה אלינו לפנות

הלכות לקובץ הוכנסו לא להיפך– או מוקפות, שאינן לערים חומה, המוקפות. זה

זה בנושא חשובות הלכות כמה זה בקובץ הבאנו לכן. , שבת במוצאי חל דפרזים פורים תשפ״ד, שנת זו, בשנה

עבור בצבא פורים בענייני הלכה פסקי הוספנו כן, כמו עלינו הקמים באויבינו שנלחמים צה״ל. חיילי

שמח פורים, בברכת

- דוד הרב עלימה ליאור

ההוראה בית מנכ״ל

שבתאי שלו הרב

ההוראה בבית משיב רב החוברת, עורך

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד5 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

פרשות ארבע

הקדמה1

א. - מיוחדות שבתות ארבע מיוחדות שבתות ארבע ישנן לניסן הסמוך אדר בחודש בפרשת עולים שבעה בראשון וקוראים תורה, ספרי שני מוציאים שבת בכל בהן "פרה "זכור", "שקלים", והן: היום, מעניין "הפטרה" ובשני "השבוע

ו״החודש."

ב. - משולש ורים פ "פורים עושים ובירושלים השבת, ביום חל באדר ט״ו כאשר משום רצופות, שבתות חמשה משך תורה ספרי בשני קוראים משולש"

עמלק "ויבא גם קוראים בשבת משולש"."שב״פורים

ג. לזכירה– ימן ס השבתות בארבע הקריאה הפסקות לזכירת סימן עשו: חז״ל

. ובי״ו ד״ד ב״ו זט״ו זט״ו– כדלהלן: ופירושו בשבת אדר חודש ראש חל

ב״ו– בו. עשר בחמשה מפסיקין בו בו' מפסיקין ב' ביום אדר חודש ראש. חל

ד״ד– ובי״ו– בו. בד' מפסיקין ד' ביום אדר חודש ראש חל אדר חודש ראש חל

בו. וב״ו בו ב' ב שבתות, בשתי מפסיקין ו' ביום

ד. – ביחיד פרשיות ארבע ריאת ק שהיה מי כן ועל ביחיד. פרשיות ארבע לקרוא אין אפילו או בזמנן קרא ולא תורה ספר בו שאין במקום פרשיות ארבע קריאת בזמן

– החודש או שקלים פרשת לקרוא ציבור שכחו אם ולקרוא ס״ת להוציא אין

. ביחיד

ה. - תרגום ואחד מקרא בשנים פטרה ה וכן בשבת להיות שחל חודש בראש הכנסת בבית בהן שקוראים ו״החודש", "פרה" "זכור", "שקלים", בשבתות את תרגום" ואחד מקרא "שניים אחרי שיקרא הספרדים, נהגו מיוחדת: הפטרה ובין שישי ביום קורא אם [בין המיוחדת ההפטרה את ולא השבוע פרשת הפטרת

עצמו]. השבת ביום אם – האשכנזים ולמנהג ההפטרה את שמו״ת אחרי יקרא

. הכנסת בבית שקוראים זו המיוחדת, – ההפטרות שתי את לקרוא שרוצה ואדם

מח סעיף ב פרק א חלק שבת מרדכי מאמר.)(עיין ברכה עליו תבוא

1 ואילך מד סע' לה פרק ב' חלק שבת מרדכי מאמר מספר. מלוקטות פרשות ארבע של ההלכות לח סעיף לו פרק 'וכן

– בהרחבה במקורות לעיין הרוצה. ואילך שם. יעיין

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד6 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

שקלים שבת

ו. - "שקלים" פרשת הסמוך אדר חודש ראש שבת או אדר חודש ראש שלפני שבת

לניסן– תשא "כי בפרשת "שקלים" קריאת המפטיר "קורא עד מתחילתה

נפשתיכם" על "לכפר "אדר– לפני "שקלים" פרשת לקריאת הטעם ". זכר

נוספים טעמים ויש קיים. היה המקדש כשבית זה בזמן שקלים פרשת. לקריאת

ז. - מעוברת נה ש שלפני בשבת או חודש ראש בשבת "שקלים" פרשת קוראים אין

מעוברת בשנה א' אדר חודש. ראש

ח. - בקריאה מידה ע נוהגים ויש "שקלים", פרשת קריאת בזמן לעמוד נוהגים יש

כמנהגו יעשה ואחד אחד וכל לעמוד. . לא

ט. - יחוד" "לשם שקלים פרשת קריאת לפני מיוחד יחוד" "לשם לומר נוהגים יש

אל בית כנוסח מעכב הנוסח. ואין

י. ש - "שקלים" פרשת כחו היום חצות עד קראו לא היום. חצות עד אותה קוראים

– שקיעה– עד קראו לא ברכה, בלי שקיעה עד אותה יקראו משלימים. אין

יא. - פטרה ה "יהואש המלך ע״י הבית בדק חיזוק בעניין מפטירים "שקלים" "בשבת

במלכו יהואש שנים שבע "בן ההפטרה: את מתחילים האשכנזים מלכים. "בספר קודם פסוקים ארבעה מוסיפים הספרדים ההפטרה. עיקר הוא ש״יהואש", משום

מ- ומתחילים בהפטרה פסוקים ואחד לעשרים להשלים כדי יהוידע", ,"ויכרות שבת מדי שנוהגים כפי עולים, משבעה עולה כל כנגד פסוקים, שלושה

בזה מקפידים לא. והאשכנזים

יב. - "שקלים בשבת חודש "אש ר למחרתו וגם "שקלים" בשבת אדר חודש ראש חל

– חודש ראש הוא וראש שבת הפטרת את ולא "שקלים" הפטרת את קוראים יוסף הבית כדעת נוהגים הספרדים חודש. ראש ערב הפטרת את לא וגם, חודש, חודש ראש ערב ומהפטרת חודש ראש מהפטרת ואחרון ראשון פסוק. ומוסיפים

אלה פסוקים שאינם. מוסיפים נוהגים האשכנזים

זכור שבת

יג. - "זכור" פרשת "כי בפרשת "זכור" קריאת המפטיר קורא פורים שלפני שבת

"תצא "זכור פרשת לקריאת הטעם תשכח". "לא עד עשה" אשר את "מ״זכור

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד7 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

: כדכתיב" המן, למחיית עמלק מחיית את לסמוך – פורים לפני האלה והימים

ונעשים". נזכרים

יד. . מדאורייתא חיוב הנו "זכור" פרשת לקרוא החיוב - החיוב דר ג בנוסח ולכן

. עשה" מצות לקיים באים אנו "הרי אומרים: יחוד" ה״לשם

טו. - מהודר תורה פר ס ביותר המהודר תורה בספר "זכור" פרשת לקרוא להזהר, יש

אפשר אז "שקלים", פרשת בקריאת כן שאין מה דאורייתא. מצווה שזו משום

ומוגה כשר תורה בספר. להסתפק

טז. הדשן" "תרומת כתב - הקריאה שיבות ח אחת לשמוע אפשרות לו שיש שאדם

פורים– בליל מגילה קריאת או בשבת "זכור" פרשת קריאות, משתי עדיף

"זכור פרשת."קריאת לשמוע

יז. - יחוד" "לשם טוב שאין ויש "זכור", פרשת קריאת לפני יחוד" "לשם לומר

כמנהגו יעשה ואחד אחד וכל. אומרים,

יח. - רם בקול ריאה ק את ישמע הקהל שכל כדי רם, בקול לקראה הקורא יזהר

קריאתו.

יט. - חובה ידי לצאת וונה כ השליח בקריאת חובה ידי לצאת לכוון צריך הציבור לפני כך על להכריז טוב כן, ועל חובה. ידי להוציאם לכוון צריך הוא וגם ציבור

הקריאה.

כ. ס – "זכור" בקריאת ומך הקריאה במילות מדייק אינו הכנסת בבית הקורא כאשר

בתורה– פרשת בקריאת גם בלחש המילים את ולקרוא לידו לעמוד מותר

לו יפריע שלא באופן רק אך."זכור",

כא. – שלו בנוסח ריאה ק "זכור פרשת קריאת לשמוע ישתדל ואחד אחד שכל "טוב תורה ספרי בכל חובה ידי יוצאים ובדיעבד עדתו. מנהג לפי ובניגון תורה בספר

הקריאות סוגי. ובכל

. כב שונים– בנוסחים ריאה ק ובכל פעמים כמה "זכור" פרשת לקרוא נוהגים יש חיוב זכור שבפרשת הוא, הדבר וטעם אחרת. עדה של מסורת פי על פעם

דכו״ע אליבא מדאורייתא הוא. הקריאה

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד8 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

כג. - נוסחים בכמה הקריאה דר ס רצוי נוסחים, בכמה "זכור" פרשת קוראים כאשר השני יעלו אחריו שלו. הנוסח פי על ויקרא ראשונה ברכה יברך הראשון שהעולה ברכה הראשון הקורא יברך ובסוף שלו, הנוסח פי על אחד כל ויקראו והשלישי

. אחרונה

. כד " – לנשים זכור" נהגו וכך "זכור", מקריאת פטורות שנשים אומרים יש שהן בליבן יחשבו "זכור" פרשת קריאת לשמוע הבאות נשים כן, ועל הספרדים. קריאת לשמוע חייבות שנשים אומרים יש כנדר. זה דבר עליהן מקבלות לא

מהאשכנזים חלק נהגו וכך "זכור", . פרשת

כה. חי איש בן בעל עוזנו לגאון חיים" "אוצרות בספר מובא בקריאה– מידה ע שיש

נהגו לא אך "זכור", פרשת בקריאת לעמוד יותר טוב שמכוון אדם אמנם, . כן

– עומד כשהוא יושב– כשהוא יותר טוב שמכוון ואדם בקריאה, יעמוד. ישב

והעיקר– מחלוקת מזה לעשות. לא

כו. ש – "זכור" פרשת לקרוא כחו פורים– שלפני בשבת "זכור" פרשת קראו לא וי״א תצא", "כי בפרשת זכור בקריאת "זכור" מצות חובת ידי לצאת יכוונו

פורים של התורה בקריאת גם חובה ידי. שיוצא

כז. - פטרה ה שמואל בספר עמלק" עשה אשר את "פקדתי מפטירים: "זכור" בשבת

הפרק" בתחילת להתחיל נוהגים הספרדים עמלק. : בעניין אל שמואל ויאמר

."שאול צבאות ה' אמר "כה במילים: כך, אחר אחד פסוק מתחילים,"האשכנזים

כן לפני פסוקים שני מתחילים. והתימנים

כח. א הספרדים - 'זכור' קריאת קודם פיוטים מירת בבית הקריאה קודם לומר נוהגים על שוב לחזור נוהגים לביתם וכשבאים כמוך", ואין כמוך "מי הפיוט את הכנסת

אשכנזים חובה. ידי האשה את להוציא בכדי זה, פיוט זכור לפרשת יוצר קוראים

וכו פרשנדתא" את "רוצצתי ועמלק, המן ענין על כתוב ובהם הקריאה, ."קודם

כט. מכיון "זכור", קודם יוצרות או כמוך" "מי לקרא בעיה שישנה שאומר, מי ש י יקרא כן ועל עמלק, מחיית של חובה ידי יצא יוצרות או כמוך" "מי יקרא שאם למחות כדי הכנה היא כמוך" "מי שקריאת אומרים: ויש "זכור". פרשת את קודם

ס״ת. צריך זכור שקריאת ובפרט עמלק. של זרעו את יחוד "לשם לומר לזכור "יש

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד9 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

שבלב העמלק על וכן שלנו, שבדור העמלקים כל על ולכוון זכור, פרשת קודם

הרע היצר שהוא האדם, כל גליון תשס״ב, תצוה צופייך (קול 'מס162.)

ל. ולא הכנסת, בבית בשלמותו כמוך" "מי פיוט את לקרוא יש הספרדים מנהג ל שבפיוט והאחרון הראשון הקטע את רק וקוראים לקצר הרוצים אנשים כאותם

מס258 גליון תשס״ד, תצוה צופייך '(קול.)

פרה שבת

לא. "פרה" פרשת – קריאת המפטיר קורא אדר חודש של אחרונה שבת שלפני שבת

"חוקת" בפרשת "פרה" פרשת לקריאת הטעם הערב". עד "תטמא עד מתחילתה

ניסן– לפני "פרה" בטהרה פסחיהם את שיעשו ישראל את. להזהיר

. לב – בשבת ניסן שר״ח כ – בשבת ניסן חודש ראש חל "פרה הפטרת "קוראים

שלפניו. בשבת ולא אדר חודש של האחרונה בשבת

לג. , מדאורייתא חיוב הנה "פרה" פרשת שקריאת אומרים יש – החיוב דר ג ולכן

הקהל. כל שישמעו כדי רם בקול לקראה הקורא יזהר

. לד – חובה ידי לצאת וונה כ לכוון ציבור השליח צריך "זכור" פרשת שבקריאת כשם

כא. ן גם כך לצאת, להתכוון צריך והציבור חובה ידי הקהל את להוציא כן, ועל

הקריאה. לפני כך על להכריז טוב

לה. – לנשים "פרה" ריאת ק קל וזה "פרה", פרשת קריאת לשמוע חייבות לא נשים

"פרה– פרשת לשמוע שרוצה אשה אמנם, "זכור". פרשת משמיעת "יותר תבוא

הבאות. לשנים נדר בלא עצמה על ותקבל ברכה' עליה

לו. ש – "פרה" פרשת לקרוא כחו בזמנה– "פרה" פרשת קראו לא בשבת יקראוה

ה״חודש". שבת לפני הבאה

לז. – פטרה ה בעניין יחזקאל שבספר ישראל" בית אדם "בן מפטירים: "פרה" בשבת דברתי ה' "אני בפסוק לסיים הספרדים מנהג וטהרתם. ישראל עם גאולת

. ה'" אני כי "וידעו ולסיים פסוקים שני עוד להמשיך האשכנזים ומנהג ועשיתי",

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד10 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

"החודש" שבת

לח. – "החודש" פרשת קורא שלפניו בשבת חול, ביום ניסן חודש ראש חל כאשר

."' ה "אני עד משה" אל ה' מ״ויאמר "בא בפרשת "החודש" קריאת המפטיר

לט. - בשבת ניסן חודש אש ר – בשבת ניסן חודש ראש חל קריאת זו בשבת קוראים

הפסח– לפני "החודש" פרשת לקריאת הטעם שלפניו. בשבת ולא "החודש"

. הפסח פרשת ששם משום

מ. – החודש פרשת את לקרוא כחו ש בזמנה– "החודש" פרשת קראו לא קוראים

היום– חצות עד קראו לא היום. חצות עד אותה בלי שקיעה עד אותה יקראו

. משלימים אין שקיעה– עד קראו לא ברכה.

– פטרה ה מא. יחזקאל בספר המועדים קרבנות בעניין מפטירים "החודש"; בשבת 'בבקר ומסיימים: לחדש", באחד בראשון וכו' אמר "כה מתחילים: הספרדים

שני לקרוא מתחילים האשכנזים תמיד'. עולת בבקר מ- החל קודם, פסוקים "כל איש עמי יפוצו "לא במילים: נוספים פסו' שלושה אחר ומסיימים הארץ", עם ומסיימים ישראל", נשיאי לכם "רב מפסוק: קודם מתחילים התימנים מאחוזתו".

לאיפה הין "ושמן."בפסוק:

מב. ניסן– ר״ח בערב "החודש" בת ש שקוראים בשבת ניסן חודש ראש ערב חל אם

"החודש– פרשת "בה לחודש באחד ["בראשון "החודש" הפטרת ]"מפטירים בנוסף לקרוא הספרדים ומנהג חודש"]. ["מחר חודש ראש ערב הפטרת ולא

חודש ראש ערב מהפטרת ואחרון ראשון. פסוק

מג. – ניסן בר״ח "החודש" בת ש פרשת בה שקוראים בשבת ניסן חודש ראש חל אם

""החודש– הפטרת ולא לחודש"] באחד ["בראשון "החודש" הפטרת מפטירים ופסוק ראשון פסוק מוסיפים והספרדים כסאי"]. ["השמים חודש וראש שבת

חודש וראש שבת מהפטרת. אחרון

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד11 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

השקל למחצית וזכר אדר חודש

בשמחה מרבין

א. בתענית הגמרא גאון שואל בשמחה", מרבין אדר "משנכנס אומרת: ע״א )(כ״א מדוע משפטים פרשת אליהו, אדרת )(בספרו זיע״א הבא״ח בעל ותפארתנו עוזנו מרבין "באדר פשוטה בלשון אמרה ולא "משנכנס" בלשון אומרת הגמרא מראש מתחילה אינה פורים של שהשמחה לכך רמז יש מכאן אלא, בשמחה"? "משנכנס בלשון הגמרא כתבה כן ועל אדר, חודש של מהמולד כבר אלא."חודש מברכין בשבת כבר מתחילה פורים של שהשמחה ואמרו לעשות שהגדילו יש

אדר. חודש ראש על שמכריזים בשמחה מרבים א' אדר משנכנס כי לומר יש כן

. ב אדר לכניסת מחכים 'ולא

השקל מחצית למחצית זכר

ב. משמיעין באדר "באחד אומרת: א א', שקלים המשנה)'(ריש ומטרת השקלים". על לגזברי ליתן עתיד ויהיה שלו השקל מחצית את יכין אחד שכל כדי היא ההכרזה

שקלים מהלכות פ״א (רמב״ם המקדש בית התרומה שמטרת חז״ל אומרים ו )ה״ט.

שקליהן את ישראל שיביאו "כדי היתה ומזה הלשכה", תרומת ותיתרם בעונתן יהא מישראל ואחד אחד ולכל המקדש, בבית אותם ויקריבו ציבור קרבנות יקנו

ומוספין תמיד בקרבן ביותר הקטן ולו חלק מקדש בית לנו שאין כיום וכו'.

השקל למחצית 'זכר' צדקה אדר בחודש לתת נוהגים. בזמנם נותנים שהיו

ג. - השקל מחצית חיר מ כסף גרם עשרה מחיר דהיינו שקל חצי של ערך לתת טוב לו יש ואם השקלים. ערך את פורים לפני שנה כל לחשב וצריך מע״מ, עם ממש

- כסף של ממש מטבע חצי שנקראת מטבע לתת אפשר ובדיעבד טוב. מה הנה

עיין השקל למחצית זכר בה יש אבל הרבה שוה שלא ימינו של שקל" "חצי. כגון (

היחיאלי ולקונטרס כ' ס״ק שם לכה״ח ועיין תרצד הגר״א.)משנ״ב

לתאריך נכון כ- הוא השקל למחצית זכר ה׳תשפ״ד א' אדר כ״ז 32 כולל₪

מע״מ2.

2. כסף אונקיה מחיר על מבוסס החישוב הוא31. 1 אונקיה משקל כחוק. מע״מ הכסף למחיר להוסיף יש זה לפי גרם.

של מחיר לחשב יש כ מס24 גליון תשנ״ט, משפטים צופייך קול (עיין 'ף כס גרם עשרה ).

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד12 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

ד. - שונים נהגים מ "יש מנהגים: כמה זה בענין הרמ״א הביא פורים בהלכות ובאותו מקום באותו הקבוע המטבע מן מחצית פורים קודם ליתן שיש אומרים כתוב פעמים ששלש ומאחר באדר. נותנין שהיו השקל" למחצית "זכר זמן, הגר״א הנהיג כן על עליו, והקשו גדולים" חצאים ג' ליתן יש בפרשה, תרומה

את זה ראו שלא כ״ג ס״ק תרצ״ד (סימן אחת פעם וכו' זהב חצי של. בע מט רק לתת שם הלכה וביאור רל״ג אות רב ממעשה שם כה״ח עיין.)זה

ה. - הנתינה מן ז (בסידור מנחה קודם פורים בליל השקל מחצית לתת הרש״ש כתב

פורים בליל ליתנו "ויש ברמ״א כתב וכך. כ״ו כ״ה ס״ק שם לכה״ח ועיין )הרש״ש

נותנים ויש אלו". מדינות בכל נוהגין וכן, מנחה)(מהרי״ל שמתפללים קודם המגילה קריאת קודם בשחרית הספרדים אך שם במש״ב ומובא שם )(מג״א כדי זה? בזמן ולמה ערבית. לפני התענית של מנחה אחרי לתת נהגו בירושלים

מגילה לקריאת שקלים. להקדים

ו. מנחה- לפני נתן לא ם א אחריה- נתן לא ואם אחריה. יתן שאפשר זמן בכל, יתן שאם לאביונים מתנות או מנות משלוח כמו (לא פורים אחרי או למחר ואפילו

כך אחר יתן עבר ואפילו ניסן. ר״ח לפני יזדרז רק תקנה) לו אין פורים. עבר

ז. נדרים- לאחר א ל שם היטב ולבאר שם הגולה לבאר ועיין ב' סעי' ר״ג סי' (יו״ד בשו״ע א אות ש״ש ראה פרשת )'ובא״ח נדבתו את שמאחר מי כי בגמרא שכתוב מה מביא הפנקס שזה אומרים יש פירושים. כמה בזה יש נפתחת". "פנקסו ליתן שאמר שמדקדקים אומרים ויש שלו. המצוות עם שעשה העבירות כל בו שכותבים

עליו.)(בא״ח להגן כדאי הם אם במעשיו עליו יהיו מקטרגים הרבה זה. ובמקרה ומכן כמעשיו. לו לשלם בו כתובים שעווניו הפנקס את שפותחים אומרים ויש

סכנה לידי יבוא שלא כדי חובתו, לשלם להזדרז אדם. ילמד

ח. "זכר- "ומר ל האם השקל" למחצית "זכר אמר ולא השקל" מחצית "זה אמר אם שלא בשו״ע כתב כן פי על אף המקדש. לבית כיון שלא כיון לא הקדש? יהיה זה אל המקדש לבית הקדש דבריו במשמעות יש כי להקדש" זה "סלע אדם יאמר או כלל לומר בלי שיתן יותר ועדיף ברורה. שכוונתו לצדקה" זה "שקל יאמר

השקל למחצית "זכר."מר שיא

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד13 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

ט. לתת- כדאי מי ל כנסת לבית או לישיבה השקל מחצית כספי לתת טוב הכי

. פרנסה לו שאין חכם לתלמיד או לבנות שרוצים אליהו מרדכי הרב מרן (הוראת רוח זיע״א, פלאג׳י חיים להרב ועיין האמת"; "כל ברדיו שנשאל בשו״ת זיע״א

. כב ס״ק תרצד החיים כף ב; אות תרצד, סימן )חיים,

י. - לתת צריך גיל איזה מ שנה עשרים בין שהוא מי רק לתת צריך הפסוק פשט לפי ברורה המשנה וכתב עשרה. שלוש מגיל כבר לתת שצריך סוברים ויש: ומעלה.

ולדה בעד מעוברת ואשה הקטנים, בניו בעד אפילו ליתן הוא ""המנהג (משנ״ב

ה, ס״ק )שם הפקודים על העובר "כל של מהפסוק זאת "ודרשו במעי עובר לרבות

( אמו עיין מהר״י. כד ס״ק תרצד החיים כף א; ס״ק תרצד משה בדרכי הובא )ברין,

יא. עצמו על אלא הבית מבני ואחד אחד כל על להפריש חייבים שלא אומרים ש י שזה לפי ואחד, אחד לכל השקל מחצית ביתו בני על גם להפריש ו״טוב" בלבד.

כפרה צריכים וילדיו אשתו וגם לכפרה, . ניתן

יב. – מעשר ספי כ צופייך (קול מעשר מכספי השקל" למחצית "זכר לתת ניתן לא

מס24 גליון תשנ״ט, 'משפטים.)

השקל למחצית זכר נתינת לפני תפילה

יג. לומר טוב השקל" למחצית כ״זכר הכסף שיתן: לפני

הָיּו קַיָם, הָיָה שֶּׁבֵּית־הַמִקְּדָש שֶּׁבִזְּמַן לפָנֶׁיָך וְּיָדּועַ גָלּוי עוֹלָם, שֶׁל ִרּבוֹנוֹ וְּעַתָה לְּכַפֵּרּבַעֲדָם. קָרְּּבנוֹתּבֵּית־הַמִקְּדָש עֲבּור שֶׁקֶׁל חֲצִי נוֹתְּנִים יִשְּרָאֵּל

- עָלֵּינּו שֵּיְּכַפְּרּו קָרְּּבָנוֹת וֹלא לָנּוּבֵּית־הַמִקְּדָש שֶׁאֵּין ּבַעֲוֹנוֹתֵּינּו נוֹתנִים אֲנּו הָרְּאּויוֹת הַכַּוָנוֹת כִּוַּנּוּבְּכָל כְּאִּלּו לְּפָנֶׁיָך חָשּוב וִיהֵּא הַשֶׁקֶׁל. למַחֲצִית זֵּכֶׁר

מִצְּוָה קַיֵּם ל וְּנִזְּכֶׁה שֶׁיִּבָנֶׁהּבֵּית־הַמִקְּדְּשּבִמְּהֵּרָהּבְּיָמֵּינּוָאמֵּן, רָצוֹן וִיהִי ָלכַּוֵּן.

כְּהִלְּכָתָּה. זוֹ

יד. זֶׁה יִחּוד" "לשֵּם לוֹמַר: וֹב ט

הּואּושְּכִינְּתֵּיּה, ּבִדְּחִילּוּורְּחִימּו, ּורְּחִימּוּודְּחִילּו קֻדְּשָאּבְּרִיְך יִחּוד. שֵּם ל - י (יהַרְּהֵּרּבלִּבוֹ שלִים והֵּ״א, ּביִחּודָא וָא״ו והֵּ״אּבאוֹתִיוֹת יוֹ״ד שֵּם ליַחֲדָא

ה-ו- עִם הַשֶׁקֶׁל, מַחֲצִית כֶׁר ז מִצְּוַת לקַיֵּם אֲנִיּבָא הֲרֵּי כָל־יִשְּרָאֵּל. ֵּה)ּבשֵּם

רּוח נַחַת ולַַֽעֲשוֹת עֶׁלְּיוֹן, שרְּשָּהּבמָקוֹם לתַקֵּן הַכלּולוֹתּבָּה, כָל־הַמִצְּוַֹת

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד14 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

יָדֵַּֽינּו עָָ֫לֵָּ֥ינּו, ּומַַֽעֲשֶֶׁׂ֣ה אֱֹלהֵֵּ֗ינּו אֲדֹנָָ֥י נִֹ֤עַם | וִיהִִ֤י רְּצוֹןּבוֹרְּאֵּנּו. וְּלַעֲשוֹת ליוֹצְּרֵּנּו,

כַֽוֹנְּנֵַּֽהּו. יָדֵֵּ֗ינּו עָלֵֵּ֑ינּו, ּוַֽמַַֽעֲשֶָׁ֥ה כַֽוֹנְּנָָ֥ה

באדר שבעה יום

טו. לעשות זה ביום נוהגים יש ע״ה רבינו משה פטירת יום הוא באדר שז' מכיון רי״ח למרן מיוחד לימוד סדר ויש ושמחות. הילולה התענית ובמוצאי תענית באדר ז' ביום שצמים קדישא חברא אנשי בכך נוהגים ובמיוחד זה. ללילה זיע״א

וזה למתים חסד תמיד עושים שהם כיון חשובה סעודה עושים התענית ובמוצאי ביום פעור בית מול בגיא אותו שקבר רבינו למשה אמת של חסד עשה שה' כמו

. זה

טז. שישי- ביום כשחל גם שלם יום צם אחת ופעם קבוע באופן באדר בז' מתענה ה קבוע באופן לצום עצמו על יקבל לא לכתחילה אך שישי. ביום גם כך יצום תמיד אפילו מוקדם ויאכל מוקדם, שבת בערב ערבית יתפלל אלא שישי ביום באדר בז'

לאלה חל" "וי לקרוא האשכנזים של קדישא החברה מנהג השקיעה. לפני עשרה יש אם אפילו ס״ת להוציא נוהגים אין המזרח עדות בני אבל שצמים,

. כ״ז) ס״ק תקס״ו סי' לכה״ח. שצמים(ועיין

אסתר תענית

יז. בני שצמו הצום בגלל הוא מהם אחד טעמים, מספר בגלל נקבעה אסתר תענית של כוחם להכניע מסוגל זה יום בשונאיהם. שנלחמו בשעה אדר בי״ג ישראל את שנשבר כדי ותענית צום כיום חכמים קבעו לכן עמלק. מגזע ישראל שונאי

עיין ח. ס״ק שם. כה״ח ב. סע' תרפו (שו״ע לכלותינו עלינו הקמים שונאינו של. כוחם

ה. ה תעניות הל' )רמב״ם,

יח. ב מתעני באדר י״ג ומוציאי בעמידה, "עננו" ואומרים אסתר תענית ם ס ם תורה פר

וקור ובמנחה בשחרית "ויחל." בפרשת עולים ג' אים

יט. ובמנחה בשחרית "עננו" אומרים היחידים וגם הש״ץ שגם הספרדים. נהג מ אומרו והיחיד ובמנחה בשחרית בחזרה "עננו" אומר שהחזן נוהגים והאשכנזים

ג סע' תקסה.)(שו״ע מנחה בתפילת. רק

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד15 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

כ. כ, בשבת או שישי ביום באדר י״ג חל אשר חמישי ליום התענית את, מקדימים

תפילה כח באותו שימוש על נתקן התענית עיקר אלא פורענות שאינה משום

ודור דור שבכל עמלק כנגד מכיו וכן, סעי תרפ״ו סי' (רמ״א לדחותה אפשר שאי ן ו

מס258 גליון תשס״ד, תצוה צופייך קול '; 'ב.)

כא. - התענית ביום השחר עמוד קודם ושתיה כילה א שלפני בלילה לאכול מותר שנת ישן אם אבל קבע, שנת ישן שלא והוא השחר, עמוד שיעלה עד התענית

קבע- שאם חשב או תנאי עשה שישן קודם ואם לשתות. או לאכול אח״כ אסור

הפשט- לפי ישתה: או יאכל השחר עמוד לפני יקום לשתות או לאכול לו. מותר

שתיה- התנה, אם גם הקבלה ולפי אכילה– אבל מותרת, חושש ואם אסורה.

השחר– עמוד לפני יאכל לא אם לצום יצליח שלא רשאי הקבלה לפי גם אזי

. לאכול

. כב - וחולים זקנים מניקות, עוברות, מ פטורות ומניקות מעוברות חלשות נשים

מהצום– הפטורים ואלו יצום. לא זקן או חלש שהוא איש וכן מלצום. רק יאכלו וכל ויצום, הציבור מן יפרוש לא בגופו, והבריא מעדנים. ולא הגוף קיום כדי

תשס״ז תצוה צופייך, (קול הציבור בנחמת ורואה זוכה הציבור, בצער המשתתף

מס395 'גליון.)

כג. חתן וכלה- תן ח אבל אסתר, בתענית מתענים לא המשתה ימי שבעת תוך וכלה

(עיין שמחתי ראש על ירושלים את "אעלה כדכתיב: מתענים אחרות תעניות "בד' יז אות שופטים ראשונה, שנה בא״ח ב'; סעיף קמא קיצוש״ע טז; ס״ק תרפו החיים.)כף

. כד - בתענית מילה רית ב שלא ובין בזמנה בין אסתר בתענית מילה ברית כשחל

בזמנה– ואשה סנדק, מוהל, אם, (אב, הברית בעלי צריכים לא הדין מעיקר

המחמיר– אבל להתענות. התינוק) את המביאה ברכה( עליו. תבוא החיים כף עיין

ס״ק תקמט סעיף קא עמ' תשפ״א מהדורת אליהו" "ברית בספר ועיין כח; טז, ס״ק תרפו; י

סא.) ומי. במקומו אחר צום שיפרע נהגו לא אסתר בתענית צם שלא

פורים לערב מנחה

כה. מתפללים. לעיל כמבואר השקל למחצית זכר לצדקה פורים בערב לתת "נוהגים בפ עולים ג' וקורים ס״ת ומוציאים "אשרי", סוף עד מנחה רשת ואין "ויחל"

את ס ומחזירים קדיש, אומרים התורה פר ואומרים וגו' תפלתי" "תיכון ואומרים

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד16 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

ומתפללי קדיש חצי ם כפיהם נושאים ובחזרה "עננו", ואומרים עשרה, שמונה אילת על "למנצח בנגינות", "למנצח "תתקבל", קדיש שם", "יהי ואומרים

לשבח ו״עלינו."השחר"

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד17 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

פורים הלכות

המצוות כל השו״ע, לדעת תעשה. לא ואחת עשה, מצוות שש יש בפורים כדברי שהם קבלה מדברי עשה מצוות הם פורים סעודת כולל בפורים הנוהגות

תורה המצוות ואלו: , ז תרצ״ו, )'(שו״ע

א המגילה קריאת. וביום. בלילה

מנות משלוח. ב לרעהו. איש

ג. לאביונים מתנות.

ד – התורה קריאת. עמלק.""ויבא

הניסים "על ה". המזון ובברכת.)(בתפילה

פורים סעודת. ו

ז ותענית3. הספד איסור.

ל מצוה: לכל הנצרכים הדינים יבוארו הלן

חומה מוקפות ערים

א. שהיתה עיר כל עכשיו מוקפת אינה אפילו נון, בן יהושע מימות חומה, מוקפת נון בן יהושע מימות חומה מוקפת שאינה עיר וכל באדר. בט״ו בה קוראים

באדר בי״ד בה. קוראים

ב. להיפך או מוקפות, שאינן לערים חומה, המוקפות מערים הפורים בימי, הולך ה חכם שאלת יעשה ולפעמים המקומות בשני מתחייב לפעמים כי נסיעתו, לפני

ספק. יש

ג. חומה מוקפות אם ספק שיש ובגולה בארץ רים ע נון בן יהושע מימי לא, או קוראים שבו י״ד ביום הפורים מצוות עיקר אמנם ובט״ו, בי״ד בהם קוראים מצוות שאר את ועושים הנסים", "על ואומרים בתורה וקוראים בברכה, המגילה אומרים ואין בתורה, קוראים ואין ברכה, בלא המגילה יקרא ט״ו וביום הפורים,

מרבים אין אך לאביונים, נות ומת מנות ומשלוח סעודה יעשה אמנם הנסים", "על

3 מס395 גליון תשס״ז, תצוה צופייך קול בעלון עוד 'ועיין.

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד18 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

י״ד( ביום כמו. בהם ישראל ארץ במנהגי ועיין יד שם בא״ח ד. ג, א, סע' תרפח שו״ע

. בתורה) לקרוא ולא הניסים על לומר לא טו ביום נהגו בארץ האשכנזים שגם מז עמוד

ד. ועוד עכו טבריה, לוד, בצפת, בלבד בט״ו המגילה את. קוראים ירושלים ב שהן

הקודם בסעיף שכתוב כמו נוהגים חומה מוקפות. ספק

ה. ציון מבשרת ישוב ב גם לקרוא להחמיר שרוצה מי בי״ד המגילה את. קוראים

ט״ו– וראש ציון במבשרת בישיבה/בכולל שנמצא ומי ברכה עליו. תבוא

הישיבה/הכולל בט״ו– ציון במבשרת לעשות שיש סובר שם חג את יעשה

בזה ואין בישיבתו דאתרא מרא שהוא הישיבה/הכולל ראש כדעת בט״ו. פורים

תתגודדו "לא של."חשש

פורים ליל ערבית

ו. מתפללי כך ואחר השחר" איילת על "למנצח אומרים ערבית לפני ם כשאר ערבית וחצי שם" "יהי אומרים העמידה ואחר בהודאה, הנסים" "על ואומרים ימים,

וקור קדיש את אים "ואתה אומרים כך ואחר ואחריה. לפני בברכה המגילה

."קדוש

ז. א שבת במוצאי פורים חל ם תשפ״ד שנת זו בשנה ][כמו וחצי שם" "יהי אומרים האש מאורי "בורא ומברכים בישועתי", "ואראהו עד ה'" "שובה "קדיש,

וקור את אים הכוס על מבדיל לשבח" "עלינו ואחר קדוש" "ואתה המגילה,

והבדלה( בשמים" ו״עצי הגפן" פרי "בורא. ומברך ומשנ״ב י ס״ק תרפה לכה״ח עיין

. , ב) א ס״ק

ברכות

ח. ] א ברכות: שלוש לפניה מברך בלילה המגילה את הקורא מגילה מקרא,""על

] ג נסים" "שעשה ב] וכו( ריבנו את "הרב מברך ולאחריה."'"שהחיינו". שו״ע

. א) סע' תרצב

ט. הברכות בעת הקהל ויעמדו ומשמאל, מימין הש״ץ אצל אנשים שני שיעמוד וב ט ורבותי מורי ברשות וכו' יחוד "לשם הברכה: קודם הש״ץ ויאמר ובסוף. "תחילה ואחר אותה, שיגלול צריך מגילה בידו שיש מי כל הקריאה ובסיום ויקרא. ויברך

. יב) שם בא״ח א; ס״ק תרצב אחרונה(כה״ח ברכה הש״ץ יברך. כך

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד19 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

י. הציבור בשביל קורא שהש״ץ בעת לעצמו בה שקורא כשרה מגילה לאדם יש, ם א אך רשאי, לעצמו, לברך רוצה אלא הש״ץ של בברכה לצאת רוצה אינו והוא

יא; שם בלחש(בא״ח. יברך פעלים רב שו״ת. לג) סימן או״ח ח״ד

יא. - החיינו ש שכבר "שהחיינו" מברך לא השו״ע לדעת ביום המגילה את הקורא

האשכנזים. ( נהגו וכן שנית "שהחינו" מברך הרמ״א ולדעת בלילה בירך שו״ע

א.) סע' תרצב ישמע בלילה המגילה בקריאת "שהחיינו" לברך ששכח ספרדי יהודי

הקריאה את לפטור ויכווין חדש בגד ילבש או מאשכנזי, ביום הברכה. את

יב. שהתחיל- אחר נזכר אם "שהחיינו", בירך ולא ששכח י מ שנזכר במקום, יברך שעדיין פי על אף המן", בני "עשרת פסוק גם קרא שכבר אחר עד נזכר לא ואם

המגילה- כל גמר לא "שהחיינו( יברך."לא בא״ח. ה) אות פורים הלכות תצוה,

יג. ט לכווין וב שמברך ומי מנות. ומשלוח הסעודה על גם "שהחיינו" בברכת המנות ומשלוח הסעודה על יכווין ביום, גם המגילה קריאת קודם "שהחיינו"

יום של "שהחיינו". בברכת

יד. - ביום אשכנזים אצל שמתפלל פרדי ס אשכנזים אצל מגילה לשמוע שהלך ספרדי יאמר המגילה', את 'לקרוא מברך שהמברך לאחר ביום. גם 'שהחיינו' שאומרים ויענה הברכה את ישמע "שהחינו", יברך וכשהחזן בימי', 'ויהי פה: בעל השומע

בשלח צופייך (קול הפסק לו יהיה שלא כך הקריאה, את לשמוע וימשיך אמן,

מס158 גליון 'תשס״ב, .)

טו. - עמידה ב ויברך בסוף, בין בתחילה בין הברכות לברך צריך המגילה את הקורא מפני מעומד קוראה הש״ץ ורק מעומד, להיות צריכה אינה קריאתה אבל מעומד,

ד פורים הל' תצוה, הציבור(בא״ח. כבוד או״ח ח״ד פעלים רב שו״ת; סימן. לג)

טז. יחיד- ב כל מברך השו״ע לדעת עשרה עימו שאין או ביחיד המגילה את הקורא

עשרה עימו יש אם אלא אחרונה ברכה יברך לא הרמ״א ולדעת כדלעיל, . הברכות

אלא). ד״ה שם להלכה ביאור עיין א סע' (רמ״א יחיד "הקורא הבא״ח: וכתב

לא סימן מל״ח ועיין יוסף בברכי (וכנזכר המגילה של אחרונה ברכה גם יברך היחיד יאבד ולא מקום, בכל לנהוג ראוי וכן עירנו פה המנהג וכן יע״ש), קח אות

יג תצוה חי איש.)(בן זו יקרה "ברכה

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד20 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

יז. המגילה- תיחת פ שיהיה צריך ולכן כאגרת, כולה המגילה יפשוט שיברך לפני

בארץ( נגררת תהיה שלא המגילה עליו שתנוח כסא או בימה. לפניו. ד) שם בא״ח מה את פושט אלא הקריאה, לפני המגילה את לפשוט צריך שאין אומרים ויש

) ד ס״ק מצרים נהר הקריאה(עיין לסוף עד גולל ולא. שקורא ש״ץ שרק ונהגו

. קד) ס״ק תר״ץ כה״ח ועיין בתיבה(אחרונים מקום לו יש כי כן. עושה

יח. י המגילה גולל שהוא בעת אחרונה ברכה יברך שלא זהר פורים הל' תצוה, (בא״ח

יב. )אות

המגילה קריאת

יט. והכל סופרים. מדברי עשה מצות והיא המגילה, את לקרוא תיקנו ישראל נביאי בעבודתם כהנים ואפילו לקרותה, הקטנים את ומחנכים בקריאתה חייבים

מגילה הלכות (רמב״ם מגילה מקרא לשמוע ובאים המקדש בבית עבודתם מבטלים

א הלכה.)פרק

כ. תורה של מצוות לשאר וחומר קל מגילה מקרא לשמוע תורה תלמוד בטלים מ א הלכה א פרק מגילה הלכות מגילה.)(רמב״ם מקרא מפני נדחות שכולן

כא. הכנסת בבית שמעו לא הנשים ואם ונשים, אנשים מגילה במקרא חייבין, כל ה בבית קראה ואם שבבית. נשים ושאר אשתו בשביל בביתו ויקראנה הבעל יחזור לא הן וגם בשבילן יברך לא לנשים, וקורא וחוזר הכנסת. ) א שם. (בא״ח תברכנה

יא ס״ק ברורה)(תרצב המשנה אמנם יברך המגילה את קרא כבר הוא שאפילו כתב לשמוע וצונו במצותיו קדשנו "אשר שונה: בנוסח לנשים, הקריאה על שוב

בשביל לקרוא שיכול גבר שום אין אם טז סע' קמא סימן בקיצוש״ע.)(וכן "מגילה בעצמה המגילה את לקרוא צריכה היא. אשה,

. כב שחייב ממי שישמע והוא חובתו ידי יצא הקורא מן השומע ואחד הקורא חד א יצא לא ממנו השומע שוטה או קטן הקורא היה אם לפיכך בקריאתה, (רמב״ם ואינו שמדבר מחרש או לחינוך שהגיע מקטן שמע ואם ב; א, מגילה הלכות

ברכה– בלי ויקרא יחזור שומע ב אות פורים הל' תצוה, בא״ח.)עיין

כג. מהנץ ביום וזמנה השחר. עמוד עד הכוכבים מצאת בלילה המגילה קריאת מן ז לו- דוחקת שהשעה ומי השקיעה. עד החמה השחר מעמוד לקרוא. יכול

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד21 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

. כד יוכל לשמירה, היוצא חייל או לדרך היוצא כגון: בלילה, לקרוא יכול שלא י מ ד סע' תרצב המנחה.)(שו״ע מפלג מגילה לקרוא זו דחק בשעת יכול אינו וכמובן

ז ס״ק קמא סימן הלכה דרכי מגילה.)(קיצוש״ע ה קריאת קודם כלום לטעום

כה. משמעות את משנות שלא מילים שהם אפילו בקריאתו, מלים הקורא השמיט ם א המגילה- משליח ישמע כשרה שאינה מגילה בידו שיש ומי חובה. ידי יצא לא

. ו) שם וישתוק(בא״ח ציבור וכדו רעש מחמת מהש״ץ מילים כמה שמע לא 'ואם

- כשרה לא מגילה בידו שיש פי על אף יאמרם או שמע, שלא מילים אותם יקרא

פה. בעל

כו. "בלילה וכו'", יהודי "איש והם: רם, בקול גאולה של פסוקים ד' לומר והגין נ את וכשאומר וכו'", אורה היתה "ליהודים וכו'", יצא "ומרדכי וכו', ההוא" ביותר וניגון רם בקול "המלך" תיבת יסיים וניגון רם בקול ההוא" "בלילה הפסוק

ז) שם (בא״ח לחזור החזן וצריך רם. בקול האחרון הפסוק את גם לומר נוהגים ויש

. יז) סע' תרץ רמ״א שנית(עיין. ולקוראן

כז. בנשימה "עשרת" עד וכו'" פרשנדתא ואת איש מאות "חמש מתחילת לומר ריך צ ח). שם בא״ח ד, סע' תרצא "ויזתא(שו״ע של בוא״ו ויאריך."אחת,

כח. כי המגילה, מתוך המן, בני בעשרת הנזכרים "ואת" תיבות ולקרוא להזהר ריך צ בעל וקוראין אחת בנשימה המן בני עשרת לקרוא שממהרים מחמת טועים יש

ט שם.)(בא״ח זה על לב לשים צריך לכן "ואת", כל. פה ושלפניו זה בסעיף האמור

לעיכובא. אינו

כט. כשאומר ובשחרית, "אגרת". בתיבת המגילה ינענע הפורים" "אגרת את שאומר כ שם). וינשקם(בא״ח התפילין על ידו ישים "ויקר", היתה "ליהודים וכשאומר

תורה(אחרונים.) בספר יגע. אורה"

ל. בסנדלו וטופח ברגלו מכה שהיה ז״ל, הגאון אביו על ז״ל יעב״ץ הגאון תב כ רגיל שהוא חי" איש "בן בעל וכתב ע״ש, המגילה בקריאת "המן" שם כשמזכיר גדל האלה הדברים "אחר בפסוק הכתוב הראשון המן בשם ברגליים להכות

בפסוק האחרון המן בשם וכן האגגי", המדתא בן המן את אחשורוש המלך "כי

י.) שם בא״ח יז, שם וכו(רמ״א חשב היהודים כל צורר האגגי המדתא בן."'המן המן שקורא בעת להרעיש שיפסיקו עד להמתין המילה את הקורא הש״ץ. וצריך

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד22 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

לא. קדיש כך ואחר קדוש" "ואתה אומרים הספרדים וברכותיה, המגילה קריאת חר א קדוש "ואתה יעקב", "שושנת וגו', הניא" "אשר אומרים האשכנזים,""תתקבל".

"תתקבל( בלא."וקדיש ירושלים מנהגי תרפח. סי' ברכ״י עיין מו. אות אל בית. מנהגי ס״ק שם מ״ב א. סע' תרצג שו״ע א. סע' תרצב רמ״א לו. ס״ק תרפח כה״ח ו. המפקד שער

א).

. לב יא) שם בא״ח ד, סע' תרצב לשו״ע המגילה(עיין קריאת קודם לאכול סור א ויש,

. שם) וכה״ח משנ״ב. (עיין עוגה או פרי לטעום מתירים

לג. יכול הצום, מחמת מאוד שחלש מי וכן בלילה, המגילה את שקורא חולה או קן ז – מספקת אינה טעימה ואם מעט, לטעום (שומר מחבר יבקש אך לאכול, )יכול

עליו ולחונים ד סע' תרצב שו״ע מגילה.)(עיין קריאת לקרוא לו להזכיר

לפורים שחרית

. לד תרצג שו״ע בחול)(עיין כמו מתפללים בשחרית פורים ביום הנסים "על "ואומרים וכופלים "בשלח". בפרשת עולים ג' וקורין ס״ת ומוציאין קדיש, וחצי בהודאה, לא הרמ״א ולדעת פסוקים. לעשרה להשלים "ויאמר" האחרון הפסוק את

לדבר הטעם י' ס״ק משנ״ב )(עיין האחרון הפסוק את, כופלים חצי החזן ואומר וטוב המגילה. את וקוראים עולם", ועד "מעתה עד לציון" "ובא "אשרי", קדיש, לאחריה ומברכים ברכות שתי רק לפניה ומברכים לכן קודם יחוד" "לשם לומר "ואתה אומרים המגילה ואחר מנין. כשיש רק לאחריה מברכים רמ״א ולסברת

"יהללו ואומרים "תתקבל", קדיש,"קדוש", למקומו התורה ספר את, חזירים ומ

הלויים שהיו "השיר המשפט אמירת (ללא " יום של "שיר וגו', יעקב" "בית ואומרים

הדוכן- על "אומרים על "למנצח "הושיענו", , יז אות תשא כי ראשונה שנה בא״ח )עיין הימים כשאר התפילה וגומרים שלמא", "יהא קדיש השחר", . אילת

לה. ביום לעשות מנהגם יהושע מימי חומה מוקפת היתה אם אצלם שספק מקומות ב וקורין ס״ת מוציאין ואין הנסים" "על אומרים אין ט״ו ביום הנ״ל, כסדר י״ד שם בלי מברכין הקריאה ולאחרי לפניה, ברכה בלא התפילה אחרי המגילה

פורים הל' תצוה, בא״ח ד. סע' תרפח שו״ע (עיין וכו ריבנו את הרב "ברוך."'ומלכות

.)יד

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד23 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

לאביונים מתנות

לו. ברוך המרבה וכל לפחות עניים לשני מתנות שתי פורים ביום ליתן אדם כל חייב ביצים ג' של כמות בו שיהיה צריך אוכל נותן ואם בלילה, ולא ביום ויתן יהיה.

(כ163 גרם) לפחות163 בו לקנות שאפשר כסף לתת צריך כסף, נותן ואם גרם

המרבה– וכל הפת, את בו ללפת ועוד פת אומרים ויש. פת ברכה עליו. תבוא (אם

להיות צריך המתנה סכום כן בימינו פלאפל מנת מחיר לפחות ממנה, שישבע סעודה כמחיר

– מס258 גליון תשס״ד, תצוה צופייך קול עלון 'עיין.)

לז. אותו( פוטרים ויש לאביונים, במתנות חייב מצדקה המתפרנס עני פילו א הפר״ח

שם) לשמה תורה בספר וכתוב קצא )(סימן חבירו לאביון ליתן אחר אביון, שיוכל

וזה כן גם טו.) שם לחבירו(בא״ח ונותן. חוזר כסף אותו אפילו לתת ואפשר

. בחזרה

לח. יד– הפושט ל כ קט דף הכוונות.)(שער הסוד פי על טעם לכך ויש לו. נותנים

לט. : יז) הלכה ב פרק וחנוכה מגילה הרמב״ם(הלכות תב כ במתנות להרבות לאדם "מוטב גדולה שמחה שם שאין לרעיו, מנות ובשלוח בסעודתו מלהרבות אביונים לב שהמשמח וגרים, ואלמנות ויתומים עניים לב לשמח אלא ומפוארה

נ״ז שנאמר(ישעיהו לשכינה דומה האלו האומללים ט״ו), : שְּפָלִים רּוחַ 'לְּהַחֲיוֹת

נִדְּכָאִים לֵּב."'ּולְּהַחֲיוֹת

מ. - לדרך שיוצא מי או חייל כגון: לאביונים מתנות לתת למי לו יהיה שלא דם א

שאני שמה מפורש לו ויאמר פורים לפני עוד לאביונים מתנות לאביון לתת יכול בבקר פורים ביום לאביונים כמתנות לעצמך בו ותזכה פקדון אצלך יהא זה נותן

מס75 גליון תש״ס ויקרא צופייך קול '(עיין המגילה קריאת לאחר ).

כף (עיין בסידור ככתוב יחוד" "לשם שיאמר טוב לאביונים מתנות שיתן פני ל מא. ד ס״ק תרצה.)החיים

מנות משלוח

מב. - מאכל מנות שתי ולא פורים ביום מנות, שתי לחבירו לשלוח אדם כל חייב

מיני ולא ממש מאכל להיות וצריך. לפחות אוכלים מיני שני ודוקא בלילה. לחברו לשלוח "חייב והשו״ע: הרמב״ם כלשון סוכריות או עוגיות כגון: מתיקה

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד24 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

אחד משלוח יעשה ולפחות, ד סעיף אוכלין)'(תרצה מיני של או בשר מנות "שתי

. אחד בכלי שניהם יניח ולא עצמו, בפני אחר בכלי מין כל ויניח. כזה ומשלוח חובה ידי יצא לקטן נתן אפילו לאביונים מתנות אבל לגדול, לשלוח צריך מנות

טז) שם (בא״ח לאביונים( ומתנות מנות במשלוח חייבת האשה גם. יז שם בא״ח

ד, סע' שם לאשה ואשה לאיש ישלח ואיש שכתב תרצה לרמ״א 'ועיין מנות במשלוח זה וכל

.) לאיש לתת יכולה ואשה לאשה לתת יכול איש לאביונים במתנות אבל

מג. יחוד- שם ל ככתוב יחוד" "לשם שיאמר טוב הראשונות המנות שישלח לפני

בסידורים א. ס״ק קמב סימן הלכה דרכי קיצוש״ע לו; ס״ק תרצה החיים כף )(עיין

מד. משקה- של מנות תי ש נחשב זה אם ודוחק ספק משקה, של מנות שתי ישלח לא

אחת כמנה קמב סימן הלכה דרכי קיצוש״ע כ; ס״ק ומשנ״ב טל ס״ק תרצה החיים כף (עיין

ב.)ס״ק

מנות: למשלוח הטעם מה להלכה יסודית מחלוקת יש - מנות למשלוח טעם ה מה. זצוק״ל אלקבץ הלוי מהר״ש אהבה להרבות היא מנות במשלוח המטרה כי כתב כל את כנוס "לך אסתר צווי וזהו ומפוזר". מפורד "עם שהיו היהודים בין ואחוה

הדשן תרומת בעל לרעהו". "איש וכן היהודים!" מנות משלוח שמטרת כתב

ולכן פורים. בסעודת לאכול להם שיהיה אוכל לאנשים לתת היא א (בחלק כתב

קיא )סימן יוצאים לא וסדינים חלוקים בפורים לחביריהם השולחים אדם שבני

וספק די אחד לכל שיהא כדי הוא מנות דמשלוח טעם "דנראה בכך. חובה ידי

כדינא הסעודה "לקיים מס75 'גליון תש״ס ויקרא צופייך קול (עיין פרטי הרבה בהרחבה

מס278 גליון תשס״ד תצוה צופייך קול בעלון וכן '; זו ממחלוקת שיוצאים דינים ולהלן

כמה נביא.) הנ״ל מהעלונים דוגמאות שמקרבות גם מנות שולחים אנו למעשה

לסעודה להיות שיכולות וגם. לבבות

מו. לברר יש צריך, ואם מהם, לאכול חברו שיוכל באופן לחברו מנות לשלוח ש י בהתאם המנות את לו וישלח לסמוך, נוהג הוא הכשר איזה על חברו. אצל

מז. א - התקבלתי כאילו לו אמר וחברו לחברו, מנות משלוח שלח ם שאומר מי יש

ואחוה אהבה בזה יש כי חובה ידי שיצא זה שאין שאומר מי ויש ד תרצה, )(רמ״א

שיאכל כדי לחברו לתת צריך אלא מועיל, שם ומשנ״ב כה״ח.)(ועיין

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד25 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

- במשלוחים הרבות ל מח. שיש לאנשים ובמיוחד מנות, במשלוחי להרבות אפשר

ורעות. שלום ואחוה אהבה להרבות כדי עליו, קפידא בליבם

- בישיבה סעודות חלפת ה מט. סעודותיהם את בניהם להחליף יכולים ישיבות בחורי היא בישיבה מקבלים שהם מנה כל כי לרעהו", איש מנות "ומשלוח לקיים כדי

ע״ב ז )(מגילה רש״י לדעת אך בה. וזכו שלהם מועיל. זה אין

נ. למוקף– מפרזי שלוח מ ט״ו בן וכן י״ד, לבן אלא מנות לשלוח יכול אינו י״ד בן מנות שלח י״ד בן ואם כמותו. ט״ו לבן אלא מנות משלוח במצוות לצאת יכול לא אין הבא״ח ולדעת לאביונים. במתנות וכן חובתו, ידי יצא לא להפך, או ט״ו לבן

לתת לוחו לש מודיע הוא אם אפילו ט״ו, לבן פורים לפני מנות לשלוח ט״ו לבן ידי יצא ביומו אותו קיבל שהוא שכיון אומרים ויש ט״ו, ביום המנות את לו

תס״ח עמוד חיים ואוצרות קפ״ח, סי' לשמה תורה חובתו.)(עיין

נא. - שם עילום ב משובחת שם בעילום שצדקה למרות שם, בעילום מנות לשלוח אין לחברו אדם בין ואחוה אהבה להרבות היא מנות המשלוח מטרת שכל כיון, היא,

ואחוה אהבה ניכר אין שם, בעילום שולח ואם סימן או״ח סופר כתב שו״ת (עיין

)קמא.

נב. - צעצועים או גדים ב למשלוח וכדומה ספרים או צעצועים או בגדים השולח במצוות חובתו ידי יוצא אינו לעצמו, ויפה רצוי דבר שהוא פי על אף מנות,

לעיל כמבואר מנות. משלוח

נג. לדרך שיוצא מי או חייל כגון: בפורים מנות משלוח לתת למי לו יהיה שלא דם א - שאני שמה מפורש לו ויאמר פורים לפני עוד מנות משלוח לרעהו לתת יכול בבוקר פורים ביום מנות כמשלוח לעצמך בו ותזכה פקדון אצלך יהא זה נותן

גליון תש״ס ויקרא צופייך קול ג סעיף תרצו השולחן; ערוך (עיין המגילה קריאת לאחר

'מס75 ).

סעודה

נד. בלילה- עשאה ואם ביום, הסעודה ועיקר פורים. בסעודת להרבות מצווה לא היום חצות לפני בבוקר פורים סעודת לאכול טוב הסוד ולפי חובה. ידי. יצא שאסור כיוון לכן, קודם מנחה להתפלל יזכרו היום חצות אחרי לאוכלה והנוהגים

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד26 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

מנחה( קודם גדולה סעודה. לאכול ובמעשה כג ס״ק שם לכה״ח עיין ב סע' תרצה שו״ע

יט.) שם בא״ח א. סע' רמ״א כן. שסובר רלח סימן רב

נה. בסידורים ככתוב יחוד" "לשם לומר טוב הסעודה פני ל. טז ס״ק תרצה החיים )(כף מספר בקשה שישתכר לפני יאמר מנות ומשלוח ומגילה מקרא אחרי פורים וביום

בסידורים ככתוב חי איש לבן חכמים. לשון

נו. וחביריו דניאל שאכלו זרעונים לאכילת זכר בפורים זרעונים לאכול יפה נהג מ. בזה נס הקב״ה להם ועשה ( אכלה אסתר שגם יב ס״ק ומשנ״ב ב סע' תרצה שו״ע

יט.) שם בא״ח כה, ס״ק שם כה״ח זרעונים

נז. " בכלל( עד לא אמנם וכו'", ידע דלא עד בפוריא לבסומי איניש. חייב תרצה שו״ע

ב). סע' היין במשתה היה במגילה שנעשה המהפך כל כי ביין, הכוונה ולבסומי

מס258 גליון תשס״ד, תצוה צופייך '(קול.)

נח. לכך חיוב אין אך פורים– בסעודת פת לאכול וב ט ס״ק תרצה יוסף ברכי (עיין

מס210 גליון תשס״ג, פקודי צופייך קול '; ג ס״ק החיים כף א; ).

נט. ושמחה אורה היתה "ליהודים כדכתיב: פורים סעודת לפני תורה ללמוד וב ט תורה שזוהי חז״ל דרשו שעליה "אורה" יש בסעודה ה״שמחה" ולפני. וכו'"

הפסח קודם יום שלושים הוא פורים כי הפסח מהלכות בפורים ללמוד. וטוב

ס. "על לומר שכח ואם בפורים, הסעודות בכל המזון בברכת הניסים על ומרים א הארץ "על ברכת של ה'' אתה "ברוך אמר לא אם היום, בסעודת אפילו הניסים"

- המזון "ועל זו- בברכה "ה'" אמר ואם במקומו, הניסים על ויאמר יחזור אינו

שעשה כמו לאות ונפ ניסים לנו יעשה הוא "הרחמן ב״הרחמן": ויאמר חוזר,

וכו בימי הזה בזמן ההם בימים."'לאבותינו יד אות תצוה בא״ח )(עיין כן, כמו ישועות "מגדיל במקום: מלכו" ישועות "מִגְּדוֹל המזון: בברכת אומרים בפורים

"מלכו כח פרק א חלק שבת מרדכי מאמר; רכג סימן מלכות כתר יח; אות חוקת (בא״ח

.) ג סעיף

סא. - פורים ות ו במצ שונים יעורים ש - שיכול שמי אומרים יש מאכלים מיני ט״ו יאכל מנה ועוד דקים מתיקה מיני שמונים ישלח מנות ובמשלוח כוסות, ט״ו. וישתה

פרוטות רפז287) עני לכל יתן לאביונים ובמתנות ( "כתר בספר חי איש לבן (עיין

רז- סימנים מלכות" )רח, כן שנוהג מי ראינו. ולא

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד27 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

סב. – שים נ מתנות מנות, משלוח המגילה, קריאת פורים, מצוות בכל חייבות נשים בנשים שייך שלא ידע" דלא "עד יין לשתות להן אסור פורים. וסעודת. לאביונים

– בקידוש כמו יין לטעום אך. מותר

מלאכה

סג. יהודי ידי על להסתפר ואין וכדו'. לכבס לנשים ואין בפורים, מלאכה לעשות אין

שהכל כתב ובשו״ע כא). שם שבת(בא״ח בערב י״ד יום חל אם אפילו המנהג לפי לפני הסעודה את עושה אם בבוקר כלשהיא ממלאכה להמנע יש אופן ובכל

הצהרים- אחר גדולה מנחה זמן אחר הסעודה את עושה ואם היום. חצות ימנע

. מלאכה(אחרונים) מלעשות שעות. באותם

ותחפושות בגדים

. סד "זה כי חול, בגדי ילבשו ולא אחרים, יפים בגדים או שבת בגדי לובשים בפורים פורים מערב כבר ללובשם לב לשים ויש בו". ונשמחה נגילה ה' עשה. היום

.) שם ברמ״א ב סע' תרצה (שו״ע

סה. שהיה הנסתר הנס על ולרמוז שמחה להרבות כדי להתחפש הילדים והגים נ ולהיפך נשים בגדים ללבוש לגברים להתיר אין אך שונים. טעמים ומעוד במגילה

נז ס״ק שם החיים וכף ברמ״א, ח תרצו, שו״ע.)(עיין

סו. "ופני שכתוב מה פי על והוא בפורים, להתחפש וכן מסכות ללבוש שנוהגים ש י ולאבד להרוג להשמיד הרוצים אלו לכל או להמן יתחפש שלא ויזהר חפו". המן וכדו זקן לאדם או הכהן, אהרן רבנו, למשה כגון חשוב לדבר יתחפש אלא.'ל״ע,

לפשוט יוכל דקה לצ שזקוק מי שכל כדי הוא, להתחפש שנהגו העיקרי והטעם נותנים ידו הפושט וכל בושה, לידי יבא לא וכך פניו על מסכה ששם ידי על ידו

. לו

סז. - לנפשותיכם מאד ונשמרתם כלי מיני בכל משימוש הילדים את להזהיר יש אשה יש ואם מאיסורא, סכנתא חמירא כי והמזיקים, ביותר המרעישים משחית

לה להזיק עלול הדבר. בהריון

ויכה ידרוס שימחם וקודם ולמחותם, "המן" ושם "עמלק" לכתוב יפה נהג מ סח. לפניו שכר יש ואם מזוהמים, במים אלא שבפיו, ברוק ימחם ולא בסנדלו, עליהם

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד28 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

כ שם לאובד.)(בא״ח שכר "תנו וסימן: בשכר, ."ימחם אשורי בכתב יכתבם ולא

נה ס״ק תרצה החיים.)(כף רגיל בכתב אלא לו, ודומה ס״ת של כמו מרובע

ואונן אבל

סט. אך מנות, משלוח יקיים שבעה תוך ואפילו אם, או אב על חודש י״ב תוך אבל

( כלל. לאבל ישלחו לא ואחרים אחד, לאדם אלא להרבה ישלח לא סע תרצו 'שו״ע

יח). שם בא״ח ו לו– שלחו ואם אבל שאינו הזוג מבני שאחד וטוב מהם, יקבל ואמו מאביו (חוץ אחרים קרובים על שאבל למי גם שייכים אלה דינים )יקבל.

שלושים. תוך

ע. ביותר( גדולות אפילו בפורים מנות לו לשלוח מותר עני שהוא. בל א שו״ע עיין

ו.) סע' תרצו

עא. החיים (צרור חבריו עם פורים בסעודת להשתתף ואם אב על שנה תוך לאבל ותר מ קצ סעיף יג.)פרק

עב. בין בי״ד בין בשבת, כמו אבלות נוהג אלא הארץ על יושב אינו שבעה בתוך בל א לפרזים וגם למוקפים גם בט״ו. ז סעיף תא סימן ביו״ד השו״ע כדעת '(פוסקים שאינו פי על ואף בשבת. כמו שבצנעא בדברים אלא בפורים נוהגת אבלות שאין חיים באורח השו״ע שכתב כפי ולא השבעה, למניין לו עולה זה ביום מתאבל יד פרק החיים צרור ספר כב; ס״ק תרצו סימן החיים כף עיין ד. סעיף תרצו סימן

כב- סימנים מא פרק ב חלק החדש הראשי הרב בשו״ת עוד ועיין רלו; סעיף.)כג

עג. משום הברכות את אחר אדם יברך המגילה, את קורא אבל אם האשכנזים מנהג ל יא סעיף קמא "שהחיינו.)(קיצוש״ע "ברכת שבעה בתוך אבל הספרדים למנהג בבית אם אמנם "שהחיינו". ברכת כולל המגילה של הברכות כל את מברך

האבל– כמו בדקדוק המגילה את לקרוא שיודע אחר יש הכנסת אדם אותה יקרא

ואחרונים כז ס״ק תרצו החיים.)(כף אחר

. עד – ונן א אחר– מישהו אין ואם אחר. מאדם מגילה קריאת ישמע הקבורה קודם

– בפורים ונקבר אסתר תענית ביום נפטר ואם ברכה. בלי בעצמו יקרא נוהגים

קמא סימן הלכה דרכי (קיצוש״ע ברכה ובלי בצינעא הקבורה לאחר תפילין להניח

. ס״ק)כ

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד29 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

עה. בכל חייב בפורים אנינות ל״ע ארע ואם השנה, ימות מכל שונה בפורים אונן ין ד תרצו, (סי' בשו״ע מרן כותב וכך יין, ושתיית בשר באכילת ואפילו היום מצוות

)ס״ז ודחי דאבילות דיחיד עשה אתי דלא ויין, בבשר מותר שאונן שאומר מי "יש תורה כדברי שהם נינהו קבלה דדברי בפורים, לשמוח דאורייתא דרבים "עשה

אלא שמע, בקריאת שחייב וכ״ש המגילה בקריאת חייב שגם שכתב שם ברמ״א (ועיין

מס395 גליון תשס״ז, תצוה צופייך קול '; ללילה יום בין שחילק.)

ותענית הספד

עו. אסורין עשר וחמשה עשר ארבעה שהן האלו הימים שני לכל ותענית בהספד לבני בין בלבד, עשר חמשה עושים שהם הכרכים לבני בין מקום. בכל אדם ותענית בהספד אסורים הימים ושני בלבד. עשר ארבעה עושים שהם עיירות

השני ובאדר הראשון. באדר

עז. בפניו חכם על אלא בפורים מספידים. ין א

- חלום ענית ת עח. ישאל אך חלום בתענית מותר עליו עגומה ונפשו חלום הרואה

כך על חכם לכן. קודם

חתונה

עט. ט״ו( וביום י״ד ביום בפורים להתחתן מותר נא ס״ק וכה״ח ח סעי' תרצו שו״ע.)עיין

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד30 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

– תשפ״ד לשנת מיוחדים דגשים שחל פורים

במו צ״ש4

א. - אסתר ענית ת התענית את מקדימים בשבת, או שישי ביום באדר י״ג חל כאשר באותו שימוש על נתקן התענית עיקר אלא פורענות שאינה משום חמישי, ליום

סי '(רמ״א לדחותה אפשר שאי מכיוון וכן ודור, דור שבכל עמלק כנגד תפילה כח

מס258 גליון תשס״ד, תצוה צופייך קול ב'; סעי 'תרפ״ו.)

ב. – זכור בשבת צדקתך אמירת אין אדר ובט״ו בי״ד כידוע בין וידוי, אומרים שום עליהם חל לא מהימים שבאחד למרות הימים, בשני במוקפים ובין בפרזים

הפורים[ שקודם ובשבת הפורים. ממצוות חיוב ביום חל שי״ד השנה כגון

אין ראשון] וידוי אומרים לא שלמחרתו מפני 'צדקתך' במנחה. אומרים

ג. השקיעה– לפני שלישית סעודה סיים ל לפרזים פורים ערב יחול הקרובה. בשבת

– שבת ויצאה לילה הגיע וכבר שלישית סעודה לאכול התחיל אם הדין מה האם

י" ליל שזה מכיון הנסים' 'על או 'רצה', יאמר רק שיזכיר שאומר מי יש באדר? ד על וגם שבת גם יזכיר הט״ז ולדעת הנסים, על רק שיזכיר שאומר מי ויש שבת. שיסיים טוב כן על למחלוקת, להכנס שלא וכדי דסתרי. תרתי זה אחרת כי הנסים, וישיר תורה דברי יאמר כן ואחרי המזון, בברכת 'רצה' ויאמר שקיעה לפני סעודתו

דכו״ע אליבא יד״ח יוצא. בזה ו שבת, זמירות

ד. - השקיעה לאחר המזון ברכת ומברך הקודם בסעיף כמבואר עשה לא ם א הולכים

ויצא אוכל "היה: י סעי' קפ״ח סי' (או״ח בשו)'ע מרן וז״ל הסעודה, תחילת "אחר וא ה דין וה הסעודה, התחלת בתר דאזלינן המזון, בברכת שבת של מזכיר שבת,

פורים ביום אוכל היה אם וכן. מ״ג ס״ק שם לכה״ח וחנוכה)(ועיין פורים "לר״ח הבן ולדעת הנסים'. 'על המזון בברכת יאמר פורים מוצאי עד סעודתו ונמשכה

כב חי)(חוקת איש הנסים 'על יאמר לא פורים ובמוצאי רצה, יאמר שבת.'במוצאי

ה. – שבת במוצאי ורים פ וטוב מומלץ שבת, במוצאי י״ד ליל חל כאשר השנה השבת צאת אחרי שעה חצי או הכוכבים, צאת אחרי שעה ערבית להתפלל, לפרזים

4 מס258 גליון תשס״ד, תצוה צופייך קול 'עלון ועל לעיל בחוברת שהובא מה פי על מבוססים הדגשים.

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד31 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

ברעשנו ומי בתחפושתו מי להתארגן, הבית לבני לאפשר כדי מוקצה (שהוא

.)בשבת מותר יהא וכן השבת. בצאת לחול' קודש בין המבדיל 'ברוך לומר ויזהר

המגילה את. לטלטל

ו. - וההבדלה התפילה דר ס ויש המגילה, קריאת קודם יבדילו שהפרזים אומרים יש ינהג אחד וכל ופשטיה, נהרא ונהרא המגילה, קריאת אחרי שיבדילו אומרים "יהי אומרים שבת במוצאי פורים חל אם הרב מרן לפי הספרדים למנהג כמנהגו. עד ה'" "שובה וכו'] עצמי מכין הריני הבא״ח: של [הבקשה קדיש, וחצי שם"

"ואתה המגילה, את וקוראים האש" מאורי "בורא ומברכים בישועתי", הו "וארא ו״עצי הגפן" פרי "בורא ומברך הכוס על מבדיל לשבח" "עלינו ואחר קדוש"

ב א, ס״ק ומשנ״ב י ס״ק תרפה לכה״ח והבדלה.)(עיין. בשמים"

ז. - ולהיפך מוקפת שאינה לעיר שנסע ירושלים ן ב זכור בשבת בירושלים השובתים זכור בשבת הארץ במרכז השוהים או שבת, במוצאי הארץ למרכז לנסוע ובכוונתם פורים בהלכות הבקי לרב לגשת צריכים בפורים, לירושלים לעלות ובכוונתם ביותר וחשובות מאוד מורכבות אלו שהלכות כיון לנהוג, כיצד להם, שיורה

: והתמצית

1) לירושלים לעלות ומתכוון הארץ, במרכז זכור בשבת השוהה רושלמי י בשבת במרכז שוהה שהוא למרות החג מצוות עליו חלים לא שבת, במוצאי לישון בכוונתו אם אבל שבת. במוצאי מגילה מקרא לשמוע חייב ואינו זכור, כל עליו חלים ראשון, ביום לירושלים ולעלות שבת במוצאי שהייתו במקום

ומתנות מנות במשלוח ומשתה, בסעודה מגילה, במקרא וחייב החג, ת מצוו וסעודה– בירושלים. ראשון ביום הוא אם גם לאביונים, שעושה מקום בכל

י״ד לבני רק לאביונים ומתנות מנות משלוח אולם יד״ח, . יוצא

2) לביתו לחזור בכוונתו אם זכור, בשבת בירושלים השוהה המרכז ושב ת מצוות בכל שחייב כיון המגילה, את קוראים שבו למניין ידאג שבת, במוצאי כמו באדר בי״ד החג מצוות עליו יחולו לא בירושלים, ללון נשאר ואם החג.

כז למר שיורד ידי על הפורים ממצוות עצמו לפטור יוכל לא גם אך הפרזים,

המוקפים כבני החג מצוות את לקיים עליו אלא ראשון, ביום. הארץ

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד32 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

3) כך השונים, המקומות בין הבדל ואין באדר, י״ד ביום פורים חל לארץ בחוץ לגבי דינו משתנה ולא בחו״ל אחר במקום להתארח בחו״ל אדם כל שיכול מספק ויש בט״ו, ויש בי״ד, שקוראים שיש בארץ רק היא הבעיה החג. מצוות

פורים של המצוות כל את ועושים ובט״ו בי״ד פעמיים. קוראים

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד33 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

– לחיילים הלכות ברזל "חרבות "מבצע

תשפ״ד5

זכור שבת

א. - עמלק מחית מלבנון או, מעזה דם צמאי רוצחים במחבלים שנלחמים חיילים את והן עמלק מחיית מצוות את הן מהודר באופן מקיימים ביו״ש או מסוריה לצורך היא "זכור" שמצוות בגלל זאת כל עמלק". לך עשה אשר את "זכור מצוות

. עמלק מחיית

ב. את יקרא תורה, ספר בו ויש עשרה בו שאין במקום זכור בשבת שנמצא ייל ח ז ס״ק תרפה.)(רמ״א ברכות בלי התורה ספר מתוך זכור. פרשת תורה ספר אין ואם

– לה ס״ק שם מודפס.)(כה״ח חומש מתוך עמלק פרשת את. יקראו אין ואפילו

חומש– להם העולם מן למחותם המצווה ועל עמלק רעת על. ידברו

ג. – פורים שלפני בשבת "זכור" פרשת קראו א ל מצות חובת ידי לצאת יכוונו

אומרים ש וי תצא", "כי בפרשת זכור בקריאת "זכור" גם חובה ידי שיוצא

פורים של התורה. בקריאת

בצבא לחיילים מגילה קריאת

ד. - במלחמה מגילה קריאת חשיבות ובין לוחם הוא אם בין בצבא, נמצא כשחייל שבהם מקרים יש ולעילא. לעילא היא זכותו הלחימה, למקום סמוך הוא אם המצווה מן פטור במצווה "העוסק מדין מגילה מקריאת פטורים."החיילים עם ע״א). מט (פסחים חיובים מהרבה חכמים פטרוהו בהצלה שהעוסק ובמיוחד

יקראו שהחיילים חשוב זאת וגבורה אומץ כוח, ממנה שיקבלו כדי המגילה את

. במלחמה

ה. - טעמים בלי אפילו ולקרוא מגילה קנות ל מגילה לקנות היא ביותר הטובה הדרך

הטעמים– את יודע לא הקורא אם ואפילו בה. ולקרוא מגילה לשאול או קריאתו

וְּעַד מֵּהֹדּו "הַמֶׁלְֶׁך למשל שונה, שמשמעותם דברים יבלבל שלא ובלבד כשרה.

את שינה הרי דבר אותו שנכתב אע״פ כּוש וְּעַד מֵּהֹדּו "הַמֹלְֵּך "כּוש״ּבִמְּקוֹם

5 תשפ״ד ויקהל צופייך, קול עלון מתוך לוקטו. ההלכות

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד34 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

המגילה ליד טעמים עם ספר שיניח טוב זה ובמקרה בסדר. ואינו המשמעות

המגילה מתוך ויקרא פעם מידי בו. ויסתכל

ו. - המנחה בפלג המגילה את קרוא ל מצאת בלילה המגילה את קוראים כלל בדרך יכול שלא אדם השקיעה. עד החמה מהנץ וביום השחר, עלות עד הכוכבים

- הללו בזמנים המגילה את לקרוא השחר מעלות ביום המגילה את לקרוא יכול פלג משעת בלילה המגילה את לקרוא ויכול החמה. להנץ לחכות חייב ולא

לא הוא המנחה שפלג ואומר חולק חדש שהפרי ואע״פ ד תרצב.)(שו״ע המנחה הביא זאת עם לי". דומיה ולא ולילה תענה ולא יומם "אקרא אומר והפסוק לילה

אמרו שחכמינו כיון המנחה מפלג לקרוא שמותר הסברה את יוסף הברכי

ז ס״ק בי״ג)(שע״ת מגילה לקרוא. שאפשר אפשר אי שבת, הוא י״ג שיום ובמקרה

)ו. תרצב, (מג״א בשבת המנחה בפלג מגילה לקרוא להקדים

ז. - החמה לנץ השחר עלות בין המגילה את קרוא ל את לקרוא צריך לכתחילה את הגבילו לא חכמינו אמנם ישכח. שלא כדי לילה חצות עד לילה של המגילה

המגילה קריאת כי לכתחילה, ערבית תפילת את שהגבילו כמו חצות עד הקריאה

בלילה– וכשקוראים חביבה. לקרוא יכול דחק ובשעת השחר, עלות עד יקרא ערבית להתפלל ששכח מי שעושה כשם החמה. הנץ עד לילה של. קריאה

שלא הנץ לפני יום של קריאה לקרוא יכול לא הנץ, עד לילה של קריאה וכשקורא

דסתרי תרתי. יהיה

ח. – מגילה לו תהיה לא ם א - מר״ח יקרא מגילה לו תהיה שלא חושש אדם אם

– מגילה לקרוא אפשרות לו תהיה שלא או בפורים, כשרה המגילה את יקרא גם אפשרות אין ואם אנשים. בעשרה כשרה, במגילה אדר יג' יב' יא' בימים

, . תרפח ברכה( בלי אדר חודש מראש כשרה ממגילה יקרא הללו- בימים.)ז שכך

ירושלמי" בגמרא כתוב והחודש שנאמר מגילה לקריאת כשר החודש כל תניא

." ט״ו עד ובלבד חלבו רבי אמר לשמחה, מיגון להם נהפך אשר

י״ד ביום אותה וקורא חוזר מגילה, אח״כ לו נזדמן אם, מיהו שם כתוב וד ע" בן בשו״ע כתב עוד ". " בזמנה שלא אותה קרא מ״מ י״ג ביום תחלה קראה אפי' קורא בט״ו, לו נזדמנה ואח״כ מגילה, בידו היה ולא בדרך או בספינה שהיה עיר

בט״ו". אותה ח.)(סעיף

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד35 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

ט. - מגילה ין א – בחומש לקרוא או כשרה, ממגילה בר״ח המגילה את כשקורא כך מודפסת. מגילה מתוך יד ביום המגילה את לקרוא צריך כלל קורא כשלא

" )י ערוך(תרצא שולחן ב כתוב בלא בחומש אותה קורים כשרה מגילה אין אם

ברכה". אבל קלף, על בקולמוס כתובה ממגילה דווקא שיקרא אומרים ויש

הפמ״ג דברי את הביא ברורה המשנה אבל מג״א.)(ב״ח פסולה בלא לקרות ראוי ש

מודפס בחומש גם ברכה." מגילה תורת תשתכח שלא

לאביונים ומתנות מנות משלוח

י. ) ד סעיף ערוך(תרצה שולחן ב כתב - מנות החלפת לחבירו לשלוח "חייב שתי

ו יט ט, (אסתר לרעהו איש מנות ומשלוח שנאמר: אוכלים, מיני של או בשר מנות

- לו אין, ואם משובח לריעים לשלוח המרבה וכל אחד. לאיש מנות; שתי )כב לקיים כדי סעודתו, לזה שולח וזה סעודתו, לזה שולח זה חבירו, עם: מחליף

- ו יט ט, (אסתר לרעהו איש מנות ומשלוח. כב)"

שהוא המנה את לוקח אחד שכל לרעהו, איש מנות לשלוח החיילים יכולים ן כ או במטבח כשהוא צה״ל של אוכל נחשב שהאוכל אע״פ כי האוכל. בחדר קיבל

– החייל אצל נמצא שהוא ברגע השולחן. על מונח אוכל להיות הפך האוכל הרי

לחברו האוכל את לתת יכול הוא זו ובשעה. שלו.

כמו לחברו מצוי הזה שהאוכל המצוה, קיום שכזה מנות במשלוח אין באמת ו בימי שהיה הפירוד ותיקון לבבות קירוב הזאת בנתינה ואין לו, מצוי שהוא משלוח תורת מהם תשתכח שלא כדי זאת לעשות מצווה זאת עם ואסתר. מרדכי

הזה באופן אפילו המצווה את לקיים וכדי. מנות

יא. פורים לפני לתת אפשר ה? אם אדם בגופו, מצווה שהיא מגילה ממקרא בשונה להיות יכול השליח לאביונים. ומתנות מנות משלוח למצות שליח לעשות יכול יקבל והשליח מחבריו. אחד להיות ויכול מצוה. בני שהם מילדיו אחד או אשתו בו לחבריו אותו ויתן מנות. משלוח בו לקנות כסף או מנות המשלוח את מהאדם

. ביום

יב. קפ״ח סי' הבא״ח)(בתול״ש סתפק ה המנות והגיעו פורים לפני מנות שלח אדם אם הולכין או חובה ידי יצא ולא השולח אחר בזה הולכים האם פורים. ביום לחברו בין המחלוקת את והביא חובה? ידי המשלח ויצא בפורים שקבל המקבל לפי

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד36 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

הלוי ומנות הדשן תרומת את קיבל המקבל הרי הדשן, תרומת דעת לפי כי וכתב הרב של הדעה לפי אמנם זה. באופן יצא ולכן לאכול מה לו והיה בפורים האוכל

שלח שהמשלח פורים. ביום למקבל המשלח בין דעת קירוב היה לא אלקבץ

הפורים. לפני

יג. - פורים לפני כפקדון המנות את שים ל פורים לפני לחבר המנות את לתת, אפשר הללו המתנות או שהמנות להם ולומר פורים לפני לאביון המתנות את לתת וכן יהיה שאצלכם הפקדון פורים וביום כלל. בו תשתמשו ולא אצלכם פקדון רק הם

כתב כבר אמנם הפורים. ביום והמנות המתנות את מקבלים הם וכך לכם. מתנה

– פורים קודם מנות יתן דלא במאור "וכתוב א ס״ק תרצ״ד )'(סי' במג״א שמא

בשעת רק אלא לכתחילה לא היא הזאת ההצעה ולכן פורים קודם אותם."יאכלו

. דחק

או מנות לרעהו לתת יכול ולא פורים לפני למילואים יוצא אדם אם למעשה ו לו ויאמר פורים לפני מנות לשלוחו או לחבירו יתן בפורים. לאביונים מתנות תתן או לעצמך בו ותזכה פקדון אצלך יהא זה נותן שאני שמה מפורשות לאחרים

- לעני לאביונים מתנות אם או מנות כמשלוח קריאת לאחר בבקר פורים ביום

. המגילה

יד. - מראש התארגן ולא לאביונים מתנות נתן לא ם א ד בשו״ע)(תרצד כתוב מי כי מעות יפריש אחר, ידי על לתת מראש התארגן ולא לאביונים מתנות נתן שלא שיהיה לאביונים מתנות שעיקר ואע״פ לאביון. הכסף את אחר ביום ויתן בפורים לחכות ולא בפורים להפריש עדיף זאת עם פורים. סעודת לקנות כסף להם

העני את שימצא בשעה הכסף את. להפריש

צבאי במחנה סעודה

טו. - בסעודה להרבות חובה עיקר כי החת״ס וכתב ההודאה, היא פורים סעודת עיקר בחנוכה חכמים. תקנת היא לה' מודים שבו והאופן מהתורה, היא ההודאה חובת במקרא ההודאה את קבעו בפורים הניסים. ובעל נרות הדלקת בהלל אותה קבעו יום שבכל וכיוון היין. ומשתה סעודה ידי על נעשה הנס כי וכד'. ובסעודה מגילה אחר יום מכל בפורים שעושים הסעודה אורח את לשנות צריך לאכול, רגיל אדם

הרמ״א כתב ולכן " א. "ם)(תרצא פורי בסעודת להרבות מצוה

ההוראה בית

וואצפ0733750000 או: טל'

ופורים- אדר לחודש הלכתי מדריך מוד37 ע תשפ״ד| א' אדר כ״ה מעודכן

טז. - קלה בוקר בארוחת יוצאים? אם ה זו סעודה חובת כיצד כתב הרמב״ם אמנם "

." ידו תמצא אשר כפי נאה סעודה ויתקן בשר שיאכל ( הלכה ב פרק וחנוכה מגילה

ב ס״ק "ז)(תרצג הט טו.) העיקר כי בוקר בארוחת סעודה חובת ידי שיוצאים כתב

ושמחה משתה ימי דכתיב יום באותו סעודה חיוב דיש הטעם עיקר יצום. שלא " ביום, בו שאוכל הראשונה סעודה וא״כ אכל, דלא סגי ולא סעודת קיים בו

." פורים

יז. - לחם בלי רוחה א לחם בלי בארוחה חובה ידי יוצאים האם הפוסקים דנו. עוד

ט המג״א)(ס״ק ש פי על ואף כתב, לחם לאכול הדין מעיקר חובה שאין בוודאי

כלשהיא בוקר בארוחת ולא הניכרת בסעודה. חייב

יח. - יין תיית ש בין ידע דלא עד בפוריא לבסומי איניש מיחייב רבא: אמר: בגמרא " מרדכי". לברוך המן ארור בשו״ע( נפסק וכן. ב סעיף )תרצה, ויש הרמ״א: וכתב " ומתוך ויישן, מלימודו, יותר שישתה אלא כך, כל להשתכר צריך דאין אומרים הממעיט ואחד המרבה ואחד מרדכי. לברוך המן ארור בין יודע אינו, שיישן

– יין ישתה אם סכנה שיש ובחייל ". לשמים לבו שיכוין ובלבד לשתות לו אין לקיים שיכול ובמיוחד המצווה, מן פטור במצווה העוסק נאמר ועליו וכלל, כלל

הרמ״א כדעת. המצוה

יט. לַעֲשֶׂ֣וֹת֙ ביום היא השמחה עיקר כי. ר אסת" במגילת כתוב - בלילה פורים עודת ס יְּמֵּי אוֹתֵָ֗ם." לַָֽאֶׁבְּיוֹנִַֽים לְּרֵּעֵָּ֔הּוּומַתָנ֖וֹת אִֶׂ֣יש מָנוֹת֙ וְּשִמְּחָָ֔הּומִשְּלִ֤וֹחַ מִשְּתֶֶׁׂ֣ה ( מגילת

ט) אסתר ומכאן " יצא לא רים) פו (בליל בלילה שאכלה פורים סעודת רבא: אמר

? א טעמ" מאי חובתו, ידי כתיב." וְּשִמְּחָה מִשְּתֶׁה יְּמֵּי. ב) עמוד ז דף (מגילה

א" סעיף,)(תרצה ערוך השולחן פסק כן ו יצא לא בלילה, שעשאה פורים סעודת

מקום כל ומ – הגה חובתו: ידי (תשובת. בסעודה קצת וירבה ישמח בלילה גם

)מהרי״ב: להרבות צריך דשם למחר, כמו סעודה אינה אך ברורה המשנה וכתב "

." יותר

זכר את למחות כולו, ישראל עם בשם החיילים, שיזכו רצון יהי ו נשכח לא השמים. מתחת. עמלק


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

שקל הקודש

הקודש שקל

קהילה יקרה,

ספר נוציא בעז״ה השבת. פרשת התורה שנקרא בו היא פרשת כי תישא, מתוכה נקרא את ״פרשת שקלים״, העוסקת בציווי נתינת מחצית השקל כמצוות חכמים.

בתחילת פרשת פקודי, משה יוזם מעצמו הצגת דין וחשבון כלכלי — סך כל התרומות שהתקבלו ומה נעשה איתם. בין שאר החישובים והסכומים שמוצגים שם, יש גם סכום מיוחד של מחצית השקל שנתן כל אחד ואחד. כלומר, מלבד התרומה שניתנה למשכן, שהייתה לפי נדיבות הלב, לפי היכולת הכלכלית של כל אחד — היה סכום שכולם היו מחויבים בו, סכום אחיד: ״מחצית השקל בשקל הקודש״.

מה עשו עם הסכום הזה? מדובר על כסף, מתכת כסף. ובעיקר מה שעשו עם הכסף — יצקו את האדנים, אדנים מכסף שהיוו את התמיכה, התשתיות שעליהן הועמדו קרשי המשכן, המשכן עמד עליהם. כלומר, כשאנחנו מדברים על הקרשים, לכל הקירות ולכל המבנה של המשכן — התשתית מלמטה בנויה על השוויון, על המכנה המשותף, על העובדה שכולם שייכים במידה שווה לעבודת הקדש. ״העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט״. כך בנויה במשכן ההתרחשות הציבורית העיקרית — שכולם שווים.

המלבי״ם אומר בפרשתנו, זה שכל אחד נותן רק מחצית, בא לומר שרק כאשר האדם מצטרף אל הציבור — הוא, משפחתו, וכל השלמה — אז רק אז מוצא הוא את אישיותו השלמה. לדעת איפה באמת נמצא הוא, מה היא הזהות הפנימית שלו, מה מצבו האישי, המוסרי, הרוחני — האפשרות הזאת מוגבלת מאד.

כדי שהאדם באמת יראה את עצמו יראה נכוחה, האם הוא במצב נכון, האם הוא מתקדם — צריך תמיד לבדוק את עצמו ולחבר את עצמו למשהו רחב יותר, ציבורי יותר. לכן הדרך הנכונה היא להתכלל, להיות שייכים למשהו גדול יותר — לקהילה, לבית הכנסת, לאומה. כך כל כך גדולה מעלת תפילת הציבור.

ככל שהחשבונות וההסתכלויות הם מתוך פרספקטיבה ציבורית ולאומית — יש כאן שיקולים ואחריות, צורת התייחסות, שיקול דעת — שקל קודש, הרבה יותר מרומם, מקודש, מדויק יותר, הרבה יותר. כך כתב גם ר׳ שמעון שקופ בספרו ״שערי יושר״ — שככל שהאדם לוקח בחשבון יותר את העניינים הציבוריים, שיקוליו הם יותר קדושים.

כאמור, נקרא את פרשת שקלים, ומתוך כך אנחנו מתקרבים לחודש אדר ב׳ בשבת. אין כמו המלכה אסתר, שהניחה בצד את השיקולים האישיים ושמה לנגד עיניה את השיקולים הלאומיים, הציבוריים, ונכנסה ללוע הארי, לסיכונים לא פשוטים בכלל — וזה מופת לדורות.

ואנחנו בעקבותיה של אסתר, מנסים מראש חודש לאחוז במחצית השקל, בשיקולים הנכונים, בשקל הקודש, שהם עוזרים לנו לראות את עצמנו במבט הנכון, בראי הנכון, מתוך חיבור לכלל.

שבת שלום ומבורך.

אליהו טרבלסי רב בית הכנסת.


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

בן עיר שהלך לכרך

לכרך שהלך עיר ובן לעיר שהלך כרך בן

: הקדמה כבוד לחלוק בשביל באדר. בט״ו המגילה את לקרוא תקנו התרחש, הפורים חג נס בה הבירה, בשושן

ב שגם חז״ל קבעו הזמן, באותו שוממה שהייתה ישראל לארץ יהושע מימי חומה המוקפות ערים ה כל

המוקפות שבערים הקדושה ישראל. ארץ משאר יתירה קדושה בהן ויש היות, באדר בט״ו יקראו נון בן לא ובגוים ישכון לבדד 'עם הוא כאשר שדווקא ישראל, עם של המיוחדת המעלה את מבטאת חומה

העולם על ולהשפיע לגויים, אור להיות לזכות הוא יכול. יתחשב',

נסע ש אדם יום באמצע והגיע דפרזים) פורים מצוות קיום (לאחר באדר י״ד

הפורים במצוות שנית מתחייב הוא האם באדר, ט״ו ליל במהלך? לירושלים

א. הדין מקור א עמוד יט דף מגילה מסכת בבלי: תלמוד

עתיד אם לעיר, שהלך כרך ובן בט״ו) בו (שקוראים לכרך שהלך בי״ד) בה (שקוראים עיר בן משנה:

למקומו- לחזור לאו- ואם כמקומו, קורא עמהן. קורא

ארבעה בלילי לחזור עתיד אין אבל עשר, ארבעה בלילי לחזור שעתיד אלא שנו לא רבא: אמר גמרא:

אמינא מנא רבא: אמר עמהן. קורא עשר- הפרזים היהודים כן 'על דכתיב? נלמד) זה (מהיכן לה הא הפרזות'? בערי 'היושבים למיכתב לי למה הפרזים, היהודים כתיב מכדי הפרזות', בערי היושבים מוקף פרוז, אשכחן עיר). כבן נחשב אחד ליום בעיר הנמצא (אדם פרוז נקרא יומו בן דפרוז לן: קמשמע

בן מדפרוז הוא, סברא לן? מנא פרוז- קרוי יומו מוקף קרוי יומו בן. מוקף

האם כרך? בן לגבי גם או עיר בן לגבי רק קובע י״ד של השחר עלות

העיתוי הוא י״ד יום של השחר עלות לגביו שרק לעיר, שהלך כרך לבן מתייחסים רבא שדברי פירש רש״י

חיובו: לקביעת

שם: רש״י

שנו– לא עשר בארבעה ולא עשר בחמשה קורא למק. ומו לחזור ועתיד לעיר שהלך כרך דבן

עשר– ארבעה בליל לחזור שעתיד אלא צריך שאינו דקתני הוא העיר, מן יצא השחר עמוד קודם אם

שם- יהיה לא וביום הואיל שם, שעודנו פי על אף עשר, ארבעה בלילי עמהן לקרות פרוז אפילו זה אין

יומו. בן דהשתא בלילה, משם לצאת עתיד- אין אבל למחר לחזור שעתיד פי על אף יום לאותו פרוז הוי

- שהלך עיר לבן הדין והוא עשר, בארבעה בין עשר ארבעה בלילי בין עמהן וקורא פרוז, נקרא אחד ליום

עשר- חמשה ביום שם יהא שלא עשר, חמשה בלילי לחזור עתיד אם לכרך, וקורא ליומו, מוקף הוי לא

עשר- חמשה בלילי לחזור עתיד אין אבל בכרך, שהוא פי על ואף מקומו כחובת עשר בארבעה צריך אין

זמן לאחר לחזור שסופו פי על אף עמהן, וקורא וממתין עשר, בארבעה. לקרותה

לבן גם הקובע העיתוי וא ה י״ד יום של השחר שעלות וכתב עליו חלק אך רש״י, דעת את הסביר הרא״ש

לכרך שהלך: עיר

ג סימן ב פרק שם: רא״ש

בכרך ישנו שאם למימר מסתבר דלא לכרך, שהלך עיר אבן גם דרבא מלתיה לפרש (רש״י) רצה ולא יקרא לעירו יחזור אם אף או עמהם ויקראה ט״ו יום שם וישאר מוקפין קריאת חובת עליו שחלה י״ד ביום

רש״י סברת זהו קריאתן? חובת עליו תחול למה מוקפין קריאת זמן הגיע לא. ן דעדיי כיון עשר, בחמשה אכולה רבא דברי ליישב ויש בירושלמי. מוכח וכן מתניתין, אכולה קאי דרבא משמע דהש״ס לישנא מיהו זמן שהוא היום ומקצת עשר ארבעה ליל שם כשעמד עיר כבן להיות כרך לבן שמועיל וכמו מתניתין

מקצת עד שם ועמד לכרך שהלך עיר לבן מועיל כן כמו קריאתן, חובת עליו וחלה העיר י בנ של קריאתה ונכלל מקומו, אנשי קריאת חובת מעליו נסתלק עמהם אינו מקומו בני קריאת חיוב שבזמן כיון י״ד, יום

עירו בני קריאת בזמן בכרך שהוא כיון יומו בן מוקף ביה וקרינן קריאתן, בזמן להתחייב הכרך בני עם

לכרך שהלך עיר ובן לעיר שהלך כרך בן

יקרא לעירו יחזור אם ואף יומו, בן מוקף ביה וקרינן י״ד, ביום הקוראים מקומו חובת מעליו ונסתלק

ט״ו. ביום

י״ד של השחר בעלות בפועל נמצא האדם בו במיקום תלוי היום שקביעת עולה המאור בעל מדברי

באדר:

א עמוד ו דף שם הרי״ף על המאור: בעל

קורא י״ד בליל למקומו לחזור עתיד שאם קאי לעיר שהלך כרך אבן דרבא דמימרא פירושא נקטינן הכי עתיד אין אם אבל ביום המגילה קריאת זמן שהוא מזרח שיאיר עד שם נשתהה שלא כיון בט״ו כמקומו

בי״ד עמהם וקורא יומו בן פרוז הרי. הוא המזרח שיאיר עד שם ונשתהה י״ד בליל לחזור

שם: רא״ש

שהדבר ואשמועינן חזר, ולא ונתעכב עשר ארבעה בלילי לחזור שעתיד אלא שנו ולא כתב אלפס הרב נתעכב אם אף כמקומו הוא הרי בביתו י״ד לילי להיות בדעתו היה אם מביתו, שיצא בשעה בכוונתו תלוי

עמהם קורא עשר ארבעה בלילי לחזור עתיד אינו אם אבל שמה. ,

קנא סימן חיים אורח איש: חזון

י״ד ליל קודם דעתו נשתנה שאם הכונה אין מביתו, צאתו בשעת דעתו בתר דאזלינן הרא״ש שלשון ואף להיות עיר בן של דעתו י״ד בכניסת שאם כלל סברא שאין מביתו… צאתו בשעת מחשבתו בתר אזלינן

ודעתו בעיר שהוא כרך בן או לשוב, מביתו בצאתו שחשב משום עירו כבני יהיה בט״ו גם בכרך שלא היינו החיוב התחלת בתר ודאי אלא לשוב… שהיתה ראשונה מחשבתו משום כרך כבן יהיה בי״ד לשוב

מוקף או פרוז הוא אם דעתו כפי דינו מכריעין ואז אזלינן י״ד של הכוכבים. צאת

י הלכה א פרק וחנוכה מגילה הלכות: רמב״ם

חזר ולא ונתעכב קריאה בזמן למקומו לחזור דעתו תה הי אם לעיר שהלך כרך ובן לכרך שהלך עיר בן

- הקריאה- זמן אחר אלא לחזור בדעתו היה לא ואם כמקומו. קורא שם שהוא המקום אנשי עם. קורא

הרמב״ם כלשון ה) סעיף תרפח סימן חיים (אורח ערוך השולחן פסק. וכן

במקום או נמצא הוא בו במקום ריאה הק לזמן הכוונה,'האם קריאה 'זמן באומרו הרמב״ם כוונת מהי ⦁ יצא? שממנו

שם משנה: כסף

בו שהוא המקום קריאת בזמן הקריאה בזמן באומרו דבריו שכוונת רבינו דברי לפרש לנו יש כורחך על

. עתה

ג משנה ב פרק מגילה מסכת לרמב״ם המשנה: פירוש

עמהן קורא כן הדבר אין ואם כמקומו. קורא אז ונתעכב עשר ארבעה בליל למקומו לחזור. ו דעת היה אם מאיר כר'. והלכה

יא אות תרפח סימן רבה: אליה

כרש״י הרמב״ם דעת שפירשו יוסף ובית המגיד על תמהני ומזה לרמב״ם. . המשנה בפירוש עיינתי. שוב

קריאה זמן שהוא י״ד ליל לומר רצונו קריאה' 'בזמן שכתב מה (הרמב״ם) ני המיימו פירוש לי נראה אלא שנתעכב אף יום, אור קודם י״ד ליל לחזור ודעתו לכרך שהלך עיר בבן לומר צריך זה ולפי עולם… לרוב

(עמהם י״ד בליל קורא הכי אפילו חזר, ולא.)שם

ב. הפורים במצוות פעמיים התחייבות

ג הלכה ב פרק מגילה מסכת ירושלמי תלמ: וד

כרך ובן וכאן, כאן נתחייב לכרך) (ועבר עשר חמשה לילי דירתו שעקר עיר בן בעי: חייה בר בון רבי

ומכאן מכאן נפטר לעיר) (ועבר עשר חמשה בליל דירתו. שעקר

לכרך שהלך עיר ובן לעיר שהלך כרך בן

א עמוד יט דף מגילה מסכת הרשב״א: חידושי

ט״ו בלילי למקומו חזר אם עמהם וקרא י״ד בלילי למקומו לחזור דעתו ואין לעיר שהלך כרך בן ולענין מצאתי בירושלמי אבל נפטר, שכבר הכרך בני עם שנית פעם ויקרא שיחזור סברא שאין בתוספות כתבו

ט״ו בלילי רתו די ועקר נמלך ואח״כ במקומו וקרא עת בכל פרוז שהיה עיר בן אפילו אלמא חייב… שהוא

לכרך- והלך פרוז נעשה שלא לעיר שהלך כרך בן שכן וכל עמהם. שנית ולקרות לחזור צריך הוא הרי

עמהם שנייה פעם לשנותה שצריך לדירתו, ט״ו בלילי חוזר כשהוא ליומו, . אלא

קיח סימן ב חיים אורח צבי הר: שו״ת

בכרך קבוע דייר ונעשה מעירו לגמרי דירתו שעקר הוא שהפירוש דירתו עקר לשון, שלמי) (הירו נקט ולכן ולא הוא ממש מוקף דבן משום הדין מעיקר אלא בט״ו, לחייבו עליה אתינן קא ריבויא מכח לאו דהשתא גמור מוקף שהוא דמכיון שנית, מתחייב יצא בשכבר גם ולכן חידושו, אלא בו לך דאין לומר בו שייך

המוקפים שאר ככל שנית מתחייב. שפיר

כג סימן א חלק שלמה מנחת: שו״ת

הדין ושורת הדין, שינוי את גורם המקום ועצם עיון… צריך דעתי לעניות זצ״ל… הגרצ״פ שכתב מה גם

כיון אלא פורתא, לשעה שם נכנס רק אם אפילו שם נמצא שהוא המקום כמנהג להתנהג מחייב היה ובתחלת בלילה שם להיות ומצרכינן גברא בתר נמי אזלינן לכן היושבים, וגם הפרזים היהודים דכתיב דכיון בלבד, הימים לאותם רק שם להיות או שם להשתקע דעתו בין חילוק שום דאין נראה לכן היום…

לחייבו גורם חומה מוקף שהוא שהמקום ושעתו מקומו אלא לך אין ט״ו ביום שם להיות שדעתו. וכל

ובט״ו? בי״ד הפורים מצוות מכל להיפטר ניתן האם

תרפח- סימן יוסף ילקוט ח סעיף חומה המוקפים: כרכים

שעת ב באדר ט״ו יום עד שם ושהה בבוקר, באדר י״ד ביום אביב לתל מירושלים שנסע ירושלים תושב בירושלים היה השחר בעמוד אדר י״ד ביום שהרי בכלל, הפורים את מלחוג לגמרי נפטר השחר, , עמוד

היום מצוות מכל נפטר ולכן אביב, בתל היה השחר בעמוד אדר ט״ו. וביום

י״ד של השחר בעלות מצבו כפי יתחייב שלעולם שכתבו, יש: מאידך

נד סימן ב חלק למשה תפילה: שו״ת

עלות אחר י״ד ביום לת״א לחזור דעתו אפילו י״ד בליל שם ונמצא לירושלים שנסע יב אב תל תושב חומה מוקפת שהיא בירושלים שהוא אע״פ י״ד וביום י״ד בליל המגלה את קורא. השחר

למעשה הלכה

מיקומו את לשנות המתעתד אדם שלא כך מראש צעדיו את לתכנן מאוד ישתדל להפך, או לכרך מעיר

בפורים יימצא היכן חלוטה דעתו שתהיה ויקפיד לספקות, . יכנס

בעלות שם היה ואכן בי״ד שם להיות י״ד בליל והן צאתו בשעת הן דעתו והיתה לעיר שהלך כרך בן באותה בכרך נמצא הוא אפילו וביומו י״ד ליל ב מגילה לקרוא, ועליו לפרוז דינו, הוקבע י״ד יום של השחר

. שעה

היה ואכן בט״ו שם להישאר י״ד בליל והן צאתו בשעת הן דעתו והיתה י״ד קודם לכרך שהלך עיר בן בשעת הימצאו מקום עם קשר ללא בט״ו מגילה ויקרא למוקף דינו, הוקבע ט״ו יום של השחר בעלות שם הקריאה.

תכניתו ששינה או י״ד, בליל מדעתו שונה היתה צאתו בשעת שדעתו כגון אחר מקרה בכל זאת, לעומת ( לכרך עבר ט״ו ובליל י״ד, ביום בעירו היה עיר שבן במקרה וכן וכד'), השחר, עלות קודם מהמקום, ויצא ולקרותה המגילה ברכות את לברך יוכל לא אך בט״ו, והן בי״ד הן פורים ולנהוג השיטות לכל לחוש ראוי

מאחר והקריאה הברכות את לשמוע עליו יהיה אלא אחר. ים, עבור


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

אכילת דג וחלב

אכילת דג וחלב

מקורות

משנה חולין ח א

כָּל הַבָּשָׂר אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב, חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. וְאָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים.

גמרא חולין קיא ב

איתמר: דגים שעלו בקערה, רב אמר אסור לאכלן בכותח. ושמואל אמר מותר לאכלן בכותח. רב אמר אסור, נותן טעם הוא. ושמואל אמר מותר, נותן טעם בר נ''ט הוא.

רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ט ה

דגים וחגבים מותר לאכלן בחלב.

פסיקה

בית יוסף יורה דעה סימן פז

"דגים וחגבים מותר לאכלן בחלב". ריש פרק כל הבשר (קג:) "כל הבשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים". וכתב הר״ן דכיון דלבשלן שרי משמע דלאכלן בחלב נמי שרי, דאיסור בשר בחלב בלשון בישול אפקיה רחמנא, וכן כתב הרמב״ם והרשב״א דלאכלן בחלב נמי שרי. ומכל מקום אין לאכול (דגים) בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע״ג.

דרכי משה אות ד

ולא ראיתי מימי נזהרין בזה וגם בא״ח סימן קע״ג אינו אלא שלא לאכלו בבשר משום סכנה אבל בחלב שרי ועי״ל סימן קט״ז ולכן נראה שנתערב להרב בשר בחלב: (וכן בפר״ח).

הגהות מהרל״ח שם

כל הפוסקים תמהו על הרב״י בזה ורצו לשלוח יד להגיה דבריו.

טור אורח חיים סימן קעג

אדוני אבי הרא״ש ז״ל היה רגיל ליטול ידיו בין בשר לדגים דחמירא סכנתא מאיסורא.

בית יוסף אורח חיים סימן קעג

הכלבו כתב שגם הר״ם נ״ע היה נוהג כן מזה הטעם ולא פירש מהיכן למד הר״ם כן ונראה שלמדו כן מדגרסינן בפרק כיצד צולין (טו:) ההיא ביניתא דאטויא בהדי בשרא [בתנור אחד] אסרה רבא מפרזקיא למיכליה בכותחא מר בר רב אשי אמר אפילו במילחא נמי אסורה משום דקשה לריחא ולדבר אחר [צרעת].

שולחן ערוך אורח חיים סימן קעג סעיף ב

בין בשר לדגים חובה ליטול משום דקשה לדבר אחר וחמירא סכנתא מאיסורא.

שולחן ערוך יורה דעה סימן קטז

[א] משקים שנתגלו, אסרום חכמים דחיישינן שמא שתה נחש מהם והטיל בהם ארס. ועכשיו שאין נחשים מצויים בינינו, מותר. [ב] צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד, מפני שקשה לצרעת. [ג] ירחוץ ידיו בין בשר לדג ויאכל פת שרוי בינתים, כדי לרחוץ פיו.

ערוך השולחן יורה דעה סימן פז אות טו

כבר נתבאר דבשר חיה ועוף מותר מן התורה, ומדרבנן אסור לאכלו, ולכן מותרים בבישול ובהנאה, וכן הכריעו גדולי אחרונים, ודלא כיש שרוצים להחמיר בזה, וכן הדין בבשר בהמה עם חלב חיה. אבל בשר דגים וחגבים אין בהם איסור אכילה בחלב אפילו מדרבנן, ופשיטא שיכול לבשל דגים עם חלב ולאוכלן, וכן המנהג פשוט בכל תפוצות ישראל.

ודע שטעות נפל בספרו הגדול של רבינו הב״י, שכתב שאין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה כמבואר באורח חיים סימן קע״ג, ושם מבואר על בשר בדגים שיש סכנה, וכבר השיגו רבינו הרמ״א בספרו דרכי משה. ויש שרוצים לקיים זה ואמרו שמצאו בספרי הרופאים שיש סכנה בדגים בחלב, ואינו כן, דרבינו בחיי כתב בפרשת משפטים "וכן דעת הרופאים בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד שמוליד תכונה רעה וחולי הצרעת", ע״ש, ולא בדגים בחלב. ועוד דאם כדבריהם למה לא קבע זה בשו״ע, ועוד דכל העולם אוכלים זה ונחשב למאכל חשוב. ולכן לית מאן דחש להא מילתא, ויכולים לאכול בלי שום קפידא חלילה.

רופאים

פתחי תשובה יורה דעה סימן פז ס״ק ט

ועיין בתשובת חינוך ב״י סי' ס״א שמקיים דברי הלבוש דאסור לאכול בחלב משום דחקר אצל חכמי הרופאים דדוקא דגים המטוגנים עם חמאה מותר לאכול אבל דגים המבושלים בחלב יש בו סכנת חולי דדגים מקררים מאד וגם החלב רע ומזיק לגוף.

יד יהודה (לנדא) פז י

האחרונים כתבו לאסור אכילת דגים בחלב מחמת סכנה, והוא דבר שאין לו יסוד בדברי חז״ל רק מהלכות הרופאים, לכן הכל לפי המקום והזמן, שאין כל הזמנים והמקומות שוים בטבע.

כנסת הגדולה הגהות בית יוסף אורח חיים סימן קעג

וראיתי נוהגים ליטול ידיהם בין גבינה לדגים, ולא מצאתי סמך לדבריהם, שהרא״ש לא היה נזהר אלא בין בשר לדגים. ועם כל זה, אני מן הנוהגים כן. וכבר שאלני החכם השלם הרב כמה״ר אשטרוק ן' שאנג׳י ז״ל בהתאכסנו אצלנו, אם יש איזה סמך למנהג הזה מאיזה שום פוסק, והיתה תשובתי שלא ראיתי זה בשום פוסק. אמנם, כך היה מנהג מורי הרב ז״ל ורבנים אחרים, ואולי סמכו, דכיון דאסור לאכול גבינה עם דגים מפני הסכנה, כמו שכתב רבינו המחבר ז״ל בטור י״ד סימן פ״ז דף ע״א ע״ג, הוא הדין דצריך ליטול ידיו בין זה לזה, דומיא דדגים עם בשר.

שו״ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן קא

אלא משום דחזינן לרמב״ם דרב גוברי' ברפואות וטבעיות שהשמיט הנ״ל ע״כ ניסה בחקירתו ומצא שנשתנו הטבעיי' בזה ובשכנה״ג בא״ח ראיתי שכ' מ״ש הר״בי בי״ד לאסור דגים עם חלב כמבוא' בא״ח שצווחו עליו הא בחלב ליכא קפידא כלל וכ' שכונתו כך כמ״ש בא״ח שבשר עם דגים מסוכן על פי רופאים הכא נמי עם חלב מסוכן על פי רופאים שאמרו כן ולפע״נד זה אינו אמת ונאמן עלינו הרמב״ם גדול הרופאים.

מחזיק ברכה (חיד״א) יורה דעה סימן פז אות ד

מרן בב״י כתב שאין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה והאחרונים כתבו שהוא ט״ס דדוקא בבשר הוא סכנה. והרב כנה״ג. .

ולפי קיצורי נראה דעל כרחין צ״ל כמ״ש הט״ז דט״ס נפל בבית יוסף דישובו של הרב שיירי כנה״ג לא שמיע לי. דהוא פירש מ״ש מרן כאן בב״י ומ״מ לאכול דגים בחלב מפני הסכנה אסור כמ״ש בא״ח סימן קע״ג דכונתו דאסור מפני הסכנה כמו שאמרו הרופאים על דרך שנתבאר בא״ח סי' קע״ג לענין דגים עם בשר דמפני הסכנה אסור ע״ש וכמה מהדוחק יש בזה חדא דהא מילתא חדתא היא דאמרו הרופאים דאיכא סכנה בדגים עם חלב, ומהיכן נדע זה והי״ל למרן לבארו. ותו דאם כדבריו אמאי לא כתב זה בש״ע ולא בא״ח סי' קע״ג ולא בסימן זה ולא לקמן סימן קט״ז על כן היותר נראה הוא דט״ס נפל כמ״ש הרב ט״ז.

וכזאת וכזאת כי הני תרי דוקיי ק״ק על מה שישב הרב בית דוד י״ד סימן ל״ג דברי מרן הנזכר והאריך להעמיד דבריו עש״ב. ולי ההדיוט כל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני רואה דמרן סתם דבריו בתכלית וכל כי הא צריך לאודועי ואם אמרו שהפוסקים איבעיא להו לפרש דבריהם עאכ״ו מי שדרכו לפר״ש והוא אחרון מרן ז״ל ומדוע לא כתבו על השלחן הטהור וכמו שכתבנו לעיל.

שו״ת רב פעלים (בא״ח) חלק ב - יורה דעה סימן י

על כן נראה דאין להתיר דגים בחמאה, ואנן אתכא דמרן ז״ל סמכינן דאסר בחלב, ורבים מן האחרונים דס״ל דמרן ז״ל איירי בכל גוונא, ולא כתב חלב בדוקא. ועוד מצינו שהרב פחד יצחק שהיה רופא מובהק וכתב שלא מצא שום נזק בזה בחכמת הרפואה, ועכ״ז כתב כיון שהדבר יצא מפי המלך הרב בית יוסף, מנעתי מתוך ביתי אכילת דגים עם גבינה וחמאה, ותו לא מידי עכ״ל. ועל כן אנחנו יש לנו לחוש לזה לאסור דגים, בין עם גבינה בין בחמאה, ועוד המנהג פשוט וידוע פה עירנו בגדאד, דאין אוכלים דגים מטוגנים בחמאה, ורק הגוים אוכלים כן, ושמענו שבכפרים שאין להם שמן שומשמין מטגנים דגים בחמאה, ואין לסמוך על מנהגם בזה, דעבדי מחמת חסרון ידיעה, מיהו אם חיותם תלוי בכך, יש להעלים עין מהם, ואין למחות בידם, אבל בתוך עירנו ודאי נמחה ביד מי שרוצה לאכול דגים מטוגנים בחמאה, והשי״ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי״ר.

שו״ת יחוה דעת חלק ו סימן מח

וקצת קשה שאם הוא טעות סופר בבית יוסף וצריך לומר דגים בבשר, אין לזה שום קשר עם הנאמר לעיל בבית יוסף, שעוסק בדין אכילת דגים בחלב, ומה ענין בשר ודגים לזה? … וכן ראוי לנהוג להחמיר בין בחלב עם דגים ובין בגבינה עם דגים. ומכל מקום לענין חמאה עם דגים, רבו האחרונים המקילים בזה. .

שם בהערה

ולפע״ד חומרא יתרה היא לאסור בזה אף בדיעבד, כיון שהרמ״א והט״ז והש״ך והפר״ח הוכיחו להתיר אף לכתחלה, ממה שאמרו (בחולין קיא:) דגים שעלו בקערה מותר לאכלם בכותח, ואפילו את״ל שיש חילוק בין כותח לחלב, מ״מ הואיל וגדולי האחרונים מתירים, ומחלוקת היא בין הרופאים בזה, כמו שיתבאר להלן, ומרן החיד״א במחב״ר (סי' פז) סובר ג״כ להקל. ובשו״ת זבחי צדק ח״ג (סימן קמג) נטה ג״כ להקל וכמו שיתבאר להלן, עכ״פ בדיעבד בודאי שיש להתיר. וזה ברור.

נר מצוה יא קפו

וחביבים עלי דברי גאון עוזינו החיד״א, כי לדידי חזי לי דהוי כחד מן קמיא היושבים ראשונה במלכות שמים, וכמו שאמרו על הרמב״ם, ממשה עד משה לא קם כמשה, כעת יאמר מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף, כלומר ממרן רבינו יוסף קארו עד רבינו יוסף אזולאי לא קם כיוסף. כי הגדיל לעשות ספרים הרבה, ולכל בני ישראל היה אור ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. וכן העיד עט״ר מר אבי בשם רבינו משה חיים ז״ל שלא היה נוטה מדברי החיד״א בין להקל בין להחמיר, ושקבלנו עלינו הוראות החיד״א כדרך קבלת דברי מרן השלחן ערוך. לפיכך יש לנו סניף גדול לסמוך להקל על הרב יד דוד ולהתיר דגים מטוגנים בחמאה, כיון דאעיקרא הוא יסוד רעוע. ואף שמעולם לא אכלנו בביתנו דגים עם חמאה, וכן נוהגים הרבה משפחות בעירנו, ואפשר שלא יערב להם טעמו וריחו, מכל מקום גם בעירנו יש שאוכלים דגים מטוגנים בחמאה, וכן היה נוהג להקל הרה״ג רבי שלום ישראל נוריאל וכו', וכן העיד לנו שד״ר דק״ק צפת ת״ו, שבכל ערי אשכנז נוהגים להקל, וכן מנהג רבני האשכנזים בצפת, לכן אנשי עיר במביי שנוהגים להקל בזה ישארו במנהגם, וכן כל אחד ואחד יעשה כמנהגו בזה. ואפשר שגם הרה״ג רבי יוסף חיים אילו היה רואה דברי היד דוד היה מסכים גם כן להקל בזה וכו'. עכת״ד. וכן כתב בספר כף החיים להקל בחמאה עם דגים. וכן עיקר להלכה.

שמש ומגן ד יו״ד סימן יב

ולדעתי זה תלוי באנשים האוכלים, שמי שיש לו דמיון ואינו רוצה לאכול דגים עם חלב או גבינה או כותח, לא תוכל להסיר לו הדמיון וראוי להניחו וכו' אבל מי שישאל על ההלכה, אם מן הדין מותר או לא, תגיד לו בקול רם שמותר וכו', אבל למדומיינים לא יועיל כל זה, ולכן טוב להניחם במנהגם.

גם בענין דגים בחלב או בחמאה או בגבינה, ראיתי אותו שהאריך לחלוק על הראש״ל ביחוה דעת ח״ו סי' מ״ח. אבל לפי מה שראיתי ביחוה דעת שם, גם הראש״ל האריך להביא ראיות להתיר, וכמו שכ' בעמ' רנ״ח בהערה למטה, ע״ש. […] וגם בסוף הפסק הביא הרבה פוסקים שסומכין על החיד״א זצ״ל, ובמסקנא שלו ג״כ לא כתב לאסור מן הדין, […] הנה מעולם לא אסר מן הדין, רק כתב שיש להמנע וכו' והמקילים יש להם על מה שיסמוכו, א״כ דעת הראש״ל שליט״א מבוארת יותר לקולא ולא לחומרא, ע״ש.


מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...