בס״ד ד "תשפ א אדר 'כ״ב
שבת במוצאי שחל פורים
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
אסתר תענית
1. סז שאילתא ויקהל פרשת אחאי דרב שאילתות מתענין כולן עיירות בין כפרים בין כרכים בין תענית אבל שלשה יצחק רב בר שמואל דאמר באדר עשר בשלשה אשר היהודים ושאר שנאמר היא לכל קהילה זמן עשר עשר שלשה ביום נפשם על ועמד נקהלו המלך במדינות כניסה יום ומאי תענית יום קהילה מאי אדר לחדש
בתענית ויושבין בו שמתכנסי' וכשחל רחמים ומבקשי' בחמישי ויושבין מקדימין בשבת להיות עשר שלשה שאסור מפני באדר עשר אחד יום שהוא בתענית בשבת
שבת. טורח מפני שבת בערב להתענות
2. ה הלכה ה פרק תעניות הלכות רמב״ם מקדימין בשבת להיות באדר עשר שלשה חל ואם
עשר אחד שהוא בחמישי ומתענין
3. ה הלכה ה פרק תעניות הלכות משנה מגיד אפשר י שא והטעם פשוט זה גם וכו' באדר י״ג חל ואם בע״ש מתענין אין וכן פורים שהוא לפי א' יום עד לאחרו
השבת כבוד מפני
4. ערוך שולחן או״ח ב סעיף תרפו
בשבת באחד פורים חל ואם באדר; בי״ג, מתענים
חמישי ביום להתענות. מקדימין
5. קצד סימן פורים ענין הלקט שבלי ספר פורים ואירעו מעשה זצ״ל שלמה רבינו בשם מצאתי בשבת בחמישי להתענות הקהל וקידמו בשבת באחד
הקהלות, כמנהג לרכוב צריכה שהיתה אחת אשה ובאה להתענות יכולה היא אם לרבינו ושאלה השלטון אצל
הדרך. טורח מפני היום ותאכל למחר זה תענית רב ואמר בעלמא מנהג אלא סופרים מדברי ולא תורה מדברי אינו
, פסח בימי היו ואסתר מרדכי של תענית שהרי נפש ואם
פירושו, זה אין - כתוב וזעקתם' הצומות לומר׳דברי אדם והצרות והזעקות הצומות דברי על פירושו כך אלא לזכר הפורים ימי עליהן קבלו המן בימי עליהן שעברו הצבור מן לפרוש לאדם אתיר לא ואעפ״כ לדורות הנס
- תתגודדו' דאמרינן׳לא ויש אגודות. אגודות תעשו לא וחוזרין הציבור עם חמישי ביום שמתענין הפירושין מן קורא ורבי' לפורים תענית לסמוך כדי ששי ביום ומתענין אינו תענית של עצמו וכל הולך בחושך והכסיל עליהן
התורה מן קבוע הוא כאילו במקומו זה ומחמיר מנהג אלא
בכך דיינו בחמישי להתענות רבים שנהגו. וכיון
אסתר מגילת טלטול
6. ב עמוד ד דף מגילה מסכת בבלי תלמוד טעמא מאי קרינן, לא בשבת מגילה מיהא עלמא? דכולי שופר (ובתקיעת מגילה בקריאת חייבין הכל רבה: ,)אמר
יטלנה שמא גזירה מגילה, במקרא בקיאין הכל ואין בידו ברשות אמות ארבע ויעבירנה ללמוד, בקי אצל וילך רב דלולב. טעמא והיינו דשופר, טעמא והיינו הרבים. במקרא נשואות עניים של שעיניהן מפני אמר: יוסף
. מגילה
7. ע״א קכד שבת מסכת בבלי תלמוד
. משנה נחמיה רבי לצורך, ושלא לצורך ניטלין הכלים כל
לצורך אלא ניטלין אין. אומר: רבא אמר: אלא. .'גמ
לצורך- לצורך בין גופו לצורך בין להיתר, שמלאכתו דבר
לצורך- שלא מקומו. לצל מחמה. ואפילו
8. ד סעיף שח סימן חיים אורח ערוך שולחן
אלא אינו אפי' לטלטלו מותר להיתר, שמלאכתו כלי כלל לצורך שלא אבל יגנב; או ישבר שמא הכלי, לצורך
לטלטלם מותר ואוכלין, הקודש כתבי לטלטלה. אסור כלל לצורך שלא. אפי'
9. שח סימן חיים אורח הגהב״י שכנה״ג ד סעיף
לטלטל מותר אם חקרתי, ' הנז בתשובה המאסף: אמר למידק…אבל ליכא דמתפילין בשבת. המגילה קריאת קורין אין בשבת פורים חל שאם בשבת, שאינה המגילה
לטלטלה אסור שיהיה אפשר המגילה, . את נ״ל, והיה
מפני, דמותר יודו במגילה אסור, דהגט למ״ד דאפילו פי על אף ומיהו מגילה. דיני כמה הימנה ללמוד שיכול כתב ז״ל שהרשב״א מעשה, נעשה לא מדמין שאנו ראשון בתירוץ ותיזיל] ד״ה ע״ב [ע״ז גיטין, בחדושי שטרות שבשאר פי על אף הגט את לטלטל דאסור דהטעם פי על לצור ראוי אינו נתינה קודם שהגט מפני מותר,
דלגירושין צלוחיתו ולכן במגילה שייך זה וטעם. קאי, ואין מותר, ולא איסור לא בה לומר הדבר מחליט איני
בידי ורפיא. ולאו
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
10 תרפח סימן חיים אורח חדש פרי. ו סעיף המגילה קורין אין בשבת להיות שחל עשר חמשה [יום לטלטל שבת]. בערב לקרותה מקדימים אלא בשבת דאמרינן מהא מוכח וכן לאסור. מסתברא בשבת, המגילה אסור אפטרתא ספר האי א] ס, [גיטין הניזקין בפרק אלמא ביה, למקרי חזי לא דהא טעמא מאי לטלטולי,
אין דמגילה וכיון לטלטלו אסור בו לקרות, דכשאסור לטלטלה דאסור מינה, דרבה, גזירה משום בה. קורין
11. (עייאש1 יהודה )מטה ד״ה ח סעיף תרפח סימן
ולענין אסר חדש פרי הרב בשבת המגילה טלטול ולענין
באותו אלא זה איסור אין דלסברתו ונראה …לטלטלה אבל הקריאה, חובת בו דיש בו להיות ט״ו שחל שבת גזירה שייכא לא חיוב שום דליכא השנה שבתות בשאר
דרבה ע״ב ד ][מגילה דינו יהיה ולא בה לקרות יאסר ולמה איסור דליכא וכיון ליכתב ניתנה שהרי בתורה כקורא שבת בשביל לומר סברא דאין בטלטול שכן כל בקריאה
השבתות. . כל נאסרים יהיו קריאה בה שנאסרה. אחת ושוב ש״ח ובסימן זה בסימן כנה״ג שיירי בעל להרב ראיתי וכן יע״ש בשבת המגילה טלטול להכשיר נוטה שדעתו
להקל העולם מנהג נראה
12 שח סימן רבה אליה. י ס״ק. הקודש כתבי כמו דהוא נראה פורים מגילת
13. ב ס״ק תרצג סימן תשובה שערי הכנסת לבית ולהביאה בשבת המגילה לטלטל אם ולענין
שחל פורים לליל יום מבעוד שבת… במוצאי לענין ואמנם
הבאה הכנסת לבית משום מזה מונע הייתי הלילה קודם
לחול… משבת הכנה קטן ע״י להביאה שלא להחמיר ויש וס״ג ס״ב סימן יו״ד חלק אפרים בית שו״ת בספרי עיין
יום מבעוד בצנעה יביאנה או שתחשך עד ימתין אלא
הכנסת לבית כל מיחזי לא דאז לימוד דרך קצת בה ומעיין
. כהכנה כך
14. שח סימן חיים אורח תשובות פסקי וכלל כלל מצויים אלו שימושים שאין מכבר זה, אבל אסתר ומגילת ומזוזה ושופר התפילין את להצניע, והדרך בהם לקיים כדי אלא בהם להשתמש שלא ולהקפיד מחמת כמוקצה לדונם לכתחילה יש ולכן לא, ותו מצוותם
1 ה׳תס״ה1705 בתשרי (א' עייאש יצחק בר יהודה, רבי - בתשרי א'
אייבשיץ יהונתן רבי אלג׳יר. של רבה היה, ה׳תקכ״א1760), בהסכמה בישראל נודע הדור… פאר הגאון "הרב עליו: כותב ליהודה" "וזאת לספרו
ללמוד מנת על שבת) מערב (עוד יחדם אא״כ כיס, חסרון ואינו עליהם מקפיד שאינו למי או הלכות, מהם ללמד או
. מצניעם
בשבת– מגילה קריאת שיוצאים חיילים ל
מבצעית ת לפעילו
15. ערוך שולחן או״ח ד סעיף תרצב סימן
וצריך הכנסת ית לב לילך יכול ואינו קצת אנוס שהוא מי בתענית לישב עליו וקשה הקהל, שקראו אחר עד להמתין
ולמעלה המנחה מפלג מבע״י קריאתה לשמוע יכול. כ״כ,
16 תרצב סימן חיים אורח יוסף ברכי. זה דין דחה פר״ח הרב וכו'. קצת אנוס שהוא מי ד. דין ה. וקריאה לילה, מיקרי לא הככבים צאת דעד ידים, בשתי ומצאתי ע״ש. לי. דומיה ולא ולילה מקרא מפיקינן בלילה הכפרים בני זמני גבי ע״ב, ג' דף בפסקיו המאירי, להרב וליולדות לחולות המפרשים גדולי סמכו ומכאן, כתב
מבעוד קריאתן למהר ורשאין כ״כ, להעריב יכין צר שאין י״ג בתחום עדיין שהוא ואף. יום
17 ו ס״ק תרצב סימן אברהם מגן. אונס איזה לו כשיש כן לעשות מותר בשבת דאפי' נ״ל
. בשבת המגיל' קורין דאין לאסור יש אך רצ״ג סי' כמ״ש
בשבת להתחפש
18 קה סימן ד חלק חיים אורח משה אגרות שו״ת. במוצ״ש לשינה שצריכים בבגדים בשבת ילדים להלביש בגדים שבת הוא כשעדיין הקטנים ילדים להלביש ובדבר אם לישן ילכו לא הבדלה שקודם ויודע בהם שישנים
לחול? משבת הכנה זה נחשב
ארבע בני עד שתים דבני הילדים רוב לי שידוע כפי הנה זמן איזו אחר עד כלל לישן חושבין אין יותר קצת ואולי ולרוץ להשתובב מתחלה רוצים אלא שתים או שעה דרך שהוא ונמצא וישנים, שמתעייפין עד אלו בבגדים וממילא השינה קודם ושתים כשעה אלו בבגדים לבישתן
איסור ליכא הוא הבדלה קודם שתים או שעה בזמן דהרי לענין מצבן שנמצא מה לפי אלו בבגדים לבישתן דרך
בבגדים להלבישן שדרך להזמן קודם הוא אם אבל, שינה
כותב זה לספר בהסכמה אלגאזי המהרי״ט מעשיו". וגדולים הוא: גדול למלאך דומה רב מעלה, של דוגמא מעין קדישא, חסידא המובהק.""הרב
קבורתו מקום ושם ישראל לארץ עלה ימיו. בסוף
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
3 עמוד
פנאי לה יהיה לא דשמא להקדים רוצה שהאם ורק, אלו והאם לישן תיכף הולכין אלא כן ילדיה דרך אין אם וגם גדול טעם יש פנאי לה יש שעתה בשביל להקדים רוצה
בזה לומר קשה ברור איסור כי, כותב שאתה כמו לאסור לכלכו שכבר בגדיהם את להחליף טוב פעמים הרבה כי בבגדים האם מלבישתן שינה לזמן קרוב שהוא וכיון אותן
אלו, לעשות תצטרך שלא שנמצא אף מותר ודאי הא שזה אינה ערום ולהניח חמים בבגדים שהולך או בלילה, זה להלבישן שתצטרך אלו בבגדים אותו מלבישה רוצה
הרבה בזה כיוצא איכא וכן מותר הוא דג״כ קצת זמן בעוד
רק הוא אם תן, המלביש האם בידיעת רק זה ותלוי אופנים. לאסור יש הבדלה אחר להלבישן תצטרך שלא כדי
19 א עמוד יד דף מגילה חמד חשוקי. בשבת בתחפושת הילדים את להלביש מותר האם שאלה. בזה יש דשמא שבת, שבמוצאי המגילה קריאת לקראת
הכנה? איסור
אם נשאל קה) סימן (ח״ד משה אגרות בשו״ת תשובה. לשינה שצריכים בבגדים בשבת ילדים להלביש מותר אם הבדלה, קודם לישון ילכו שלא כשיודע שבת, במוצאי
הילדים אם, בעניננו כן לחול…כמו משבת הכנה זה נחשב או איסור, בזה אין מחופשים, ללכת כעת גם רוצים אז בגדיהם להחליף רוצים וממילא נתלכלכו שהילדים אלא המחופשים בבגדים ילכו לא הם אם אך מותר, כשם הכנה, דהוי אסור, שבת מוצאי לקראת שמתלבשים יום מבעוד הכנסת לבית המגילה את להביא לאדם שאסור
כמבואר הכנה משום סק״א תרצג (סימן תשובה.)בשערי
20. תשע״ג תצוה צופייך קול אליהו, שמואל הרב
זו דוגמה לפי הנ״ל משה האגרות ][של בהלבשת לדון יש גם להתחפש הילדים שמנהג כיוון בשבת. התחפושת גם הוא אם עצמו, בפורים רק ולא פורים, שלפני בימים
פורים– שאינו אע״פ שבת לצורך הכוונה אם אבל מותר.
- במוצאי הכנסת בבית התחפושת לצורך רק היא – שבת הקריאה את לדחות מקומות בכמה נהגו לכן אסור.
להתחפש יוכלו שהילדים מנת על פורים י במוצא במגילה מצווה יש שכידוע הכנסת. לבית באים שהם לפני כדרכם התחפושת ואם הכנסת. לבית הילדים את להביא מיוחדת
2 " מפני קאמר, הכי כו', המאורות ביוצר נפטר שכבר לפי שכתב ומה הוא ברכה בלא הנר מן ליהנות שאסור מצד מיוחדת זו ברכה, שאין שבה המאורות יוצר בברכת הנר הנאת נפטר שכבר לפי הנהנין, כברכת שאירע למה זכר אלא אינו שבת במוצאי חיובא וא״כ הנר. אור נכלל
הילדים– את שמביאים אלה הם והקפצונים בהם יש
. מצווה
בשבת איפור
21. ערוך שולחן או״ח כה סעיף שג סימן
צובע משום פניה, על סרק בשבת שתעביר לאשה. אסור לטוח אסורה זה ומטעם בשבת, לכחול אסורה זה ומטעם
הבשר מאדים דכשנוטלתו בצק, פניה. על
שלישית סעודת
22. ערוך שולחן או״ח י סעיף קפח סימן
דאזלינן בבהמ״ז שבת של מזכיר שבת, ויצא אוכל היה ופורים חודש לראש הדין והוא הסעודה; התחלת בתר
. וחנוכה
23 מס258 גליון תשס״ד, 'צווה ת צופייך, קול. ועיין;
כח סעיף כב פרק ב חלק שבת מרדכי מאמר
ל.'והערה
ערב יחול הקרובה בשבת אם הדין מה לפרזים. פורים ויצאה לילה הגיע וכבר שלישית סעודה לאכול התחיל
שבת– ליל שזה מכיון הנסים' 'על או 'רצה', יאמר האם שאומר מי ויש שבת. רק שיזכיר שאומר מי יש? באדר יד על וגם שבת גם יזכיר הט״ז ולדעת הנסים, על רק שיזכיר
וכדי דסתרי. תרתי זה אחרת כי הנסים, להכנס שלא
ויאמר שקיעה לפני סעודתו שיסיים טוב כן על, למחלוקת וישיר תורה דברי יאמר כן ואחרי המזון, בברכת 'רצה' לא ואם דכו״ע. אליבא יד״ח יוצא ובזה שבת, זמירות
… הסעודה תחילת אחר הולכים כן עשה
הבדלה עושים מתי
24. מא סימן כלבו ספר הנר לאור המגלה שקורין שבת במוצאי להיות שחל פורים שאינו ואומרין חולקין ויש קודם, האש מאורי בורא מברך
המאורות2 ביוצר נפטר שכבר לפי עליו לברך צריך אמנם,
. ברכה בלא ממנו יהנה שלא הוא דמסתבר טעמא
הלוי מהר״ש אח״כ, לברכה יכול כבר הוא, וכן והואיל הראשון, לאדם
תרצג חדש (פרי," ז״ל זקנו בשם [כח] (כ״ה) סימן או״ח חלק בתשובה
)א.
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
25. מה סימן כלבו ספר
ז״ל ר״ח כתב בשבת באחד להיות שחל ופורים ז״ל הראב״ד דעת וכן המגילה קריאת קודם שמבדילין את קורין כך ואחר ברכות י״ח אחר נועם ויהי ואומר לך ויתן אומר ואין קדוש ואתה אומר ואחריה המגילה ואחר קריאתה אחר עד להבדיל שלא נרבונה מנהג אמנם
מוצ כשאר קדושה וסדר נועם ויהי שבת אי
26 רצח סימן חיים אורח יוסף בית. כלל היא מלאכה דלאו הנר לאור מגלה לקרות מקום מכל
סגי. בתפלה דבהבדלה נראה
27. חיים אורח ערוך שולחן תרצג סימן א סעיף
ואם קדוש, ואתה אומר: בערבית, המגילה קריאת אחר קדוש ואתה קודם נועם, ויהי אומר: שבת במוצאי. חל מבדילין ואח״כ המגילה וקורים לך, ויתן ואומרים: הגה:
.)(מנהגים
28. ג ס״ק תרצג סימן ברורה משנה
מבדילין- ואח״כ (ג) ההבדלה את לאחר שיש מה דכל
. לה מאחרינן היום ביציאת
29. תרצג סימן חיים אורח חדש פרי שיהנה ראוי שאין מקודם, שיבדיל נקטינן הלכה ולענין
. דליתא ז״ל, כהגה ודלא הבדלה, קודם הנר מן
30. אורח יוסף בית הגהות הגדולה כנסת שיירי
תרצג סימן חיים ואחר המגילה לקרות בקושטא פשוט מנהג מעשה, ולענין היו האש מאורי ברכת אם זוכר איני אמנם להבדיל. כך ז״ל לא״א אבל כך. אחר או המגילה קודם אותה אומרים ברכת ואפילו הכוס על הברכות כל סודרן שהיה ראיתי, באב תשעה שבליל פי על דאף דעתו ונראה האש. מאורי
ששאר שאני התם איכה, קריאת קודם האש מאורי מברכין מה הלילה, אותו הכוס על לסודרן עתיד אינו הברכות על לסדרן עתיד הברכות ששאר פורים בליל כן שאין המגילה קריאת קודם האש מאורי ברכת והמברך הכוס.
הפסיד. לא
31. תרצג סימן חיים אורח יוסף ברכי
הרב מבדילין. ואח״כ המגילה וקורין הגהה. א. דין. א הנר מן שיהנה ראוי שאין מקודם, שיבדיל הסכים פר״ח
סז (עמ' פורים עובדיה החזון דעת ו.)כן 3
אם סגי דבריו ולפי עכ״ל כהגהה, ודלא הבדלה, . קודם
האש מאורי בורא, מברך (סי הכלבו מדברי שנראה 'וכמו בית הרב הסכים וכן כנה״ג. שיירי הרב כתב כאשר מא),
… תצא (סי' )דוד
32 למ מרדכי מאמר. ז3 ' סע סד פרק וימים ועדים
שבת במוצאי פורים חל אם וחצי שם" "יהי אומרים ומברכים בישועתי", "ואראהו עד ה'" "שובה קדיש,
וקור האש" מאורי "בורא את אים קדוש "ואתה "המגילה, פרי "בורא ומברך הכוס על מבדיל לשבח" "עלינו ואחר
והבדלה בשמים" ו״עצי. הגפן"
33 מס258 גליון תשס״ד, תצוה ', צופייך קול. לגרים וטוב מומלץ שבת, במוצאי י״ד ליל חל כאשר צאת אחרי שעה ערבית להתפלל לירושלים מחוץ לאפשר כדי השבת, צאת אחרי שעה חצי או הכוכבים,
ברעשנו ומי בתחפושתו מי להתארגן, הבית לבני (שהוא
בשבת.)מוקצה קודש בין המבדיל 'ברוך לומר ויזהר המגילה את לטלטל מותר יהא וכן השבת. בצאת. לחול' ויש המגילה, קריאת קודם יבדילו שהפרזים אומרים יש נהרא ונהרא המגילה, קריאת אחרי שיבדילו אומרים
כמנהגו ינהג אחד וכל. ופשטיה,
בפרזים זכור בשבת שנמצא ירושלמי
34 מס258 גליון תשס״ד, תצוה ', צופייך קול. - ולהיפך מוקפת שאינה לעיר שנסע ירושלים בן למרכז לנסוע ובכוונתם זכור בשבת בירושלים השובתים בשבת הארץ במרכז השוהים או שבת, במוצאי הארץ לגשת צריכים בפורים, לירושלים לעלות ובכוונתם זכור כיון לנהוג, כיצד להם שיורה פורים בהלכות הבקי לרב
והתמצית ביותר, וחשובות מאוד מורכבות אלו: שהלכות
1 ) ומתכוון הארץ, במרכז זכור בשבת השוהה ירושלמי מצוות עליו חלים לא שבת, במוצאי לירושלים לעלות חייב ואינו זכור, בשבת במרכז שוהה שהוא למרות החג בכוונתו אם אבל שבת. במוצאי מגילה מקרא לשמוע לירושלים ולעלות שבת במוצאי שהייתו במקום לישון
במקרא וחייב החג, ות מצו כל עליו חלים ראשון, ביום ומתנות מנות במשלוח ומשתה, בסעודה מגילה,
– וסעודה בירושלים. ראשון ביום הוא אם גם לאביונים,
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
5 עמוד
מנות משלוח אולם יד״ח, יוצא שעושה מקום בכל
י״ד לבני רק לאביונים. ומתנות
2 ) אם זכור, בשבת בירושלים השוהה המרכז תושב שבו למניין ידאג שבת, במוצאי לביתו לחזור בכוונתו ואם החג. מצוות בכל שחייב כיון המגילה, את קוראים בי״ד החג מצוות עליו יחולו לא בירושלים, ללון נשאר ממצוות עצמו לפטור יוכל לא גם אך הפרזים, כמו באדר
אלא ראשון, ביום הארץ רכז למ שיורד ידי על הפורים המוקפים כבני החג מצוות את לקיים. עליו
3 ) בין הבדל ואין באדר, י״ד ביום פורים חל לארץ בחוץ להתארח בחו״ל אדם כל שיכול כך השונים, המקומות החג מצוות לגבי דינו משתנה ולא בחו״ל אחר. במקום ויש בט״ו, ויש בי״ד, שקוראים שיש בארץ רק היא הבעיה כל את ועושים ובט״ו בי״ד פעמיים קוראים מספק
פורים של. המצוות
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה