בעזהש״י אדר– מהפכה ניצחון ו
לישראל ונפלאות ניסים התחדשות כן גם שהיה בניסן, ולא בשמחה' מרבין אדר 'משנכנס זה?"מה
לבד החסד בהנהגת כי, שְלֵמּות ב מְחָה ש וזה לרחמים, ין ד מ שנתהפך הוא', 'ונהפוך אמר נ באדר אך
ניכר אינו לרחמים– מדין כשנתהפך אך, מְחָה ש ניכר אז נהג שהקב״ה בניסן, כן ועל. מְחָה הַש
בו ניכר אין בחסדים, מְחָה… הַש לרחמים– ונתהפך דין בחינת הנהגת כשהיה אבל הוא אז כן על
יתברך השם יעזור וכן שְלֵמּות", ב מְחָה ש מסדיגורא יעקב אברהם רבי )(אדמו״ר
" שָמח׳ה מרביןְב אדר 'משנכנס – ע״א כט )(תענית מלשון הוא וגם ולבוש, אדרת מלשון הוא 'אדר'
היו ולהרוג להשמיד ואסתר מרדכי בימי הזה חודש ב היה אשר הגבורות כל כי והוא, ונאה. ַ׳הדר'
מסותרת ואהבה מגולה ''תוכחת על או ם ל צ ל שהשתחוו על בַתשובה שובו שי כדי הָ, כז, משלי פי )(על מ יתברך ואהבתו חסדו היה כן, אם רשע. אותו של מסעודתו ְשנהנו וכן מאד, עים ר בָלבושים לּוָשב ב שנתלבש רק ישראל, ישועת מזה שיּוצמח היה אחשוורוש אל אסתר לקיחת מאד, ה נ מגּו לבוש
חסדו נתלבש אזי ה, לשָמח גון מי להם נהפך ואסתר, מרדכי תפילת ידי ועל בתשובה, כששבו ָאמנם
ב ואהבתו מח שָה וה החסד והיה טובים, לבושים ב גם כי ומחוץ, ְמבית בגלוי ד' חסדי נתגלה ת חיצוניּו
וזהו טובים. לבושים בבחינת גילוי, בבחינת ד' ישועת מתעורר אדר משנכנס שנה בכל לכן כל. ין ְלֵע הב כי אדר' ְ׳משנכנס ב נכנס ש ל -אדרת-ּוְבּו חינת פנים, 'מרבין לכן וחסד, פנימי בבחינת להיות
השָמח כי ה', שָמח ְב בפנימיּו הוא ה. ת ובחיצוניּו ת
שָמח׳ה 'מרביןְב אמרו ולכן אמרו ולא, מֹו' מְק ב דְוָה וְח ז יב׳ע ת כ כי שָמח׳הְ. 'יהיוְב בְבָתֵי באמת כי,
מח שָה יש גָוָואֵי ברוך- להבורא ה שָמח מביאין הישראל כי, ע״ב ה )(חגיגה הגלות כובד מכל כי הוא,
ע אשר רבות ונסיונות השיעבוד ָוקושי ברּו א- באמונת עומדים ן ועדיי כמה, זה ינו ֵעל ֵלה - ברוך עולם י
ונחת- מח שָה יש א, הו - ובעולם בָרָאֵי בְבָתֵי רק ברוך-הוא, להבורא רוח יש לבושים, בחינת ב הזה,
מח שָה יש לבושים, בחינת מ למעלה יתברך, במקומו אבל תוגה. וחדו ז ָוע כל למרות = ( )ל מכ אשר ה
שי הרעים ֵהלבושים אי- אבל יתברך. באמונתו עומדים למטה ש אפשר מח שָה ְב להרבות להבורא זו
ה שָמח ה יהיה שלא למעֵט, צריכים אנו ואדרבא, יתברך, ינו על ד' חסדי לעורר רק זה, באופן ֵלפניו
הי ומחוץ, יְת מָב יהיה' זה ובאופן ד', וחסדי טובים יהיו ת וחיצוניּו הלבושים שגם ינו לְפָנָיו וְהָדָר הֹוד
' מֹו מְק ב דְוָה וְח ז ע כז, טז, )(דהי״א מח שָה יש ודאי כי ישראל בני בניו, את כשרואה לפניו, גדולה
. מח שָה ְב היתה ו׳ליהודים טובים, לבושים בבחינת הזה, בעולם גם ד' חסדי נתגלה אשר אדר, בחודש לכן
ה שָמח ו אורה מח שָה ודאי וששון', בכל ינו בֵמעש לעורר היְינו להקב״ה, להרבות אנו צריכים ְכזאת לישראל וחסדיו ד' ישועת נתעורר אדר משנכנס שנה בכל לכן ישראל. וישועת ד' חסדי יותר, פעם
עת- והוא מח שָה ריבוי ולהרבות לעורר רצון יתברך "לפניו
אלימלך "דברי מגרודז׳יסק, אלימלך רבי )"(אדמו״ר
ינָא ד לֵיּה ית דְא שְרָאֵל י בַר פַפָא: …הַאי רַב "אָמַר יט שְתְמ ל בְאָב י, נָכְר בַהְדֵי ינֵיּה, מ יע ַדְר מַזָלֵיּה
לֵיזֵל, בַאֲדָר שְרָאֵל דְי מַזָלֵיּה יא דְבָר, בַהְדֵיּה שְרָאֵל "…דְי ע״ב כט )(תענית
לְעָזָר א י רַב מּׁשּום יֹוחָנָן י רַב "וְאָמַר ה הָרֹוצ מְעֹון: ש י בְרַב ם בָה טַע, י נְכָסָיו תְקַיְמּו י ש, אֲד ָר אֱמַר נ ש
ד' בַמָרֹום יר 'אַד …' " ע״ב טו )(ביצה
" דאית 'מאן רא בגמ איתא לי ה עם דינא,'דבחודש כו אדר' עד לשתמיט נכרי הזה 'אשר כתיב ' נהפך
כו'. הגמ על ז״ל מו״ז מפי ושמעתי ' רא יטע אדר בהן א מר שנ אדיר ' ד' במרום ואמר כו', ה כי משך
אדירים,' רבים מים 'מקולות סוק ָהפ האומות, שהם ֵכדפ יר ' שם "י ר ש ש ' כו נהרות' 1, תכלית ועיקר
אדיריהם היא = )( בַמָרֹום יר 'אַד שיתברר כדי ר, שמרוב 'ד ' הקב״ה של כחו נתגלה שעתם בעולם
, וכן מהם לנקום נ דרכנו,'ולפי כו אדר בחודש הי ה בגמ דמצינו עוד, אמר 'אין רא, אדר' אלא ב ְמַעְרין
הוא השנה עיבור כי, ואומות ללבנה מונין ישראל שבני, וידוע הלבנה ת לימֹו החמה ת י ְמֹו להשוות
י" נה ה, כי לחמה העולם הח ו ב דשים י" המה שערים ב להשפעת שנה ַב שנפתחים הקב״ה לעולם כל
י" קבעּו זה שעל הנצרכים, דברים ב ת אמצעיֹו ברכות, ב תפ י ַלה יש לפרנסה מיוחד שער ולרפואה
, וכדומה ולחיים וכל חודש, אחד לשער מיוחד בשלמה מצינו זה כדמיון י״ב שהעמיד המלך נציבים
אחד ונציב וכתיב לכלכל. חודש אחד כל על העיבור חודש על שהוא חז״ל דרשו בארץ2 יב (סנהדרין
, )ע״א החודש זה כי ' 'בארץ ונקרא הוא השיריים להעלות ַשניתו דשים הח ו בכל סף שנות רֹו ן יְת מ
יא ואין להעלותּה, כח רב שצריכה מדרגה היא, ומסתמא כנ״ל החמה, יודע תנו העיבור. בסוד כדמיון
זה מצינו שהוסיפו, ב ְבַיְנה המינים ברכת ינו ְוהי "ב שי שהגם, אך מסודר בסדר יש שערים שעת ר מרוב
, מיוחדת ברכה להוסיף ישראל חכמי הוכרחו ישראל לבני שהרעו המינים ַובו לה תפ י ַב כשקבעו דאי
שער ם בַּׁשָמַי גם נפתח, וכענין מהם לנקום מיוחד שכתבנו ' כו 'מקולות כו נהרות 'נשאו לע ֵיל אדיר
"נָשְאּו 1, נְהָרֹות,'ד נְהָרֹות נָשְאּו, קֹולָם נְהָרֹות שְאּו י דָכְיָם: לֹות ק מ ם מַי ים רַב ים יר אַד יָם שְבְרֵי מ
בַמָרֹום יר אַד 'ד " - ג צג, (תהלים )ד
'נָשְאּו ", נְהָרֹות ' 'ד - הוא וקובלן צעקה לשון: זה ד', , אהה נה ה השוטפים האומות כנהרות נָשְאּו
. קֹולָם דֹוְך ואת הֱמָיּון, י לשון, כל נגדך להתגאות תמיד ויגביהו שְאּו י ם בְכֵיה נ מקֵי ע ''דכא לשון עומק
פלּות "וש ג לפסוק )'(רש״י
'נָשְאּו ", נְהָרֹות ' 'ד - להילחם שיתקבצו תו א אשר המלכים ועל ומגוג גוג על מָשל הוא נהרות על
"ירושלים ג לפסוק )'(רד״ק
ם מַי לֹות ק 'מ " - ים 'רַב הֱמָיּון י אשר הרבים המים מקולות יותר כי אני ידעתי שְבְרֵי מ ירֵי, עלֵינוּומֵאָד
הַיָם אדיר אתה, הזה וְיָדְָך ד', , במרום תקיפה ד לפסוק (רש״י )'עלֵיהם"
כָל עַל ים צָב נ עָשָר שְנֵים ה שְֹלמ "וְל 2 ת וְא לְך הַמ ת א לְכְלּו וְכ שְרָאֵל, י חָד הָא עַל ה הְי י בַּׁשָנָה ש ד ח. בֵיתֹו
ן ב שְמֹותָם ה: וְאֵל לְכַלְכֵל יב ם: …ּונְצ פְרָי א בְהַר חּור - ז ד, (מלכים-א ץ" בָאָר ר אֲש חָד א יט )ח;
'אין, ולכן ' ד' במרום 'לישתמיט לברכה זכרונם שאמרו, כמו אדר' אלא מעברין אדר' עד ינ מֵהי שאז
בריא ֵמזל בכל שנפתח, וכמו מפיהם בלעם להוציא, ויכולין דישראל ה י, מיוחד שער חודש ראש
' יפתח החודש 'ביום כדכתיב שער נפתח שני באדר 'כן כו 3 התוספת שהיא השנה, עיבור "… הנ״ל
אדר לר״ח ליקוטים, אמת, )(שפת
חודש "ראש לשון אדר בַמָרֹום יר 'אַד כמו, חוזק כמו אדר כי 'ד,' עת, אלול, לתשובה רצון באלול
בבחינת ראש-השנה קודם ראָה, י קודם, ואדר ראש- שגם-כן, ניסן אהבה מתוך תשובה זמן, השנה
" להש ונדיבּות מחה וש אשר,'והחודש חוזק בלשון נקרא, לכן י סָג בְחֵילָא ובעל-תשובה, י ' כו 'נהפך
בחינת אלול כן, וכמו זכויות שנעשין, תשובה בקבלת לרצון מכעס שנהפכו יום הארבעים לוחות
"… אחרונים אדר לר״ח ליקוטים, אמת, )(שפת
חודש "ראש מהי" כלל הוא אדר חו ב דשים, והוא שניסן השנה, התחדשות שהם דשים ַוחל השנה סוף
ראש השנה לח ו כל של מהחיים אסיף זמן סוכות וכמו דשים. , וקהלת אסיף זמן הוא ולכך ושנה, שנה
וחיזוק מצב לעשות כדי שהי במה השנה בכל ה שיהי ה לח ו אדר כן, כמו אחרת שנה אח-כך ַר. דשים
, שהח תרגום בלשון וקיבוץ אסיפה הוא ו׳אידרא' ו ' ד תרגום, שם על דשים ְש וח מות עלו דשים
מבבל' …ולכך חז" אמרו 'משנכנס ל חז" שאמרו מה ין ְכֵע בשמחה,' מרבין אדר שמעצרת ל ועד סוכות
מביא וקורא זמן הוא האסיף שזמן מח- שָה כמו וח ַל אדר ְב כן דשים. אדר, מעברין ולכך שהוא כלל
הח ו דשים… ן- והעָני התחדשות לאסוף השנה למקורן. להעלותן מו" שאמר כמו ז" ז 'ואדור ל, ביניכם'
יש ומשם הכל, יסוד תוך להכלל הקיבוץ מקום הוא ' 'אדר שלשון על-שם שכ, המָן ש גם מחה…והוא
' ולכך להמקור. שמכניסין זה ידי על החיזוק שעיקר חיזוק, לשון כן כי נהפך,' אשר החודש במה
המקור לתוך שמכללין ָב וכן לרחמים, הדין ממ י דת נהפך, אדיר' בהן 'יטע שאמרו אדם…וזה וזהו
שאמרו חז" ' ל דאית מאן, ' באדר ה לי 'לימצי כו דינא לי ה וכי ימתין אדר? עד כי אולם עצמו יכניס
, להמקור ושם מזלי בריא ' וזהו. היטב והבן ה, , מד' שהכל אדיר,' בהן יטע כמו ָשכ 'אדיר תוב במרום
" "ל וכנ כו', ' ד' אדר לר״ח ליקוטים, אמת, )(שפת
למ מיוחד אדר חודש םא-כן גאולה- זמן הוא ניסן …"ולאשר, וזכרו שמו ימח עמלק הרשע של פלתו
אח-כך ר ה שיהי כדי ית שמו לו אין אחרית האחרון. ּוַב חודש הוא ואדר ראשון הוא וניסן שלם. ברך
כדכתיב' כלום. לעמלק ֵעד אֹוֵדב' י למפלה". . מוכן באדר לכן. . תר״נ זכור, אמת, )(שפת
לשון אָדּור, הוא אדר כי 'אדר', נקרא הזה החודש כן ועל שכָן, מ עצמו את לעשות אחד כל "צריך לעשות רק דבר, מכל עצמו את ולְפַנֹות הכנה לעשות צריך ובאדר המשכן, הוקם שבניסן מפני דירה,
שכָן מ בבחינת עצמו "את רז עמ' הרי״מ ליקוטי מגור, מאיר יצחק רבי )(אדמו״ר
3 " א- אָמַר ה ֲכ ה, הַמַעֲש יְמֵי ת שֵש סָגּור ה הְי י ים קָד ה נ הַפ ית ימ הַפְנ חָצֵר ה שַעַר ק: ים נָיֱֹלא ד ּובְיֹום
א מו, (יחזקאל )" פָתֵח י ש ד הַח פָתֵחַּובְיֹום י ַהַּׁשַבָת
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה