וישמעאל אברהם של מותם את התורה מציינת הפרשה בסוף אישה, לו. מוצא במיל לשתות לו שתתן ממנה מבקש אליעזר כאשר רבקה של מעשיה את מתארת התורה
"חד ב שבת״י
עלו יעקב ין | ע השבת-מושב ן 'ה סיוון | התשפ״ב נשא- פרשת שבועות חג
בס״ד
ה רה– תו דבר ל איי רב קנטרוביץ- מ רב ה ושב
שהתחיל ארוך תהליך אחרי נשא. פרשת שבת עם שבועות חג את לחבר זוכים אנחנו השנה
במשך49 העומר את ספרנו הפסח, חג במוצאי שבועות- חג הגדול לרגע והגענו ימים, מתן חג
. תורה אינו גדול כזה יום מדוע והשאלה, התורה קבלת חג הוא שבועות שחג מזכירה לא התורה
בתורה ברמז ולו? מוזכר שאר שבועות. חג הוא בתורה מוגדר תאריך לו שאין היחיד שהחג מתעצמת, יותר עוד השאלה
חל50 שבועות חג ואילו תאריך, להם יש החגים אינו התאריך אבל הפסח, חג לאחר יום
שבו חג עדים, ידי על הלבנה את קידשו (כאשר מוגדר. ב- דוקא חל לא עות בסיוון )ו לתורה ביחס חשובה מאוד נקודה לנו להדגיש באה שהתורה לומר, ניתן אלו לשאלות: תשובה
רק בתורה, יעסוק שהוא להגיד יכול אדם. מסוימים ובזמן במקום תלויה לא התורה זמן לו אין ועבודה, בפרנסה עסוק שהוא עכשיו אבל והמקום, הזמן מבחינת לו שיתאפשר
תורה ל. למוד אחד לכל להדגיש כדי מדויק, תאריך נותנת ולא ניתנה, היא מתי אומרת לא התורה לכן
ללמוד יכול אחד כל זה, ברגע ממש עכשיו, הוא תורה ללמוד ביותר הטוב שהזמן, מאיתנו וכו הלכה אגדה, משנה, תהילים, חומש, בתורה, נמשך שליבו.'דבר
ובכל יום בכל בעצם היא התורה קבלת תורה וללמוד להתחבר אפשר תמיד שעה, ובכל. עת
של תורה שיעורי השבוע: במהלך המתקיים התורה ללימוד להצטרף מוזמן היקר, הציבור
אייל הרב, רביעי בימי במעלות ההסדר ישיבת בשיתוף ערב מדרש בבית לימוד, לו ולזכות
פירותיהן אוכל שאדם דברים 'אלו א): א, (פאה המשנה כמאמר רבות בזכויות ולמשפחתו
והבאת חסדים, וגמילות ואם אב כבוד הן ואלו הבא לעולם לו קיימת והקרן הזה, בעולם
כולם כנגד תורה לחבירו׳ותלמוד …אדם בין שלום! שמח וחג שלום שבת
זמנ תפיל י שבת- מוצאי ( שבועות חג ולימוד- ות ) ראשון
חג20: 10 של: ערבית
שבועות22: 30 ליל לימוד: תחילת
אייל24: 00 הרב של: תורה שיעור
חג8: 00 של שחרית: תפילת
: תמר הרבנית בבית רות במגילת לנשים שיעור 17: 00
: הכנסת בבית לילדים ופעילות הדיברות עשרת קריאת 18: 15
: חג של מנחה 19: 00
קר: אזהרות יאת 19: 30
ערבית החג: צאת 20: 10
הזמני לוח: ם
: ת8 השב כניסת 1: 19
השבת9: צאת 2 20:
מ השירים שיר, נחה רשה ד
שב קבלת 8 וערב: ית ת, 1 19:
של שחרית: שבת7: 30
שבת13: 30 של: מנחה
א פרקי מנחה לאחר ו פרק בות
לילדים19: 00: שיעור
שיעור: תורה 19: 30
ל חו יום תפילות זמני
: שחרית5: 30, : מנחה19: 30
: ערבית5 0 20:
: לרפואת אק םר דוד דביר חתון, בן
בן אתי נעימ חנה, ב ה ת נעימה חתון,
יע חנה, בת, אסתר בן קב בת רחמה
מרי בת רבקה קרן, חנה, ם בת ליהי
שולמ, ת י רחמים ולו, ל ןב אורי
רפא נועה, בן דניאל ל האני, בן
, מרסל בן בועז רבק, ה בת אסתר בת נעימה חתון ו מתיתיה בן משה,
חדשות הקהילה:
משה ומור ג לאלמו טוב מזל 1. לתורה לגדלו תזכו הבן. להולדת
טובים ולמעשים, לחופה
ושמחה אושר. בבריאות,
2. אטיאס וליאת לשימי טוב מזל
ל אור בן ה של המצווה בר רגל
. ל שמוא ו הצלחה ברכה. אושר
ה בשבת, תתקיים לתורה עלייה
. התפילה ר לאח יערך קידוש
3. שבועות בליל לנשים לימוד
בשעה23: 00 תמר הרבנית בבית הרימון. ברחוב
נשמת ל: עילוי הלן שמעון, בן שלום
ן ב מדמון ימימה שו, ל בת מית
סעידה, רה ש בן דוד, סתר א בת
, (גבריאל מזל בן מש)ה, פרחה
גברי בן עופר ), (רביבו סימי בן אל
בת חיה רבקה ותי, ר בן משה נזימה,
מ מזל, בן מאיר איטו, , סמרה בת דלן
בת נעימ בת שבע ה, מרים בן אליהו,
מ סעדה בת זל, גורג׳יה בן אברהם,
בת נרקיס עזיזה. רוזה בת חננה,
סיפור לשב זכות לכף לדון ועות- טובה )(עין
בלתי בצורה וצדיק עצום, חכם תלמיד היה פראג העיר של המוערך רבה ביהודה", "הנודע בעל של חתנו פוזנר, יוסף רב
אותו ולהשפיל להקטין הזדמנות כל שניצלה טורדנית, מאישה סבל הוא חייו, כל במשך. רגילה דרשה כל אחרי כל. לעיני
הייתה היא מוערכת, מאוד דעתו חוות הייתה שבהן חשובות, שות בפגי אותו. ומשפילה נכנסת, הייתה היא מבריקה, הגן לא הוא מעולם הגיב. לא מעולם הוא האלה, ההתפרצויות כל על לו. ללעוג שכחה לא אבל למשתתפים, אוכל מגישה
שלה הבוז למילות מסכים הוא כאילו הראש, את הוריד הוא למעשה, עצמו. . על
מרשעת לאשה נשוי הקשים, חייו ועל גדולתו, על דיברו כולם בהלווייתו. השתתפו מאות פתאום. נפטר פוזנר יוסף רבי
אשתו פתאום הופיעה ההספדים, בתום אותו. מקברת שעכשיו מר בבכי ממררת כשהיא הארון, . ליד אישור ביקשה היא
ועקב בעלה. רצון את לעשות כלומר לפעול, צריכה כשרה ישה שא בדרך פעלתי הללו, השנים כל " בבכי. פרצה ושוב לדבר,
מה כל עשיתי לגדולתך, והוקרתי נאמנותי יכולה סוף סוף אני האמת, בעולם נמצא שאתה עכשיו אבל ממני. שביקשת
האמת את."להגיד ולחמלתו לחיבתו ולסבלנותו, לצדיקותו ולענוותו, לגדולתו שרכשה הכבוד על סיפרה. ואז
ההלם פרץ ואז ומתאבלת. אוהבת אלמנה פתאום נעשית הזאת האישה את לראות הזדעזעו הארון יד על שעמדו האנשים בקול הרהורה את המשיכה היא: האמיתי.
כבוד ברחשי אליך שהתייחסו פעם כל ממני. שביקשת וההתחייבות ההבטחה על שמרתי בשבילי, העצום הקושי למרות,"
הכבוד שגינוני פחדת ביותר. הגסה בצורה אותך ולהשפיל להיכנס ממני דרשת רתי, יוק תפקיד למלא ממך שביקשו או רק היה זה האמת. את להגיד יכולה סוף סוף אני עכשיו, אבל רצונך! היה זה שכן צייתי, רק ומתנשא. ליהיר אותך ייהפכו
לה שאבד לחיים ושותפה. דול הג הצדיק על לבכות המשיכה היא אותך והערכתי אהבתי כמה יודע אתה האנשים! "! לפני למלא כדי ונודניקית טורדנית של שם לעצמה שרכשה הרבנית, של העצומה מהמסירות המומים היו ההלם מוכי הנוכחים
בעלה. רצון
בית האלף סדר לפי ותשובות לאש ות לפרשת ל כל מדבר ב המשפחה
. א לְפִי תַּאֲרִיְך בְאֵיזֶה רש״י, פֶרֶק)'ז'/א הַּמִשְכָּן אֶת לְהַּעֲמִיד? ה מֹש( ֶסִייֵם
. ב פָּסּו / ו' (פֶרֶק בַּפָּרָּשָּה מֹופִיעָּה מְפֻרְסֶמֶת בְרָּכָּה? אֵיזֹו ) כ״ג-כ״ז קִים
שֶהַּנָּזִיר הַּדְבָּרִים אֶחָּד. ג לְה ִצָּרִיְך מֵהֶם י. מָּנַּע ד )'פָּסּוק ו '(פֶרֶק /
. ד ה שַּל זָּהָּבֶ" "עֲשָּרָּה הַּמִשְקָּל מְסַּמֵל מָּה רש״י פֵרּוש: לְפִי? כַּף( /'ז׳כ)
. ה מִמִנְח (חֶלַּק) עִם הַּכֹהֵן עֹושֵה ֵמָּה ת- יֵימ-הַּנְזִירּו יּוְם בִס ְהַּנָּזִיר? ת )'(ו'/ג
. ו בַּפָּרָּשָּה הַּמֹופִיעָּה הַּכֹהֲנִים' בְ׳בִרְכ? ת הָּאַּחֲרֹונָּה הַּבְרָּכָּה ַּמָּהִי '(ו/ ו) "כ
. ז קְל י נִקְרָּאִיםִפֹות כֵיצַּד ד פָּסּוק / ו' (פֶרֶק בְאֲכִילָּה? לַּנָּזִיר )'אֲסּורִים הָּעֲנָּבִיםַּה
. ח נִקְרָּאִים כֵיצַּד גַּרְעִינֵי ד פָּסּוק / ו' (פֶרֶק בְאֲכִילָּה? )'נָּזִיר אֲסּורִיםַּל הֵם שֶגַּם הָּעֲנָּבִים
לִשְל צָּרִיְך מִי אֶת. ט ל מִחּוץ ֹוַּחַּ מִשְכָּןּומִ׳מַּחֲנֶה- ב פָּסּוק / ה' (פֶרֶק )'ה'? שְכָּנ ִי
. י ג פָּסּוק / ו' (פֶרֶק לִשְתֹות? לַּנָּזִיר אָּסּור )'מָּה
. כ הַּמִשְכָּן לֲח? נֻכַּת הַּנְשִיאִים שֶהֵבִיאּו וְהַּמַּזְרֵק הַּקְעָּרָּה עֲשּויִים הָּיּו ְמִמָּה פַּסּוק / ז' (פֶרֶק ) פ״ד
. ל שֶבֶט אֶיזֵה לֹא (פֶרֶק הַּמִשְכָּן בְחֲנֻכַּת הַּנְשִיאִים קָּרְבָּנֹות בְהֲבָּאַּת? הִשְתַּתֵף )'ז
. מ סְחִיבַּת עַּל אַּחְרָּאִית לֵוִי מִשֶבֶט מִשְפָּחָּה אֵיזֹו קַּרְשֵי- הַּמִשְכָּןֵוְעַּמּוד י-? הֶחָּצֵר ( כ״ט- פְס' / ד' פֶרֶק )ל״ב
. נ מ ִמֵאֵיזֹו הַּמ לָּהִהִגִיעָּה י "כִי_ פֵירּושָּה? 'נָּזִיר', ּומָּה לָּה י_ עַּל- א-ֹלהָּיו __ "רֹאשֹו. ז פָּסּוק / ו' )'(פֶרֶק
. ס הַּמִשְכָּן לֲח? נֻכַּת הַּנְשִיאִים שֶהֵבִיאּו בַּקְעָּרָּהּובַּמַּזְרֵק שֶהָּיְתָּה הַּמִנְחָּה עֲשּויָּה הָּיְתָּה ְמִמָּה '(ז / י״ג)
הַּנְשִיאִים בְקָּרְבָּנֹות שֶבַּצֹאן) הַּתְיָּשִים? הַּגְדֹולִים מְכֻנִים ד ֵכַּיצ=(. ע )י״ז פַּסּוק / ז' (פֶרֶק
. פ ב אֶת ִהַּשְלִימּו רְכַּת- ה_ "יָּאֵר 'הַּכֹהֲנִים: _ ה_ 'א יִש_ וִיחֻנֶךָּ, אֵלֶיָך ָּ_ כ״ה-כ״ו) ' פָּס / ו' (פֶרֶק אֵלֶיָך."_
הַּמ הָּעֲגָּלֹות יצַּדְנִקְרָּאֹות ֵכ. צ לְחֲנֻכַּת- הַּנְשִיאִים שֶהֵבִיאּו כּוסֹות, ג פָּסּוק / ז' (פֶרֶק ְהַּמִש)'כָּן?
. ק ֵבָּמ לְחֲנֻכַּת- הַּנְשִיאִים הֵבִיאּו אֹותָּּה שֶגַּם כַּף-הַּכֶסֶף מְלֵאָּה הָּיְתָּה ה? הַּמִשְכָּן פָּסּוק / ז' (פֶרֶק פ״ו)
מִקָּרְבָּן חֶלֶק. ר מ הּוא כַּאֲשֶר לְהָּבִיא צָּרִיְך הַּנָּזִיר שֶאֹותֹו ְהַּנָּזִיר, ט״ו / (ו' שֶלֹו. הַּנְזִירּו)ת תְקּופַּת אֶת סַּיֵם
. ש מ מְפֻרְסָּם נָּזִיר אֵיזֶה ֵעַּל ר ּסּוַּפ " פָּרָּשַּת שֶל בַּהַּפְטָּרָּה?" נָּשא
. ת לְה צָּרִיְך הָּיָּה שֶהַּנָּזִיר נֹוסַּף ִדָּבָּר מַּמְנּו י. מָּנַּע ה פָּסּוק / ו' )'(פֶרֶק
תשובות:
. א. בְנִיסָּן א' כֹוהֲנִים. בִרְכַּת. ב. ג גֶפֶן ) ה. ד(ָּעַּשֶרֶת ד בְרֹו. ת ". ה 'ה לִפְנֵי" תְנּופָּה הַּכֹהֵן אֹותָּם הֵנִיף
שָּלֹום לְָך. ו""וְיָּשֵם. ז זָּג. ח חַּרְצַּנִים ". ט לָּנָּפֶש "טָּמֵא. י ְ(ו יַּיִן שֵכָּר). . כ כֶסֶף. ל לֵוִי מְרָּרִי. מ
כֶתֶר = נֵזֶר. נ ע ס. לֶתֹוס עַּתּודִים. . פ ""פָּנָּיו צָּב. צ קְטֹרֶת. ק. ר מַּצֹות ""רְקִיקֵי שִמְשֹון. ש. ת עַּל יַּעֲבֹר לֹא "תַּעַּר תִסְפֹורֶת-
"רֹאשֹו
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
