**למה אנחנו אוהבים דווקא את מה שבנינו** / הרב אליהו טרבלסי
בשנת 2011 פרסמו שלושה חוקרים, מייקל נורטון, דניאל מוצ׳ון ודן אריאלי, סדרת ניסויים על תופעה פסיכולוגית מעניינת.
הם נתנו לאנשים להרכיב בעצמם קופסאות של IKEA, לקפל אוריגמי ולבנות דגמי לגו. אחר כך ביקשו מהם להעריך כמה המוצר שווה.
התוצאה הייתה מפתיעה.
אנשים נתנו ערך גבוה יותר לחפץ שהם עצמם הרכיבו, אפילו כשהתוצאה הייתה חובבנית למדי. החוקרים כינו זאת ״אפקט איקאה״: אנחנו נוטים לאהוב ולהעריך יותר דברים שהשקענו מאמץ ביצירתם.
אבל היה פרט חשוב אפילו יותר. האפקט הופיע בעיקר כשהאדם הצליח להשלים את המשימה. כאשר נתנו למשתתפים לבנות משהו ואז לפרק אותו, או כאשר הם לא הצליחו להשלים את הבנייה, הערך המיוחד כמעט נעלם.
כלומר, משהו קורה לנו כשאנחנו יכולים להסתכל על חפץ ולומר: *אני בניתי את זה. *
״חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים״ (דברים טז, יג).
חז״ל למדו מן המילה ״תעשה״ דין הלכתי: ״תעשה ולא מן העשוי״. סוכה צריכה להיווצר בדרך של עשייה כשרה, ולא רק להיווצר מאליה בלי מעשה מתאים. יש כאן רעיון יפה.
לפני כמה ימים עמדנו ביום הכיפורים בבית הכנסת וביקשנו מהקב״ה: תסלח. תטהר. תמחוק. תפתח לנו דף חדש.
ואז מגיעים הימים שבין יום הכיפורים לסוכות, ופתאום התורה שמה לנו ביד מברגה. קרשים. אזיקונים. סכך. קישוטים. עכשיו לא רק מבקשים. *עכשיו בונים. *
אולי זו אחת הסיבות שסוכות מרגיש כל כך אישי.
יש סוכה שאבא בנה, ילדים קישטו, מישהו טיפס בשביל הסכך, מישהו החזיק את הקרש העקום, ואחרי שעה של ויכוחים אם זה ישר או לא, פתאום כולם עומדים ומסתכלים: זו הסוכה *שלנו*.
והמחקר על ״אפקט איקאה״ מסביר לנו שזה לא מקרי. האדם נקשר למה שהוא שותף בבנייתו.
ואולי זה נכון לא רק לסוכה.
אם אנחנו רוצים בית שמח? אי אפשר להזמין אותו מוכן. רוצים קשר טוב עם הילדים? צריך לבנות אותו. רוצים תפילה אחרת השנה? צריך לבנות אותה. רוצים קהילה טובה יותר? משפחה קרובה יותר? תורה משמעותית יותר? אין משלוח. צריך ללכלך את הידיים ולהתחיל לעבוד.
אל תיתן לסוכות פשוט ״לקרות״ סביבך. תבנה משהו. שים סכך. תלה קישוט עם הילד. תזמין מישהו. תכין דבר תורה לסעודה. תהיה שותף ביצירת החג.
כי אולי השמחה של סוכות מתחילה עוד לפני שנכנסים לסוכה. היא מתחילה ברגע שבו אדם יכול להביט במשהו קדוש בחיים שלו ולומר: *לא קיבלתי את זה — בניתי את זה. *
יום הכיפורים נתן לנו דף נקי. *סוכות מזכיר לנו שדף נקי הוא רק ההתחלה. עכשיו צריך לבנות עליו חיים. *
נשלח על ידי: אליהו טרבלסי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה