בעזרת ה' יתברך
אור החיים הקדוש פרשת בלק
כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְ-הֹוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃ יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃ אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃ כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרְﬞכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃
(ו) כנחלים נטיו וגו'. רז״ל דרשו (סנהדרין דף קה:) בזה הרבה דרשות, ואפשר לפרש הכתוב על זה הדרך שהכתוב מדבר כנגד ד' כתות הצדיקים שבעם ה'. א' הוא כשמואל הנביא שהיה מסבב כל ארץ ישראל ללמד ישראל תורה ומצות בכל שנה ושנה כאומרם ז״ל (שבת דף נו.). ב' כת הצדיקים הקבועים לתלמוד תורה ללמוד וללמד ולהורות משפט, והיא כת העומדת בלשכת הגזית העוסקת בתורה ובהוראה כידוע, והיא בגדר הראשון עצמו אלא שהמבקש ה' יבא אליהם, מוסיף עליהם שמואל שהוא היה מסבב להורותם. ג' כת הלומדת תורה לשמה לעצמה להשכיל ולהבין אמרי נועם, יתירה עליה כת הראשונה שלומדת ומלמדת. ד' היא כת המחזקת ידי הלומדים ויוצאים למלאכתם למצוא טרף אדם.
וכנגד ד' כתות אמר ד' דמיונים. כנגד כתו של שמואל אמר כנחלים נטיו, שהם עושים כנחל הזה שנוטל מימיו ממקום למקום לשתות ממנו, כמו כן כת זו שטורחין בעצמן להשקות צמא למים חיים. וכנגד כת ב' אמר כגנות עלי נהר, כגן הזה שהוא נטוע וכל הרוצה ליהנות יבא ויהנה, גם מוליכים פירות ממנו וזנים הרחוקים, כמו כן הם כת נטועה בלשכת הגזית וכל הרוצה ליהנות יבא ויהנה, גם פירותיהם הולכים למרחוק שהבאים לשם מתחכמין מהם ויוצאים להשקות צמאי תורה, וכן כתיב (ישעי', ב) כי מציון תצא תורה וגו'. וכנגד כת הג' הלומדין לעצמן ואין בהם כח להשפיע לזולת אמר כאהלים נטע ה', כיעקב איש תם יושב אוהלים ללמוד לעצמו, ואמר לשון נטיעה כנטיעה הזאת שכל שהיא מתישנת מוסיף שרשים ואחיזה ביניקתה, כמו כן לומדי תורה כל זמן שמאריך בעסק התורה תוסיף להשתרש נפשו בה. וכנגד כת הד' אמר כארזים עלי מים, ארזים רמז לעשירי עם בעלי קומה בעלי כח וגבורה בעולם הזה, אבל אין עושים פירות בתורה לפי שאינם לומדים בתורה.
וכבר כתבתי בכמה מקומות כי פרי התורה הוא לבדו יקרא פרי. ועיין מה שפירש בזוהר (ח״ג רב א) בפסוק לא תשחית את עצה וגו' ממנו תאכל וגו', שהכתוב רומז לבעל תורה שהוא עושה פרי וכו' יעויין שם. ואמר עלי מים שחוזקם גם כן הוא עלי מים שהיא התורה, לפי שמחזיקים ידי האנשים הלומדים בתורה שנמשלה למים ויהנו מהמים עצמם, כי המחזיק ידי לומדי תורה חולק עמהם שכר כידוע. והכוונה בכל המאמר לומר שכל ישראל עומדים בשורש הקדושה זאת התורה, ואפילו העוסקים בענין עולם הזה.
(ז) יזל מים וגו'. הכוונה על פי דבריהם (שמו״ר פכ״ח) כי כל איש ישראל קבל מסיני חלק בתורה, ולזה רמז מורשה ודרשו (פסחים דף מט:) אל תקרי מורשה אלא מאורשה, ואמר כאן כי כל מה שמחדשים בתורה הוא מדליו ממה שדלה דלה משה שהכל רמוז בתורה שבכתב.
ואמר לשון דלי לומר כי בערך פינה (בינה) הגדולה אשר עתיד ה' לגלות לישראל בסוף הדורות בימי מלך המשיח שהוא שער החמישים של בינה, כל המ״ט הם בגדר דלי בערכו. ואמר כי הגם שעתה הוא דלי, זרע ישראל יזכה לקחת מים רבים שהוא שער הנ', והוא אומרו וזרעו במים רבים.
(ח) אל מוציאו ממצרים וגו'. פירוש על דרך אומרם ז״ל כי בצאת ישראל ממצרים בררו כל נצוצי הקדושה שהיו בקליפת מצרים, וכבר הקדמנו שתוקף הקדושה היא כשמבררת ענפיה. והוא אומרו מוציאו וגו' כתועפות ראם לו — פירוש לעם. ולזה גם כן רמז במאמר יאכל גוים צריו, שהאכילה היא להוציא ניצוץ הקדושה שבו ותהיה נכללת בנפש ישראל בסוד (משלי, יג) צדיק אוכל לשובע נפשו. ואומר ועצמותיהם — פירוש ואפילו בחינה המתעצמת בהם יגרם אותה.
ואומרו וחציו ימחץ יתבאר על דרך אומרם ז״ל (תנחומא פ' בשלח) בפסוק (ישעי', כד) יפקוד ה' על צבא וגו', שאין הקדוש ברוך הוא מאבד אומה למטה עד שפוקד על שר שלה למעלה. והנה כשהאומה נחלשת לבד לא יאבד השר למעלה אלא ישפילנו ה', וכשהאומה יארע לה כסדום ועמורה אז יאבד שרה למעלה. והוא אומרו וחציו — פירוש כח מערכתם שהם חצים הלוחמים בעדם והם השרים, ימחץ על דרך אומרו (תהלים, קי) מחץ ראש על ארץ רבה שיאבדו כח שריהם מלמעלה. ואם נפרש ימחץ לשון טבילה ורחיצה יכוין לומר שאין זורקין חץ שאינו נתקע בהם ונטבל בדמם.
נשלח על ידי: זוהר יצחק
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה