מדוע נקרא זוהר?
תיקוני זוהר דף יז ע״א
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי''ם וְגוֹמֵר, כְּתִיב (דניאל יב ג) הַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וְגוֹמֵר, אִלֵּין אִינוּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי וַחֲבֵרָיו, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, וְרַבִּי אַבָּא, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי חִיָּיא, וְרַבִּי יִצְחָק, וּשְׁאָר חַבְרַיָּא, דְאִזְדַּהֲרוּ זְהִירוּ לְעִילָא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, מַאי כְּזֹהַר, אֶלָּא כַּד עָבְדוּ הַאי חִבּוּרָא, אִסְתַּכְּמוּ עֲלֵיהּ לְעִילָא, וְקָרְאוּ לֵיהּ סֵפֶר הַזֹּהַר, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים בֵּיהּ יְהוֹן נְפִישִׁין כַּכֹּכָבִים לְעוֹלָם וָעֵד, דְּלָא אִתְחֲשִׁיךְ נְהוֹרָא דִלְהוֹן לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין, בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִתְחַבַּר הַאי חִבּוּרָא, רְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְאֵלִיָּהוּ לְאַסְכָּמָא עִמְּהוֹן בֵּיהּ, וּלְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּא דִלְעִילָא וְתַתָּא, וְכָל חֲיָילִין דְּמַלְאָכִין עִלָּאִין, וְנִשְׁמָתִין עִלָּאִין, לְמֶהֱוִי עִמְּהוֹן בְּאַסְכָּמוּתָא וּרְעוּתָא כַּחֲדָא.
[תרגום: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי''ם וְגוֹמֵר. כָּתוּב הַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וְגוֹ', אֵלּוּ הֵם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו - רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יוֹסִי וְרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יִצְחָק וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים, שֶׁהִזְהִירוּ זֹהַר לְמַעְלָה כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. מַה זֶּה כְּזֹּהַר? אֶלָּא כְּשֶׁעָשׂוּ אֶת הַחִבּוּר הַזֶּה, הִסְכִּימוּ עָלָיו לְמַעְלָה, וְקָרְאוּ לוֹ סֵפֶר הַזֹּהַר. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים בּוֹ יִהְיוּ רַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁלֹּא יַחֲשִׁיךְ הָאוֹר שֶׁלָּהֶם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִתְחַבֵּר הַחִבּוּר הַזֶּה, נִתְּנָה רְשׁוּת לְאֵלִיָּהוּ לְהַסְכִּים עִמָּם בּוֹ, וּלְכָל בַּעֲלֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה וְכָל חֵילוֹת הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, וּנְשָׁמוֹת עֶלְיוֹנוֹת, לִהְיוֹת עִמָּם בָּהֶם בְּהַסְכָּמָה וְרָצוֹן כְּאֶחָד].
עריכת הזוהר
כתם פז חלק א עמ' צה
בהיות האמת, החיבור הזה מלוקט מלקט שכחה ופאה מהחיבור הגדול הראשון, אשר שמענו שהיה משא מ' גמלים, ובעוונותינו שרבו אבדנוהו - הוא וספרים רבים, כמו ספרא דחנוך, ספרא דשלמה, ספרא דרב המנונא סבא, ויותר מהמה זולתם רבים ונכבדים. והיה הסבה בזה אורך הגלות וטלטול ישראל ממקום למקום, שזה היה סבה שנתמעטו הלבבות וטח עיניהם של אחרונים מראות מהשכיל לבותם בספרים ההם עד שלא היו נפתחים מראש השנה לראש השנה - שהיו בעיניהם כדברי הספר החתום, אשר יתנו אותו אל יודע ספר לאמר: קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא. והיו מניחים הספרים בזוית בתיהם עד אשר בלו ועש אכלם, או דלף טורד נפל עליהם וספו תמו מן בלהות. ולולי חסדי יי' כי לא תמו, בהשאיר הראשונים אחריהם ברכה, בניהם קמו תחתיהם - נתן אלקים בלבם לתור ולבקש ללקוט הנשאר מהספרים ההם יתר הפליטה הנשאר זעיר שם זעיר שם ויצברו אותם מפה ומפה, ויחברו ענין אל ענין כפי מסת ידיהם ובדרך זה נעשה החבור הזה הנמצא אצלנו היום. ואשר לזאת הסבה, לפעמים לא תמצא קשור ענין אל ענין כאשר בתחלה. ולפעמים לא נמצא תחלת הענין עם סופו ולא סופו עם תחלתו.
משנת חכמים למהר״ם חאגיז, המעלה הי'
ס' שלב - כי האמת יורה דרכו דמסדר ומחבר ספר הזוהר הקדוש, דודאי אדם גדול היה דבאו לידו הקונטריסים, ומן השמים זיכו אותו להוציא לאור תעלומות חכמה רמה ונעלמה והוא סידר הקונטרסים על סדר הפרשיות, אך לא חלילה רשב״י או רבי אבא עשו סדר זה הנמצא בידינו, כי זה טעות ושטות מפורסם וכו',
ס' שלד – אוף הכי בחיבור נורא זה מספר הזוהר אין להסתפק בעיקרן של דברים כהוייתן שיצאו מפי רשב״י וחבריו, ולכן המהרהר אחריו כמהרהר אחר השכינה, אך המסדר עשה התקשרות הדברים כאשר עליו באו לידו על נכון.
כיצד התגלה הזוהר
שם הגדולים מערכת ספרים אות ז - זהר
[ח] זהר ראיתי כתוב מהרב מהר״א רוויגו וז״ל: מצאתי בזהר כ״י ישן נושן אצל מורי מהר״ם זכות נר״ו. מצאתי כתוב באמת כי ראש המקובלים ר' נחוניא ן' הקנה והוא חיבר ס' הבהיר ואחריו רשב״י עשה ספר הזהר וחיבר בו כמה חבורים כמו התיקונים. וכשמת רשב״י ורבי אלעזר וכל הדור ההוא אבדה חכמת הקבלה. עד שהקרה ה' לפני מלך אחד ממלכי מזרח שצוה לחפור במקום אחד על עסקי ממון. ונמצא שם ארון אחד ובו ספר הזהר ושלח לחכמי אדום ולא ידעו ולא יבינו. שלח אחר היהודים באו אצלו וראו הספר וא״ל אדונינו המלך זה הספר עשאו חכם אחד והוא עמוק ואין אנו מבינים אותו. אמר ליה וכי אין יהודי בעולם שמבין אותו אמר לו יש במדינת טוליטילה. והמלך שלח הספרים עם גבוריו לטוליטולא וכשראוהו חכמי טוליטילא שמחו בו שמחה גדולה ושלחו למלך מתנות רבות ומשם נתפרסמה הקבלה בישראל. ע״כ מצאתי כתוב מהרב הנז'. והרב יש״ר בספר מצרף לחכמה דף כ״ב כתב דשמע מפי מגידי אמת שבש' ש״פ שבזזו הספרדי' עיר הידילבירגה לקחו מהאקידימיי״א כמה אלפים ספרים וביניהם ספרי קדש על קלף ובכלל ס' הזהר על כל עשרים וארבע משא סבל ושולחו הספרים לחשמנים ודוכסים ע״ש:
אור יקר (תיקוני זוהר שער ה' סימן א)
וכן היה במציאות גילוייו נס ופלא שאין מי שידע אופן גילוייו, ויש בזה דרכים רבים. יש מי שאומר שמצאו ישמעאלי עובד אדמה במערה במירון ומכרו לבשמים ורוכלים לכרוך התבלים, ומצאו חכם אחד מתושבי דרעא בארץ ישראל בעיר צפת תוב״ב מפוזר ומפורד וקרוע, וקבצו וטרח כמה טרחות עד שהלך אפילו באשפות לקבץ החתיכות הקטנות שמכרו הרוכלים והבשמים (ב) [ו]תבלים כדרך הנשים שמשליכין ניירין שכורכין התבלים, והלך על כל חנויות הרוכלים מוכרי בשמים ותבלים וקנה מהם כל מה שנשאר בידם שמכר להם עובד אדמה ישמעאלי שמצאו במערה, והעתיקו ונמצא בו חסרונות הרבה מזה שנאבד וכלה ונקרע ונפזר, ואין בזה הכרח ולא ראיה, רק שמצינו שבארץ דרעא במדינות המערב היה עיקר מציאות הספר, ומשם נתפשט אלינו…
שם הגדולים מערכת גדולים אות א [ריט]
הלא מראש הנה זאת חקרנוה ראשונים שאלו אמאי לא אתא משיחא בימי חסידים הראשונים ובימי ר' שמעון בן יוחאי וכל קדושים עמו אשר היו דבקים בו ית' והיו נשמות עליונות ובעסקם בתורה אתא אש״א שפצינהו. והיתה האש מלהטת סביבם ומלאכי השרת מוקפים חומה. ואליהו זכור לטוב הוה מתרחיש להו כאשר ידבר איש אל רעהו וכביכול גוזר גזרה ואינהו בטולי בטלוה דהוו מתקפי ברחמי ונהרו״ת המושכין עד דאתבסם עלמא וחדל להיות לצר״ה. ומדוע בושש לא בא בן ישי הלא דוד מסתתר באותם הימים.
ועוד יש לחקור מדוע ס' הזהר הקדש לא נתגלה לאמוראים ורבנן סבוראי והגאונים ולגדולי הרבנים. ואיך נתגלה אח״כ בדורות הגרועים מהם. והנה לחקירה ראשונה התשובה מבוארת כי גזרה חכמתו יתברך שיהיו אלף שנים במעמד זה כדכתיב נתנני שוממה כל היום דוה והוא יומו של הקדוש ברוך הוא וכן אמרו בזהר ובמדרש איכה בכמה דוכתי וכל התנאים ואמוראים היו סמוך לחרבן בתוך האלף שנים שהרי אב אשי שסידר התלמוד היה בשנת שנ״ח לחרבן ולכן לא הועילה קדושתם להביא המשיח כי גזרה עומדת.
וממוצא דבר אפשר לומר כי ודאי הכל בשקול אל דעות ולו נתכנו עלילות ואפשר דבהיות גזרת החרבן אלף שנים וכל הקדושים היו בתוך האלף שנים לא רצה הקדוש ברוך הוא שיגלה ס' הזהר שיש בו כמה חומרות ועונשים כרחם אב על בנים כי באותו פרק היו רעות ותוקף הצרות והיו ישראל בצער גדול. ואם היו מתגלים דברי הקדושים רשב״י וחביריו וכל העונשים היה מקום לשטן לקטרג יותר על ישראל לרעו״ת ביעקב רעה אחר רעה. אבל אחר שעבר אלף שנים מהחרבן שנשלמו שנת ד' אלפים תתכ״ח אז היה יכול לבוא משיח ובעו״ר אשתהויי אשתהי וזה חטא נוסף לכלל ופרט על כל חטאים וחלול שמו ח״ו ותורתו. ונתגבר היצה״ר מאד יען כבר נתברר הרבה ועתה הברירה ברגלים וכמ״ש בעקבות משיחא חוצפא יסגא שהיא התאוה שמתגברת בראותה כי כלתה אליה רעה וכמו שביאר באורך רבינו האר״י זצ״ל ומתגבר' להחטיא אבל כשל כחה בענין הרעות ותוקף הצרות כי כבר הוברר הרבה כאמור מפי כבוד האר״י זצ״ל (וגזרת ת״ח טעם יש בדבר) ולכן סמוך לדורות שאחר האלף שנה מהחרבן נתגלה אור הזהר להגן על הדורות ושאם נזכה להתעסק בסתרי תורה כדת מה לעשות בזכות זה תפרה ישע ישועת ישראל…
סגולות הזוהר
זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת נשא דף קכד עמוד ב
וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. [תרגום: וּמִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר הַזֶה, יֵצְאוּ בוֹ מֵהַגָּלוּת ברחמים].
תיקוני זוהר תקונא שתיתאה, כג ע״ב-כד ע״א
וְכַמָּה בְּנֵי נָשָׁא לְתַתָּא יִתְפַּרְנְסוּן מֵהַאי חִבּוּרָא דִילָךְ, כַּד יִתְגַּלֵי לְתַתָּא בְּדָרָא בַתְרָאָה בְּסוֹף יוֹמַיָּא, וּבְגִינֵיהּ (ויקרא כה י) וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ וְגוֹמֵר. [תרגום: וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם לְמַטָּה יִתְפַּרְנְסוּ מֵהַחִבּוּר הַזֶּה שֶׁלְּךְ, כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה לְמַטָּה בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים, וּבִגְלָלוֹ וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ וְגוֹמֵר. ].
מורה באצבע סימן ב אות מד
לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד בשגם לא ידע מאי קאמר ואף שיטעה בקריאתו והוא תיקון גדול לנשמה לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא מכל מקום נתלבשה בכמה ספורים ואדם הקורא ומבין הספורים נותן דעתו על הפשט הפשוט אבל ספר הזוהר מן הסודות עצמן בגלוי והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג:
פלא יועץ ערך זוהר
לְמוּד סֵפֶר הַזֹּהַר נִשְׂגָּב מְאֹד לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ הַנֶּפֶשׁ וַאֲפִלּוּ אִי לָא יָדַע מַאי קָאָמַר וְשׁוֹגֶה בּוֹ שְׁגִיאוֹת הַרְבֵּה הוּא חָשׁוּב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדִּכְתִיב: "וְדִגְלוּ עָלַי אַהֲבָה" (שיר השירים א, ד) פִּי' רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וְדִלּוּגוֹ עָלַי אַהֲבָה". הָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹק קָטָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר וּמְדַבֵּר חֶצְיָן שֶׁל תֵּבוֹת בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וְאָבִיו וְאִמּוֹ יִצְחֲקוּ לוֹ יִשְׂמְחוּ לְקוֹלוֹ - כָּךְ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יְשַׂחֵק וְיִשְׂמַח כְּשֶׁהָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יֵשׁ לוֹ חִבָּה בַּתּוֹרָה וְרוֹצֶה לִלְמֹד אַךְ אֵין דַּעְתּוֹ מַשֶּׂגֶת, אוֹ אֵין לוֹ מִי שֶׁיְּלַמְּדֵנוּ וְלוֹמֵד כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ - בְּוַדַּאי עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ וּבָא בִּשְׂכָרוֹ. הִנֵּה כִּי כֵן אֵין מָקוֹם פְּטוֹר לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד - אֵין טַעֲנָה זוֹ פּוֹטַרְתּוֹ לְיוֹם הַדִּין כִּי יָכוֹל לִלְמֹד כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ. וּנְהִי שֶׁבְּלִמּוּד הַמִּשְׁנָיוֹת והכ״ד [=התנ״ך נקרא כ״ד מפני שיש בו כ״ד ספרים] יֵשׁ דֵּעוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִין לְפָחוֹת מַהוּ הָעִנְיָן שֶׁלּוֹמֵד אֲבָל בְּלִמּוּד תְּהִלִּים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ אֲפִלּוּ בְּאֵין מֵבִין כְּלָל חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לִפְנֵי ה'.
מי יכול ללמוד קבלה
שו״ת מאמר מרדכי כרך ג יורה דעה סימן י
א. יש הבדל בין לימוד הקבלה "עץ חיים", "שער הכוונות" וכדו' לבין לימוד ספר הזוהר.
ב. מי שמילא כרסו בש״ס ובפוסקים בארבעת חלקי השו״ע, מצוה שילמד את תורת הקבלה מפי מקובל, איש מפי איש.
ג. מי שלא מילא כרסו בש״ס ופוסקים יכול לקרוא את ספר הזוהר לא בעמקות וללמוד את הזוהר שבחוק לישראל גם בעיון, אך אסור לו ללמוד את חכמת הקבלה עד שילמד ש״ס ופוסקים.
ד. אין לנשים ללמוד קבלה גם אם הן צדקניות וחסדניות וק״ו בן בנו של ק״ו שאסור ללמוד גברים ונשים ביחד.
ה. מצוה גדולה מוטלת על מי שלמד ש״ס ופוסקים ללמוד את תורת הקבלה, ולמי שלא הגיע למדרגה זו, לקרוא זוהר לא בעמקות ולקרוא זוהר שבחוק לישראל כדי שנזכה להגאל בזכות חכמת האמת.
בברכה רבה, מרדכי אליהו ראשון לציון הרב הראשי לישראל
נשלח על ידי: הרב שלו שבתאי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה