רבה– הושענא מלחמה מנהל המלך? דוד איך
ברזל חרבות מלחמת ערב הזה השיעור על אישי …סיפור
למלחמה שקשור חג גם אלא השלום, חג רק לא הוא …סוכות
היא האמת שלום… לך יהיה למלחמה מוכן אתה אם שרק
."… גדול מקל ושא ברכות: דבר רוזוולט" (טדי) תיאודור
קַדְמָאָה בְיֹומָא אִּתְמַר אַמַאי אַבָא, אַבָא וְאָמַר, אֶלְעָזָר רַבִּי "קָם.): (כט הזהר תקוני מָאנֵי בְרִּי לֵיּה אָמַר ג), כג (ויקרא הָדָר עִּץ פְרִּי הָרִּאׁשֹון בַּיֹום לָכֶם דְסֻּכֹות, ּולְקַחְתֶם
א קְרָבָא מָאנֵי לֹון, ּובְאִּלֵין נָטְלִּין בִּימִּינָא ִּקְרָבָא דִּינָא… דְנָצְחִּין רְׁשִּימִּין יִּשְרָאֵל ינּון."
סֻּכֹות הָרִּאׁשֹוןׁשֶל בַּיֹום נֶאֱמַר לָמָה אַבָא, אַבָא וְאָמַר: אֶלְעָזָר רַבִּי קָם, : [תרגום בְיָמִּין נֹוטְלִּים הַקְרָב אֶתּכְלֵי בְנִּי, לֹו: אָמַר הָדָר? עֵץ פְרִּי הָרִּאׁשֹון בַּיֹום לָכֶם, ּולְקַחְתֶם
בַדִּין…] רָאֵלׁשֶמְנַצְחִּים יִּש רְׁשּומִּים הַלָלּו הַקְרָב ְּובִּכְלֵי
רבה מדרש בַּיֹום לָכֶם בִּזְכּותּולְקַחְתֶם אָמַר, לֵוִּי רַבִּי בְׁשֵם בְרֶכְיָה "רַבִּי ל, טז): (ויקרא
הָרָׁשָע, עֵשָו זֶה הָרִאׁשֹון מִן לָכֶם רִּאׁשֹון, ּופֹורֵעַ לָכֶם נִּגְלָה אֲנִּי הֲרֵי הָרִּאׁשֹון, דִּכְתִּיב מָרֹום כָבֹוד בֵיּה: ּכִּסֵא דִּכְתִּיב הַמִּקְדָׁש, בֵית זֶה רִּאׁשֹון, לָכֶם הָרִּאׁשֹון, ּובֹונֶה וַּיֵצֵא בֵיּה: רִּאׁשֹון בֵיּה: דִּכְתִּיב הַמָׁשִּיחַ, מֶלְֶך זֶה רִּאׁשֹון, לָכֶם מִּקְדָׁשֵנּו. ּומֵבִּיא מְקֹום מֵרִּאׁשֹון
ה הִּנֵה ִּלְצִּּיֹון." אֶתֵן מְבַשֵר וְלִּירּוׁשָלִַּם נָם
ישראל ארץ את לכבוש התחילו ישראל עם רבה הושענא ביום! בנוסף,
) ה״ג פ״ד סוכה ירושלמי ב ועיין קסו' מועדים נועם אמרי אברג׳ל (הרב ל חז "לפי סוכות ימי שבעת היו יריחו חומת את ישראל עם הקיפו בהם ימים …השבעה
עשו7 השביעי ביום הושענא ביום גם כך נוהגים אנו לכן החומה, את והפילו הקפות
! רבה
סוכות המועד חול בשבת הנקראת ההפטרה (לח, יח– מיחזקאל לקוחה )לט, טז
ומגוג גוג. במלחמת ועוסקת
נקבעה למה לא (מגילה הגמרא של קביעה אלא ממנהג חלק לא היא הזו,). הקריאה
זו הפטרה? דווקא
רש״י השלמה היא ומגוג גוג על ביחזקאל ההפטרה שבחירת מסביר ״ביום״) (ד״ה של ראשון חג בהפטרת קראנו שאותה בזכריה המתוארת הימים אחרית למלחמת
. סוכות
ישראל על שיצורו הגוים, כנגד העתידית ההגנה במלחמת עוסקות האלו הנבואות שתי
הימים. באחרית
ירושלים על הגשמית המלחמה את יותר מדגיש הנביא, זכריה הנביא, יחזקאל
מלחמת של העיקרי שהמוקד מדגיש זאת, לעומת עולם ה יהיה הימים אחרית ב
בעולם שמים שם. קידוש
כדי האלו המלחמות את עורך היה הוא איך על להתעכב רציתי המלך דוד של ביום
לימינו …ללמוד
מהמילואים ישר מהקהילה מישהו של מצוה לבר הגעתי אחד ערב ב מדי 'עם
ונשק …מאובקים
רב אתה אותי ושאלה צרפת תושבת מהמוזמנות אחת אליי ניגשה תורה הדבר לאחר
בצבא מפקד? ! ? או
לה, עניתי המלך דוד את מכירה? את
תהלים בטח! בהתרגשות! ענתה
לארץ חוזרים ואנחנו ומגן… חרב עם ממש נלחם גם הוא מהתהלים שחוץ לה אמרתי
כמוהו בדיוק הפיזית המלחמה עם התהלים את ולשלב לחזור וצריכים! ישראל
בהלם היתה …היא
גשמית- מלחמה הסוף עד לחסל
וְעַצְמֹתֵיהֶם צָרָיו יֹאכַלּגֹויִּם ״ (כד, ח-ט): במדבר1 יִּמְחָץ: ּכָרַעׁשָכַבּכַאֲרִּי וְחִּצָיו יְגָרֵם
אָרּור וְאֹרְרֶיָך בָרּוְך מְבָרֲכֶיָך יְקִּימֶנּו מִּי."ּוכְלָבִּיא
הללו בלעם שדברי מסביר (שם) הנצי״ב - שאול מלכות בין ההבדל את מתארים
בחינת גאולתנו, של הראשון בשלב המלכות אופי את המסמלת, הזמנית המלכות
יוסף בן, משיח בשלב המלכות אופי את המסמלת, הנצח מלכות דוד- של למלכותו
בחינת גאולתנו, של והסופי השני דוד בן. משיח
זה הבדל של משמעותו ומה, אלו מלכות הנהגות שתי בין העקרוני ההבדל מהו
והתחייה הגאולה דור? לדורנו,
- מז (יד, א׳ שמואל אֹיְבָיו בְכָל סָבִּיב וַּיִּלָחֶם יִּשְרָאֵל עַל הַמְלּוכָה לָכַד ״וְׁשָאּול מח):
צֹובָהּובַפְלִּׁשְתִּים עַמֹוןּובֶאֱדֹוםּובְמַלְכֵי בְמֹואָבּובִּבְנֵי יַרְׁשִיע. ״ יִפְנֶה אֲׁשֶר ַּובְכֹל
מאוד תמוה ירשיע׳, יפנה אשר ׳ובכל זה, פסוק של. סיומו היה לא וכי ׳ירשיע׳?
׳יצליח׳ לומר יותר? מתאים וביסוס אויביו כל על שאול של שניצחונותיו לומר הייתכן
׳רשע׳ היו אלו, בפסוקים כמתואר מכך, כתוצאה? מלכותו
לבין במלחמה, שאול של והנהגתו מטרותיו בין עקרוני הבדל שהיה הנצי״ב, מבאר
דוד של. אלה
, תחתיו׳ אויביו את ׳להפיל רק הייתה במלחמותיו שאול של מטרתו לנצחם דהיינו שלטון והעמדת המקום כיבוש ללא אך ממוקד, סיכול מעין נקודתי, באופן במלחמה
אויביו של במקומם. וריבונות
רק אויביו את מחליש היה ששאול היו זו מלחמה שיטת של המעשיות תוצאותיה
שנית בו ולהילחם ראש להרים שבים היו זמן לאחר אך. לשעה, זו מלחמה, שיטת
כפולה לרשעות: גרמה
ובמלחמתם ממפלתם, שהתאוששו לאחר להילחם שבו פעם שבכל, לאויביו ביחס. א ישראל עם עד במלחמתם חדשה רשעות הוסיפו. הנוספת
מדומה אשליה יצר הרגעי שהניצחון משום וזאת, עצמו ישראל לעם ביחס. ב גדול לתסכול וגרמה הבאה, במלחמה שהתנפצה אשליה הסתיימו, שהמלחמות
ישראל עם אצל. וייאוש
המלך דוד לעומתו, כמלחמה- אויביו על בניצחון רק הסתפק לא אויביו 'להפיל
נצחונו לאחו אלא תחתיו', שלו שלטונו את שם העמיד אויביו, מיד המקום את. כבש
המלחמות- של הסופי לסיומן שהביא דבר, לחלוטין אויביו את מיגר ובכך דָוִד ׳וַיְהִי
מַשְכִיל׳ דְרָכָו! לְכָל
1 טמיר ערן לרב. אמונה בנין
בנוי בשטח לחימה בתורת 'זיג פתיחת בעת (למשל שטח' תא 'פותח כשאתה '(לש״ב),
– מסתכן אתה אפשרי) אויב מבחינת ידוע לא תחום אל לפינה מעבר זהירה הסתכלות אם גם אחורה חוזר לא לעולם אתה שטח התא את פותח כשאתה לכן הפתיחה, בעת
עליך לירות מתחיל. מישהו
הזה השטח פתיחת בעת שוב להסתכן תצטרך שהיא) סיבה (מכל אחורה תחזור, אם שקט של רגע "בכל החשוב: הכלל (לפי מיקום שינה והאויב חדשים יהיו הסיכונים
ומשתנה מתרחב האיום.)"! מעגל
מסוגל שאתה בקצב עליה תעבוד עליה, לעבוד מידה לקחת אם, המידות בעבודת גם המערכה את שהכרעת עד אותה תעזוב אל! אבל
דברים אותם עם מתמודד החיים כל עצמך את תמצא למידה ממידה תדלג …אם
אחיעד הרב על סיפור, אטינגר של אבא בערב אגוז של בקרב נפל אטינגר הראל סרן
הי״ד השנה! , ראש עד ברורה במשנה קטן סעיף עזב ולא בישיבה מאחורי שלמד
לנצח אותו ש…יזכור בטוח שהיה
׳ - נכתבה׳ לדורות שנצרכה נבואה שאול מלכות בין המסובכת המעבר בתקופת כאז
היום כן הנצחית דוד למלכות, הארעית בן משיח לתקופת יוסף בן משיח תקופת בין נקודתי ניצחון ידי על ממוקד סיכול רק איננה לנקוט עלינו שבה המלחמה שיטת דוד, התקיימותה עד ארצנו, מרחבי בכל ריבוני שלטון העמדת אלא אויבנו, עם כמאבק
במילואה בלעם נבואת של. בע״ה
רוחנית- מלחמה ה בשם 'לקרוא
מצרים ביציאת כבר נתקלים אנו בפלשתים "לֹא- כאשר, אֶרֶץ דֶרְֶך אֱֹלהִּים נָחָם
וגו;'פְלִּׁשְתִּים" והם, השופטים תקופת כל במשך בפלשתים נתקלים אנו מכן לאחר אָמְרּו יִּשְרָאֵלּכִּי אֶרֶץ בְכֹל יִּמָצֵא לֹא "חָרָׁש אשר עד מכולם, יותר ישראל לעם שהציקו
נעלמו הפלשתים אולם יג, יט א' (שמואל חֲנִּית" אֹו חֶרֶב הָעִּבְרִּים יַעֲשּו פֶן;)פְלִּׁשְתִּים
דוד בית מלכות. לאחר
. וגוליית דוד מלחמת – השטח מן אותם שסילק הוא אחד אירוע
המערכה באותה ישראל עם בקרב המורל את מתארים: הפסוקים וְכָל "וַּיִּׁשְמַעׁשָאּול אֶת בִּרְאֹותָם יִּשְרָאֵל אִּיׁש וְכָל … מְאֹד וַּיִּרְאּו וַּיֵחַתּו הָאֵלֶה הַפְלִּׁשְתִּי דִּבְרֵי אֶת יִּשְרָאֵל
יז, יא- א' (שמואל מְאֹד" וַּיִּירְאּו מִּפָנָיו וַּיָנֻסּו הָאִּיׁש האוהלים אל ברח ישראל עם כד).
אל הממדי״ם, ואל למיניהן הברזל' 'כיפות ואל הבטון …חומות
העם של והירוד השפל מצבו על המצביעה הצעה ישראל מלך מציע אז: או "וְהָיָה
חָפְׁשִּי יַעֲשֶה אָבִּיו בֵית וְאֵת לֹו יִּתֶן בִּתֹו וְאֶת עֹׁשֶרּגָדֹול הַמֶלְֶך יַעְׁשְרֶנּו יַּכֶנּו אֲׁשֶר הָאִּיׁש
בגלית– להלחם שיעז מי כה (שם.)'בְיִּשְרָאֵל" המלך בת עם יתחתן כסף, המון, יקבל
מס מלשלם פטור …ויהיה
הזו ההצעה מול אל נדהם המלך, דוד "וַּיֹאמֶר אז או העם, של הנורא מצבו על המעידה הַלָז הַפְלִּׁשְתִּי אֶת יַּכֶה אֲׁשֶר לָאִּיׁש מַהּיֵעָשֶה לֵאמֹר: עִּמֹו הָעֹמְדִּים הָאֲנָׁשִּים אֶל דָוִּד
חַּיִּים."ֹלהִּים א מַעַרְכֹות חֵרֵף הַזֶהּכִּי הֶעָרֵל הַפְלִּׁשְתִּי מִּי יִּשְרָאֵלּכִּי מֵעַל חֶרְפָה ֱוְהֵסִּיר ממס פטור חתונה? כסף? גליית? את שיכה למי המלך הבטיח מה אחרות: ? ? ? במילים הֶעָרֵל הַפְלִׁשְתִי מִי כִי יִשְרָאֵל מֵעַל חֶרְפָה ש״הֵסִיר מי הוא גליית את שיכה מי הרי
חַיִים אֱֹלהִים מַעַרְכֹות חֵרֵף כִי!"הַזֶה
הָעָם וַיְׁשִּבֻהּו הַזֶה וַיֹאמֶרּכַדָבָר אַחֵר מּול אֶל מֵאֶצְלֹו "וַּיִּסֹב לאחד, מאחד דוד הולך וכך
מדברים שאתם למה תקשיבו הָרִּאׁשֹון". ! דָבָרּכַדָבָר
גליית מול אל ניצב דוד דבר של בסופו הַפְלִּׁשְתִּי "וַּיַבֵט אבנים. חלוקי וחמשה מקל עם דָוִּד אֶל הַפְלִּׁשְתִּי וַּיֹאמֶר מַרְאֶה. יְפֵה עִּם וְאַדְמֹנִּי נַעַר הָיָה וַּיִּבְזֵהּוּכִּי דָוִּד אֶת: וַּיִּרְאֶה
בֵאֹלהָיו דָוִד אֶת הַפְלִׁשְתִי בַמַקְלֹות."וַיְקַלֵל אֵלַי בָא אַתָה אָנֹכִּיּכִּי! ? הֲכֶלֶב
בשם הקריאה על היא ישראל לבין הפלשתים בין שהמלחמה במפורש אמר גוליית
,'ה בְחֶרֶבּובַחֲנִּיתּובְכִּידֹון אֵלַי בָא "אַתָה משמעי: חד באופן שאמר זה הוא דוד ורק יְסַּגֶרְָך הַזֶה הַּיֹום חֵרַפְתָ! אֲׁשֶר יִּשְרָאֵל מַעַרְכֹות אֱֹלהֵי צְבָאֹות ה' בְׁשֵם אֵלֶיָך בָא וְאָנֹכִּי
לְעֹוף הַזֶה הַּיֹום פְלִּׁשְתִּים מַחֲנֵה פֶגֶר וְנָתַתִּי עָלֶיָך מ רֹאׁשְָך אֶת וַהֲסִּרֹתִּי וְהִּּכִּיתִָּך בְיָדִּי ֵה' הּכִּי הַז הַקָהָל וְיֵדְעּוּכָל לְיִּשְרָאֵל! אֱֹלהִּים יֵׁש הָאָרֶץּכִּי וְיֵדְעּוּכָל הָאָרֶץ ֶהַשָמַיִּםּולְחַּיַת מכריע למעשה בכך בְיָדֵנּו". אֶתְכֶם וְנָתַן הַמִּלְחָמָה לַה' ה׳ּכִּי יְהֹוׁשִּיעַ בְחֶרֶבּובַחֲנִּית לֹא
הפלשתים עם הקרב את. דוד
אנו כאשר ורק ה', בשם הקריאה על מלחמה היא הפלשתים עם שהמלחמה מפני
הנאו- את נכריע ה– בשם 'נקרא ימינו של! פלשתים
חומרית ה בתפיסה כללי אבל חומרי; מבחינה יותר חזק שיהיה מי הוא שינצח מי
משתנים המשחק הוא שינצח מי אלו במלחמות ישראל: בעם להילחם באים כאשר
. יותר גדולה רוח בעל שיהיה מי
שניצחה היא הרוח הסוד: זהו! כיצד? בְחֶרֶב אֵלַי בָא אַתָה הַפְלִּׁשְתִּי: אֶל דָוִּד "וַּיֹאמֶר חֵרַפְת אֲׁשֶר יִּשְרָאֵל מַעַרְכֹות אֱֹלהֵי צְבָאֹות ה' בְׁשֵם אֵלֶיָך בָא וְאָנֹכִּי,"ָּובַחֲנִּיתּובְכִּידֹון
צְבָאֹות ה' אָמַר בְרּוחִּי אִּם בְכֹחַּכִּי וְלֹא בְחַיִּל "לֹא."כי
הנשק כלי עם ומיומן, מאומן צבא יהיה שלנו שהצבא לכך לדאוג שעלינו ודאי
זאת– עם יחד אבל ביותר, והטובים החדישים אז כי הרוח, בנו תהיה לא חלילה אם
וחס חלילה ועפיפונים, בלונים עם אותנו להכריע …יוכלו
קוק הרב להיות אופן בשום תוכל לא "האומה תקעא): אגרת ב, הראי״ה, (אגרות … לא … ועזו יפיו כל עם, ז״ל הרצל ד״ר של חלומו של הצרה בהעוגה רק מצטמצמת
שנאוי שעם קול, הד להשיב ראוי לבדו מרודפיו, בטוח מקלט לו לבקש הולך בעולם,
נעור יהודה, אריה גור העמים, סגולת קדוש, שגוי אלא חייה את זו עולמים, לתנועת
סֶלָה אָהֵב אֲׁשֶר יַעֲקֹב 'ּגְאֹון אל נחלתו, אל ושב הולך הוא והנה."', הארוכה מתרדמתו
במלחמה המלך דוד: כוונות
תֹורַת -י) (יט, ח תהלים עֵדּות נָפֶׁש. מְׁשִּיבַת תְמִּימָה 'ה 'ה פֶתִּי מַחְּכִּימַת. נֶאֱמָנָה
פִּקּודֵי מִּצְוַת לֵב. מְשַמְחֵי יְׁשָרִּים 'ה יִּרְאַת עֵינָיִּם. מְאִּירַת בָרָה 'ה 'ה עֹומֶדֶת טְהֹורָה
מִּׁשְפְטֵי לָעַד. 'ה יַחְדָו צָדְקּו."אֱמֶת
: בא״ח …" ופגעו בדרך כשאדם וקבלתי הויות, שש יש מזהב, הנחמדים עד זה בפסוק
הוי- שם ויבוא מהאגודל ויתחיל אצבעותיו, על אלו פסוקים יאמר אויבים בו תמיד ה הויה שם מופיע פסוק שבכל כיוון בסתם, אצבע הנקרא לגודל, הסמוך האצבע על
. האויב. . נגד ההיא האצבע את יראה כך ואחר השניה, במילה
הוי- פעמים שש עליה מזכיר וכאשר, גבורה היא זו אצבע כי הטעם, לי ונראה שהיא ה
אותה. ממתק, חסד
שלכן לי, ונראה האויב. נכנע הגבורה מיתוק דעל-ידי וידוע, עליו המלך דוד של המגן
השלום ידם על נוצח שהיה אלו, הויות שש כנגד קצוות, ששה בו היה
לַקְרָב יָדַי הַמְלַמֵד צּורִּי ה' בָרּוְך "לְדָוִּד קמד, א): (תהלים הכתוב רמז בס״ד פרשתי בזה
" לַמִלְחָמָה אֶצְבְעֹותַי – דיקא!'אצבעותי'
בשעת האדם שיניחם המונח כפי למטה, ופניהם למעלה, גבם ידים שתי תשים אם
באצבעות ברית כורתי שבעה את ותמנה בהם, שמברך, ברכה הסמוכה אצבע תהיה
שם עליה ששורה באצבע הוא מקומו נמצא, , השלום עליו המלך דוד כנגד לגודל אצבע כי ", עִמֹו וה' מַשְּכִּיל דְרָכָו לְכָל דָוִּד "וַיְהִּי יח, יד): א' (שמואל אמר ולכן 'הויה',
'הוי- שם רמוז שבו 'ה-. עִּמֹו
בסגולה לומר, רצה " בְיָדֶָך אֱֹלהֶיָך ה' אֹיְבֶיָךּונְתָנֹו עַל לַמִּלְחָמָה תֵצֵא "ּכִּי שאמר: וזהו שביו ושבית תנצח ובזה לאויב היד את תראה ששוב הנזכרת בכונה בידך. שתעשה
נִקְרָא ה הָאָרֶץּכִּיׁשֵם עַמֵי "וְרָאּוּכָל יובן 'בזה שקורין דיקא, 'נקרא' מִּמֶךָ", וְיָרְאּו עָלֶיָך שם עליה שנקרא האצבע להם תראה כאשר ממך', 'ויראו האצבע, על בפה הויות שש
'הוי-. " 'ה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה