דרשת ליל שמחת תורה תשפ״ה:
מרכז עבודת היום שלפנינו - בהקפות שמקיפים את התיבה שבע פעמים. וזה המשך לשבע ההקפות שעשינו ביום הושענא רבה. למה מקיפים את התיבה?
אומרת המשנה בסוכה שבכל יום מימי סוכות היו מקיפים במקדש את המזבח פעם אחת, וביום השביעי היו מקיפים שבע פעמים. למה הקיפו?
אומר הירושלמי (סוכה ד, ג): ״אמר רבי אחא: זכר ליריחו״. וכ״כ הכלבו בשם המהר״ם שיש קשר בין ״ואסובבך את מזבחך ה׳״ ל״ואסובבה בעיר״.
מה היה שם? יהושע פרק ו:
וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.
עם ישראל חנה חודשים בעבר הירדן המזרחי כשמולו ניצבת יריחו מעבר הירדן, ובה חומה שעליה אמר משה: ״ערים גדולות ובצורות בשמים״. גובה החומה ועובי החומה לא איפשרו, בכלים שהיו פעם, לכבוש את העיר. זה היה מעל הטבע. עד שמקובל לומר שיריחו היתה ״מנעולה של ארץ ישראל״.
הקב״ה בחר לפתוח את המלחמה על הארץ דווקא ביריחו, כי החומה נראתה בלתי ניתנת לחדירה, ובני העיר עצמם היו נחשבים לגיבורים:
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל יְהוֹשֻׁעַ: רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל.
איך?
וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת, כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים. וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן.
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת.
[ששה ימים הם תוקעים, והתקיעה נעשית דווקא בימים טובים לשמחה כמש״כ: ״וביום שמחתכם… ותקעתם…״, אבל התרועה זה בעת מלחמה: ״וכי תבואו מלחמה בארצכם… והרעותם…״]
וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה - וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ.
כלומר הכהנים תוקעים והעם מרעים – קול תקיעה וקול תרועה.
על ההפלה של חומת יריחו ע״י יהושע, התנבא בלעם, כששאל אותו בלק מי יעמוד אחרי משה, והוא ענה לו שיעמוד אחריו מנהיג כמוהו – במדבר רבה:
״ה׳ אלהיו עמו״ - אמר לו בלק: הואיל ואינך יכול ליגע בהן מפני שמשה משמשן, ראה זה שעומד אחריו מה יהיה? אמר לו: אף הוא קשה כמותו: ״ותרועת מלך בו״ - תוקע ומריע ומפיל חומה.
מה העניין ששבע ההקפות ושבעת הימים הפילו את חומת יריחו?
מסביר האמרי אמת (הוש״ר תרע״ח) שעניין זה קשור למש״כ ביומא כ, ב שכשהכה״ג מתוודה ביוה״כ ומזכיר את שם המפורש:
אמר: ״אנא השם״ - ונשמע קולו ביריחו.
מה הקשר ליריחו?
איתא במשנה (יומא סו, א): ״והכהנים והעם וכו׳ כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול וכו׳ ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ - שאז נתגלתה מלכות שמים…
השבעה אומות (הכנעני וכו׳) מסתירים ל-ז׳ מידות - מסתירים הידיעה ש: ״לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו׳״ (דה״י א כט, יא).
כלומר יש כוחות בעולם שמסתירים מהתודעה העולמית את ההנהגה של ה׳ בעולם. האדם מביט במסך מעוות שלא רואה את ה׳, את ידו והנהגתו.
וכ״כ הרוקח שע״פ המדרש היה ליריחו שבע חומות. והכוונה לשבע הסתרות שהסתירו את הנהגת ה׳ בעולם!
ממשיך האמרי אמת:
״ודוד המלך גילה זאת לעיני כל הקהל: ׳ויברך דוד את ה׳ לעיני כל הקהל׳ (שם פסוק י)… יהושע כבש המלכים שבארץ ישראל וזהו: ׳ותרועת מלך בו׳… ודוד המלך רצה לכבוש כליל את המלכויות״.
אם כן עניין כל הקפה היא לשבור איזה מחסום תודעתי עולמי:
אחד כנגד החסד – שמעוות את החסד, כמו הטעות של אחאב שנקרא ״מלך חסד״ - שחשב שנכון לעשות חסד עם אויב כמו בן הדד שיצא אליו למלחמה [וכמו שחשבו שאם תעשה חסד על חמאס ותעביר לו כספים יהיה שקט]. ובאמת זו תודעה שמשרתת את הרשעה.
ואחד כנגד הגבורה – שמעוות את הגבורה כאילו להילחם ברשעים ולעשות עימהם דין זו רשעות ואכזריות. ובאמת זה חוסם את הצדיקים מלפעול כנגד הרשעים.
ואחד כנגד התפארת – מידת האמת שהופכים את הרע לטוב ואת הטוב לרע [עד שרוצים לתת פרס נובל לארגון אונר״א שכולו תומך טרור].
וכך הלאה…
החומות הגשמיות והכוח הגשמי של הרשעים – נובע מכוח רוחני. כשהצל שלהם למעלה נופל – גם הכוח למטה נופל.
הנס של הפלת חומות יריחו התחיל מעבודה עצומה של עם ישראל בהקפה שבכל יום הקיפו את יריחו ושברו ״חומה״ אחת, וביום השביעי – כללו את כל השבע יחד והתגלתה מלכות ה׳ בעולם!
הווידוי של הכהן הגדול ביוה״כ – נשמע עד יריחו. כי זה עניינו – לפרוץ ולשבר את החומות הללו.
ולכן בתוך יריחו – נמצאת גם רחב שאומרת למרגלי יהושע את מה שכולם יגלו בעתיד:
יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה׳ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם…
כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת.
יהושע שומע את דברי רחב, והוא מחבר אחרי כיבוש יריחו את ״עלינו לשבח״ ושם מוסיף לדבריה עוד שתי מילים: ״אין עוד״!
היכולת של עם ישראל שהרשעה תיפול תחתיו – תלויה בהקפות. יהושע התחיל בהם, דוד המלך המשיך ואמר: ״לך ה׳ הגדולה״. ואנו בימות המשיח צריכים לסיים, עד שיתגלה החלק השני של עלינו לשבח: ״לראות מהרה בתפארת עוזך… לתכן עולם במלכות שדי… כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד״. עד ש״והיה ה׳ למלך על כל הארץ״.
---
לסעודה:
מה הכוח של היום הזה?
ראינו בערב חג שההקפות זכר לחומת יריחו, ושם ראינו שחומת יריחו נפלה כשהכהנים תקעו והעם הריע:
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת. וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה - וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ.
למה החיבור של שניהם הוביל למפלה?
מלבי״ם: תקיעה היא בימי שמחה: ״וביום שמחתכם… ותקעתם״. והתרועה בימי צרה ומלחמה: ״וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם״.
וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּ
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה