פסח עד המו בחול הלל
הקדמה
. עמנו הגדולים חסדיו 'על ה לפני לומר שהצטווינו המופלאים השבחים אחד הם ההלל פרקי, ישראל עם את המלווים הניסים היסטורית בכל עוסקים ההלל פרקי אנו ידו, ועל ובעתיד בעבר
פסח של הראשון. החג לבוא לעתיד עד מצרים מיציאת אותנו 'מלווה ה שיד זוכרים עטוף
באמירת פסח של שביעי בחג, ואף פסח המועד חול, בימי זאת. לעומת וביום בלילה שלם הלל
.) ההלל מפסוקי חלק על 'מדלגים הלל( 'חצי אלא שלם הלל אומרים אין עצמו
דאורייתא – במועדים. הלל א דרבנן או
ההלל. פרק את לומר מהתורה מצווה יש, האם הראשונים נחלקו
ו: הלכה ג פרק חנוכה הלכות רמב״ם
סופרים מדברי לעולם ההלל קריאת, אלא סופרים שמדברי הוא בלבד חנוכה של הלל ולא בכל
הימים ההלל. את בהן שגומרין
הוכיח "ם, הרמב המצוות בספר שיטתו את נאמרו ההלל שפרקי מכך, תהילים בספר על ידי
, ואם המלך דוד, לא כן אמירתם: על ציוותה שהתורה יתכן
, לרמב״ם המצוות ספר: ראשון שורש
… מדרבנן שהן )המצות מצות "ג תרי (בכלל הזה בכלל למנות ראוי אין לשון שהיה אחר כי
נאמר,'איך בסיני למשה לו נאמרו מצות עשרה ושלש מאות: שש התלמוד' שהוא בדבר מדרבנן
העירונו? אבל המנין מכלל שהוא … חנוכה )נר "ג התרי (בכלל, ומנו רבים בו שטעו מפני עליו
,' בסיני למשה לו 'נאמרו לשונם שישמע ממי. והשתכל ההלל את בהן לגמור יום עשר ושמונה
ההלל קריאת ויאמר! משה בה שצוה יתעלה הא-ל השלום עליו דוד בו ששבח
: א עמוד יד דף ברכות מסכת על הרא״ה חידושי
את בהם גומר שהיחיד בימים דהלל אפשר אדם חייב התורה, דמן דאורייתא - ההלל לומר
דרבנן. שלו נוסח,)אבל (זמנים מקומות באותן שירה
ע״ב: כח דף תענית בבלי תלמוד
חודש שבראש (הלל דאורייתא לאו ירחא דבריש הלילא אומרת זאת רבא אמר התורה.) מן לא
, לרמב״ם המצוות לספר הרמב״ן השגות: א שורש
. דאורייתא הוא ההלל את בהם גומר שהיחיד דבימים זה ומשמעות
: ו הלכה ג פרק חנוכה הלכות הרמב״ם על משנה לחם
לומר ויש,' דאורייתא 'לאו דקאמר דמאי לו אין לומר רצונו כל, אבל בתורה כלל סמך השאר
קבלה מדברי סמך להם דיש ): משום (פירושו "ל ז רבינו, לדעת התורה )מן ההלל אמירות (שאר חג.' התקדש כליל לכם יהיה 'השיר בפסוק
פסח עד המו בחול הלל
ההלל אמירת. מהות ב לאמירתו והקריטריונים
: א עמוד י דף ערכין מסכת בבלי תלמוד
רבי דאמר שמעון רבי משום יוחנן בן עשר, שמונה יהוצדק ימים שהיחיד גומר: ההלל את בהן
הראשון טוב, ויום חנוכה ימי,)ושמונה (סוכות החג ימי שמונה ) (הראשון טוב, ויום פסח של של
השבועות.) (חג עצרת
:)(שם
בימי והן בחג, הן יום בכל הלל (שאומרים יומא כל )דאמרינן (הסוכות בחג שנא מאי חול
,) המועד ( יומא כל אמרינן דלא בפסח שנא ומאי שאין בחג אלא שלם הלל אומרים הראשון
, ואילו בלבד ( בקרבנותיהן )חלוקין (הסוכות?)'דחג הלל 'חצי רק אומרים המועד בחול מקריבים
שונה קרבן יום בכל ( בקרבנותיהן חלוקין אין,)דפסח מקודמו חול ימי בכל מקריבים אלא המועד
!) הלל (שיאמרו לימא בקרבנותיה דחלוקה.)שבת הקרבן אותו את –. )מועד (נקראת איקרי לא
כליל לכם יהיה: השיר, דכתיב' מלאכה בעשיית איקדיש! לא לימא מועד דאיקרי חודש ראש. שירה טעון אין - לחג מקודש, ושאין שירה טעון - לחג המקודש,'לילה חג התקדש
ויום השנה ראש! לימא מלאכה בעשיית ואיקדוש מועד דאיקרו הכיפורים –, 'אבהו דר משום
שירה אומרים ישראל אין מה, מפני "ע: רבש "ה הקב לפני השרת מלאכי, אמרו אבהו רבי דאמר
וביום "ה בר לפניך וספרי חיים וספרי הדין כסא על יושב, מלך: אפשר להן? אמר הכפורים מתים
? לפני שירה אומרים וישראל לפניו פתוחין
!) הלל בו (אומרים )וקאמר במלאכה אסור ואינו מועד נקרא (אינו הכי ולא הכי דלא חנוכה והא
. פורים ניסא משום - נס על שירה אומרים שאין: לפי יצחק רבי! אמר לימא ניסא דאיכא שבחוצה
לארץ.
אין. מדוע ג הלל אומרים? פסח של בשביעי
פסקי ב: עמוד כח דף תענית מסכת הרי״ד
בערכין מפרשינן דגומר בחג שנא מאי טעם כל, ראשון טוב ביום אלא גומר אינו ובפסח החג ימי
כל, והילכך ויום יום כל בקרבנותיו חלוק הסוכות דחג משום חשוב יום פסח, אבל עצמו בפני חג
חג חד, הילכך בקרבנותיו חלוק אינו. הן
הערת סימן ז )חלק אפשטיין יעקב (הרב נחלתו חבל לשו״ת נבנצל הגר״א: יד
משאר באחד שלם הלל, יקרא ביום דפסח א ביום הלל קרא שלא, שמי דעתי לעניות ונראה המועד. על הלל, מדין לקרוא כשיוכל הימים
חיים, אורח יוסף בית צ: סימן
הפסח ימי כל ההלל גומרין שאין, שהטעם סוכה פרשת הרנינו מדרש בשם כתב הלקט שבלי
תשמח.' אל אויבך 'בנפול וכתיב המצריים שנטבעו לפי הוא
: כ סימן חיים, אורח יעבץ משנת
…? טעמי תרי הני צריכי דלמה עיון צריך ולכאורה
פסח עד המו בחול הלל
של בשביעי, ולכאורה הוא טוב יום משום אלא בא הנס על לא בחג הלל דקריאת ונראה פסח
שאין טעם עוד אמרו כרחך על …ואשר סוף ים קריאת של הנס משום גם הלל לומר יש גומרין
. שירה אומרים ואתם בים טובעים ידי דמעשי משום ההלל את בו
: ג ס״ק תצ סימן חיים אורח ט״ז
) פסח של 'שביעי שבז( וכיון, אותו גומרין אין על כן בחול גם המועד יהא, שלא אותו גומרין אין
. האחרון טוב מיום עדיף
. מדוע ד של בשביעי הלל חצי אומרים פסח
. פסח של בשביעי הלל חצי לומר זאת בכל נוהגים, מדוע לשאול, יש המדרש דברי בעקבות
סימן יאיר חוות "ת שו רכה:
ידי דמעשי גמרא משום ההלל גומרין אין כן דעל, שכתב הרנינו מדרש על להקשות ואין טובעים
'עד 'הללויה דוד אמר, שלא דברכות קמא בפרק שכתוב, ממה בים שראה, רשעים של במפלתן
, לומר …)יש רשעים של מפלתן על הלל לומר שניתן 'ומשמע 'וגו( חטאים 'יתמו שנאמר מה על "ל רז שדרשו, כמו אלוקים שמחת הוי אותו וכשגומרין בשלימתו הלל דבשלמא שכתוב
שירה אומרים שאין מזה …ולמדו ואנשים אלוקים המשמח יין גבי, והוא היין על אלא גמירות
, הפסח בעשיית הלל תשלום והוא יין בלי שירה מצינו מקום 'דמכל התוס. וכתבו היין בניסוך הלל …'מה חג התקדש כליל לכם יהיה ד׳השיר מקרא "ל רז כדילפי מקרי שירה דווקא שלם והלל, שמחה יתברך לפניו אין - בדילוג הלל דקרינן מה, וכן 'בעלמא 'הללויה דוד שאמר מה כן שאין. בשלימות שאינו הואיל מקום …'מכל חסדו לעולם כי טוב 'כי לה 'הודו בו שאומרים פי על ואף
ומדלגין דקרינן הואיל שלימה. שמחה כאן יתברך לפניו אין
בחול ההלל של. תוקפו ה המועד פסח
ב: עמוד כח דף תענית מסכת בבלי תלמוד
) (התארח איקלע רב (וראה ירחא בריש הלילא קרו דקא, חזינהו לבבל הלל שקוראים בראש
לומר (חשב לאפסוקינהו.)סבר חודש (מדלגים דלוגי מדלגי דקא דחזא.)כיון להפסיק להם
באמירת. בידיהם אבותיהם, מנהג מינה: שמע,)אמר ההלל
. מנהג משום הוא חודש בראש בדילוג ההלל אמירת שתוקף מבואר הגמרא בדברי
: טז הלכה יא פרק ברכות, הלכות רמב״ם
פסח של ובחולו חודשים בראשי הלל: קריאת …כגון מנהג שהוא דבר כל. עליו מברכים אין
משנה כסף: שם
. חדש לראש פסח של מועד של חולו,)להשוות "ם (הרמב רבינו ודעת חילק "ן והרמב ביניהם
,' 'מועד דאיקרו כיון פסח של דבחולו ואמר. ולברך בדילוג הלל למיקרי מחייבינן
: ב סעיף תכב סימן חיים אורח ערוך שולחן
, בדילוג הלל וקורים מברכין שהצבור אומרים. ויש צבור בין יחיד בין את 'לקרוא בתחלה עליו
.'והיחיד 'יהללוך,'ולבסוף ההלל הצבור שאף אומרים. ויש עליו מברך אין עליו מברך אין לא
. וסביבותיה ישראל ארץ בכל נוהגין וכן "ם הרמב דעת, וזה בסוף ולא בתחלה
פסח עד המו בחול הלל
אומרים: ויש הגה דגם אלו. במדינות נוהגין, וכן עליו מברך יחיד
מרדכי מאמר –: יח סעיף יב פרק ולימים למועדים
גומרים אלא בהלל מדלגים, אין בחול ובין בשבת, בין ושחרית ערבית פסח של ראשון טוב ביום ומברכים אותו מברכים. ולא בלבד בשחרית ההלל את בדילוג קוראים הימים, ובשאר עליו
. הלכה ו למעשה
. חכמים מדברי או מהתורה חיובה בחגים שלם הלל אמירת האם הראשונים. נחלקו א
שהתרחש בימים )או ושבועות סוכות 'כמו 'מועד( הנקראים בימים שלם הלל. אומרים ב בהם
.) בחנוכה (כמו נס
. אולם יחד גם הסיבות משתי שלם הלל אומרים פסח של הראשון טוב. ביום ג המועד חול בימי
זהה בהם המוקרב שהקרבן, כיוון הלל אומרים אין פסח, הראשון ליום. עצמם 'בפני 'מועד ואינם
הייתה שלא, כיוון סוף ים קריעת נס משום פסח של בשביעי שלם הלל אומרים. אין ד שמחה
הזמן. באותו "ה הקב לפני שלימה
על. אף ה תוספת בהם שיש, כיוון פסח של ובשביעי פסח המועד 'בחול הלל 'חצי אומרים כן פי
. שמחה
חיוב. תוקף ו ' אמירת, אלו 'בימים הלל חצי הוא אם הראשונים נחלקו מדרבנן, בלבד מנהג או
, אינם חודש בראש ההלל על לברך שלא, הנוהגים הספרדים, רוב. למעשה חודש בראש כמו. פסח של ובשביעי המועד בחול ההלל על גם מברכים
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה