הגדול: ושבת מצורע ער״ש דרשת – האחרונה הצעתו את נותן פרעה החושך, מכת של בעיצומה יצ״מ, לפני נפגשים ומשה שפרעה האחרונה בפעם םל ואצי קרו ןאצה רקבהו. ראשי כו
: םג התא ןתת ונידיב םיח- תולועו ונישעו 'הל זב.
ןיינ לארשיש וחקי ןאצ רקבו, הערפמ הע רבחתמ יוויצל 'ה לארשיל כך: אחר מיד שמובא
תֵאֵמָתּועְר הָּׁשִאְו הֵעֵר תֵאֵמּו יִא םָעָהּולֲאְׁשִיְוׁש יֵנְזָאְּב אָנ רֶּבַּד בָהָז. יֵלְכּו ףֶסֶכ יֵלְּכ ּה
, רורב ולא ילכלו? ףסכ בהזו לש םירצמה םשל המ םע לארשי היה קוקז םיחבזל תולועהו לש הערפ
ךרבלו, תא השעמ םהידי משלהם? להם יתנו שהמצרים ללא
דמעמ הנסה הנהו שי: לואשל םאה םע לארשי ומייק תא הווצמה? וזה ב
אלש םלוכ ומייק:
בָהָז יֵלְכּו ףֶסֶכ יֵלְּכ תַרָּגִמּוּהָתיֵּב הָּׁשִאּהָּתְנֶכְּׁשִמ הָלֲאָׁשְו ותֹלָמְׂשּ?
ירבד, הערפ ןמזב תאיצי לארשי םירצממ םיכפ טעמ: רוא שו
תֶא לֵאָרְׂשִיּוּוכְלּוּודְבִע יֵנְּב םַּג םֶּתַא םַּג יִּמַע ּומּוקּואְּצְךֹוּתִמ 'ְרֶּבַדְּכ םֶּתְרַּבִּד רֶׁשֲאַּכ חְק םֶכְרַקְּבּו םַּג םֶכְנאֹצ םַּג םֶכ: יִתֹא. םַּג םֶּתְכַרֵבּו,
רמ– ןיינע תחיקל ןאצה רקבהו ילכו ףסכה בהזהו תולמשהו דובעל תא 'ה כלו תוכזל תא םירצמה ןורחש ףא 'ה קלוסי םהמ כדי הוא
– בם היכתה ה' ויד ה' ארון את ששבו שהפלישתים.
מצרי"! ? ם
קמוע החטבהה התעמ ןיבנ תא של םהרבאל ה'" ירחאו ןכ ואצי שוכרב לודג
םיפ חלש״ב ימע שות!"ינודבעיו"
קויד ףסונ ב נבין מעתה רבד י אנ "דבר ה': ןושל השקב אלא נא "אין חכמים: ואמרו העם" באוזני
ובקר? וצאן ושמלות וזהב כסף
ילב ףוס לעבה םל הבה: ןיימדנ או, המצע הקרז
דחא קוניתהמ ו ת רואיל. , םיחצור, םיללעתמ! ! םיעשר הנהו איה האב םי, תוכייוחמ בפנ ו היהודית תשקבמהשכנה ש
- רוסי הנממ התיבמו? שתמות! לא! לעולם
אולי היה הזה הציווי ביותר הקשה הציווי תאיציב םירצמ ישראל שנצטוו
לה', תויהלו םינהככ םיחינמש לכה דצב מפני מדוע? למתעללים! לכפר ה' את ועובדים
םתעדיו יכ ינא "!"'ה םש: 'ה םלועב
יִׁש ּור תָעּוׁשְי םֹוי לֶא םֹוּיִמ רְּׂשַּב ץֶרָאָהּו לָּכ ' םיִּמַעָה לָכְּב תֶאֹודֹובְּכ םִיֹוּגַב ֹו: ּורְּפַס דָג לֹו יִּכ נויָתֹאְלְפִ: -ֱםיִהֹל: לָּכ לַע אּוה אָרֹונְו דֹאְמ לָּלֻהְמּו '
םיִליִלֱא םיִּמַעָה -יֵהֹלֱ לָּכ יִּכ םִיַמָׁש ' בָה מֹקְמִּב: ּו הָוְדֶחְוֹו זֹע ויָנָפְל רָדָהְו דֹוה עהָׂשָ: מִשְׁ ' פְּ זֹעָו… דֹובָּכ לַַה' בָה םיִּמַעּו תֹוח ּוחְמְׂשִי הםִיַמָּׁשַ
םִיֹוּגַב ץֶרָאָהּורְמאֹיְו לֵגָתְו ה׳ְךָלָמ םָלֹועְל יִּכ בֹוט יִּכ הַל' … ּודֹוה חַסְדּוֹ. 1 ְמִאְו ּור: ִׁשֹוה -ֱ ּונֵעי! ןִמֹוּגַה יִּצַהְו יֵהֹלּונֵעְׁשִי, ּונֵצְּבַקְו, ּונֵל םֵׁשְלָךֶׁשְדָק תֹודֹהְל - םִי לְהִשְׁתַּבֵּחַַָךֶתָּלִהְתִּב!
, לע בפו תושנ לארשי ו ןהיתונכשמ תוירצמה תא שוכרה, תולמשהו לקח השמ םירבגה אולם ובקר, צאן מפרעה לקח
מנשוא. קשה היתה א שיש: לואשל םא, ןכ אל ןכיהמ יה ה? היתה מצרים ביזת ביניהם: היה עצום ופער הים. וביזת מצרים ביזת ביזות: שתי שהיו דבר תשובה ' ןוצרב ונעשה םירצמ הףתתשהל
מ תדובעבקבלת 'ה בו ב תלע אלל הווצמ היתה הים ביזת ואילו קדוש". וגוי כהנים "ממלכת להיות ישראל אל שענ והיא לקחת, מה' ת
אלא תופתושו, לש םירצמה םושמ ואציש םחליהל לארשיב ו רק
: רמאנ ו" הזיב, תישיא עסיו - תא לארשי םימ "ףוס משה הגברים. ע״י נעשתה זו ביזה בכוח.
השענ ןכשמה השענ לגעה
בו! השכינה ובנוכחות בקדושתו העולם
האר הזש דוסי בושח דואמ םג לילב. רדסה ונ – לילב רדסה ונא םיצוח תא ללהה םיינשל םע לארשי
םה ה ה ללהמ תא-:'ה יוללה" םי לע האיצי תוריחל – לעו" המ וללה. ידבע "'ה ה ליצהל. ונתוא
םלוא הדגהה לש חספ אל תמייתסמ, כבוד! תן לשמך כי לנו, לא ה' לנו לא תמלשהב יצחה ינשה לש. ללהה יצח הז חתפנ: קרפב אלא"
אלא ננצל, ושאנחנו הגויים על, הלואגמתך םלוא אל קר ידכ ךופשתש ח שדקת ךמש, םלועב דע םלוכש וריכי תוכלמב שי!'ה
! םשו ךשמהב בלבד: הפסוקים, ונא םירמוא תא ה
תֶא ּולְלַה תֶמֱאֶו רַבָגּוניֵלָעֹוּדְסַח יִּכ םיִּמֻאָה. לָּכ םִיֹוּגּוהּוחְּבַׁש לָּכ ' יָָ- םָלֹועְלּולְלַה '.
: ּודֹוה םָלֹועְל יִּכ בֹוט יִּכ '.
םָלֹועְל יִּכ לֵאָרְׂשִי אָנ רַמאֹי.
1 םיעשרל העושיו, לארשיל םלוא אל היה סנ יולג שדקתהש םש 'ה םלועב הליגמ(:)ב, י תאצב" מפלה רק שהיתה ביהושפט שנאמר מה לעומת סאת לינפ
ץולחה יכ' רמאנ אל המ ינפמ ןנחוי: יבר רמאו ודסח, םלועל יכ הל' ודוה: האדוהב ' םיעשר" לש ןתלפמב חמש אוה ךורב שודקה ןיאש יפל?
יאמ ןנחוי: יבר הרק םג ס״יקב םיעשרהש ותמ אלו וריכה תוכלמב:'ה רמאו" לכ הז לא הז ברק אלו: ושקיב?
הריש? םירמוא םתאו םיב ןיעבוט ידי השעמ אוה: ךורב שודקה רמא הריש, רמול תרשה יכאלמ
"ריש-, דיתעל זאו רמאי ימ" הכומכ יב אוה״ע. ע״י ה'" לים
םָלֹועְל יִּכ ןֹרֲהַא תיֵב אָנ אֹי ּורְמ.
יֵאְרִי י אָנ אֹי ּורְמ םָלֹועְל יִּכ '.
לארשי םינהכהו יאריו 'ה אם םירמוא " " '"? הלחת בה ומכ רמאנש קרפב ינפלש! ןכ םייוגה!
לל– םייתסמ בוש ודוה״ב 'ה יכ "בוט םגהה המ ש לש!
. העתידה: הגאולה על הסדר בליל מצהירים שאנו ההצהרה זוהי
! -ֱ יֵהֹל, ןִמ יִּצַהְו, ּונֵל םֵׁשְלָךֶׁשְדָק תֹודֹהְל - לְהִשְׁתַּבֵּחַַָךֶתָּלִהְתִּב!
: :
תאֹזֶיְהִּת יְּב םֹו עָרֹצְּמַה תַרֹוּת ת ה לֶא אָבּוהְו -.
עַגֶנַרָּצַה אָּפְרִנ הֵּנִהְו ןֵהֹּכַה הָאָרְו הֶנֲחַּמַל חִמ ץּו לֶא ןֵהֹּכַה אָצָיְו ןִמ תַע רָּ הַצ. ַעּו
הרותה תנתונ הרואכל ה תוכרד התורתוס
י– בותכ: דימ אציו" ןהכה לא ץוחמ "הנחמל שנ. םא כ תמאבו! אל ןתינ רמול ערוצמהש ךלוה לא, ןהכה ירהש אוה רוסא סנכיהל הנחמל דע רובעיש תא קלחה ןושארה לש ותרהט ו ן
ךשמ, השרפה ינידב תערצ םיתבה רמאנ רחאלש םדאהש האור עגנ ותיבב רפסמו, ןהכל ןהכה הרומ איצוהל לכ המ תיבבש ינפל אוביש. תוארל בה
מפני וזאת תאמוט: תערצ הנוש לכמ שתואמוטה – ונבלה ומת וקרי וזבה נידה טומאת עגרב םדאש עגנ הלבנב אוה. אמטנ תואיצמב. תלויים
– מציאות. זו טומאה כי ידע. לא שכלל אע״פ כפרה צריך
טומאה היא צרעת טומאת אולם לבהב ויפ לש ןהכה שתלויה – צרעת לו ויש לרגל שעלה לאדם לתת שניתן הסיבה זו יטוהרו. שהם כדי
– ותוא: םירמו: ול רומא, אמט אוהו: רמוא; אמט רומא, רוהט אוהו: רמוא א ןהכ. בידי והטהרה שהטומאה אלא םירשכ תוארל תא, םיעגנה הכל.
לא, ןהכה אלא תנווכ הרותה ומכש אמוטהש א יפ ז תי יולת ה - ןהכב ה
היולת! וב
הרהטו עודמ התלת הרותה האמוט בכהן? זו
)תער (הצ תֹוּלֻגְּסִמ ְּׁשַה שהָיְתָה כִינָה, לֵאָרְׂשִיְּב תַלֲעַמְּב ) ) רוַחּ) הָ -ֱ חַיּוּת לָהֶם גמַעֲנִיקָה ףּו םָדָאָה, בְּ םֶהיֵתֹוׁשְפַנְּב רָדָה2ֵתֹופּוגְבּו יִפֹיְו ויִזְו לָהֶם וְנוֹתֶנֶת לֹהִית םֶהי םָרֳאָתְבּו ְׁשִמְבּו תֵעְבּו םֶהיֵנְּכ. ֶחַרְתִּמֶׁש – תֶק םֶהֵמ ּולְכָּסִי ) גּוּפוֹתֵיהֶם וְיִתְכַּעֲרוּ דֵּעוֹתֵיהֶם
הֶּנַּתְׁשִיְ! וםָיְפָי הֶאָרֵי. לַע לֹּכ יִאָוׁשיִא יֵמְׁשָרׁש קֵחַרְתִה רֹוא יִכְּׁשַה הָנ -ּוּנֶּמִמ הֶאְרִּתֶׁשֹומְּכ ִהֵּמֶׁש קֵחַרְת םֹואְתִּפַחּורָה ְגִּב -ֲעַנ לַל הָלָהֶּב הָגָאְדּו הֶׂש. םֶׁשר הֶּנַׁשְמַה תֵא ףּוּגַה
הֵאְרַמ םיִנָּמִס חְׁש םיִרֹו םיִּקֻריִו יִצְיַהֵמ הָא -ַּב בְּגוּפוֹתֵיהֶם הָלְיַּל ) … תַּיִאְרֵמּו הֶּזִמּועְרֶאֶּיֶׁשׁשֵיְוֵּמַה - םיִת םיִגּורֲהַהְו שֶׁקָּשֶׁה חֳלָיִים
. תואיצמה הניכשש הרוש לארשיב העיפשמ לע לכ דיחי דיחיו, : תמצועב םייחה תמייקש וב
ש! ימב ניכר היה שלא מה קוליסה, עיפשמ רכינו ףוגב – ממנו מסתלקת והשכינה חוטא אדם
אֹלְ וִּׂשַי ּוגי הֶז דֵסְפֶהַה ), )ֹותּוניִדֲעַל ) תֹוניִדֲעָה יֵלֲעַּבתַהְו אֶלָּאֹוחּורָה, הַדְּבוּקוֹת תֹוׁשָפְּנ, ליִצֲאָה תֹו
בָָּ-ֱ תּוּיִהֹל הָאּובְּנַבּו תֹואְרַּמַּבֹוא םיִקְדֹוּצַה ְו ןֵכְו תֹונֹויְזֶחַה. ָנְׁשֶי םיִתְּמַאְתִּמַה ם םיִׁשָנֲא םיִאְצֹוּמַה ) טָהֲרוּ לֹא עוֹד כֹּל בְּנַפְשׁוֹתָם כֹּבֶד
םָתָאְמֻּטִמ ).
םירופיס, ונימיב לע ילודג םלוע ויהש םישיגר םיניינעל םיינחור ונעמש
ורדחב ו ), מכ ה״יארה, קוק ל״צז חירהש ןוחרס ורבועב תברקב תויסנכ ו בתכש הנו םיצבק: חנ, ב בשמ
נטועים. ה״יארה הנומשב םיצבק: טי, ו ז״ל - האחד חצות: לקימת ישנם דרכים ארבעה בנקודת ויקיצתם העולמות בעילוי פנימית הרגשה מתוך הבאה בדיוק, להגוף הנשמה החזרת
'בה- תוצח. הליל - ידי חור תינופצ האבה לע ידי רונכ יולתה הלעמל ויתושארממ לש דוד ךלמ לארשי יחה. םייקו 'גה על ידי לוק, לוגנרתה על
זיר-, רמואו ומוק םינשי. םכתמדרתמ 'דה המכ ידי הנוכמ, תישעמ ומכ, אלקיתה ילקשמו. תועשה םימעפלו םיאב לכ תוחכה דחי. םיריעמו על
ירוע', ירוע, הרובד ירוע ירוע ירבד 'ריש ".
תא תויה וניתושפנ תורוכע תאמוטב תולגה רשבכו תמ וניאש שיגרמ ןורסיחב. אטחבו ןורסיח. הניכשה
: אֹ אֵצָּמִי דָחֶאָה םֶהֵמ לֶא יֵנְׁש, יִנָיְנִע ם םיִרּוׁשְק הֶז הֶזָּב - הָאְמֻּטַה ההָּׁשֻדְּקַהְו אָּל אֵצָּמִהְּב, רֵחַאָה םֹוקָמְבּו יֵאֶׁש - ן הָּׁשֻדְק ןיֵ3. אהָאְמֻט הַטֻּמְאָה עִנְיַן כִּי
' - םיִנֲהֹּכ םָלָכֲאַמּו כַַּמּו, םָׁשּוּבְל רְּתַהְו תֹומּו, ְרָּקַהְו, תֹונָּב
תיֵבּ, ׁשָּדְקִּמַה תַלּוזְו הֶז וֵּבְרַה. ה ןֵכְו ןַיְנִע ֻדְּקַה - הָּׁש זֶה דָּבָר וְרֹב יְדוּעִים. רַבִּים בִּדְבָרִים הַנְּגִיעָה אֵת בְּעָלָיו עַל הָאוֹסֵר דָּבָר יּולָּ אֵצָּמִהְּב תְּׁשַה כִינָה,
רָבְכּו. נְרַסָח ּּהָתֹואּו
הכרב. הלעמלש עבטהמ
רשע ואלו ושענש, וניתובאל, םירצמב יפכ הנשמהש תובאב תרמוא םיסינ ה ליבקמ רשעל תוכמה ושענש םירצמל ושענ הרשע םיסינ. לארשיל שב
ךיא? ולצנ םאה היראהשכ ברקתה ידוהיל זא 'ה הלצהה. 'הש ליצה תא לארשי תוכמהמ ה: ויה? םיסינה ריבסמ ם״במרה שוריפב הנשמה מםש
דירוה ךאלמ ן היראל יתש? תוריטס אל ךכ היה. רבדה שנת תואיצמה תיתוישיאה לש םע לארשי התלעתה י״ע תראה הניכשה םהילע רואיב וביגה םהל וכפהש םימל, םיוורמ םיעדרפצהשו םינכהו בורעהו ודחפ, םהמ ןיחשהו אל לוכי היה טולשל, םפוגב ךכו. האלה הז היה שימינפ
עליהם! נקרא ה' שם בהם. לשלוט יכולים לא הם כי בגופם, נוגעים לא יתושים או שכינים קדושים אנשים לעמו ידי המשנהש םהלש. התלעתה כ –
2, ל״חמ' תעד תונובת ריס
אוה ויז םינפה - - מסבירות פנים זועפות, פנים שוחקות, פנים תראי, הלא בו, נראית הלב שמחשבת אלא עוד, ולא רעות; פניו החולה תראי,
תורתסנה בוריקב. בלה ןיאו ויזה ה ה
תא. ןאכמ דלונה״ןיבת רוביחמ המשנה ףוגהו דחיב משה. של הפנים קירון
3 - חמור עצמות הידיים… את מטמאים אינם הומרוס וספרי הידיים את מטמאים הקודש "כתבי ד, ו: ידיים משנה - כה״ג יוחנן ועצמות טהורים, … טמאים
ןתבח". ןתאמוט
הז יוליג הניכש – ונא םירמוא: הדגהב וכך".
םירהל םכתא – תוכמה ויה "םיסינ", לארשיל ןושלמ יכ" רובעבל תוסנ "םכתא עשר והמצרים פרעה" עבדי מעיני מאוד גדול משה האיש "גם משה: מעלת את לראות מסוגלים היו הרשעים המצרים
. ואר לכ ימע ץראה יכ םש 'ה ארקנ ךילע ואריו "ו."ךממ
לארש וכז ךכל חוכמ המ ולבקיש םישימח םוי רחאל ןכמ תא וי" ם תומיא" תווצמה "ןהישרושו ןושלכ(.)ירזוכה שא תרשע" תורבדה
לכמ אטח השכינה. וגילוי הניסים במעלת המזכה היא
בנו. השכינה להארת ראויים להיות מקווים. אנו זו לחירות
רי תלעמב תברק,'ה קקותשמ תכלל, ןהכל שקבל ןוקית ךוכיזו תוכזלו תברקל:'ה אבוהו" לא שמכ."ןהכה
הצמה רורמהו " ) תלעמ "רורמ״ה ומ
- יהוז. תורירמ לש תברק הניכשה
לילב רדסה ונא םיכרבמ לע הצמה לעו רורמה ", , םישרודו הלואג תפסונ הבש
םיח ןמו הזב."םיחספה
"אבוהו אל."ןהכה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה