ברכת האילנות – החקירה היסודית והנגזרות ההלכתיות

– האילנות ברכת החקירה והנגז היסודית ההלכתיות│ רות טבדי בנימין הרב

א– חלק דין וזמנה מהותה הברכה,

ה רכ ב ה ה מ על נים שו הרא טות שי י פ: על או ה הפריח, פה קו הת ש? חידו ת-ה שמח

ב עמוד מג דף ברכות מסכת בבלי 1. תלמוד

שלא ברוך אומר: מלבלבי, דקא אילני וחזי ניסן ביומי דנפיק מאן האי יהודה: רב אמר

אדם בני בהן להתנאות טובות ואילנות טו. בות בריות בו וברא כלום בעולמו חיסר

2. רש״י שם

להתנאות-. ליהנות

יג הלכה י פרק ברכות הלכות 3. רמב״ם

ואילנות ביותר ומתוקנות נאות בריות הרואה

היוצא בעולמו לו שככה מברך, טובות אילנות וראה ניסן ביומי לגנות או לשדות

עולים וניצנים פורחות יי אתה ברוך 'מברך

כלום בעולמו חיסר שלא העולם לך מ אלהינו ונאות טובות ואילנות טובות בריות בו וברא

אדם בני בהן ליהנות. כדי

כח סימן ב חלק קטנות הלכות 4. שו״ת

ברוך אומר מלבלבי דקא אילני וחזי דניסן ביומי דנפיק יהודה דא״ר הא שאלה

בפי 'ה תשוב ציץ: או פרח הוי אי מ״ג:) (ברכות וכו' כלום בעולמו חיסר שלא שהם הניצנים וגם השושנים דהיינו הפרחים הוי לבלוב דבכלל הוכחתי הש״ע

. מאכל אילני על אלא לברך דאין מוכח, ושם גפנים לולבי כמו יוצא ומאמרו

לברך, אין ניסן קודם הרבה שממהרים השקדים פרחי דעל משמע ניסן בימי גם

אילנות ריבוי על אלא לברך אין הי״ג דברכות (פ״י )ם הרמב מדברי שם "ודייק

ולגנות לשדות. היוצא זו. לברכה מקום אין הפירות דמשגדלו שם דייק עוד

5. הריטב״א חדושי א יא, ר״ה

פי ניסן. ביומי דנפיק 'האי אלא ומלכות בשם זו ברכה

ניסן ויומי קצר, שהתלמוד

דוקא לאו מקום כל אלא שהוא מה לפי ומקום. דמלבלבי

6. הלכות הרוקח ספר שמ״ב

פרח שהוציאו אילנות אה הרו כגון ה ב״א אומר 'בניסן שלא העולם מלך אלהינו בו וברא כלום בעולמו חיסר טובות ואילנות טובות בריות

אדם בני מהן. ליהנות

7. ס ברכות הלכות האשכול פר

שהוציאו פי' דמלבלבי אילני והוי ניסן ביומי דנפיק מאן

ת בריו וברא בעולמו דבר חסר שלא ברוך אומר פרחים

דוקא ולאו אדם בני בהם להנות טובות ואילנות. טובות

ניסן ביומי בזמן אלא, בשנה ראשון פעם הפרח שרואה

ראה לא ואם הפרח גדול התחלת ראה שנפל אחר אלא

מברך. אינו הפרי

קמח רמז מברכין כיצד פרק ברכות מסכת 8. מרדכי

דמלבלבי אילני וחזי בשנה ראשונה בפעם

ראה לא אם דה״ה יוסף "ר ה וכתב פרח, שמוציאין כך: לברך שצריך הפירות גדלו כי עד

יג הלכה י פרק ברכות הלכות מיימוניות 9. הגהות

שיחיה רבינו מורי וכתב כשרואה ראשונה פעם דדוקא יוסף רבינו וכתב

לברך שצריך נראה האילנות פירות גדלו כבר כי עד יראה לא שאם 'כו.

ע״כ.

ה- לכ הה שיטת וך ער ן ח שול, יוסף בית ב שנ" ומ

10 רכו סימן חיים אורח. טור

שמוציאין אילנות ורואה ניסן בימות היוצא בעולמו חיסר שלא אמ״ה בא״י אומר פרח טובות ואילנות טובות בריות בו וברא כלום

עד לברך איחר ואם אדם בני בהם ליהנות

עוד: יברך לא פירות שגדלו אחר

11 רכו סימן חיים אורח יוסף. בית

בסוף יהודה דרב מימרא וכו פרח שמוציאין אילנות ורואה ניסן בימות.'היוצא

): (מג מברכין כיצד פרק המרדכי וכתב קמח )(סי' פעם אלא לברך צריך שאינו

שנה בכל ראשונה ט: אות מיימון)(פ״י הגהות כתבו וכן

רבינו ומ״ש המרדכי אבל הם, טעם דברי. )(שם לא דאם כתב וכ׳ו לברך איחר ואם מימון)(שם: הגהות כתבו וכן כך לברך צריך הפירות שגדלו עד ראה

12 א סעיף רכו סימן או״ח. שו״ע

היוצא)(א אילנות וראה ניסן בימי

… בא״י אומר: פרח, שמוציאין)(ב ואינו

מברך)(ג שנה בכל אחת פעם אלא

, ושנה )(ד לברך)(ה איחר ואם אחר עד

עוד יברך לא הפירות, . שגדלו

13. לבוש שם

פרח שמוציאין אילנות ורואה ניסן בימי, היוצא אותם שרואה ראשונה בפעם אומר

טובות בריות בו וברא כלום בעולמו חיסר שלא העולם מלך הינו אל ה' אתה ברוך לא שוב הפירות שגידלו עד מלברך איחר ואם אדם, בני בהם ליהנות טובות ואילנות

כגון עצמו בפני ברכה ברכתו ופירי פירי לכל הוקבע שכבר זו ברכה עוד, יברך האכילה על העץ פרי בורא וברכת הראייה על: שהחיינו

14. ה א- ס״ק רכו סימן ברורה משנה

)(א ניסן- בימי האילנות ללבלב החמים ארצות דרך שאז נקט דמלתא אורחא מברך. ראשון פעם הלבלוב שרואה כל אחר בחודש וה״ה

)(ב לא לחודיה עלים הא פרח וקא ד פרח- לא סרק אילני אבל פרי להתגדל עתיד הפרח שמזה מאכל באילני דוקא בפרח ואף: ][אחרונים

)(ג אחת- פעם אלא משמע[שעה מדסתם … א "צ זו דברכה יברך לא אחרים אילנות על דאפי' אחת בפעם ודי הפירות פריחת על נתקנה ]

ס״י רכ״ה בסי': וכנ״ל

)(ד וכו- לברך איחר 'ואם הבר אבד אפ״ה מקודם כלל ראה לא אפילו היינו בב״י. כ״מ הפירות. שגדלו כיון כה דאם לדינא הכריע בא״ר אבל

הברכה. אבד לא הפרי גדל כבר דאפילו הגר״א בביאור ג״כ משמע וכן הברכה. אבד לא מקודם ראה לא צרכו כל ונגמר הפרי גדל כבר אם ומ״מ

זו ברכה לברך כדאי אין ששוב וח״א מפמ״ג משמע שהחיינו עליה לברך: שראוי

שגדלו- ר אח עד )(ה קמ״ג סי' מהרי״ל [תשובת ראשונה ראיה בשעת בירך לא ואפילו לברך הפירות: ]יוכל שגדלו קודם אבל

ה– ר החקי ת הגדר ו ת לכתיו ה ת זרו נג ם בהתא ות שיט ל ם רוני אח ה ם פוסקי ה

15 פו סימן ג חלק יהודה צמח. שו״ת

רק היא הזאת הברכה אם הפוסקים ונחלקו לאו או אח״כ, ולא קודם ולא ניסן בחודש אילנות שרוב בהווה חכמים דברו רק דוקא,

בניסן… פורחים בברכי החיד״א מרן ואא״ז

סק״ב יוסף(רכ)ו … 'כ דרך פי שעל שמעתי "ואני, ניסן בימי אלא נוהגת אינה זו ברכה האמת

ניסן בחודש יברך. שקדים, פרחי על גם ולכן על מברכים שהיו קשישאי לרבנן חזינן והכי

עיקר. . וכן ניסן בימי שקדים."פרחי

היא החקירה עצם כי לי, ונראה אם הברכה

אילנות לראשונה הרואה לשמחת נתקנה, או מלבלבים תקופת על נתקנה שהברכה

הטבע. חידוש חידוש על נתקנה הברכה אם כי

הטבע האילנות רוב עם התחשב ל שיש כמובן

היא אם אבל, מקום שבאותו האדם לשמחת גם יכלול זה הטבע התחדשות שרואה נחלקו ובזה באייר, וכשרואה באדר כשרואה

הנ״ל. הפוסקים

של מפסקו לזוז שאין נראה ן הקט …ולי האר הדברים נסתייעו ושכן החיד״א. לפי ז״ל י לברך להשתדל מאד יש ולכן הק'. מהזוהר

תקופת שהיא ניסן בחודש האילנות רכת ב לאחר ולא להקדים ולא הטבע. חידוש

חידוש על לברך המקילין שגם "ל נ ועוד שאם יודו התקופה בסוף או לפני האילנות של חסות תחת כלומר בחממה, גדל האילן שנעשה כיוון האילן, ובין המקום בין התאמה

, ת האילנו ברכת לברך אין טכניים אמצעים ע״י ברכת אלא האדם בשמחת ברכה זו שאין מפני

"ז אי זה ובמקרה התקופה, תקופה. של חידוש

16 קיח סימן א חיים אורח צבי הר. שו״ת

[ ניסים יצחק תשובה]להרב דמלבלבי אילני על הראיה ברכת בדין השאלה, ע״ד

ניסן חודש דוקא לאו או דניסן ביומי דוקא מברכין. אם

משה, (או״ח השיב בתשובות הנה ח )סימן … ניסן דוקא דלאו כתב, כתב זאת ולעומת

כח סימן בהלק״ט,)(ח״ב, ניסן דיומי מברכים אין ניסן חודש לפני להוציא קדמו דאם

דפלוגתא. ספיקא הוא ולכאורה הוא. דוקא

הריטב״א בחדושי אבל ע״ב) יא דף (ר״ה מקום כל אלא דוקא לאו ניסן ויומי וז״ל: כתב

ומכיון דוקא, ניסן דיומי כהפוסקים דלא וזה דמלבלב, שהוא מה לפי ום ומק דמברכים כהריטב״א דהלכה י״ל הריטב״א את ראו לא. שהאחרונים שהוא מה לפי ומקום מקום כל אלא שכתב: הריטב״א בדברי כשנדקדק אמנם כל מברך אינו לדבריו שגם נראה מברך, דחזי אימת דכל בקצרה כתב ולא דמלבלב,

שם ללבלב הקבוע זמן שיהא בעינן ומקום מקום בכל אלא רואה שהוא. מן ז יומי דאמרו הא אם (א) לשתים: נחלקת דהיא י״ל השאלה דבעיקר אקדים ולזה דכל משום דוקא, ניסן דיומי נאמר או מברך. דחזי אימת וכל דוקא לאו הוא דניסן

דאילנות. ללבלובי הטבע מצד הקבוע בזמן רק לברך נתקנה זו ברכה תקנת עיקר

באמת דשמא להסתפק בראש מקום יש עדיין דוקא ניסן דביומי את״ל דאף, (ב) החדש אותו על הוא דהקפידא אלא מילתא, תליא החדש בשם ולאו גרים שמא לאו

וכענין, דאילני ולבלובי צמוח של זה טבע לו להיות ההשגחה מצד שנבחר

ע״פ אלא אביב קרוי ניסן שאין ופרש״י האביב חדש בשם לניסן קוראת שהתורה

ע״ב יג דף בו,)(סנהדרין שמתבכרת התבואה בשול ניסן דיומי זמן עיקר דכל דנאמר ומכיון ממילא שוב האילנות, לצמיחת המיוחד בזמן לברך נקבעה דהברכה משום הוא הדין חוזר שם אחר לזמן משונה הצמיחה שטבע הרחוקות המדינות דבאותם מובן

ההיא במדינה והלבלוב הצמיחה טבע לו שיש החדש באותו וקא ד זו ברכה לברך

שם… היא באשר לבלובי שטבע הרחוקות במדינות מ״מ דוקא, ניסן דיומי למ״ד דגם י״ל ולפי״ז

ומעתה דידהו ירחא בתר נגרר הברכה זמן גם אחרים, בחדשים בהם נקבע. דאילני

דבכל היינו מלבלבי, ד שהוא מה לפי ומקום מקום דכל הריטב״א שכתב דזה י״ל הוא דלבלובי דזמנא וכדומה ובא״י דידיה, דאביבא ירחא בתר אזלינן ומקום מקום מלברך ימתין באדר האילנות פרחו במקרה ואם דוקא, ניסן דיומי אה״נ ניסן, ביומי

לגבי היינו דוקא לא דהוא ניסן ביומי בגמרא שהוזכר דמה דכתב והא, ניסן עד הוא דדוקא י״ל בא״י אבל אחר בחדש שם נקבעה הצמ. יחה שטבע אחרות מדינות

ב ת אחר ץ לאר א היוצ עה ש ש ם רחי פו ת לנו האי שם

17 ז סימן ה חלק נתן להורות. שו״ת

דרום כגון העולם, שבדרום במדינות תשרי בחודש נזדמן כך ואחר שראל, י בארץ ניסן בחודש אילנות ברכת שבירך במי השאלה וע״ד שנית… פעם אילנות ברכת יברך האם ותשרי, אלול בחודש הפריחה זמן שם אשר ואוסטרליא, אפריקה בשו״ע מבואר לברך שאין

. . שנה בכל אחת פעם. אלא לגמר ועד מהפריחה הזמן שהרי יום, שלשים כל האילנות על לברך אפשרות שהיתה דאף מבואר, ומעתה

למקום כשמגיע דאף פשוט נראה וא״כ בשנה. אחת פעם אלא לברך חז״ל תקנו לא אעפ״כ יום, משלשים יותר ב ר זמן נמשך פרי חדשה פריחה עכשיו רואה שהוא, ואף השנה לכל סגי אחת דברכה הואיל פעם עוד לברך אין מ״מ מאוחר, בזמן מתחלת. שהפריחה

בשנה… אחת מפעם יותר ויברך הדין ישתנה דעי״ז הוכחה שום אין מקום מכל שניה בפעם שיברך גוונא שום וסקים בפ מצינו דלא כל פריחת על לברך תקנו שלא כרחך ועל יום, שלשים אחר אילן לפריחת זה אילן פריחת בין כשיש ואף שנה, באותה אילנות ברכת

ה פריח דשם כרחך ועל ניסן, בחודש אילנות שאר פריחת על ולברך לחזור צריך אינו באדר השקדים פריחת על בירך ואם לחוד, אילן

, רכ והרמ״א(ה יברך לא הפריחה מתאחרת בה אשר אחרת למדינה כשבא גם וא״כ בשנה. אחת פעם אלא לברך תקנו ולא הוא. חד )ו

שם- עיין שהחיינו עליו מברכין בשנה פעמים ב' שמתחדש דפרי כתב, בזה- הסתפק שם ובב״י דידן לנדון משם ללמוד אין, ברם

רק ונתחדש מעולם היה לא הזה הזמן והרי הזה", לזמן וכו' "שהחינו הברכה וכנוסח עכשיו, שנתחדש זמן ה על הוא שהחיינו דברכת ואף לחוד רגל כל על הזמן ברכת שמברכים וכמו חדש, זמן איכא פעם דבכל בשנה, פעמים ב' אפילו לברך מקום יש ולכן עכשיו,

בכל והרי החדש הזמן על נתקנה זו ברכה כי אחת, בשנה שהוא חדש זמן איכא ושעה. שעה על ברכה שהיא טובות", ואילנות טובות בריות בו וברא כלום בעולמו חיסר "שלא על להודות שנתקנה האילנות ברכת אבל ענין ונרגש הבריאה התחדשות ניכרת אז כי הפריחה, בשעת לברך ותקנו בשנה. אחת פעם אלא לברך תקנו לא הבריאה, כללות

מקום ומכל בו", "וברא וכמו אחר אילן לפריחת זה אילן פריחת בין יום שלשים שעברו ואף לחוד, פריחה כל על לברך תקנו לא

השנה. במשך הבריאה כל התחדשות על בשנה אחת בברכה דסגי כרחך ועל לעיל, שהוכחנו

18. שיד– עמ' חמד מעשה תשובה שליט״א שטרנבוך משה הג״ר מאת

בא בניסן ברך אם שאל אפריקא בדרום לדוגמא והיינו חורף, שהקיץ במדינות הפריחה זמן באלול יברך אם רץ-ישראל, כמ ה זה על ונשאלתי להיפך וכן בתשרי. שהפריחה העליון בכדור לגרים תיקנו שחז״ל והכרעתי אפריקה. בדרום פעמים וכמה

"יומי הפריחה זמן עיקר שזהו דניסן.", לאנשי שתיקון ומסתברא שמה. תשרי והיינו המקום, כפי הזמן התחתון בכדור אבל

לא לביקור שבא ישראל ארץ בן וכן בניסן. פעם עוד יברך לא בתשרי שבירך, אפריקא מדרום תייר ולכן שמה. הזמן כפי המדינה שזהו בניסן יברך להשתקע ארצה בא אם אבל בתשרי, יברך מיעשיו בישיבה תלוי והכל אצלו, הברכה זמן. עיקר

ה כ בר ה ת הו למ אם בהת ל זצ" ל וזיא ע י ח איר מ ב״ץ הגר ל ש שים דו החי

19. ו סימן חיים אורח א- כרך עוזיאל משפטי שו״ת

צמ״ס המובהק הרב ידידי לכבוד תרפ״ז. טבת כ״ח ב״ה

זצ״ל רחמים מו״ה בהה״צ נסים יצחק מוהר״ר כקש״ת

שנה תורה (בשערי בדב״ק לעיין ופניתי חפצתי רצונו לעשות

א- חוברת ז' אם האילנות ברכת בדין שנשאר במה ז') סי' ג וכל קבוע, זמן לה שאין או דניסן, ביומי שקבועה ברכה היא

שר עליהם… מברך אחריו או ניסן קודם מלבלבים אילנות ואה

הודאה… ברכת היא זו שברכה ברור ונראה אינה זו שברכה בשלימות עולמו לבורא ותהלה הודאה אלא העין, הנאת על

וח היופי, נפלאה כמה סרק. . אילני על גם היא זו. וברכה ברכת

נאמר הבריאה, יופי על מיוחדת שהיא האילנות גם ת אילני על

ביותר. נאים הם אם סרק

בעולמו חסר שלא במטבע האילנות שברכת למדים אנו ומזה

שאילנות והרעננות הפריחה עצם על הודאה היא וכו 'כלום והפראה. לפריחה שבו יבש לעץ שנדמו אלה נובלים. .

נאמרת האילנות שברכת הפוסקים כל של טעמם מתבאר ובזה

לשנה אחת פעם רכ״ו סי' )(או״ח לראייתם ראשונה ובפעם

מקור למצוא קשה דלכאורה מברכין כיצד פרק )(מרדכי נין הנה ברכות ככל דינה יהיה ולא זו, לברכה אלה להגבלות או הנאתם שעת בכל עליהם שמברך אחרות הודאה ברכות או

כמו שנאמר לא אם, יום לשלשים פעם היותר לכל או ראייתם והצמיחה הפריחה כח עצם על נתקנה זו שברכה שכתבנו המתחדשים בראשית מעשה של בטבעם בחסדו ה' שנתן ומועילה נהדרה רעננה בצורה תקופה ובכל יום בכל בטובו

"בפעם לומר המרדכי שדקדק הוא וזה אדם בני. הם ב ליהנות בפעם ברך לא ואם לעכובא שזהו ונראה,"הראשונה שוב יברך לא לראייתו הראשונה הב״ח. מדברי מוכח וכן. . .

ברכת שזו שבררנו וכיון השאלה, עצם על לדון נשוב ועתה

ך מתו הנובעת ומקיימו, העולם יוצר לה' לתהלה שבח לעינינו שמתגלות והנשגבות הנפלאות ביצירותיו הסתכלות

נותנת הפשוטה הסברא הנהדרות בצורותיה בפעם, כפעם זמן ובכל מקום ובכל זו, לברכה זמן קביעות שאין לומר ונבוא ראשונה בפעם ממנו נתפעל זה נפלא חזיון שנפגוש את שמחיה החיים מקור מרום, אלקי את לברך הכרה לידי

בעו הכל. אדם בני בהם ליהנות למו

אינה זו וברכה הואיל לומר מקום יש גיסא לאידך אולם אחרות במלים או הלב, בהבנת אלא העין ראיית עם, קשורה מהמסובב חודרת הסתכלות מתוך המתפעלת השכלית בראייה קבוע זמן חכמים לה קבעו והנפלאה, העליונה הסבה אל

ושהיא עולם של רו טבו שהיא ישראל בארץ- הפריחה תקופת

. ניסן בתקופת

להכריע נראה זו הלכה של במקורה זה על נדקדק וכאשר

ניסן ביומי דנפיק מאן האי אמרו בגמ' שהרי הראשון: כהצד

וכו ברוך אומר מלבלבי דקא אילני הרי׳וחזי מ״ג) (ברכות

שחכמים הברכה לזמן ניסן יומי זמן תלו לא תלוי הדבר אלא

האילנ לבלוב בראיית ות. לומר להם היה כן, תאמר לא שאם

, : כך ניסן שיומי היטב מובן ומזה ניסן בימי דחזי מאן האי אל לצאת ניסן ביומי הוא שרגילות אלא דוקא לאו שאמרו

מאמרם- בסיום הוא והעיקר הטבע מהדר וליהנות השדות

דמלבלבי- אילני וחזי או ניסן קודם אותם שרואה בין

אחריו. . .

לה אין האילנות דברכת ולמעשה להלכה נראה לע״ד לם או מקום ובכל קבוע זמן ברכה מברכים ומקום אילנות ברבוי זו

האילנות רוב פריחת של ובתקופה או ניסן קודם שהיא בין

. אחריו

רך לב מצוה הח״ן תורת פי על גם אם לברר לנו נשאר ועדיין

לאחריו או ניסן קודם זו. ברכה

והכי ניסן לימי דוקא שייכא זו שברכה: ב כת (שם) ובברכ״י ניסן בימי שקדים פרחי על מברכי ברוכי קשישאי לרבנן חזינן א״א מעט״ר ושמעתי ראיתי שכן מעיד הנני הקטן אני וגם ברכת לברך תמיד שדקדקו שבירושלים ומרבותינו זצוק״ל

ניסן בימי דוקא האילנות.

אפילו ו א שקדים אילנות שראו דמה עמם ונמוקם וטעמם ברכת מחייב זה אין ומלבלבים פורחים בודדים אחרים אילנות פורחים אילנות ורוב אילנות מיני רוב בעינן, דתרתי זו, אילנות אילנות מיני מיעוט יש ניסן קודם אבל ניסן בימי אלא אינו וזה רוב ניסן ואחרי לבלובם מקדימים שהם אחדים אילנות או

פירותיהם לחנוט ומתחילים פרחיהם משירים האילנות מיני ולא פרחים ונותנים מלבלבים האילנות שרוב הוא ניסן ובימי

. פירות

פרחים ימצאו בניסן שגם המקומות שבאותם ברור נראה ולכן במקום אבל, ניסן עד זו ברכה לאחר מוטב באילנות וציצים אין הח״ן תורת עפ״י שגם בודאי בניסן ופרחים ציצים שאין

הוא זו לברכה העקרי התנאי שהרי ניסן עד זו ברכה לאחר לקשר אלא באה אינה הח״ן ותורת דמלבלבי אילני ""וחזי אבל ההלכה של והמסתורין הסוד את ולגלות ופרחים ציצים

עליה. לחלוק או וצורתה, פניה את לשנות לא

אילני ראיית של זה בתנאי זו ברכה קבעה שההלכה וכיון

שוב יברך לא הפירות ו גמר שאם למדנו שממנו דמלבלבי אמרו שלא ולפרש הסוד אל ההלכה להתאים אנו מוכרחים

בניסן זו ברכה לאחר הח״ן בעלי בניסן שגם במקום אלא

אפשר שאי ובמקום, דמלבלבי אילני ראיית לקיים אפשר מברכים אין הפרחים צמחו לא שעדיין או הפירות גדלו שכבר

אילני קופת ת שהיא התקופה באותה אלא בניסן זו ברכה

טוב מה בעתו ודבר האילנות, ברוב. דמלבלבי

ב– חלק ערלה (מורכב, "בעייתיים" אילנות ברכה)על שה " ברכת ו יינ ח מור י פר על " ב כ

20 ס א, קטנות הלכות. שו״ת

שהחיינו ברך ש מי שאלה ואח״כ פירות מיני שני על משניהם מורכב פרי ראה ויברך שיחזור מהו אם תשובה שהחיינו. במינו מין הוא המורכב כאן דאין יברך דלא פשיטא מין הוא ואם חדשות פנים דאין אפשר מינו בשאינו שעשו דבר שכל עליו לברך הבורא רצון נגד אדם בני לראות שהחיינו יאמר איך

ז גב דבר על ואף ה גזירת באכילה דמותרים על לברך אבל הכתוב מסתברא. לא הראיה

21 סג סימן א חלק יעבץ שאילת. שו״ת

שם הלק״ט ][שו״ת משניהם מורכב פרי ראה ואח״כ פירות מיני ב' על שהחיינו שבירך מי ס' שאלה

מין מורכב הוא אם תשובה שהחיינו. ויברך יחזור אם מינו בשאינו עליו לברך שאין, אפשר שכל

באכילה דמותרים גב על אף שהחיינו יאמר איך הבורא רצון נגד ב״א שעשו דבר. עכ״ל

אסור שאין באכילה שמותר שכיון. האכילה מברכת שהחיינו, ברכת דין ישתנה למה יודע ואיני ברכה בלי העה״ז מן ליהנות שא״א הנאתו, על לברך צריך לאכלו כשבא א״כ הכרם, כלאי, כ״א

שהחיינו וגם בראייה… שנהנה ההנאה ברכת היא ושבח הודאה ונותן עליהן שמברך ע״א נאות בריות הרואה אלא יהא לא עליו, נברך לא ולמה לעוברי אפים ארך שנתן לא אם הבורא, רצון נגד היא ודאי בעולם שעמידתן פי על ואף לבוראם.

מדלא ממנו, יותר לה פסו הרכבה שאין פי על אף לברך. שיש נראה הנאה הממזר על ואפי' רצונו,

הוא גם אפשר אדרבה כלל. הבורא רצון נגד בעולם קיומו שאין המורכב רי בפ. . כ״ש ביה. איפליגו רק רצונו, בלתי דבר המצא אפשר אי כי ית', הבורא לרצון שנתהוה מאחר וישובו, העולם מצרכי

רצונו. עושי למקום רבים ואמצעיים ההשגחה, שלוחי הרבה כי האדם. ע״י עשייתו שנאסרה

של אינה זה של ופקודתו משמרתו, על איש מנויים שונים ידים פק לו שיש למלך דומה זה למה הא ההוא המעשה היות עם למלך, ראשו מחייב נמצא זה הרי ברשות, שלא חברו של במשמרו הנכנס זה, צורך עצמן מפאת שהן רבים דברים יש וכן המלך. דבר לכל מאתו הנתון הפקיד ע״י למלך נרצה

עליו לברך ויש בזה חשש שאין נ״ל לכן ותשכח דוק, האדם הכנת חסרון מצד עשייתן ונאסרה גדול, מהן… שהורכב פשוטין מינין על בירך כבר ואפי' האכילה, כברכת הראיה ברכת גם

22 ג סעיף רכה סימן הלכה. באור

פירות דעל הלק״ט בשם הבה״ט כתב מברכין אין מינו בשאינו מין המורכבים

עליו ][=שהחיינו נעשה שבתחלתו לפי

הבורא. מצות נגד שאילת ובתשובת בריות דלענין ע״ז חולק ס״ג) (סי' יעב״ץ הרכבה לך ואין יברך הממזר על אף נאות

ע״ש. ממנו יותר פסולה

23. משה אגרות שו״ת נח ב, או״ח

לברך שייך לא איסור ע״י בא זה שפרי כיון דאולי אחר מטעם מסופק אני אבל עוברי שאיכא לראות שזכינו כמברכין נדמה שהוא זה, פרי לראות שהחיינו אתרוג שפוסל הלבוש על שחולקין הפוסקים לרוב למצוה שכשר ואף עבירה,

מורכב לברך מ״מ תרמ״ט /סי' שם בט״ז עיין עבירה, בו דנעבדה, /מטעם לברך נאה לא אולי עבירה ע״י שבא זה פרי שאיכא על לשמוח שהוא שהחיינו

ולצאת הפרי אותו על ולברך חדש פרי עוד עם אותם לאכול טוב ולכן, זה על פיינשטיין משה ידידו, זה. פרי על גם. בזה

24 כו ס״ק רכה סימן או״ח על החיים. כף

הבורא רצון נגד שנעשו כיון מינו בשאינו מין המורכבים פירות על קטנות הלכות. הראייה ברכת עליהם לברך דאין מסתברא והוא וחשוב אהוב לאדם יש דאם מדבריו יוצא וז״ל וכתב ע״ב צ״ז דף אברהם את בירך הרב דבריו והביא ס'. סימן א' חלק

יעו״ש עליו יברך איך באיסור שנולד שכל הנידה בן הוא אם וכן ראייתו על יברך לא. ממזר ס״ג סימן יעב״ץ שאלת הרב אבל שעמידתו פי על אף דמברך עכו״ם נאות בריות כרואה אלא יהא דלא שהחיינו עליו מברך מינו בשאינו מין מורכב דפרי כתב

… יעו״ש קטנות כהלכות ודלא יברך הממזר ראיית על ואף הבורא רצון נגד בעולם דבעה״ק לאלפים החסד שם שכתב ומה ולא שמענו לא זה בזמנינו יעו״ש, פורטוקא״ל על וכן מישקוול״י הנקרא מורכב פרי על שהחיינו לברך עלמא נהוג ת״ו ירושלים

שבירך מי, ראינו לברך: ואין עדיף תעשה ואל שב בזה פלוגתא דאיכא כיון כן ועל

ב ורכ מ פרי ל ע נות האיל ברכת

25. רכו סימן או״ח על החיים כף ס יא "ק

אילנות פרחי על האחרונים כתבו כן. . לברך אין סרק אילני על וכן ערלה שני ותוך המורכבים כ״ו: אות רכ״ה סי' לעיל ועי'

26. ב- חלק פעלים רב שו״ת אור לו סימן חיים ח

מותר אם מינו, באינו מין מורכבים אילנות רק אלא פרחים, בהם שיש אילנות מצא ולא דניסן, ביומי לפרדס נכנס אם שאלה.

ושכמ״ה יורינו עליהם, לברך אין יתברך, הבורא רצון הפך באיסור נעשו אלו דאלנות כיון או״ד אלו, אילנות על. לברך

ס סי' קטנות בהלכות ז״ל חאג׳יז מהר״י להרב. תשובה׳מצאתי פרי ראה ואח״כ פירות, מיני שני על שהחיינו שבירך מי, שכתב הוא ואם חדשות, פנים כאן דאין יברך, דלא פשיטה במינו מין הוא המורכב אם תשובה, שהחיינו. ויברך שיחזור מהו משניהם, מורכב

גב על ואף זה, דבר לראות שהחיינו יאמר איך הבורא רצון נגד אדם בני שעשו דבר שכל עליו, ך לבר שאין אפשר מינו בשאינו מין עכ״ל… מסתברא לא הראיה על לברך אבל הכתוב, גזרת באכילה דמותרים הפרדא בדין ז״ל הלק״ט וכמ״ש באיסור, המורכבים האילנות על אילנות ברכת לברך דאין נראה השאלה, נידון לענין כן כי הנה

, דמברך הכא וכ״ש ס', בסי' שהחיינו ובדין רס״ה, בסי' אדם בידי עשויים אלו ובאמת אדם בני בהם להנות טובות אילנות בו וברא

יתב הבורא רצון הפך אכי״ר תורתו באור עינינו יאיר והשי״ת רך. .

27. לציון אור שו״ת ג הערה האילנות ברכת דיני פ״ו ח״ג

מברכים אם האחרונים במחלוקת תלויה מורכבים אילנות על האילנות שברכת כתב, ל״ו סימן חאו״ח ח״ב פעלים רב בשו״ת

דבר שהוא כיון שהחיינו, עליו מברכים אין ס' סימן ח״א הלק״ט בשו״ת חאג׳יז מהר״י שלדעת מורכב, פרי על שהחיינו ברכת ס״ג סימן ח״א יעב״ץ שאילת בשו״ת היעב״ץ ולדעת זה, דבר לראות שהחיינו יאמר ואיך הבורא, רצון נגד אדם בני, שעשו

."ץ היעב דברי על להשיב ושיש הלק״ט, כדברי שהעיקר שם וכתב ע״ש. טעמים, מכמה מורכב פרי על שהחיינו לברך אפשר

מורכבים אילנות על האילנות ברכת לברך אין. ולכן. י״א( אות רכ״ו בסימן בכה״ח כתב וכן להגאון פסח ערב בספר עוד וראה

ע״ש האילנות.). כללות על שמברך כיון יברך לכו״ע דהכא לחלק שכתב י״א, אות האילנות ברכת בדיני הכהן חיים רבי

ה- ערל ג אתרו אדם ני ב בהם ת נו "ליה כה בר ה ון ש ל ש "פירו

28. איגר עקיבא רבי א רכו, או״ח

מפריה. ליהנות דא״א כיון יברך, אם מסתפק אני לנטיעתן- שנים ג' תוך האילנות אם אילנות. וראה ס״ג רכ״ה דסי' בדינא וכן

ברכה, ס' מקרי ולא דיברך, נ״ל - ספק דהוי והיכא יברך. אם ערלה באיסור הוא הפירי אם חדש פרי הרואה דספק דהדין כיון

מותר בח״ל ערלה שפיר. ומברך ממנו ליהנות ראוי א״כ

29 ב סימן ג חלק מלכיאל דברי. שו״ת

להתנאות הברכה מלשון לכאורה והנה

על היא שהברכה מבואר בנ״א בהם פירש״י וכן. ההנאה אסור ללו ה שמאילנות כיון וא״כ

עליהם. לברך א״צ ליהנות

ו א״ל בהנאה לנכרי שמותרים דכיון בהם ליהנות שברא לברך שפיר שייך ביבמות התוס' לפמ״ש ובפרט בנ״א. שפיר מיקרו שנכרים דוכתי ובכמה ס״א

ע״ש. בנ״א ז״א מצינו לא דהא ורק אחרים. הנאת על לברך שיתחייבו גם בברכתו מצרף הנאה לאדם כשיש

בזה להם שיש אחרים הנאת. את

"וא לו שמותרי. ם אילנות עוד יש דהא ל

ז״א על לברך חייבוהו שלא חזינן דהא

רואה, שאינו מה האילנות כשרואה רק רק שייך זה אין וא״כ דמלבלבי. ואף ממנו. ליהנות שיכול אילן כשרואה

טובות בריות בברכתו שמזכיר אף לפי ג״כ היינו כעת. לפניו שאינם לפניו שהם האילנות עם יחד שכוללם

: כעת

30 נו סימן חיים אורח יעקב חלקת. שו״ת

ופרישא חסידא המפורסם הגה״צ ידידי כבוד ב״ה וכו וכו' וטהורים בנש״ק גדר וגודר בפרץ 'עומד

הלברשטם רבין גא שר יחזקאל שלום ר' הרב יצ״ו… בנויארק מצעשינוב האדמו״ר אי ערלה, של אילן פרחי ברואה שאלתו בדבר סי ובשו״ע בש״ס המבוארת ברכה לברך 'יאות

אומר מלבלבין אילנות ורואה בניסן, וצא הי רכ״ו, אסור דערלה כיון בעולמו חיסר שלא, ברוך…. מברך דאינו סרק לאילן דומה אפשר בהנאה דטופס כיון לברך, יכול דשפיר נראה לפע״ד הנה

קרוין ג״כ ועכו״ם, אדם בני בהם ליהנות הברכה ויבמות אלא ד״ה א' ל״ח ב״ק כבתוס' אדם בני

לחולה לישראל אף ראוין גם אין, ו ד״ה א' ס״א כתוספות כלל שכיח דלא ואף סכנה, בו שיש ולא פרטי באדם דוקא זה ע״ב, סוף מ״ו פסחים

בכל יוכיחו. . חולים ובתי כולו, . העולם על ז רמ ספר בשם שמביא לכת״ה חזיתי "אכן יעקב באר בספר וגם לברך, שלא בלק, הזוה״ק

דעתי… בטלה בזה שמסופק הגרע״א בשם ר הגדול מהגאון תשובה קבלתי כתבי 'לאחר בירושלים כעת מטשעבין וידנפלד בעריש דוב

ערלה… בשנות אף לברך בפשיטות ודעתו

31. מישרים דובב ה ג,

הגדול הגאון הרב ידי״נ כבוד מרדכי מוהר״ר וכו' המפורסם אבד״ק שליט״א ברייש יעקב

בציריך. ברואה כת״ה, שנשאל דבר על דמבואר בניסן מלבלבין פרחים דצריך [ע״ב] מ״ג ברכות בש״ס של אילן ברואה גם אם לברך,

לברך… צריך שמלבלב ערלה בפשיטות הסברא מצד הנה ענין על היא הברכה דכונת נראה נבראו שבעצם בכללה הבריאה

בני מהם להנות ופירות אילנות שמצד מה מעכב ואין אדם, ליהנות אפשר אי התורה גזירת לאחר מ״מ דהא מהם, כעת יהיו הערלה שנות שיעברו א״כ מותרין, מהאילן הפירות בני להנאת היא הבריאה ענין

אדם. . . כסברא נראה אולם

הפשוטה על לברך דמחויב הנ״ל

הבריאה. עצם

32 נ להורות. שו״ת יב סימן ה חלק תן

יברך אם מפירותיו ליהנות יכול שאינו ערלה של אילן ברואה רכ״ו) סי' (או״ח בשו״ע ז״ל הגרע״א בהגהות שנסתפק מה ע״ד

האילנות… ברכת דוקא זה אילן על נתקנה לא האילנות דברכת ערלה עצי על גם לברך כתב ח') סי' (או״ח שורק נטע בשו״ת הנה

שבח נותן שהוא אלא של אילנות על גם לברך שפיר שייך וע״כ לעולם הנאה המביאה האילנות פריחת זמן שהגיע על והודיה שבעצם בכללה, הבריאה ענין על היא דהברכה ה') סי' (ח״ג מישרים דובב בשו״ת גם כתב זו לסברא וקרוב שם. עיין ערלה

ג שמצד מה מעכב ואין אדם, בני מהם ליהנות והפירות האילנות נבראו מהם. כעת ליהנות אפשר אי התורה זרת

33. ט סימן חיים אורח ג- חלק פעלים רב שו״ת

יב אם ערלה… אילן על האילנות ברכת רכו בסי ז״ל אברהם אשל הגאון שכתב טעמי, מתרי לברך דמותר 'נראה סק״א קע״א

לשמוח וכלה חתן לפני להשליכם אותם לבזות אסור הכרם וכלאי כערלה בהנאה האסורין פירות לי יראה וז״ל אחריתי, במילתא אוכלין הפסד משום ולאו איכא ביזוי מ״מ הפרי, מגוף נהנה שאין ועוד ניתנו, ליהנות לאו דמצות גב על אף ורפש טיט במקום בהם

הראיה ברכת י״ל נמי בנ״ד וא״כ ע״ש. עכ״ל לבזו אסור אלא בה נגעו לבזותם לא אבל לשרפן ומצוה וכו' בטובה לבעט אוכלין ת איכא ועוד ליהנות, לאו מצות בהנאה אסור האילנות מן היוצא דפרי גב על ואף מצוה, היא הפרי. מגוף נהנה דאינו טעמא

אדם בני בהם ליהנות טובות אילנות שברא דמברך גב על, ואף שיעברו אחר אדם בני בהם ליהנות עומדים אלו אילנות ם ג הנה

יתברך שמו מהלל הוא ועתה, ערלה שני לפניו. האילן של פעולה כשרואה

34 א עמוד יא דף השנה ראש מסכת חמד. חשוקי

בשדה אמורה האחרונים מחלוקת שכל נראה שאינם אילנות שתי לפחות יש שבשדה בעניננו אבל, ערלה של אילנות רק שם שיש אותם מכירים לא שאנחנו פי על ואף אדם, בני להנות אפשר שבהם אליהם, בברכתו מתכוון הרי הם, היכן יודע שאינו אף, ערלה,

מהם ליהנות יכולים אינם אדם, ובני ב אבל אדם. בני בהם ליהנות אילנות יצר והוא הם, מי יודע עולם ורא

ה ן ו לרצ ד גו בני הם ה ערל ת ירו פ האם ת שי"

35. יב סימן חיים אורח ז- חלק עבדי ישכיל שו״ת

כ״ו אות רכ״ה בס' לעיל מ״ש לציין, הוסיף ו האחרונים, משם שכ״כ וראיתי הנ״ל, רכ״ו בסי' ז״ל הכה״ח בדברי עיינתי הנה א) שהחיינו (ר״ל הראייה ברכת עליהם לברך דאין ית' הבורא רצון נגד שנעשו המורכבים, פירות ע״ע שכ' כ״ו באות שם )וראיתי

דיף ע וא״ת שב בזה פלוגתא דאיכא מכיון שם הכה״ח ואסיק ס״ג, סי' יעבץ השאלת עליו, חלוק ושכנגדו ס' סי' ח״א הלק״ט כ״כ

וה״ה ית לפניו שנוי שהוא בעבירה, שנעשה ע״ד לברך דאין מבו' שמשם ז״א הנ״ל, כ״ה לסי' בציונו כוין שלזה וכנראה,'ע״ש,

דבריו בכוונת הנראה וזה עליה, לברך שלא טוב מהיות א״כ. , בהנאה אסורה שהרי ית' לפניו שנואה היא שהערלה מכיון בנ״ד

)ב יערו דמות מה מבין איני ואני … המורכב לדין נ״ד ך, רצונו נגד שהם פעולות בו נעשה המורכב המורכב, לדין דומה זה אין

כאמור שהחיינו בברכת לה' לשבח מקום אין ולכן, ית', , ערלה באילני כן לא ית רצונו נגד שהיא פעולה, שום בהם נעשה,'לא

נדע לא ואנחנו הכמוס מטעם ערלה מפרי ליהנות לא הכתוב, גזירת שכך אלא ליהנות פירות להוציא אילן לשום א״א ש ומכיון, בעתם בנ״א, מהם ליהנות טובות, אילנות שברא היינו הברכה, משמעות הרי ערלה, שנות עליהם שיעברו לא אם אדם בני מהם

מהם שיהנו בשביל אלו, אילנות שברא לה' משבחים שאנו ר״ל אלא מהם נהנים אנו ערלתם בזמן שעתה הכוונה ולא, ובזמנם,

אדם בני … כללית ברכה היא שהברכה, גם זמנם כשיגיע בעתיד זה אילן על ולא בעולמו, שברא אילן מין ע״כ היא שהברכה

ברא אשר הוא הנוסח אבל עצמו, זה מאילן נהנה כאילו לומר מקום היה, זה אילן הנאת על הברכה, נוסח היה ואם במיוחד, ליהנות שיוכל בזמן דהיינו בלעתיד שהיינו משמע ליהנות דיוק גם בעולמו, שברא אילן מין ע״כ ז״א וכו' ליהנות טובות, אילנות

לשבח יש הרי ערלה, שנות עליה ור לעב בלי אילן לשום שא״א ומכיון העתיד, שם על מברכין שאנו אלא מהם, נהנה שעתה ולא

בלא״ה שא״א מכיון הערלה, בשנות הבריאה על גם. לה'

36 י סימן מצר עזרת. שו״ת

רוחא עלייהו שריא אשתרשו לא עד בארעא דאתערעו אילנין אינון כל דא על חזי ותא ז״ל, ע״ב) רמ״ד (דף פקודי הר בזו ומצאתי לון ורחיק לגביה, תדיר דישראל חביבותא דקב״ה בגין יאכל לא וגו' פריו את ערלתו וערלתם כתיב דא ועל ערלה, דהאי מסטרא

של פרי על לברך אסור דלכן ז״ל הרש״ב בשם שם וכתוב ע״כ. דקדושה בסטרא לאתדבקא בישין וסטרין בישין ארחין מכל מיניה דאכיל ומאן דערלה, אהא וז״ל ע״ב) פ״ז (דף קדושים בזוהר בהדיא וכ״ה לסט״א. ח״ו ומברך בהנאה שאסור לפי ערלה,

ובלא דישתלים עד ה עלי שארי דלא קיימא קדישא עילאה רשותא בלא איבא ההוא דהא ובכ״י, בקב״ה חולקא ליה דלית כמאן בריך ואי ותתא, לעילא חולקא ליה דלית גרמיה אחזי מיניה דאכיל וההוא ביה, דארעא חילא אתבסמת לא דהא תתאה, רשותא דפירות הנזכרים במקומות בזוהר האמור מכל למדת הא עכ״ל. וכו' עלוי שריא לא כאן עד קב״ה דהא הוא לבטלה ברכה עליה

וכ״ש עליהם לברך אין ערלה בירך אם וגם לבטלה, ברכתו שהחיינו עליהם ובירך ערלה פירות ראה דאם ומינה מהם, לאכול

ולברך… לחזור צריך האילנות ברכת עליהם

לענ״ד למעשה הלכה מעשיות מסקנות

רי בו שיש למקום ללכת להשתדל מצווה ישראל- בארץ ניסן חודש ב פורחים אילנות בוי האילנות ברכת לברך. ושם נחלקו

ש אילנות, ריבוי צריך הדין מעיקר אם הפוסקים ל אחד באילן די או אילנות נ. י לה רבים נהגו מעשה ורו א שדי ת לן באי פילו

וה אחד, שנ שיראה עד מברך ולא ממתין אילנות י הפסיד. לא שונים ממינים להיות צריכים האילנות אין מקום. ומכל

עצי- שאפילו אומרים יש פרי עץ דווקא שצריך אומרים ויש מספיקים. פורחים. סרק הדין מעיקר לענ״ד אך סרק, בעצי די היה

הורו הפוסקים רוב פרי עצי. דווקא ומ״מ הפ סרק עצי על המברך אותו מזנ. יחין אין ורחים

 ניסן חודש אחרי לברך אין ישראל. בארץ אז פורחים העצים שרוב זמן כל מקלים, . ויש

 ישראל– בארץ היא הברכה עיקר ישראל בארץ בניסן שברך מי ולפיכך ורא אחרת בארץ לטיול ויצא פריחה שם ה בחודש

תשרי– או אלול שם לא. יברך

 בחו״ל– הדר יברך לברך צריך לא שוב כאן וברך בניסן ישראל בארץ בטיול היה שאם ומסתבר. מקומו של הפריחה זמני כפי

. במקומו

 ערלה– או מורכב, שהוא פרי עץ אפשר מקום באותו העצי. ם רוב פריחת זמן את מייצג הוא הם בראייתו, לברך

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות