ברכת האילנות

ב״ה

הברכה מקור א.

( ב מג (ברכות הגמרא מלבלבי דקא אילני וחזי ניסן ביומי דנפיק מאן האי יהודה: רב "אמר, : בני בהן להתנאות טובות ואילנות טובות בריות בו וברא כלום בעולמו חיסר שלא ברוך אומר:

."אדם כ יב בצי״א וכן הריטב״א. הנראה ככל אלא הרב״א, אינו שזה עריכה בהערות שם (עיין מקובצת בשיטה שם מסביר

הריטב״א בשם וכותב השטמ״ק את )מביא, " נקבעה זו שברכה ענין והוא לזמן מזמן שבא ענין שהוא לפי

ומלכות בשם והיא הוא. ברוך הקדוש שהפריחן יבשים עצים על מברך שאדם."מחודש

פסק כן " רכו:)(סימן השו״ע אמ״ה בא״י אומר: פרח, שמוציאין אילנות וראה ניסן בימי היוצא

מברך ואינו אדם; בני בהם ליהנות טובות ואילנות טובות בריות בו וברא כלום בעולמו חיסר שלא עוד יברך לא הפירות, שגדלו אחר עד לברך איחר ואם ושנה, שנה בכל אחת פעם."אלא

זמנה ב.

מקום כל אלא דווקא, שלאו בראשונים מובא אך ניסן, ביומי הוא הברכה זמן בגמרא, כאמור

גם מובא כך כן א). א ביחוו״ד מובאים ועוד. הריטב״א האשכול, (ספר שלו. הפריחה תקופת לפי רבה, באליה ס״ק במ״ב גם משמע (כדבריו פורחים. אילנות רואה אם אדר, בחודש לברך שניתן

בערוה״ש וכן.)א, ( ניסן בימי דווקא היא שהברכה נוספים ופוסקים המקובלים דעת. מאידך, בשו״ת חאגיז יעקב רבי

, כח (סי' ב' )חלק קטנות הלכות ה האמת. דרך על שכן סק״ב רכו יוסף בברכי החיד״א עובדיה רב שיש מביא שם ביחוו״ד ידי ועל ובפרדסים, בגנות ניסן בימי משוטטות העליון בעולם שהנשמות ע״ב), קצו (דף בלק פרשת הקדוש בזוהר סמך לכך

הזה. בעולם אשר החיים על ומתפללים נשמותיהם, לעילוי זוכות )הברכות

וסב״ל עדיף תעשה ואל דשב שוב, יברך לא ניסן, בחודש ברך לא אדם שאם, חמד י בשד מובא עוד

( (סי ברכה בשיורי וכמ״ש המקובלים, 'הכרעת ע״פ החיד״א, מרן הוראות אחר תמיד נגררים שאנו בהיות מקום מכל: דבריו בברכי וכ״כ כן. מורה היה הוא גם לברך, צריך האמת דרך שע״פ מרן ידע שאילו מרן, נגד האר״י כדברי דנקטינן סק״ב), מו שב לומר שנכון שבודאי לברך, שאין המקובלים שדעת כאן שכן כל א״כ כח. ליעף הנותן ברכת לענין יא) ס״ק (שם יוסף

ואל.) להקל ברכות ספק בידינו, גדול כלל וזה עדיף, תעשה

ה שם מסיים למעשה יוסף גר״ע ש, הספיק אם, לא ו ניסן, בחודש יברך לכתחילה, לסמוך יכול

זו יקרה ברכה יאבד ולא אייר, בחודש גם. ולברך את יאמר ניסן אחרי זצ״ל, אליהו הרב לדעת

ומלכות שם ללא. הברכה

כן, כמו יא עמוד.)(חזו״ע החשמל לאור בלילה גם לברך יתן ונ זו, ברכה יברכו נשים גם

תכרב תונליאה

הברכה פירוש ג.

ב מובא אילנות, על דווקא אותה מברכים ומדוע הברכה, פירוש ( השולחן ערוך שנותן:)א רכו" כמו האדם לחיי הכרחיות בהם שאין דברים אפילו האדם בשביל שברא להשי״ת והודאה שבח

אין ולכן אילנות פרי הפירות, כן ולא כהכרחיות הם דאלו וירקות זרעים על זו ברכה מברכים

פירות. שיוציאו ניכר דאז הפריחה בשעת ומברך סיון תחלת או באייר אלא בניסן אינו ובמדינתינו

מברכין. אנו ואז היא זו דברכה אחרות אילנות רואה אפילו בשנה אחת פעם אלא זו ברכה ואין כז כז, [בראשית נאמר עליו זו בברכה והנזהר יתברך וטובו חסדו על כלליות הודאה של ]ברכה

[א״ר." ד' ברכו אשר שדה כריח בני ריח ]ראה

מברכים מה על ד.

משמע, מהשו״ע "אילני כתוב הרי שניים, ולפחות פרי, עצי פריחת על דווקא היא "שהברכה

מובא כן רבים, בלשון קצ״ט.) קצ״ח אות באצבע (במורה בחיד״א לא סרק, אילני על ברך בטעות אם שמברכים לומר נטה וקציעה מור שבספר מכיון נג, ח״ו הלוי שבט בשם ה, רכו (פסק״ת עוד. יברך

. סרק אילן על )גם לתיקון שהיא זו בברכה בכונתו יתעצם מאוד הברכה כוונת לגבי (שם) בחיד״א מובא: עוד " עכ״ל רחמים". עליהם ויבקש הזה בזמן והעשבים השדה בעצי מגולגלות שהם. הנשמות למעשה

רכו פסק״ת.)(עיין עצים ריבוי שיהיה לכתחילה ראוי כי אם מעכב, אינו העצים שמס' בפוסקים. מובא

ב ס״ק.)(מ״ב מברך לא לחוד עלים על על זאת, לעומת י עמ'.)(חזו״ע האילנות ברכת עליו מברך אינו לביתו, הביא שאדם פורח, . ענף מובא (כן עליו לברך מניעה שאין נראה ביתו, בתוך ואפילו נקוב, שאינו בעציץ הנטוע פרי. עץ

" ה שם: בפסק״ת. פורח ענף על ברכה לגבי )המח' שם מובאת וכן ". בקרקע השתולים לאילנות שוה שהנאתן

מורכבים ועצים עורלה עצי. ה

איגר עקיבא רבי מסתפק להינות יכול אינו שהרי עורלה, עצי על לברך מותר אם רכו השו״ע,)(על ממנו להינות וראוי בחו״ל, מותר עורלה ספק שהרי מותר, עורלה, בספק מדובר אם אך. מפריו.

, לעומתו פעלים ברב פסק כן עורלה. פירות על לברך התיר ט או״ח )(ג, בחזו״ע. יט )(עמ'

לעומתם בכך החמיר שאול אבא הגרב״צ. ו פרק ח״ג )(אורל״צ

עליהם לברך שאין י״א הבורא, רצון נגד ונעשו הואיל מינו, בשאינו מין מורכבים עצים. לגבי להלכה עליהם. לברך ואפשר הבריאה, כללות על נתקנה שהברכה ואומרים חולקים יש, לעומתם

טו בחזו״ע,)עמ' פסק ( שלא לו מורים לימלך, הבא אך בידו, מוחים אין כך על לסמוך שהרוצה

שסב״ל. יברך,

ואילו מותרות הרכבות אלו מראה שם כנות, טבלת מובאת וארץ התורה מכון באתר למעשה,

האם נשאלתי, שלום לאגרונום: . (שאלה מורכבים כלל בדרך מפוקחות לא ממשתלות שנקנו הדר עצי. לא.

עליהם האילנות לגבי? ברכת ומה מותרת? הרכבה זו האם מורכבים? בהכרח במשתלות, שנמכרים לימון עץ: תשובתו

אסורה הרכבה רבים ובמקרים מורכבים בד״כ. הלימונים הפירות את לאכול. מותר עצים על האילנות ברכת לברך עדיף

). מלכתחילה כשרים

עד ירוק אילנות. ו

כשר עליהם לברך שאפשר נראה הזית, כמו נושרים, לא שעליהן השנה, כל ירוקים אילנות ה וא

זאת לעומת בצ״ע. ונשאר, , רכו סימן (בוטשאטש) אברהם אשל ב פסק כן החדשים. הפרחים את

מובא באורל״צ קטנים שהפרחים למרות זית, על לברך. שאפשר פ״ו,)(ח״ג

עם ברוב או מקדימין זריזים ז.

מועד בספר מובא אך עם. ברוב האילנות ברכת לברך צורך שיש מובא לא הפוסקים, בפשט

ל שכדאי פלאג׳י לגר״ח חי, לכל ( הברכה סדר לגבי וכן במניין. , זו ברכה ברך אות א סימן חי לכל מועד

: ו" ברכת לברך אחת אגודה כולם וילכו שמים לשם שהיא כנסיה דיצטרפו האילנות, ברכת באמירת יעשו כה אם נעים ומה ונשמה רוח נפש נגד פרוטות משלש אחד כל יפחתו ולא מ״ה, כמנין כולם בין לצדקה שיעור הברכה אחר ויפרישו האילנות,

ה בשוב מזמור ויאמרו החמדה, שכיות בספר שנדפס כמו הנשמות על הסדורה התפילה יאמרו הברכה ואחר לעיל, 'כנזכר

חי צומח, בדומם, שנתגלגלו לנשמות גדול עילוי והוא קדיש, ויאמרו קמ״ח, מזמור וגם, ם, זרעי לסדר דשייך ציון שיבת את

מדבר.)

השאלה נשאלת עצמו, חודש ראש ביום לברכה מניין שאין במצב " מעלת עדיפה האם, זריזין

מעלת או" לעצמו יברך ואדם,", מקדימין עם ברוב לברכה מניין שיקבץ עד וימתין ",

בשו״ת ) יח סימן יור״ד ב, (חלק אומר יביע מילה מצוות לגבי בכך, דן ו זריזין מעלת ש משמע

עדי מקדימין עם ברוב מאשר פה למשל הברית, את לקיים שעה באיזו שמכריעים לפני נוספים שיקולים שיש (כמובן

וכדומה המשפחה בני.)קיבוץ זו האילנות בברכת מניין פלאג׳י, הגר״ח של מלשונו שגם להיווכח ניתן

ב, מאידך מיוחד הידור אלא חובה. לא ( תשובות פסקי הערה10 רכו,) מהם שנראה ישראל גדולי שיש

. האילנות ברכת לגבי עדיפה עם ברוב שמעלת

בשבת האילנות ברכת ח.

אליהו הרב הראשל״צ לדעת בשבת. האילנות ברכת לברך אפשר אם הפוסקים נחלקו

שאול אבא הגרב״צ לדעת וכן, זצ״ל טעמים שני בשבת. האילנות ברכת לברך אין ו פרק ח״ג,)(אורל״צ מן קדושה ניצוצות שמברר משום נוסף טעם יתלוש, שמא הראשון, בפוסקים. נאמרו לאיסור כו פרק כהלכתה שבת בשמירת פסק כן ד. ס״ק כו בכה״ח מובא (כן בורר. משום ואסור. הצומח,

.) בצ״ע הכה״ח על נשאר שם בהערה יתלוש, שמא הטעם את רק מביא שם

יחוו״ד ב פסק כן בשבת. האילנות ברכת לברך התיר יוסף הגר״ע לדעת, הראשל״צ לעומתם,

לגעת צריך לא שהרי יתלוש, שמא חשש אין האילנות שבברכת שם, דבריו ותורף ב, , א חלק נוגע אם שאפילו ועוד, מהמאירי שם מוכיח הוא (עוד בלבד. בראייתם ודי לברך, כדי בפרחים מפוסקים ראיות שם הביא קדושה, ניצוצות בורר של הטעם ולגבי יתלוש, שמא חשש אין בהם,

לכך חוששים.)שלא

: למעשה

יוסף הגר״ע כתב " דבריו: בסיום בימות האילנות ברכת לברך יש טוב מהיות שלכתחילה אלא ישכח שמא וחושש ניסן, חודש לסוף הסמוכה בשבת אלא לברך לו נזדמן לא אם ורק החול, לברך נוהגים למצוות המקדימים והזריזים בשבת. האילנות ברכת יברך אז לגמרי, זו ברכה ויפסיד

למחרת או ניסן חודש בראש בצבור, האילנות ברכת מלך". הדרת עם וברוב.

( הלוי: הגרח״ד כתב כן כמו ו, חלק רב לך עשה שו״ת ) טז ": לברך ראוי אין שלכתחלה פשוט ולכן

ברכת- לברך מנהגנו יפה וכמה בשבת, בחול- האילנות בהרגשה וגם עם, ברוב גם פסח, המועד

לנהוג". ראוי וכך חגיגית, הים בשו״ת""וישב כן (כמו הברכה יפסיד כן אם אלא בשבת לברך לא הלל, לגרי״מ כא, .)ג ודאי החול, בימות לברך שישכחו חשש ויש בשבת, רק הכנסת לבית באים הציבור בו במקום

ובאגדה בהלכה הפסח ולזכותם.)(חג בשבת לברך רבה מצווה

כלומר בשבת. האילנות ברכת לברך ראוי/נכון "האם במילים מתחיל הדיון אחרונים, שו״תים שבהרבה נציין, , (אגב

כך לנהוג נכון אם השאלה כן, לעשות לסמוך מי על יש.)ודאי

שהדבר השבח, בברכות ערבות לגבי ג ט, חלק יבי״א שם. ומ״ב יט, קסז שו״ע עיין האילנות, בברכת ערבות דין *לגבי

ברך שלא מי להוציא יכול איננו ברך כבר מי דהיינו, סב״ל. ולהלכה ראשונים, . במחלוקת

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות