מגילה│ מקרא מצוות דוחה? מה טבדי בנימין הרב
הפשוטה– וההבנה הסוגיה דאורייתא דוחה דרבנן אין
1 א עמוד ג דף מגילה מסכת בבלי תלמוד.
ומשפחה משפחה לדרשה, ועיר ועיר ומדינה מדינה דאמרת והשתא
חנינא בר יוסי רבי אתא: אמר? למאי ולויה כהונה משפחות להביא
אמר יהודה רב דאמר מגילה. מקרא לשמוע אין וב עבודתן שמבטלין במעמדן- וישראל בדוכנן ולוים בעבודתן, כהנים רב: מבטלין כולן
מגילה. מקרא לשמוע ובאין עבודתן
במעמדן- וישראל בדוכנן, ולוים בעבודתן, כהנים: הכי נמי תניא כולן
מגילה מקרא לשמוע ובאין עבודתן. מבטלין רבי בית של סמכו מכאן
בטלין שמ לשמ ובאין ת״ת: מעבודה וחומר קל מגילה, מקרא וע ומה
חמורה- שהיא עבודה, מבטלינן - ת״ת שכן כל? לא
- תורה- מתלמוד חמורה? ועבודה ביריחו יהושע בהיות ויהי והכתיב והיכי (לאפיו). וישתחו [וגו'] לנגדו עמד איש והנה וירא עיניו וישא
לחבירו שלום שיתן לאדם אסור י: לו בן יהושע רבי והאמר הכי? עביד צבא שר אני כי ליה דאמר התם שאני הוא! שד שמא חיישינן בלילה,
.'ה- משקרי-? ודלמא לו אמר לבטלה. שמים שם מפקי דלא: גמירי
בטלתם ועכשיו הערבים, בין של תמיד בטלתם אמש! ת״ת - לו: אמר
יהושע וילן מיד באתי עתה לו: אמר באת- מהן איזה? על בלילה
יוחנן רבי אמר העמק. בתוך: ההוא הלכה של בעומקה שלן. מלמד
תמידין מהקרבת יותר תורה תלמוד. גדול אוניא בר שמואל רב: ואמר
באתי! עתה שנאמר - הא- קשיא: לא והא- דרבים, . דיחיד
- רבי מטפחות. לא אבל מענות, במועד נשים והתנן: קל? ודיחיד
למטה- ות סמוכ היו אם אומר: ישמעאל חדשים בראשי מטפחות.
ובפורים- בחנוכה מקוננות לא אבל, ובזה בזה ומטפחות. מענות
בפני מועד אין הונא: בר רבה ואמר ופורים חנוכה שכן כל ת״ח. ,
-, ת״ת חמור דיחיד- תורה כבוד קאמרת תורה, כבוד קל. דיחיד
2 א עמוד ג דף מגילה מסכת רש״י.
הקרבן בשעת צבור תמידי, ל ע עומדין - במעמדן וישראל במועדו לי להקריב תשמרו א): (כו, תענית במסכת כדתנן הראשונים נביאים תיקנו גביו על עומד אינו אם שומר היאך מעמד היה ומשמר משמר כל על משמרות, וארבעה עשרים
.'כו - הכי עביד והיכי פניו על ויפול דכתיב לו, שהשתחוה
. וישתחו אנו באתי עתה שהשיבו שובה בת - כו ביטלתם 'אמש אמש דברים: בשני האשימן המלאך, דברי תחלת, למדין הערב תמיד להקריב לכם היה היום, כשהעריב כלומר זמן שאין חנם העיר במארב ונשתהיתם אותו, ובטלתם
[משתחשך בלילה. ]מלחמה
- ועכשיו אינכם שהרי בתורה, לעסוק לכם היה לילה, שהוא
בלילה. נלחמים
ב עתה - אתי עכשיו של. על
- העמק בתוך ההוא בלילה יהושע וילן מיד באותו לא חזר מיד קאמר: והכי העי, על שצר בלילה אלא כתיב, הלילה
במצור- אחר לילה וכשבא מדבריו, יהושע בתורה. עסק
הוו. ישראל כל דהתם - דרבים הא
מענות- המת על. הספד
- מטפחות ולא לבן. על
- מקוננות לא אבל קינה ואיזהו עינוי איזהו מפרש: והתם
עינוי- קינה- כאחת, עונות שכולן עונות וכולן אומרת אחת
. אחריה - דיחיד תורה תלמוד ופורים מעבודה קל מלמודו. ביטול
3 שכן כל ד״ה ב עמוד ג דף מגילה מסכת תוספות.
אלמא מגילה ממקרא דמבטל גב על אף להספידם שמותר ופורים- חנוכה שכן כל מגילה ממקרא חמור. ת״ת
4. תוספות שם
לשמוע מעבודתן כהנים מבטלין
מגילה- מקרא מבטלין אמאי וקשה שהות הרבה יש הקריאה אחר והלא
לעבודה? דמשהאיר דכיון לומר ויש אותה מניחין והם עבודה זמן הוי היום
הקריאה- בשביל ליה קרי הכי משום
ביטול. ואחר מיד עבודתן ויעשו וא״ת
י כך לבדם? המגילה קראו דטוב וי״ל טפי דהוי משום הצבור עם לקרות
ניסא. פרסומי
5 א עמוד ג דף מגילה מסכת הריטב״א חדושי.
המגילה אח״כ ולקרוא עבודתם לעבוד ביום שהות שיש דאע״פ לפניו, כששתיהם פי' והכי מלך, הדרת עם ברוב משום בצבור עכשיו לקרוא כדי מעבודתן מבטלין הכי אפילו
לחזור בשיכולים דדוקא דברים ונראין מגילה מקרא לשמוע דבאין לישנא, ע משמ עדיף מגילה מקרא מגילה ומקרא עבודה לקמן דאמרינן ומה לא, הכי לאו הא לעבודתן
וכדאמרן. בציבור לקרותה כדי מגילה מקרא דמקדמינן היינו חנינא, בר מדר״י
שתיהם לקיים אפשר בשאי אלא תן או מבטלין אין בעבודתן שהתחילו שכל דברים ונראין אחר שמבטלין אפשר דבהא המגילה, קורא להם יהיה לא שוב תחלה יעבדו שאם כלל
וכדאמרן. . מבטלין אין הכי לאו הא לעבודה, וחוזרין. שהתחילו
עבודתן מבטלין מפרשים ויש לגמרי וחכמים לעבודתן לחזור ביום שהות כשאין אפילו
התורה מן דבר לעקור יכולים כדאמרן. אלא מחוור, ואינו תעשה ואל בשב
6 ב עמוד ב דף מגילה מסכת הרי״ף) (על ר״ן.
מקרא לשמוע ובאין מעבודתן שמבטלין תענית במסכת כדאיתא הקרבתן בשעת צבור קרבנות על היו עומדין במעמדן. ישראל
דוקא ומיהו בצבור מגילה לשמוע י כד מעבודתו מבטלין אפ״ה לקרות ואח״כ עבודה לעבוד ביום שהות שיש פי על אף מגילה דרבנן מגילה משום דאורייתא העבודה מבטלין אין ודאי הכי לאו הא העבודה להשלים אח״כ: בשיכולים
לחלוטין עבודה דוחה מגילה שמקרא וסוברת החולקת לגישה והסברא המקור
7 א עמוד ג דף מגילה מסכת הש״ס גליון.
פסקי ' עי כו'. אחר והלא כו' מבטלין ד״ה תוס'
אות ערכין תוס' יט:
8. יט אות מעריכין הכל א- פרק ערכין תוספות פסקי
מגילה לקרות מבטלים במעמדן וישראל בדוכנן ולוים בעבודתן כהנים
שם בתוס' ועי' במגילה (ד״ז הקרבן:): זמן עובר אפי'
9 א עמוד ג דף מגילה מסכת אבן טורי.
אחר והלא בטלין מ אמאי התוס מבטלין׳הקשה כו' בעבודתן. כהנים
לעבודה. שהות יש הקריאה עבודה זמן הוי היום דמשהאיר כיון ותי'
ביטול. לי' קרי מש״ה הקריאה בשביל אותה מניחין והן ויעשו וא״ת הצבור עם לקרות דטוב וי״ל לבדן המגילה יקראו ואח״כ מיד עבודתן
ניסא פרסומי טפי. דהוי
לא כה״ג כל ודאי דהא קשה, ודאי הא ולדידי לשון״ביטול" שייך עדיין שהות יש הקריאה דלאחר לגמרי בטלה עבודה דאין כיון
לעבודה, המגילה קריאת שמקדים אלא לעבודה. שמקדימין והל״ל
לעבודה המגילה. קריאת שישמעו כך בתוך עבודה זמן כשיעבור דמיירי למימר ליכא נמי והא
אלא אינן ן במעמד וישראל וכו' בעבודתם כהנים דהא ליתא המגילה, בתמידין, קרב אינו שחר של תמיד והא ע״א כ״ז )(דף דתענית רפ״ד כדתנן ד פרק ריש כדאמר לרבנן חצות ועד יהודא לרב שעות ד' עד 'אלא
כ״ו, דברכות)(דף למר עבודה זמן יעבור שקורין שבעוד מיירי ואי
- ליה כדאית ולמר ליה כדאית עבודתן מבטלין אמאי תקשה דא״כ
לקריאה הרבה שהות יש ועדיין עוברת מצוה שהיא כיון חילה ת יעבדו כ? בפ״ב)'(דף לקמן כדתנן המגילה לקריאת כשר היום כל דהא קאי הערבים בין של אתמיד דקאמר עבודתן מבטלין דהאי ונ״ל ביום שהות נשאר דלא עד לערב סמוך עד המגילה קרו בשלא ומיירי
מבטלין זה או זה או אלא מגילה ולקרות עבודה לעבוד לשניהם כדי
מגילה. מקרא לשמוע ובאין לגמרי עבודתן
11 א עמוד ג דף מגילה מסכת אמת שפת.
פי כו' עבודתן מבטלין כו' בעבודתן כהנים בגמ' 'שם מיהו לגמרי, לבטל ולא העבודה לאחר דהיינו התוס'
גרסו התוס' מעבודתן שלפנינו הגמ' לשון אבל עבודתן
כ והריטב״א לגמרי, 'משמע חכמים ביד כח דיש די״א מחוור שאינו ומסיים בשוא״ת מה״ת דבר, לעקור כגון ביה״ע של לתמיד דנ״מ לפרש האריך והטו״א
לחשיכה. סמוך עד מלקרות שאיחרו בחנם הבנתו ולפי כגון שניהם לעשות שהות שאין משכחת דבלא״ה האריך
המגילה… למקום היום כל לילך שצריך
דרבנן מגילה אין לה שכחת מ אי דאפי' העיקר אבל ז״ל. הראשונים כמ״ש דאורייתא עבודה דוחה וכן אב בית שבאותו דהכהנים אפ״ל הי' לפע״ד אבל עדיין שמעו לא אם מבטלין זה שביום מעמד אנשי למלאות המגילה שמעו שכבר אחרים והולכין המגילה נקרא שפיר עליהם מוטל דהחיוב כיון רק מקומן
דייק ובהכי מבטלין, ומשפחה דמשפחה הדרש טפי נדחה זמנו א' לכל ולוי' כהונה משפחת של דהקביעות עבודה דאפי' למסקנא מוכח הי' ולפ״ז המגילה, מפני דמשפחה עבודה ביטול דהא דיחיד מת״ת חמור דיחיד
עדיף מ״מ ד״ה בתוס' וכ״מ דיחיד עבודה רק היא: זו
התוספות בדברי הט״ז של המחודשת ההבנה
11 תרפז או״ח יוסף בית.
ובאין מעבודתן שמבטלין הר״ן וכתב
מגילה מקרא לשמוע אע״פ שיש כך ואחר עבודה לעבוד ביום שהות מעבודתן מבטלין הכי אפילו לקראה בצבור מגילה מקרא לשמוע ובאין כך אחר בשיכולים דוקא ומיהו
ודאי הכי לאו הא העבודה להשלים מדאוריי' העבודה מבטלין אין משום
דר מגילה בנן… התוס' דעת הוא וכן מבטלין ד״ה )(ג. שכתבו לשמוע מעבודתן כהנים מבטלין מבטלין אמאי וקשה מגילה מקרא שהות הרבה יש הקריאה אחר והלא דמשהאיר דכיון לומר ויש לעבודה אותה מניחין והן עבודה זמן הוי היום ליה קרי הכי משום הקריאה בשביל
ביטול חר וא מיד עבודתן ויעשו וא״ת לומר ויש לבדם המגילה יקראו כך דהוי משום הצבור עם לקרות דטוב
ניסא. פרסומי טפי
12. ג ב- ס״ק תרפז סימן חיים אורח ט״ז
… משפחה מדכתיב לה וילפינן עדיף דמגילה בגמ' דאמרי' ועבודה מגילה ולענין
מגילה. מקרא לשמוע ובאים עבודתן שמבטלין ולוים כהנים משפחות להביא ומשפחה 'וכ מבטלין אין ודאי הכי לאו הא העבודה להשלים אח״כ בשיכולים דוקא ומיהו הר״ן
דרבנן. מגילה משום מדאורייתא העבודה מפניה לגמרי נדחית בת״ת והתם תורה מתלמוד עדיף מגילה אמרי' דהא זה על וק״ל
א הי אח״כ שילמוד שמה בתשלומין א״א זו בשעה חיוב עליו עכשיו שיש הלימוד דהיינו אמרי דהא הוא וק״ו עבוד' לענין נמי ה״ה המגיל' מפני נדחה ואפ״ה עצמה בפני 'מצוה
מעבודה. . עדיף דת״ת. בגמ' מדרבנן, ומגילה דאורייתא דעבודה הר״ן ומ״ש קבלה דברי שקי״ל קבלה דברי דהיא י״ל
העבודה. תדחה אמרי' שפיר …וע״כ כד״ת וז דכתבו הר״ן כדעת התוס' דדעת כ' "והב״י ל: מגילה לשמוע מעבודתן מבטלין כהנים היום דמשהאיר כיון וי״ל לעבודה הרבה שהות יש הקריאה אחר והלא מבטלין אמאי וק'
עכ״ל. ביטול. ליה קרי הקריאה בשביל אותה מניחין והן העבודה זמן הוה
להר״ן, להסכים מזה הוכחה רואה איני ואני מבטלין שאמר התלמוד לשון על קאי דהתוס'
מעב היום, משהאיר שהוא יום בכל עבודתן בזמן דהיינו ודתן שהות יש הא מקשים וע״ז
היום. כל אח״כ מקרא לפניו ויש שלה שיעור כלות קודם קטנה שעה עד העבודה נעשית דלא מקרי אי אבל עדיף ניסא פרסומי שניהם לקיים שא״א כיון לגמרי העבודה דוחה דמגילה אה״נ מגילה
: כנלע״ד
13 ח ז- סעיף תרפז סימן חיים אורח ן השולח ערוך.
דאורייתא ה מצו שום אין שתיהן לעשות א״א אם אבל שתיהן לעשות שהות בדאיכא אלא מיירי לא זה דכל הרמ״א רבינו וכתב
… מגילה מקרא מפני נדחה לגמרי נדחית ת״ת והרי המגילה מפני נדחית דאורייתא מצוה שום דאין במ״ש גם שחולק מי ויש
אז, ת״ת זמן אין מצוה לעשות וכשצריך ובלילה ביום ת״ת דהרי לגמרי שנדחית לומר שייך לא דת״ת כלל. ול״ק שם ][ט״ז מצות. לעשות יוכל לא לעולם הרי דאל״כ
מגילה למקרא דרבים תורה תלמוד מבטלים האם
14 ב עמוד ג דף מגילה מסכת בבלי תלמוד.
מגילה מקרא מגילה- ומקרא עבודה לי: פשיטא רבא: אמר, עדיף חנינא. בר יוסי מדרבי
רבי. בית של, מדסמכו עדיף מגילה מקרא מגילה- ומקרא תורה תלמוד
מצוה- ומת תורה תלמוד כלה ולהכנסת מת להוצאת תורה תלמוד מבטלין מדתניא: עדיף, מצוה. מת
מולאחתו עדיף, מצוה מת מצוה- ומת עבודה … לומר תלמוד מה ולאחותו? דתניא: למת. מצוה מיטמא
עדיף- מצוה מת דלמא או ניסא, פרסומי משום עדיף מגילה מקרא עדיף? מינייהו הי מצוה ומת מגילה מקרא רבא: בעי משום
הבריות? כבוד שבתורה. תעשה לא את שדוחה הבריות כבוד גדול מר: דאמר עדיף. מצוה מת פשטה: הדר דבעיא בתר
15. וחנוכה מגילה הלכות רמב״ם א א,
מדברי עשה מצות בזמנה המגילה קריאת תקנת שהיא ידועים והדברים סופרים, אנשים בקריאתה חייבים והכל נביאים, ומחנכין משוחררים, ועבדים וגרים ונשים כהנים ואפילו לקרותה, הקטנים את לשמוע ובאין עבודתן מבטלין בעבודתן
תורה תלמוד מבטלים וכן מגילה, מקרא מגילה מקרא לשמוע לשאר וחומר קל
מקרא מפני נדחין שכולן תורה של צות מ מגילה מקרא שנדחה דבר לך ואין, מגילה קוברין לו שאין מצוה ממת חוץ מפניו
קורא. כך ואחר תחלה קוברו בו שהפוגע
16 א הלכה א פרק וחנוכה מגילה הלכות משנה לחם.
עבודה ומה מעבודה ק״ו ת״ת שמבטלין אמרו ג') (דף בפ״ק תורה. תלמוד מבטלין וכן
דת״ת שם ואמר חמירא ת״ת דאדרבא הקשו ובגמ' כ״ש לא ת״ת מבטלין חמורה יא שה מעבודה. חמירא דרבים מגילה מקמי מבטלינן לא דרבים דת״ת לכאורה נראה וא״כ
מעבודה. לה ילפינן דלא כיון לרבים יחיד בין חילק ולא ת״ת מבטלין סתם אמר למה ז״ל רבינו על קשה. וא״כ
ודאי ונראה מבטלינן. דרבים ת״ת דאפילו עדיף, מנייהו הי מצוה ומת מגילה מקרא שם שאלו דבגמרא והראיה דמת קיי״ל ואנן
דרבים. תורה תלמוד אפילו דוחה מצוה ליה, קמבעיא מאי מגילה, מקרא דוחה דרבים תורה תלמוד אי וא״כ תלמוד השתא
אותה דוחה מצוה מת מגילה מקרא דדוחה דרבים תורה כן ש כל דרבים, ][=ת״ת
מצוה. מת מפני שנדחית מגילה מקרא ליה: קמבעיא ולהכי מגילה מקרא מפני נדחה דרבים תורה תלמוד דאפילו ודאי אלא
17 ג מגילה תוספות. ב,
עדיף- מצוה מת אלחנן הר״ר הקשה
מק״ו, ליה תיפוק קרא, לי למה ת״ת ומה
המת, כבוד משום מבטלין דחמירא עבודה
שכן. כל לא דקילא למוד ת אפילו דהא המת, כבוד משום מבטלין דרבים תורה
ושם? יז. (דף דכתובות פ״ב )כדאמר
וי״ל ומתני, ותני דקרי למאן דה״מ דצריך
- ותני קרי דלא למאן אבל האי, כולי לא
האי. כולי צריך מצוה במת מיירי והכא קרא צריך הכי ומשום ותני קרי דלא
דולאחותו.
18. מגילה הלכות החיים צרור א א, מז ב, יעקב בשבות "[וכעי]ז
…ותירץ. . הלח״מ והקשה עכ״ד. . וז״ל: יצ״ו חאקו אליהו כמהר״ר ורב עצום השלם החכם והקשה להרב הגיד ומי
ותני, דקרי למאן דהיינו דרבים, ת״ת דמבטלינן מצוה במת מיירי דרבא ז״ל והלא
' אפי דמבטלינן עסיקינן ומתני ותני דקרי מצוה במת לאו מכריחים בתוס' שם
כלל. . קושיא ליכא א״כ דרבים. ת״ת. כל דהתם דרבים הא שפי' ז״ל כפירש״י ס״ל דהרמב״ם נראה קושייתם ולעיקר
היו. ישראל דרבים הא דיחיד הא תלמודא משני דמאי לרש״י דקשיתיה ובודאי
יהושע- דלגבי פירש״י זה ומכח הוו רבים נמי רבי בית והלא ישראל כל דהתם
ב יחידים מקרו הוו- מגילה. מקרא מפני ונדחה רבי ית ז״ל רבינו פסק משו״ה יהיו ישראל שכל במציאות דליתיה מיקרי דיחיד דעכשיו דת״ת חילק ולא סתמא
וכו אחד במקום.'מקובצים
19 א עמוד ג דף מגילה מסכת למאירי הבחירה בית.
וישראל בדוכנם ולויים בעבודתם ים כהנ עוברת, שעה שהן פי על אף מפניה, נדחות מצות שהרבה עד חביבה המגלה קריאת מגלה. מקרא לשמוע ובאים מתבטלין כלם ישיבתם בבית ותלמידים במעמדם לך ואין דבר מת אלא מפניו מגלה מקרא שידחה
מצוה. לך שאין מצוה בנו את ולמול פסחו את לשחוט הולך ושהיה ונזיר גדול כהן ואפי' עבודה אפי' מצוה מת מפני תדחה שלא
מצוה. מת מפני נדחה רבים של אפילו תורה תלמוד וכן מצוה. למת מיטמא
אחד, לרב מתייחדת שהיא ישיבה כל ר״ל - יחיד של אלא עבודה, מפני או מגלה, מקרא מפני נדחה ת״ת שאין פי על ואף של הא
נ ואעפ״כ תמידין, הקרבת מפני ולא מגלה מקרא מפני נדחית אין גדולה ישראל של כנופיא שהם ר״ל רבים מצוה. מת מפני דחית
שיטת ואין נשיא שהיה מצד דרבים תורה תלמוד ר' של ישיבתו קורין והם המגלה מפני נדחה רבים של תורה תלמוד שאף וי״א
ביהושע. האמור כענין העם לכל כללית ישיבה היא אא״כ כן מוכחת הסוגיא
מגדים הפרי הסבר
21 ב ס״ק תרפז סימן זהב משבצות חיים אורח מגדים פרי.
(השני מת ד״ה תוספות על אמר; גמרא ד״ה ע״ב שם יוסף ])[ראש בחידושינו מבטלין, ד״ה א' ג' מגילה בתוספות ][הט״ז שפירש מה ו מזה: כתבנו
21 ב עמוד ג דף מגילה מסכת יוסף ראש.
כו… דכתובות פ״ב כדאמר מבטלין דרבים כו' דחמירי ת״ת כו' (בי״ת) מצוה מת 'וד״ה עדיף בים דר דת״ת קושייתם וכוונת
ד מאחר וא״כ לעיל, כדמסיק מעבודה מעבודה. כ״ש דרבים מת״ת עדיף מצוה מת
ד לראות ויש קרא. וצריך מנלן, לגמרי נדחית עבודה משא״כ אח״כ, שילמדו דרבים מת״ת עדיף מצוה מת
קשה א״כ - אי״ה שם בפריי ויבואר ב' אות בתרפ״ז הט״ז כמ״ש ולילה יומם והגית מקרי לגמרי נדחית דת״ת סברי דתוס' וכ״ת
לגמרי, עבודה מבטלין שהות באין אפילו והא אח״כ, עבודה לעבוד שהות ביש מבטלין ד״ה ע״א מ״ש של סמכו מכאן דאל״כ
לגמרי. הרגע בזו נדחה יהא ות״ת לגמרי נדחית אין דעבודה ק״ו ליכא והא מק״ו רבי בית
דמשה להם דהוקשה כאן, ד״ה שפירש שם לט״ז סעד לכאורה וזו יע״ש. השחר איר
למעשה– הלכה מגילה מקרא מפני דאורייתא מצווה ביטול
22. או״ח ערוך שולחן ב סעיף תרפז סימן
לך שאין מגילה, מקרא מפני נדחים שכולם תורה של מצות לשאר וחומר קל מגילה, מקרא לשמוע תורה תלמוד מבטלים
קורא ואח״כ תחלה קוברו בו שהפוגע צרכו), (כד. י קוברים לו שאין מצוה ממת חוץ מפניו מגילה מקרא שנדחה דבר
אלא מיירי לא זה וכל הגה: )(ט שתיהן)(י לעשות שהות, בדאיכא דאורייתא מצוה שום אין )(יא שתיהן לעשות אפשר אי אם אבל
(ר״ן מגילה מקרא מפני נדחית תוספות בשם וב״י מזרחי… )ומהר״א
23. יא ט- ס״ק תרפז סימן ברורה משנה
בדאיכא )(ט וכו- 'שהות והעולם ופרמ״ג] [פר״ח ניסא פרסומי משום קודם מגילה שתיהן לעשות שהות איכא ומגילה מילה לענין וה״ה
תרצ״ג][ח״א: סימן בסוף וכדלקמן המגילה קודם למול נוהגין
)(י ההוא… ביום יעשנה לא אם לגמרי דאורייתא המצוה שיתבטל ר״ל - וכו א״א אם 'אבל
מדרבנן. רק הוא מגילה שמקרא מפני - וכו נדחית דאורייתא מצ׳וה שום אין )(יא מקרא דתמיד וב״ח רש״ל בשם שהביא בט״ז ועיין
עי״ש: הכי סובר ג״כ בביאורו והגר״א ניסא פרסומי משום קודם מגילה
24 ב סעיף תרפז סימן חיים אורח הגר״א באור.
שיכ היינו כו' עבודתן שמבטלין דמ״ש שם הר״ן כ״כ כו'. זה וכל דאורייתא. שהיא כיון העבודה אח״כ להשלים ולין
ומ״מ מגילה מקרא שם רבא דבעי הא דא״כ תמוהין ודבריו מצוה ][=ומת ות״ת, עבודה דוחין דשניהם כיון ר״ל 'כו, איתא ואם
לגמרי. עבודה דדוחה עדיף, מצוה [מת מ]"מ ע״כ הא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה