ד "בס חגיגת מצוה בת ההלכה פי על
א עמוד פז דף קמא בבא מסכת בבלי תלמוד 1.
מכל פוטרו יהודה רבי היה וכן בושת, לו אין סומא אומר: יהודה ר'
טעמא מאי אידי? דרב בריה שישא רב אמר בתורה. האמורות מצות
כל והמשפטים", החקים המצות "ואלה קרא: אמר יהודה? דר'
אינו במשפטים שאינו וכל וחקים, במצות ישנו במשפטים שישנו
וחקים. במצות
יהודה כר' הלכה דאמר מאן אמינא: הוה, ש מרי יוסף, רב אמר
מ״ט לרבנן, טבא יומא עבדינא קא המצות, מן פטור סומא? דאמר:
חנינא דר' להא דשמעית והשתא מצות, עבדינא וקא מפקדינא, דלא
מאן ועושה, מצווה שאינו ממי ועושה המצווה גדול חנינא: ר' דאמר
טבא יומא עבדינא יהודה, כרבי הלכה אין לי דאמר דכי מ״ט? לרבנן,
טפי אגרא לי אית. מפקדינא
- ה המאה לוריא, שלמה (ר' שלמה של ים 2. 16 בבא פולין),
לז אות ז פרק קמא
מצוה סעודת לך אין לכאורה האשכנזים שעושים מצוה בר וסעודת
שבח למקום ונותנים שמחה ים ועוש עליה. יוכיח ושמה מזו, גדולה
והאב ועושה, המצווה וגדול מצוה בר להיות הנער שזכה והודיה
להדיא וראיה בכללה. התורה בברית להכניסו עתה עד שגידלו זכה
ועושה המצווה גדול חנינא ר' דאמר השתא לבסוף יוסף רב שאמר
דאמר יהודה כר' הלכה דאין לי דאמר מאן ועושה מצווה שאינו ממי
כבר שהיה אע״פ לרבנן, טבא יומא עבידנא המצוות מן פטור מא סו
טוב יום לעשות רצה עתה עד לו נודע היה שלא אבשורה אלא, חייב
טוב יום לעשות שראוי והזמן העת הגעת על שכן. כל
- ה המאה פיינשטיין, משה (הרב משה אגרות 3. 20,
קד סימן א חיים אורח ארה״ב)
בנות כשנעשו בבנות ושמחה סדר איזה להנהיג החפצים ענין בדבר
בלילה לא אף אופן בשום הכנסת בבית זה לעשות, אין הנה מצוה,
תנאי על בנבנו אף הרשות דברי לעשות. ום מק אינו הכנסת בבית כי
בעלמא והבל רשות דברי רק ודאי הוא מצוה בת של והטקס ואין
בא שהמקור בזה וכ״ש הכנסת. בבית זה לעשות להתיר מקום שום
איזה לעשות האב רוצה אם ורק. והקונסרבטיבים מהרפורמים
דבר זה להחשיב וסמך ענין שום זה אין אבל רשאי בביתו שמחה
בעלמא הולדת יום של כשמחה רק הוא כי מצוה, וסעודת. צוה מ
של מצוה הבר סדר גם במדינתנו מבטל הייתי חילי איישר ואי
הבנים ואף ולמצות לתורה לקרבו איש שום זה הביא לא שכידוע
מקומות בהרבה ואדרבה אחת, לשעה לא אף מצוה הבר את לא
בפה הונהג ר שכב מה עכ״פ איסורים. ועוד שבת לחלול זה מביא
שהוא בבנות זה לחדש אבל לבטל, קשה מצוה ממקור זה בא וגם
אף למנוע טוב יותר היה ודאי בבית אף כלל, מצוה מקור בלא
שאין בשעה בלילה אף בביהכ״נ לעשות אבל איסור, שליכא
אסור. מתפללין
- ה המאה ויינברג, יעקב יחיאל (הרב אש שרידי שו״ת 4. לט סימן ב חלק שוויץ) 20,
משום לאסור שרוצים ויש מצוה. בת חגיגת לחוג מותר אם
ו… סי' אהרן זקן שו״ת (עי' )'ובחוקותיהם
עושים אצלם שהרי מצוה, בר חגיגת גם לאסור לנו היה שלפי״ז אלא
את גם לאסור לנו והיה לזכרים, גם דתי אשרור )(טקס קונפירמציאן
לע מתפללים הם גם שהרי התפילה, "ז בו ש שי שייך לא שבזה אלא.
בגרותם לרגל שמחתם חגיגת כן שעושים אלא זרה עבודה משום
להידמות כדי כן עושים אינם מעמנו הרפורמים וגם בניהם. של
לבגרות בניהם שהגיעו ושמחתה משפחה חגיגת לשם אלא. להם,
שהם אומרים, מצוה בת חגיגת מחדש זה שהנהיגו מאחינו ואלה
ליהדות אהבה רגש, צות למ שהגיעה הבת, בלב לחזק כדי כן עושים
לעם בת היותה ועל יהדותה על הגאון רגש בה ולעורר, ולמצוותיה
חגיגת חוגגים הגויים שגם מה לנו איכפת ולא וקדוש. גדול
הם בדידן, ואנן בדידהו הם לבנות, ובין לבנים בין הקונפרמציאן
ומשתחוים כורעים ואנחנו שלהם בכנסיות וכורעים מתפללים
מ לפני ומודים הקב״ה… המלכים מלכי לך
נגד שהוא משום מצוה, הבת חגיגת של ההיתר נגד טוענים ויש
זו אין באמת אבל זה. מנהג נהגו שלא הקודמים, הדורות מנהג
לפי הבנות, בחינוך לעסוק הצטרכו לא שלפנינו בדורות כי טענה,
בכל האויר וגם שמים, ויראת תורה מלא היה מישראל אחד שכל
והבנות היהדות, וברוח בריח וממולא מלא היה מישראל ועיר עיר
מעשה באפס בקרבן היהדות רוח את שאפו ישראל בבית שגדלו
אמותיהן משדי היהדות את שינקו. וכמעט
מלב עוקרת הרחוב השפעת עצום. שינוי הדורות נשתנו עכשיו אבל
נכרים ספר בבתי מתחנכות והבנות יהדות, של זיק כל ונערה נער כל
תלמידיהם בלב להשריש שוקדים שאינם חילונים, ספר בבתי או
עכשיו השלימה, היהדות של הקודש ולמנהגי ישראל לתורת אהבה
. הבנות של נוכן בחי כחותינו כל לרכז עלינו מוטל
וספרות שפות לימודי הכללי, שבחינוך לב, מכאיב דבר זה והרי
ואילו לבנים, כמו לבנות דואגים והרוח הטבע ומדעי חילונית
למצוות וחינוך חז״ל, של המוסר וספרות תנ״ך לימודי הדתי, בחינוך
גדולי עמדו לאשרנו לגמרי. מזניחים בהן, חייבות שהנשים מעשיות
בדור ישראל תורה של מוסדות ותקנו הזאת הקלקלה על הקודם
בית של ומקיפה גדולה רשת הקמת ישראל. בנות בעד דתי וחיזוק
דורנו של ביותר הנהדרה ההפגנה היא. יעקב
לחוג כמעט, מחייב, הפדגוגי העיקרון וחובת הישר ההגיון ושורת
הבנים בין שעושים זו והפליה המצות, לחיוב הגעתה את לבת גם
הבת של האנושי ברגש קשה פוגעת הבגרות לחגיגת בנוגע ות והבנ
האמנציפציא בזכיון זכתה כבר אחרים בשטחים אשר, הבוגרת,
. כביכול
לדעת אני מסכים מ״מ מצוה, בת חגיגת להתיר אני שנוטה ואף
לחגוג שאין ל״ו, סי' ד' או״ח משה אגרות בספרו פינשטיין ר״מ הגאון
בבית אם כי אנשים, שם שאין אף לה בלי לא ואף בבהכ״נ זו חגיגה
הבת בפני ידרוש שהרב ובתנאי לביהכ״נ. הסמוך באולם או פרטי
והלאה מהיום שומרת להיות ולהזהירה מאליפה דרשה הבוגרת
טהרת שבת, (כשרות, למקום שבינה בדברים העיקריות המצוות
לבעל והחיזוק העידוד וחובת הבנים, בחינוך הטיפול משפחה),
באיש עיניה לתת שקודה והיותה מצוות, ובשמירת ורה ת בלימוד
ויר״ש… ת״ח שהוא ולמעשה זו, הלכה של לבירורה כתבתי הנ״ל כל
, מצוה הבת חגיגת של זה מנהג לחדש הרוצים בכוונת תלוי הדבר
. . המינים חיקוי לשם חלילה או מצוה לשם מתכוונים הם. אם
ו- חלק יוסף) עובדיה ב (הר אומר יביע שו״ת 5. אורח
ד אות כט סימן חיים
בת- חגיגת לערוך נכון אם הראשונה השאלה לענין לבת מצוה,
לערוך מצוה שיש בודאי שנראה א', ויום שנה י״ב לגיל שהגיעה
- לבת ושמחה סעודה שלמה של ים בס' מהרש״ל מ״ש ע״פ, מצוה
שסעודת לז), סי' דב״ק (פ״ז גדולה מצוה סעודת לך אין מצוה בר
מצוה בר להיות הנער שזכה על והודיה שבח למקום שנותנים מזו,
המצות בכל שמתחייבת בת וה״נ וכו'… ועושה המצווה וגדול
יו״ט לעשותו יש שפיר ועושה, מצווה והו״ל בהן, חייבת, שהאשה
)יז אות ראה (פרשת חי איש בן להרב ראיתי וכן איכא. נמי ומצוה
סעודה לה לעשות נהגו שלא אע״פ למצות, שתכנס ביום והבת, שכ',
לאל יש ואם שבת, בגדי ותלבוש יום, באותו שמחה תהיה זה כל עם
כניסתה שמחת לפטור ותכוין שהחיינו ותברך חדש בגד תלבש ידה
סעודה לה לעשות (בזמנו) נהגו שלא שכ' אף והנה ע״כ. מצות. , בעול
מלשונו נראה וכן עושים. יפה מצוה, לבת סעודה שעושים בזה״ז
במנהג. רק ד״ז שתלה חי איש בן הרב. של הטעם מלבד וזה.
לחנך עליו המוטל מהעונש נשתחרר שהאב משום היא שהשמחה
וכו למצות שיגיעו עד ובנותיו.'בניו
- ה המאה ולנדינברג, יהודה אליעזר (ר' אליעזר ציץ 6. 20,
לג סימן יח חלק ירושלים)
פינסק- (אבד״ק אהרן זקן בספר הנה ההלכה בעולם הנודע קארלין,
עשיית נגד תנופה במלחמת יוצא ז' סימן ח״א החשובים), בספריו
מלוטשת חדה ולשון בידו פיפיות ובחרב מצוה, לבת פומבית חגיגה
שבלתי באשר בזה שיש המכשלה וגודל האיסור חומר מתאר הוא
ע יכשלו שלא נמנע … פנים מכמה עריות דגילוי באביזרייהו י״כ וישנו
היום בלתי שמעה שמענו לא אשר חדש דבר, תיקון גם הזה בדבר
נדנוד שאין בדבר אפילו אבותינו ממנהגי לשנות יעשה לא וכן
משום דע״ז אביזרא מאד, חמור איסורו אשר הזה בדבר כ״ש איסור,
תלכו… לא ובחקותיהם
איסור לאסור למעלה עליונים הגדולים כמסקנת נראה לענ״ד הן
ימלט לא לבת, פומבית שבחגיגה בגלל בבית, בפומבי והן במועדון
… לחכימא ודי פנים, מכמה דג״ע דאביזרייהו באביזרייהו מלהכשל
ה לדבר החרדים מחנה בין ראיתי ולא זקנתי וגם הייתי 'ונער
בת חגיגת לערוך כזה, רעיון קדשם שפתי על שיעלו או שינהגו,
יהא כזה ממעמד יצאו לא הרהור מידי דעכ״פ והבינו דידעו מצוה,
. . יהא. אשר
שפטרני" ברכת״ברוך מצווה בת על
י אות סג פרשה רבה בראשית 7.
גדילים שהיו ועצבונית להדס משל אמר לוי רבי הנערים", "ויגדלו
כל כך חוחו וזה ריחו ן נות זה והפריחו שהגדילו וכיון זה גבי על זה
הספר מבית באים ושניהם הספר לבית הולכים שניהם שנה, י״ג
לבתי הולך היה וזה מדרשות לבתי הולך היה זה שנה י״ג לאחר
שנה י״ג עד בבנו להטפל אדם צריך אלעזר: א״ר כוכבים. עבודת
זה של מעונשו שפטרני ברוך שיאמר צריך ואילך מיכן
המ איסרליש, משה (ר' רמ״א 8. - ה אה 16 אורח פולין),
ב סעיף רכה סימן חיים
א- ה' אתה ברוך יברך: מצוה, בר בנו שנעשה מי אומרים יש לוקינו
ומלכות שם בלא לברך וטוב זה. של מעונשו שפטרני העולם. מלך
ה- המאה גומבינר, אברהם (ר' אברהם מגן 9. 17 פולין ),
ה ס״ק רכה סי' חיים אורח
- זה של מעונשו שלא בשביל הבן כשחטא האב נענש עכשיו דעד פי'
וע״ש האב בעון נענש הבן עתה דעד איפכא פי' ובלבוש: חנכו.
10 ו- חלק יוסף) עובדיה (הרב אומר יביע. חיים אורח
ג אות כט סימן
בת לענין הלבוש, לפירוש המג״א פירוש בין מינה נפקא יש ולכאורה
הלבוש שלפירוש אחד, ויום שנה עשרה שתים לגיל שהגיעה
האב בעון עתה עד נענש היה שהבן היינו זה, של מעונשו, שפטרני
הבת גם שהרי זו, של מעונשה שפטרני לברך יש הבת על גם א״כ
… האב בעון נענשת מצות מצד שהוא אברהם המגן לפירוש ואילו
שא״צ י״ל לפ״ז ע״ז, נענש ובהמנעו בנו, את נך לח האב שעל חינוך,
לחנכו חייב בנו ר״ל קסבר (כט) בנזיר דאמרינן הבת. על כן לברך
לחנכה חייב אינו …בתו פב (יומא ישנים בתוס' כתבו הנה )אולם
בן בד״ה … שמונה אבל דוקא נזירות לענין אלא איירי לא דהתם וי״ל
בתו לחנך שחייב בודאי מצות שאר …לענין אה״נ שכתבתי מה ולפי
שם בלי זו ברכה לברך שהעיקר לפמש״כ ובפרט בתו, על גם שמברך
למצות שהגיעה ב. ת לגבי גם לאומרה חשש כל אין א״כ ומלכות,
- ה המאה ראטה, משולם (ר' מבשר קול שו״ת 11. 20,
סי ב חלק ישראל) מד מן
כתב לא לחנכה שמחויב למ״ד דגם סק״ה רכ״ה סי' בא״א הפמ״ג
שמחויב מצוות כ״כ בה שאין לפי שנים לי״ב כשהגיעה האב יברך
בפסוק תולדות פ' רבה המדרש מלשון מוכח וכן בקטנותה. לחנכה
מיכן שנה, י״ג עד בבנו להטפל אדם צריך ר״א אמר הנערים ויגדלו
רש״י פירש וע״ז זה, של ו מעונש שפטרני ברוך שיאמר צריך ואילך
הרד״ל ובחדושי ומצוות תורה ללמדו בבנו ליטפל אדם צריך שם
בנו דווקא משמע כתב שם בשביל הטעם אין ולפ״ז לא, בתו אבל
חשבו כאשר הקטן שעובר מה על נענש אביו היה עתה שעד
ז״ל, האחרונים ללמד חייב על הכוונה עיקר אלא כן. בבתו גם שא״כ
. לבנו תורה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה