משה והמלאכים
פרשת אגדה, במדרשי שיעור יתרו תשפ״ד│ טבדי בנימין הרב
המלאכים מול משה של הטענות
1 ב עמוד פח דף שבת.
אשה לילוד מה עולם, של רבונו הוא: ברוך הקדוש לפני השרת מלאכי אמרו למרום משה שעלה בשעה לוי: בן יהושע רבי ואמר
שנברא קודם דורות וארבעה ושבעים מאות תשע לך שגנוזה גנוזה חמודה לפניו: אמרו בא. תורה לקבל להן: אמר בינינו?
ודם. לבשר ליתנה מבקש אתה? העולם, . . - תשובה להן החזיר למשה: הוא הקדוש! ברוך לו אמר עולם של רבונו לפניו: , אמר
שבפיהם בהבל ישרפוני שמא אני מתיי. רא
שדי שפירש מלמד נחום: רבי ואמר עננו. עליו פרשז כסא פני מאחז שנאמר תשובה, להן וחזור ודי, כב בכסא אחוז לו: אמר - בה- כתיב מה לי נותן שאתה תורה עולם, של רבונו לפניו: אמר עליו. ועננו שכינתו מזיו מארץ הוצאתיך אשר אלהיך ה' אנכי
בה- כתיב מה שוב לכם? א תה למה תורה השתעבדתם, לפרעה ירדתם, למצרים להן: אמר מצרים. אחרים אלהים לך יהיה, לא
שעובדין שרויין אתם הגויים בין בה- כתיב מה שוב זרה? עבודה שאתם מלאכה עושים אתם כלום לקדשו השבת יום את זכור
בה- ב כתי מה שוב ביניכם? יש ומתן משא תשא, לא בה- כתיב מה שוב שבות? צריכין יש ואם אב אמך ואת אביך את כבד הוא ברוך להקדוש לו הודו מיד ביניכם? יש הרע יצר ביניכם, יש קנאה תגנב, לא תנאף לא תרצח לא בה כתיב מה שוב, לכם?
השמים- על הודך תנה לו ואי וגו' שמך אדיר מה אדנינו ה' שנאמר כתיב. . . לא
2 ג סימן האזינו פרשת (בובר) תנחומא מדרש.
לוי בן יהושע ר' אמר ב לב לקחי.)(דברים כמטר יערוף להורגו המלאכים עמדו למרום משה שעלה, בשעה
מן לי שניתנו בידי שיש דברים שני בשביל להם אמר
הש מים הניחוהו. להרגני, מבקשים אתם, במקום המהלך גדול לסוחר דומה, הדבר למה משל
להם אמר להורגו, ביקשו ליסטין, תפשוהו הסכנה, ולא אותי, הורגים אתם בידי, שיש מנים חמשה בשביל שאין ומרגליות, טובות אבנים בידו שיש יודעים היו
בידו אין בהריגתו, בצע מה לזה זה אמרו דמים, להם
הניחוהו. כלום, טובות אבנים למכור התחיל למדינה, שנכנס כיון
אין ת אמר אותך, כשתפשנו אתמול לו אמרו ומרגליות, אבנים מוציא אתה ועכשיו מנה, חמשה אלא עמי
במקום לכם מרתי כשא להם אמר ומרגליות, טובות
עומד. הייתי הסכנה בידי דברים שני למלאכים אמר רבינו משה כך, אף
שבית למרום עלית שנאמר בידו, היתה גדולה מתנה
יט.) סח (תהלים באדם מתנות לקחת שבי (שם וכסף זהב מאלפי פיך תורת לי טוב דוד אמר לכך
עב,)קיט, יא (שם)יט וגו רב ומפז מזהב הנחמדים 'ואומר
ה אמרות 'ואומר ז. (שם)יב טהורות אמרות מתנות שלקחת אשריך רבינו למשה ישראל, אמרו שני שהן השרת למלאכי שאמרתי אילולי להם אמר הצילתני הזאת והתורה מאישם, נשרף הייתי דברים,
אלא יערוף אין לקחי, כמטר ערוף י אמר עליהם מידם, ד כא העגלה,)(דברים את שם וערפו שנאמר הריגה, ואין
לכם נתתי טוב לקח כי שנאמר תורה, אלא לקחי ד). (משלי
3 ג סימן האזינו פרשת (ורשא) תנחומא מדרש.
ב לב לקחי.)(דברים כמטר יערוף משה שעלה בשעה לוי בן יהושע רבי אמר
מבני לי שנתנו דברים שני בשביל להם אמר להורגו המלאכים עמדו למרום
להרגני מבקשים אתם אדם הניחוהו. כך ששמעו כיון, אמר להרגו ובקשו לסטים תפשוהו סכנה במקום המהלך גדול לסוחר משל שיש יודעים היו ולא אותי, הורגים אתם עמי לי שיש מנה ה' בשביל להם
טובות אבנים בידו כלום עמו אין בהריגתו, ע בצ מה לזה זה אמרו ומרגליות
הניחוהו. למכור התחיל למדינה כשנכנס לו אמרו, דמים להם שאין טובות אבנים אתה ועכשיו מנה ה' אלא עמי אין לנו ואמרת אותך תפשנו אתמול הלסטים
ומרגליות טובות אבנים מוצא בעולם. ערך להם שאין
כ לכם כשאמרתי אתמול להם אמר עומד. הייתי סכנה בשעת ך היתה גדולה מתנה והמה עמי, דברים ב' למלאכים אמר רבינו משה כך אף
וגו. ל׳מרום עלית סח שנא)(תהלים 'עמו דוד אמר לכך (שם)קיט (שם)יט ואומר מזהב הנחמדים וגו פיך תורת לי 'טוב
(שם)יב ואומר, רב ומפז. ו׳גו אמרות ה' אמרות שאמרתי אלולי א״ל מתנות, שלקחת אשריך רבינו למשה ישראל אמרו
היא הזאת והתורה ישם מא נשרף הייתי דברים ב' שהם השרת למלאכי
מידם. הצלתני
אמר עליהם כא שנאמר)(דברים הריגה אלא יערף ואין וגו לקחי כמטר 'יערף מט אומר)(בראשית ביהודה וכן, ואין, העגלה את שם וערפו בעור ידך אויבך ף
שנאמר תורה אלא לקחי (מ ד. שלי וג׳ו לכם נתתי טוב לקח כי ) יד שנאמר)(איוב אבנים משחקת מטר מה לומר למטר תורה נמשלה ולמה הוא אבן אם שארז״ל וזהו האבן, לב משחקת התורה אף מים, שחקו אבנים על עצמו להמית אם כי לאדם טוב אין לכך מתפוצץ, הוא ברזל ואם נמוח
א שנאמר)(יהושע וזהו ולילה, יומם תמיד בה ולעסוק תורה דברי בו והגית
תאמין… אל מצאתי ולא יגעתי אדם לך יאמר אם שאמרו וזהו ולילה, יומם
המהרש״א הסבר
4 ב עמוד פח דף שבת מסכת בתרא] [מהדורה מהרש״א.
במקומן עניים הם תורה דברי כי הנראה
אחר, במקום ועשירים המדרש וע״פ
האזינו: פ' ילקוט משה שעלה בשעה א״ל להורגו מלאכים בקשו למרום מן לו שנתנו דברים שני בשביל הניחוהו להרגני רוצים אתם השמים עמדו בדרך שמהלך מלכים לבן משל
חמשה בשביל א״ל להרגו לסטים עליו
אותו הניחו כו' אתם שבידי סלעים אבנים למכור התחיל לעיר כשבא כשהיה משה כך כו' ומרגליות טובות ואחת דברים שני אמר סכנה במקום
כו. בידו זה׳היו ממדרש העולה כלל היו שלא המלאכים את הטעה שמשה
השמים מן אתו שלקח מה יודעים
ומה הטעות ענין מה להבין צריך ועדיין
דברים… השני הן המפרשים כל כמ״ש הוא הענין על היתה לא המלאכים שתרעומות
ושמות הסודות על רק תורה של פשוטו
שבתורה. וצירופים לשלשה: נחלקת שהתורה ידוע והנה
פה, שבעל ותורה שבכתב, תורה דהיינו
וה שבתורה. הסודות נסתר פרשת רבה מדרש תחילת כוונת וזה
אצלו ואהיה פתח הושע רבי בראשית אמון. - מוצנע מכוסה פדגוג - שבכתב תורה לומר: רוצה פדגוג הוא ישרה בדרך להלוך העם את ומנהיג
ה. 'ובמצות פה- שבעל תורה התורה מן הנדרש
הוא, שבכתב לא אי ע״ד ר״ל מכוסה
רק ו' כ משכחת לא חספא לך דדלאי
וכאשר שבכתב התורה מכסה שהיא הדרש את ימצא בקל הכיסוי לוקחים
פה. שבעל תורה של
ועוד - וצירופי סודות הוא מוצנע כדבר למצוא וקשה עמוק שהוא התורה
בסתר. מוצנע שהוא ואמר המלאכים הטעה משה ממילא מן לי שנתנו דברים שני בשביל
… אם אף למלאכים משה אמר השמים המלאכים כמו שבנסתר תורה לומד אני אבל במרום עמכם שאני בעוד זהו החומרי באדם כח אין לארץ כשארד
האדם. בגוף זאת התורה לשמור ודייק
בשביל שבכתב ו דהיינ תורות שתי
מן במתנה לי ניתנו אילו פה ושבעל
לארץ, ארד אם אף אשכח שלא השמים אין הנסתר דהיינו השלישית תורה אבל רק הארץ על השמים מן במתנה לי
והניחוהו. אצלכם בשמים נשארת הטעה משה כי הנ״ל הגמרא ענין וזהו תורה רבש״ע ואמר המלאכים את אני וודאי דייקא לי כו' לי נותן שאתה זהו אתם כמו בשמים תורה עוד לומד כשארד לי ניתן לא אבל השמים על מה לארץ לי נותן שאתה ומה לארץ
כו… בה 'כתיב
אחר– סיפור שמביא מדרש וניסיון למהלך אותו לחבר המהרש״א
5 א סימן כח פרשה (וילנא) רבה שמות.
סח הה״ד)(תהלים האלהים, אל עלה ומשה … באדם מתנות לקחת שבי שבית למרום עלית של קלסטירין הוא ברוך הקדוש בו עשה במשה לפגוע השרת מלאכי בקשו שעה באותה
לא הימנו מתביישין אתם אי הוא ברוך הקדוש להם אמר לאברהם, דומה משה של פניו תורה לך נתנה לא למשה הוא ברוך הקדוש אמר ביתו, בתוך ואכלתם אצלו שירדתם זהו אברהם אלא כאן האמור אדם ואין באדם, מתנות לקחת שנאמר אברהם בזכות אלא
יד שנאמר)(יהושע עלה ומשה בענקים הגדול האדם הוי. , האלהים אל
6. בבא ב עמוד פו דף מציעא
לעולם חנילאי בר תנחום רבי אמר שהרי המנהג, מן אדם ישנה אל
למרום- עלה משה לחם אכל, ולא
למטה- ירדו השרת מלאכי ואכלו אלא דעתך? סלקא ואכלו לחם.
ושתו שאכלו כמי נראו. אימא:
7 ב עמוד פח דף שבת מסכת בתרא] [מהדורה מהרש״א.
גם לצרף ויש יתרו פ' רבה המדרש שעה באותה לו ניתנה במתנה מתנות ת״ל דמים ליתן חייב יהא יכול כו' למרום עלית אתם אי הוא ברוך הקדוש א״ל לאברהם דומה פניו קלסתר הוא ברוך הקדוש בו עשה במשה לפגוע המלאכים בקשו
. כו ביתו בתוך שירדתם׳ואכלתם זהו לא ממנו מתביישים דבר יקח אחת אכילה בשביל וכי המדרש בזה נתקשו מפרשים הרבה
ומרגליות? זהב יערכנו שלא … אחד, לסיגנון עולין הם המדרשים שכל הנראה ולכן דסיים מה על שעה באותה שאמר דהיינו היו לא במתנה לו היה לא אם משא״כ להרגו המלאכים בקשו ישכח שלא במתנה לו שנתן באותה למשה במתנה לו שניתן
חשוב הוא הרי מתביישים אתם אי מר וא כאברהם פניו קלסתר צר הוא ברוך הקדוש עשה מה אותו, וישכח יחזור כי מקפידים כשהוא לומר אתם צריכים אלא שתה ולא אכל לא יום ארבעים והוא לארץ כשירדתם אצלו אכלתם שאתם מכם יותר וגדול יכולים הייתם לא חומר במקום לארץ ירדתם אצלו כשאכלתם ואתם אכילה בלא לסבול בגוף כח ויש רוחניות הכל אז בשמים
כי אכילה בלא לסבול זה- גורם הארץ טבע עליונות סודות אבל התורות שאר היינו במתנה לו שניתן מה כי להורגו לכם אין א״כ
אותם. לזכור חומרי גוף כח יסבול לא לארץ כשירד צירופים ושמות
הסבר קוק הראי״ה
8 כה אות בבויסק אחרון.
הקב״ה צר התורה, את בקבלתו משרע״ה, על השרת מלאכי של בקטרוגם משה של פניו קלסתר להם ואמר אברהם, לשל: דומה
א כח.)רבה (שמות אצלו שאכלתם זהו לא טענו לא ושכלית, רוחנית שהיא אע״פ כן ועל החסד. לברכת בגלוי מפולשת היתה ד', שם להודיע ע״ה, אבינו אברהם של מדתו המדות הטבת נמשכת בעולם ומיוחד אחד אדון אחדות הכרת מתוך כי אשה, לילוד מתיחסת אינה שהיא השרת, מלאכי עליה
אין דבר שכאילו וחקיה, מצותיה רבויי במרחב שהופיעה משה, תורת על אבל מתגברת. האנושי ין המ שבין הכללית והאחוה העליונים הציורים בעלי השרת, למלאכי רק המיוחסים דברים שהם טענו האנושי, המצב עצם עם. להם השרת, מלאכי של מדותיהם העליונים, הציורים לרוממות מתפשטים שהם אע״פ התורה דרכי באמת אכן בעיקרם הם מכוונים
הבריות שלום של עצמה תכלית לאותה ג״כ ע״ה אבינו אברהם של החסד. ותורת הדרכת של החסד ויסוד בעולם, מיד הוא מתגלה ב״נ, מצות בז' הנכללת עצמם, האבות מכח הבאה החסד, תורת שיסור אלא
החי כל את בחוברת שיכלול לע״ל, והגנוז הצפון האמתי הטוב באותו רק הוא מתגלה והלכותיה, מצותיה פרטי עם כולה, התורה כלל של ובות המר ההקדמות אותן לכל הוא צריך גדול, היותר בעתיד והכללי, הגדול החסד את כולל שהוא ולפי המצוי. וכל
כולן ומצותיה. התורה השרת מלאכי יכלו שלא וכשם האבות, בתורת המכוונות הן משה תורת של המצות אותן ממש א״כ
לקטרג למלאכי הם מיוחדים עמה המתלוים הרוחנים הרעיונות וכל העליונה והכרתו ד' אחדות שדעת לאמר, האבות, תורת על
השרת- והצדקה- המשפט אהבת והחנינה, הרחמים החסד במדת העולם זכה עצמן הנאצלים האלהיים הרעיונות מתוך שהרי
דברי של המיוחד וחותמו ישראל אור ע״י העליונה, ושליטתן עולתן פ במרחב עצמן, המסקנות לאותן בכללו העולם יזכה כן כמו הוא שהוא א״א של פניו קלסתר נתגלה לפיכך כולם. ומצות תורה משה של פניו קלסתר. ע״ה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה