מס6 שיעור שבועי", "סדר תוכנית במסגרת עיון 'שיעורי תשפ״ד כסלו ו │ עמוד1
" דעבד עבד" כמר וערבית│ מנחה בתפילות טבדי בנימין הרב
בפ וערבית למנחה בנוגע הראשונים ופסק הסוגיה המנחה לג
1. ברכות כז א, כו; א,
קבע לה אין הערב המנחה; תפלת פלג עד אומר יהודה רבי הערב; עד המנחה. תפלת …'מתני
הלכה כהנא רב אמר התם יצחק: לרב חסדא רב ליה אמר וכו'. הערב עד המנחה תפלת …'גמ מידי ולא ליה אמר ולא אישתיק מא. י? הכא כוותיה, בבחירתא ותנן הואיל יהודה כרבי יום- עוד מב שבת בערב שבת של מצלי מדרב אנן, נחזי חסדא: רב אמר כרבי הלכה מינה שמע
יהודה כרבי הלכה אין מינה שמע אורתא! , עד מצלו הוו לא ורבנן הונא מדרב אדרבה, יהודה.
כמר- דעבד כמר, ולא כמר לא הלכתא אתמר דלא השתא כמר- ודעבד עבד, . עבד
2. רש״י שם
יהודה כרבי הלכה- שחר של תמיד דאין דמתניתין,
והוא שעות, ארבע לאחר ב קר לתפלה. הדין
- בבחירתא קרי עדיות עדיות כאותן שהלכה. בחירתא,
ד פרק ברכות מסכת רא״ש 3.
ואסקינן … מאן כמר ולא כמר לא הלכתא איתמר דלא דהשתא
עביד כמר דעביד ומאן עביד כמר. דעביד הגאון כתב דמאן פלג עד אלא מנחה לצלויי מצי לא תו ערבית ומצלי דמקדים
יהודה, כרבי המנחה ואם לדרבנן ליתא יהודה דרבי איתא דאם
יהודה. לדרבי ליתא דרבנן איתא עד המנחה תפלת צלי אי לכן
המנחה, בפלג הערב לתפלת לאקדומי מצי לא תו הערב דאי
ל לו אפשר כרבנן. ופעם יהודה כרבי פעם עשות
רלג סימן המנחה תפילת הלכות חיים אורח טור 4.
ה שיעש והוא עבד כמר ודעבד עבד כמר דעבד ואסיקנא … עד מנחה ומתפלל כרבנן עשה שאם מינייהו כחד לעולם
ולמעלה המנחה מפלג ערבית להתפלל יכול אינו שוב הלילה יכול אינו המנחה תפלת לענין יום אותו דמחשיב דכיון כר״י עושה הוא אם וכן ערבית תפלת לענין לילה לעשותו
שלא ליזהר צריך ולמעלה המנחה מפלג ערבית ומתפלל
שעה באותה מ. נחה יתפלל
5. השחר תפילת ד- פרק ברכות מסכת הרא״ה חדושי
כמר ולא כמר לא הלכתא איתמר דלא השתא ואסיקנא בשאינו ומיהו פי' עבד. כמר ודעבד עבד כמר דעבד אחת בבת נוהג כשהוא אבל כשניהם אחת בבת נוהג שעות עשרה אחת לאחר מנחה מתפלל שהוא כשניהם, באותה כן גם ערבית תפלת ומתפלל כרבנן, רביע פחות
כל לרבנן לו דא יהודה, כר' והינו חשיכה קודם שעה ערבית תפלת זמן לאו ודאי המנחה תפלת דזמן, היכא ולא אהדדי סתרן תרתי דהני פושע ליה הוה ודאי בהא והאי בחדא טעותא דליכא סגיא ולא לתרויהו אפשר דלא סגיא לא אחת בבת כלומר לקולא בתרויהו דנהיג בית מקולי בחולין דאמרינן ההיא כי ליה והוה פשע
בית ומקולי שמאי בתרתי התם לה ופרישנא רשע הלל בזה אפילו דחולין דבההיא גב על ואף אהדדי, דסתרן בדאוריתא התם אהדדי דסתרן בתרתי אסור זה אחר אחת בבת מותר, זה אחר בזה דרבנן בתפלה הכא אבל
בחדא. פשע דלא סגיא דלא אסור ודאי
ב עמוד יח דף ברכות מסכת יונה רבינו 6.
עבד. כמר ודעבד עבד כמר דעבד ירצה שאם מכאן שנראה פי על אף
ואילך, המנחה מפלג ערבית להתפלל יכול ואילך משם יהודה דלר'
ר ולדברי מנחה, תפלת זמן אינו - הערב עד מנחה להתפלל יכול בנן זה, את זה סותרין מנהגותיו שיהו בענין לעשות לאדם לו אין אפ״ה
כרבנן, ואילך המנחה מפלג לפעמים מנחה יתפלל שאם ולפעמים
- יהודה כר' החמה שקיעת קודם זמן באותו ערבית יתפלל נמצאו
לילה. אותו דן ופעמים יום אותו דן שפעמים זה, את זה סותרין דבריו ותפלת החמה שקיעת עד מנחה שיתפלל רבנן כמו שעה כל יעשה אלא
אח״כ, ערבית פלג עד לעולם המנחה תפלת שיתפלל יהודה ר' כמו או קודם ואפילו שירצה זמן כל אח״כ ערבית ויתפלל בלבד המנחה
החמה. שקיעת כרבנן המנחה פלג אחר מנחה תפלת להתפלל שמנהגנו כיון ועכשיו
תפלת להתפלל לנו אין אלא יהודה כרבי החמה שקיעת קודם ערבית
כרבנן. הכל לעשות המנחה מפלג לצאת בכונה ערבית תפלת התפלל אם בדיעבד מיהו
נר״ו הרב מורי מפי ולהתפלל: . לחזור ליה מחייבין ולא יצא ואילך
ב עמוד כו דף ברכות מסכת למאירי הבחירה בית 7.
עד רביע פחות י״א שמסוף שכתבנו מה מנחה בו שהתפלל מי החמה שקיעת
יצא- ערבית בו שהתפלל ומי יצא דעבד שאמרו ממה לנו יצא כך באמת
עבד. כרבנן דעבד עבד יהודה כר' בו להתפלל יהודה כר' דעבד כלומר
עבד, הערב תפלת להתפלל כרבנן דעבד
עבד. מנחה תפלת בו
אח לאדם שאין הגאונים כתבו ומ״מ ד
מנח להתפלל זה. בזמן וערבית ה מה
אין לילה אם לילה אין יום ם א נפשך יום.
משמש זה ורביע ששעה אומרים ויש
תפלה, לענין ולילה ליום ואם ובדיעבד
יצא. וערבית מנחה בו התפלל
ראשון. כדעת ונראה
התפלל שאם לומר מוסיפים הרי ומ״מ בה יתפלל לא שוב מנחה אחת פעם בו
כן ו ביום עליו קבלו שכבר ערבית
בהפך.
נוהגים שאנו שמאחר מכאן ולמדו להתפלל לנו אין בערב מנחה להתפלל
המנחה. בפלג ערבית תפלת שהיו ואותם
היו לא שבת בערב שבת של מתפללים
מנחה מאחרין זה. זמן עד לעולם
כלל. זה לדעת נסכם ואיני ביום אלא מנחה בו להתפלל לו ראוי אין אחד
ל כל לחוש אין ליום מיום אבל וערבית. אהדדי. דסתרן תרתי משום כאן ואין
חיישי. לא 'דבדרבנן שני כ זה והרי שהלכו טהור ואחד טמא אחד שבילים שאם באחרת וזה באחת זה אדם בני שני
טמאים, שניהם אחת בבת לישאל באו
טהורים. שניהם זה אחר ובזה
מס6 שיעור שבועי", "סדר תוכנית במסגרת עיון 'שיעורי תשפ״ד כסלו ו │ עמוד2
הקולא ה תם, רבנו של והמנהג קושי
8. ברכות תוספות קורין מאימתי ד״ה א ב,
וכו- קורין 'מאימתי היכי ואנן "י פ רש לצאת ממתינין אנו ואין יום מבעוד קרינן
בגמ כדמפרש 'הכוכבים רש״י פ כן על
והוא עיקר מטה ה שעל שמע שקריאת
לאחר צאה". . כ
של שמע קריאת דרבה דא ר״ת פי' לכן אנו היאך תאמר ואם עיקר. הכנסת בית
לומר ויש יום מבעוד כך כל. קורין בפרק דאמר יהודה כרבי לן דקיימא
פלג עד מנחה תפלת דזמן השחר תפלת פחות שעות עשר אחד דהיינו המנחה
מתחיל המנחה זמן יכלה כש ומיד רביע
ערבית. זמן
מתפללין אנו היאך תאמר ואם תפלת פלג לאחר ואפילו לחשכה סמוך מנחה
. המנחה לומר יש כרבנן לן דקיימא הערב עד המנחה תפלת זמן דאמרי דלא השתא כז.) (דף לקמן ואמרינן
דעבד כמר ולא כמר לא הלכתא אתמר
עבד כמר ודעבד עבד. כמר
קולי כתרי דהוי קשיא מקום מכל
אהדדי דסתרן אנו טעם מאיזה שהרי
המנחה פלג לאחר מיד ערבית מתפללין כלה המנחה דשעת לן דקיימא משום ערבית זמן הוי ומיד יהודה רבי כדברי
לא עצמה התפלה ובזמן כרבי לן קיימא
כר. בנן אלא יהודה
של שמע קריאת דודאי ר״י אומר כן על
שמתפללין ואנו עיקר הכנסת בית תנאי כהני לן סבירא יום מבעוד ערבית
וגם היום שקדש משעה דאמרי דגמרא דהיינו להסב נכנסים אדם שבני משעה יום מבעוד היתה והיא ע״ש סעודת
תפלה. זמן הוי שעה ומאותה
א פרק ברכות מסכת רא״ש 9.
דקי״ל יום. בעוד אותה קורין שאנו ומה עיקר. הכנסת בית של דק״ש ז״ל ר״ת ופירש
המנחה פלג עד המנחה לת תפ א) כו (דף השחר תפלת ובפרק לקמן דאמר יהודה כר'
לילה הוי ואילך מכאן הלילה. קודם ורביע שעה והוא והוא המנחה) (תפלת לענין
ואמרינן עבד כמר ד ודעב עבד כמר דעבד א) כז (דף לקמן ואמרי' ק״ש לענין הדין לענין לילה חשיב אלמא שבת בערב שבת של צלי רב (שם) לקמן נמי הערב תפלת
ק״ש… לענין הדין. והוא
ה המנח תפלת פעמים ומתפללין כרבנן עבדינן המנחה תפלת דלענין קשה קצת ומיהו
שדרה כמו והוי יהודה ר' כמו לילה ליה חשבי' ק״ש ולענין המנחה פלג אחר
א), ז דף (ערובין אהדדי דסתרי קולי תרי וגלגולת עבד כמר דעבד לקמן דאמרי' והא שירצה מי כרבנן ולא יהודה כרבי לא הלכתא אפסיק לא ה״פ עבד כמר ודעבד
ולא כרבנן הכל או יהודה כרבי הכל (יעשה) [לעשות] שניהם של קולא שיתפוס וי״ל
הקלו. תפלה דלענין
המנחה פלג עד שהיא המנחה מתפלת ראיה. ז״ל תם רבינו שהביא מה לי נהירא ולא
והולך קרב היה ותמיד תקנום תמידים כנגד דתפלות ק״ש לענין אבל המנחה פלג עד
שכיבה…הוא זמן לאו
התנאים כשאר סוברים שאנו המנהג לקיים ונראה לצאת הק״ש שעת שמקדימין
. הכוכבים לגבי מאיר כרבי ולא יהושע ר' לגבי אליעזר כר' הלכתא דלית גב על ואף
הקלו. בתפלה מקום מכל - יהודה רבי
קורין היו לא ואילו המנחה לתפלת הצבור שמתקבצין לפי כך נהגו הדחק מתוך וגם
אחד כל היה הכוכבים צאת עד הערב תפלת ומתפללין שמע את לביתו הולך ואחד העם נהגו לפיכך בצבור. מתפללים היו ולא מכאן לאחר להתקבץ להם טורח והיה
- כדפירשתי תנאי הני על וסמכו הכוכבים צאת קודם ולהתפלל שמע לקרות על אף
לקרות אין דלכתחלה גב דפליג הושע י וכר' דמתני כסתמא הכוכבים צאת עד 'ק״ש
בברייתא אליעזר. אדר'
הכוכבים צאת קודם שמע וקורין ערבית שמתפללין צבור לענין ז״ל האי מרב ושאלו עד שמע קריאת ולשבוק בהדייהו לאצלויי עדיף איזהו לעכבינהו. אינש מצי ולא
לתפלה. . גאולה ל. סמוך ביחיד ולצלויי הכוכבים צאת עד לעכובי או הכוכבים. צאת
תפלתו להתפלל טוב שיותר לו שנראה משום ז״ל גאון האי רב השיב. כך הצבור עם
לתפלה. גאולה ויסמוך ביחיד שיתפלל ממה כר״י ולמעלה המנחה מפלג שכן וכל ויראו בפסוקים מפסיקין שאנו ערבית של לתפלה גאולה סומכין אנו שאין לדידן
וקדיש. עינינו
המנחה מפלג נחה המ תפלת יתפלל שלא שיזהר צריך כך דהנוהג נראה מיהו
. ולמעלה הערב תפלת לענין לילה ליה דחשיב: כיון
11 א עמוד ב דף ברכות מסכת צל״ח.
דהוה קשיא מקום מכל וכו', מאימתי ד״ה
דבריהם. אהדדי דסתרי קולי כתרי
זו קושיא א אירי דמה צ״ע, לכאורה רש״י לשיטת גם והרי ר״ת, לשיטת שתי אכתי עיקר, המטה שעל דק״ש שמתפללין אהדדי, סתרי הם התפלות ומקדימין כרבנן המנחה פלג אחר מנחה ולמימר הלילה. קודם ערבית להתפלל קולי תרי אפילו הקילו דרבנן דתפלות א״כ א'], [סי' ברא״ש הוא וכן דסתרי,
סמכינן באמת ד ניחא, ר״ת לשיטת גם ואעפ״כ יהודה רבי על ק״ש לענין
פלג אחר מנחה לפעמים מאחרינן
מדרבנן היא דתפלה לפי. המנחה
לתרץ כן הרא״ש כוונת מת בא ולדעתי
ר״ת. שיטת
על בקושיא נשארו שהתוס' כאן אבל כנ״ל קשה ניחא, דלרש״י ומשמע. ר״ת,
הרא״ש על וכן קושיא תלה מה ל קשה
ר״ת בשיטת. זו
ונלע״ד רשות שהיא ערבית דתפלת אף להקדימה שיכולים התוס' סברי תפלת לענין כרבנן עיקר שנקטינן
, מנחה לדבר זה הרא״ש סובר וכן
לשיטת קושיא שום אין ולכן, פשוט
רש״י.
דלענין ר״ת לשיטת להו קשיא אבל הן ששתיהן המנחה תפלת ולענין ק״ש תרי בהו למעבד אפשר אי תו חובה
התוס נשארו ולכן 'י, אהדד דסתרי קולי ר״ת. שיטת על בקושיא
ר״ת לשיטת גם ליה ניחא והרא״ש שהיא אף מדרבנן היא דתפלה דכיון
אהדדי. בסתרי משגחינן לא חובה
מס6 שיעור שבועי", "סדר תוכנית במסגרת עיון 'שיעורי תשפ״ד כסלו ו │ עמוד3
פסק בחו" ישראל מקהילות בחלק והמנהג השו״ע ו ל– הקדוש האר״י לדברי ציון
11 רלג סימן חיים אורח יוסף בית.
בכך, להקל העולם נהגו ועכשיו באותה כן גם ערבית מלהתפלל נמנעו לא המנחה פלג אחר מנחה תפלת שמתפללים פי על ואף
לד א) (סי' ברכות בריש הרא״ש שכתב מה על שסומכים אפשר אהדדי דסתרן קולי תרי דהוו גב על ואף שעה. וז״ל: תם רבינו עת ליה חשבינן שמע קריאת ולענין המנחה פלג אחר המנחה תפלת פעמים ומתפללים כרבנן עבדינן המנחה תפלת דלענין קשה קצת ומיהו ולא יהודה כרבי לא הלכתא איפסיקא לא פירושו הכי עבד כמר דעבד לקמן דאמרינן והא אהדדי דסתרן קולי תרי והוי יהודה רבי כמו לילה
הקילו… תפלה דלענין לומר ויש שניהם של קולא שיתפוס ולא כרבנן הכל או יהודה כרבי הכל יעשה שירצה מי כרבנן ערבית תפלת הציבור עם להתפלל שטוב האיי רבינו שכתב מה על דבריו ובסוף להרא״ש תם רבינו דברי נראו שלא פי על ואף
י כרבי המנחה מפלג כתב: לתפלה גאולה ויסמוך ביחיד שיתפלל ממה הודה המנחה תפלת יתפלל שלא ליזהר צריך כך דהנוהג נראה מיהו
תם: רבינו דעת על סומכים העולם מקום מכל הערב תפלת לענין לילה ליה דחשיב כיון ולמעלה המנחה מפלג
12. חיים אורח ערוך שולחן א רלג,
. . . ודעבד עבד; כמר, דעבד ואסיקנא,
שיעשה והוא עבד; כמר, לעולם כחד ומתפלל כרבנן עושה שאם מינייהו,
להתפלל יכול אינו שוב הלילה, עד מנחה
מפ ערבית ל" עושה ואם ולמעלה; ה כר״י
מפל" ערבית ומתפלל צריך ולמעלה, ה שעה באותה מנחה יתפלל שלא; ליזהר עד מנחה תפלת להתפלל שנהגו ועכשיו קודם ערבית תפלת להתפלל אין הלילה, התפלל בדיעבד ואם החמה; שקיעת
תפל מ ערבית ת פל״ה יצא. ולמעלה,
ובשעת תפלת להתפלל יכול הדחק,
מ ערבית פל״ה ולדידן הגה: ולמעלה. מ ערבית להתפלל שנוהגין אלו במדינות, פל״ה או ובדיעבד כך; אחר מנחה להתפלל לו אין הלילה עד מנחה מתפלל אם יצא הדחק, בשעת
הכוכבים צאת עד דהיינו אה״מ בשם (ב״י.)ורשב״א
13 רלג סימן חיים אורח לבוש.
מינייהו כחד לעולם שיעשה והוא עביד, כמר ודעביד עביד כמר, דעביד ואסיקנא להתפלל יכול אינו שוב הלילה עד מנחה ומתפלל כרבנן אחת פעם עשה שאם
מ ערבית פל״ה ומתפלל יהודה כרבי עושה ואם הוא, יום עדיין דלדידיה ולמעלה
מ ערבית דלדידיה שעה באותה נחה מ להתפלל שלא ליזהר צריך ולמעלה פל״ה
היא. לילה לנו היה לא הלילה עד המנחה תפלת להתפלל פעמים כמה שנהגו עכשיו לפיכך
כמה ללין שמתפ כיון איפכא וכן החמה, שקיעת קודם ערבית תפלת להתפלל
מ ביום ערבית פעמים פל״ה אחר פעם בשום מנחה להתפלל לנו היה לא ולמעלה
, פל״ה אחר בערבית בין מנחה בין בשניהם יצא דבדיעבד לן דקיימא כיון אלא
פל״ה אהדדי דסתרן קולי תרי דהוו גב על: אף בשעת נמי הדין הוא יוצאין הדחק
. לכתחילה בכל לקרות בשוה הזמן לכוין לנו אפשר שאי מפני לן חשבינן הדחק כשעת ולדידן כל ותהיה אחת באסיפה ביחד ומעריב מנחה שיתפללו באופן הכנסת לבית פעם
בזמנה, תפילה ולחזור לתפלה תפלה בין ולצאת יאחרו, או לפעמים יקדימו או אלא הדחק שעת לך ואין התפלות, ביטול לידי שיבואו אפשר אי כן גם הקהל ולהתאסף גב על אף אחת באסיפה יחד התפלות שתי לעולם מתפללין לכך מזה, גדול
אהדדי… וסתרן מאחרין ולפעמים מקדימין דלפעמים
14 אור חלק צדק זבחי שו״ת. כט סימן חיים ח
מ ערבית בענין הנה שאלה פל״ה עבד כמר דעבד דקי״ל ידוע ולמעלה שלא הפוסקים וכתבו עבד כמר ודעבד הוא כי דמר וכקולי דמר כקולי יעשה בפוסקים ראיתי אך הולך בחשך כסיל מעשה עושים גדולות עיירות ובהרבה
מ וערבית מנחה שמתפללים פל״ה
ישמעאל ארצות ב כמו בלילות מפחד דלתים לסגור צריך א' וכל גנבי דשכיחי בני נהגו ובזה השמש יבוא מכי ובריח היום בעוד ערבית שמתפללים בבל
גדול אם בעיר כן לנהוג אין לדעתי כי הכל לילה חצות עד כי וכלכתא במבי
נעשה ההרגל אבל בחוצות שבים יו. טבע. . בענין האדון שחקר מה הנה. תשובה מ ערבית תפלת פל״ה וקי״ל ולמעלה לעשות צריך מיהו עבד כמר דעבד מאן לעשות אין אבל מנייהו כחד לעולם
שפסק וכמו וכו' שניהם כקולי ז״ל מרן
ותמה עי״ש א סעי' רלג סי' א״ח בש״ע שאנחנו בגדאד מנהג מנהגינו על
לא וכן ' א בבת וערבית מנחה מתפללים
שניהם כקולי דהוי. יעשה מנהגנו בעד מעכ״ת להליץ שרצה ומה לסגור צריך א' וכל בלילות פחד משום ככתוב וכו' השמש יבוא מכי ביתו
. בשאלה ה ז בעירנו יהיה לא הטעם זה בלילות פחד אין בעירנו ששלי״ת יען פה פוצה ואין ובאים הולכים הלילה וכל על טעם לבקש צריך וא״כ ומצפצף
כדין. שלא נהגו איך מנהגנו טעם מצינו בפוסקים שעייננו ואחר
שאחר רלג סי' בב״י מרן שכ״כ למנהג כקולי לנהוג שאין הדין שורת שהביא
כתב שניהם העולם ו נהג ועכשיו וז״ל תפלת שמתפללים פי על ואף בכך להקל
אחר מנחה פל״ה מלהתפלל נמנעו לא דהוי גב על ואף שעה באותה ג״כ ערבית שסומכין אפשר אהדדי דסתרי קולי תרי
ר״ת… לדעת ברכות בריש הרא״ש עמ״ש
ז״ל ר״ת דברי נראו לא ש פי על ואף האי רבינו עמ״ש דבריו ובסוף להרא״ש ערבית תפלת הצבור עם להתפלל שטוב
מ״ה פל ויסמוך ביחיד שיתפלל ממה כר״י כך דהנוהג ג״כ מיהו כתב לתפלה גאולה המנחה תפלת יתפלל שלא ליזהר צריך
דמ פל״ה לענין ליה דחשיב כיון ולמעלה
לילה הערב תפלת העו מ״מ מכים סו לם
ר״ת ע״ד בב״י ז״ל מרן. עכ״ל כמנהגינו בב״י מרן שפסק בהדיא הרי בראש שכתב והרשב״א ר״ת ס' שהיא על ואף בכך להקל העולם שנהגו דבריו אחר המנחה תפלת שמתפללים פי
מלהתפלל נמנעו לא פל״ה ערבית
כ' ובסו״ד וכו' שעה באותה דהעולם
ר״ת ע״ד. סומכים
דברי לפ' ואין נמנעו לא מ״ש הב״י מרן דהיינו שעה באותה ערבית מלהתפלל אחר יום על אלא קאמר א' יום על לא
מס6 שיעור שבועי", "סדר תוכנית במסגרת עיון 'שיעורי תשפ״ד כסלו ו │ עמוד4
הבשם, ערוגת ספר 6 - עמ5 ב, נרדמים מקיצי הוצאת ', עזריאל ב״ר אברהם לר'
מתפללים אחר ביום דהיינו קאמר ביום שהתפללו שעה באותה ערבית ליאמר ניתן לא הפי' זה ראשון. יום דעל משמע דבריו משך שסתמיות בסי מא״מר הר' דבריו פי' וכן קאמר 'א'
עי״ש… סק״ו נא בפ ל״ח בס' ז״ל תי״ט הגאון 'וכ״כ
וז״ל: טו אות השחר תפלת בכל ואנחנו הקהל להם ילכו שאם הוא הדחק כע״י יום כולם מיד אח״ך יתאספו לא המנחה אחר בצבור התפלה תתבטל כך ומתוך לערבית יחידים גם כך ע״י ואולי הקדישים וגם רלג סי' הב״י מסיק כך ויתבטלו ישכחו
עכ״ל. וכו ר״ת על סמכו 'דהאידנא
ז״ל. . צבור שלמי הר' דעת וכן …. ועוד האר״י רבינו דעת שכן ש״צ הר' הוסיף
שם: הש״צ וז״ל ז״ל, שהוא נראה וכן שהיה לעיל כתבנו שהרי ז״ל האר״י דעת המנחה תפלת להתפלל שלא מאד נזהר כתב עצמו והוא החמה שקיעת עם אלא
להתפלל דיש הלילה הוי שמרות מ ג' בענין שהוא ממה ליום יותר קרוב שהוא בעת להיות צריך תפלות הג' כל כי ללילה קרוב וכן הכוכבים בצאת אח״ך יקרא וק״ש ביום ובשאר בראשית פ' בז״ח בפי' הוא
קולי תרי עושה היה ואיך בזוהר מקומות אדעת דסמך לומר כרחך ועל אהדי דסתרי
הקילו דבתפלה ז״ל ר״ת עכ״ל. 'וכו
הא דברי העתיק וכן ר" שערי הגאון ז״ל י
עי״ש. סק״ב סוף רלה בסי' תשובה שנהגו ותיקין מנהג הוא מנהגינו הרי בב״י מרן וס' והרשב״א ר״ת כס' ומ״א ול״ח הלבוש וס' כך נהגו שעכשיו
וש״ץ. שהוא למנהגנו עדיפות שיש גם ומה
דרזין, מארי ז״ל האר״י מנהג יכול ומי
המ אחר לבוא לך. כבר י״ג כבר שהייתי חרפי בימי וזכורני רוצה היה ז״ל הרמ״ח שמורנו י״ד ותפילת בזמנה מנחה תפלת כן להנהיג עלתה ולא טרח והרבה בזמנם ערבית
. כמנהגם והניחם בידו
הראשונים רבותינו לדברי שקלעו באחרונים מהלכים ושני תם– רבנו על אייגר עקיבא רבי קושיית
15 א משנה א פרק ברכות מסכת איגר עקיבא ר' תוספות.
דהיא שמע בקריאת אבל דרבנן בתפלה נכון וזה כמאן הלכה ספק דהוי משום ע״כ כו' דעבד מאן דאמרינן מה דהא לדון ויש
חיים. מים בספר הפר״ח בזה שעמד מצאתי וכעת ולחומרא. בדאורייתא ספק הוי הפוסקים לרוב דאורייתא
16 ג סימן (ישנות) אריה שאגת שו״ת.
המנחה פלג עד הוי המנחה תפלת דזמן (דכ״ז) ת״ה בפ' דאמר יהודה כר' דקי״ל משום עיקר דבה״כ דק״ש ר״ת בשם פי' והתו' המנחה פלג אחר מנחה לפעמים מתפללין שאנו ומה ערבית זמן מתחיל מנחה זמן שכלה ומיד רביע פחות שעה י״א דהיינו
ע״כ עבד כמר ודעבד עבד כמר כמר. דעבד ולא כמר לא הילכת' איתמר דלא השת' לקמן דאמר משום אר״י דפליגי כרבנן אבל להקל בספיקה אזלינן דרבנן דתפלה דכיון משום היינו עבד כמר דעבד הלכת' איתמר דלא השת' דקאמר הא דהרי תמה ואני
שמתו מי בפ' וכדאמרין לחומר' דאורייתא ספיקא דקי״ל לחומרא יזל למ לן אית מספיקא לן דמספקא כיון מה״ת דהוי ק״ש חוזר קרא לא ספק קרא ספק ורא״א דרבנן ק״ש מ״ט וקור' חוזר אינו קרא לא ספק ק״ש קרא ספק שמואל אמר יהוד' א״ר (ד״כ)
הפוסקי ופסקו דאוריי' ק״ש מ״ט 'וקור'
וה״נ לחומר' וקור' חוזר ומספיק' כר״א
דלא הגמ' דקאמר בנן ור דר״י בפלוגת' וה״ל כמר ולא כמר הילכת' איתמר למיזל לן אית ק״ש לגבי ספיקא עד ק״ש חוב' ידי יוצא ואין לחומרא מנחה דזמן כרבנן הלכה דלמא צה״כ
מתחיל רבית ע זמן ואין הערב עד הוי
ואילך צה״כ משעת. אלא דס״ל אזלי לטעמייהו דהתו' ונ״ל וכמש״כ דרבנן ק״ש כמ״ד דהלכ'
למיזל לן ואית א' סי' למעלה ם בשמ נמי דר״ת למימר ואיכא לקול' בספיק'
ס״ל. הכי
17 ב עמוד מג דף מנחות.
וזכרתם- אותו וראיתם זו מצוה ראה זו ואיזו בו, התלויה אחרת מצוה? וזכור את קורין מאימתי דתנן: שמע, קרית זו
ללבן תכלת בין משיכיר בשחרית? . שמע
18. תוספות שם
שמע- קרית זו זו ואיזו אסמכתא
דרבנן שמע דקרית. בעלמא
מס6 שיעור שבועי", "סדר תוכנית במסגרת עיון 'שיעורי תשפ״ד כסלו ו │ עמוד5
19 שבוע. א–, מח דף ות ב, מח
ואינהו שבועה בלא שקיל אבוהון מלוה, אילימא ממאן? יפרעו. לא היתומין וכן [וכו'] כתובתה הפוגמת שאמרו: כשם מלוה שמת אלא שנו לא תרוייהו: דאמרי ושמואל רב בשבועה. אלא יפרעו לא היתומים מן היתומים וכן קאמר: הכי בשבועה?
מלוה- בחיי לוה מת אבל לוה, בחיי דר קמיה שלחוה לבניו. שבועה מוריש אדם ואין שבועה, לוה לבני מלוה נתחייב 'כבר
ונוטלין יורשין שבועת נשבעין יורשין להו: שלח טיבה? מה זו שבועה. אלעזר:
ושמואל- כרב דעבד דיינא האי אלעזר, כרבי ולא ושמואל כרב לא הלכתא איתמר דלא השתא חמא: רב מר א כרבי דעבד עבד,
אלעזר- דלמא ביה, מגבינן לא אגבויי ביה; מגבינן אגבויי ולא ליה קרעינן מקרע לא דיתמי, שטרא האי פפא: רב אמר. עבד ליה קרעינן לא ומקרע ושמואל; כרב לן, סבירא עבד. אלעזר- כרבי דעבד דיינא דהאי
21 א משנה א פרק ברכות מסכת ירושלים תפארת.
ונראה היכא דכל דייקי, לשיטתם דהתוספות לענ״ד גדר מטעם לאו עבד כמר דעבד לישנא הגמ' דנקט
מינייהו כחד לפסוק נוטה, דהאמת רק, בה נגעו ספק להכריע רצו לא השני צד של כבודו מפני ואך
עיין כאידך. לגמרי כרבי דעבד ב) (מח, שבועות
עבד… ושמואל כרב ודעבד עבד, אלעזר וודאי אלא ונפק הואיל רק אלעזר, כרבי עיקר להש״ס נראה כרב דעביד דדינא נקטינן ושמואל, דרב מפומי' מהני ולהכי עובדא, מהדרינן לא עבד, ושמואל
ומינה תפיסה. כמר דעבד דלישנא התוספות, דייקי
גבי נמי הכי להו וסבירא. הוא ספק מטעם לאו עבד, להש״ס להו דנראה ורבנן, יהודה דרבי פלוגתא הקילו רבנן של כבודן מפני אך יהודה, כרבי עיקר
דרבנן דהוי משום, מנחה ה בתפלת כוותיה ופסקי יהודה. כרבי שמע בקריאת יוצאין שפיר ולהכי
כללו היכא דכל להתוספות, להו דסבירא דבר של משום הוא עבד, כמר דעבד לישנא הש״ס דנקט אך הרבים, נגד היחיד כדברי עיקר להם דנראה
נקטו ולהכי ים הרב נגד לגמרי להכריע רצו שלא בשבועות והתם עבד. כמר ודעבד עבד כמר דעבד בברכות והכא עיקר, אלעזר רבי דברי להש״ס נראה דהוי ומשום עיקר, יהודה רבי דדברי להש״ס נראה
לישנא בהאי נקט לגמרי, להכריע הרבים. נגד
21 מח סימן ב כרך רענן זית שו״ת.
דעביד דדיינא מלוה בחיי לוה מת גבי ע״ב מ״ח דף בשבועות דאמרינן דיינא שהרי שאני, דהתם צ״ל כרחו בעל זה בלא דהתם עביד, אלעזר כר' ואפ״ה כשובר, הוה דין דפסק הלוה, יתמי את ופטר ושמואל כרב דעבד כן נשאר שוב הלוה, מיתמי והוציא אלעזר כר' אח״כ דינא בי פסקו אם
כר״א בתחלה פסקו אם וכן המלוה. יתמי תפיסת תו מהני לא ו לצמיתות כרב לפסוק אחרינא דינא בי יוכלו לא ותו דינא, קם מיתומים והוציאו
אות ה' כלל הספיקות בקונטרס מובא י' סי' חו״מ מהרי״ט תשובת כתב (וכן ושמואל
) י״א סעיף ק״ח סי' בש״ע וכ״מ ה', הלוה יתמי אח״כ תפסו אם. אפילו
כרב דפסקו ב״ד של מכחו כר״א דפסקו דינא בי של כחו לימי דא הרי בעיקרא הש״ס הכריעו כבר דהתם משום דמילתא וטעמא ושמואל.
בתפארת בזה (ועמ״ש דר״א טעמא טפי להו דמסתברא להלכה, דמילתא
שאינו מתוך אמרינן דלא ברכות למסכת בהשמטה טהרות סדר בסוף )ירושלים
דיתמי משום ושמואל, כרב עבדינן לה לכתח אלא מפסיד, לישבע יכול נכון לפוטרן ושמואל דרב מפומייהו הדבר נפק וכבר מוחזקים הלוה
לכתחלה לכבודן לחוש דינא בי הדבר. לכל מפי הדבר שנתקיים כפי לשמוע עליהם חובה העיקר דין הבעלי על אבל דלוה יתמי לפטור הב״ד מפי הדבר שיצא טרם לכן לפניהם, שדנו הב״ד
דדוקא י״א סעיף ק״ח סי' בש״ע כדאיתא אח״כ, ולא דאידך, תפיסה מהני כרב מתחלה דפסקו דינא בבי איברא א'. אות לעיל וכמ״ש ותפסו בקדמו שפיר דלאו דנהי אלעזר, כר' ופסקו אחרינא דינא בי אח״כ וקמו ושמואל, כהלכה הדין באיכות מ״מ אבל ושמואל, דרב לכבודן חששו דלא עבדי
דלא והבו ושמואל, כרב דלא בש״ס חז״ל הכריעו שכבר פסקו, ברורה
עלה. לוסיף
22 יא ענין (למאירי) אבות מגן ספר.
את לכם כותב והרינו חמה, של בתחומה אף תחלה בברכותיה שמע את קורא ערבית מתפלל שהוא שכל סובר יעקב רבינו ומ״מ
כדאיתא חכמים דברי על הם עוברים שמע, את לקרוא סעודתם לאחר עד להתפלל המאחרים על וז״ל: באות אות לשונו בריש
מסכתא ברכות ב ד' )(ברכות לא ואוכלים ומתפללין וקורין שתחשך עד המאחרים וכן קימעא, ואישן קימעא אוכל אדם יאמר שלא לקרוא יש, וראיות רופפות שהלכה בכל היא תורה אבות ומנהג קודש שעשאהו אחר חול אותו כעושים שנראים עושים הם יפה
דהלכה ערבית ותפלת ק״ש לגבי ערב דאיקרא הלילה קודם ורביע שעה דהיינו רביע, חסר ה עשר אחת משעת ולהתפלל שמע את א כ״ז שבת)(ברכות בערב שבת של צלי מדרב כותיה, הלכה ודיקא יהודה כר' הוא ערב שעתא דמההיא מכלל טובא, ותנאי ואמוראי
ולתפלה… לק״ש כמר דעבד א כ״ז )(שם דקאמר גב על ואף רבנו ופרוש, עביד בתרויה, מדקאמר הוא לכתחלה עבד האי דיעבד דוקא דמשמע עביד
בשבת שבת מוצאי ושל בע״ש שבת של צלי דרב היכי דכי שחר בפרק ז״ל חננאל, בחול אף מתפללין היו כך אשמיעינין ורבותא
ועל כן המנהג, ואף נראה וכן להתפלל מקדימין היו לקודש ומחול לחול מקודש דאפילו הדיוט נקרא והמשנה סמוך אנא דא
בחמורות. . ומקילין בקלות ומחמירין תורות כשתי תורה עושין הם דעת ומעניות. שפירשתי כמו נסמוך שלנו תלמוד על ואנו
יעקב רבינו עכ״ל לתפל. ה, בין לק״ש בין ורביע שעה להקדים שמותר ואילך החמה למשקיעות בה אני נסעדים מ״מ חמה של בתחומה ק״ש חובת ידי לצאת מ״מ עמו, נסמכים אנו שאין פי על, ואף
ברורים והדברים ממנו, יותר גדושה במדה עמכם חולק שהוא לכם ולהראות לתפלה, גאולה סמיכת לחיוב. וכן
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה