בס״ד
**מלחמת העי**
**מערך שיעור לחיזוק רוח הלחימה הפנימי**
כ״ה בתשרי ה׳תשפ״ד — 10. 10. 2023
---
שלא נדמה למערכה הוטלה ישראל מדינת הקמתה. מאז כמוה, הייתה וההפתעה האויב לשטח החטיפות המזעזע, הטבח — לסחרור אותנו להכניס עלולים אלה כל. הגיעו בה אבל מנשוא, גדול החיים אובדן על הכאב פנימי. אותו להכניע באויב, להלום יש בו. לשקוע אסור — ולנצח.
איך מתמודדים עם כאב כל כך גדול? איך קמים ומשיבים מלחמה אחרי הפגיעה הקשה שניחתה עלינו בהפתעה מוחלטת? ספר התנ״ך, ובו מסופר המופלא סיפורו של העם, מזמין אותנו לשאוב כוחות מן הכתוב בו ולהתמודד עם מצבים מאתגרים כאלה.
יהושע בן נון, הראשון שלנו המצביא שהכניס אותנו לארץ, והנהיג את הקרבות לכיבושה, היה ממשיכו של משה רבינו. מייד אחרי הכניסה לארץ ויכיבוש יריחו נערך הקרב על העי — עיר בחבל בנימין. תמונת המודיעין שמקבל יהושע אומרת: ״אין צורך להשקיע כוח גדול בכיבוש העיר הזו״, ושולח ושולח ההמלצה את מתברר 3, 000 חיילים למשימה. אבל הכוח סופג אבדות קשות — יש לזו שלהחלטה מחיר גבוה — ונסוג מן העיר.
מפלה כזו, מייד עם תחילת הקרבות, מכניסה את עם ישראל לאבל כבד:
״וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה… וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ ה׳ אֱלֹקִים. וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם. וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו… לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבֵר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַאֲבִידֵנוּ. וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן [= היה עדיף כבר לא להיכנס לארץ! ]… מָה אֹמַר! אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו? ״
מפלת הרוח של העם באה לידי ביטוי בתפילתו של יהושע לפני ה׳ — האם בשביל זה עברנו את הירדן? מה עושים עכשיו, אחרי המהלומה הזו? יהושע מצפה לתשובת ה׳, וזו אכן ממהרת להגיע ומחוללת מהפך בתודעה של העם ותעניק לו עוז לקראת המשך המערכה:
״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל יְהוֹשֻׁעַ: קֻם לָךְ! לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיָך! ״
אכן, הכאב הוא גדול, אבל כעת אין הזמן לשקוע באבל ובבכי. אסור שהכאב ישכיח את תפקידנו הלאומי. יש לנתב את הכאב לעשייה! יש להפיק מהזעזוע הגדול כוחות שיסייעו לנו להכות באוייב האכזרי, להכריע את הרוע — ולהוסיף טוב בעולם ולהגשים את ייעודנו הלאומי.
יהושע והעם מבינים את המסר ונערכים למערכה. יהושע משנה את האסטרטגיה מקצה לקצה: במקום לקחת לוחמים ספורים, הוא מגייס את כל העם למלחמה באופן שגם מגדיל את הסד״כ וגם חושף את האחווה והלכידות הלאומית. במקום לנקוט בהתקפה חזיתית, הוא שולח יחידה מובחרת למארב. לאחר מכן הוא מניח לאנשי העי פיתיון וגורם להם לצאת למרדף אחרי חייליו, כך שהאויב נופל ישירות למארב — וצבא ישראל נוחל ניצחון מוחץ.
דרך התמודדותו של יהושע מזמינה אותנו לשאוב עוז ותעצומות. אנו יכולים ללמוד ממנו שלא ליפול במלכודת הייאוש אלא להפיק כוח מהכאב לקראת המערכה: מול הרשעות הנוראה והאכזריות הבלתי נתפסת של אויבינו, אנו יוצאים למלחמה על המוסר, על הצדק ועל הטוב האינסופי. בְּליכוד פנימי בתוכנו, בלחימה עוצמתית וברוח מקצועיות ותחכום, נסיר את האיום העזתי, נכניע את הרוע — ונמשיך למלא את העולם בטוב.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה