אליב לכתא — השלמת קריאת התורה של שבת
**הקדמה**
קריאת התורה מהווה כעין מעמד סיני קטן, ותלמוד תורה ציבורי. משה רבינו תיקן שיקראו בתורה ביום שבת ובשני ובחמישי. קריאת התורה חשובה ביותר, בפרט עבורנו שגרת יומנו עמוסה, ולא תמיד אנחנו זוכים לעסוק בתורה בתדירות ביותר.
שאלה: כיצד ינהג מי שלא התאפשר לו לקרוא בתורה בתפילת שחרית של שבת?
**א. זמן קריאת התורה לכתחילה הוא בתפילת שחרית**
עולה מלשון הרמב״ם שזמן קריאת התורה הוא בתפילת שחרית:
*רמב״ם הלכות תפילה פרק יב הלכה א: *
משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית, כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה. ועזרא תיקן שיהו קורין כן במנחה בכל שבת משום קרנות יושבי. וגם הוא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי שלשה אדם, ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים.
*כסף משנה על הרמב״ם שם: *
כלומר (היינו גם על יום שבת) קאי נמי אשבת, מה שכתוב ׳בשחרית׳ — (הרמב״ם): בקצת ספרי רבינו כתוב ׳בשחרית׳. אבל במנחה לא, דתקנת עזרא היא. בשבת דוקא בשחרית.
**ב. השלמת קריאת התורה בשבת הבאה**
הרמ״א כתב בנוגע לציבור שלא קראו בתורה בשבת:
*הגה על שולחן ערוך אורח חיים סימן קלה סעיף ב: *
אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, קורין הבאה לשבת אותה פרשה עם הפרשה השייכת לאותה שבת.
*משנה ברורה על השולחן ערוך שם ס״ק ח: *
והיינו שיקראו כסדר הכתובות בתורה: מתחילה של שבת העבר וכך אחר של שבת זו. (והטעם לכך שיש להשלים את הפרשה הקודמת — כתב שם ב׳אור זרוע׳ כי מימות משה רבינו עליו השלום נתקן שיקראו בפרשיותיה ולהשלימה כדי להשלים לעם מצוות וחוקים לקרות התורה.)
מדוע לדעתך מקדימים את קריאת הפרשה שעברה, ורק אחר כך משלים — בשונה ממי שהחסיר תפילה, שעליו להתפלל קודם את התפילה שמחוייב בה כעת, ורק כך אחר כך משלים את התפילה שהחסיר?
לעומת זאת, יחידים שלא קראו בתורה בשבת, אינם רשאים להשלים את הקריאה בשבת שאחריה:
*משנה ברורה סימן קלה ס״ק ז: *
אם בטלו הקריאה בבית כנסת אחת, ורוב הצבור שמעו התורה בבית כנסת אחרת — אין צריכים להשלים. אבל אם רוב הצבור לא שמעו כלל, אף על פי שיש שם בתי כנסיות אחרות שקראו שמה כדין, ואותן שלא שמעו הקריאה והם רוב הצבור של בית הכנסת הזה — צריכין להשלים.
מדוע לא ניתן להשלים את קריאת התורה עבור מי שלא יכול היה לשמוע את קריאת התורה בזמן תפילת שחרית?
**ג. השלמת קריאת התורה של שחרית במנחה של שבת**
בנוגע להשלמת קריאת התורה של שחרית במנחה של שבת, כתב בעל ה׳נודע ביהודה׳ בספרו ׳דגול מרבבה׳:
*דגול מרבבה אורח חיים סימן קלה סעיף ב: *
אם ביטלו שבת בשחרית הקריאה, ובמנחה כבר מצאו מנוחה ויש פנאי לקרות כל הסדרה (כל הסדרה-הפרשה) — יקראו במנחה כל הסדר ויקראו שבעה גברי (עולים). כי יום השבת כל הוא זמן הקריאה. אבל אם גם במנחה לא היה מנוחה, לא יקראו בשני או בחמישי כל הסדרה מהשבת העבר, אלא יקראו רק הפרשה מן הסדרה של שבת הבא, כי יש ביטול מלאכה לעם.
דעת החיד״א היא שאין אפשרות להשלים את קריאת התורה של שחרית במנחה:
*שו״ת חיים שאל חלק ב סימן טז: *
והרי האור זרוע ומהר״י וייל והאגודה ומור״ם (הרמ״א) וכל האחרונים יחד עונים ואומרים, דאם לא קראו — שקורין אותה לשבת הבאה, ובלשון סתמית (ואמרו) קאמרי וסתמא, ולא חילקו ואמרו היכא דמצו למיקרי במנחה יקראו במנחה. ולא אשתמיט חד מכלהו רבנן למימר הכי, וקא עסקי ותנו לקרותה בשבת הבאה. אלא כתבו רק להשלים בשבת הבאה (אפשרות זו של קריאה במנחה לא הוזכרה בדברי הפוסקים).
המשנה ברורה נקט למעשה כדעת ה׳דגול מרבבה׳:
*משנה ברורה סימן קלה ס״ק ה: *
(ומדובר) ומיירי אבל אם ביטלו רק בשחרית, ובמנחה כבר מצאו מנוחה ויש פנאי לקרות כל הסדרה — יקראו במנחה כל הסדרה ויקראו שבעה גברי (עולים). כי יום השבת כל הוא זמן הקריאה.
ובאופן הקריאה למעשה, כתב שער הציון:
*שער הציון סימן קלה ס״ק ה: *
ויקראו הסדר (הפרשה) של שחרית קודם התחלת המנחה, וכך אחר כך יאמרו ׳אשרי׳ ו׳ובא לציון׳, וכך אחר כך יקראו קריאה של מנחה כנהוג.
*ילקוט יוסף אורח חיים סימן קלה סעיף ו: *
ציבור שנאנס, ולא קראו בתורה בשבת בשחרית — אין להם לקרוא בתורה שבעה עולים בשבת של מנחה, אף אם יש פנאי לצבור לשמוע קריאת הפרשה כולה. וכל שכן שאין להם לקרוא את הפרשה בימי שני וחמישי שאחריו, משום ביטול מלאכה לעם. אלא בשבת הבאה יקראו את שתי הפרשיות.
כיצד יש להורות למעשה לאנשים שהחסירו את קריאת התורה של שחרית של שבת?
**ד. השלמת קריאת ׳ארבע פרשיות׳**
דעת המשנה ברורה ברורה שציבור שקרא אחת מקריאות ארבע פרשיות, אינם רשאים להשלימה בשבת הבאה:
*משנה ברורה סימן תרפה ס״ק ב: *
אם אירע שלא קראו [הפרשה] מענינו של יום — אין לה תשלומין לשבת הבאה.
וכן הורה הגר״מ אליהו (מקראי קודש — פורים, פרק א סעיף ט).
לעומת זאת, דעת הגר״ע יוסף שישלימו את הקריאה בשבת שאחריה:
*חזון עובדיה פורים עמוד כא: *
ומכל מקום יש אומרים שיש תשלומין לפרשת שקלים בשבת הבאה אחר קריאת ספר תורה בשחרית, ויש אומרים שמכיון שעבר השבת שוב לא יקראוה בשבת הבאה. ואפשר לסמוך על סברא לקרוא ׳פרשת שקלים׳ בשבת הסמוכה שהיא שבת ׳זכור׳ ראשונה.
האחרונים נחלקו האם ניתן להשלים במנחה, או שתקנת הקריאה נקבעה דווקא לשחרית. את הדעות סיכם בספר ילקוט יוסף:
*ילקוט יוסף סימן תרפה סעיף ו: *
אם שכחו ולא קראו פרשת שקלים, ולא נזכרו עד שעת מנחה של השבת — יש אומרים שבכל זאת מוציאים ספר תורה של פרשת שקלים ויקראו בו אחר קריאת ספר תורה של מנחה. ויש אומרים שהתקנה לקריאת פרשת שקלים אינה אלא בשחרית, ולכן כשלא נזכרו עד שעת המנחה הרי זה כעבר זמנו בטל קרבנו.
**ה. הלכה למעשה**
א. ניתן לסמוך על הפוסקים המקילים לציבור שהחסירו את קריאת התורה בשחרית, להשלימה במנחה. וכן יש לנהוג גם כשהחסירו קריאת פרשה מ׳ארבע פרשיות׳, ובייחוד בפרשת ׳זכור׳ שחיובה מהתורה.
ב. החסירו את קריאת התורה במשך כל השבת — ישלימו בשבת הבאה.
ג. החסירו קריאת ׳ארבע פרשיות׳ במשך כל השבת — לא ישלימו בשבת הבאה (אם יש אומרים שבדיעבד). ניתן להשלים את קריאת פרשת ׳פרה׳ ׳פרשת החודש׳ בשבת שאחריה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה