בס״ד תשפ״ג תשרי ד' הכפרות מנהג
נשמת לעילוי מוקדש השיעור
שרה בן דוד עבדלנבי ז״ל
תנצב״ה
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
ב הכפרות מנהג הגאונים כתבי
1. ב1 עמוד פא דף שבת מסכת רש״י
פרפיסא- האי הגאונים ובתשובת בו, שזרעו נקוב עציץ אותם וממלאין תמרים, מכפות חותלות שעושין מצאתי: לפני יום עשר חמישה או ושנים ועשרים בהמה, וזבל עפר
וקטנה קטן כל לשם ואחד אחד כל עושין השנה ראש לו וקורין קיטנית, או המצרי פול לתוכן וזורעים שבבית, שלו אחד כל נוטל השנה ראש ובערב וצומח, , פורפיסא, זה תחת זה ואומר: פעמים, שבעה ראשו סביבות, ומחזירו
לנהר ומשליכו תמורתי, וזה חליפתי. וזה
2. גאון- נטרונאי רב תשובות אורח (אופק) ברודי
קעט2 סימן חיים
רגילין שאנו [ושחקרתם] (וששחקתם) נטרונאי} {רב כל ולשחוט] [ולאכול, השנה בראש כבשים ראשי ליקח ושאלתם […] הכפורים יום בערב תרנגולת ואחד אחד
לכם. לפרש
ורוב {וחכמים} הוא, לטובה] [נחש רבה) (נסה זה דבר לוקחין השנה ראש שבערב לעשות, רגילין כך בבל אנשי
(בסטני אותם ומבשלין צאן) (של )ראשים} {או בשר שיש בשול מבשלין ואין מתיקה, של בדבר או [בטיסני] ובשול ובשר מתיקה מיני נאכל [וא]ומרים: חומץ, בו כולה [שנה מתוקה) ועריבה השנה (כל שתהא כדי שמן,
צרה ודבר רע דבר בה יהא ולא ועריבה]. מתוקה
גאון- נטרונאי רב תשובות ב מובא זה כעין תשובות (אופק) ברודי
: שצה-שצו…" סימנים פרשניות קודם יום עשר כחמשה או יום וכעשרים
קטן כל שם על אחת חותלת] ועושין הרבה חותלות [קולעין השנה ראש של זרעונין בהן וזורעין בהמה [וזבל עפר א[ו]תן וממלין שבבית וקטנה פ[רפיסא אותן וקורין קטניות מיני או המצרי ופול ושעורין …ח]טין מאותן ואחד אחד וכל טפחים, כשני כטפח ז]רעונין אות[ן וצומחי]ן
זה ואומר: עמים פ שבע ראשו על ומסבבה] החותלת את [לוקח תינוקות
לנהר ומשלי[כה חליפ{ת}י, זה תמורתי, זה. ]תחתי,
הגאונים בתשובת "כתוב שכתב: תשכג רמז יומא במרדכי ועיין בראש כבשים ראשי ליקח רגילים שאנו נחישות נוחשי שאנו וששחקתם שומן בשר עם טיסני ואוכלים מתיקה מיני וכל דבש ואוכלים השנה
בני למספר כפורים יום בערב תרנגולין שוחטין ושאנו וכרתי רוביא ואוכלין
הבית …נשיב טוב כזה הניחוש כי אחרון אחרון ועל ראשון ראשון על לכם כדי אוכלין שאנו כבשים ראשי על ואגדות המקרא מיסוד ורובו הוא
תרנגולין שוחטין השנה ראש של הראשון טוב וביום על בחייהן אותן ומחזרין שבבית, {ואחד} אחד כל {על} זה זה, תחת זה ואומרים: הבית בני מן ואחד אחד כל למיתה זה יוצא זה, על מחול זה זה, בשביל זה זה, חלוף ושוחטין תמות, ולא לחיים פלוני בר פלוני אתה {ו}תכנס זה יהא ואומרים וליתומים, לעניים אותו ומחלקין אותו
אף בתים ובעלי וחכמים כפרה עלינו ויהיו. נו של כופר וכבשים אלים שעושין ויש כן, עושים הכפורים יום. בערב
3. הגאונים- תשובות רצט3 סימן תשובה שערי רגילים שאנו האי וששאלתם ז״ל גאון ששנא רב מר
הכיפורים יום ערב לשחוט יודעים אנו ואין תרנגולים
מ תמורה משום אי למה, זה מנהג שנא אי מבהמה תרנגול
היא קושיא ודאי הא. וחיה לומר ויש טעמים שני בה שיש ועוד וחיה מבהמה אדם של בביתו מצוי שתרנגול אחד מבעלי ועיקר אילים תמורה שעושים עשירים במקומנו יש הוא קבוע דבר לא לפי' אבינו יצחק של אילו דמות. קרנים שעושה מי שיש שאעפ״י ראשונים מחכמים שמענו ועוד
יקרים, שדמיה בבהמה תמורה ששמו לפי מובחר תרנגול
ו בלבד גבר תמורת גבר ששמו גבר…וכיון מהני פי ט
. ומעלי
התרנגול ראש על ידו ומניח תרנגול שליח אוחז צריך וכך וזה זה תחת זה ואומר מתכפר ראש על מניחו ונוטלו אחרת פעם עליו ומחזירו זה על מחול זה זה חילוף וצלמות מחשך ויוציאה כו' וצלמות חשך יושבי ואומרי' וגו נפשם תתעב אוכל כל כו' פשעם מדרך אוילים 'כו'
לה יודו וירפאם דברו ישלח וגו' 'להם בצר ה' אל ויצעקו
ומה לזנב ולא לראש וישימנו בר״ה לטובה הוא ברוך הקדוש שישמענו שתהא כדי מתיקה מיני וכל דבש ושותין שומן ובשר טיסני אוכלין שאנו משמנים אכלו עזרא בספר כן וכתוב ושמינה מתוקה עלינו הבאה השנה נכסינו שירבו כדי אוכלין אנו המצרי פול הוא ורוביא ממתקים ושתו
וכרתי כרוביא בכוונה עיו״כ תרנגולין שוחטין ושאנו שונאינו שיכרתו כדי לוקחין בתים ובעלי ישראל חכמי בכל מנהג נמי וכן עושין אנו טובה וא א' כל ראש סביב בחייהן אותן ומחזירין ונקבות זכרים עיו״כ 'תרנגולין נכנס וזה לחיים נכנס זה פלוני חלוף וזה פלוני תחת זה אומר וכן שבבית
על כפרה שיהא כדי ואלמנות ויתומים עניים בין ומחלקין ושוחטין למיתה
גדולים עשירים ויש כן עושין בר״ה שגם בתים ובעלי חכמים ויש נפשנו." לעניים ומחלקין וגדיים וכבשים אילים זה בענין ששוחטין
) כג סימן ח יומא(פרק מסכת בראש עוד ועיין. ) תרה או״ח(סימן ובטור,
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
ועושה נפש. תחת נפש וגו' פדעהו ויאמר ויחננו וגו' חסדו תרנגול ראש על ידו מניח ואח״כ פעמים ז' הזה כסדר מתכפר ראש על ידו ומניח זה תחת למיתה יצא זה ואומר ועושה תמות ולא לחיים פ' בן פלוני אתה תכנס ואומר תרנגול ראש על ידו מתכפר ומניח פעמים ג' הזה כסדר
סמיכה תבנית תבנית לאלתר. ושוחטו עליו ידו וסומך
. שחיטה לסמיכה תכף
4. החדשות- הגאונים תשובות סימן (אופק) עמנואל
י יום ערב לשחוט רגילין שאנו וששאלתם תשלא. שליח אוחז כאן רגילין עליו. קורין מה תרנגול הכיפורים ראש על ומניחה התרנגול ראש על ידו ומניח תרנגול צבור זה תמורת זה זה, חלופי זה זה, תחת זה ואומ', המתכפר ואומרי שניה המתכפר ראש על ומחזירו זה, על מחול 'זה
יי גאולי יאמרו וגו', ליי' הודו ק״ז 'מזמור אדם בני שלשה שלשה וכו' זה תחת זה יי', חסדי ויתבוננו עד כלו וגו' פלוני אתה הכנס תמות, ולא זה תחת למיתה זה פעמים, ומניח פעמים, ג' תמות ולא זה תחת לחיים פלוניתא בן וישחוט סמיכה תבנית התרנגול ראש על ידו מתכפר
כדאמרי[ 'לאלתר מ ברכות א] ב, שחיטה לסמיכה. תכף יקרים שדמיהם גסה בבהמה תמורה לעשות שיש ואעפ״י גבר ששמו מפני מובחר תרנגול כן אעפ״י מתרנגול, יותר
ב] כ, כדאמרי[יומא גבר 'מורח אמ רב הגבר, קריאת 'מאי
תניא[ תרנגולתא, קרא אמרי שילא ר' דבי גברא קרא יומא
א] כא, דמו הגבר קריאת קודם היוצא שילא דר' כותיה
. בראשו
הראשונים בכתבי הכפרות מנהג
5. כיפור יום ערב הלכות (מנהגים) מהרי״ל ספר והאחד כפרות שתי תקח מעוברת אשה סג״ל מהר״י אמר
העובר. בשביל לבן תרנגול ליטול נהג סג״ל מהר״י יאדימו אם ביה ויתקיים הם, אדומים דחטאים לכפרה יש סג״ל מהר״י דרש יח). א, (ישעיה יהיו כצמר כתולע מנהג והוכשר לעניים, גופן הכפרות שנותנים מקומות העני מתבייש לא דאז לעניים שוים מעות שנותנים ריינוס
התרנגול את כשנותנים אבל מלקבלם. העני אומר גופי' ששלחו לו אני ונבזה זה תרנגול על עונותיו השליך זה
. אלי
6. שצה סימן א חלק הרשב״א שו״ת ראית כי מר כתב מכיר. בר יעקב רבי לחכם מונטפשליר. יום בערבי לנערי' שעושין הכפרה בענין אני שהשבתי מה לומר עוד מוסיף ואתה והנאך אני. ושאסרתי הכפורי'
לשם שוחט כמו שזה פסולה שהשחיטה לומר שקרוב שאר עם בעירנו פשוט זה מנהג מצאתי אני חטאתו. זקן תרנגול שוחטין שהיו בזה. כיוצא נוהגין שהיו דברים הראש ותולים ראשו וחותכים היולד הנער על לכפרה שנראו הרבה והבלי' שומים. עם הבית בפתח בנוצתו
על ודחקתי האמורי כדרכי בעיני עליון ובחסד הרבה. זה בעירנו באלו ומכיוצא זה מכל נשאר ולא דברי נשמעו
אד מ הגונים אנשים מפי ששמעתי פי על אף מאומה. ארצם רבני שכל המדרש בבית עמנו היושבים מאשכנז אווזין לכפרה ושוחטין הכפורים יום ערבי כן עושין ז״ל גאון האיי לרבינו נשאל כי שמעתי גם ותרנגולין.
מעירנו הזה המנהג מנעתי זה כל ועם נהגו. שכן. ואמר
7. תרה סימן חיים אורח יוסף בית שהרמב״ן א) אות יוה״כ ערב (הל' חיים בארחות וכתוב
האמורי. דרכי משום אוסרו
ו השו״ע פסיקת האחרונים
8. א סעיף תרה סימן או״ח שו״ע
לשחוט כיפורים יום בערב כפרה לעשות שנוהגים מה למנוע יש פסוקים, עליו ולומר זכר בן כל על תרנגול
אותו כתבו וכן זה, מנהג שכתבו מהגאונים ויש הגה: . המנהג
כי לשנות, ואין אלו מדינות בכל נוהגין וכן האחרונים, מן רבים לוקחין ולנקבה לזכר, זכר תרנגול ליקח ונוהגין ותיקין. מנהג הוא
אולי תרנגולים ב' למעוברת ולוקחין, תשב״ץ בשם תרנגולת)(ב״י יהיו אם שנאמר: דרך על לבנים, בתרנגולים ובוחרין זכר; תלד
יח א, ילבינו)(ישעיה כשלג כשנים חטאיכם הכפרות ליתן ונהגו
לעניים.)(מהרי״ל שנותנים בממון לפדותן או לעניים, מקומות ויש
ויש יפה. מנהג והכל בצדקה, ולהרבות הקברות על לילך שנוהגין
ידיו וסמך עליו. שהחזירו לאחר מיד הכפרות שחיטת להסמיך מקום בחצר, או הגגות על מעיהם בני וזורקין הקרבן; דמות עליו,
משם.)(טור לקחת יכולין שהעופות
9. ק דף הקדמה הכיפורים, יום דרושי הכוונות, שער
ע״א מורי היה הגאונים בספרי הנזכר המנהג הכפרה של מנהג א לכל לבן א' תרנגול לוקח והיה לקיימו מאד נזהר 'ז״ל הבית מבני א' לכל לבנה א' ותרנגולת הזכרים הבית מבני ב מספק עליה ישחוט מעוברת לאשה ולפיכך 'הנקבות הולד אולי נקבה א' ותרנגולת זכר הוא אולי זכר א' תרנגול
נמצא עצמה האשה בשביל אחרת תרנגולת עוד ו נקבה מעוברת אשה לכל זכר וא' נקבות ב' תרנגולים ג'. שהם
בליל הוא שחיטתו וזמן הכיפורים יום ערב באשמורת
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
3 עמוד
את לכפות הוא הדבר וסוד סליחו' אחר השחר עלות קודם
… הדינים 4
10 קצא סימן ווייל מהר״י שו״ת. חליפתי ר״ת חת״כ ויאמר כפרות יעשה כפורים יום בערב ויחשוב חי. לכל חיים החותך שם זהו כפרתי תמורתי הקרבנות טעם והיינו זה. כמו מיתה חייב שהוא. בלבו
הרג, שוחטו סקילה, כעין לארץ זורקו בצואר בידו תופסו
חנק, היינו הבהמה דכתיב היינו שריפה. היינו שורפו מרדת פדעהו וכתוב תחתיו רשע ויבא נחלץ מצרה צדיק אא״כ משיב אינו המשחית שיצא כיון כופר. מצאתי שחת
ערופה דעגלה טעמא והיינו דבר שום על לחול. צריך
11 קנה סימן לשמה תורה שו״ת. שאלה: אומרים יש הכפורים יום בערב שעושים בכפרות שעיר כמו זו כפרה שתועיל יהר״מ שחיטה קודם זה על אותה חושב בזה שנמצא בזה לפקפק יש אם המשתלח
קרבן. . . כמו
תשובה: שאומרים כפרה לשון על מפקפקים אתם אם קורים כאן אלא הקרבן כפרת כמו זה משמעות אין בפיהם בשביל מפקפקים אתם ואם נפש כופר לשון כפרות אותם אלא המזבח ע״ג קרב היה לא כי שעיר כמו שאומרים
נפש כופר כמו ג״כ היה הנגלה הפשט לפי. עניינו
הגדול רבינו שגילה אלו דברים של סודן לפי ועוד זאת דוגמת הוא זה ענין באמת כי תמצא הנה זצ״ל האר״י
המשתלח… בשעיר הנעשה האומר זה כי תמצא כן על בזה טעה לא המשתלח שעיר כמו זו כפרה שתועיל יה״ר כמו הגבורות מיתוק יהיה שכזה הוא הכונה באמת שכן
זה דוגמת הוא וזה בשעיר הנעשה מיתוק. ענין
תרנגול דווקא חייב? האם
12. תרה סימן חיים אורח לבוש כגון אחר, חי בעל מין לוקחין תרנגול לו אין אם מיהו דגים אפילו אומרים ויש יונים, ובני ותורים, אווזים פודין או לנפשו, כפרה שיהיה כדי לעניים ליתנם ורגילים
לעניים פדיונם ונותנים. אותן
אצל גם הכפרות של זה מנהג התפשט האר״י מנהג ובעקבות
כמ המזרח, עדות ובני הספרדים ב אות )(וילך, חי איש בבן אר בו פשוט וכן א). ס״ק (תרה סתהון חיים ארץ ח), ה, ס״ק (תרה כה״ח
13 תרה סימן אברהם מגן.
(לבוש. דגים אפי' וי״א ב״ח שאר יקח תרנגול לו ואם)אין יונה ובני תורים כגון להקרבה הראוי דבר יקח דלא ונ״ל
. בחוץ קדשים כמקדיש נראה יהא שלא
14. הש״ס על בניהו בספרו זיע״א חיים יוסף, רבינו
ע״ב יא דף מכות מסכת כנגד התרנגול אדם, לבני רומזים הם דהתרנגולים ידוע כנגד והתרנגולת גבר, נקרא התרנגול גם לכן הזכר, האיש שוחטין ואשה לאיש כפרה בעבור ולכן הנקבה. האשה
וחיות בהמות ולא אחרים עופות מין ולא. תרנגולים
בכסף הכפרות מנהג
15 ד סעיף קמד כלל אדם חיי. יום בערב כפרות לעשות המנהג נתפשט כבר
הכפורים… מקום מכל זה, מנהג כתבו גאונים שכמה אף תולה הכפורים יום כפרת שכל ההמון בלב שנשרש מה למצוה להם נחשב מצה ואכילת שכפרות וכמעט בזה, לא אם הכפורים ביום כפרה להם שאין וסוברים אחת וחלילה חס נבלה איסור לידי באים זה ידי ועל, בתרנגול,
ניעורים השוחטים ו גדולות בקהלות זה את זה שדוחקין ואי בסכין מרגישים ואינם זעופים בפנים הלילה. כל היה יותר טוב זה, מנהג לבטל רוצים ואינם צייתי לדידי בלב נשרש שכבר כמו במעות, ראשיהם על לסבב להם אזי תרנגול, להשיג להם אפשר אי שאם הארץ עמי
במעות, מסבבין שהיו קדמונים במנהג מצינו כן שבאמת
פ״א בשבת רש״י בשם המ״א (כמש״כ,)בזרעים מסבבים נבלה באיסור נכשלים יהיו ושלא לצדקה, להם ותחשב הכפרות ליתן הנכון מנהג לפי שכן ומכל וחלילה. חס ורוצה שיכול ומי לעניים. המעות וליתן לפדותן או לעניים הבוקר באשמורת לביתו להשוחט יקרא אזי המובחר, , מן
שזהו יחשוב לא אבל. שחיטה לסמיכה תיכף ויהיה היה הכל הזה לעוף שעושין מה שכל יחשוב אלא כפרתו, ברחמיו והקב״ה בקרבנות), הכוונה (כענין עליו לבא ראוי דוגמתו ונתקיים הגזרה היפך שעשה, התשובה עבור
… הזה בעוף
עובדיה- בחזון יוסף הגר״ע דורנו, אחרוני בספרי (עמ נוראים 'ימים
מב (פרק וימים למועדים מרדכי במאמר אליהו והגר״מ.)רכב)
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
בעציץ הכפרות מנהג למעשה והמנהג
במקור1 לעיל בעציץ כפרות לגבי הגאונים דברי את. ראינו
זה מנהג על האחרונים דברי את נראה. עתה
16 ע״ב קיב דף שמים עמודי סידור יעב״ץ. ומחזירו נטע, או זרע עם עציץ יקח חיים, בעלי מצא לא בנפש עמו משתתף השדה, עץ האדם כי ראשו, סביב
הצומחת
17. של תשובה עמ180, ששון, אבות 'נחלת הראשון
לציון ששון פרחה לרבנית זצ״ל ניסים יצחק הרב
ע״ה הרבנית לכבוד פור״ת חשון ז' תובב״א ירושלים בהנ״ו שם כבוד פזרונה ובצדקת חכמתה בגודל המפורסמת
אכי״ר לעד שמה יחי ששון דוד סלמאן פרחה תפארתה
פוסקים בשם בבגדאד אמרו אשר הדבר על שאלה:
כתוב והיכן תרנגולים ולא מעות לכפרות. שיסבבו
אדם חיי הרב ורק פוסק בשום נמצא לא זה דבר תשובה: גדולות בקהילות לשונו וזה כתב ד' אות קמ״ד בכלל שלא הדבר וקרוב וכו' הלילה כל נעורים השוחטים רוצים ואינם צייתי לדידי אי כן על הסכין בבדיקת ירגישו
זה, מנהג לבטל יותר טוב ראשיהם על לסבב להם היה ישיגו לא שאם הארץ עמי בלב נשרש שכבר כמו במעות לקדמונים מצינו כן שבאמת מעות מסובבין אזי תרנגולים בשם אברהם מגן הרב שכתב כמו זרעים מסבבים שהיו חיי הרב לשון כאן עד וכו' שני עמוד פ״א דף שבת רש״י
קמ״ד בכלל שם. אדם
הארץ עמי במנהג בחר אדם חיי הרב הנה שטוב וכתב ח״ו יכשלו שלא משום תרנגולים ולא מעות שיסובבו הגון שוחט למצוא שיכול מי אבל וכו'. נבילה באיסור לסובב שטוב מודה אדם החיי גם בודאי שמים וירא
ממה הארץ עמי למנהג סמך שהביא ומה. תרנגולים לסבב נוהגים היו שהקדמונים דשבת פ״א דף רש״י שכתב
דשאני יפה עולה דמיונו אין תורתו כבוד במחילת, זרעים, להכניע הוא בכפרות הכוונה עיקר דכל מהמעות זרעים בכל כמפורש עליו לבא ראוי היה שכן ושיחשוב האדם לב ועל יונקים והם חיות בהם שיש בזרעים כן ואם הפוסקים.
יכול ה בז והרי החיות כח פוסק ועוקרן שמסבבן, ידי
נולד חמוי אברהם חכם ב- תקצ״ט1838 בכסלו ט' ( ) למניינם
שבסוריה באל ח בעיר אחד ביום ובתו, אשתו של מותם, בעקבות בערים נדודים למסע ויצא חאלב את עזב הוא גלות. עצמו על קיבל
שונו בארצות רבות. ת של22 נדודים מסע אחר ביקר בהם שנים,
מה אבל העופות. בשחיטת כמו האדם לב שיכנע להיות
במעות כן. שאין האי (ד״ה בשבת רש״י,)וז״ל ימים איזה הבית מאנשי אחד לכל עציץ לוקחים השנה ראש קודם ראש ובערב קטניות או פולין בתוכו וזורעים וקטן גדול סביב ומחזירו עציצו אחד כל לוקח צמח, שכבר השנה
ואומר פעמים, שבע ראשו וכו תמורתי זה חליפתי 'זה
שיש צומחים בזרעים הוא נהוג שהיה שהדבר הרי. ע״כ שהיו הארץ עמי למנהג סמך אין זה באופן חיות, כח בהם שלא זה כמנהג כתב אדם חיי הרב ורק מעות מסובבין
וטרפות נבילות באיסור יכשלו לא לגמרי המנהג ולבטל
בין ואפילו ות, המקומ בכל נתפשט כבר כי בידו עולה היה המנהג למנוע שיש כתב ז״ל דמרן (ואף,)הספרדים, הרב וכמ״ש זה מנהג לקיים כתבו מהגאונים שכמה משום
כן. לנהוג הזהירו אדרבה והמקובלים בהגה״ה
18. כב ס״ק תרה החיים כף ליקח נוהגין שהיו ברש״י ע״ב פ״א דף בשבת ואיתא כב)
נפקא בער״ה…ו ראשו סביב ולהחזירו הזרעים עם עציץ
מינה לסבב כסף לו אין וגם תרנגול ליקח יכול שאינו למי רב בסידור וכ״כ זה. שיעשה תרנגול במקום ראשו על בנפש עמו משתתף השדה עץ האדם כי טעם ונתן יעב״ץ
. הצומחת… שעושה מי בזה״ז ראינו ולא שמענו לא ומ״מ דהא י״ל ועוד לתרנגול זה בין לחלק דיש ואפשר זאת דהאר״י מפומיה ג״כ נפיק כן כי משום בתרנגול דנהגו
ז״ל.
19. הכפרות מנהג, דיני הכפורת בית, מחזור ו5 הלכה
הכפרה יעשה בתרנגול כפרה לעשות נוהג שאינו ומי
הכפרה. ערך כפי לצדקה כסף במחיר כי" כס" ף במלוי
גימטריא״כפר ה". יום משפטים סדר לחק יוסף ספר עיין
. ה ס״ק היטב ובבאר רביעי
20 מרדכי- מאמר. ו סעיף מב פרק וימים למועדים לנקות פנאי לאשה שאין או מומחה שוחט אין אם מוטב והדחה, מליחה בשרייה, כדין העוף את ולהכשיר כפרה ויעשו הכפורים יום בערב לספקות יכנסו שלא
. בכסף
- מ למעלה 45 וכתב65 ערים, נפטר חמוי אברהם חכם חיבורים,
תרמ״ו1886 סיון בחודש ( בפרס בושהר הנמל בעיר,) למניינם
וערירי בודד
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה