פרשת בהעלותך א׳ תשפ״ה
**הגדול הויכוח**
״וְהָיָה כִּי תֵלְֵך עִּמָנּו וְהָיָה הַּטֹוב הַהּוא אֲשֶׁר יֵיטִּיב ה׳ עִּמָנּו וְהֵטַבְנּו לְָך״ (במדבר י, לב)
משה רבנו מציע ליתרו חותנו שיבוא איתם לארץ ישראל. משה רבנו מכיר את מידותיו של יתרו, ואם יתרו יהיה בקרבת עם ישראל, הם יוכלו ללמוד ממנו איך להיות בעלי מידות טובות. ¹
**מדוע יתרו סירב לבוא? **
עונה בפרשתינו בספר ״חוט של חסד״ הרב אליהו הכהן האיתמרי (מגדולי חכמי איזמיר לפני כ-300 שנה): כך מובא במסכת יבמות (דף כד עמוד ב) שאין מקבלים גרים כאשר היה לעם ישראל בהיסטוריה מעמד ושררה מיוחדים. ולכן כאשר יתרו שמע ממשה שהוא רוצה להטיב לו, אמר לעצמו יתרו: יאמרו שבאתי לקבל עושר ושררה מישראל בהיותם במעלה, ולכן לא רצה.
משה עונה לו: ״וַיֹּאמֶׁר אַל נָא תַעֲזֹּב אֹּתָנּו, כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָ חֲנֹּתֵנּו בַמִּדְבָר, וְהָיִּיתָ לָנּו לְעֵינָיִּם״ (במדבר י, לא). אין לך לחשוש מפתיחת הפה של אנשים שיגידו שבאת אלינו מסיבת עושר ושררה, שהרי כבר שהיית אלינו כאשר חנינו במדבר, למרות שהיינו במקום בלי עושר ושררה. ²
**ויכוח הלכתי בין משה ליתרו**
בספר ״זרע יעקב״³ מבאר שכאן היה ויכוח רוחני-הלכתי בין משה לליתרו.
יתרו סבר שכדי שאדם יזכה לחיי העולם הבא, הוא צריך לגור דרך קבע בארץ ישראל. ואילו משה סבר שגם אם אדם עובר והולך בארץ ישראל, הוא יזכה לעולם הבא. ולכן יתרו אומר שילך אל ארצו ולדתו, ומוסיף שדירת קבע בארץ ישראל נקנית ביסורים, ויתרו כבר זקן ואין לו כוח ליסורים, ולכן רצה לעבור בארץ ישראל רק כדי לזכות לעולם הבא.
משה לו עונה: ״וְהָיָה כִּי תֵלְֵך עִּמָנּו״ — כשתלך, וביאורו: שאלתי את ה׳ אם זה צריך להיות בשווה עימנו, כמו שעם ישראל — אתה יתרו אך הולך לגור בדירת קבע גם אתה. ⁴
**הבדל בין נסיעה להליכה**
הכלי יקר⁵ עומד כאן על הבדל בין דברי משה: ״לְכָה אִּתָנּו… אֲנַחְנּו נֹסְעִים״ (במדבר י, כט), לבין תשובת יתרו: ״לֹּא אֵלְֵך כִּי אִּם אֶׁל אַרְצִּי וְאֶׁל מֹולַדְתִּי״ (שם, ל), ותגובת משה: ״וְהָיָה כִּי תֵלְֵך עִּמָנּו״ (שם, לב).
לשון נסיעה בתורה בא לציין שהולך ברגלי למקום אחר, למרות שבמחשבתי ותודעתי עדיין אני קשור למקום שממנו הלכתי. לעומת זאת לשון הליכה בתורה בא לציין שיש גם ניתוק של המחשבה והתודעה מהיכן שבאתי. ⁶
משה אמר ליתרו שעם ישראל נוסעים לארץ ישראל, ויש להם ניתוק בתודעה ובמחשבה מהיכן שבאו. וכאשר משה פונה ליתרו ומציע לו לבוא לארץ ישראל, הוא אומר לו לשון הליכה, כי משה חושב שיתרו יסלק את הקשר המחשבתי למולדתו.
יתרו עונה לו ״לא אלך״ — צער היה ליתרו על שמשה חושד בו שמחשבתו עדין משוטטת במקום מולדתו. באמת התורה היתה חביבה על יתרו עד כדי כך שסילק כל רצון לשוב למולדתו ולארצו, ולכן אמר יתרו: ״כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך״ — אלך אליהם לגיירם, אבל תמיד תודעתי ומחשבתי איתכם עם ישראל ובארץ ישראל.
משה אומר לו: מעולם לא חשדתי בך. רק דאגתי על זה שאולי בגלל שאתה יתרו ראית את חניית ישראל במדבר ואת כל תלונותיהם, לא תרצה לחזור אלינו כאשר תחזור לארצך. בסוף משה שיכנע את יתרו להישאר איתם.
**לימוד לדורנו**
אנו צריכים ללמוד ממשה רבנו, לכבד ולהעריך את בני המיעוטים שנמצאים איתנו בארץ ישראל, ולומר להם: אתם עיניים שלנו, אנו מוקירים את פעולכם ותרומתכם לצבא ולמדינה — בתנאי שאתם לויאלים ונאמנים אלינו.
---
¹ כן כתב הרב דוד עדני ע״ה (הרב דוד עדני היה מחכמי עדן בתימן לפני כ-700 שנה) על במדבר י, כט במדרש הגדול.
² בתוספות קידושין (דף ע עמוד ב) ביארו בשם ר׳ אברהם כתב: כיון שגר צדק את׳ה עובד המצוות בדקדוק יותר מישראל, ולפיכך רצה לילך אל ארצו ומולדתו שלא יהיה מזה לפעמים קטגוריא על ישראל, ולפיכך רצה לילך אל ארצו ומולדתו. ועונה לו משה: ״וְהָיִּיתָ לָנּו לְעֵינָיִּם״ — אל תירא יתרו, אנו נלמד ממעשיך ומדקדוקי המצוות שלך, וכן שלא תיפול ממדרגתך — כי עיניינו פקוחות עליך, אלא תלך בדרכי התורה והמצוה כל ימי חייך (ראה בספר מכתם לדוד לרבנו שמואל שאלתיאל ניניו ע״ה בפרשתינו עמודים קיד-קטו ד״ה והיית לנו לעינים).
ודע שאין נשמתם של הגרים שרושה באותיות התורה, אלא בתגין שעל גבי אותיות התורה (ולכן רבי עקיבא שהיה בן גרים, דורש דווקא כתרי אותיות). יתרו סירב ולא רצה לבוא להיות עם עם ישראל אלא ללכת לארצו ומקומו, כי חשב שאין לו אחיזה באותיות התורה. משה אומר לו: ״לְכָה אִּתָנּו וְהֵטַבְנּו לְָך כִּי ה׳ דִּבֶׁר טֹוב עַל יִּשְרָאֵל״ (במדבר י, כט) — דהיינו יש לך חלק ב״ישראל״ — אותיות אלו שיש על גבי ישראל (ישראל = י ש ר א ל = תגי האותיות שיש עליהם = תורה) כמו שרמוז במילת ״ישראל״.
³ זרע יעקב דרוש ב למעלת ארץ ישראל, אות ג, עמוד פח במהדורת מכון שיח שמואל, לרבנו יעקב שאלתיאל ניניו ע״ה — הרב היה מגדולי המקובלים, מחבר הספר המפורסם ״אמת ליעקב״, חי לפני כ-180 שנה.
⁴ ולדיון ולויכוח על עולם הזה ועולם הבא, ניתן למצוא במי שברך אותו מיוחד — הרמב״ם כתב לעובדיה הגר שברכו: ״הבא ובעולם הזה ובעולם הבא ונתן לו שכרו ואת אברהם רבך הבא״ (שו״ת הרמב״ם בלאו סימן תמח).
⁵ הרב שלמה אפרים מלונטשיץ, חי לפני למעלה מארבע מאות שנה, היה רב העיר פראג, חי בתקופת המהר״ל מפראג. מכונה ״הכלי יקר״ האשכנזי, להבדיל מ״בעל הכלים״ הרב שמואל לאנייאדו ע״ה, שהיה גר בצפת ונשלח על ידי הרב יוסף קארו לכהן כרב בארם צובא. הרב לאנייאדו כתב סדרת ספרים ״כלי יקר״ — ״כלי חמדה״ פירוש על נביאים ראשונים, ועוד פירוש על התורה.
⁶ הכלי יקר מביא דוגמא מהנאמר אצל אברהם אבינו ״לְֶך לְָך מֵאַרְצְָך״ (בראשית יב, א): מסתמא עדין נפשו היתה קשורה לבית אביו, ואט אט התנתק אברהם משם. שם בפסוק ב׳ ט נאמר: ״וַיִסַע אַבְרָם הָלֹוְך וְנָסֹוע הַנֶׁגְבָה״ — תחילה היה זה בנסיעה, ואחרי ששכח והתנתק מבית אביו אז היה בהליכה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה