בס״ד תשפ״ב סיון כ "ט מרים של בארה
נשמת לעילוי מוקדש השיעור
שרה בן דוד עבדלנבי ז״ל
תנצב״ה
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
מרים– מתה הבאר הסתלקה
1. כ פרק במדבר
) (א הָּרִאׁשוֹן בַחֹדֶׁש צִן מִדְבַר הָּעֵדָּה כָּל יִשְרָּאֵל בְנֵי וַיָּבֹאו
הָּעָּם וַיֵׁשֶב בְקָּדֵׁש וַתָּמָּת ׁשָּם מִרְיָּם וַתִקָּבֵר: ׁשָּם
) (ב וְֹלא הָּיָּה מַיִם: וְעַלַאהֲרֹן מֹׁשֶה עַל וַיִקָּהֲלו לָּעֵדָּה
2. בבלי תלמוד מסכת א עמוד ט דף תענית
עמדו טובים פרנסים: שלשה אומר יהודה ברבי יוסי רבי מתנות. ושלש, ומרים, ואהרן: משה הן, אלו לישראל
, ידם על ניתנו טובות -. באר, ומן, וענן: באר הן ואלו
, מרים בזכות בזכות -, מן אהרן בזכות - ענן עמוד. משה
נסתלק - מרים מתה, ' מרים שם 'ותמת. שנאמר הבאר
שניהן. בזכות, וחזרה לעדה' מים היה 'ולא בתריה וכתיב
3. ו משנה ה פרק אבות מסכת משנה
פי הן ואלו השמשות בין שבת בערב נבראו דברים עשרה
… הבאר ופי הארץ
4. ו משנה ה פרק אבות על רש״י פירוש
יצאו שם שדרך בסלע הפתח בלע שנ מרים של הבאר פי פיו את הסלע פתח הסלע משה וכשהכה במדבר המים
. מקדם לו שנברא
5. כ פרק במדבר ]בחיי [רבינו
מים היה )ולא (ב, הבאר נסתלק מרים. כשמתה לעדה כי
המים זכות לה, שהיה מרים בזכות הבאר היה, ממשה
מרחוק" אחותו )ותתצב, ד" ב: שמות שנאמר(. ומה
, עמהם היה שבזכותה ראיה במיתתה עתה שנסתלק
. הבאר להם היה שנה ארבעים שכל ומכאן
6. כ פרק במדבר יקר כלי
מים היה )ולא (ב. לעדה המים חסרו העונש צד על לפי
אותם 'ויבכו נאמר ואהרן במשה, כי כראוי הספידוה שלא
', ונאמר אותה' 'ויבכו נאמר לא וכאן ישראל' בני ותמת
שם תהא שם שמתה במקום כי שם', ותקבר ][מרים
הרגישו ולא מלב כמת ונשכחה לאלתר קבורתה בהעדרה
שהבאר למפרע שידעו כדי המים להם נחסרו כן על כלל
מרים. בזכות היה
7. כ פרק במדבר אברבנאל
מרים שבימי ספק בלי האמת שהם רבותינו דברי ונראים. חיים מים באר פלא בדרך ישראל עם הולך היה ובזכותה
ע״ד חיים מים באר נובע היה חונים שהיו מקו ם בכל כי. ודבר הבאר פסק הזאת הצדקת מתה וכאשר הפלא לבא להם שהיה שבמקום ישראל של בגנותם הכתוב לנוד
אחות במיתת ולנחמם ולאהרן למשה נקהלו הנביאה, ם
משה על 'ויקהלו וז״ש לנחמם ולא עמהם לריב עליהם
בנבואה העקר להיותו כי משה' עם העם 'וירב אהרן' ועל בראשונה. עמו המריבה היתה ובהנהגה
8. כ פרק במדבר אלשיך
. שאם בחייהם קצו 'עד ה הצמיאם למה מאד קשה היה
בזכות כי יכירו למען כן על, כי הבאר להם היה מרים
בסילוקה, שתים או אחת שעה נא יהי כן. אם נסתלק
הדברים שני כי היה, כאשר משה בזכות ישוב כן ואחרי
אין. כי ראוי היה לא זמן מעט אפילו. כי בזכותו חזרו כי - כבוד ענני כחוסר מתים כלם שבלעדן המים חוסר
. כי אהרן בסילוק - כבוד ענני שיחסרו גם באהליהם המה
יצעקו כי יפלא לא כן על המים: על
9. אלשיך שם
(ילקוט ז״ל מאמרם ענין, נזכיר הענין אל לבא הנה רמז
בהיות.)כי תשסג נגע, ואשר ואהרן משה, בלבם אלהים
כל את ויראו עיניהם. נשאו מרים את לקבור מטפלים המון
מה ראם כאשר משה. ויאמר אצלם באים ישראל ההמון
חסדים גומלי שהם ישראל אשריהם אהרן לו. אמר הלז
. מרים עם חסד לגמול באים הם, הנה חסדים גומלי בני אלפים שרי, תחלה כסדר באים היו כן אם משה והשיב
אין בערבוביא בבואם.'אך וכו המאות שרי כך ואחר זה
בשומעם. ואז יבאו ורעה תלונה על אם כי, וירב משה את
מאמרם: ענין כאן. עד אהרן את והניחו משה עם העם
לגמול הלכו לא ישראל בני המון כי לנו גלו והנה חסד
, . והוא הענין אל נבא. ובזה ואהרן משה, עם למרים כי
היה מרים במות ללכת אחד כאיש כולם להם. חסד לגמול
, ואהרן משה ואחות ונביאה צדקת היותה זולת כי גם ומה
, כי טובה כפויי יהיו לבלתי ראוי היה כן גם היו מימיה
ידעו לא, כי לומר להם אפשר היה. והנה כולם שותים כי
כן. על אותם השקתה זכותה, מיד יתברך הוא עשה מה
. הבאר נסתלק במותה היו ממנה כי לבם אל יתנו למען
כן. ולא המים וישובו עמה חסד לגמול, וילכו מים להם
נצטערו: כן, על עשו
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
במדבר הבאר
10. תכו רמז פקודי פרשת תורה שמעוני ילקוט
כתיב: סבי״ב. יחנו "והלוים כ חנייתן? היתה יצד
רח]בה [=כחגורה אחת כפסיקיא היו אמה אלפים ארבעת של
רוח מכל המשכן את ומקיפין. חונין
במזר, ח ובניו ואהרן משה על להם אשר וכל ובניהם הם
מועד אהל מזרח כל. פני סמוכה החצר בפתח היתה הבאר היאך המחנות לכל מודיעה היתה והיא משה, של לאהלו
כיצד? יחנו. [נשיאים י״ב היו החצר קלעי שעמדו ]כיון
: שנאמר" שירה, ואומרים הבאר על עומדים חפרוה באר
, שרי״ם נהרים. נהרים ונעשין יוצאין הבאר מימי והיו
נהר ומאותו שכינה, מחנה את מקיף ו יוצא אחד נהר הולך ואחד אחד כל החצר זויות בד' נהרות ארבע יוצאין מחנה אל ויוצא ומזרח דרום רוחות ב' משמש לבסוף לזה זה הנהרים מתערבין היו הלוים מחנה עבר ישראל. משפחה בין ומהלכין הלוים מחנה כל את ומקיפין
חנה מ את מקיפין טבליות טבליות ונראין למשפחה
השכינה. מבחוץ ישראל מחנה כל את מקיף גדול ונהר הנהרות והיו ושבט שבט כל בין נהרים נהרים ונעשכין לחברו צריך אחד ואין גבולן ואחת אחת כל בין. מודיעין
המים בסילות שמא תאמר ולא עושות ולא בטלות היו [שהמים
]כלום הבא העולם מעין מעדנים מיני כל להן מגדילין, אלא
וכרכם." נרד, רמונים פרדס "שלחיך שנאמ: ר
ה נמצאת הבאר יכן? כיום
11 כא פרק במדבר.
)ָאז (יז לָּּה: עֱנו בְאֵר עֲלִי הַזֹאת הַשִירָּה אֶת יִשְרָּאֵל יָּׁשִיר
) (יח בְאֵר ָּחֲפָּרוה שָּרִים הָּעָּם נְדִיבֵי ָּכָּרוה בִמְחֹקֵק
מַתָּנָּה: ומִמִדְבָּר בְמִׁשְעֲנֹתָּם )ומִמַתָּנָּה (יט נַחֲלִיאֵל
מוָֹאב בִשְדֵה אֲׁשֶר הַגַיְא )ומִבָּמוֹת (כ בָּמוֹת: ומִנַחֲלִיאֵל
הַפִסְגָּה רֹאׁש וְנִׁשְקָּפָּה עַל פְנֵי: הַיְׁשִימֹן
12 בבלי תלמוד. מסכת א עמוד לה דף שבת
, יעלה מרים של בארה לראות: הרוצה חייא רבי אמר, וזו בים כברה כמין ויראה ויצפה הכרמל לראש היא
, וזהו טהור - המיטלטל: מעין רב. אמר מרים של בארה. מרים של בארה
13 א עמוד לה דף שבת מסכת רש״י.
כמין זהו. ככברה ועשוי עגול סלע - כברה בארה של מרים
, מרים של בזכותה במדבר ישראל עם מתגלגל שהיה - 'ולא ליה וסמיך מרים' שם )'ותמת כ (במדבר דכתיב היה
מים. לעדה'
14 פרק כתובות )מסכת (וילנא ירושלמי תלמוד. יב
ע״א )(סז
]ד, כ כא [במדבר כתיב אמר הישימון: פני על ונשקפה רבי
וראה הישימון להר עולה שהוא מי כל בא בר חייה כמין
' ר אמר מרים של בארה היא זו טיבריא בים קטנה כברה
קבל כל מכוונא היא והא רבנן שערינהו מרה בר יוחנן. דיסרוגנין עתיקתא דכנשתא מציעתא תרעא
15 שם העדה קרבן.
שערינהו מכוון הבאר הנחת שמקום חכמים שיערו רבנן.
האמצעי השער נגד שבעיר הישן הכנסת בית של
: דיסדוטגין
16 כב פרשה מות )אחרי (וילנא רבה ויקרא.
היא והיכן בארה אבא: בר חייא א״ר מרים? של, כתיב
) כא (במדבר שהוא מי שכל הישימון' פני על 'ונשקפה
בים קטנה כברה כמין ורואה ישימון הר ראש על עולה - טבריא בארה היא זו יוחנן ר א" מרים. של נורי: בן
תרעי קביל כל מכוונא והוא רבנן שערותא מציעיא
. דטבריא עתיקא דכנישתא
17 מראדז האדמו״ר התכלת, עין ספר. , ין סא עמ'
ומע כנרת בים דגים ה התרבות היה הבית בזמן שפיר תה הנ״ל ומדרשים בירושלמי כמבואר מרים של בארה ידי על
מרים של שבארה הישימון" פני על 'ונשקפה וק הפס על
היתה בי גנוזה כנרת ם שאז החורבן, בשעת כך אחר ורק ניטל אז כ״ל, הדגים וגלו נדדו בהמה ועד השמים מעוף
להר סמוך הגדול ם בי ונגנזה כנרת מים מרים של בארה ידי על לעתיד פא ויתר רפואה, כנרת ים צריך מאז הכרמל,
כנ המקדש מן היוצא מעין ו "ל, שתירה סום כאן אין ה מעת
מירו ומד שלמי פני על 'ונשקפה פסוק על י קא הנ״ל רשים
היש נגנזה שאז לארץ ישראל ת כניס שעת דהיינו ימון'
החור שעת עד כנרת בים מרים של בארה שבת וש״ס ן, ב
הנ״ל בארה יטלה שנ החורבן, אחר עכשיו שהוא מכו קאי
הגדול ביום ונגנזה כנרת מים מרים. של
18. א עמוד ט דף בכורות מסכת בבלי תלמוד
בליעי מבי דמיא כוזא מלא בליעי, לבי מטי, כי
19 א עמוד ט דף בכורות מסכת רש״י. בליעי- לבי מימות כל שבולעים שבאוקיינוס מים
ופולטות תהום עד אותם ביאין ומ בו שנופלין שבעולם מלא איננו והים א) (קהלת דכתיב והיינו. אותן
20. א עמוד ט דף בכורות מסכת גרשום רבינו אחרים מים שבולעין בים שיש מקום בליעי. לבי מטא כי
מרים של בארה היינו דאמרי: ואיכא
מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי יע״א
3 עמוד
21. לז הקדמה הגלגולים שער
טבריה ים דרך בלכתך באמצע טבריה, חמי אל הדרך
, מכוון ההוא הים בשפת רבים דקלים שיש במקום ממש
בארה הוא, שם ההר בראש אשר אחד מגדל כנגד של
מרים.
הבאר סגולות
22 כב פרשה מות )אחרי (וילנא רבה ויקרא.
תנחומא: א״ר ' אפי הוא ברוך הקדוש במים עושה
אחד שחין במוכה, מעשה שליחותו לטבול שירד בטבריא
ואיתסי. ואסחי דמרים לבירא וטפת שעתא וארעת
23. (וילנא רבה )במדבר כב סימן יח פרשה קרח לו נזדמנה לטבול במים שירד סומא אחד בשיחין מעשה
ונתרפא וטבל מרים של בארה
24 כלבו ספר. סימן מא1
ששמעו תיכף שבת במוצאי מים לדלות הנשים ונהגו
טבריא של בימה מרים של שבארה באגדה שמצינו ברכו
בארות כל ועל מעינות כל על מחזירין שבת מוצאי וכל גופו כל אפילו וישתה מים לו ויזדמן חולה שהוא מי וכל שהיה אחד באדם, ומעשה נרפא מיד שחין מוכה מוכה
אשתו והלכה שחין שבת במוצאי ונתעכבה מים לשאוב
כדה ומלאה מרים של בארה לה ונזדמן מדאי יותר מאותן
אצל שבאה כיון המים נפלה כעסו ומרוב עליה כעס בעלה
בשרו על המים מטפי ונפלו הכד ותשבר משכמה כדה אמרו זה ועל השחין נרפא המים שנתזו מקום ובכל חכמים אלא רגזן של בידו עלתה לא ע״ב מ )(קידושין
נהגו, ולכך רגזנותו שבת מוצאי בכל מים לשאוב כך
. מצאתי
25 או״ח רמ״א. הלכות סימן שבת י סעיף רצט
מרים של בארה, כי שבת מוצאי בכל מים לדלות וי״א וישתה בו שפוגע ומי הבארות כל שבת מוצאי כל סובב
.)ולא בו (כל תחלואיו מכל יתרפא ממנו למנהג ראיתי. זה
26 הלימוד2 הנהגת שער חיים, עץ פרי. זאת הימנו ללמוד הרב אצל בא חיים ר' הרב כשהיה יכול היה ולא שוכח היה ממנו שלמד מה כל אז החכמה,
והרב לטבריה, יחד שניהם שהלכו עד דבר, שום להשיג בספינה טבריה של הים בתוך חיים ר' להרב הוליך זלה״ה העמודי נגד הים בתוך הולכים וכשהיו שם, שהיה קטנה
י (סעיף רצט סימן יוסף בבית ו.)הובא 1 2 גם ועיין (בשער בניהו מאיר פרופסור שכתב " האר״י "תולדות בספר עמ257 יצחק', תולדות 'הנקרא:'אלה ) ויטאל חיים שר' הובא שם
לשונו וזה: עצמו ב הנז' המעשה את מספר מורי הלך ממנו זאת חכמה ללמוד זלה״ה מורי אצל כשבאתי חיים "אני בתוך בה זלה״ה מורי והוליכני קטנה ספינה היתה ושם לטבריה זלה״ה
מים אותו ומלאו אחד כלי זלה״ה הרב לקח הישן, ב״ה וא״ל זלה״ה, חיים ר' להרב משקה והיה העמודים, , מבין
מבארה היה שתית ש המים כי הרבה, החכמה תשיג עכשיו זו בחכמה לכנוס התחיל ואילך ומשם מרים. של
27 ב סעיף ש סימן לאלפים חסד.
באגדה, דאיתא שבת במוצאי מים לדלות נהגו שבארה
ועל בארות כל על מחזרת שבת מוצאי כל מרים של כל
, וכל מעיינות וישתה מים מאותם לו ויזדמן חולה שהוא
, פתי שמחכימת מסגולתה שגם. וידוע נתרפא מיד לכן
בכל מים לשאוב טוב 'לקראתו ה יקרה, אולי שבת מוצאי
. גאולתו כדי ומצא
28. נג סעיף לא סימן (פלאג׳י) החיים כף
שאובים מים, ישתה הפסוקים כל כשסיים ההבדלה אחר בו הכל כתב, שהרי הבדלה אחר, או ההבדלה מקודם חיים, תוכחת בב״י…ומכאן מרן והביאו יהיה לבל כועס
כי לכעוס, שראוי בדבר אפילו זמן, ובכל מקום בכל כעס
בחיק בני כמה כי שבת במוצאי ובפרט ינוח, כסלים אדם
וטריאקליס עצבים שהם כי כועסים, )והם נפש =(חולי
איבד כעס ה על-ידי כי תראה הלא לא שאם הרבה, טובה
שותה היה כועס היה והיה מים מן וזה גופו. כל מתרפא
'והסר י״א סימן בקהלת בספר הכתוב כונת הוא כעס
רעה והעבר מלבך, מלבו הכעס מסיר היה שא,'ם מבשרך
רפואת סגולת דמלבד ונראה בשרו. כל מתרפא היה הנפש
ששותה למי עוד מרים של מבארה מים יתירא רבותא התורה בחכמת לבו לפתוח מסוגלים הם כי אשתכחת, ז״ל מהרח״ו הרב על אמרו ז״ל…וכן רבותינו שאמרו, כמו מרים של מבארה ז״ל האר״י רבינו רבו מים, שהשקהו אחר המים שתית בעת כן ואם הקבלה. לחכמת זכה ובזה לפסוקי בדעתו יכוין המים, שותה בעודנו ההבדלה,
פני על 'ונשקפה עד ישראל' ישיר 'אז: חוקת פרשת בעזר בתורה, להתחכם מסוגל והוא הישימון', פני על הפסוקים אלו בלחישה לומר נוהג משדי…ואני
שהכל ברכת קודם. המים,
29. עמ260 ב חלק ישראל של 'אביהם – על סיפור
מרים של ובארה זיע״א אליהו הגר״מ מרן
[ סיפר ( דמרי שאול הרב ומחנך] אזורי )רב: אחד יום
הרב של הנהג אלי התקשר אליהו ][מרדכי ואמר זצ״ל
: לי רוצה הוא כי סירה, או ספינה שתשיג מבקש "הרב ויש דייג שהוא טוב חבר לי יש מרים". של לבארה להגיע
אחד טס זלה״ה מורי ולקח הישן. הכנסת בית של העמודים כנגד הים
עתה לי ואמר אותם לי והשקה העמודים מבין משם מים אותו ומילא התחלתי ואז מרים. מבאר הם ששתית המים אלו כי זאת, בחכמה תשיג
זאת חכמה בעומק."להכנס
יע״א מנוחה מושב שבתאי– שלו הרב של לשיעורו מקורות דפי
הזו הטובה את לי לעשות, ממנו ביקשתי מנוע. ספינת לו שאלות לשאול בלי הסכים. והוא
להגיע יכולתי לא הזמן, באותו לימדתי שאני, כיוון
שלושתם– יצאו בני. הצטרף ולהפלגה ובני הדייג הרב,
– ר קבר למול עד הפליגו הם אותם. מכוון שהרב 'תוך מעלה כלפי בקבוק שם העמיד הרב ועצרו. הנס בעל מאיר
– ופתאום במים, שייגע מבלי הים, לכיוון סירה ה מעל והיה הסתכל בני הבקבוק. את ממלא החל מים זרם
! המום
מרים "באר לו: אמר והרב זה?" מה " הרב: את שאל הוא
מאיר ר' קבר מול."נמצאת
הרב פנה שנדהמו, בגלל שהיה המתח את להפיג כדי אמר בספינה?" לך יש "מה ושאלו: הדייג אל חזור בדרך אותה "זרוק הרב: לו אמר דייגים". של "רשת הדייג: לו
"כבוד הדייג: אמר דגים". לנו שיהיו כדי למים,
שעתיים- לוקח הרב, זאת– ומלבד דגים, לתפוס שלוש זאת "בכל הרב: לו אמר דגים!" יש מקום בכל, לא
זרק והוא. זרוק!",
והנה אסף והוא הרשת", את "תאסוף הרב: לו אמר אז
המום להיות הדייג של תורו הגיע עכשיו. ! מלאה היא סירב הדייג אבל לדייג, לשלם הרב עמד לחוף כשהגיעו כסף "לא ואמר: להתפשר הדייג הסכים לבסוף, בתוקף. שבת שתשמור בתנאי "רק לו: אמר הרב ברכה". לי "! תן
הסכים. והוא
היום עד שבת שומר והוא אישית מכיר אני הבחור. את
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה