בס״ד תורה של לדרכה
אליהו בן אלעזר
פרקים: ראשי
1. בד הסתירות ו- ר״ש של עותיהם 'ר
. ישמעאל
2. ת״ת- מצוות גדר א.'חלק
3. הראשונים דעות. לבירור
4. הרמב״ם בדעת. בירור
5. ת״ת- מצוות גדר ב.'חלק
6. הסתירות ליישוב ו- רשב״י בדברי
:"י ר
א. גירסאות. שינויי
ב. ל-2 ת״ת מצוות חלוקת. מצוות
ג. לארץ חוץ הנהגת בין הבדל
. לא״י
ד. 2 שונים אדם בני סוגי
. בחיוביהם
ה. האדם של תכונתו. מהי
ו. לאחר הא קול בת לפני הא
קול. בת
7. יחדיו הילכו ומלאכה. תורה
8. ההלכה. פסק
9. אומנותו. תורתו
10. חיזוק. דברי
1 - ישמעאל ור' שמעון ר' של בדעותיהם הסתירות
"לא שנאמר לפי לומר? תלמוד מה יד) יא (דברים דגנך" "ואספת ת״ר נאמר: לה: ברכות במסכת
ספר ימוש יעסוק שלא שם: (רש״י ככתבן? דברים יכול א, ח) ע ולילה"(יהוש יומם מפיך הזה התורה אומר רשב״י ישמעאל, ר' דברי ארץ דרך מנהג בהם הנהג דגנך" "ואספת לומר תלמוד ארץ) בדרך
שישראל בזמן אלא עליה? תהא מה תורה זריעה, בשעת וזורע חרישה בשעת חורש אדם אפשר נכר ובני צאנכם ורעו זרים "ועמדו שנאמר: אחרים בידי נעשית מלאכתן מקום של רצונו עושים
מקום- של רצונו עושים ישראל שאין ובזמן סא, ה) (ישעיהו וכרמיכם" איכריכם ע״י נעשית מלאכתן
"וא שנאמר עצמן " דגנך ספת עוד ולא, " שנאמר ידן על נעשית אחרים שמלאכת אויבך את "ועבדת
. מח כח, )'(דברים
אביי- אמר בידן עלתה לא כרשב״י בידן ועלתה ישמעאל כר' עשו. הרבה התבואה את (כשקוצרים ניסן ביומי מכם) (בבקשה מינייכו במטותא (לתלמידיו) לרבנן רבא ליה )אמר
אלא תורה ללמוד לפני תתראו (אל קמאי תתחזו לא והזיתים) הענבים את (כדורכים תשרי וביומי. השנה כל בפרנסתכם טרודים תהיו שלא במזונותייכו(כדי תטרדו דלא היכי כי במלאכה) )תעסקו לצרכי לדחותה ומותר ולילה יומם נוהגת אינה ת״ת שמצוות סובר ישמעאל שר' איפה לנו יוצא
שבעולם צורך שום מפני לדחותה ואסור הפסק לה אין תורה. מוד תל שמצוות סובר ורשב״י פרנסה,
אדם שנה לא שאפילו נלמד יוסי רבי של מדבריו אמי רבי אמר נאמר: (צט:) מנחות במסכת אולם
מפיך, הזה התורה ספר ימוש "לא מצוות קיים ערבית אחד ופרק שחרית אחד פרק "אלא רבי אמר
וערבית- שחרית של ק״ש אלא אדם קרא לא אפילו רשב״י משום יוחנן ימוש1 "לא …"קיים מהו כולה התורה כל את שלמדתי אני כגון ישמעאל: ר' את ישמעאל רבי של אחותו בן דמה בן שאל ולילה יומם בו והגית מפיך הזה התורה ספר ימוש "לא הזה המקרא עליו קרא יוונית? חכמה."ללמוד
יוונית חכמה בה ולמד יהיה) לא זה ודבר שם: (רש״י הליל. ה ומן היום מן שאינה שעה ובדוק צא אחד ופרק שחרית אחד פרק לימוד ע״י ת״ת במצוות חובתו ידי יוצא שאדם סובר שרשב״י לנו הרי
ולילה יומם לעסוק וחייב הפסק, לה אין ת״ת שמצוות סובר ישמעאל ר' ואילו. ערבית
סותרים מנחות במסכת ישמעאל ור' רשב״י שדברי רואים ברכות2 במסכת משנתם. את
ת״ת- מצוות גדר - 2 א 'חלק
בעזרת החלי וזה ת״ת, מצוות גדר מהו לברר אנו צריכים בדבריהם, הסתירה את בס״ד ליישב כדי
וגואלי: צורי
יט2 יא (דברים בניכם" את אותם )מדתם ול בת״ת1. נאמרו: ים עיקרי פסוקים 5 (דברים."ושננתם"
ז3 )ו ה)א5 לעשותם"(דברים ושמרתם אותם מדתם "ול ז4. ו )(דברים בם "."ודברת יומם בו "והגית.
ח א ולילה"(יהוש.)ע תורה ללמדו חייב אביו קטן אבל מת״ת, פטורים ועבדים נשים כותב: א, א ת״ת בהלכות הרמב״ם מישראל וחכם חכם כל על מצווה כתב: ב' ובהלכה בם"… לדבר בניכם את אותם "ולמדתם שנאמר:
התלמידים כל את ללמד אלו בניך למדו השמועה ומפי לבניך" ננתם "וש שנאמר בניו שאינם אע״פ
אותם "ולמדתם שנאמר שיכיר עצמו את ללמד חייב אביו לימדו שלא מי כתב: ג' ובהלכה … תלמידך עני אפילו עשיר… ובין עני בין בת״ת חייב מישראל איש כל כתב: ח' ובהלכה לעשותם". ושמרתם
וילדים- אישה בעל ואפילו הפתחים על המחזר בו והגית שנאמר: ובלילה ביום זמן לו לקבוע חייב
יומם."ולילה - תורה ללמוד חייב אדם מתי עד כתב: י' ובהלכה ימי כל מלבבך יסורו "ופן שנאמר: מותו יום עד
שוכח הוא בלימוד יעסוק שלא זמן וכל ט) ד (דברים …חייך"
הרב3 בשו״ע שכתב הזקן האדמו״ר של חידושו את נביא הרמב״ם: דברי את להבין, כדי שישנם2
מ״ושננתם2 התורה(נלמדת י)"דיעת מצוות בת״ת1. מצוות: ולילה יומם בו והגית מצוות. .
1 ועוסק בערבית הלכות ושתי בשחרית הלכות שתי אדם שונה נא': כ' בשלח ובתנחומא ס. דף כא' תיקון זוהר בתיקוני הוא וכן
היום- כל במלאכתו ולילה יומם בו "והגית וקיים כולה, התורה כל את קיים כאילו עליו."מעלין
2 אלא חובה שהיא שמעון לר' דסבירא משום לאו ותירץ: לה: לברכות בתוספותיו החסיד יהודה ר' הזאת הסתירה על עמד וכבר כאן אין אם בירור צריכים דבריו אולם אומר) רש' ד״ה שם הרא״ש כתב זה תורה(וכעין ביטול מפני דקאמר הוא בעלמא מצווה
תו? רה ביטול עבירת כאן יש למה הזמן-אז כל תורה לימוד חובת
3 ו סעיף ד' בפרק וכן והנה, ד״ה א' אחרון ג' קונטרס ג' פרק ת״ת 'הלכות
כולה- התורה כל את כפשוטו-ללמוד היא התורה ידיעת מצוות פה, מצוות ושבעל שבכתב התורה שחרית אחד בפרק חובתו ידי יוצא ואפילו תורה, ללימוד ובלילה ביום עיתים לקבוע היא והגית
ל כשטרוד הדחק בשעת ערבית אחד ובפרק פרנסתו4 שאין דברים אלו א) א חז״ל(פאה אמרו זה ועל, שיעור אין התנא ונקט הארוך): בפירושו פאה ריש אליהו (בשנות הגר״א וביאר שיעור להם
בה- לומד שהוא תיבה שכל התורה, את לחבב מאד מאד האדם שצריך למטה, להורות מצווה היא
כל כנגד שקולה שהיא תורה לימוד ות מצו חובת ידי אחת בתיבה שיוצא והראיה, עצמה בפני והשכל אחרים ע״י לעשות יכולה שהיא למצווה אפילו ת״ת מבטלים שאין בזה והכלל המצוות, כן אם המצוות. כל כנגד שקולה והיא עצמה בפני מצווה היא ותיבה תיבה שכל לפי בזה מחייב
רק אחת, מצווה אשר מ לקיימם טוב יותר בודאי כן ואם מצוות מאות מקיים אחד דף כשלומד
להתבטל5 רשאי אחר ע״י לקיימם. כשא״א
ביאר א') הלכה א' פרק העולם אור שלישי (מאמר זצ״ל פאלק ע יהוש ר' להגאון דאורייתא בנהורא חלקים לשלושה נחלקת ת״ת מצוות אמר: וכה התניא בעל דברי את: והסביר
1. בקיא שיהא כדי המצווה: שיעור דעתו. על משיעמוד בה כולה, וחייב התורה כל ולידע ללמוד
התורה ידיעת מצוות וזוהי תורה, בדברי. ורגיל
2. התורה- שמירת מצוות מאד נפשך ושמור לך "השמר שלומד מה ישכח."שלא
3. בו- ""והגית לתורה עיתים קביעת. מצוות
והגית למצוות התורה ידיעת מצוות בין נפק״מ מס': ישנם
צט( במנחות דמה כולה: (כבן התורה כל את שלמד 1. אדם יום בכל קצוב זמן לקבוע אדם חייב
אחרי שלמד מה על לחזור ויכול גדול זכרונו שכוח והגית(כשמרגיש מצוות לקיים כדי תורה ללימוד
כן- לא דאם וכדומה חודש התורה שמירת מטעם לחזור.)חייב
2 מטעם כן שאין מה שלושה או ליומיים ואפילו מלאכתו לצורך לבטלה ניתן התורה ידיעת מצוות.
יום כל שחייב (והגית) לתורה עיתים. קביעת
3 את בזה ומקיים אתמול, שלמד פרק אותו את יום כל ללמוד יכול לתורה(והגית) עיתים. בקביעת
התורה- ידיעת במצוות כן שאין מה והגית מצות חדש משהו יום כל להוסיף. שחייב
מדקדק ואינו לומד ושוכח… לומד אם אפילו ה לתור עיתים קביעת מצוות חובת ידי יוצא 4. התורה ידיעת במצוות כן שאין מה. בלימודו…
5 לתורה- עיתים קביעת. שמירת (וכן התורה ידיעת מצוות כן שאין מה, בהרהור חובה ידי יוצא לא
בהרהור6 לקיים שיכול. התורה)
4 ו ד', ת״ת הלכות הרב 'שו״ע
מוגבל- הוא והאדם התורה את ידע שהאדם היא שהמצווה כיוון התורה- ידיעת מצוות 5 היא זו למצווה השייכת התורה גם לכן
י למצוות והקצבה שיעור יש כך ומשום והגבלה במידה - עצמה מצד תורה לימוד חיוב שהיא והגית מצוות כן שאין מה התורה דיעת
לקמן- בעז״ה שנבאר פנוי(כמו רגע בכל תמיד בה שיעסוק היא ת״ת של המצווה גם לכן והגבלה, ממידה למעלה )היא למעלה
פרק שליט״א אשכנזי מרדכי הרב מאת הזקן האדמו״ר של ת״ת להלכות וציונים (הערות והגבלה ממידה עמ63 'ג' ב.)'הערה
6 א, ח- ת״ת בהלכות הרמב״ם דברי יבוארו זה 'וע״פ הפתחים על מחזר עני ואפילו התורה, בידיעת בת״ת= חייב מישראל איש כל מה היא חסידות מידת אבל הדין משורת זה וכל לתורה. עיתים בקביעת חייב התורה מידיעת שפטור ובנים אישה בעל ואפילו
ולילה יומם בתורה עוסקים היו כן ואע״פ מים… ושואבי עצים חוטבי היו ישראל חכמי גדולי שם: ט'. ה בהלכ הרמב״ם שכתב על לחזור הוא חייב דמה) (כבן התורה ידיעת מצוות את שקיים מי שאפילו התורה, שמירת מצוות את הרמב״ם כתב י ובהלכה
חייך ימי כל מלבבך יסורו "ופן שנאמר מותו יום עד."תלמודו
כ״ז: במצוות אות ישראל באור ל זצ מסאלאנט ישראל ר' המוסר תנועת אבי שכתב מה בזה "וראיתי
ענינים1 שני יש: ת״ת תורה2 לימוד. התורה ידיעת. . והיא מושננתם נלמדת התורה ידיעת שלומד. מה בכל חובה ידי ויוצא מוהגית נלמד התורה לימוד
לשתיים1: מתחלקת התורה2 חלקי בכל בקיאות לרכוש ידיעה. . לחדד בתורה להתחכם. היכולת
וליישרו. השכל
התורה דיני לדעת היא זו מצווה תכלית שהרי ופוסקים גמ' דווקא ללמוד צריך התורה בידיעת התורה כל את ולקיים לשמור איך ומקום מקום בכל ברורה ידיעה לו שתהיה בוריים על ומשפטיה
ולאחרים לעצמו להורות להוראה( להגיע היא התכלית סוף כאשר.)והמצווה,
לא (שבת הגמרא דברי את זצ״ל ). ט מסלאנ ישראל ר' מפרש ובזה כנגד בחכמה? … פלפלת לתורה? עיתים קבעת לו: אומרים לדין אדם שמכניסים בשעה רבא אמר
– עיתים הקביעת התורה ידיעת מצוות באה בחכמה פלפלת וכנגד התורה, לימוד מצוות. באה
זו גמ' נבאר בעז״ה )(ולקמן זצ״ל לייבאוויץ דב לגאון חזי דשפיר ועינא שכתב כז') סימן קידושין (למס' שמואל ברכת בספרו
"ושננתם" היא האיכות ולילה, ושיעור יומם היא התורה לימוד של הכמות ששיעור דברי שיהיו
דיבורו וכוח כוחו כפי ואחד אחד לכל הוא השיעור וביאור ל.) בפיך(קידושין. מחודדים
- וכד שלמה 'ת מסכ אחת בשעה ללמוד ויכול גאון של מח לו שיש אחד יש כך לעשות הוא, מחוייב
שעה- במשך דף חצי רק ללמוד ויכול זאת סובל מוחו שאין אדם ויש חיוב (דהיינו חיובו. זהו
.)אינדבידואלי - ורגע7 רגע בכל בה שחייב ציצית מצוות לחיוב ורגע רגע בכל שחייב ת״ת מצוות חיוב דומה ואינו
קימה בשעת שחל אחד חיוב הוא בתורה אבל עצמו פני ב חיוב הינו ורגע רגע כל ציצית שלגבי הלילה8 של הלימוד את לעשות שכיבה ובשעת היום, של הלימוד את. לעשות
3 - הראשונים דעות. לבירור
זו– מסכתא אשנה זה, פרק לשנות אשכים האומר רב אמר גידל רב אמר נא': (ח.) בנדרים גדול נדר על חלה שבועה ואין שם) הב״ח גירסת (כך הוא סיני מהר ועומד מושבע והלא ישראל, לאלוהי נדר
ב- נפשיה פטר בעי דאי כיון קמ״ל הא שבועה? … חלה הכי משום וערבית, שחרית שמע קריאת
עליו. עה השבו י התורה ש-מן משמע זו מסוגיא וערבית שחרית שמע. ת בקריא ת״ת מצוות חובת ידי אדם וצא
- ד לי מסתברא הא): (ד״ה שם הר״ן וכתב תמיד ללמוד אדם כל חייב שהרי מיפטר בהכי דווקא לאו
ב- ואמרינן כוחו, כפי ולילה יומם "ושננתם– ת״ר (ל.): דקידושין קמא "פרק ם מחודדי ד״ת שיהו
7 להם שאין לפי יוסף רב אמר טעמא? מאי חייב שהוא לפתחו מזוזה ועשה טליתו צייץ שאם ושווין קלא. : שבת בגמרא כדאמר
הוא זמניה ושעתא שעתא כל זמן קבוע להם מדאין זמן, . קבוע
8 ובקומך "בשכבך העשה של הת״ת בחיוב דינים הם "והגית" של והחיוב ושננתם של שהחיוב."נמצא
להכי9 סגי לא וערבית שחרית בפיך…וק״ש רגע בכל בתורה לעסוק אדם חייב הר״ן שלדעת לנו הרי,
. ורגע10 ש- שכבר) ד״ה יא: (ברכות מ-תוס' משמע וכן מברכת סוכה מצוות שונה במה התוס' שם שואל
ורה הת ברכת ואילו בסוכה, לישב וסעודה סעודה כל על לברך האדם צריך סוכה שבמצוות התורה. לומר ויש תוס': ועונים הוא, היום כל במשך לימודו את ופוטר ביום אחת פעם האדם אותה מברך והוי ולילה", יומם בו "והגית דכתיב ללמוד מחוייב אדם שעה דכל דעתו, מייאש שאינו תורה שאני
בסוכה– אכילה אבל הפסק, בלי היום כל (ולומד) יושב כמו. קבועה11 שעה …יש
ה דברי על ש- לי נראה וז״ל: תט״ז) סימן ח״ג הרדב״ז (שו״ת הרדב״ז כותב האלו ר״ן המפרשים כל
ד- להו דסבירא עליו, חלוקים רש״י12 את הרדב״ז שם מביא תמיד, ללמוד התורה מן חייב אדם אין,
מ- חוץ ש-ת״ת סוברים אלו ש-כל הרא״ש13, הריטב״א, הרשב״א, יונה, ר' היראים, בעל ערבית ק״ש
רשות14. א הו ושחרית - ב דבריו והובאו י״ב) סימן (עשין ה-סמ״ע במפורש וכ״כ הדחק, בשעת נאמרו הנ״ל הראשונים דברי
ת״ת (הלכות מיימוניות הגהות ללמוד– פנאי לו ואין לבול ב-ב שהאדם דחוקות בשעות ז'): א', סומך
לא מצוה ם קיי וערבית שחרית ק״ש אלא קרא לא אפי' צט:) (ב-מנחות שאמר יוחנן ר' על הוא
ימוש15.
4 - - ב בירור הרמב״ם. דעת
- כ פוסק שהרמב״ם מסיק לעיל) שהובא שמואל בברכת (מובא זצ״ל מבריסק חיים רבי הגאון רשב״י
ש- בברכות פרנסה צורכי אפי' דוחה ת״ת. מצוות
ב- הרמב״ם מדברי דבריו את הוא והוכיח אלא בלבד לוי שבט ולא ג': י״ג, ויובל שמיטה הלכות סוף
צווארו מעל ופרק ה'… לפני לעמוד להיבדל אותו. . רוחו נדבה אשר עולם באי מכל ואיש איש ל כ האדם– בני ביקשו אשר הרבים החשבונות עול ונחלתו חלקו ה' ויהי קדשים, קודש נתקדש זה הרי
וללויים לכהנים שזכה כמו לו המספיק דבר בעוה״ז לו ויזכה עולמים, ולעולמי. לעולם
אותו– רוחו נדבה אשר הרמב״ם: שכתב ממה להיפך, לדייק ניתן הללו הרמב״ם י מדבר אולם כלומר
רשות אלא ואיש איש כל על חובה זו. אין
ב- שליט״א אריאל יעקב הרב הגאון בזה שכתב מה וראה ו', רמ״ו, ל-יו״ד הגר״א ביאור וראה 9 תורה של באהלה לשו״ת פתיחה
עמ7-8 'ח״א.
10 ב- וראה רמ״ח סימן הרמ״ה שו״ת ח', אות ט״ו כלל הרא״ש. שו״ת
11 יה כרם (מח״ס שליט״א כהן יהושע הרב הגאון בשם הי״ו טולידאנו חביב ר' ידידי והעירני ש- לומר שיתכן ושע) הר״ן דעת יכול ת״ת שבמצוות "ושננתם", למצוות ת״ת מצוות בין הר״ן בדברי לחלק נצטרך ואז התוס', כדעת ולא ראשונים כשאר הינה
ב- חובה ידי לצאת אדם בפיך– מחודדים ד״ת שיהו "ושננתם" מצוות את אבל במנחות), (כרשב״י וערבית שחרית ק״ש א״א
יקדיש לא אם לקיים לעיל (שהובא דאורייתא בנהורא בס״ד מצאתי זה וכעין חן, חכם פי ודברי לתורה, זמנו כל.)את
12 שמ- הי״ו הירשפלד ידידיה ר' ידידי העירני ש- משמע הלכה לדבר אלא ד״ה ג: ברכות רש״י וכן תמיד, תורה ללמוד אדם חייב
- ש ולומר להוסיף יש קכ״ו– קי״ט, לתהילים בפירושו רש״י כ״כ רש״י סובר שמדאורייתא מדרבנן, הא מדאורייתא הא לומר ויש
ש- בירור צריכים עדיין והדברים הרדב״ז, התכוון ולזה תמיד תורה ללמוד מחוייב האדם. אין
13 האומר ד״ה ח. בנדרים התוס' מדברי משמע. וכן
14 ערבית– אחד ופרק שחרית אחד פרק קורא אדם שאם זיע״א פלאג׳י חיים רבינו הגאון וכתב ולא חובתו, ידי בזה הוא יוצא
ה- מערכת חי כל ב-נפש וראה ט״ז, אות ה-ת' מערכת חיים (גנזי כפשוטו ולילה– יומם בו והגית של מ״ע מבטל מיקרי אות ת'
.)'ל
15 ב- בזה שכתב מה וראה מושבע, והלא ד״ה ח. בנדרים הריטב״א גם כתב זה וכעין ג סימן ד' חלק צבי חמדת.'שו״ת
זצ״ל16 אריאלי הגר״י ואכן כ- פסק שהרמב״ם הסיק שכתב ממה זאת והוכיח בברכות, ישמעאל ר'
– עראי ומלאכתך קבע תורתך עשה אלא (ג, ז): ת״ת בהלכות הרמב״ם שמ ש- משמע אלו דברים רשאי
ש- כך על לסמוך ולא במלאכתו גם לעסוק אחרים ע״י תיעשה. מלאכתו
שליט״א17 אריאל יעקב הרב הגאון מוסיף שכתב ו) (ג, ת״ת בהלכות הרמב״ם מדברי לדייק: שניתן
מי ליבו שנשאו תורה– של בכיתרה מוכתר להיות כראוי זו מצוה לקיים לדברים דעתו יסיח לא
. . . אחרים 18 רוחו נדבה אשר לעיל (שהובא ויובל שמיטה בהלכות שכתב למה מקבילים והדברים:),
. אותו
כ- ס״ל שהרמב״ם ראיה עוד בס״ד להוסיף לי ונראה בהלכות בעצמו הרמב״ם שכתב ממה ישמעאל ר'
, ואל לבריות יצטרך ואל בצער, ויתגלגל עצמו אדם ידחוק לעולם י״ח: הלכה י' פרק עניים מתנות
לבריות תצטרך ואל חול שבתך עשה חכמים: ציוו וכן הציבור, על עצמו את אדם. ישליך
והעני– ומכובד חכם היה ואפי' מנוולת– באומנות ואפי' באומנות, יעסוק לבריות יצטרך …ולא
מהם קיבלו ולא הציבור מן שאלו לגינות…ולא מים עצים…ושואבי חוטבי מהם היו החכמים גדולי
להם כ. שנתנו י– הלכות ג' פרק ת״ת בהלכות הרמב״ם של החריפים דברים הם 'וידועים ליבו על המשים כל י״א:
הצדקה– מן ומתפרנס מלאכה יעשה ולא בתורה שיעסוק התורה את וביזה ה', את חילל זה, הרי
…וה״ז בע ב-ד״ת ליהנות שאסור לפי העוה״ב, מן חייו ונטל לעצמו רעה וגרם הדת, מאור וכיבה היא19 הראשונים חסידים ומידת ידיו, ממעשה מתפרנס שהוא למי היא גדולה …מעלה נראה כן על,
כ- ולא ישמעאל כ-ר' ס״ל שהרמב״ם לומר. רשב״י
5 - – ת״ת מצוות גדר ב.'חלק
ל״ו סימן ד' חלק יו״ד ח', חלק אג״מ (בשו״ת זצ״ל פיינשטיין משה ר' הגאון כותב ת״ת גדר )בעניין
ש- וגבול20 זמן בלא קבוע חיוב היינו התורה לימוד חיוב לפרנסתו לילך שרשאי כזה הוא חיובו אבל,
ת״ת של המצוה ביטול משום בזה ואין מהם), (שנהנה בעלמא לתענוגים רק שהוא אפי' צרכיו, . ולכל
הלכות ב הרמב״ם על האזל אבן בספרו זצ״ל מלצר זלמן איסר ר' הגאון בזה הקדימו ש-כבר ובאמת (משלי יין" שתו למלכים "אל שנא' שכרות דרך לשתות אסור המלך שם: הרמב״ם וז״ל ה, ג, מלכים ימי כל בו וקרא עמו "והיתה שנא': ובלילה ביום ישראל ובצורכי בתורה עוסק יהיה אלא ד') ל״א,
ת– אח אלא לו היתה לא אפי' בנשים, שטוף יהיה לא וכן שם: הרמב״ם כתב ו' ובהלכה חייו", לא
16 רשב״י ד״ה לה: ברכות על. משפט ל בעיניים
17 ג אות פתיחה ח״א, תורה של באהלה.'שו״ת
18 ספר על אהרן מטה פרח בספרו זצ״ל) סולובייצ׳יק הרי״ד של (אחיו סולובייצ׳יק הלוי אהרן ר' הגאון בזה שכתב מה וראה
שב- ולומר הרמב״ם בדברי לחלק ורצה ח א, ת״ת הלכות ל-רמב״ם, המדע להיות הרוצה ת״ח על הרמב״ם דיבר ו ג, ת״ת הלכות ל- זמן לקבוע הוא החיוב שלגביו מישראל, ואחד אחד כל על הרמב״ם דיבר ח א, ת״ת ובהלכות תורה, של בכיתרה מוכתר. ת״ת
19 - ב ראה אולם ז', ד', לאבות בפירושו ולשונו פיו הרמב״ם הרחיב וכבר ללומדי ניתן כן מדוע לבאר שהאריך כאן משנה כסף
– קמ״ב סימנים ח״א התשב״ץ בשו״ת וראה הצדקה, מן תפרנס לה התורה שנשאל זיע״א עטר בן חיים לרבינו וראיתי קמ״ח,
הפנאי– בשעות תורה וללמוד ממלאכתו להתפרנס שיכול אדם כ״א: רמ״ו, יו״ד לציון ראשון בספרו יטול שמא או כן יעשה האם
ב- בזה שכתב מה וראה מאחרים, פרנסתו ויטול חייו כל תורה שילמד והשיב בו… שתומכים מאנשים פרנסתו את נשמת שו״ת
ואכמ״ל שם, ובהערות ה' הלכה ת״ת הלכות ח' חלק עולם בהליכות עוד ועיין נ״ו, סימן יו״ד חי. כל
20 ב אות כ״ד סימן שמות אשר מנחת גם.'ראה
ש- האזל אבן שם ומסביר הטיפשים… כשאר תמיד אצלה מצוי יהיה (דרך לשתות אסור למלך דווקא אלו שדברים מכיון אשתו אצל תמיד מצוי להיות לו אסור וכן בשתייתו להתענג רוצה אם שכרות)
ל- לו הם גורמים מלך– שאינו הדיוט אדם לסתם אבל תורה, ביטול גרום י שזה אף להתענג לו מותר
הנשים בעילות או שכרות ע״י תורה ביטול בהכרח. לו
– סיבה כל בלי תורה לבטל אלא אסור אינו להדיוט מהתורה– לביו מסיר אם שאז "ופן על עובר
הכי– לאו הא חייך", ימי כל מלבבך יסורו. שרי21
ש- כתב ד') ג', ת״ת (הלכות הרב ב-שו״ת אולם עראי– ותורתו ידיו ממעשה שמתפרנס מי גם לא
ברוחב– ולהרוויח לעבוד יכול ובזה פרנסתו צרכי שהם בעסקיו לעסוק אלא התורה מן לו הותר
ו- אחרים לפרנס שיוכל כדי לגמרי בטלים בדברים לעסוק לו אסור אבל תורה, שלומדים ביתו בני
כדי ממון להרוויח זה שאין כל תענוגים ש-גם משמע דבריו בפשטות לשמוע, ובין לדבר בין לפרנס
אחרים– תורה22 ביטול משום בזה. יש
6 - - ו רשב״י בדברי הסתירות ליישוב. ר״י
הגמ ובין (צט:) במנחות הגמ' בין הסתירות ביישוב למעניתם האריכו זיע״א הפרשנים 'רבותינו
(לה.): בברכות
– א גירסאות. שינויי
גירסאות שינויי ע״י זו מח' את המיישבים. ישנם
שום אין זה (ולפי רשב״י במקום יהוצדק בן שמעון ר' בשם יוחנן ר' גורסים יש במנחות בסוגיא ר במקום אלעזר בן ר״ש גורס האגודה גירסא, חילוף יש בברכות בסוגיא גם רשב״י), בדברי 'סתירה
ו- ישמעאל הסוגיות23 בין סתירה אין זה לפי וגם רשב״י, במקום ישמעאל. ר'
– ב מצוות לשתי ת״ת מצוות. חלוקת
. ל-2 ת״ת מצוות חלוקת ע״י הסתירה את המיישבים ישנם (כפי התורה לימוד למצוות התורה ידיעת מצוות בין שמחלק זיע״א מלאדי זלמן שניאור ר' לדוג'
ש- כולה, התורה ידיעת במצוות עוסקת ברכות במס' שהסוגיא אומר לעיל) שראינו סובר ישמעאל ר'
ל- חושש ורשב״י ארץ, דרך לנהוג בה גם שצריכים עליה– תהא מה תורה יקדיש מוקדם בשלב אם והגית (מצוות התורה לימוד במצוות עוסקת במנחות והסוגיא חרישה… לזריעה, זמנו את )הנער
ב- דהיינו התורה כל את ללמוד הכי בר אינו לחילופין או פה שבעל התורה כל את כבר שלמד מי
21 (עמ חסידים יעלזו בספרו זיע״א פאפו 'זר אליע ר' הגאון אולם ק״ע, סימן תניינא מהדורא ח״ג הלכות משנה ב-שו״ת וראה אשתו וחיבת ילדיו ושעשועי התענוגים בשביל תורה דברי יבטל לא שם: וכתב עמו, אחרת רוח. י״א)
22 - ש שאומר ט״ו סימן ברכות יעקב בקהילות וראה (למעלה– שיעור ת״ת במצוות נתנה לא שהתורה )מכיון הוא החיוב ממילא
מללמוד– אנוס א שהו הזמן ועל יכולתו, כפי באונס– מצוה מבטל נקרא זה אין חיובו– גדר זהו אלא לו שאפשר כמה עד, שהוא
זה– מפרק אנוס יהיה כאשר ורק ערבית, אחד ופרק שחרית אחד פרק היינו למטה והשיעור והגבול באונס מצוה מבטל. נקרא
23 יוחנן ר' אמר ד״ה צט: מנחות רשב״י, ד״ה לה: ברכות, עיניים פתח א', אות שם ברכה ושיורי א', רמ״ו, יו״ד יוסף ברכי עפ״י
ב- עוד ועיין א אות ולילה יומם בו והגית קונטרס הלוי יהודה פרופ' להרב ת״ת.'שערי
שהיודע (בתנאי הדחק בשעת וערבית שחרית ק״ש ע״י חובה ידי יוצאים אלו ב״י רש שלדעת כולה, פה– שבעל התורה כל את ישמעאל– ר' ולדעת ביטולו) בגלל דבר ממנה ישכח לא חלה עליהם גם
– "והגית של "המצווה ב- שעסוקים מכיון הדחק ע״י ש-פטורים רק ולילה, יומם ממש- כפשוטו דרך
. אחרים24 ע״י לעשותן ש-א״א אחרות ובמצוות ארץ
– ג א״י להנהגת לארץ חוץ הנהגת בין. הבדל
- ב אלא דגנך" "ואספת אמר לא ישמעאל ש-ר' ל-כושי) דומה ד״ה לו. לסוכה (בחידושיו החת״ס כתב ולהוציא א״י, יישוב משום מצוה עצמה היא א״י של בקרקע שהעבודה בה, שרויין ישראל ורוב א״י
האדם יאמר וכי דגנך", "ואספת באומרה התורה ציותה זה ועל הארץ), (של הקדושים פירותיה את יאמר שלא הדין הוא כזה, דבר לומר הדעת על יעלה לא בתורה? ! עסוק שאני מפני תפילין אניח לא
העולם– יישוב בהם שיש אומניות שאר אפי' ואפשר התורה. עסק מפני דגני אאסוף לא האדם הכל
מצוה25 בכלל ר ודברי ', בני את מלמד ואיני שבעולם אומנויות כל אני מניח (פב.) בקידושין נהוראי
תורה– אלא ל- ישמעאל ר' מודה ש-שם לארץ, ב-חוץ זה. רשב״י26 עיון צריכים הללו החת״ס, (דברי ותשרי ניסן בחודשי מלאכה שיעשו לתלמידיו רבא שאמר מה את הביאה לה: בברכות הגמ', שהרי
ב- בזה העיר וכבר הגלות? ! בזמן היה הוא והרי ודו״ק רי״ז, עמ' ב' פרק ו' שער ת״ת ). שערי
– ד בחיוביהם שונים אדם בני סוגי. שני
ב-2 מדברות ובמנחות בברכות ש-הגמ' הסוברים ישנם שונים אדם בני. סוגי
ב- עיני ותבט שיעור נתנה לא שהתורה שם שכתב וארא ב') (א', ת״ת בהלכות שמח אור המופלא ספר
ש- מכיון וזאת ת״ת, במצוות לכולם שווה אחר שווה בצורה לכולם הכשרונות את חילק לא. הקב״ה
ש- אחד יש לשבת מסוגל כזה אדם ישרה… סברא זך, בשכל אותו חנן אלוקים הרע, עין בלי ה' ברוך
מרובות שעות התורה על. ולשקוד
ש- קפיצי כזה טיפוס הוא ומשופשף, משומן אינו שלו ש-השכל אחד ויש אינו והוא קוצים, לו יש
מ- יותר הכסא על לשבת מסוגל רגעים. ח״י ערבית אחד ופרק שחרית אחד פרק רק ללמוד שיכול מי האפשרויות: לפי מתחלקת ת״ת מצוות לכן
– ליאות– וללא הפוגה ללא ולילה יומם ללמוד שיכול ומי חיובו. זהו חיובו27. זהו
24 ג אות והגית קונטרס ת״ת בשערי.'ראה
25 מלאכה– וללמד ללמוד י): א, (אבות אבות המגן כתב וכבר התיר מ״ז) סימן (ח״ב ים שיעור והקובץ התורה, מן מצוה היא
ואכמ״ל חיצוניות, חכמות אפי' פרנסה לצורך. ללמוד
26 ה- בפירוש וראה לתורה– חת״ס מדפיסים שישנם כששמעתי נפלאתי [ונוראות האיש, מי ד״ה שופטים פרשת משה תורת
ל- ה-חת״ס מחידושי שהבאנו הזה הקטע את "המצנזרים" המרגלים של חטאם ממש הו וז לרוחם, מתאים שאינו מכיון ל״ו– סוכה
ל- כושר ושעת זמן להם יש ולכן לפרנסתם טרודים ואינם מָן, להם יש ש-במדבר היתה וטענתם א״י, על שהלעיזו בתורה שבת
ה מעבודת ויופרעו 'ר…, עידו חרישה, בזריעה, לעסוק הם יצטרכו ישראל ל-ארץ ח״ו יכנסו אם כן שאין מה וללומדה, לא ולכן
ל- הכניסה נגד העם כל את והמרידו ל-א״י, להיכנס רצו מכון בהוצאת שלישי, פרק שמחה הבנים אם ספר (עפ״י ישראל ארץ
עוון יכפר רחום והוא ר״ל) עמ' התשמ״ג הארץ ]. פרי
27 ה- מסביר זה עפ״י אחרים– ע״י להיעשות יכולות שאינן אחרות מצוות לצורך ת״ת מבטלים מדוע (שם) שמח אור ש- מכיון
ש- ת״ת מצוות כן שאין מה שווה, באופן ואחד אחד כל על ות חל המצוות מתלמודו להיבטל האדם חייב כן ועל בכולם, שווה אינה
ש- (מכיון לכל השווה מצוה לצורך לכל) שווה שאינה מצוה. זו
שבמס ואמר שתירץ ח') פרק א' (שער החיים נפש בספרו זצ״ל מוולוז׳ין חיים ר' לגאון הרואה 'ואנכי שם הגמ' אומרת ולכן העם, להמון דיבר שם ישמעאל ר' ואילו סגולה, ליחידי רשב״י דיבר ברכות
כ- עשו שהרבה בברכות בידן– עלתה ולא רשב״י העם– להמון כי הוא אפשרי בלתי כמעט דבר
ש ל- לא אפי' יפנו ולא התורה בעסק רק ימיהם כל יתמידו חז״ל אמרו זה ועל לפרנסתם, קלה שעה
מלאכה– עמה שאין תורה כל ב') ב', (אבות עוון וגוררת בטילה. סופה ה28 בתורת עסוקים ימיהם כל להיות יכולים שהם יחידים אנשים ישנם 'אבל אנשים אותם ועל,
פרנסה לצורך מועט לזמן לא א. ף לפרוש שלא חובה ישנה מועטים
זצ״ל29 פיינשטיין משה הרב לגאון ראיתי הלום וגם לימוד בחיוב מדובר מנחות במס' ואמר: שחילק
העם שכבות לכל. התורה
של- ולומר לחלק ש-אין ישמעאל ר' סובר אלא ערבית אחד ובפרק שחרית אחד בפרק די אחד כל
ביתו ובני האדם פרנסת שלצורך ישמעאל ר' סובר שני ומצד ולילה. יומם כפשוטו הינו החיוב
ש- סובר רשב״י ואילו ה-נס, על לסמוך רשאים ואינם לעבוד, ת״ח אף מוכרחים סתם בין חילוק יש
ל- אבל ערבית, אחד ופרק שחרית אחד פרק בקריאת גם ת״ת מצוות את מקיימים ש-הם אנשים
ת״ח– הנס על לסמוך ורשאין כלל, מלאכה עשות ל להם ואין ולילה" יומם בו "והגית ככתבן דברים אחרים ע״י נעשית מלאכתן שתהא. בזה
זצ״ל30 שוק יצחק ר' הגאון בזה שכתב מה אגיד זאת רק ד״ה ח. (לנדרים אורה קרן הנורא בספרו
ש- מודה רשב״י ועיקר, כלל מחלוקת כאן אין שלמעשה דבריו: תורף ואלו והר״ן) לפרנסה שזקוק מי
ב- לנהוג לו מותר להתפרנס כדי אלא התורה מלימוד להתבטל שאין מודה ישמעאל ר' וגם ארץ, דרך
בלבד31 להיפך– אלא וחס, חלילה תורה, ביטול נחשבת הפרנסה ואין, התורה קיום. זהו
גופו– את לקיים כדי ושותה אוכל האדם שכאשר נאמר האם שלא בוודאי תורה? ! ביטול נחשב! זה
– ה האדם של תכונתו. מהי
זצ״ל32 קוק הראי״ה לדעת ו- רשב״י מחלוקת האדם של תכונתו על היא ישמעאל. ר'
ומי במושכלות, רק הפסק בלא תמיד עוסק להיות וראוי מסוגל הטבעית תכונתו מצד האדם האם
– מעשיים בעניינים גם להשתמש נזקק שהוא האדם את מוריד וזה הכרח מתוך נעשה זה דבר
יוחאי בר שמעון ר' סברת (וזו הטבעית.)ממעלתו
28 (ב- רשב״י וכדברי מועטים והם עלייה בני ראיתי מה:): . סוכה
29 ב- שם עוד ועיין ל״ו, סימן ד' חלק יו״ד ח' חלק משה אגרות שו״ת ק״י סימן ב' חלק יו״ד ה'. חלק
30 קרלין אנשי אותו שיכנעו יעקב המשכנות בעל אחיו מות לאחר ימיו בסוף רק מרבנות, להתפרנס שלא כוחו בכל ניסה אשר
אחיו במקום הרבנות עול את עליו. שיקבל
31 ה– הליל ומן היום מן שאינה שעה שיבדוק דמה -בן ל אמר ישמעאל ר' ולכן שלא מודים עלמא כולי הכרחי שאינו לדבר כי
להתבטל רשות. ניתן
32 ב- ח- פסקאות ב' ברכות אי״ה 'עין.'י
מ-2 הטבעי ביסודו האדם מורכב שמא או ועיסוקו עיונית. ונטייה מעשית ה נטיי אלה- נטיות
נכון– ואיזון ומשקל מידה לפי הם אם גשמיים במעשיים בדיעבד ולא לכתחילה! הינם
ארץ– ובדרך התורה בלימוד האדם של הכפול עיסוקו של הטבעית לתכונתו המתאים הוא הוא
ישמעאל ר' סברת (וזוהי.)האדם
מהנסיון רק נדע זה דבר האנושי, הטבע מהו להחל. יט קשה מופשט עיוני שמ-בירור אנחנו יודעים ברוב– הנוהג הדבר האדם של הטבעי היסוד על המורה. הוא
כ- עשו שהרבה אנו רואים כאשר כן, על בתורתם גם רוח קורת ומצאו בידם ועלתה ישמעאל ר'
המעשה וכישרון החברה בחיי בעמלם וגם. וחכמתם
וכנגדם– ידם– ב עלתה ולא כ-רשב״י עשו הרבה עסקו לא שהרי הגשמית לפרנסתם הכוונה ואין
ש- מכיון בידם, עלה שלא זה הוא הרוחני- לימודם אלא להשגתה, ההתנגדות בגלל נפלו כשרונותיהם
גופני בעסק לגוונו מבלי השכל בעבודת הבלעדי בעיסוק בנפשם שמצאו. הפנימית
ישמעאל ר' כמידת ארץ. דרך עם תורה היא האדם לטבע המתאימה שההנהגה אנו למֵדים ומזה
– ו קול בת לאחר והא קול בת לפני. הא
ה- (מערכת חמד ב-שדי נפשי שאהבה את ומצאתי רשב״י בדברי הסתירה את שמיישב ט״ו) כלל ו'
קול33. בת לאחר במנחות) (הגמ' הא קול, בת לפני בברכות) (הגמ' הא באומרו:
העכור החומר את לבטל עוה״ז, את לבטל היה בתחילתה רשב״י של שיטתו ואומר: שיחתי ואפרש זה הוא כי אצלו נחשבים היו לא עוה״ז חיי. והגס, זו– נעלית שלימות אבל עוה״ב, של שלימות אמיתית, שלימות באיזושהי רשב״י הוא חי אינה
. בעוה״ז34 ועכשיו כאן לנו מתאימה
להחשיב הפנימיות, את להחשיב היא שב״י ר של ש-שיטתו - כולו ה-ש״ס כל לאורך נגלה לב נשים אם. החיצוני35 המעשה את ולא הכוונה את
ש- רשב״י סובר לדוגמא כך. בשבת36 מותר מתכוון שאין דבר
לגופה– צריכה שאינה מלאכה עליה37. פטור
הפס38. טעם את רשב״י הוא 'דורש
כוונה– בלא שהזיק שור. ש-פטור39 ר״ש סובר
33 ל- יוחאי בן ב-ספר גם כתב -כן ש בחפישה ומצאתי ידי תחת מצוי ואינו זצ״ל קוניץ משה. ר'
34 ב- בזה שכתב מה ראה יוחנן ר' אמר ד״ה צט: למנחות אורה. קרן
35 קמ״ז עמ' ח' אות ראשון מאמר שני ספר. הנבואה קול עפ״י
36 כט: שבת
37 צג: שבת
38 קטו מציעא. בבא
39 עט. סנהדרין
– זה את והרג זה את להרוג נתכוון. שפטור40 ר״ש סובר
– לזרוק העומד כל דמי41. כזרוק
הרומאים– של מעשיהם עצמם42. לצורך היתה כוונתם כל הם. רעים
עוה״ז החשבת הגוף, צורכי החשבת שהיא לשיטתו הוא הולך ישמעאל ר'. לעומתו,
עבוד לאדם לו אומרים אם ישמעאל ר' אומר לדוגמא כך אותך– שנהרוג או ע״ז יהרג43. ואל יעבור
לאשתו44. איש בין שלום לעשות כדי ה' שם ימחה תורה אמרה
. מ-ק״ו45 המזון מ-ברכת התורה ברכת את ישמעאל ר' הוא לומד
. לרפא46 לרופא רשות ניתן ארץ47. דרך מנהג בהן הנהג
ה- שלפני רשב״י דהיינו לא זה לג:)) (שבת למערתכם חיזרו יצאתם? עולמי להחריב (שאמרה קול בת
ה- שלאחרי רשב״י קול. בת
ה- לפני קול– בת שעה בחיי ועוסקים עולם חיי מניחין אמר וזורעים חורשים אנשים ראה! ? כאשר
ומגושם48 (חומרי) מטריאלי הוא אידיאלי, לא הוא שלם, לא הוא בעוה״ז בכלל לחיות אפשר! איך
ל- כלי להיות הוא (תפקידו חשוב תפקיד יש לחומר ש-גם רשב״י הבין קול ה-בת לאחר גם רוח),
מן שיצא לאחר רשב״י אמר ולכן החומר), את ולרומם לקדש אפשר ע״י כי חשובה היא המלאכה (
: המערה49 בעליה50 את שמכבדת מלאכה. גדולה ונאמר בס״ד נתרץ ישמעאל ר' בדברי הסתירה: ואת יוונית- חכמה ללמוד דמה לבן ישמעאל ר' שאסר ומה עיקר, היא בברכות הסוגיא באמת משום
יוונית51 חכמה ללמוד מותר פרנסה לצורך אבל הגוף), (צו. רכי פרנסה לצורך היתה לא שהיא
7 יחדיו הילכו ומלאכה! ? תורה
לקדש כדי החיים, ובעד החיים, עם לעבוד אנו חייבים החיים, מן להתרחק לנו חלילה ורבותי, מורי
החיים. את
בשתי לו עמ ושיהיה לתורה, עיתים ולעשות ארץ בדרך להשתדל האדם צריך הזוה״ק52: לנו כותב עוון משכחת שתיהם שיגיעת מפני הללו. הדרכים
40 עט בסנהדרין. שם
41 יג: פסחים
42 לג: שבת
43 עד. סנהדרין
44 קטז. שבת
45 מח: ברכות
46 ס. ברכות
47 לה: ברכות
48 רכ״ד אות הצדיק צדקת. ראה
49 מט: נדרים
50 רצד אות זיע״א מרגליות להריא״ז דרשב״י במדות עוד ועיין שם, בנדרים חיות המהרי״ץ קושיית את חמד השדי מתרץ ובזה הסוד עפ״י זו מימרא שפירש שם ובהערות
51 יהושוע ר' את שאלו ד״ה א פרק בע״ז התוספתא על בפירושו זיע״א דוד חסדי בעל לגאון חזיתיה בקודש. כן
52 ה דף נעלם מדרש חדש, . זוהר
להתבזות ולא מלאכה, לעשות ראוי איני חשובה, ממשפחה העולם, אבות בן הריני אדם יאמר ושמא
- הארץ53 ואת השמים את אלקים ברא "בראשית שנאמר יוצרך קדמך כבר שוטה! לו: "אמור והוא
לעולם שבאת קודם מלאכה …עשה
פרנסתו- לצורך יום חצי ועובד תורה, יום חצי שלומד האדם יחשוב ואל על בשמים השכר שאין יותר כפיו מיגיע הנהנה גדול חז״ל: לנו אומרים כן על תורה. לימוד יום חצי כשכר המלאכה יום חצי
- שמים מירא - כפיו מיגיע ונהנה ביום אחת שעה הלומד כולו היום כל תורה שלומד ממי גדול, יותר
מלאכה- עמה שאין תורה כל כי תורתו. את לקיים כדי מלאכה שום עושה ו ואינ בטלה54. סופה
בדרשותיו55 גירונדי יונה רבנו החסיד הרב וכתב ממנה- למעלה (שאין בתורה העוסק אפילו כי ):
ממנה56 להתפרנס אחרת דרך איזה לו אין אם מועיל. אינו
המלאכה- את אהוב י) (א באבות המשנה אומרת זה ועל שאתה אפילו שהיא, כמות אותה תאהב
וזהו ומגדול… מעוז הגדול הרב ואני הזאת המלאכה את אעשה איך תאמר ואל גדול, ורב גדול חכם
הרבנות- את ושנא התנא: שאומר לעשות ראוי ואינך רשכבה״ג… שאתה והטענה המחשבה את שנא
זו57. מלאכה ואכמ״ל עושק, הזמן חושק, שהלב מה אך זה, גדול בנושא. ולהרחיב להאריך ראוי היה ובאמת
8 ההלכה פסק
וז" א) קנה (או״ח השו״ע מרן כתב ללמוד עת ויקבע המדרש לבית ילך הכנסת מבית שיצא אחר. ל:
קבוע- העת אותו שיהא וצריך הרבה להרויח סבור שהוא אף יעבירנו. שלא
שכתב זיע״א, חיים יוסף רבנו הוא הלא הגולה בני כל של רבן ותפארתנו, עוזנו לגאון עיני ותבט
בדרשותיו58 בלילה ושעה ביום שעה שקובע כגון התורה, ללימוד ובלילה ביום זמן קובע האדם, שאם
וכדומה- גדול עסק איזה לו נזדמן אם אפי' זו קביעות מבטל ולא למד24 כאילו הדבר לו נחשב
שלמד השעה ולכן דמי, מחצה על כמחצה הקבוע כל טו.) (בכתובות שקי״ל ון כיו, ביממה! ! ! שעות
כנגד12 שקולה ביום כנגד12 שקולה בלילה שלמד והשעה היום, שעות שלמד ונמצא הלילה. שעות
תורה24 פלאים59 פלאי, הפסקה! ! ! ללא. שעות
לדוגמא6 ד שלומ מאדם יותר ה' לפני ומרוצה חשוב זה שאדם זיע״א רבנו שם ומוסיף כל שעות
לו שבא מתי אותם לומד אבל. יום,
בצהריים- אותם לומד השלישי וביום בערב, לומד ולמחרת בבוקר, הוא לומד אחד יום דין לו שאין
דמי מחצה על כמחצה הקבוע כל. של
53 א א בראשית
54 י א לאבות זיע״א אלשקר משה ר' הגאון של בפירושו ראה
55 במדבר פרשת ריש
56 א- פרק בהלכה מושגים זצ״ל קורמן אברהם הרב של בספרו באריכות וראה המלאכה את אהוב
57 עו (אות ירקות מוכר אברהם ר' בערך א, אות הגדולים מערכת הגדולים, בשם עוד.)ועיין
58 ג עה והשלום החיים לתהילים בפירושו וכן יט: , ע״ז בבניהו זיע״א רבנו כתב זה וכעין תבא, כי פרשת. דרשות חי יוסף עוד
59 יג קנו או״ח (סופר) כה״ח וראה כ), (עמ' חסידים ביעלזו זיע״א פאפו אליעזר ר' הגאון כתב זה שכעין ראיתי. אח״כ
אחרי120 לשמים האדם כשמגיע זיע״א, רבנו מסביר ולכן בתורה עסקת האם אותו שואלים לא, שנה
אלא שלמד מועט זמן שיהא כדי לתורה, עתים קבעת האם אותו ששואלים לא.) (שבת הגמ' אומרת
ללימודו- מועט זמן שקבע שכיוון המרובה, את מחזיק דמי60 מחצה על כמחצה הקבוע. כל
מלאכה- עמה שאין תורה שכל לעסקיו, ילך אח״כ השו״ע: מרן כתב א קנו באו״ח לעניננו, נחזור
עוון61 וררת וג בטילה סופה יתקיים וזה וזה קבע ותורתו עראי אלא עיקר מלאכתו יעשה לא ומ״מ.
. בידו
שם62 השולחן ערוך וכתב אבל רמו. סימן ביו״ד כמבואר בתורה עסקו שעיקר בת״ח שזהו לי ויראה:
סתם- בבעה״ב ואותו לתורה, עיתים לקבוע רק חיוב מוטל אין בעה״ב סתם ועל זה, שייך לא
עיתים קבעת לומר שייך לא בתורה עסקו שעיקר שלת״ח לתורה, עיתים קבעת הדין, ום בי שואלים (ולקמן פרנסתו לצורכי לעסוק שמוכרח מה לבד הלילה, וכל היום כל תמיד ללמוד עליו החיוב שהרי
אומנתו63. תורתו גדר שזהו יבואר )בע״ה
עיתים קבעת אמרו שלא א) ו קנ (או״ח הערוך בשולחנו שפסק זיע״א התניא לבעל הרואה ואנוכי שאינו מי אבל ביתו בני נפשות ואת נפשו את להחיות ארץ בדרך לעסוק שצריך למי אלא לתורה
מאחרים- שמתפרנס או לכך צריך ומי כמשמעו, והגית מצוות לקיים חייב לעיל) זה על הערנו (וכבר
יום- בכל עט מ מלאכה יעשה כראוי- זו מצווה לקיים לבו ונשא בתורה נפשו שחשקה חייו, כדי
בתורה יעסוק ויומו לילו. ושאר
ונותן- נושא או מלאכה כשעושה כתב: ב' ובהלכה גופו צורכי למצוא כדי אלא כוונתו תהיה לא דרכיך "בכל ו): (ג במשלי הפסוק כדברי בוראו, את לעבוד שיוכל כדי צרכיו), את לגוף ולתת (להמציא
"דעהו64 המ כותב כן, עושה ואם זיע״א65 אגסי שמעון ר' האלוקי קובל ומתנו- ומשאו מסחרו עסק אזי, הוא
תורה עסק. בעצמו
9 אומנותו תורתו
אומנותנו תורתך שתהא מלפניך רצון יהי טז: (ברכות חייא רבי של בתפילתו בו אדבר רגע …עוד
קבע תורתו ועושה אומנותו שתורתו ת״ח כל ח) אות טו כלל הרא״ש (שו״ת הרא״ש ופירש אחרי שמחזר ממה חוץ בטלים בדברים להתעסק מבטלה ואינו תמיד בתורה והוגה עראי ומלאכתו
בתורה עוסקין שאין ת״ח אבל כתב: ובהמשך ארץ. דרך עם ת״ת שיפה חובתו זוהי כי פרנסתו
הם אלא ביתם, אנשי ופרנסת פרנסתם למצוא כדי במלאכתן לעשות דיין ולא כוחן לפי תדיר
הרבה- ממון לקבץ כדי תורה ומבטלין להעשיר יגעים הציבור חיובי בכל חייבין אלו. הרי
60 יהוי בן וזה, זה ד״ה לה: ברכות יהוידע בבן עוד ועיין באמונה ונתת נשאת ד״ה לא. שבת דע
61 ב ב אבות
62 ב קנו או״ח
63 ל פיסקה א ברכות אי״ה בעין עיין גיסא ומאידך א פרק הבית בתורת זיע״א חיים החפץ בזה שכתב מה ראה. אולם
64 ת״ת ות הלכ הרב שו״ע (ראה בדרך כשהולך ואפילו לו, שאפשר עת בכל בתורה לעסוק חייב בפרנסתו עוסק שאינו עת ובכל א קנו או״ח זיע״א להחיד״א ברכה במחזיק עוד ועיין ו )ג
65 קפב- מעמ' המלאכה, על בדרוש שמעון אמרי בספרו. קצ
בדברים ולא בתורה עוסק שלו פנוי רגע שבכל הינו אומנותו תורתו שגדר הרא״ש מדברי משמע רמג ביו״ד השו״ע מרן העלה וכן מחייתו, כדי בפרנסתו עוסק הוא מהזמן שבחלק למרות,'אחרים
.'ה
10 ק חיזו דברי
הזה בעולם כאן שלנו תורה לימוד של ערכו את ומבינים קולטים איננו ורבותי, . מורי
לב נדרים וארץ( שמיים נתקיימו לא התורה שאלמלא תורה ): גדולה במתיקות מרגישים האדם בני היו אם ח'): כו' (דברים זיע״א הקדוש החיים אור בעל כותב
התורה- אור ועריבות וזהב כסף עולם מלוא בעיניהם יחשב ולא אחריה, ומתלהטים משתגעים היו לבית גם אלא הטוב, יגיע בלבד לנשמה ולא שבעולם, הטובות כל את כוללת התורה כי למאומה,
הנשמה- והנפש-, הרוח יכולתו כפי יתעדן אחד. כל
בהכרתו- בתודעתו, במחשבתו, יעשה שהאדם הוא בעיקרים שעיקר לדעת עלינו שומה את
ממנה66 להיבטל חורין בן אתה ואי לגמור המלאכה עליך ולא עראי, ומלאכתו. בע ק תורתו
הא רבינו? משה היית לא למה אותו: ישאלו לא לשמים שנה עשרים מאה אחרי האדם? כשיגיע
ה67 לך שנתן והיכולות הכוחות כל את ניצלת לא למה ישאלהו: ,'אלא הכישרונו כל את ת לך שנתן
? אלוקים68 לשמים69 ליבו את שיכוון ובלבד הממעיט ואחד המרבה אחד קי.) (מנחות חז״ל אמרו. וכבר
גדולה70 בשמחה וילמדה הקדושה, תורתנו את יכולתו כפי ללמוד האדם ישתדל. לכן
דבר אותו על לה' יבכה אלא וחס, חלילה ברוחו יפול לא הבין- ולא תורה שלמד האדם רואה ואם בתורתו71 ה' בעזר ליבו את יפתח שמו, ישתבח והקב״ה הבין, . שלא הבא72 בעולם יבינה הזה בעולם שלמד התורה את להבין האדם זכה לא. ואם
האר״י רבינו כתב כבר כי ח״ו, היאוש לחבלי יפול אל שלומד, מה זוכר שאינו האדם רואה ואם
כי לבטלה, ח״ו אינו לימודו את שוכח שהאדם פי על שאף ואתחנן) פר' המצוות (בשער זיע״א
ששכח מה את לו יזכירו לבא ולעתיד הבא. בעולם
66 חובה עליך יהו לא ד״ה צט: מנחות תוס' וראה יז. ב עפ״י. אבות
67 אלא ע״ה רבינו משה תי היי לא למה אותי ישאלו לא לשמים כשאגיע זיע״א: מאניפולי זושא רבי לומר היה שנוהג כמו גוואלד זושא! הייתי לא למה אותי! ! ! ישאלו
68 נאמר ששם י') משלי טוב (בשוחר המדרש את ג') טור א' דף הליקוטים(בראשית בספר זיע״א הקדוש האר״י פירש ובזה
לא ואם ה? קומ בשיעור צפית מרכבה? במעשה צפית לו ואומרים שלמד, מה אותו שואלים הזה מהעולם נפטר האדם שכאשר
שם- הנזכר כל את ולידע להשיג אדם אותו לנשמת כוח היה אם דווקא דהיינו- דינור, לנהר אותו משליכין אותו מענישים, אז
לא הכי לאו. הא
69 - ה מערכת כהונה(יו״ד ברית בספרו זיע״א הכהן כלפון ר' וכתב כולם העיר בני דרוב פה(תוניסיה) המנהג וכן ו') אות ל
שלומדים מה את ושומע שלומדים למקום הולך ללמוד יודע שאינו ומי הרבה, אם מעט אם ובלילה ביום, מוד לי להם קובעים כלימוד לו נחשבת עצמה. והשמיעה
70 הנפלאה החכמה לכל שזכה אמר האריז״ל ורבינו שכ״ז: אות י' סימן אצבע במורה זיע״א החיד״א מרן שכותב וכפי
הש (מערכת חי כל נפש בספרו זיע״א פלאג׳י חיים רבינו שכתב מה וראה 'ד, בלימו שמח היה שהוא עצמה השמחה ע״י ה את עובד כשהוא תמיד שמח להיות לאדם לו יש עא): .'אות
71 ג טור פג' דף הלימוד הנהגת שער חיים עץ בפרי.'כ״כ
72 כ״ז סימן סוף שו״ע בקיצור זצ״ל גאנצפריד הרב וכ״כ שס״ב, עמ' חסידים ביעלזו. כ״כ
לפניו שנזדמן שבת בליל שחלם אחד חסיד ב מעשה זיע״א73: חי איש הבן מרן של בסיפורו אסיים עדן מגן שבא הבא העולם בני מן הוא הזקן שזה בדעתו חושב והיה אחד. זקן תפילתו הקהל מן אדם איזה שבעירו. כנסיות בתי בשני מתפללים שהיו קהילות שתי על וישאלוהו
הכנסת בית של הקהל מכל ביותר הרצויה? היא
- מערבית צפונית בקרן הכנסת בית בסוף המתפלל האדם תו או הראשונה כנסת בית לו: ויאמר שם המתפללים מכל יותר רצויה. תפילתו מערבית- דרומית זוית בקרן שמתפלל אדם אותו השניה הכנסת ובבית משאר רצויה תפילתו
שם. המתפללים ית ב בסוף לבדו מתפלל אחד אדם וראה הראשונה הכנסת בבית והתפלל החסיד אותו הלך בבוקר, ומה תפילתו היא איך לראות כדי בצידו וישב חסיד אותו בא מערבית, צפונית זווית בקרן הכנסת
בה עושה. כוונות במילה מילה הסידור מן מתפלל זה ורק כוונות, בו אין תפילה, של פשוט סידור בידו יש כי וירא
הסידור מן עיניו זזו. ולא תפילת את מתפלל הוא איך לראות החסיד וימתין עושה שוודאי ויחשוב העיקר, שהיא העמידה
בתפילה עמוקות. כוונות
- להתפלל קם זה וכאשר בסידור ויבט הסידור. מתוך מתפלל שהוא וירא בצידו עמד הוא גם ושכח טעה שזה ויחשוב חול, של שחרית תפילת מתפלל שהוא וירא כוונות, בו כתוב אם לראות
שסיים לאחר העמידה. בתוך הפסיקו ולא העמידה- תפילת את הלה היום שבת החסיד: לו אמר
שהיום אני יודע לו: אמר שבת. של ולהתפלל לחזור אתה וצריך חול של עמידה התפללת ואתה חול של תפילה להתפלל דרכי, כן אלא שכחתי, ולא שבת של להתפלל אמור שאני אני, ויודע שבת
איך כן ועל הזמנים, מכל והחשוב ר המובח היום הוא השבת ויאמר: למה? שאלו: ויו״ט. בשבת מה וזה ארוכה תפילה להתפלל הראוי מן ולכן שבת! כבוד זה אין קצרה? תפילתו שתהא יתכן
עושה- שאני ארוכה שהיא חול של תפילה בשבת מתפלל. אני הלב בכוונת אותה שמתפלל מכיון רצויה תפילתו ורק בתכלית, מאד תם האיש שזה החסיד וירא
רבה ובשמחה בשבת- חול של תפילה שמתפלל אע״פ ולכן בעי ליבא. רחמנא השני האדם של תפילתו את לראות השנית הכנסת לבית ראשון ביום הלך. אח״כ ולא הסידור מתוך מתפלל היה הוא כן וגם מערבית דרומית זוית בקרן יושב שהוא החסיד מצאו
גם העמידה תפילת את פלל להת קם וכאשר בצידו, החסיד וישב הסידור, גבי מעל עיניו משו
שבת של תפילה מתפלל שהוא וירא לצידו עמד. החסיד תפילה והתפללת שכחת ואתה היום, חול יום לו: ויאמר תפילתו, את שסיים עד החסיד לו המתין
שבת תפילת יום בכל להתפלל דרכי אני אך שכחתי לא לו: ויאמר ויענהו שבת? . של
לפי זו תפילה בה ותיקנו הימים, מכל ונבחר קדוש יום הוא השבת ויאמר: למה? החסיד: לו אמר שהיא ומאחר חול. של מתפילה וחשובה גדולה היא שבת של זו שתפילה ונמצא וערכה, חשיבותה
ומעולה- חשובה וחשוב יקר דורון ה' לפני אביא אני יום שבכל, כדי יום כל אותה מתפלל. אני
73 הממעיט ואחד המרבה אחד ד״ה קי. מנחות )ו בניה
מאד תם הוא האיש זה שגם חסיד אותו, הבין שהוא מחמת זה ביותר רצויה שתפילתו ומה ובלבד הממעיט ואחד המרבה ואחד בעי, ליבא רחמנא כי לבב, ובטוב בשמחה בכוונה, מתפלל
לשמים ליבו את. שיכוון ישראל בעם ב״ה יש תורה כמה תראה הקב״ה שבשמים: לאבא ונאמר מעונה לשוכן תפילה, נישא
בעם יש וחסד צדקה של מוסדות כמה יש, תורה מודי תל כמה יש, אולפנות כמה יש, ישיבות כמה
. ישראל כן אמן אריאל, ובבנין הגואל בביאת בעין עין לראות ונזכה לגואלנו, ותחיש בעונינו, תראה חי, אל
רצון. יהי נשמת לעילוי אלו ד״ת: *יהיו רג׳ינה בן זצ״ל אביעד בנימין הרב והאהוב היקר הסבא
רבקה בן זצ״ל חיים בן נתנ. אל הרב והאהוב היקר דודינו ת. נ. צ. ב. ה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה