משמחי לב על קהלת פרק ז פסוק טז, עמוד 260 (הרב רפאל ברדוגו, מגדולי חכמי מרוקו לפני 200 שנה)
״אל תהי צדיק הרבה״ — לא תאסור יותר ממה שאסרה התורה, כי די לנו בחומרות התורה או מה שהסכימו להקת החכמים המוסכמים לנו, והם לנו בזמן הזה חכמי התלמוד. וזולת החומרות הנזכרים בתלמוד, עליהם הוא אומר ״אל תהי צדיק הרבה״.
וכמדומה לי שכל רבותינו האשכנזים לא פירשו הפסוק הזה כן, שהרבו והפריזו על המידה בחומרות. וגם וידוי יום הכיפורים מסייע פירושינו, שאומרים ״את אשר התרת אסרתי״ — וקשה קושיא, ומה בכך? אלא ודאי שאין רצונו יתברך לאסור המותר, כי בזה יכבד עול התורה על מקבליה ויפרקו עולה חס ושלום, והכתוב אומר ״דרכיה דרכי נועם״.
והרבה קרא תגר רבינו הרמב״ם ז״ל בשמונה פרקיו על המרבים בתעניות ובסיגופים חינם. והוא אומרו לבסוף ״למה תשומם״ — שעל ידי החומרות תפרוק עול.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה