זצ״ל שאולי הרב ע״ש מדרש בית במשקה שטיבולו לדבר ידיים נטילת
1) קטו. פסחים
צריך במשקה שטיבולו כל אושעיא רבי אמר אלעזר רבי אמר
ידים. נטילת
רש״י
- ידיים נטילת צריך הפוסל וכל שניות שהידיים המשקין, משום
משקין מטמא. בתרומה
2 ) כל )(ד״ה פסחים תוספות
נטילה… צריך במשקה שטיבולו כל על לברך דאין נראה זה ולפי
ערך בן ר''א דברי לשמוע מצוה הכא דליכא כיון נטילה אותה עצמנו מלטמאות נזהרין אנו שאין אנן וכ''ש קו.) דף (חולין
והמברך נטילה לאותה צריכין אנו ואין טמאין אוכלין ומלאכול
ברכה מברך זה הרי לבטלה על שצריך כתיב סדרים ובכל
כדפרישית נראה ואין לברך: הנטילה
3 א-ב הל' פ״ו ברכות הלכות )רמב״ם
יָּדַיִם נְּטִילַת [א] צָּרִיְך הַמֹוצִיא עָּלָּיו ן שֶׁמְּבָּרְּכִי הַפַת הָּאֹוכֵל כָּל א יָּדָּיו שֶׁאֵין פִי עַל וְּאַף חֻלִין פַת שֶׁהִיא פִי עַל וְּאַף וָּסֹוף. תְּחִלָּה וְּכֵן יָּדָּיו. שְּתֵי שֶׁיִּטל עַד יֹאכַל לֹא טֻמְּאָּה לָּהֶׁן יֹודֵעַ וְּאֵינֹו מְּלֻכְּלָּכֹות
תְּחִלָּה יָּדַיִם נְּטִילַת צָּרִיְך: קִין שֶּׁטִּבּולֹוּבְּמַש דָּבָּר ְּכָּל
ב לִתְּפִלָּה [ב] שְּמַעּבֵין לִקְּרִיאַת לַאֲכִילָּהּבֵין יָּדָּיוּבֵין הַּנֹוטֵל כָּל שֶּׁזֹו יָּדָּיִם. נְּטִילַת עַל וְּצִּוָּנּו קִדְּשָּנּוּבְּמִצְֹּותָּיו אֲשֶׁר תְּחִלָּה מְּבָּרְֵך
(דברים שֶּׁנֶׁאֱמַר מֵהֶׁן לִשְּמֹעַ הַתֹורָּה מִן שֶּׁנִצְּטַּוֵינּו חֲכָּמִים מִצְּוַת
יז- )יא יֹורּוָך אֲשֶׁר הַתֹורָּה פִי …''עַל
(קנח יוסף בית ) ד,
בפ״ו הרמב״ם דעת נראה וכן שמברכין (ה״א) ברכות מהלכות שמברכין כשם במשקה שטיבולו דבר לאכילת ידיים נטילת על
פת. לאכילת
4 ) (קנח )טור
ו ידיו, את ליטול צריך פת כשאוכל דוקא לאו דבר לכל אלא
ידיים נטילת צריך במשקה. שטיבולו
פסח הלכות (תעג, )טור
כתב מרוטנבורג המהר״ם אבל זו. נטילה על לברך צריך דאף לא כן ועל במשקה שטיבולו לדבר נטילה צריכים אין שהאידנא
הסדר בליל הראשון טיבול על נטילה על מברך. היה
5 ) ד סעיף קנח סימן חיים (אורח ערוך )'שולחן
שֶׁסִימָּנָּם: ן מַשְּקִי מִשִבְּעָּה שֶּׁטִּבּולֹוּבְּאֶׁחָּד דָּבָּר אֹוכֵל אִם
יָּ''ד דָּ''ם ''ט ַשָּח
(: דְּהַיְּנּו, יַיִן, דְּבַש שֶׁמֶׁן, טַל, חָּלָּב, מַיִם )דָּם,
נְּטִילָּה צָּרִיְך שְּקֶׁה, הַמ נֹוגְּעֹותּבִמְּקֹום יָּדָּיו אֵין וַאֲפִלּו נִתְּנַגֵב, ַוְּלֹא
ּבְּלֹא. ּבְּרָּכָּה
אֵינֹו וַאֲפִלּו הגה רֹאש רַק מְּטַּבֵל יִּטֹלּבְּלֹא הָּכֵי אֲפִלּו הַפְּרִי, אֹו הַיֶׁרֶׁק
יֹוסֵף (ּבֵית.)ּבְּרָּכָּה
6 ) (ס״ח אברהם )מגן
דהעולם בפכ״ה) (סמ״א חמודות הלחם כתב ליטול שלא נוהגים שיסמוכו מה על להם ויש כלל, במשקה שטיבולו לדבר, ידיהם
דבר עמא מאי חזי ופוק כן סוברים שהתוספות. כיוון
7 ) יא ס״ק היטב בבאר (מובא יח סימן יוסף )מטה
העולם מן הנעקר ידיים בנטילת המזלזל מכלל הוא דהמיקל
הרע למנהג י. חוש ולא בדבר יזהר שמים ירא כן על נידוי, וחייב
8 הגר״א )באור
כל אבל זו נטילה א״צ דהאידנא דס״ל שם תוס' ברכה. בלא פת כמו נוהג האידנא שגם הסכימו הפוסקים ורוב הגאונים
. עיקר וכן ברכה וצריך
9 ) ברורה משנה כ )(ס״ק
– ברכה בלא דסברי ראשונים מקצת יש כי חכמים הצריכו שלא
שהיו בימיהם אלא קה במש שטיבולו לדבר ידיים נטילת
בטהרה, אוכלים ולכך מתים, טמאי שכולנו עכשיו כן שאין מה
להקל ברכות שספק ידיים" נטילת "על יברך. לא
ו דהעולם חמודות הלחם בשם הביא אברהם במגן הנה נוהגים מקצת על היינו שיסמוכו, מה על להם ויש ליטול שלא
הנ״ל, הראשונים אחרונים הרבה אבל בדבר מאוד החמירו בזמן גם מדינא נטילה דצריך הפוסקים כרוב דהעיקר וכתבו
, הזה הגר״א בביאור ועיין בזה מאוד והחמיר כן, דעתו שגם
על לברך, נוהגים אין דהעולם אף ולכן זה על לברך צריך, שאף נטילה בלי לאכול להקל אין פנים. כל נטילה דיני כל לזה וצריך
לפת. כמו שאין פשוט לי נראה מכזית בפחות מקום ומכל
מקילים אחרונים הרבה בפת דאפילו כלל, בזה. להחמיר
שמב– עמ' (ח״ב תשובות )פסקי הרב רבינוביץ שמחה
למעשה לנהוג יש וכן נוהגים היו וכן חכמים, לתלמידי ובפרט קושי להם וכשהיה זו, נטילה על מאוד להקפיד ישראל גדולי או במשקה שטיבולו דבר מלאכול נמנעים היו ידיהם ליטול לנהוג אחד כל יכול וכן במזלג, או בכף אותו לאכול נזהרים שהיו אמור זו נטילה על שגם שכתבו ויש יוהרא, משום בה ואין
הבטחת פת של לנט״י שאמרו כפי. השפע
10 ) ו סעיף תעג סימן חיים (אורח ערוך )'שולחן
וְּיִקַח הַּנְּטִילָּה, עַל יְּבָּרְֵך וְּלֹא רִאשֹון טִּבּול לְּצֹרְֶׁך יָּדָּיו נֹוטֵל פְּרִי מִכַּזַיִת, ּומְּטַּבְּלֹוּבְּחֹמֶׁץ, ּומְּבָּרְֵךּבֹורֵא פָּחֹות (יח) מֵהַכַרְּפַס
אַחֲרָּיו מְּבָּרְֵך וְּאֵינֹו. אֹוכֵל, ו ְּהָּאֲדָּמָּה
11 ) סק״ו (תע״ג )ט״ז
ידיהם ליטול נזהרים שאינם לאותם מגולה, תוכחה, מכאן נשתנה דמה השנה. ימות בכל במשקה, שטיבולו דבר לצורך
הלילות מכל הזה. הלילה על זו, בלילה טפי עצמו לטהר בא ואם כאן שאין אלא התשובה, בימי כן גם להזהר ליה הוי פנים כל
מדותיהם להשוות מדקדקים ואינם זהירות חסרון. אלא
12 ) ריישר יעקב הרב כח- ס״ק (תעג, יעקב )חק
הסדר בליל ורק במשקה, שטיבולו לדבר ידיו ליטול צריך אין
כן נוהגים התינ שיראו כדי. וישאלו וקות
13 ) ג )סעיף, קנח הרב שו״ע (
במדינות המון רוב נהגו לא אלו דבר כל ל ידיהם ליטול העם
. מעשה) ואנשי חסידים איזה במשקה(זולת, שטיבולו
14 ) ד אות לו (כלל אדם )חיי
נוגע אינו אם ואפילו לח, עדיין והוא במשקה שטיבולו דבר
נוהג כשהיה המשקה, במקום נטילת צריך היה וטהרה טומאה
עכשיו אך מדינא, ידיים בזה להקל נוהגים. העולם אבל ירא כל
יברך לא ספק ומכח ידיו, ויטול בזה יזהר. שמים
15 ) ערוך– שולחן קיצור יז סעיף מ (סימן גאנצפריד )הרב
וַעֲדַיִן הַמַאֲכָּל עַל מַשְּקֶׁה שֶּׁבָּא אֹו שֶּׁטִּבּולֹוּבַמַשְּקֶׁה, דָּבָּר הָּאֹוכֵל הַמַשְּקֶׁה נֹוגֵעַּבִמְּקֹום אֵינֹו שֶׁהּוא פִי עַל אַף הַמַשְּקֶׁה, מִן לַח, הּוא
. יִם יָּד נְּטִילַת עַל יְּבָּרְֵך לֹא רַק תְּחִלָּה, יָּדָּיו לִּטֹול צָּרִיְך מָּקֹום ָּמִכָּל עַל לְּהַחְּמִיר לֹו יֵש שָּמַיִם יְּרֵא כָּל אֲבָּל זֶׁה. מְּקִלִיןּבְּדָּבָּר וְּהַרְּּבֵה
. עַצְּמֹו
16 ) ה- סעיף קנח השולחן(סימן ערוך )ו
סעיף ה… לטיבולו ידיו ליטול הזה בזמן כלל חיוב אין זו ולדעה כתב וכן בטהרה. שאכלו הקדמון בזמן רק אינו וזה במשקה,
ב לקמן הטור להדיא תע״ג סימן ומטעם מרוטנבורג הר״ם. בשם
בזה. האידנא מקילים זה
סעיף ו… במשקה– טיבול מין כל ועל מפני ברכה, בלא יטול
שנתבארו. הדעות חילוקי
דהעיקר לבאר שהאריכו הגדולים מן ויש שזהו ראשונה, כדעה י״ב קטן סעיף (הגר״א לברך וצריך והרמב״ם, הגאונים.)דעת
מכל במשקה, בטיבולו הנזהרים אותם דגם כן, המנהג ואין ברכות וספק ידים". נטילת "על שיברכו שמענו לא מעולם מקום
, להקל כלל. בזה נזהרין אין העולם שרוב בדבר גם ומה
17 ) - אויערבך זלמן שלמה הרב פ״ט (מועדים שלמה הליכות
רנג )עמ'
שבזמן סוברים ויש הואיל במשקה, שטיבולו לדבר זו בנטילה
ימות כל בה קל לה נהגו וטובים ורבים כלל, חיוב אינה הזה אף הטבעות הסרת על בה להקפיד הנשים להצריך אין השנה,
הסדר. בליל
במשקה שטיבולו לדבר ו לז בנטילה להקל יש וכן הערה186: אכילת (כגון במשקה טיבולו שאין אחר למאכל כטפל כשאוכלו ראה טפל, משום המלפפון על מברכים שאין מלפפון עם קוגל דהטפל הסוברים דעת על ולסמוך סז) הערה סכ״ב פנ״ד שש״כ
העיקר בברכת שנכלל ולא מברכה לגמרי. פטור
18 – רבנו אורחות ) ריט עמ' ח״ג
רטיבות עליהם ויש מהמקרר ובשר ופרות ירק שהוציאו באופן ידיו ונטל במשקה טיבולו משום לחשוש קנייבסקי הגרי״י נהג
. עליהן - במשקה שטיבולו "דבר י״א בס״ק הביא והמשנ״ב "(הואיל
ובשר ופרות ירק )אפי'
19 יג סי (ח״ח ישראל אבן ))
אל מים על אין בוודאי. ידים נטילת צריך ואין משקה שם ו
20 ) פרשת ראשונה (שנה חי איש בן
טז סעיף טהרות, )תזריע המשקים מן במשקה שטיבולו דבר האוכל כגון או טומאה שמקבלים הנזכרים לח הוא ועדין המאכל על מהם, שנשפך
המשקה, במקום נוגע אינו שהאוכל אע״פ ידיו ליטול צריך כף, ע״י האוכל ואפילו ידיים נטילת "על יברך לא אבל,"תחילה, בנוטל דווקא אלא ברכה חז״ל תיקנו דלא
פת לאכול. ידיו
2 2 מלכה- משה הרב ) המים מקוה שו״ת
לא עמוד )(ח״ה
דבזמן על וסומכים בזה נזהרים אין הזה חכמים הצריכו שלא ראשונים מקצת אלא במשקה שטיבולו לדבר נטילה מה בטהרה, חולין אוכלים שהיו בימיהם והגם מתים, טמאי שכולנו עכשיו כן שאין זה כל עם בדבר החמירו אחרונים שהרבה שירצה ומי לזה, לחוש שלא כבר נהגו
טוב ברכת עליו תבוא. להחמיר
24 מהדו״ב דפסחא (אגדתא מהרי״ץ,)
יט עמ' קאפח הרב )מהדורת
לדבר ידים נטילת על לברך מנהגינו וכן הרמב״ם כסברת במשקה שטיבולו משה בברכת (מובא התכאליל. בכל הוא
. רז )עמ'
21 ) יוסף– עובדיה הרב עולם הליכות
של- עמ' (ח״א )שלא ממשקים במשקה, שטיבולו דבר האוכל חלב שמן, דבש, (יין, ד״ם שח״ט י״ד, שסימנם ואפילו במשקה, נוגע אינו אפילו מים), דם, טל, אכילתו קודם ידיו ליטול צריך כף, ידי על, אוכל שיש כיוון ידיים", נטילת "על יברך לא אבל פי על ואף נטילה. צריך שאין שסוברים פוסקים
יברך לא מקום מכל ידיו, ליטול חייב שלהלכה להקל ברכות שספק הנטילה. על פחות אוכל אם אבל כזית, כשאוכל זה וכל כלל ידיים נטילת צריך אין הדין מעיקר. מכזית, ידיו ויטול לעצמו יחוש שמים ירא כן פי על ואף ספק בצירוף אבל מכזית. פחות כשאוכל אף
גע נו אינו או מבושל, המשקה אם וכגון נוסף, או מרק, בתוך עוגה המטבל כגון במשקה, בידו ואפילו ידיו. ליטול צריך אין כף, ע״י שאוכל וגם מבשול במשקה מטבלו אם כזית כשאוכל צריך אין כף, ע״י שאוכל כגון במשקה, נוגע אינו
מחמרינן לא חומרי דתרי ידיו, . ליטול
23 ) - משאש שלום הרב ומגן שמש שו״ת
ח״ב העולם מנהג באמת הוא כן ג אות מה סימן: איזה זולת קה, במש שטיבולו לדבר נוטלין שאין היום מכלל זה עושין פסח בליל ורק מעשה, ואנשי חסידים (מובא יוסף המטה שכתב למה לחוש ואין השינויי, כיוון ח״ו. העולם מן נעקר דהמיקל קנח) בבאה״ט
בדבר קילים המ ואחרונים ראשונים עולם גדולי שיש להו לימטי ולא כלל, נטילה א״צ דהאידנא וסוברים
כלל נזק. שום לא סימן ח״ד: אחת בעיר רק לא הזה, דהמנהג הרי כמה מזה כן נוהגין העולם בכל אלא אחת, במדינה או מש״כ ידוע וכבר חסידים, איזה זולת קדומים דורות
הפוסקים כמה שיש בזה שכן וכל, הלכה מבטל דמנהג
טעם נתנו דור, אחר דור תורה, מגדולי ים פוסק על מחמירים מעשה ואנשי שחסידים אלא למנהג, צעקו הפוסקים מן והרבה ברכה. בלא ונוטלים עצמם מי ואין מכללם, עולם הליכות בעל והראש״ל זה, על שיסמוכו מה על להם שיש למקילין הנח ולכן. שישמע,
מי על להם ומצאתי העולם כל על שהלצתי לי ותיתי בלא ליטול עצמו על להחמיר שירצה ומי לסמוך,
ברכה עליו תבוא במשקה, שטיבולו לדבר. ברכה
25 ) צובירי– יוסף הרב יוסף ויצבור שו״ת
ג סימן ראשון פרק (ח״ב )'בר כוונה תוך זו הלכה העלה הרמב״ם רבנו חוליהן אוכלים עוד שהיו הקדום הזמן על
יודה הרמב״ם אף בזמנינו אולם בטהרה, נטילת טעון אינו במשקה שטיבולו שדבר
כלל. ידיים ומצה חמץ שבהלכות משה, הברכת (ומקשה
הרמב״ם כותב א, ו) הל': (פ״ח, מְּבָּרְֵך כְָּך וְּאַחַר
הרב כמו ואם ", יָּדָּיו וְּנֹוטֵל יָּדַיִם נְּטִילַת עַל מנהג על ב ושו שוב חוזר הרמב״ם מדוע צובירי,
שאי קדום. בימיו) נוהג נו
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה