השבת את דוחה נפש? איזו
הרב אבינדב אבוקרט, רב קהילת ״אבני החושן״ כז מר, גבעת שמואל
---
**שמות לד**
״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם, כִּי כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה יוּמָת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. ״
---
**משך חכמה**
לא לפלא יהיה, הלא השבת גופיה נדחית מפני פקוח נפש אחת מישראל, והרי היא קלה, אף דאמר דקרא פשטא נראה דלא מפני.
ומי שעובר על ספק פקוח נפשו של אדם — נהרג ונסקל? אכן באמת השבת נדחית מפני נפשו של ישראל — כי אם אין ישראל, ליכא שבת בעולם, ומי יעידו על שביתות השם ועל קדמותו ממעשיו בעולם?
אכן, אם הישראלי לא שמר את השבת — הוא גרוע ונבזה אף מן הבהמה, וזה כפרתו, ונסקל. ואם אינו נסקל — נפשו נכרתת מן הקשר האמיץ אשר קשורה כנסת ישראל בד בבד בתורתו, ומיתתו טובה גדולה לו.
וזה שאמר ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם״ — היינו שהיא נתונה לכם, ואתם העיקר והיא הטפילה, ועושין כל צרכיהם בחולי שיש בו סכנה בשבת. כי אם אין ישראל — מי המה המקדשים? ״מֹות יוּמַת מְחַלְלֶיהָ״ — ואעפ״כ, כי המחללה נשפל ממעלתו וחלל ברית קודש שהיה בינו ובין השם, ומיתתו טובה גדולה לו, הוא לאו קיימא בר.
ופוק חזי, כי בכל חייבי מיתות רובם — ע״ז, עריות, רציחה — שבכולם אין מתרפאין מהם, לכן לא הזכיר זה הענין רק בשבת. ומצאנו מזה גדולה לראב״ש שהרודף אחריו לחלל שבת — מצילין אותו בנפשו, אעפ״י שההורגו יחלל שבת בהריגתו, היינו שהרודף הזה הוא רודף לחלל שבת ולחלל שמו יתברך, ובמרד ובמעל ובשקר ובעדות ההורגו. אבל הוא אינו רק הזדון והשקר בעדותו של השי״ת, כדי שיתקדש שמו יתברך, ולכן הוא כחול לכל דבר שהוא לחולה שבת, וחילול שבת כדי שיתקדש שמו יתברך — ישראל הם המקדישים, המעריצים ומודיעים קדמותו בעולם והשגחתו, והמציאו הנבראים שמו יתברך ע״י ישראל במכוון.
---
**יומא פה א**
רבי יונתן בן יוסף אומר: ״כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם״ (שמות יד) — היא מסורה בידכם, ולא אתם מסורים בידה.
רבי שמעון בן מנסיא אומר: ״וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשֹׂות אֶת הַשַּׁבָּת״ (שמות טז) — אמרה תורה: חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה.
שמואל אמר: התם הואי, אי הוה אמינא מדידי עדיפא — אמר רבי יהודה אמר שמואל: ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם״ (ויקרא יח ה) — ולא שימות בהם.
רבא אמר: לכולהו אית להו פירכא, בר מדשמואל דלית ליה פרכא.
---
**ירושלמי שבת טו ג**
רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן: שבתות וימים טובים ניתנו לאכילה ולשתייה בלבד.
רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא: שבתות וימים טובים ניתנו לעסוק בהן בדברי תורה בלבד.
---
**אור החיים שמות טז**
ואומרו ״וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ — מהם לבל ימות, פירוש לצד אזהרת שבת אלא ״אֶת הַשַּׁבָּת״. הטעם פירוש ״לַעֲשֹׂות אֶת הַשַּׁבָּת״ — אני מתיר לך טעם מה כלום, הוא לחלל שבת עליו ״לְדֹרֹתָם״ — כדי שישמור שבתות הרבה. חלל עליו שבת אחת, אבל ״עכו״ם שאינם בני שבת״ — לא.
או ירצה על הדרך הזה: אימתי אמרתי לך לשמור איש ישראל — פירוש באדם שישנו לעשות שבת, ואפילו בערך כבוד שבת, דאי קא ו שו בגדר לעמוד לעשות לא יקום ולא יגיע. אבל מי שלא יועילו אלו לשעות או לימים לשומרו — יחלל עליו שבת.
---
**ביאור הלכה שכט**
לדינא לא תלוי כלל במצות, דאין הטעם דדחינן מצוה אחת בשביל מצות הרבה, אלא דחינן כל המצות בשביל חיים של ישראל. ולפ״ז ברור דאפילו קטן מרוצץ נמי מחללין.
אעפ״י שלא יתודה ולא ישמור שבתות ולא יבוא לכלל… ודע עוד דה״ה דה״ה גדול חרש, ונמי גוסס ושוטה. וכמו אלו מחללין עליו בפקוח הגל, או אם אומר רופא שסממנים לו יועילו להאריך רגעי חייו.
---
**משנה תורה שבת ב ג**
ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה, שנאמר ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם״ — ולא שימות בהם. הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם.
ואלו האפיקורוסים שאומרים שזה חילול שבת ואסור עליהן, אומר הכתוב: ״גַּם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָהֶם. ״
---
**משנה תורה מילה יח א**
אין מלין אלא ולד שאין בו… שום חולי סכנת נפשות, שסכנת נפשות דוחה את הכל, ואפשר למול לאחר זמן ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם.
---
**משנה תורה ממרים ב ד**
כשם שהרופא חותך ידו או רגלו של זה כדי שיחיה כולו, כך בית דין מורין לעבור על מצוות מקצת בזמן מן הזמנים, כדי שיתקיימו כולן כדרך שאמרו הראשונים: חכמים חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה