תצוה פב

הוצתשפ״ב תשרפת | א

שליט״א פרידמאן פנחס ר' הרה״ג

תשפ״ב תצוה פרשת

יעקב אמר חנם על שמא סבור את לי, בכורתך את שהיה אלא לאו, הבכורה, את לו ימכור שהוא לעשו היה שלא מפני יכול היה ולא להקריב מבקש יעקב הזאת, הבכורה מן מבקש אני מה עשו אמר בכור,

וגו'". למות הולך אנכי הנה לב) (שם שנאמר

שכתוב מה כי המדרש, מדברי למדים נמצינו הדעת עץ באכילת וחוה אדם שחטאו אחרי ולאשתו לאדם אלקים ה' "ויעש עדן: מגן ונתגרשו לאדם שעשה בזה הכוונה וילבישם", עור כתנות שכתוב מה זה [ולפי כהונה בגדי שמונה הראשון בקדושת נכללה היא שגם לומר צריך "ולאשתו",

אדם]. שלבש הכהונה בגדי

ג בראשית (פרשת בחיי -רבינו מדרש מביא כא) המדרש דרך "ועל נאה: רמז כך על ומוסיף זה הכא כתיב הלבישם, גדולה כהונה בגדי וילבישם, כי וידוע כתנות. וילבישם התם וכתיב וילבישם ויעש של בכתוב וכן שמונה, היו גדולה כהונה בגדי וילבישם, עור כתנות ולאשתו לאדם אלקים ה' (שם): הטורים" "בעל כתב וכן הן". תיבות שמונה הכא, וילבישם], [תיבת במסורת ב' "וילבישם, שעשה מלמד כותנות, וילבישם אהרן גבי ואידך בזה תיבות וח' כהונה… בגדי הראשון לאדם הקב״ה

כהונה". בגדי ח' כנגד הפסוק

שמונה כנגד כהונה בגדי הלאו עץ של מצוותהדע ושבע ת נח בני

(פרק העולה" ב״תורת הרמ״א לדברי נחזור לאדם הקב״ה שהלביש הענין שם שמבאר מב), מצוות שמונה כנגד כהונה, בגדי שמונה הראשון נח בני מצוות שבע על בנוסף כי בהן, שנצטווה שמינית במצוה נצטווה הרי בהן, נצטווה שכבר מצוות, שמונה הן והרי הדעת, מעץ לאכול שלא

קדשו: בלשון הדברים הנה

מצוות שמונה נגד היו גדול כהן בגדי שמונה "כי אותן, וקיים וחזר שחטא, קודם האדם שנצטווה

עד הנמשך דרכינו לפי אלך, בתומי אני "הנה נתייסדו כולן ועבודותיו, המקדש ענין כל כי הנה, השם אשר הנמשך, וקיומו העולם חידוש סוד על בא ולזה בראשית, מעשה יום בכל מחדש יתעלה להורות המקדש בבית בבגדיהם כהנים עבודת ענין המשונין מלבושיהם מצד כי ההוה, ועל העבר על אדם בענין העולם בבריאת שעבר מה על מורים היו גדול כהן במדרגת העם שאר לערך שהיה הראשון,

הכהנים. שאר לערך

שנאמר כמו גדולה, כהונה בבגדי מלובש היה ולזה ג (בראשית ואשתו אדם -בענין לאדם ה' ויעש כא) בגדי במדרש ואמרינן וילבישם, עור כתנות ולאשתו וכתיב וילבישם הכא כתיב הלבישם, גדולה כהונה ח (ויקרא -התם המדרש, עכ״ל כותנות, וילבישם יג) לכבוד אחיך] לאהרן קודש בגדי [ועשית כאן ונאמר לבושין עור כתנות אונקלוס תרגום ושם ולתפארת, ענין כי ובהיות ולתפארת… לכבוד עצמו והוא דיקר, הכהן להיות המצוה היה הראשון, אדם נגד גדול כהן בצלם כי ובמראה, ובעושר, בכח, בנוי, מאחיו, גדול

האדם". [את] עשה אלקים

הראשון שאדם במדרש הדברים מקור והנה כך ואחר גדולה כהונה בגדי ולבש היה גדול כהן

ד (במדב״ר אחריו הבאים לדורות ח): -מסרם

היה הראשון אדם עולם של ברייתו "מתחילת

(תהלים שנאמר קרבנו שקירב וכיון עולם, של בכורו -סט בגדי לבש מפריס, מקרין פר משור לה' ותיטב לב) ולאשתו לאדם אלקים ה' ויעש שנאמר גדולה, כהונה הבכורות והיו היו, שבח בגדי וילבישם, עור כתנות שת לשת, מסרן אדם שמת כיון בהם. משתמשין מת לנח… מסרן מתושלח שמת כיון למתושלח, מסרן והקריב, לאברהם… ומסרה שם מת לשם… ומסרן נח

כב (בראשית בנו. -שנאמר תחת לעולה ויעלהו יג)

ומסרה יצחק עמד ליצחק, ומסרה אברהם מת שנטלה מוצא שאת אלא היה, בכור יעקב וכי ליעקב, כה (שם לו אמר בערמה, עשו מן -יעקב כיום מכרה לא)

טוב, מה בעתו דבר תצוה פרשת בפרשתנו לעשות רבינו למשה הקב״ה שצוה במה להתבונן שילבש קודש, בגדי שמונה הגדול הכהן אחיו לאהרן ארבעה המקדש, בבית העבודה בשעת אותם ואילו הגדול, לכהן רק מיוחדים היו הללו מהבגדים שלבשו הכהנים, לכל מיועדים היו הארבעה שאר

כח (שמות העבודה את שעשו בשעה ב): -אותם

לכבוד אחיך לאהרן קודש בגדי "ועשית אשר לב חכמי כל אל תדבר ואתה ולתפארת, לקדשו אהרן בגדי את ועשו חכמה, רוח מלאתיו ואפוד חושן יעשו, אשר הבגדים ואלה לי, לכהנו בגדי ועשו ואבנט, מצנפת תשבץ וכתונת ומעיל הכתוב ומוסיף לי". לכהנו ולבניו אחיך לאהרן קדש אל בבואם בניו ועל אהרן על "והיו מג): (שם להזהיר ולא בקדש לשרת המזבח אל בגשתם או מועד אהל

אחריו". ולזרעו לו עולם חוקת ומתו, עון ישאו

גדול "כהן עא:): (יומא במשנה כך על שנינו בכתונת בארבעה, וההדיוט כלים, בשמונה משמש גדול כהן עליו מוסיף ואבנט, ומצנפת ומכנסים הדיוט כהן בגדי ד' וציץ". ומעיל ואפוד חשן לבן", בגדי "ד' ובראשונים הקדוש בזוהר מכונים בגדי ד' ואילו לבן, פשתן שהוא מבד עשויים היו כי משוזרים היו כי זהב", בגדי "ד' מכונים גדול כהן

זהב. של בחוטים

נמס גדולה כהונה לאהרבגדי ןרו אדם כנגד אשוןרה גדול כהן שהיה

צדיק של מקחו וללבן לברר ברצוננו זה, במאמר הרמ״א הגדול הפוסק עולם של מאורו שגילה מה - "תורת הקדוש בספרו זי״ע איסרליש משה רבי הענינים כל עבודה בדרך שם שמבאר העולה", כל וכן הכלים, וכל המדות כל המקדש, בבית שהיו ובימים בשבתות החול, בימי שהקריבו הקרבנות שמונה על המדבר הפרק את פותח הוא וכך טובים,

מא): פרק ב (חלק גדולה כהונה בגדי

הקדוש והשל״ה הרמ״א של הנפלא השילוב כהונה בגדי שמונה לבש הגדול הכהן אהרן עור מכתנות הראשון אדם של הכהונה בגדי לתקן

השילוב הנפלא של והשל״הרה מ״א הקדוש ןראה הכהן לבש הגדול שמונה כהונה בגדי קןתל בגדי הכהונה אדם של מכרה עותנותאשון ר

הוצתשפ״ב תשרפת | ב

[ומציין תשובה ועשה שחטא לאחר בהן ונתלבש הראשון אדם כי יח:) (עירובין בגמרא שמבואר למה על לכפר כדי שנה ק״ל והתענה גדול חסיד היה שנאמר מה הן אלו מצוות ושמונה שחטא]… מה ב -(שם עץ מכל לאמר האדם על אלקים ה' ויצו טז) שלא שציווהו אמת שהפשט וגו', תאכל אכל הגן מצוות בז' נצטווה ועוד ורע, טוב הדעת מעץ לאכול נו:) (דף סנהדרין במסכת ז״ל שדרשו כמו נח, בני זרה, עבודה והם וגו', אלקים ויצו של זה ממקרא דמים, ושפיכות עריות, וגילוי ודינין, השם, וברכת

החי… מן ואבר וגזל,

אלו מצוות נקראו למה לך יתבאר זה פי ועל בני מצוות שבע נקראו ולא נח, בני מצוות שבע נצטווה האדם כי בהן, נצטווה שאדם מאחר אדם, שבעה, אלא לדורות נשארו ולא מצוות בשמונה בנח תלאן באדם, לתלותן אפשר היה שלא ומאחר

המבול". אחר הראשון האב היה שהוא

שהקב״ה הרמ״א, שביאר במה להעיר ויש כהונה בגדי שמונה הראשון אדם את הלביש כל את ושמר תשובה שעשה להורות כדי גדולה, הציווי שהרי עליהן, שנצטווה המצוות שמונה יכול היה לא כבר הדעת מעץ לאכול שלא השמיני את שם והניח עדן מגן גירשו הקב״ה כי לשמור, שלא נמצא עדן, לגן יכנס שלא לשמור הכרובים ואיך עדן, בגן שהיה הדעת מעץ לאכול יכול היה

המצוות. שמונה כל את ששמר לומר שייך

לעשות זכה הראשון שאדם כוונתו לבאר ונראה פו:) (יומא בגמרא שנינו כך שעל מאהבה, תשובה כזכיות, לו נעשות זדונות מאהבה תשובה שהעושה החטא כי הדעת בעץ חטא לא כאילו נחשב זה והרי הקב״ה החזירו לא זאת כל עם אך למצוה, לו נהפך כבר כי המיתה, גזירת ממנו ביטל ולא עדן לגן רק ביטול לו שאין הקדמוני הנחש זוהמת בו שלטה

הנחש. של לחמו שהוא בעפר

מה זה לפי שמבאר הרמ״א לדברי נחזור כהונה בגדי שמונה הגדול הכהן אהרן שלבש על ולתפארת, לכבוד הראשון אדם שלבש אלו

(חבקוק שכתוב מה לח.) (ב״ק בגמרא שדרשו מה פי -ג ראה גּוֹיִם", וַיַּתֵּר רָאָה אֶרֶץ וַיְמֹדֶד "עָמַד ו): נח בני מצוות שבע האומות קיימו שלא הקב״ה שכר עליהם מקבלים שאינם להם, והתירן עמד לפי מצווים. שאינם כמי אם כי ועושים כמצווים

קדשו: בלשון מבאר הוא זה

בגדים בשמונה מלובש הכהן היה "ולכן [ישראל] שמקיימים להורות כלומר אלו, ובזה אדם, בהן שנצטווה השמונה אלו המצוות יתעלה… השם לפני לטובה ישראל זכרון עולה רצו שלא המצוות אלו מקיימין שישראל

נקרא לכן הרחמים, במדת בניה על כאם ישראל ב השירים (שיר הכתוב מלשון שהוא -"ציץ" "מציץ ט):

קדשו: בלשון הדברים הנה החרכים", מן

כהונה, בגדי שמונה מכלל הוא הציץ "והנה חז״ל שיזכירו ומה תכשיט, הוא אבל בגד ואינו הרוב, אחר הולכים הם כהונה בגדי שמונה תמיד מתלבש גדול שהכהן בגדים הם מהם השבעה כי והציץ רקיעים… שבעה כנגד הם כי והבן ודע בהם. על וירמוז כולם, על עליון הוא שבראשו זהב של מה (תהלים עליה שכתוב המדה -כולם כבודה כל יד) שבה לבושה… זהב ממשבצות פנימה מלך בת ציץ, לשון וזהו ישראל, על משגחת הרחמים

החרכים". מן מציץ מלשון

היות כי בזה, הענין לומר יש דברינו לפי הארץ, מן השכינה נסתלקה הדעת עץ שבחטא

יב (ב״ר במדרש -כמבואר (בראשית הפסוק על ו) -ג לרוח בגן מתהלך אלקים ה' קול את "וישמעו ח): מקפץ מתהלך אלא כאן כתיב אין מהלך היום… שחטא כיון היתה, בתחתונים שכינה עיקר ועולה, הראשון". לרקיע שכינה נסתלקה הראשון אדם הגדול הכהן צריך היה זה ענין על לכפר כדי לכן ובזכות ה', שם עליו חקוק שהיה הציץ את ללבוש

בישראל. שכינתו את הקב״ה השרה זה

השם המפורש על חקוק היה הציץ

מהתל קן רשכפ הנחש בשם הוי״ה

חקוק שהיה הטעם בזה לבאר דרכי חשבתי "ופתחת שכתוב: כמו לה'", "קודש הציץ על נפלא יסוד פי על לה'", קודש חותם פיתוחי עליו סופר" ה״חתם מרן של הטהורה ממשנתו שלמדנו שמבאר האשה), ותרא ד״ה ט. בראשית (פרשת זי״ע הראשון "אדם לח:): (סנהדרין בגמרא ששנינו מה ג (בראשית שנאמר היה, -מין אלקים ה' ויקרא ט) מתפלא לבך". נטה אן איכה, לו ויאמר האדם אל הראשון אדם על לומר ראו מה סופר", ה״חתם

מין. שהיה חריף כך כל דבר

: מדרש "ויעש ולאש לאדם אלקים כתה' עותנותו וילבישם״ר.

לאדם עשה הקב״ה ורבכו עולם של גדולה כהונה בגדי

רבינו ובעל בחיי: יםרהטו שמונה ישתיבות בפסוק "ויעש כנגד וגו' לאדם" אלקים ה' שמונה כהונה בגדי

תרות אה לבשרהעולה: ן שמונה כהונה בגדי אדם שלבש אשוןרה

מצוו ז' כנגד ת והאיסו נח מעץרבני לאכול תהדע

הציץ שלבש מצחו על גדול הכהן עליו חקוק שהיה השם הוי״ה הוא

ל קןתכדי רהאיסו אכיל עץתשל תהדע

לטובה ישראל זכרון זה ידי ועל לקיימן, האומות יתעלה, השם לפני עולה לרעה האומות וזכרון כח (שמות נאמר -ולזה שמותם את אהרן ונשא ל) מקיימין שישראל המצוות כי להיות לזכרון,

הבגדים". אלו ידי על נזכרים

עם הציץ השם המפורש

עץ חטא כנגד תהדע

למה תבלין להוסיף נראה מאריה קמי כעבדא שמונה לבש הגדול הכהן אהרן כי הרמ״א, שחידש המכוונים הראשון אדם שלבש גדולה כהונה בגדי שהיה הציץ כי בהן, שנצטווה מצוות שמונה כנגד החטא כנגד מכוון הוא המפורש, השם עליו חקוק

בעולם. הראשון החטא שהיה הדעת עץ של

האריז״ל רבינו מדברי הידוע פי על בזה והענין היו הנשמות כל כי כג), (הקדמה הגלגולים" ב״שער הדעת, מעץ שאכל בשעה הראשון באדם כלולות גם אלא הראשון אדם על רק לא מיתה נגזרה ולכן מוטלת ומאז בו, כלולים שהיו הנבראים כל על באכילת חלקו לתקן מישראל אחד כל על החובה הציץ, את הכהן אהרן עליו נשא ולכן הדעת, עץ עמו ואתו הראשון אדם שחטא מה על לכפר כדי

הדעת. עץ בחטא הנשמות כל

כח (שמות בפרשתנו שכתוב -וזהו "ועשית לו): קודש חותם פיתוחי עליו ופתחת טהור זהב ציץ עון את אהרן ונשא אהרן מצח על והיה לה'… מתנות לכל ישראל בני יקדישו אשר הקדשים לפני להם לרצון תמיד מצחו על והיה קדשיהם מצחו על "והיה יב.): (שבת בגמרא ודרשו ה'". לומר דקדקו ממנו", דעתו יסיח שלא תמיד, הראשון אדם שחטא כמו יעשה שלא "דעתו", אדם של הדעת את הסיח שהנחש "הדעת", בעץ

מהקב״ה. וחוה

רבינו שכתב ממה לכך סימוכין להביא ויש הבגדים, שבעה מכל למעלה היה הציץ כי בחיי, על המשגיחה הקדושה השכינה על רמז והוא

הוצתשפ״ב גת | תשרפ

עינינו את שהאיר מה פי על הענין וביאר אדם את הקב״ה שהזהיר באזהרה כי לב, לשום הקב״ה הזכיר הדעת, מעץ לאכול שלא הראשון

(שם שכתוב כמו אלקים, הוי״ה השמות שני את -ב הגן עץ מכל לאמר, האדם על אלקים ה' "ויצו טז): ממנו תאכל לא ורע טוב הדעת ומעץ תאכל, אכול

תמות". מות ממנו אכלך ביום כי

חוה את להפיל בא כאשר הקדמוני הנחש אולם כלל הזכיר ולא אלקי״ם שם את רק הזכיר ברשתו, ג (שם שכתוב כמו הוי״ה, השם -את הנחש "ויאמר א): מכל תאכלו לא 'אלקים' אמר כי אף האשה, אל אלקים שם את רק שוב הזכיר כך ואחר הגן". עץ כי 'אלקים' יודע "כי ה): (שם כפירה דברי באומרו כ׳אלהים' והייתם עיניכם ונפקחו ממנו אכלכם ביום בני את שונא אומן "כל רש״י: ופירש ורע". טוב יודעי

העולם". את וברא אכל העץ מן אומנתו,

שם כי בזה, הענין סופר" ה״חתם ומבאר שרי לשבעים גם כינוי לפעמים הוא לבד "אלקים" יח (שמות יתרו שאמר כמו -מעלה, ידעתי "עתה י): הקב״ה שאם נמצא האלהים". מכל ה' גדול כי אדם היו עלולים אלקים, בשם רק נקרא היה מעלה משרי אחד הוא שהקב״ה ח״ו לטעות וחוה ברשת בקלות נופלים והיו קנאה, בהם ששייך הדעת מעץ לאכול שלא הזהירם שהקב״ה הנחש, יהיו הדעת מעץ יאכלו אם כי הקנאה, מחמת

ורע. טוב יודעי כאלהים

באזהרתו תחילה בכוונה הקב״ה הזכיר לכן שני את הדעת מעץ לאכול שלא הראשון לאדם שהקב״ה תמיד שיזכור כדי אלקים, הוי״ה השמות כל מהוה שהוא שם על הוי״ה בשם גם נקרא על אלא נבראו לא מעלה שרי שבעים וכל הוויות, הרי כן אם עליהם, השולט העולם מלך הקב״ה ידי ברא יתברך הוא שהרי קנאה, בו שייך שלא ברור

כרצונו. להנהיגם בכולם ושולט ומחיה הכל

בכוונה הזכיר בערמומיותו הנחש אולם בדברי לפתותם כדי אלקי״ם, שם את רק תחילה

מעלה משרי אחד רק הוא שהקב״ה כפירה הנחש הפילם ובכך "אלהים", בשם הנקראים אכלכם ביום כי 'אלקים' יודע "כי באומרו: ברשתו טוב יודעי 'כאלהים' והייתם עיניכם ונפקחו ממנו כי הנה כמותו. תהיו שלא קנאה לו שיש ורע", מין הראשון "אדם ז״ל: חכמינו שאמרו זהו כן קט לרגע ח״ו להאמין הנחש ברשת שנפל היה", תוכן אלו מעלה. משרי אחד רק הוא שהקב״ה

הקדושים. דבריו

(ב״ר במדרש שדרשו מה בזה לבאר יומתק ג-כ (שם הפסוק על -ד) אל אלקים ה' "ויאמר יד): ואחד שבעים כאן ועד הספר מתחילת הנחש, ומפרש שלימה". בסנהדרין שנידון מגיד אזכרות, ע״א, שהם גדולה בסנהדרי "פירוש, משה": ב״ידי יש האמור לפי כ״ג". שהיו קטנה סנהדרי לאפוקי מעלה שרי ע' רק ישנם באמת שהרי הטעם, לבאר העולם מלך הקב״ה של רשותו תחת הנתונים בעיקר כפר שהנחש אלא כרצונו, בהם שעושה רק כן גם הוא כי אלקי״ם נקרא שהקב״ה באומרו ע״א ישנם כפירתו לפי כי נמצא מעלה. משרי אחד מדה כנגד מדה הקב״ה אותו דן לכן מעלה, שרי

ע״א. שהם גדולה בסנהדרי

מה להבין לבנו וישמח עינינו יאירו מעתה שהיה הציץ את המצח על הגדול הכהן שלבש "והיה הקב״ה: והזהירו להוי״ה", "קודש עליו חקוק "שלא ודרשו: ה'", לפני להם לרצון תמיד מצחו על הדעת, עץ חטא על לכפר כדי ממנו", דעתו יסיח ידי על ברשתו האדם את להפיל הצליח שהנחש

הוא. ברוך הוי״ה מהשם דעתו שהסיח

י כןתאיך שעשה לאדם הקב״ה אשוןרה

מעו כהונה רבגדי הנחש

שאלות כמה מלכים שלחן על להעלות והנני את הלביש שהקב״ה הרמ״א, ביאור על העולות שמונה כנגד כהונה בגדי בשמונה הראשון אדם מדוע כן אם להבין, צריך ראשית שנצטווה. מצוות מגן ונתגרש שחטא אחרי רק הקב״ה אותם הלביש

אלקים ה' "ויעש שכתוב: ממה שדרשו כפי עדן, הלביש ולא וילבישם", עור כתנות ולאשתו לאדם כשעדיין שחטא לפני כהונה בגדי בשמונה אותו

עדן. בגן היה

כי הרמ״א, שביאר מה ביאור צריך ועוד זאת שלבש הכהונה בגדי שמונה את כן גם לבש אהרן בהן, שנצטווה מצוות שמונה כנגד הראשון אדם בגדי נמסרו הנ״ל במדרש המבואר לפי שהרי לשת, מאדם לדור, מדור הראשון אדם של כהונה לשם, מנח לנח, ממתושלח למתושלח, משת ליעקב, מיצחק ליצחק, מאברהם לאברהם, משם שצוה אהרן של כהונה בגדי נשתנו במה כן אם בגדי "ועשית מיוחד: ציווי רבינו למשה הקב״ה

ולתפארת". לכבוד אחיך לאהרן קודש

הפלא לתמוה יש האמור כל על בנוסף והנה שכתוב: מה הנ״ל במדרש שדרשו מה על ופלא עור כתנות ולאשתו לאדם אלקים ה' "ויעש שמונה הראשון לאדם הקב״ה שעשה וילבישם", בזוהר שמבואר מה ידוע הלא גדולה, כהונה בגדי

פקודי בפרשת ביאור וביתר לו: , בראשית (פרשת הקדוש לבוש היה הראשון אדם של החטא לפני כי רכט:), לבוש שהוא א' באות אור" "כתנות עם עדן בגן "כתנות עם הקב״ה הלבישו החטא ואחרי רוחני,

ע'. באות עור"

צב:), נח (תיקון זוהר בתיקוני מבואר ועוד זאת היה ולחוה לאדם הקב״ה שעשה עור כתנות כי "ויעש קדשו: בלשון הקדמוני, הנחש של מהעור וילבישם, עור כתנות ולאשתו לאדם אלקי״ם ה' דחאבו ולבתר אור, כתנות היה] [בתחילה בקדמיתא משכא דאיהו מעור עור, כתנות שחטאו] [אחרי כי הנה הנחש]. של העור שהיא [מהעור דחויא" כהונה בגדי עשה שהקב״ה הדעת על יעלה איך כן

הנחש. של מהעור הראשון לאדם גדולה

רביאו השל״ה אה כי ןרהקדוש את תיקן הבגדים אדם של אשוןרה

מחתא בחדא הכל ליישב טוב דבר לבי, רחש

תורה (פרשתנו הקדוש השל״ה שהאריך מה פי על למשה: הקב״ה שצוה מה כי לבאר, א) אות אור ולתפארת", לכבוד אחיך לאהרן קודש בגדי "ועשית עץ שבחטא הראשון אדם על בכך לכפר כדי הוא קיבל זה ובמקום אור", "כתנות את איבד הדעת בגדי ללבוש אהרן נצטווה לכן עור", "כתנות הנה אור", "כתנות של הקדושה את להחזיר כהונה

קדשו: בלשון הדברים

המשכן כי תרומה, בפרשת בארוכה בארתי "כבר ומטה, מעלה וצבאיהם וארץ שמים כבריאת הוא הראשון לאדם תיקון הוא ואהרן תיקון, הוא והמשכן

ישוב י איך כןתהפליאה: לאדם עשה שהקב״ה שמונה

מ״כ כהונה עור״תנותבגדי עו רשהוא של הנחש

הקב״ה א אדםתהלביש אחרה יראשון החטא בשמונה מכ כהונה עותנותבגדי לר כדי קןת שמונה עבי תורשרשי

של״ה: הקדוש הקב״ה לעשו תצוה לאה קודש ןרבגדי

ולתפארת" "לכבוד שיהיו תבבחינ אור״תנות״כ

משה לא רבינו היה כירצ כהונה לבגדי יך לבוש היה לבן בחלוק

שהוא כאדםתנות״כ אור" לפנירה אשון החטא

ד | תשע״ב

המאמרים להורדת shvilei. com mamarim@shvileipinchas. com: לקבלת המאמרים באימייל

הוצתשפ״ב תשרפת | ד

הי״ו מהדב משפחת ע״ה- וירג׳ני בת לאה מרת החשובה האשה אמם נשמת לעילוי

כח (שמות כתיב באהרן אבל ואתה)א-שנתרחק, טז (ויקרא סוד וזהו וגו'. אהרן את אליך -הקרב וכל יז) קדמאה אדם על רומז [מועד], באהל יהיה לא 'אדם'

מועד]… באהל היה לא שלו [שהקלקול

דהיינו מעליו, עדיו הוסר האדם חטא ומכח וכתיב בע', ע׳ור בכתנות ונתלבש בא' א׳ור כתנות כח -(שמות והוצרכו כותנות, תעשה אהרן ולבני מ) נתלבש מתחילה דהיינו קודש, בבגדי להתלבש נתלבשו כך ואחר קודש, משחת בשמן גופם קדושים להיותם זרות מכלל יצאו כי קודש, בבגדי

עליון. משרתי

הנחש זוהמת מכח הראשון לאדם בא והזרות בנין שהוא החסד איש אהרן דהיינו לתיקון, וצריך הגוף קדושת בו להיות נבדל, להיות צריך העולם במלבושיו נבדל להיותו כך ואחר קדוש, גוף להיותו ולתפארת, לכבוד מיוחדים מלבושים הקדושים, נתהפך נח״ש וזוהמת בא', א׳ור כתנות מדוגמת אבנים, וי״ב המפורש שם ובו לבו, על חש״ן לטובה יצחק אברהם ושמות השבטים, י״ב זכרון וי״ב נגד השבטים וי״ב המרכבה, הן האבות כי ויעקב,

הוי״ה". שם צירופי י״ב

הטעם הקדוש השל״ה מבאר האמור פי על המקדש בעבודת לשמש יכול היה רבינו שמשה בגדי בלי אפילו לבן בחלוק המילואים ימי בשבעת והיה הנחש זוהמת בלי קדוש היה גופו כי כהונה, לפני הראשון כאדם אור" "כתנות בבחינת לבוש

קדשו: בלשון החטא,

כי זר, היה לא ע״ה רבינו משה כי "והענין בא', א׳ור כתנות כמו וטהור קדוש זך שלו החומר אבל אורה, הבית נתמלא כשנולד יב.) (סוטה כן על משחת שמן לתיקון והוצרך זרות, בו היה אהרן רבינו משה למעלת הגיע לא מקום מכל קודש, שרבותינו מה יובן ובזה זרות. בו היה שלא ע״ה משה שימש במה לד.) זרה (עבודה הקשו ז״ל לבן… בחלוק ותירצו המילואים, ימי בשבעת לא משה כי כהונה, לבגדי צריך היה לא כלומר רומז לבן החלוק וזה לבן, היה שלו והחלוק זר היה וקדוש ודק זך היה חומרו כלומר בא', א׳ור לכתנות לו כי כבוד, למלבושי צריך היה לא כן על וטהור,

בו". דבוק והכבוד הכבוד

מעץ שאכל אחרי רק גדולה כהונה בגדי שמונה העבירות שרשי שמונה על בכך לכפר כדי הדעת, אבל הרע, יצר בו שנכנס אחרי שנוצרו הנ״ל לבוש עדן בגן והיה הראשון אדם שחטא לפני גדולה כהונה לבגדי צריך היה לא אור", ב״כתנות

כהונה. לבגדי צריך היה לא רבינו שמשה כמו

שכתוב: מה לבאר נעלה במסילה זו בדרך עור כתנות ולאשתו לאדם אלקים ה' "ויעש לאדם הקב״ה שעשה במדרש ודרשו וילבישם", בגמרא ששנינו מה פי על כהונה, בגדי שמונה חוה את הנחש שהחטיא בשעה כי קמו.) (שבת את הנבראים ובכל בה הנחש הטיל הדעת בעץ זוהמת פסקה תורה מתן שבשעת אלא זוהמתו, פסקה סיני הר על שעמדו "ישראל הנחש: לא סיני הר על עמדו שלא כוכבים עובדי זוהמתן, חזרה העגל חטא שאחרי אלא זוהמתן". פסקה

לתיקון. צריכים והיו הנחש זוהמת

שעשה מה להבין פתח לנו יפתח כן כי הנה בגדי שמונה שהם עור" "כתנות לאדם הקב״ה כדי שביארנו כמו בזה הכוונה אמנם כי כהונה, משמונה להינצל הבגדים, בקדושת לו לסייע שנכנס הרע היצר בעקבות שנולדו עבירות שרשי היו לא הללו כהונה בגדי אבל הדעת, עץ בחטא בו הנחש זוהמת שהרי הנחש, מזוהמת ונקיים זכים זוהר בתיקוני שמבואר וזהו הנבראים, בכל שלטה זוהמת כי הנחש, של מהעור היה עור" "כתנות כי שעשה הגדולה כהונה בבגדי קצת שלטה הנחש

הראשון. לאדם הקב״ה

זך היה שגופו רבינו למשה הקב״ה צוה לכן

(שמות עליו שכתוב כמו הנחש, זוהמת מכל ונקי -ב רש״י: ופירש הוא". טוב כי אותו "ותרא ב): מטעם והרי אורה", הבית כל נתמלא "כשנולד התורה את למסור במשה דוקא הקב״ה בחר זה זוהמת מישראל פסקה ששם סיני, בהר לישראל לכבוד אחיך לאהרן קודש בגדי "ועשית הנחש: הנחש זוהמת ששלטה מה שיתקן כדי ולתפארת", אדם של כהונה בגדי בשמונה עור" "כתנות בחינת שמונה בקדושתו לבש הכהן ואהרן הראשון, היו ובכך אור", "כתנות בבחינת שהיו כהונה בגדי גדולה הכהונה מבגדי יותר ולתפארת" "לכבוד

אחריו. הבאים וכל הראשון אדם שלבש

ןראה היה לרצ זוהמתיך תקן הנחש

מבגדי הכהונה אדם של אשוןרה

ב״תורת הרמ״א דברי את נשלב כאשר מעתה עינינו יאירו הקדוש, השל״ה דברי עם העולה" גדולה כהונה בגדי שמונה של הענין כל לבנו וישמח בעץ הראשון אדם שחטא לפני כי נפלא, בדרך לא אור", "כתנות עם לבוש עדן בגן והיה הדעת השל״ה שביאר כמו כהונה, בגדי לשמונה צריך היה לבגדי צריך רבינו משה היה לא זה שמטעם הקדוש בבחינת שהוא לבן בחלוק שימש אלא כהונה,

החטא. לפני הראשון כאדם אור" "כתנות

הדעת בעץ הראשון אדם שחטא אחרי אולם ראש שהיה היום באותו ועוד עדן, מגן ונתגרש במדרש כמבואר זכאי, ויצא תשובה עשה השנה כט -(ויק״ר כשם לבניך, סימן "זה הקב״ה: לו שאמר א) כך בדימוס, ויצאת הזה היום בדין לפני שעמדת לפני ויוצאין זה ביום בדין לפני לעמוד בניך עתידין לכן לחדש". באחד השביעי בחדש אימתי בדימוס, שמונה כנגד כהונה בגדי שמונה הקב״ה הלבישו

לקיים. עליו שקיבל מצוות

שהלביש הטעם לבאר תבלין להוסיף ויש רק כהונה בגדי שמונה הראשון אדם את הקב״ה

(זבחים בגמרא ששנינו מה פי על שחטא, אחרי שמונה על מכפרים כהונה בגדי שמונה כי פח:)

עבירות: שרשי

בגדי לפרשת קרבנות פרשת נסמכה "למה כהונה בגדי אף מכפרין קרבנות מה לך לומר כהונה, שפיכות על מכפרת "כתונת שם: ומפרש מכפרין". מצנפת עריות… גילוי על מכפרת מכנסים דם… הרהור על מכפר אבנט הרוח… גסי על מכפרת על מכפר אפוד הדינין… על מכפר חושן הלב… וציץ הרע… לשון על מכפר מעיל כוכבים… עבודת

פנים". עזות על מכפר

ב (בראשית רש״י שפירש מה ידוע -והנה כה): נתן לא שמות, לקרות דעה בו שניתנה פי על "ואף הרע יצר בו ונכנס העץ, מן אכלו עד הרע יצר בו הרע שהיצר מבואר הרי לרע". טוב בין מה וידע כי הנה הדעת. מעץ שאכל אחרי רק באדם נכנס לאדם הקב״ה שהלביש הטעם להבין הרווחנו כן

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות